בס"ד
זה פשוט חייב להכתב עם כל החוסר הגיון שבזה
אליה רצה אפשר היה לשמוע את הלב שלה פועם בקצב הריצה אגלי זיעה על המצח שלה
היא לבשה סוג של גופית ספורט מעל החולצת בסיס ומכנסיים נדמה לי על הרגלים היו לה נעלי ספורט בלויות והיא פילסה את דרכה דרך סוג של יער משתמשת בידיה בלי הפסקה כדי להסיט את הענפים שהפריעו לה לרוץ ואז היא עצרה מתנשפת היא הגיעה ליעד הראשון שלה
איזו ארץ זאת? היא לא בטוחה בקרוב היא תשאל עובר אורח אבל עכשיו צריך לחפש את הסמל
בזוית עינה היא רואה מתחרה אחרת וזה מכניס בה פרץ חדש של אדרנלין היא סורקת את הסביבה
הסמל של התחרות לרוב נמצא במקום ברור מין נקודת ציון חשובה בכל ארץ כשהיא תראה את זה היא תוכל להמשיך לרוץ ליעד הבא
הנה הוא על מגדל דמוי שעון היא רצה לכיוון מתעלמת לגמרי מהמתחרה שלוטשת בה מבט ועוקבת אחריה נגיעה קלה בסמל והיא חוזרת בריצה אל היער
היא פונה לכיוון ההפוך אין לה מה לחפש בכיוון ממנו הגיעה יש ירידה חצי תלולה והיא בוחרת לפנות לשם הסביבה הבאה בנויה כמעין תעלת ביוב מדברית ענקית ובכך שהיא בנויה בקו ישר היא חוסכת לה את הצורך לחשוב לאן לפנות וככה היא יכולה להתמקד רק בריצה ובנשימות פתאום היא שוב בעיר גדולה זאת ארץ אחרת והיא צריכה לחפש עוד סמל יש לידה עוד שלוש מתחרים שהיא לא יודעת את שמם מסיבה שאני לא זוכרת הם מתקבצים יחד וככה מוצאים את הסמל הבא וממשיכים יחד יש שוב ירידה תלולה ומין כניסה מוזרה לתוך אזור מכוניות מוזר יש שם כמה אנשים שנראים עבריינים אחת הבנות מכירה שם מישהו ונכנסת למכונית מרופטת ובוכה הבן נכנס לשם איתה ומנחם אותה ואז כמו שנכנסו הם יוצאים וממשיכים לתוך חלל תת קרקעי בו פסי רכבת כל אחד מהם נשכב על מה שנראה כמו קרש עץ עם גלגלים או מסילות מותאמות לפסים וככה הם מתקדמים לאורך הפסים לידם הסביבה שורצת עכברושים ויש מכונות שתיה ואוכל מנופצות אחת מהבנות מתפתה לקחת מהאוכל אבל המבטים של האחרים מכניסים בה קצת הגיון והם ממשיכים ככה במשך זמן רב עד שזה נגמר והם עולים במעלה סולם צר למה שנראה כפארק שעשועים ענק לאישה שהם פוגשים שם הם לא יכולים משום מה לספר את האמת אליה שואלת איפה הם והאישה הטובה מספרת שקולומביה ואליה לא ממש בטוחה מה זה אומר אבל הפארק הזה יפה ככל שיהיה לא יכול להחשב לנקודה מרכזית בה יהיה סמל לכן הם צריכים לצאת משם האישה הטובה מארגנת להם מקום להתקלח ואוכל ולאחר מכן טרמפ מסתבר שזה יום שבו מארחים ילדים נכים בפארק והכל מלא במתנדבים ופתאום מול העיניים שלי כתוביות של 'למה בכלל הפסיקו לשדר את האנטומיה של גריי' ואני מבולבלת לא מבינה את ההקשר ורוצה להמשיך אבל זה נגמר ואני מתעוררת
חוץ מהציטוט של הכתוביות בעצם, ששמת לו גרשיים
בס"ד
חוץ מזה שאני ממש גרועה בפיסוק >_<
אליה רצה.
אפשר היה לשמוע את הלב שלה פועם בקצב הריצה. אגלי זיעה על המצח שלה
היא לבשה סוג של גופית ספורט מעל החולצת בסיס, ומכנסיים נדמה לי.
על הרגלים היו לה נעלי ספורט בלויות, והיא פילסה את דרכה דרך סוג של יער, משתמשת בידיה בלי הפסקה כדי להסיט את הענפים שהפריעו לה לרוץ, ואז היא עצרה מתנשפת.
היא הגיעה ליעד הראשון שלה.
איזו ארץ זאת? היא לא בטוחה. בקרוב היא תשאל עובר אורח, אבל עכשיו צריך לחפש את הסמל.
בזוית עינה היא רואה מתחרה אחרת, וזה מכניס בה פרץ חדש של אדרנלין.
היא סורקת את הסביבה. הסמל של התחרות לרוב נמצא במקום ברור, מין נקודת ציון חשובה בכל ארץ. כשהיא תראה את זה, היא תוכל להמשיך לרוץ ליעד הבא.
הנה הוא על מגדל דמוי שעון !
היא רצה לכיוון, מתעלמת לגמרי מהמתחרה שלוטשת בה מבט ועוקבת אחריה. נגיעה קלה בסמל, והיא חוזרת בריצה אל היער.
היא פונה לכיוון ההפוך. אין לה מה לחפש בכיוון ממנו הגיעה.
יש ירידה חצי תלולה, והיא בוחרת לפנות לשם.
הסביבה הבאה בנויה כמעין תעלת ביוב מדברית ענקית, ובכך שהיא בנויה בקו ישר, היא חוסכת לה את הצורך לחשוב לאן לפנות, וככה היא יכולה להתמקד רק בריצה ובנשימות.
פתאום היא שוב בעיר גדולה. זאת ארץ אחרת, והיא צריכה לחפש עוד סמל. יש לידה עוד שלוש מתחרים שהיא לא יודעת את שמם. מסיבה שאני לא זוכרת, הם מתקבצים יחד, וככה מוצאים את הסמל הבא, וממשיכים יחד.
יש שוב ירידה תלולה, ומין כניסה מוזרה לתוך אזור מכוניות מוזר.
יש שם כמה אנשים שנראים עבריינים. אחת הבנות מכירה שם מישהו ונכנסת למכונית מרופטת ובוכה. הבן נכנס לשם איתה ומנחם אותה, ואז כמו שנכנסו, הם יוצאים וממשיכים לתוך חלל תת קרקעי, בו פסי רכבת. כל אחד מהם נשכב על מה שנראה כמו קרש עץ עם גלגלים, או מסילות מותאמות לפסים, וככה הם מתקדמים לאורך הפסים.
לידם הסביבה שורצת עכברושים, ויש מכונות שתיה ואוכל מנופצות. אחת מהבנות מתפתה לקחת מהאוכל, אבל המבטים של האחרים מכניסים בה קצת הגיון.
הם ממשיכים ככה במשך זמן רב עד שזה נגמר, והם עולים במעלה סולם צר, למה שנראה כפארק שעשועים ענק. לאישה שהם פוגשים שם, הם לא יכולים משום מה לספר את האמת.
אליה שואלת איפה הם, והאישה הטובה מספרת ש'קולומביה', ואליה לא ממש בטוחה מה זה אומר, אבל הפארק הזה, יפה ככל שיהיה, לא יכול להחשב לנקודה מרכזית בה יהיה סמל, לכן הם צריכים לצאת משם.
האישה הטובה מארגנת להם מקום להתקלח ואוכל, ולאחר מכן טרמפ.
מסתבר שזה יום שבו מארחים ילדים נכים בפארק, והכל מלא במתנדבים.
ופתאום... מול העיניים שלי כתוביות של 'למה בכלל הפסיקו לשדר את האנטומיה של גריי', ואני מבולבלת, לא מבינה את ההקשר, ורוצה להמשיך.
אבל... זה נגמר, ואני מתעוררת.
[עד כאן החלום עם קצת מרווחי נשימה. יש צורך בפיתרון או שהוא מובן אליו?]
בס"ד
(יאו עוצלי לא ידעתי שאת מסתובב גם בפורום עצמו חשבתי שאת שומר על עצמך בגבולות החד"ר בלבד)
[יש לך פיתרון?|סקרן| אני ארצה לשמוע]
קפץ לי משהו מכאן ונכנסתי לראות מה זה.
ואז גיליתי מה גורם לך להיות מלכת הפורום.
פיתרון זה תהליך. זה לא זבנג.
זה נעשה לאט לאט מול החולם, מול תגובה שלו על כל צעד. שמירה שלו על מסלול הפיתרון שלא יסטה.
ובכלל, זה כמו היפנוט. הולך רק אם את נותנת אימון כל שהוא.
בעמידה מנגד, וכל שכן בתוספת קצת עויינות, חבל על הזמן.
בס"ד
שיאה מלכת הפורום זה כינוי שעוד לא שמעתי
אבל רציתי פיתרון! מה אם אני אפנה אליך באישי לא תתן לי קצת רעיונות? אני מוכנה לעבודת התהליך שדיברת עליה יש לי מלא זמן וסבלנות היום
שמישהו יוציא ספר על זה.
(קראתי משהו ממש דומה לא מזמן. לא יהודי אבל...)
וכן גמלי זה קצת הציק שלא כתוב מספר התגובות. אבל זה כתוב בפנים ליד התגובה..
אה וטוסט שווה כזה או שוקולד עם אגוזים אולי
ותעלי טרמפסטים. זאת מצוות ממש חשובה! חח..סתם, גמני שמחה שהתחלת לעשות אתזה 
פה לקצתאחרונההפורום החמוד הזה!
ומצית
בס"ד
מה שלדעתי חסר בתוכן זה ההסתכלות בעיניים מאמינות ואמיתיות על המציאות.
לא מהמקום של רע לי עכשיו אז זהו, פריקת עול שוב ושוב ושוב.
המסר המועבר מהסיפור הוא שאם רע לי- אז פשוט אעשה את מה שזורם לי, מתאים לי..ולא. אנחנו לא נותנים רק ללב מקום, אלא-גם לשכל שקיבלנו מה' יתברך להבין מה נכון לנו באמת.
הסיפור באמת כואב ומרטיט אבל השאלה היא לאיזה מקום מכוונים אותו.
הספר שם מראה למי שמסתכל על דברים בצורה שטחית ולא בצורה אמונית שאפשר הלאה ויותר. ופריקת עול זה לא הבריחה אלא- הבירור, השיתוף שהתורה ממשיכה להיות איתי גם ברגעים שהכי כואב לי! כי ה' יתברך לא היה נותן לנו ניסיון שלא היינו יכולים לעמוד בו...
לכל דבר יש פתרון ודרך.
בל צריך מישי שראתה תמונה שלי ואז תרה עוד אחת ונצחק ביחד
חח זה יצא דפוק
הם לא יודעים כלוום כלוםם
איך אני אוהבת לדבר לעצמיי
עשיתי רושם מפגר. אופאופ
ויש לי עוד משהו להגיד..בקש עבדךבס"ד
תתפללי על הדברים הקטנים. משם הכל מתחיל.
ותאמיני תאמיני בטוב שיבוא.
ה' מסתכל על כל בן שלו ואוהב אותו כאילו הוא יחיד כאן..
את אהובה וה' מעריך אותך גם בקשיים!!
(פה באישי אם צריכה)
את לא אמרת לי כלום!
יש לי סיכוי|מחבק בשקט ממש|
שה' יתן לך המון המון כוחות!
שעות אתה מנסח איך להגיד משהו ואז עושה משהו בכלל אחר
הייתי באמת פשוט טיפשה
וכאן הייתי נורא רוצה לכתוב משהו אבל נתגבר ולא נכתוב ובעצם זה בכלל לטובתנו אז איזה טוב ה'
אוקע קדימה
זכרון זה דבר טוב. אבל לפעמים צריך לשכוח.
ויומאחד אני ידע את כל ספר תהילים בע"פ. בעז"ה.
אשכרה הוא בפנימיה זה כזה מוזר.
שווה ביותר להיות קטן בשנתון.
וב"ה שיש דברים שאני כן שוכחת. הייתי יכולה ממש לכעוס על הרבה אנשים ולא לאהוב אם הייתי זוכרת הכל.
אהבה מקלקלת את השורה. יש משפט כזה.
סליחות של ספרדים. עם ניגונים של שמחה.
ואז הייתי ממש חצופה. אבל הם יותר. ואפילו אפשר להגיד רעות.
איכשהו אני באמת לא מצליחה לשנוא אותן. זה טוב זה טוב. אבל צריך למחוק לגמרי.
ולא אוהבת את זה שהם קומונריות.
ואז היו הסליחות באולפנא. זה היה הסליחות הכי קורעות במדינה שה' יעזור.
אני דוסית חדשה אעלק.
ושכנזיות כולם. לא יודעות לשיר ת'פיוטים כמו שצריך.
עצבים על ההשבעה והתקציב והפנימיות וחדרוכל וכו' וכו'. זה כיף להתעצבן לפעמים. כשצוחקים מזה ולא באמת כועסים.הסניף מעוך ומרופט אבל הם ממש ירימו אותו.
חח! אההא! בצהריים נכנסתי לשיעור של המורה חנה כזה- המורה אפשר להפריע? ואז באנו להפריע וזה
ופיתום ראיתי על הלוח מה שהם לומדות אז אמרתי לה יוו המורה! נראלי בדיוק בשיעור הזה לא הייתי!
אז היא חושבת קצת ואומרת זה לא קשה לשער באיזה שיעור לא היית..
אהמ. אבל בכלל בעצם התבלבלתי כי השיעור שלא הייתי היה בי' וזה היה אצל יא' אז לא מסתדר. קיצר לומשנה.
והודיה באלול במדרשה ובכלל לא ראיתי אותה עדיין. ויש במדרשה איזה 80 בנות! של אלול ושל כל השנה. זה מלאא.
לבטל חתונה יום לפני זה מזעזע. מפחיד ממש.
ויש פתאום יותר מידי אנשים שמבטלים חתונות וכשהיינו אצל מוריה ביום רביעי היא אמרה שהיא ובעלה החליטו שזה סימנים לבוא הגאולה. הלוואי אמן. שתבוא כבר.
וההשבעה וכל זה והשכמה נוראה ואיומה. זה ממש אכזרי להעיר ככה ילדות מסכנות חפות מפשע.
ואז תפילה בבוקר מוקדם מוקדם שזה כיף ממש ואחרי שלא ישנו בלילה בכלל. ואז שינה שעתיים על הבוקר.
ופלופ פלופ יום חדש! קמים וכו' לומדים לומדים ואז יש לנו שעת חלון. אשכרה שעת חלון במערכת.
טוב לא הצלחנו להרדם הלכנו לספריה לקחנו ספר.
ואז מנשה בערך שכח ממני אז הלכתי לבקר את צאלה.
מי שלבש שעטנז או אכל בשר בחלב או עוד כלמיני דברים שאני לא יודעת מהם,גם בטעות,40 יום אין תפילתו נשמעת. גיוועאלד.
דברים שנעמי אומרת: אין לך סגנון לבוש. את והלומשנה שלך. משועממת. מה את עושה כל היום? את יודעת כמה דברים יש לי לעשות? ועוד כלמיני דברים לא זוכרת עכשיו.
חכמי המוסר היו חכמים שהם חיכו עד שהבנאדם סיים לדבר.
בכללי אם היינו מקיימים את כל פרקי אבות העולם שלנו היה נראה אחרת.
ויש אמהות של חמשושיות מזה חמודות! וזה ממש שימח אותי.
נעה אמרה שהשולחן שלי הכי מגניב בעולם. ממש התרגשתי. זה שיא השווה!
כי יש לו עליו כלומר על המפת אלבד כלמיני ציורים של דברים בתלת מימד בערך והוא ממש חמוד האמת. וגם המפתחות של רננה. והמפתח להצלחה. ומפתח לכשלון.
ואז כולם חזרו בטרמפים ישירים! בעצם תמר אני לא יודעת והודיה לא הגיעה.
ומצחיק ששתיים נסעו עם אבא של שירה ושירה נסעה עם גיא.
שונאת רדיויים חילוניים ולקרוא בדרך אני לא מצליחה.
אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו אויבך לך ואתה על במותימו תדרוך.
ויהודה סיים לקרוא חמישה חומשי תורה ואני ממש אוהבת את האזינו.
ודיונים על אומן.
אז אולי הם צדקו ואני טעיתי מהתחלה. אבל אולי לא.
כי מה הרווחתם? אמרתם לא על משהו לא ככ מהותי וזה לא עזר לכם, בעיקר לךְ, ועכשיו הגעתם לדברים שבאמת צריך לומר עליהם לא ולכו תתווכחו בהנאה.
היא לא מבינה אותו בכלל והאמת שגם הוא לא לגמרי הולך רק עם האמת. אבל חייבים להודות שיש לו אומץ.
ומה חסר לנו בארץ שלנו הקדושה והאהובה? התפילות במילא צריכות לעבור דרך כאן אז למה ליסוע עד שם ועוד בראש השנה? איכשהו מילא בימים רגילים.. וגם זה לא.
ואיזה חילול ה' קבוצה יחסית קטנה של אנשים יכולה לגרום. כמה צריך להזהר.
עד כאן דיבורים שלי כאילו עם אנשים אחרים ודיבורים שלי עם עצמי.
ואז הלכנו לעזור למוריה ושכחתי איך מחזיקים תינוקות בני שלושה שבועות.
מי שקם ותיקין חיוך נסוך על פניו כל אותו היום. ובטח שמי שלא רגיל. ובטח שבשבת.
ואיזה ילדות יפות! בקושי באו דוקא וגם היה ממש פדיחות אבל היה כיף.
ו-תפסיקי להגיד שהסרט מכוער ושאנחנו יקרניות! חח.היה מצחיק.
ואז באו כל החמודות האלה. וראיתי גמאני קצת. או בעצם אולי הרבה.
ושקיעה מקדימה כל יום באיזה שתי דקות אז ממש צריך לשים לב.
ואז הלכנו הביתה שלהם ועצרנו ביריד. ואיזה יופי לך שאת קוראת אתזה ויודעת איפה הייתי אה?
חח פיתום לקבל סמס כזה כע באטח מאוד יופי לי. חח.
טוב ואז הלל יכלה לבוא ואמונה לא אז הלכנו לנחלה והיא הראתה לי את כל הציורים או לפחות את רובם כי יש אחד בחדר של אבא שלה גם ואותו לא ראיתי. והציור של עת דודים בחוברת וביוטיוב והציור של אני העבד ומלא ציורים יפים ממש. ואז הלכנו בשמחה ובששון לשמה. וקנינו טבעות זה היה ממש נחמד.
ואז היא רצתה לקנות מתנה להורים שלה לבת מצוה שהיא לא הספיקה לקנות והיה שם דוכן אחד של דברים כאלה מקרמיקה או חרסינה אנערף מה ותוך איזה שלוש דקות היא מצאה והחליטה על משו שהיא אוהבת. אז היא אומרת כזה וואי איזה סיעתא דשמיא! אז המוכרת שהיא היתה ממש נחמדה ועדיין לא שומרת תו"מ שואלת אותנו מה זה סיעתא דשמיא? אוי זה היה כזה.. אנשים מסכנים בעולם.
הייתי מלא בלי הפלאפון והיה לי ממש כיף. ושום שיחה אבל 8 הודעות. וקצת עצוב והרבה מצחיק שזה כזה -בסוף אני יתקשר! תזהרי!
עדיין לא השתחררנו אה? וכאילו זה לא יקרה לעולם כבר..
ומה כותבים על התיק. וצחקתי מלא. והיה כיף ממש. והיה לי יום פשוט נפלא.
כי בננות לא גדלות רק על העצים. ומי יתחתן ראשון. וצחוק בריא לבריאות.
לחייך זה כיף. ומשמח בעצמו. עצם זה שאתה מחייך זה משמח.
ואיזה כיפלי שאני לא כועסת חח פעם שלישית גלידה. וזה בלי שליטה בכלל אבל פשוט לא.
יואווו טאטעע! איזה אבא איזה מלך.
ובצהריים הלכתי להחזיר לה את הכסף ולא כותבת לא כותבת לא כותבת.
איזה אנשים חמודים וטובים.
מה כותבים במכתב טיסה לפולין? מה בכלל אומרים למי שטסה? תהני?
אל תטוסו לפולין ואל תסבכו את החברים שלכם.
וסתום. ככ הרבה הזדמנויות היו לו לחזור בתשובה והוא ממשיך בדרך שלו.
אבל ככה זה, לפעמים העונש זה שה' לוקח לבנאדם את היכולת לחזור בתשובה. אה! בדיוק לדמנו אתזה השבוע.
בקיצור ישתבח שמו.
היה שבוע נפלא. ה' טוב תמיד ואין שום רע כלל.
גם כשאנחנו לא מבינים אנחנו צריכים לדעת ולזכור שזה טוב. זה טוב. ורק טוב.
כי כל מה שבא מה' זה טוב.
אחח ושימח אותי שנעה אמרה אתזה היום. איזה נפלא.
ווואאאהה איזה טוב ה'!
יאווילי איזה אורך.
מה נכנסתי לבאסה ????
ותחזירו לי את החיוך גם הם זה אומר לשבור אותי מכות ...
חייב לחיך דחוף
@ההוא גברא |משתנקר|
בעיה רצינית
לפי דעתך מה גרם לך להתבאס?
מאיפה לפי דעתך זה מגיע?
אז לא משנה...
זה לא אני
זה עבודה לגאש...
שוברת גליםלכן אתה עצוב
הקיצור אל תדאג היא תחזור שבת הבאה בעזרת השם
וחוץ מזה, אתה נשמה ענקית חלק אלוק ממעל ממש
ה-בן שלו 
מה יש לך להתבאס???
התגעגעתי אליך השבוע, אני רוצה אותך כמו שאתה תמיד, לא מבואס.
אפשר נננחאין..
או שאתה מדבר בערבית וזה סתם עשב פשוט ולא משובח..
ואהבתי את הננחאין...
נחלאחרונה
מקפיץ מעלה מעלהחרוזיתשאני כל כך מעריבה אותך.
אוהבתותך המוןן |מחבק חזק חזק|
יהיה בסדר, נכון?
בשביל שזה יצא לפועל צריך שתענו על סקר קצרצר כדי לראות מה הביקוש...
תפיצו למי שיתאים!
נשואים טריים.
או בלנ"ו.
קראת את השרשור על גזענים ותימנים?
אבל יש לי בעיה עם אנשים שבטוחים שכולם שונאים אותם, בפרט אם זה על רקע עדתי...
היתה אחת שאמרה (מתוך כאב, אני מבינה אותה, בטח מישהו פגע בה בעבר על זה. וזה מרגיז כי אנשים שפוגעים בגלל זה הם מטומטמים ואסור להקשיב להם.) שמי שמעדיף צבע עור כזה או אחר זה דבר שצריך להילחם בו, כי זה נטייה מטופשת שהכניסו לנו לראש.
אם כן ואם לא, כמה שלא הסברתי תדיעה שלי היא המשיכה להגיד על הגזענות וזה.
סתם הרגיז אותי.
) לא יודעת אם קראתי..אני קוראת תגובות ושרשורים של ניקים\ות מסויימים\ות..אה כן קראתי..
מתאהבים ונואשים ושטחיים 
לא תמיד, אבל באמת לרוב.
נשואים טריים מרגיש לי קצת חודרני להיכנס ולקרוא. אחרי הכל, זה הרבה בעיות של נשואים וכאלו, גירושין ועוד כל מיני דברים...
חירטוטא דלעילא"תאספו עצמות ופירורים משבת ושימו מתחת לכרית ותראו את הכלה שלכם"
חנק אותי ברציני
פסידוניתסתם הצחיקו אותי ההגדרות של ציף
ולא כל כך ידעתי איך להתייחס לזה
אז הדבר היחיד שמלכלך פה זה העצמות והפירורים את הכרית שלו!
(אבל מצחיק )
פסידונית(במידה ו'בחורה מעניינת' זה תואר מחמיא )
לא למדתי את יונג, אבל כן משתדלת להכיר.
(ניטשה ופרויד אני מכירה קצת יותר.)
צריכה.
ותודה
כל יום מה לאכול לארוחת ערב למען ה'???
אבל ההתלבטות היא תמיד בא.ע
כישוף כושלבס"ד
בפעם הראשונה שאחותי כתבה בקבוצה א.ערב הייתי בטוחה שהיא שואלת אם כותבים ערב עם א' או ע' וממש נחרדתי
הדסי שושהבס"ד
תגידו.. התחילו אצלכן באולפנה
להגיד סליחות כל בוקר? (זתומרת עם דף מסודר והכל)..?
בס"ד
אוףף.. אני ממש מתגעגעת לזה ובאולפנה שלנו אין!!
|שוקלת להגיד לרב\ למדריכות|
זה ממש מכניס לאלול וגורם לרצונות לעלות..הלוואי.
בס"ד
שנגיע עם רצונות ושאיפות להשתנות ולהתנקות, להיטהר..
בקש עבדךאחרונה