בס"ד
דוקרים את הלילה
אומרים שזה לא כוכבים רחוקים
זה הפחד קרע בשמיים חורים
הירח הוא פצע עמוק משנים
כל פחד מואר וכל חושך אכזר והצל הוא ענק אם אזיז את היד אלטף את הגג של בניין מרוחק
אומרים שבבוקר הכל מסתדר
זה אותו הסיוט רק עכשיו אתה ער
והשמש היא פצע גדול שבוער
כל פחד מואר וכל יום שומדבר והאור הוא חזק אם ארים את היד אתלקח מיד בענן של אבק
קווים של דאגה
מסתמנים על פנינו
אומרים שאנחנו פשוט מזדקנים דאגות כמו סכין חותכות את הפנים
והפחד קורע עמוק מבפנים
כל פחד מואר וכל חושך אכזר וכל יום שומדבר ואנחנו מתים ופחד נשאר
(לעמוד מול עצמי באמת
להחליט אם כן או לא
להתעורר אל חושך
להתעורר אל שקט
לגלות שהוא לא קיים
להישאר לבד
להתמוטט שוב
לא לקום
לצפות בו עוזב
להיחנק
לכאוב עד כדי צרחות
להתבייש
לקום עוד עשרים שנה ולהיות אותה שירה
לקום עוד עשרים שנה ולגלות מכונה
להיפגע מאנשים
להאמין באנשים
שהם ימותו
שהוא יפגע בי שוב
שמישהו יגע בי
לגלות שכל הזמן הזה הייתי חלק מעולם שהוא בית בובות של ילדה ענקית ומשוגעת
להתמודד
קוצים של פחד
קוצים)
(זה חזר?)
(אני צריכה מישהי או מישהו לדבר איתו אבל זה בעיה כי אי אפשר ואני צריכה לעמוד על זה לפחות עד שאורית תציע משהו אחר)
(לעזה אני אומרת לא לרצון הזה)
(כל הכבוד לי שאני ככה משתנה
כל הכבוד)
(בע שונאת שינויים)