שרשור חדש
פיווויומנים נשרפים
ניצל לי הפלאפון מסכנת הכחדה ע"י אחות גדולה.
זה אומר שהיא רצתה אותו רק זמני כי שלה התקלקל,
ואצל אחים גדולים זמני זה קבוע.

ובשניה האחרונה לפי שנכנעתי, נזכרתי שיש לאבא אייפון במגירה, אז הטסתי אותה למטה והיא עזבה אותי לנפשי.
(ככה התחלתי את הבוקר אם שאלתם,'אפשר תפלאפון שלך?' מעצבנת אחת)
אוף אני רציתי תפלאפון השני.
אין צדק בעולם!(@הכל מבחוץ. אוף אני שונאת שאנלא מצליחה לתייג!)
אבל לא כפת לי בכלל
כח האצבעמעיין נובע*
זה משו.
צריך ללמד אותם. ככה היא אמרה.ריעות.
אבל אין לי הסמכות, ולהם אין הרצון.

קטע מתוך עיין ערך: אהבה, דויד גרוסמן:
(פעם אחת, בשעת ערב עמומה, מלאנכולית, נכנסה לחדרו ומצאה אותו מאכיל בגרגרי סוכר את הזבובים האחרונים שנותרו אחרי הסתיו הקר.
- "ברונו?"
- "כדי שיהיה להם כוח לחורף.")
בוקרריעות.
נמאס לי לפחד. והתחלתי לצאת מזה, אבל אז נפלתי. למה הכל חייב להיות מסובך כל כך? למה שום דבר לא הולך בקלות?
אני שונאת לחכות. ומתי תגיע המכונה שלי. בא לי פסטה אמיתית.
יש כל כך הרבה אנשות שאני אוהבת, מפתיע כמה אהבה יכולה להיות לי.
היה לי טוב לראות אותה. ניקה לי משהו בלב.
אולי לא סתם השתמשתי בדימוי הזה אז. אולי באמת.
אני צריכה לסגור, זה ההסכם. אבל טוב לי כאן
ואני שונאת לא לעמוד בהחלטות שלי.
אספתי מקבץ של מילים שבנות חוזרות על עצמן.הכל מאת ה'
יואו.וואו.וואי.אימאלה.דיי.יואו מגניבה.קולית.מותק.נשמה.מהממת.יואו באמת?. יאוו גמאני..המוווווורה....
הרררב.... את כזאת...
וכל זה בהתלהבות,ובהתרגשות.

אני שומעת אתזה כל חיי בערך.
אם יש עוד תוסיפו..
זה לא ככה, זה לא 'נשמה' ו'מהממת',ההוא גברא

זה 'נשמהההההה' מהממההההההת' יואווו גמאנייייייייי המווווממהההה אימהההההלההההההההההההההההה!!!!!!

אני רואה שאתה ממש מבין בזה ;)מעיין נובע*
אני רואה את זההההה בפורוםםםםםםההוא גברא


רק תחפשי בשרשור או שניים למטה ותראי כמה כאלה יש...ההוא גברא


זה לא כל הבנותיומנים נשרפים
*זהה לא כל הבנותתתתתתההוא גברא


אני שונאת שכותבים ככה, זה היה ככה בכיתה ז אני חושבת פעם אחרויומנים נשרפים
אהההההההההההה גוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקפוסעת


מאמי, מאמוש,פוסעת

חיימשלי, כאילו, קיצר, אוכ נו במת,  שיואו יואו יואו (מוקדש לנמו באהבה |מאוהב קשות|), הממ... פחות (מוקדש לאחת אחרת באהבה|גם כן מאוהב קשות|), אם יהיו עוד אני אעדכן

פינג.אחרונה


המון זמן לא מסקנתי, אז הנה לי סידור מחשבות. שרק בילגן יותריומנים נשרפים

& מאד אנוכי מצד בני האדם להיות עצובים כשמישהו מת. סה"כ טוב לו שם. אין לנו מה לבכות על זה הרבה, משום מה זה נטפס כמשהו עצוב. זה אפילו גובל ב'לא תחמוד'.

&איי, כואב לי עליהם מאד מאד. הם כל כך מתוקים.
עוד מעט זה כבר לא יהיה הם.

&הרב של האולפנה שלי מדהים. באמת. אף פעם לא שמעתי על דבר כזה, הקשר שיש לו עם כל אחת ואחת, מדהים. והיחס לכולן, והדאגה. וואו.

&"כלום לא עצוב, הכל כרגיל. כלום לא קורה פה כלום לא קורה פה", אביתר, היית אופטימי אז?
אולי זה סתם היה מצב רוח חולף.

&בני אדם, אל תדברו איתי. אני סכנה לציבור

&אני מפחדת. אני מפחדת. נחשפתי, הוא אמר לי ש..יואו יואו, בני אדם תפסיקו לקרוא אותי. זה אמור להישאר נעול עמוק עמוק.

&יש לי הזדמנות עכשיו ואני לא עושה איתה כלום. כלום. אני פשוט כלום אחד גדול.

&אני אוהבת אותו ממש ממש. ואני לא מעיזה לדבר איתו. ואני חייבת לדעת מה עובר עליו. הוא לא יכול להישאר ככה.

&מותק, אני איתך. את תצליחי. אני בטוחה בטוחה. זה יהיה בסוף לטובה. הלוואי שהיית רואה את זה. יש לי ספקות אם לומר לה להצטרף לכאן.

&אי אפשר לשרוד בלי אהבה, תמיכה, חיבוק, עידוד.. אז איך רוצים שאשרוד? וזה הרגשה תמידית לא משנה מה יקרה.

&אני קוראת ספר כואב ממש

&צריך להרגיל את הגוף לישון.
לישון בשעות שבני אדם רגילים לישון בהם.

&לישון בזמן הלימודים זה כיף. להגיד שאת לא מרגישה טוב זה סבבה. אבל כשמישהי באה ואומרת לך, רואים שזה לא כי את חולה, זה כבר דוקר. זה כבר מרגיש... יש לה מזל שאני אוהבת אותה

&כולנו חולים במובן מסויים. ואני לא אפרט על זה

&עם געגוע לא מתעסקים. אני למדתי את זה פעם. כשאומרים לכם געגוע, זה לפני הכל.

&כואב. כואב. כואב. איפשר ככה


זהו.
אסתפק בזה. יש עוד הרבה כאלה. אבל זה ישאר אצלי. וינעל שוב עד הפעם הבאה שאדממם.
ר"ח לא מסכים איתךקמנו ונתעודד

בס"ד

 

בעלי המוסר שלחו אליו שליח לוולוז'ין שאמר לו שכולם חולים וצריך ללמוד מוסר, אז הוא אמר להם "אולי אצלכם, בטלז וקלם. לא אצלנו בוולוז'ין"

אמירה מחליאהנפתלי הדג
גם במשמעות שהוא כיוון אליה...
מחליאה או לא, אני בעיקר תוהה לגבי מידת הנכונות שלהקמנו ונתעודד

בס"ד

 

גם אם לא באופן ספציפי לגבי וולוז'ין

התשובה היא לא,נפתלי הדג
חד משמעית.
מוכן לפרט אם תרצה.
אשמח מאודקמנו ונתעודד

בס"ד

 

@נפתלי הדג

 

אגב, לגבי המשך הדיון שלך ושל בננית, אני רק אעיר שאין ספק שמותר לנו להיות ביקורתיים גם ביחס לגדולים ממנו, אבל יכול להיות שעדיף לא להיות חד משמעיים, מתוך הבנה שכנראה הם חשבו על מה שהם אמרו פעם פעמיים לפני שהם עשו את זה.

בפשטות,נפתלי הדג

(כל הנאמר בהודעה זו הוא על דעתי בלבד וכו' וכו')

הצורך במשמעות בכלל, ובמשמעות דתית (או כוללת) בפרט, הוא צורך אנושי בסיסי לחלוטין, וממש לא חולי כלשהו. אחד מתפקידיה המרכזיים של הדת בעיני היא ניתוב ה'יצר' הזה, אם תרצה, אל הקונסטרוקציה הדתית, שמעצבת ומכווינה אותו אל מטרותיה-היא.

ה'מחלה' הזאת (אולי בחינת "חולת אהבה"), היא חלק יסודי מהאנושיות, ואף יותר מזה, חלק יסודי מהדת, ולכן הדחקה שלו היא שלילית מאוד. חיים דתיים חסרי מוטיביציה ועניין הם חיים פגומים שסופם, במהלך הדורות, להדלדל יותר ויותר עד לקריסה מוחלטת.

באסה שראיתי רק עכשיוקמנו ונתעודד

בס"ד

 

ואתה בטוח שלזו היתה הכוונה בדברים שלהם? כי לי הקטן דווקא נראה שלא

שלהם=של רב חיים?נפתלי הדג
מהכרותי עם ההגות הנלווית, כןנפתלי הדג
(בתוכה הציטוט מ'נפש החיים' שהבאת פה כמה פעמים [אני יודע שזה רב חיים השני] והאמירה המפורסמת של רב חיים על הכוונה בתפילה)

איך אתה מבין את זה?
כמה דבריםקמנו ונתעודדאחרונה

בס"ד

 

(קודם כל, בחיים לא ציטטתי את ה'נפש החיים' ההוא, רק את האמירה המקבילה ב'אורות התורה', שאומרת משהו קצת שונה, אבל זה לפעם אחרת).

 

חוץ מזה, אני חושב שהאמירה הזו היא לא חלק מהגישה הכללית הזו, אלא ויכוח אחר, עם בעלי המוסר, על הצורך ללמוד מוסר, כלומר, האם באמת כולנו מועדים לנפילות מוסריות אם לא נשקיע מאמץ (חולים), או שמספיק לעסוק בתורה, ואין חששות כאלו.

משני עברי המתרס של הויכוח הזה, אפשר להמשיך ולאחוז בשתי העמדות הקיימות לגבי "מקומה של 'החוויה הדתית' בקיום המצוות", אם תרצה להגדיר זאת כך.

 

בנוסף, באופן לא תלוי, אני מבין גם קצת אחרת את העניין שהעלת. אמנם, אין ספק שר"ח מוולוז'ין, ועוד יותר הגר"ח טענו שאין צורך לעסוק בחיפוש המשמעות. אבל אני חושב שזה היה מתוך הבנה, או אמונה, שזו תבוא מעצמה אם תפעל נכון.

(ניסוח מסוכן בעיניי.)*בננית*


(הוא התחיל.)נפתלי הדג
וברצינות - אני חושב שאל אמירה בסדר גודל צריך להגיב באופן חותך, כי היא מסוכנת.
לא מסכימה עם הגישה.*בננית*

התנסחות כזאת היא מדרון חלקלק מאוד.

אני חושבת שכבוד ת"ח (במיוחד כשמדובר בסדר גודל כזה) לא פחות חשוב מהמחאה. זה שיקול משמעותי גם במקרה שאנחנו צודקים במאת האחוזים.

בכלל, קשה לי שמדברים בגובה העיניים על אמירות של גדולי עולם, כאילו יש לנו שיג ושיח מולם.

 

וכל זה לא סותר את הסכמתי לעצם העיקרון.

(אני פחות מתייחסת לאמירה באותה סיטואציה, ויותר לנזק החמור שיכול להיווצר מציטוט שלה.)

גם טענת מדרון חלקלק היא מדרון חלקלקנפתלי הדג
ברור לי שהייתי אדם טוב יותר אם הייתי מתייחס בכבוד לכל מיני אמירות ודמויות רבניות (מה שאני משתדל לעשות בד"כ), אבל לפעמים אני מרגיש שהשתיקה וההבלגה - על אף הייתרון הברור שבה, היא הוספת חטא על פשע כשלעצמה. על דברים רעים צריך למחות.

המ. לא ידעתי שגם דברי אחרונים אסור ללמוד בגובה העיניים. זה מעט מרגיז אותי, במחילה. כבוד לרבנים הוא דבר חשוב מאוד. בעיני דווקא בהסתכלות עליהם כמנותקים וככאלה שאין לבקר יש פחיתות כבוד. דעה היא דעה, וחשוב להיות נכונים לקבל אותה ככזו - לטובתה שלה עצמה, ובטח לטובתו של העולם.

שמעתי סיפור על זה שבסוף ימיו של הרב ליכטנשטיין, אף אחד לא העז לערוך אותו, כי זה הרב ליכטנשטיין ומי יכול לשנות דברים שהוא כתב. ככה בסוף ימיו יצאו מתחת ידו כמה מאמרים ממש מבישים, כי העורך פחד לעשות את תפקידו - לערוך.
אמת. (הכותרת)*בננית*

אני לא מדברת על עיוורון, הוא מסוכן לא פחות.

'גובה העיניים' עליו אני מדברת הוא דרך ההתנסחות, שבעיניי מעט בוטה. אמירה רכה יותר בצירוף נימוק יכולה הייתה לעשות ג"כ את העבודה, בלי להשתמע באופן בעייתי.

 

בכנות, דעתי בעניין לא חותכת. זה גבול מאוד רגיש שקשה לי להצביע איפה בדיוק הוא עובר.

חריגה מהאיזון הבריא לכאן או לכאן היא בעלת השלכות הרסניות.

 

(התלבטתי האם בכלל להגיב, כי אני מסכימה עם הרעיון ועם עצם התגובה, ובכל זאת ההתנסחות צרמה לי מאוד.)

את צודקת.נפתלי הדג
זאת פשוט העצלנות להגיב בצורה הנכונה והפיתוי להיות חותך ואלים, שזה די כיף.
בהקשר הזה, חושב שמעניין:נפתלי הדג

דברים שכתב יהודה יפרח בנושא משיק:

https://www.facebook.com/yehuday30/posts/10207931800106678?fref=nf

 

וכן מה שענה לו הרב אליעאי עופרן (זה קישור לעמוד שלו, לא הצלחתי למצוא איך עושים קישור נפרד לפוסט):

https://www.facebook.com/ilay.ofran?fref=nf

אני חושבת שזה לא נוגע בנקודה המדוברת*בננית*

הנחת הדיון היא שמדובר בתלמיד חכם גדול (מי אני שאתן לו ציונים.. נו שוין, לצורך העניין), כאשר הגדרת המושג "תלמיד חכם" היא פנימית ולא חיצונית-שטחית (שיכולה לדוגמא להסתפק בידע).

השאלה היא מה קורה עכשיו, כשמשהו שאמר נשמע לנו צורם.

 

הקטעים שקישרת דנים בשאלה אחרת: איזו מהות מייצג הכינוי הפורמלי "רב".

הם עוקפים את שאלת המהות - מהם קווי האישיות וההתנהגות של תלמיד חכם.

 

(ודרך אגב, מאוד הזדהיתי עם מה שכתב קמנו ונתעודד. שכחתי להעלות את הנקודה הזו בדבריי.)

נממשורדתתת

קנית אותי עם המסקנה הראשונה.

ואז גם האחר כך

ואז

יאו, את בנאדם מעניין.

וה4, זה ציניות! לעזעזאל אנשים לא מבינים אתזה

נאא. אני לאיומנים נשרפים
ובטח שהבנתי את זה.
זה בכלל לא קשור לכל השיר, כאילו כן אבל.. קיצר
ניסיתי להאמין במשפט הזה.
(גמני הייתי צינית כשכתבתי את זה)
הממ. מותר לי לחשוב מה שאני רוצהשורדתתת

אני אגיד לך למה אי אפשר להאמין בו

כי הליכה לקיצוניות מסויימת, הכל או כלום, אפעם לא תהיה תואמת למציאות.

שום דבר לא עצוב או שמח באופן מושלם. כלומר, אין כזה דבר

טופ, תחשבי מה שאת רוצה.יומנים נשרפים
ואת צודקת.
ואת בעצמך מעניינת
הו תודה על הרשותשורדתתת

המ! אני לא ממליצה

ספר כואב?מעיין נובע*
מעניין אותי איזה
חכי, אגמור לקרוא ואז אגיד לך.יומנים נשרפים
התחלתי אותו לא מזמן.
הוא טוב. אבל לא כתוב יפה, אמליץ לך אם יהיה שווה לבזבז זמן על זה
תודה.מעיין נובע*
הרבה זמן לא קראתי ספר טוב
שיגרום לי להרגיש משו אחר,
אני תמיד מרגישה מין בזבוז כזה אחרי ספרים.


ובכלל, אני נהנית לקרוא את המסקנות שלך
הספר החדש של רן ובר גרם לי להרגיש. אבל צריך להתחבר לסגנון הזיומנים נשרפים
תודה לך!
זאת הסתכלות נורא מסויימתפינג.

לראות בשיתוף - דימום.

לא תמיד השפך נולד כי יש פצע שנפער. לפעמים האדמה נבקעת ומעיין מרווה וטהור פורץ החוצה.

 

אפשר לספר לך שהדיבורים שלך הם ממש מים מתוקים?

 

את צודקתיומנים נשרפים
אבל זה רק לפעמיים.
וכמו שאמרת זאת צורת הסתכלות.
ואני חושבת שזה גם קשור לאופי, אופי שהוא סגור, כשהוא נפתח זה נובע מדימום.
אנחנו בני אדם ויש תקציב של מקום בלב, אנחנו לא מסוגלים לסחוב הכל לבד. אז עד שלא מדמם, אין צורך לשתף, וכשמדמם, כדאי לשתף. כי הדימום רק גודל...
(מדברת עלי).

תודה לך.
(אני נורא אוהבת אותך.)~תות~

את יודעת מה אני כבר חושבת על זה.

כוחות אהובה.

(גם אני אותך)יומנים נשרפים
ניראלי הכוונה של אביתר בכלום לא עצוביהדות=דרך חיים

היא שקורים מלא דברים מזעזעים ונוראים בעולם, ואנחנו שומעים על זה אומרים "אוי"

וממשיכים את חיינו כרגיל כאילו כלום לא קרה "הכל כרגיל".... 

אני צריכה מכשף.פיתה פיתה
מלשון מחשב
אני אנישפיות
רוצה כבר להתחתן, וגם יודעת עם מי, באיזה אולם ומאיפה אני אזמין את הפרחים.

הבעיה -
החוק המפגר הזה שאפשר להתחתן רק ב18
לארוצהלארוצה
שיקפוץ לי

האמת, כשחושבים על זה |מהורהר|שפיות
יש משו קצת הגיוני בזה שאסור לי להתחתן.
אבל ממש קצת
ואתם לא אמורים לעלות על זה
כתוב באבות בן 18 לחופה. אם לא מזכירים את הבתיהדות=דרך חיים

משמע שהיא יכולה להיות אפילו בת 3... בלח

וגם כמדומני יש חוק במדינת ישראלשפיות
נעעעע למי אכפת ממנו...יהדות=דרך חיים


אז אני אשאל אותו אם זה בסדר להתחתן עכשיושפיות
אולי נקבע את החתונה על חשבון המבחן בכימיה? |מקווה|
אני יוזמן?יהדות=דרך חיים


לפי האין תשובה אני מבין שלא יהדות=דרך חיים


יש לכם כימיה ולא אמרת לי??פרפר לבן.
עבר עריכה על ידי ארי"ה=) בתאריך ו' בניסן תשע"ו 23:02

למה אני לא מעודכנת??

תתקשרי מהר יאלדה!!

יש לנו הרבה על מה לדבר..

וגם אם זה ממש מאוחר,

תתקשרי..!!

אני בטוח יהיה ערה,

ואם לא, אני לא יתעורר, תאמיני לי..

 

אה, כן, ואת משוגעת שאת רוצה להתחתן בגילך,ויש לנו הרבה על מה לדבר,

ופשוט תתקשרי כמה שיותר מהרר!!

חח מקסימה שאתשפיותאחרונה
יש לנו 3 מטענים בבית ואפחד לא עובד. וגם הפלאפון שלי דפוק (כי דפקתי אותו)
אז..

ואני לא משוגעת אני בלחית בריכוז גבוה
בת כמה את?יעל
בשורות משמחות! זה מגיל 17....יש לך פחות שנה לחכות...איש חשוב

(אפשר לשאול בת כמה את שאת כבר רוצה להתחתן?)

נראלי זה מה היה פעם, והעלו ת'רף ל-18בת אדם


בטוחה?צריך לבדוק את זה...איש חשוב


מ18 ומ17 עם אישור של ההורים וועדות וכודורשת קרבתך
נו אז אפשר מ17....אבל תכלס אפשר מכל גיל לא לפי החוק...איש חשוב

ואחרי זה בגיל 18 כן לפי החוק(אני לא נכנס לדיון אם זה בסדר או לא רק אומר עובדות)

14שפיות
עבר עריכה על ידי יונה על הגג בתאריך ז' בניסן תשע"ו 09:49
ויהדות=דרך חיים
תהיה חבר של החתן ותוכל לבוא
אני לא אוהבת בכלל בכלל נמשים.~תות~

ובכל שנותיי לא מצאתי משחה שמורידה נמשים בצורה גורפת. 

וזה מתסכל

וזה בכלל לא חמוד

יושב לידי בן בנסיעה של שלוש שעות בערךפיתה פיתה
תצילני!
אויש~תות~

וזה הקטע שמסננים,

סליחה שאני כזאת דוסית אבל אני משתדלת לא לשבת ליד בנים,

אפשר לעבור? 

תודה רבה

 

אלא אם כן כל המקומות תפוסים

ואז

אז אני לא מסננתפיתה פיתה
וגם הרגליים שלו אחלה פחות או יותר. פשוט כל מיני מרפקים מסתננים ושכאלה.

זה בערך כמו לשבת בין משה לצור במסדרון צפוף. רק שהאיש לידי לא דוס.
זה נשמע סיוט~תות~אחרונה

למרות שזה לא נשמע שכל כך מציק לך

בהצלוחה לך

אחחחהדובדבן שבקצפת

המזרון הישן אצל אבא ואמא. התגעגעתי

אולי אני אחזור לכאן לפני החתונה

פששששששששששששעלה למעלה
וואוקול דממהאחרונה
בייההוא גברא

רבוייסי! ההוא גברא עוזב את הפורום ולא נכנס עוד לעולם בעקבות תקלה טכנית במחשב...

טוב בעצם לא... אבל זה סיוט לכתוב פה עם הבעיה הזאת!!!ההוא גברא

מישהו מבין במחשבים וממש ממש רוצה לעזור לי? (או שהוא לא כזה רוצה אבל מסכים...)

קול דממהאחרונה
@הכל מבחוץ מבין במחשבים
קלישאות מיותרות ורצף של התנצלויות מביכות~תות~
וזה בדיוק מה שאני מתעבת במורות ללשון
תודה ששאלתם כן,כן
תותי, זה לא פיר שאת עדין ערה. אם כבר, אז למה את ערה?יומנים נשרפים
בעצם זו שאלה מטופשת
~תות~אחרונה


הסוף.קין בן אדם
שברתם, ניתצתם
שרפתם, מעכתם,
דקרתם, נשכתם,
טיפה מחיי לא השארתם.

איך אדם אם חזון
הפך לשבר כלי
כצל אדם- צל עצמו
מתהלך הוא סביבי

עם עיינים כבויות
ונשימת מוות
עם סיוט וקללות
וכאב אלמוות

חלום הפך
לחלום בלהות
וחזון נשאר
רק בגדר דמיון

הוא התמיד וניסה
נשך שפתיים והמשיך
לא ויתר, וניסה
להיות שם תמיד
אך קללתו
קללת המת- החי
לא נתנה לו מנוח
רדפה היא איתו
כשלהבת הכוח
והיה הוא איתן
והמשיך ורצה
אך הם שברו
אותו
לרסיסי נשמה.

זהו.
זה נגמר.
הכל נגמר.






"שום דבר לא יפגע בי,
שום דבר.
לא אישה,
לא כדור מחבלים
שום דבר...

"אם יקרה לך משהו,
אין לי טעם לחיים,
אין לי טעם למחר.
אין לי טעם למחר,
אין לי טעם לחיים...
שרשור מרוכז להוספת תגובות לבוט.בן-ציון

בבקשה תוסיפו רק פה.

 

המבנה הולך ככה:

 

כותרת: %ז$ (או נ ללשון נקבה)

תוכן: כותרת שאלה||||כותרת תשובה||||תוכן שאלה||||תוכן תגובה

 

כל פעם ארבעה מקלות דיבלים - ||||

 

 

בקשתך טופלה%

לשון זכר מי אתה?

||

מי אתה?||||אני בוט קטן וחמוד||||ומה מעשיך?||||לחפור לאנשים עסוקים

TQ = מי אתה?

TA = אני בוט קטן וחמוד

MQ = ומה מעשיך?

MA = לחפור לאנשים עסוקים

8545040 | 13
רק שתדעו שהחיים שלנו תפוחי עץפיתה פיתה
ועכשיו תנסו לשיר את זה
זה שאתה צודק באופן חד פעמי לא הופך אותי לטועההנסיך הקטן.

!

משפחת קרלוס הרביעיפיתה פיתה
זהו.קין בן אדם
זה נגמר,
הכל נגמר.
יש לי סיכוי להינצלהדובדבן שבקצפת

אני יודע

*יום יבוא וכל זה יהיה שלך

*להיאחז באהבה בכל רגב ורגב מאדמותינו. לשחרר את כל חבלי המולדת. איזה מסובך זה לכתוב פלייר שלא מיועד רק לסוג אחד של אנשים

*אני פשוט חולה על הילדה הזאת

*זה מקום נחמד

*איזה פאדיחות זה לשבת בלובי של בית מלון עם בגדים שלוכים ומלאים בוץ כשכולם מסביבך מתוקתקים ומדוייטים

*מתוק יותר משוקולד

*אני צריכה לעשות את זה יותר

*אחחחח כמה שאני סתומה

*לא נורא הכל עובר חביבי

תקוע לי שיר מהבוקרפיתה פיתה
ואני לא יודעת את המילים שלו בכלל.

אתם יודעים שאני מזקינה?
I'm Exausted.בן-ציון