פורום נסיונות פעילים (עמוד 7265)

בס"ד

גם אם תאמר שאתה אוהב,
שנשבר לך הלב..

אף פעם לא ידעתי שלשים שוב הגנות זה קשה כמעט כמו להוריד אותן.
עכשיו אני יודעת.

לילה טוב לכם...

חח הרגשתי מבינה עכשיו.
שעה הסברתי לאיזה אישה אתיופית מתוקה איך נוסעים ואיפה לרדת ובלה בלה ואני בעצמי שעה הסתבכתי עם איך משלמים ואיפה לעלות ולרדת, הנהג הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח.
וזה אחרי שאתמול שעתיים אבא שלי מסביר לי איך משתמשים ברב קו ואיפה עולים ומה אומרים.
קיצר אנשים, תעזרו למי שנראה לכם מסתבך. זה יכול להועיל ממש
סתם נגיד היא חיכתה לאוטובוס שבכלל לא מגיע לתחנה אז היא הייתה צכה לסוע לתחנה אחרי, היא חיכתה שם ארבעים דקות על כלום, סתם חבל.. תפקחו עיניים סביבכם ותראו אם יש אנשים שנראים לא מבינים כגון עולים/זקנים/כאלה שהם בטוחים שהם מושבניקים‎ ‎‏:-‏P‏
תודה מראש!

שיש קבוצה ככ חופרת בוואטצאפ, שכמובן על השתק.
וכשמנסים לראות כמה אחוז, או מה השעה, ואי אפשר כי אין שניה אחת בלי הודעה.

ההאיי.. בגרות אחרונה!

ילך!

אולי קצת יהיה קשה אבל אני לא מאמינה שהכל יבוטל.

בעצם... אולי תהיה התעקשות?

אבאאאאא

 

אני עושה מדבקות במתכונת! ואני בבגרות! ואני בפסיכומטרי! טוב!

מקווים שלא! מקווים שכן! פה סגור!

 

אני לא רוצה שיהיו לי ילדים |מהרהר|

 

ואני צריכה לישון כבר ותלמידים. בדחיפות. פווו

 

הייתי שבת בבית רק עם בדודה וכל המשפחה נסעה ואני מדריכה אז נשארתי.... דיברתי עם אבשלי והוא הסכים שאני אבוא אליה וניסע לים. והתקשרתי גם במוצ''ש והוא הסכים והייתי באורות!!! שנים חיכיתי ליםםםםםם אווףף ואז פתאום באמצע החיים בלי שום התראה מוקדמת אמשלי התקשרה ולא מסכימה לנו ללכ לים. אווף מנראלה בכלל זה לא פיירר אבשלי הסכים הם סתאם לא מתואמים וזה כבר ממ ממש מעצבן למה.?? היא חייבת לדפוק לי הכל?? ועכשיו אני אצל הבדודה הנסיכה שלי אבל אין לנו מה לעשות!!!! אוווף למישו יש רעיון?? דחוווףףף שיעמום במצב קשה וגם ככה מבואסת מהחיים

@פינגו1

@פינגו2

סבא ואבא החזנים
אני כל כך צריכה כזה עכשיו. מי רוצה להצטרף לעשות איתי מיני ראש השנה?

אבאלה מחר.

ואז

פווווווווווו

אפשר לשחרר אוויר ואז להכניס.ולהוציא.בקצב נורמלי.

ולעשות תמונה מטופשת כזו עם ידיים אחורה וחיוך דבילי מול הרוח

ולנגן על הירדן עם כלמיני אנשים שאני אוהבת על המחצלת העצומה והשווה שלהם

וביום..רביעי?שלישי? שולי רנד

וככה נזרום עם מה שיהיה

ויהיה טוב

 

אני מניחה שזה פיצוי הולם לזה שאני רואה ירוק מרוב אדי סנט מוריץ ניקוי אסלות.

וישלי מלאמלא שירים! אתאיופי

ו8 ג'יגהה

טאטע ג'ה אבאלה וכו

תודה

באמת

גם אם כרגע לא הכי כיף לי ואני ממש דפוקה בלהיות אופטימית

אבל היי-אני מנסה

@פילוסופיה

 

מה קורה?

יואו איך באלי להיפגש.

ברצינות.

מתישהו בחיים האלה.

 

 

אוהבתותך

 

עצוב לי בלב.
דמעות שעומדות בקצוות העיניים
ולא יוצאות.
וגעגוע, אבל למי;
או, בכלל,
למה; למתי.
פרפרים בבטן צורחים מאהבה
לא ממומשת.
אהבה
למישהו לא נודע;
או, בכלל,
למשהו לא נודע; לזמן.
כאב וצרחות וחמלה
מבעבעים במערכת ההובלה,
כל נים, כל ווריד, כל עורק.
ועצוב לי,
ואין דמעות שינחמו.









(מישהו מוכן בבקשה להלוות לי קצת דמעות?)

הם רק מתחתנים...

אלפי שנים לא מסקנתי.

-הידעתם? מבחוץ אני אדם חברתי במיוחד, אך לשמור על קשרים זה לא התחום שלי, ובטח שלא לחזק קשרים.
אני לא חברה. במהות של חברה, בתפקיד. לכן כדאי שאפסיק ליצור עוד חברויות כי חבל לצער סתם אנשים.

-להביע רגשות לאנשים קרובים זה קשה.
אולי כי אני מרגישה שגם אליי הם לא מביעים מה שאני צריכה להביע אליהם ולכן זה נחסם?
או כמו ששטות אמרה, שאחכ מבטלים ומוחקים את זה ולא מודעים לקושי שעומד לחלק מהאנשים מאחורי השניים שלושה מילים שלכאורה פשוטות?
אני יכולה למצוא עוד אלפי דברים למה אני נמנעת מלהביע רגשות כלפי קורבים אליי, אבל חייבים למצוא פיתרון. זה ידפוק כל כך הרבה דברים בעתיד, מספיק זה דפק הרבה.

-היה טיול נחמד סה"כ. המשפחה שלי נחמדה, חוץ מהקטע שכולם סנובים וזה פשוט אי אפשר כבר.
מסוג הרגעי שקט שאי אפשר לעמוד בהם. שתעשה הכל כדי לא להיות בהם או לברוח מהם לנצח.

-פרידה זה סוף של משהו שנבנה והיה, לפעמיים היה טוב ולפעמיים לא. בשניהם הפרידה קשה, מהטוב או מהרע. כשהיה טוב, לוקחים לקחים ותובנות מהמקום או האנשים מהם נפרדת, כשהיה רע, מנסים להדחיק אותם מהראש עם הזמן.
לפי זה שכשהיה טוב, זה מראה שאי אפשר לשכוח אנשים שהיו טובים לך. כל דבר בחיים מזכיר אותם, כל הבעת פנים, כל דיבור, כל תובנה או משהו שלקחנו מהם. הם נשארים חלק מחיינו גם לאחר הפרידה. זה לרוב קשה פי כמה.
האם הפרידה שווה את זה?
(משאירה שאלה פתוחה. לדעתי היא רטורית)

-למדתי מהמקום הזה הרבה על אותו משקל שהפסדתי בגללו הרבה.
כולם צריך להודות באמת ולומר שהמקום הזה שינה אותם, ולאו דווקא לטובה.
אני אומרת שהשינוי הזה היה שווה את זה, לא בטוח שכולם שלימים עם זה.
לא משנה.

- קורים כל כל הרבה דברים ביחד וזה קשה.
הרבה פעמיים זה ככה.
כל הטוב מתחלק לזמן מסויים ונוחת ונוחת ולא מפסיק להיות טוב, ושפע של הכל והכל תותים וטוב.
ואז כל הרע נוחת ב-בום ביחד, בלי להתחלק על תקופות, מסה של רע, משהו בלתי נסבל כזה, שאתה בטוח שאתה עומד להתפגר מרוב קושי וכאב ורע-
ואז שוב חוזר הטוב ושוב הרע ואתה כבר לא יודע להבדיל בין טוב לרע.
ופה כבר איבדת שפיות לחלוטין

-כמה נחמד להיות נחמדה מאחורי המסך, אך בחדרי חדרים, במקום שלא רואים- לחשוף שיניי תנין ולרמוס ולהרוס ולעקוץ ולדקור ולהכעיס ולשנוא-כל דבר קיים. לא משנה מי ומה.
לא כיף לחיות ככה. לא כיף

-פרידה זה סוף של משהו שהתחיל והתחלה של משהו שיתחיל. אה! משפט גאוני. בשניה של נבואה הוא נחת עליי משמיים.
השאלה היא, אם המשהו שיתחיל יבנה ויעצים אותי או לחילופין ירסק וישבור אותי?
האם שווה התחלה של הסוף, או הסוף של ההתחלה?
אני יכולה לדבר על זה שנים אבל אחסוך ממכם.

הצלחתי לתפוס קצת

 

לא צריך לטול ידיים לפני שהולכים לשון כדי להיות טהורים לקראת ה"פגישה" עם הקב"ה??