פורום נסיונות פעילים (עמוד 7614)

יותר מחצי שנה לא חמדתי, כבר שכחתי איך עושים אתזה בלי ריטלין,
וייאוש זה מוצא ככ נח

הם מבקרים אצלי הרבה
בלילות האחרונים

למדתי כמה הלכות ברמב"ם.

סתם בלימוד יומי עם חברותא.

וכל הלכה שאני לומד אני שואל את עצמי,

איך מישהו יכול לחשוב שהמדינה הזאת, יכולה לעמוד בקריטריונים על פי התורה, על פי ההלכה?

אלה ההלכות:

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה.

• היה ממלא ביראה, אף על פי שאינו ממלא בחכמה, מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו.
• וכל מי שאין בו יראת שמים, אע"פ שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל."

 

"אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש"

 

 

 

<סוף פריקה>

(הדברים לא נכתבו בקטע של להתווכח. כבר אין לי כוח לזה.

אם הייתי רוצה להתווכח הייתי כותב בנוג"ה..)

זה יום כזה שכשהולכים לישון בו אין מספיק מקום במיטה,

כי יחד איתי מצטופפות אשמות לרוב.

שקרים קטנים ולבנים, חוסר כוונה בתפילה ובברכות,

אבל בעיקר אטימות לא נחמדה.

פרצוף שהחמצתי לאמא בבוקר. דחיית השלומ'ים של עדן.

הסתגרות וקרירות ותגובות לא נחמדות ואי שימת לב.

 

אוף.

למה למצבי רוח יש כח כזה לשלוט עליי ימים שלמים?

זאת ממש שתלטנות.

ואני לא זוכרת בכלל איך מתקשרים עם בני אדמ'ים.

הלוואי הייתי טובה יותר.

קריר ונוח.
ואני שונאת לחפש נעליים. אני אפפם לא מוצאת כלום ואז קונה את הברירת מחדל ובסוף גם הן נקרעות
ואין לי נעליים לשבת! רק שורש. ומשומה קצת פחות זורם לי
אני צכה צ'לו. וגם פיל ירוק. אבל את השני עוד מעט יהיה לי תודות ל @נדנדה כתומה.
אבל צ'לווו
ונילס זה אהבה.

ילד הולך לבד...

 אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההההה!!!!!

 

 

 

 ^-^ תודה!

ועכשיו אני רק בולע כדורים


תרחמו עלי אני מסכן
אוקי?

ויקטור.

 

מרצה: "שומרי הארון--"

אנוכי: "שומרי החומות."

מרצה: "איך?"

אנוכי: "נטורי קרטא, שומרי החומות."

מרצה: "לא. לא. יש גם שומרי הארון."

חברה עם מחשבה מסויימת מאוד: "שומרי הארון זה הומואים.."

חברה בעלת תושיה: "תולדות אהרון."

מרצה: "כן, תולדות אהרון."

בא לי עונה 3

יואו!! אוף

ה' יקום דמה.

(על ידינו, אבל במציאות אחרת, שבה נוכל...)