פורום נסיונות פעילים (עמוד 7513)

מזל שהמדריכה חברה שלי.
איי כואב, כואב.
איזה נשמות קדושות הלכו לנו, נרצחו.
רבקי וגבי הולצברג.
צדיקים.
הלוואי שנזכה להגיע לקרסול שלהם. הלוואי

להתראות זה מילה מוזרה
כמו להיפגש

יש עוד יום אחד עד פורים!
יש! כבר נלחצתי שזה מחר

@פיתה פיתה

 

כולם אוהבים לאכול

אבל סוף יש לכל הדברים

חשבתי לעצמי

מה אוכל להביא

הוחלט על מקבץ חמשירים

 

טיפ לפורים זה טוב

במיוחד כזה שמועיל

אז נתחיל בפשוט

זאת חובה, לא רשות

אל תתחפשי עם מעיל

 

כי אמנם זה יפה ונחמד

להסתובב עם מעיל מהודר

אך כשעולה החמה

והרוח נדמה

נותר רק החום האכזר

 

טיפ נוסף וידוע

אקטואלי לבן ולבת

לערבב זה לא טוב

אז כדאי קצת לחשוב

ולשתות רק סוגה אחת

 

נסכם באיחול מלבב

אקטואלי ליום הפורים -

ביום הרגיש

כשתחצי את הכביש

שלא ידרסוך שיכורים.

איבדתי את הרב קו



אני מפחדת שאני אשאר כאן בגלל זה.

שיעבור כבר מחר, ומחרותים, ואחרי מחרותים

הייתי בטוחה שהיום יום רביעי.

צמתי עד אחת.

ועוד תכננתי ללכת לשוק

התקשרתי לאחותי ושאלתי אותה משו ושכחתי בכלל שיש לה יומולדת.

אני חייבת חייבת חייבת לעבוד על זה

אם אני רוצה להיות אמא מתישהו

 

אמנם המנגינות מתהדרות בשלמותן ההרמונית

קדות בענווה

תחת שרביטי הנורמה

אבל אני אוהב

את מקומם הנפקד של חלקי הצלילים

שרומזים לך בלי להתנצל 

שהם לא מושלמים

וגם הם

זקוקים לחיפוש

אל תנסו אפילו לקרוא אתזה.. לא כדאי

 

היה ממש כיפ בשבת.

למרות שהיא קצת היתה עצובה כזה, וגמאני

אבל בסדר בסופו של דבר נהנינו..

וכל הלילה שרנו שירים כזה של ביני שאני אוהבת..

הבעסה שלא יכולתי לנגן בגיטרה שלי, ולוידעת

זה ממש זרם אז עשיתי כאילו כל הזמן ממש עם האקורדים..

משעשע

ונרדמנו באיזה ארבע וחצי, ובחמש וחצי קמנו. לוידעת למה

ואז רקדנו וישבנו כזה במעגל וכל אחת סיפרה למה טוב ה'

וואו, זה היה טוב. תנסו.

הלכנו לבית כנסת והוא היה מפוצץ אני לא אוהבת אתזה..

הכי כיפ שהוא ריק ואני יכולה להתפלל בשקט

בלי איזה מלאנטה ילדים שכל הזמן רק מרעישים

ואכלנו

במוצש שטפנו לה את הבית והיה ממש מצחיק

עם החליקותת

ואז הדלקנו שירים והשתגענו

והכנו למשפחה שלה פתק כזה חמוד

ולקחנו דברים מהארון שלהם ושמו להם על השולחן.. זה יהה ממש מצחיק

ואז חזרתי הביתה לשעה וחצי וחזרתי לשם והשתגענו

וואי איזה צחוקים היה

והיא ממש העליבה אותי אופפ

היא אפילו לא שמה לב לזה זה היה ככ מעצבן

מכירים אתזה שאתה ככ נהנה ממשו ואז מישי חייבת להרוס? אופ אופ

והיא החמודה הזאת קראה לי ושמחה אותי..

ווואי איזה נשמה

ואז ישבנו בדשא והשעה היתה כזה ארבע 

ווואי למה היא לא סוגרת שם?!?

ככ מתאים לה.

והיא תעשה אתזה בסופ, אז למה לא עכשיו כדי שהלב יהיה שקט?

חזרתי הביתה באיזה שבע ואמא שלי יצאה לעבודה..

ואז כמעט הלכתי לשיון אבל ראיתי את הגיטרבה ופשוט ניגנתי.. וקצת למדתי

והתפללתי

וישנתי עד איזה אחת עשרה וחצי

וחזרתי לשם שוב פעם ווהיא ככ חמודה ככה 

וואי היה פשוט כיפ!!

 

 

איזה טוב ה'!!

 

 

@זמרת מיוחדת

 

פורים שמח!!

לכבוד פורים הנני מתכבדת להביא לך ..

תשבץ לפורים!!

http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1808&ArticleID=10233

 

תהני המון המון!

לפחות תעשי את זה פחות שקוף

ומוזמנת לבקר בפורום הזה כי ראית את כל השלבים לכניסה לכאן
אז ברוכה הבאה נשמה
יש לך לק יפה
ואני לא אהבתי את השירים מהאוזניות שלך
ביי

שנה שעברה ממש, אבל ממש. פשוט לא. איככ, הייתי כל כך לא.
השנה, אותו דבר, פוט כן. ובהכי שלי. טוב אולי לא הכי הכי, אבל פשוט טוב.
אין ה' עושה ניסים

חייזרים ירוקים מאד |מזמזם|
פורים שמח, שועל לי, לילה טוב.

^השגרה קשה

^להבין משהו זה לגלות אותו לבד

^אהבה זה דבר שלא תלוי

^הייתי במצב שלה ובכולופן אני מצליחה להבין אותה

^אנוכיות יתר זה דבר מבחיל

^קשה לי קשה לי עם אנשים

^להתווכח עם אנשים שלא יודעים להקשיב זה מתסכל

^הידיעה של הבעיה זה חצי הפתרון? אני לא בטוחה

^מפחיד לי שאנשים משתנים כ"כ. ולא לטובה
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב! אמן.
ישתבח שמו יום יום.

לוידעת עברו שניםםם

 

היא התארסהה!! והגעתי למסקנה שאני לא יהיה כמוה, פשוט לא מתארסים בשמינית....בעזר ה 

וואו היה מלא דברים...

ולמה אנשים תייגו אותי?

עכשיו אני צריכה להכחד, זה הזמן.
אוף.
איך עשיתי את זה? טעות נוראית.
ונפילה,
נפילה כואבת.

זאת בעיה.
בעקרון מחר פורים.
זה לא טוב בכלל.
אולי נדחה אותו?

כי אני כאילו הולכת לטוס.
אוף צריך כסף, גם לרשיון וגם לעוד מלנטלפים דברים
וזה היה מוזר שהיא אמרה את זה...וואו איזה נשמה היא


@אורטל    מזל טוב ענק ענק!!!

הזדמנות טובה לחגוג.

 

וגם לרקוד

 

וכמובן להפיץ את אורו של המשיח 

 

טוב בסדר! רק צחקתי\1

 

 

מרוצה?

 

@יוני שלא מתוייג לי

וואי, בילבול בילבול בילבול.
עבר הרבה מיום חמישי ועד היום, יותר מכל שבוע אחר.
נתחיל מפעם.
חמישי בבוקר ארגונים ליום כיף, טלפונים, מספרים, מתנדבים, אנשים צדיקים שתורמים.
פפ בשניה, חוסר מצברוח שהורס הכל הכל.
כמו כל פעם, ברחתי למיטה.
חוה המתוקה שימחה אותי ובאה לבקר אותי.זה היה לי מאד מאד כיף, אהובה.
הזאתי ביקשה תשיר המדהים שלך.
אח"כ אולפיזמון, היה ממש יפה.
האולפנה שלנו מדהימה. נהנתי מידי.ב״ה.
אואואואואואו הרבי מלובביץ אמר, אואואואואו ווי וונט משיח נאו..
וואי היה מטורף. ומי שהייתה על ההגברה הייתה הכי חמודה בעולם
והצטלמנו עם הפח, וואי סתומה שכמותי.
ואז חזרתי לאולפנה ואני לוזכרת מה היה אבל היה מצחיק.
ישנתי מלאן, עד אחד בצהריים בשישי.
(הפעם כי באמת הייתי עייפה).
יום שלם נמרחתי ולא עשיתי כלום כלום כלום.
שבת זכור, שבת זכור שבת זכור.
השביעית המתוקות האלה עשו לנו שבת מדהימה.
הטיש, וואו היה מסחיק מידי.
והשיר בכלל, הוא עוד יופץ ויהפוך להמנון המדינה.
שבת בבוקר קמתי מוקדם!
חבל שלא היה אפשר לתעד את זה. קמתי לזָכור בישיבה, ישבנו בחוץ כמו בית זקנות וריכלנו על כולם.
רות רות וה**** שלה.
ארוחת שבת, טיש בישיבה, הרב זאביק הרב זכרי. הלכתי באמצע. שיעמום טוטאלי, שנ"צ.
סעודה שלישית, סידור אולם..
מוצש וכאלה..
וההתוועדות.
זה היה מדהים.
הרב דביר פלד והרב אלון שריג זה שילוב טוב.
שירה השאידית חשבה שהיא הבעש"ט וניסתה לשרוף את עצמה מסכנה סיפרו סיפור שלם בגללה. אבל מגיע לה.|אכזרי במיוחד|
הם דיברו חזק, זה היה כואב מידי.
זה עשה לי לא טוב. אבל לא אכפת לי.
הלוואי שאנשים מסויימים היו שם, יש כמה כאלה.
אחרי שהרב הלך, הרב דביר והרב אלון המשיכו לנגן לנו ולשיר.
משכן, רסיסי לילה. היה מדהים, איזה אורות היו שם, איזה כוונות.
הקלטתי את שתי השירים האחרונים, לכולם זה יצא מהלב. זה היה מרגש.
מה שהיה אחרי אני רוצה למחוק, זה צובט.
דיברתי איתה, היא אמרה הכל.
זה היה כואב.
כנראה שאני לא מודעת לעצמי.
אני טיפשה וחסרת אכפתיות,
פוגעת בכולם ואנוכית, מוזרה צבועה ושקרנית.
נחשפתי, היא הוציא ממני את זה.
המסכה נסדקה.
גמרנו בשלוש, הלכתי לישון בארבע.
יום ראשון היה קשה.
קמתי מהמיטה רק בארבע בצהריים.
ולא כי הייתי עיפה.
הם שיגעו אותי, הם לא הבינו.
זו בכלל לא אשמתם, זו אני הבעיה פה. זו אני הטיפשה והחסרת אכפתיות.
סתם אני מפילה הכל על כולם.
רות המתוקה באה לבקר אותי, ושמענו שירים של אביתר, והגענו לשיר 'כלום לא עצוב'.
זה בכלל לא נכון. זה סתם שקר.
ואז ל'שוב אני לבד'.
ואז ל'אבות ובנים'.
מה שמאד מתאים לי עכשיו-
תכף אני ארצה שתלכו מפה, שאוכל כבר ליפול בשקט..
עד שסוף סוף קמתי, הייתי צכה לעשות מלאן טלפונים לכל האולפנה ולנדב אותם לעשות דברים ליום חסד.
שוב ברחתי למיטה.
קמתי, דיברתי, גנבתי לעדי תפלאפון ונכנסתי לפה מהר ויצאתי מפה מהר.
ביקשתי ממשהי שתבכי אותי אבל זה לא עבד.
אז פשוט חזרתי לישון.
העירו אותי היום בצורה אכזרית ביותר.
אל תעירו אנשים שאתם אוהבים עם מים ואל תמשכו להם את השמיכה והכרית, זה נורא מכעיס.
הבעיה שלא אוהבים אז לא אכפת להם בכלל.
בגלל הלחץ הבוקר לארגן הכל לא היה זמן לחשוב.
והיה טוב, הילדים מתוקים מתוקים.
והיה שם אתיופים. |מאוהב|
ואוף איתי.
באמצע הדבר, שאירגנו פול זמן, שוב המחשבות האלה. ניחוש מהיר לאן הלכתי.
ישנתי מאחת עשרה עד אחד וחצי. הפסדתי את כל היום חסד.
אחרי שקמתי ראינו אסי וטוביה במזכירות.
חחח הרב צחק עלינו שאנחנו כמו הילדים הקטנים שלו.
פפ. מסכנה שלי. ההיא ראתה בטעות שהוא שלח לה הודעה.
חח, הוא אחד הבני אדם הסתומים שאני מכירה.
שקרן קטנטן.
הסתבכה קצת אבל לונורא.
הוא יסתדר היא תסתדר, והכל יהיה טוב.

פפ יצא מוזר מידי היום.
אולי כי אני מוזרה. בעצם לא אולי, בטוח.