אממ, טוב, למה לא. - נסיונות פעילים

וחוץ מזה אני כל פעם לא מבינה מחדש למה בנים קוראים את הספר הזה..

ב. כי זה לא נורא שבנים יקראו אותו

בס"ד

כאילו מה?! זה לא מגניב...

אפשר לעשות ספרים טובים ויפים גם בלי קיצוניות מופרזת.

נכון שיש בזה גם "פתיחות לעולם שבחוץ" וכו וכו

אבל.. לא יודעת באיזה שהוא מקום לא עשה לי טוב בלב

לא אוהבת שמתכחשים למציאות.

כן, יש נוער נושר.

והגיע הזמן להכיר קצת את הצד שלהם, להכיר אותם, ולא רק מסיפורי זוועות על הכיכר.

ונועה ירון דיין עושה את זה מדוייק וכואב.

בס"ד

זה עדיין לא סותר את זה שהספר מצויר

כמשהו שאפשרי לעשות אותו

ואפילו מושך...האם זה הספרים שאנחנו רוצות שהבנות שלנו (בעז"ה בעיתו)

ילמדו ממנו? 

אני חושבת שצריך מאד להראות את התורה לא כמשהו כובל ומייסר

כי לא! "מחשבה יוצרת מציאות" 

והרבה מהספר משפיע על האדם..

זה משו אחר.

השני הוא על אותו עיקרון.

בס"ד

א. הראשון הוא על החים שלה בעצמה. היא כתבה סיפור חיים על מה שעבר עליה.

ב. השני נכתב כדי להראות מגזר אחר וזאת בעקבות סיפור החיים שלה ומה שהיא עברה.

זה.

לא כל אינסטלטור מתפאר בג'יפה שמוציא על מנת לנקות את הצינורות שלו.

בס"ד

כשאדם בוחר להוציא ספר לאור 

הוא יודע בדיוק איזה השלכות יהיו לספר...

{לכן גם הספר עובר ועדת קבלה..}

אני לא חושבת שזה תירוץ.

יצא לה טוב,

היא רוצה לשתף אותנו בטוב.

כמו שאינסטלטורים ישתפו אותנו בכסף טוב שירוויחו מאיזה תיקון מסויים.

שמזמינים אינסטלטור להרצאה איך הוא עובד ומה יוצא לו במהלך העבודה?

אבל בהחלט ההרצאה זה איזשהו צורך, זה עזרה.

ולעזרה כן קוראים.

להכניס את זה לתרבות שלנו?
כדי שכולנו נרצה יום אחד ללכתץ לכיכר ציון??
למה לעשות אישיו מהמציאות ההזויה שהולכת שם?
נכון היא כואבת.
אבל אם בדרך אנחנו חושפים את הילדים שלנו לזוועות שם- למה נצפה בדיוק???
אם ילד ירד לשם בעקבות הספר- מה עשינו בזה?

תוכל אולי לבוא ולהזדהות.

לא יודעת מה איתך, זה אחת ההרצאות הכי חזקות ששמעתי בחיים שלי.

אשכרה הרצאה שהתחברתי אליה,

ואני בת בגיל הנעורים.

לא אישיו, פשוט לתאר מציאות קיימת.

אני שמעתי על הכיכר רק מהצד של״כמה הם רעים״

הספר הזה חושף אותך גם לקשיים שלהם, לכאבים, לא למובן מאליו

בס"ד

למקומות שיש בהם נערים שעברו דברים כאלה, ומבינים והם כבר

בעולם הזה..

מלכתחילה-ממש לא

בס"ד

מה שיפה בספר (שירה-גאולה)

שהיא לא משלימה עם המקום של הרחוב וגם לה זה זר..

(כי הרי היא בת של מלך)

היא מספרת כמה רע כג׳יפה.,

הכל התהליך שהיא עברה, 

על היופי שביהדות(ספר ראשון)

בס"ד

גם בזה, יותר מדי דתיים עוברים את כג׳יפה הזאת ברמה זאת או אחרת.

כן, גם חרדיים!

אז זה שהיא מתארת קיצוניות של משו אני מסכימה לחלוטין,

אבל תמיד טוב ללכת לקיצוניות כדי לחזור לאמצע.

וכן אינסטלטור מתלמד הולך לראות איך מוצאים ג׳יפה,

ונושר מתלמד לומד כמה ג׳יפה שם

בס"ד

על המקומות שהוא עלול לקחת אנשים..זה כוונתי.

ולא מסכימה עם זה.

כמה ספרים לא היו יוצאים כי צריך לקחת אחראיות?

חושבת שהרבה, יותר מדי הרבה.

אדם, הורה, מחנך אמור לדעת לשים את הגבולות,

ואם יש מישהי שחושבת שלה באופן אישי הסגנון לא מתאים, היא לא צריכה לקרוא.

רק שיש ציבור רחב מדי של אנשים שכן מתאים להם, וחבל שהם יפסידו

בס"ד

להוציא את הספר על הצד הטוב ביותר ולא להשאיר אותו עם סימני שאלה ותהיות..

אם כבר בדיעבד- להוציא ספר שכזה אז לקחת אחריות על התוכן שבתוכו..

תארי לך כמה זבל יהיה פה אם כל אחד יגיד מה שבא לו בלי לחשוב...

איזה תהיות יש בספר?, איזה שאלות?

ומה לא טוב בתוכן? זה שהוא כואב? זה שהוא שם מראה?

תארי לך כמה חוסר בעולם היה אם אנשים לא היו אומרים את מה שיש להם לומר.

בס"ד

מה שלדעתי חסר בתוכן זה ההסתכלות בעיניים מאמינות ואמיתיות על המציאות.

לא מהמקום של רע לי עכשיו אז זהו, פריקת עול שוב ושוב ושוב.

המסר המועבר מהסיפור הוא שאם רע לי- אז פשוט אעשה את מה שזורם לי, מתאים לי..ולא. אנחנו לא נותנים רק ללב מקום, אלא-גם לשכל שקיבלנו מה' יתברך להבין מה נכון לנו באמת.

הסיפור באמת כואב ומרטיט אבל השאלה היא לאיזה מקום מכוונים אותו.

הספר שם מראה למי שמסתכל על דברים בצורה שטחית ולא בצורה אמונית שאפשר הלאה ויותר. ופריקת עול זה לא הבריחה אלא- הבירור, השיתוף שהתורה ממשיכה להיות איתי גם ברגעים שהכי כואב לי! כי ה' יתברך לא היה נותן לנו ניסיון שלא היינו יכולים לעמוד בו...

לכל דבר יש פתרון ודרך.

ובזה אני באמת מסכימה.

לפחות ממי שאני מכירה, מרגישים ככה, זה תחושות קיימות.

אז די להראות מציאות כאילו התורה קלה, והחיים של כולם טובים,

כי זה לא נכון.

התורה קשה, היא עול.

אמנם עול חיובי אבל עול.

בס"ד

וקצת לשאיפות רדודות כאלה.. אוףף משהי מזדהה מבינה? 

ככה לי מרגיש..

אז זה בכלל לא אמור להוריד.

שלמישהי קשה עם המשפחה אז היא בורחת מהבעיות שלה,

ומצליחה לגלות עולם חדש, את המקום שלה?

מה רע בזה?

בס"ד

אני מדברת על המשיכה של הספר בהגזמה אל הבחוץ, הנטישה, המרידה..

כאילו זה הדרך הנכונה וחלק מהתהליך וכמשהו טבעי.

וזה לא נכון!!

המשיכה של הספר אמורה להיות שכשרע אז -פותרים, לא בורחים ומתעלמים.

והספר בא להגיד שיאללה לצאת, לשרוף הכל.

זה ההתמודדות שלנו? ככה? 

ממש לא. 

יש פתרונות יפים ויצירתיים 

*אני מסכימה עם זה שאם משהי שעברה משהו כזה זה יעזור לה והיא תרגיש שמבינים אותה.

שזה משהו שנדיר למצוא היום בספר..

אם תשימי לב,

יש שם כמה וכמה דמויות שמנסות להגיד לשירה גאולה שזאת לא הדרך הנכונה.

בס"ד

כדי להתמודד...איזה כלים משמעותיים אנחנו מביאים

לא הדרך הקלה של לברוח ולהשיג 

בס"ד

וכאב לי לדעת שיש נוער שנמצא במקום הזה,

וכמה עוד דרך יש לנו לעשות כדי להיות יותר טובים כעם..

שאף אחד לא יתנסה בעז"ה..

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.

מעניין אם זה יעבוד