^ גרביים זה דבר שנעלם בקצב
^ אני שונאת לחשוב על מה יאמרו/ מה יחשבו
^ לפעמים אנחנו מרגיעים מישו כדי להרגע בעצמנו
^ אני אמיצה רק בחזרה הגנרלית
^ יש דברים שאי אפשר להגדיר אותם כקטנים או גדולים
כבשה
מיתרי זהבאחרונה
אה, ובגיורא.


~תות~אחרונה
יש לי סיכויאני לא מאשרת כאפות לאנשים טובים.
וכבר כתבתי לך על זה דבר או שניים.
אושר תמידיכלומר, לא טכנית, אבל בשיר, כן.
קול דממהאחרונה
שווה אחת!ריעות.אחרונה|אני חוזר מהמקווה|
המנהל: וואו איזה טלטלים יפים יש לך...
תסתפר. ![]()
לא כיף איתו
מגדלור באפלה


יודעים אולי אם יש בעיה להכניס עדשה על עדשה?(אחת רגילה עם מספר אחת עם ציור או צבע, לפורים)
ז"א, א"א באמת לתפקד ככה..
אני פעם הייתי עם עין אחת מעודשת כרגיל ואחת מעודשת פורימית.
אבל זה כאב ראש מטורף..
אהבתיכבשהוחמישים שנה שאני מתכננת לנסוע לשם,
וכל פעם משתנות התוכניות.


אושר תמידי
)
אושר תמידיאחרונההייתי היום בקושי שתי רגעים בבית והלכתי מאה קילומטרים ודיברתי עם מאה אנשים ו
ולא עשיתי כלום
(פגשתי את המורה לגיטרה של ארקדי דוכין!
הוא התנדב לעזור לי להלחין
)
גורו גורו.
יש לי הגדרה שלי. מדוייקת וחדשה. תה וויסקי שוקו מים קפה מיץ.
כמה נפלא להיות במקום מסויים, לדעת שהוא שגוי, ובכל זאת להיות בו.
אני בכלל לא יודעת לעמוד על הראש. כשמנסים עמידת נר בשיעורי ספורט, אני נופלת בכלל.
אני שונאת את זה שאפילו הבלבול רהוט אצלי.
לפחות הייתי יודעת לשתוק.
בכלל אין לי רגש של הודאה. סליחה.
הפקק נשבר והמיץ נמלט.
כל כל המיץ שלי נמלט והתפזר והתלכלך מהמדרכה,
ועכשיו אני בכלל עסוקה בלאסוף אותו.
סליחה שהנחמדות שלי מזוייפת,
אני באמת חושבת שיעיל יותר יהיה אם אסע עם עצמי והבלגן לכמה ימים.
סליחה.
מישהו מכיר אולי מקום מפלט ללא גורמים עוינים,
עבור אנשים מהוססים עם ערימות בלבולים מבולגנים ובילגונים מבולבלים?
איך החורף עבר
כשליבך הוא גם ככה
כל כך קר