פורום נסיונות פעילים (עמוד 7624)

בס"ד

 

להיבלע

להתכווץ

לעצום את העיניים

לחכות לקץ

 

לדחוף

להיאבק

לנשום את הכאב

 

לצרוח את הרגש

לפרסם בראש חוצות

 

לשתוק שתיקה רועמת

להפר כמה הבטחות

 

לכתוב מכתב פרידה

להישאר

 

להלחם

כי כך צריך

לכבות את המחשבות

לכבות את העיניים

להיעלם ולא להיבלע

הבנאדם התגייס ואפילו לא טרח להודיע!
שלא ישכך מי גידל אותו!!
תודה באמת!

אני מכורה.זהו זה.

ישלי 940 שירים של דוסים @מתנחלת גאה!! אבל בערך 12 מהם זה סיפורים של רבי שלמה המתוק ז"ל

חלק זה סתם דברים מצחיקים/הודעות/צלצולים, ועוד כמה כפולים (גיליתי היום שיש לי איזה ארבע מופקר כמדבר שונים!)

זה היה מגניב עד מוזר. לקחה אותי טרמפ היום מקסיקנית אחת מאמריקה.היא לומדת תנק באוניבסיטה בא אילן והיא גרה בביש אמש. היא גימגמה לי בעברית ואני גימגמתי לה באנגלית והיה ממש מצחיק.

ווכנראה שלוידעת מה אבל אנשים ממש חמודים ולוקחים אותי עד הכיכר שלי למרות שהם צכים ליסוע למקום אחר.אז שאלתי אותה למה והיא אמרה (בעברית) מתנה.ואני כזה חושבת לעצמי הנה הנה הגויים מתחילים לעבוד אותנו..איי איי ימות המשיח.

ישנו ודאי כל החומות וגם התן לי דעת ובכלל רוב השירים של מרדכי ממש יפים חכמים ועמוקים.

וכשכתבתי אותם אתמול בשיעור הארווך ארווך ארוווווך אפילו שילת אמרה שזה חכם.אז זהו.וכל החומות עמוק קילומטר.

שורפות לי העדשות.

אני מקבלת בזמן האחרון יותר מידי טקסטים חסרים.

אינלי מה לדבר איתה.

ימי חמישי זה ימים משונים.

בזמן האחרון אני חיה משישי לשישי. או רביעי לרביעי. או חמישי בערב לחמישי בערב. זה פשוט עובר מהר.

לרוץ במדרגות יותר קל מבמישור. ובירידה אפילו יותר P: רק שאני עם חצאית צרה ובעליה לא ככ הלך.

נראלי שחצאיות נפנף אחרי הברך זה הדבר בערך הכי כיף שיש.איך אנשים הולכים עם חצאיות צרות וקצרות?סליחה.איך בנות הולכות וכו'

ממש כיף להחליק עם הרדבק.או יחפה בכלנית.

ומעצבן שגנבו לנו ת'אופניים ועכשיו אני צכה ללכת לקנות שוקולית בגלל האחים המעצבנים האלה שכל יום שותים שוקו עם שלוש כפיות גדושות שוקולת.בוווככ.

זהו.

ואני לא מכורה לערוץ או לפלאפון.אני מכורה לאנשים.

שבת שבת.

מצד אחד באלי אומץ ולהגיד לה כמה דברים,מצד שני לא באלי להגיד לה כלום.

בכי זה דבר טוב.במיוחד כשהוא מול ה' יתברך.

באלי לבכות.ולדבר עם ה'.

ואז לשמוח.לרקוד.לבד אבל.בחדר סגור ובחושך ועם שירים שאפחד לא יגיד לי להחליף והם לא יפריעו לאפחד.

ואז הכל ישוב למקומו כבתחילה אהה אהה אההאההה

יתוקן הכל כבראשית המחשבה

וכולם יתאגדו ויכספו לאורך אההה אהה אהאהההאהה

כמו ביום שבראת את אדם ואת חוה

אביעד אוהב מילים משורש כ.ס.פ

ואני אוהבת שאפרת שמה ברמקול את אם אני מתבודד

ובאלי לצאת עכשיו עם כובע על הראש ואוזניות באזניים ולשמוע שירים יפים.

ממילא אני צריכה לצאת.

ישתבח שמו לעד.

תן לנו לב לאהוב רק אותך.תן לנו לב משתוקק אליך תן לנו לב לרוץ אחריך תן לנו לב לשמוע קולך תן לנו לב לדעת אותך.

וקח את כל הבלבולים קח את כל הבלבולים

ונזכה כולנו במהרה לאורו

ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע

 

יום טוב. איזה טוב ה'!!

 

אבל בשקט

 

אני אוהבת אותה 

 

וַיֵּלֶךְ נוער הגבעות, וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת שׁוּעָלִים; וַיִּקַּח לַפִּדִים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל-זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין-שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת, בַּתָּוֶךְ. ה וַיַּבְעֶר-אֵשׁ בַּלַּפִּידִים, וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּין; וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד-קָמָה, וְעַד-כֶּרֶם זָיִת. ו וַיֹּאמְרוּ בוגי וראש השב"כ, מִי עָשָׂה זֹאת, וַיֹּאמְרוּ נוער הגבעות, כִּי לָקַח אֶת-רמת מגרון וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ; וַיַּעֲלה בוגי, וַיִּחריב אוֹתָהּ וְאֶת- גאולת ציון. ז וַיֹּאמֶר לָהֶם נוער הגבעות, אִם-תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת: כִּי אִם-נִקַּמְתִּי בָכֶם, וְאַחַר אֶחְדָּל. ח וַיַּצת עוד מסגד ובית בדומא, מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב, בִּמערה.

וַיַּעֲלה בוגי, וַיַּחֲנה בִּחטמ"ר שומרון. י וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יש"ע, לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ; וַיֹּאמְר, לֶאֱסוֹר אֶת- נוער הגבעות עָלִינוּ, לַעֲשׂוֹת לוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ. יא וַיֵּרְדוּ העסקנים ורבני הישובים, אֶל גבעת הבלאדים וגאולת ציון, וַיֹּאמְרוּ לְנוער הגבעות, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי-מֹשְׁלִים בָּנוּ בוגי והשב"כ, וּמַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ; וַיֹּאמֶר לָהֶם--כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי, כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם. יב וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ, לְתִתְּךָ בְּיַד-שירות הביטחון הכללי...

יש כאן אחד ששומע מוזיקה קלאסית ושורק ביחד עם המוזיקה

שאתה כאילו נשאר ככה: 

ואין לך מילה לומר.

פשוט השתיקה רועדת מכל קירות הארץ ונשברת בתוכך חזק חזק.

אולי זה פרשנות שלי לדברים?
אולי היא לא התכונה לזה?
הלואי שהכל היה יותר ברור!

יש את החברות האלה, שגם אם לא תדבר איתם בכלל כמה חודשים, הן תמיד יזכרו אותך. ותמיד יש להם בשבילך מקום בלב
חברות ילדות שכאלה.
אז זה נורא נחמד שהן קיימות. יאו. הן פשוט עשו לי טוב

• הן מקסימות. הכי שבעולם. זכיתי.
• להיות בוגר זה דבר סובייקטיבי
• להיות דמות מייצגת זה דבר מפחיד כל כך. ומאתגר.
• להתמודד מול אנשים שלא בהכרח ברמת ההבנה שלך (לכאן ולכאן) זה קשה.
• מעניין מה עוד יום אחד היה עושה.
• מעניין איך אני אמורה להמשיך את התהליך איתה.
• זה מוזר לחשוב עליה.
• זה קשה כשאני מבינה שאני מזלזלת במישהו. 
• אני חייבת לעשות איתה את השיחה הזאת, משהו בי אומר שזה הולך להיות מסוכן.
• פעם הייתי מתקתקת במחשבון יותר מהר מאשר מקלידה במקלדת, אחר כך הפסקתי להשתמש הרבה במחשבון והתחלתי להקליד עיוור במקלדת ואז ככה פתאום המצב ההוא חדל מלהתקיים. ואז מצאתי את עצמי מקלידה הקלדה עיוורת בפלאפון שלי ומדברת תוך כדי והבנתי שאני חייבת לעשות חשבון נפש עם עצמי.
• לפעמים המילים שבוחרים לא להגיד, הן המילים שהכי היו צריכות להאמר. משהו בי רוצה לומר לך- יש מצב שאתה שואל אותי מה רציתי לומר שלשום בלילה?
• משהו בי עוד מחכה  שהיא תצעק לי את המילים- לא חינוכית. אולי רק כדי שאוכל להטיח לה בפנים כמה מילים משלי 
• לשנוא זאת מילה גדולה.
• סתם זאת מילה נוראית.
• אני חייבת להבין איך אני מצליחה לגרום לה למצוא את הדרך שלה.
• חייבת לשמור על האמון שלה בי, אצלי.
• אני חושבת שאני יכולה להתחיל לסמן וי על כמה.
• אני צריכה להתחל לעבוד מסודר. אולי לחזור לרשימות בצורה הרבה יותר מוקפדת.
• כל בני האדם שואפים להשיג את אותו דבר מטופש לכאורה, אך הכרחי. מזל שזו רק שאיפה אחת מני רבות.
• רוצה להבין מה אני רוצה ללמוד. אני רוצה לדעת.
• כהמשך- מוזר כל כך להבין שאולי אני אמצא את עצמי במקום בו לא חשבתי לעולם שאגיע אליו.
• כהמשך שני- "חייבת להסתכל על המקום בו אני עומדת כרגע ולהבין שזה כבר קרה. אז מצד אחד אין סיכוי שזה יקרה שוב ומצד שני, אז הכל אפשרי"
• תודה רבה.