פורום נסיונות פעילים (עמוד 7170)

פיינט יור פלייט בלו אנד גריי
*מילים באנגלית שאין לי מושג איך הוגים בלה בלה בלה*
וויז אייס זאת נואו זה קלרס אין מיי סואול
שדואו און זה הילס
*עוד גיבובי מילים בלה בלה ואז: פזמון!*
נאו איי אנדרסטנד
וואט יו טריי טו סיי טו מי
אנד האו יו ספרד פור יור סנטי
האו יו טריי טו סט זם פרי


איי איי איי איזה שיר יפה. מישהו צריך לתרגם אותו ולתת לו ליווי נורמלי.

בס"ד

 

שרשור הערצה למנהלת האהובה עלינו

ענבל ענבל (מורל)(מורל) @די"מ לא אתה!!!!!

 

אוהבים את ענבל אוהבים את ענבל אוהבים את ענבל!

 

|זורקים קונפטי||לבבות בעיניים||עוד אפקטים של אהבה|

 

#תחיה_אצל_שירה_ונהנים

 

@ענבל 

בס"ד

 

חושדות במישהו? מישהו מטריד אתכן?

פנו אלינו בפרטי. אין סגירת חשבונות על גבי הפורום. זה לא המקום וזו לא הדרך. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, בבקשה השתמשו בזה ואל תגרמו לנו לנקוט בצעדים שלא נעימים לאף אחד מהצדדים.

 

כמובן שאם נכתבו לכם דברים מטרידים הצעד הראשון הוא פשוט לחסום אותו מהשיחה אישית שלכן.

 

אם למישהי יש משהו לספר או רוצה שיינקטו צעדים כלפי מישהו, מוזמנת לפנות אלינו באישי.

 

המשך שבוע טוב.

בעע

שאלה רטורית בלבד..

 

1. שערי צדק. טיפול נמרץ. אחיות.
2. ירושלים. סבא וסבתא. מסלול עם עקבים.
3. שבת. קוסקוס משקית. שיחה עם חיה.
4. נסיעה. תיקים. חושך.
5. בית. אבא. רעש. אני, תחושה של דפיקות.

זה לא כיף להרגיש לא קשורים אז אל תרגישו ככה אפעם

ואני נוסעת לעוד טיול עם חברות אחרות הפעם

כיפלי ממש

ה אוהב אותי מלא

ובאלי קצת לבכות משמחה

המון זמן לא עשיתי אתזה

חבל שאינלי על מה

באמת אחותי חייבת כבר להתחתן

 

 

אימי הלכה לאלהים לפני שנים

אין לי חבר אין איש על פני האדמה

עצוב ורע לי בנשמה

@פינג. 

 

!!!!

 

רוצה לשלוח לי לדרייב את התמונות מהמצלמה שלך? בבקשה?

רעיונות מה לעשות עם חברה

קראתי שירה גאולה ונזכרתי שגם מקימי נגמר במילים האלו.

מקימי-
אנחנו נכנסים לאולם וחוצים אותו בקו ישר. אני אפילו לא יודעת איפה החדר הזה, לא שאלתי.
הוא יודע? לא יודעת. אבל הוא הולך והולך והולך.
"תגיד", אני לוחשת לו, "אני סומכת עליך, כן? אתה יודע לאן אתה הולך, נכון?"

הוא עוצר רגע, מסתכל סביבו, מסתכל לי בעיניים, מחייך אלי ואומר:
"אין לי מושג..."

שירה גאולה-
דביר קם ונעמד. "קומי", הוא ביקש. נעמדתי מולו. עמדנו ושתקנו עיניים ובעיניים.
הוא קיפל את השמיכה והתחיל ללכת.
הלכתי אחריו במעלה ההר. הוא הלך זקוף ובוטח, ואני אחריו.
הוא נכנס לאוטו ופתח לי את הדלת. הוא אמר מבפנים, " בואי".
נכנסתי. גשם טוב התחיל לרדת. משום מקום הגיע ערפל.
דביר לחץ על הגז ונסע לאט לאט לתוך ענן שכיסה את הדרך.
"לאן נוסעים?" שאלתי.

הוא עצר רגע, הסתכל סביבו, הסתכל לי בעיניים, חייך אלי ואמר, "אין לי מושג".


אמא טוענת שאם שמתי לב לזה אני מכורה.
אני לא מסכימה איתה אבל לא נורא.