פורום נסיונות פעילים (עמוד 7018)

ותודה להשם שימר אנשים שמציאו את האדוויל

כבר חשבתי שיש לי דלקת חניכיים ממש זוועתית שהתפשטה גם למוח ולאוזן

שגיאות כתיב זה לא דבר מזעזע. זה הגיוני. בפרט אם זו לא שפת אם שלך...

לאחרונה בגלל שאני כותבת פה הרבה גם אני התחלתי לדבר בשגיעות... זה מדבק. וקצת חמוד

 

זו שגיאה ממש קטנה אבל, וכל השאר היה נכון לגמרי! בגלל זה הערתי.. אם הכל היה שגיאות לא הייתי טורחת...

זה עובר עם הגיל, השגיאות

שזה אומר שהוא שבוע לפני כבר בנסיעות....

<צ>,לא באמת להתווכח

<צ>

מה שלומך את?

לתייג? לא.

בדפנות יש שמן ומלח וזה יכול להרוס

וא"א לשטוף עם סבון כי זה יהרוס את הקופסא

@מגדלור באפלה

ובכן.
חשבתי שהסתדרת האמת.

 

 

בכוונה שמו אותו על הקופסה מבחוץ כדי שלא יהיה לו קשר לצ'יפס

גם אני צריכה להגיד לו את זה, אם הייתי מדברת עם בנים.

|מסמיק ממש קשות וקובר את עצמו באדמה|

זה שיש אנשים עם בעיות אחרות לא אומר שאסור לך)

איך לבכות?..
אני זוכרת שהיתה לי תקופה כזאת. אחרי חודשים שלא בכיתי פתאום זה התפרץ בבת אחת. אני אומרת שפשוט תחכי ותרפי. בינתיים תוציאי את האנרגיות האלה על דברים שיעשו לך מצב רוח טוב

ואיך פתאום זה התפרץ?

ואיזה אנרגיות? של בכי?

פתאום יום אחד בכיתי המון, במשך שעות.

את האנרגיות שאת מתאמצת לבכות או האנרגיות שיצאו ממך כשתבכי, פשוט תשחררי אותן בדרך אחרת.

לדוגמה לצעוק. או לרוץ. כאלה דברים..

אבל אני אנסה להשתמש בעצתך..
איזה יום דיכאון

אני כאן אם את צריכה

וגם עכשיו, סוג של. ואי אפשר לבכות כי זהו, החיים ממשיכים...

ואני לא אפגוש מלא בנות יותר. ואני גרועה בלשמור על קשר.

וגם אני יודעת שאסור להתלונן כי ב"ה מצבי טוב מאד, אבל צודקת שיש מלא דברים מעצבנים בחיים.

אוף.

אני לא יודעת אם זה מנחם אותך אבל זה תמיד עושה טוב לשמוע, יש קופסאות זיתים עם הניק שלך עליהם.

וזה לא רק חברות. זה כל מני אנשים שאני מתגעגעת אליהם. והם לא מודעים לזה. ואני לא יכולה להגיד להם. אז אני מתפוצצת

אני בנאדם עם אופי מאד אשכנזי וממש עושה תיקון המידות כדי להתגבר על זה.

עוד לא הגעתי לדרגת להגיד למישהי שאני אוהבת אותה, אבל מקווה שזה יוכל לקרות בעתיד.

 

למה את לא יכולה להגיד לאנשים האלו שאת מתגעגעת אליהם?

זה ממש מפוצץ!!! כאילו את נחנקת מבפנים עד שתוציאי את זה. ואם אי אפשר לבכות (כי תכלס, ממתי להתגעגע היה סיבה מוצדקת לבכות? ) אז בכלל נחנקים.

אוף. זה פשוט. לא אנשים, ש... יש לי דיבור איתם.
וגם, אני לא יכולה לומר להם את זה. זה יהיה מוזר מצידי ממש. (וגעגוע זה לא סיבה לבכי, זה סיבה למשהו אחר, ואני לא יודעת מהו. אולי לשיר טוב כזה. לא יודעת)

כמו אנשים שיש לך תסבוך עליהם? (את יודעת מה זה תסבוך?)

חחח געגוע סיבה לשיר טוב יותר! הרגתני.

אני מתגעגעת מלא לאנשים ועדיין מזייפת בצורה שגורמת לשכנים להתקשר לאמא שלי כל פעם שאני מנסה לחקות את מטיסיהו. (וואןןןן דיייייי! וואאאאןןןן דייייי!!!)

אפשר הסבר?

נגיד מדריכה שלא תראי יותר, ואין לך ממש קשר אליה אבל את תתגעגעי לדמות שלה בחיים שלך.

רב מעניין שתתגעגעי לשיעורים שלו.

מורות, צוות, סתם בנות שעשו אווירה טובה אבל את לא בקשר טוב איתן...

מתגעגעת לתקופה, למקום, לאווירה. דברים שלא חוזרים.

 

תסבוך זה... הערצה מאד אובססיבית לבנאדם. חברה או מדריכה או מישהו. ולא מתכוונת בקטע רע, כי יש כאלו שאצלן זה בקטע רע, אלא בקטע כזה של פשוט להתגעגע לבנאדם.

אז לא תסבוך. הערכה?

אולי, נשמע יותר בכיוון.

אניצריכה להפסיק להיות באנגלית כזה הרבה ולדבר בעברית. אני מתחילה לשכוח...

 

כן, משהו כזה. הצלחת להגדיר את זה יותר טוב ממני, אבל עדיין לא ממש. אממ.. תודה..

הדבר היחיד שיש לי לומר לך הוא, שנכון שהיה נהדר וזה אנשים נהדרים ולהתגעגע זה טוב, כי זה גורם לך להעריך את מה שהיה,

אבל תדעי לך שבעתיד מחכים לך כנראה אנשים אפילו יותר חמודים ודברים יותר טובים. ממשיכים לשלב הבא, כמו במשחקי מחשב, רק אנשים שהצטיינו בשלב הנוכחי.

אני גם חשבתי שנגמרו לי החיים אבל מסתבר שהם רק התחילו

אבל בדיוק העתיד הזה נראה פחות נחמד מהעבר, לכן עצוב לי.

לי עברה חצי שנה שלימה עד שהתחיל להיות לי כיף...

אבל צודקת, את לא יודעת איזה כיף יהיה ואיך דברים יסתדרו, וזה מדאיג. 

 

קורה הרבה לאנשים שאוהבים להיות מתוכננים מראש, כמוני. ולא ידעתי איך החיים שלי הולכים להיות ודאגתי ורציתי לחזור לפעם, כשידעתי מה אני הולכת לעשות כל יום חודשיים מראש.

 

אז תדאגי ותתגעגעי, רק תזכרי שחירטוטא דלעילא הבטיחה שהכל יהיה ממש כיף מתישהו (לא בהכרח בגיל 89 וחצי דווקא, יכול להיות גם לפני.)

 

אם משהו ישתנה אני אגיד, בלי נדר

איזה טובה הייתי בזה
אז שהייתי צייוינית...|נבוך|

לומדים על הקמת המדינה
הממשלה
חוקים
כל מיני פרשות שקרו
קיצר לא בשבילך...

בעעעעבעעעעעע

אתה מסכים לשלוח לי באישי גם,שאוכל להוריד?

איך קוראים לשיר הזה?

באמצע היום כשהשמש זיוקדת לעבוד עם קונגו, מקוש ומעדרים וטוריות. זאת היתה אחת מהעבודות הקשות

זה כזה מגעיל.

באלי לכתוב מלא.
כואב לי הראש.

את קצת מתעלמת וזה מציק.
ונעמי.
הלוואי שאני אסתדר איתך.
ואופ למה אי אפשר להעביר מחשבות?
פתאום נזכרתי ביום ההוא שדיברתי עם המורה ואז בכיתי עלייך. כמה שאת מתמודדת לבד בלי אף אחד. ואת שמחה.

אההעה
קצת קשה לי.

תקוע לי משו בגרון כבר שבוע.
מציק אחד.

בעע.

מה היא אמרה היום?

איך את לא מרחמת על עצמך?








(אני לא יכולה עם זה יותר.
זה קשה לי. הדבר הכי קשה.
אני פגועה.
ואבודה.

בבקשה תפסיק את זה)

הי לא לא את לא גרועה בזה

אני כן.

את אמורה לדעת אתזה.

ואת כן

אני לא. בכלל לא

אז תדעי עכשיו.
זהו.

בעיה שלך.
עוד מעט כבר יהיה מאוחר מדי.

היה נחמד. אינלי מושג למה לצפות. מקווה לטוב.