פורום נסיונות פעילים (עמוד 752)

קדושה שאת.
אופ השנה באמת שהשתדלתי לשמור...
אבל השיר הראשון מהרגע שהיה מותר,מחרוזת מירוןןןן😍😍😍
אבל החסידי אשכנזי,ברור.
אין אני מאוהבת בקדושה הזאת.

איך את חוגגת את היום הקדוש?

התפללתי בכותל, הדלקתי נרות לצדיק וכמובן רקדתי לצלילי מחרוזת שירים חסידיים לרשב"י.

 

זה כ"כ מרגש. פתאום בשבת קלטתי שרשב"י זצוק"ל הוא תנא, ממש תנא. זה מפחיד לחשוב על זה.

איך את חוגגת?

וואי את מדהימה.
איזה כיףף!!

זה באמת מטורף לחשוב עלזה.אבאלה.

התחלנו בעלהאש עם חברים והפעלנו פול שירי מירון,היה כזה מושלם.חח ורקדנו כמובן רק הבנות
רקדנו פולים.שימחה ממש כמו פורים.

עוד מעט אצא נראלי להתבודד ולהדליק מדורה ולכתוב.
מחר תהלוכת רכבים מטורפתת❤

נשמה אחת, איזה טוב לשמוע.

אתם חמודים ממש, געוולד חב"ד. 

 

וואו צדיקה, איזה מיוחד. שיהיה לך טוב שם, בטח זה ממש מנקה מבפנים.

❤חח באמת גוועלד חבד

זה טוב.
טוב טוב.
הלוואי וזה יצא.

פתאום זה היכה בי שרשב"י יכול לפתור את העולם. התורה שלו כזאת.. שהיא יכולה לפתור את העולם. והוא השאיר אתזה לנו.
זה מדהים. אי אפשר לתאר את הזכות!!
אשרינו אשרינו!

השיר הראשון ששמענו זה "ואמרתם"
ואז הסתכלנו על ההדלקה במירון... אוי הרב'ה.. פשוט ממגנט.
כולם שם קדושים.
הרב'ה רקד ופשוט אי אפשר שלא לרקוד איתו. הרב'ה מכוון ומתכונן ואי אפשר שלא להתכונן איתו.
ואז עשו גם פה הדלקה.. אעאע הם מתוקים!! לא יכולה להסביר כמה!!

אשרייך, באמת עמוק להבין את זה. ממש זכות!

 

וואו, מיוחד להיות קרובים לזה פיזית. נשמע שהיה לך טוב ממש זה משמח ב"ה.

ישתבח שמו ממש טוב. מאד שמח.
הם משמחים וקדושים ברמות שאי אפשר להכיל.

להיות קרובים למה?

אינלי איפה לכתוב את זה,
אני פשוט רק צריכה איפשהו להכיל.

זה פחד.זה קודש קודשים.
זה מטורף.

אבאלהאבאלה איזה מרגש הדבר הזה היה.
ארבעים שנה עושים פה ביישוב תהלוכות ומה שהיו בשנים שעברו,לא מתקרב אפילו בקצת לתהלוכה שהייתה היום.

פשוט אשריינו שאנחנו יהודים.

הייתי מנסה לבדוק (ברשת) אם הוא מגיב לפינג במצב כזה.

ואז ממחשב אחר

 

ping 10.0.7.5 או כל מספר אחר שיהיה שם...

המרצה שלי לתקשורת היה גאה בי  

הייתה כזו עבודה בתרגיל בית- מצא את כתובת הIP של מחשבך...

לא הבנתי אבל מה זה עוזר עכשיו...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ותודה...

אפשר לבדוק אם הוא מגיב לתקשורת מבחוץ או שהוא נתקע באמת.

התקשרתי לשירות לקוחות, הוא חזר מתיקון לפני פסח (על אותה תקלה אבל הם אמרו שאין כלום...)אמורים לחזןר אלי...

זה מה זה מוזר, זה אמור להיות מחשב כריש...

היה איזה תת סעיף כזה, כן...

בכל זאת שיעור ראשון...

תודה רבה. אשמח שתשתפיני(אני לא בטוחה אם המילה הזו תקינה) מה הבנת

כמו שהוא לחוות ממש את החוויה השלמה, הייתי רוצה להגיע לזה

זה ממש מרגש ומקסים שהבנת את זה ככה. כי יש בביטוי הזה כ"כ הרבה כיוונים וצדדים

ואהבתי את המקום שאליו לקחת אותו. אמן שנזכה לכך בע"ה.

רוצה לכתוב עוד צדדים? אני ממש אשמח

צריכה למצוא את זה.

וזה ממש מתחדד עם הזמן, בע"ה כשאמצא זמן בנפש לכתוב את זה(זה קורה בערב-לילה)- אניח זאת כאן.

התיישבתי לכתוב.

 

את זה כתבתי כמעט לפני שנתיים כשהחלפתי שם לניק.

 קצת על השם החדש - נסיונות פעילים

זה די מצחיק לקרוא את זה. כי הייתי במקום כ"כ אחר בחיים... מקום פחות בשל.  אז קחי את זה בערבון מוגבל.

 קצת קשה לי להכניס מושגים מופשטים לתוך אותיות. אבל בשבילך אנסה.

בכל אופן לא רוצה להלאות אותך בפילסופים המייגעים שלי, יש לי נטייה לכך.

אז אכתוב בכמה נקודות..

 

רגע שלם. זה איך שאני רואה את זה היום, סליחה אם זה יצא ארוך.

 

 -רגע- זמן קצוב, מועט. לא יודעת איך אפשר להכניס אותו למילים, זמן זה מושג כ"כ חמקמק.

-שלם. לכאורה נראה לנו כשלמות, אבל בעצם שלם זה מלשון שלום, השלמה,(במקרה הזה).

 

-איך שאני רואה את הדברים, רגע שלם מגיע ממקור שלם (פה אני מתבססת על פסקה של הרב זצ"ל, זאת שכתובה בשרשור למעלה, היא מובאת ב- 'חדריו')

 ובכן- האדם מלא קרעים באופן טבעי- גוף ונשמה, נפש אלוקית ובהמית(היא אחת אבל יש לה נטיות שונות) שכל ורגש וכן הלאה.

מטבע הדברים לא הכל הולך לנו חלק- בעבודה עם עצמנו, בעבודת ד', עם אנשים. וזה בעיקר נובע מהמרכיבים האישיותיים שלנו שמתנגשים לפעמים.

מאחדים את הקרעים האלו ע"י רעיון כללי. מהו אותו רעיון כללי?

מעניין למה הרב התכוון בדיוק

אבל ממה שאני חשבתי עליו(אני ממש מקווה שמחשבתי ישרה ולא מוטעית),

הרעיון הכללי הזה זו הקריאת כיוון של החיים שלנו- השאיפות, התכלית, השאלה- למה אנחנו כאן.

הרעיון הכללי מבחינתי בכלל לא מתחיל אצלנו באופן פרטי (יש את זה כמובן, אבל זה לא העיקר) הרעיון הכללי מתחיל מהתורה, ולא רק מתורה פרטית, אלא מתורה של עמ"י, 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', העובדה שאנחנו עובדים את ד' לא כיחידים, אלא כעם ישראל.

הרעיון הכללי הוא לראות בגאולת ישראל מתוך סגולת ישראל, ולראות עצמנו כחלק מהשיירה ההולכת לכיון אחד. שעובדת את ד' יחד ומשלימה אחד את השני.

השלמות מגיעה ממקור התורה, אין דבר יותר שלם וודאי מהתורה. טעות לחפש את הנשמה שלנו ברחוב או בטלוויזיה, צריך לחפש את הנשמה שלנו בתורה- כי הכל נמצא שם. אין ללכת רחוק. והבירור הזה כואב כל כך, חד כל כך. לא קל לחיות את זה, ועד שמבינים את זה- יש כמה שנים לעבור. ובירורים כואבים כמו ניתוח. אבל הם משתלמים- כי זה החיים שלנו.

 

-רגע שלם זה כשהנשמה מאירה באמת. כי הנשמה גם כן היא-מקור השלמות- היא תמיד משתוקקת ומתגעגעת לד'.

 

-רגע שלם זה החיבור הטבעי לעצמנו וממילא החיבור לד' ית' וממילא החיבור לכלל-ישראל.

 

-רגע שלם לעיתים מגיע מתוך משברים- אם יודעים להפיק את המיטב מהמשבר ובעזרתו להצמיח בנו כוחות חדשים, מדרגות חדשות שלא היו קיימות לפניכן.

 

-רגע שלם זה אהבה אמיתית, ופנימית. כי אהבה (לא התאהבות) זה מרגיע, מלטף. יש בה רכות שגורמת לנו להיות שלמים.

 

-ברגע שלם- אין הכוונה בשלמות, שהרי אנחנו בני אדם ורק הדומם שלם, תמיד נהיה שואפים וחסרים. שלמות-זה בעולם הבא. 

בעולם הזה- השלמה, בנייה התקדמות, ולהיות שלמים עם מקומנו.

 

-לזכור שרגע שלם הוא רק רגע. רוב החיים שלנו הם מלאים בטלטולים ותהליכים, הרגעים האלו נמצאים בקול דממה דקה, בזמנים שאף אחד לא מצפה להם. ברגעים שלא מוכנים ומצפים בכלל לקבל

ואז זה פשוט מאיר בך, ככה בלי התראה.

ברגעים האלו שמגיעים לירושלים, נושמים את הקודש שבה ואת כל הנשמות שהולכות שם, וסתם מתיישבים על ספסל לבד ושומעים את הקולות, רואים את נגני הרחוב והקבצנים- ואז זה רגע שלם.

או החיבוק הזה אחרי געגוע, או שאת חושבת שיום יבוא ויהיה לך בית משלך עם האיש שלך ויהיה שם אהבה- וזה שלם.

 

ועוד ועוד.(כמו שחשבתי- זה יצא ארוך. אז סליחה, זה חזק ממני)

את לא יודעת איפה זה תפס אותי

וואו אמאלה לקחת את זה לכיוון ככ מהמם אני ממש בתקופה של מלא מלא בירורים וזה ככ מרגיע 

וואו אני פשוט בלי מילים 

תודה על זה ממש ממש 

(ותדעי שאני לומדת ממך מלא מלא ותודה)

אני שמחה לשמוע.

תדעי שבירורים זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך. והם הולכים להיות קשים ומגדלים בע"ה.

אז תתכונני ותשמחי עליהם כי הם יהפכו אותך למי שאת. בהצלחה יקרה

תודה לך

אעאעאעעע

איך רק עכשיו?

ואיך כבר?

 

הזמן זה דבר מוזררר

ככה זה

רשימת סמיילים ואיך עושים אותם: - נסיונות פעילים

יש עוד כמה.

ואם זה מהפון. במקלדת תחפשי את הסמיילי .(אותו כפתור של המיקרופון) ושם יש את אלה 😝😅😆😠😎

אבל אני אשתוק, זה לא מתאים לכבוד שלי כגבר בעל אגו

והנה אני מודה בזה



ברור לך שדיברתי על דברים קצת יותר מעל עקיצה בקצה האצבעות כן? 😏

ובאצבע השנייה יש לי פצע

איך קרה?

עזבי, שניהם קרו בצורה מטומטמת

לא יותר מטומטמת משלי
נחתכתי כשחתכתי תפוח

כשחתכתי מסגרת של נר נשמה
והפצע זה כוויה שהגלידה שנכוויתי מצבע נמס. (נראלי ניצחתי במבחן הטימטום)

ממש שניים במכה אחת 😅

בהפרש של שבוע בערך, אבל לכוויה לקח זמן להגליד...

חשבתי שהכוויה הגיעה מהנר נשמה שחתכת

כתבתי שנכוויתי מצבע נמס...

לא קראתי טוב
חשבתי שהתכוונת משעווה צבעונית
המילים התבלבלו לי בקיצור 😅

וגברים איומים בקטעים האלו.
מנסיון

ממש מניסיון
כל בנאדם עם אגו הוא בנאדם שקשה להיות איתו

ונשים יכולות להיות מפלצות אני יודעת😅

אבל... האגו הגברי והאגו הנשי שונים מאד אחד מהשני
ויצא לי להיות כמה וכמה פעמים נוכחת בוויכוח שבו גבר ואישה בעלי אגו מטורף פשוט לא ירדו מהעץ
סיוט 😑

לא סתם קוראים לזה אגו גברי

עכשיו.

אמרת בעיתו ובזמנו

לא טוב

נכון?
עוד סיבה למה.

- נערך, ככתוב -

אמא, עריסה כדי להחזיק אותי / מאיה אנג'לו

זה נכון
אני נוצרתי בתוכך.
זה גם נכון
שאת נוצרת בעבורי.
קולך היה בבעלותי.
הוא נוצר ותואם כדי להרגיע אותי.
זרועותייך עוצבו
לעריסה כדי להחזיק אותי, לנענע אותי.
ניחוח גופך היה האויר
שבושם עבורי כדי לנשום.

אמא,
המהלך הימים המוקדמים, היקרים-מכל הללו
לא חלמתי שלך היו
חיים רחבים שכללו אותי,
כי לי היו חיים
שהיו רק את.

הזמן חלף בהתמדה והרחיק אותנו זו מזו.
אני הייתי בלתי מתרצה.
פחדתי שאם אתן לך ללכת
את תעזבי אותי לעולם.
את חייכת אל פחדיי, אומרת
שאני לא אוכל להישאר בחיקך לנצח.

שיום אחד את תהיי חייבת לעמוד
ואיפה אני אהיה?
את חייכת שוב,
אני לא.
בלי אזהרה את עזבת אותי,
אבל חזרת מיד.
את עזבת שוב וחזרת,
אני מודה, במהירות,
אבל רווחה לא נחה איתי בקלות.
את עזבת שוב, אבל שוב חזרת.
את עזבת שוב, אבל שוב חזרת.
בכל פעם שנכנסת מחדש לעולמי
את הבאת ביטחון.
לאט אני רכשתי אמון.

את חשבת שאת מכירה אותי,
אבל אני הכרתי אותך,
את חשבת שאת צופה בי,
אבל אני החזקתי אותך היטב במבטי,
מתעדת כל רגע,
משננת את חיוכייך, משרטטת את מבטייך הזועפים.
בהיעדרותך
אני שחזרתי אותך,
את הדרך בה נהגת לשיר
ברוח קלילה,
כשבלדה מתייפחת
בשורש שירך.

הדרך בה החזקת את ראשך
כך שהאור יוכל ללטף את פנייך.
כשהנחת את אצבעותייך מעל ידי
ואת ידך מעל זרועי,
אני בורכתי בחוש של בריאות,
של כוח ושל מזל מאוד טוב.

את היית תמיד
לב השמחה עבורי,
מביאה ממתקים של גיל,
סוכריות של צחוק פתוח.

אהבתי אותך אפילו במהלך השנים
כשאת ידעת שום דבר
ואני ידעתי הכול,
אהבתי אותך בכל זאת.
באדיבות מתנשאת, כמובן,
ממקומי הגבוה
של תבונת נעורים.
דיברתי בחדות עלייך, לעיתים קרובות
כי את היית איטית להבין.
אני גדלתי
ונדהמתי למצוא
כמה ידע ליקטת.
וכל כך במהירות.

אמא, למדתי מספיק עכשיו
כדי לדעת שלמדתי כמעט כלום.
ביום זה
בו מכבדים אימהות,
תני לי להודות לך
שאנוכיותי, בורותי ולעגי
לא הביאו אותך לכדי
השלכתי כמו בובה שבורה
שאיבדה את מעמדה כמועדפת.
אני מודה לך
שאת עדיין מוצאת משהו בי
להוקיר, להעריץ ולאהוב.

אני מודה לך, אמא.
אני אוהבת אותך.

אבל בא נאמר שהעונה הזאת היא לא משהו בכלל

רחמים עליהם

והאמת שאפילו תכניות ריאליטי יותר מעודנות כבר מזכירות את משחקי הרעב

בגדול רוב תוכניטת הריאליטי מזכירות את משחקי הרעב, ואם להתקטנן-משחקי הרעב מבוססים על תוכניות ריאליטי כאלה או אחרות.
לפרוטוקול-הייתי מכורה פעם להשרדות, היום הסיבה היחידה שלי לצפות בזה זה גיא זוארץ(למה אני כזאת למה?)