פורום נסיונות פעילים (עמוד 8003)

כילו מה?! אני צכה להיות בסחבק עם כןלם כדי להיות פעילה?? ואני רואה מה קרה לאנשים שנכנסו לזה.. אוףף

כי לדעתי, מי שאומר על עצמו בכזאת גאווה שהוא 'אוהב ילדים'-ויש די הרבה מבוגרים שאומרים את זה-חושב בעומק ליבו שילדים הם בעצם מין יצור אחד, כללי, עם פרצוף אחד ואופי אחד. כלומר-שאותם 'אוהבי ילדים' מתייחסים דווקא בזלזול אל הילדים, והרי אף פעם לא שמעתי מישהו שמכריז 'אני אוהב מבוגרים', נכון? אבל 'אוהבי ילדים' נמצאים בכל מקום, ובעיניהם כל הילדים הם מתוקים ורכים, עסוקים רק במשחקים עליזים ויוצאים במחולות כל היום. "הוי," אומרים אותם כסילים מגודלים. "כצה מאושרת היא תקופת הילדות! " ןאז מתחשק לך להחליק להם על קודקודם המרןבע ולומר: "נכון, ומה מאושרים הם הטיפשים!" ילדים, היזהרו מאוהבי ילדים!

and the one thing that keeps me from falling for you,

is im truly alone and i like it.

yeah, im truly alone and i like it.

בס"ד

 

אז מצאתי את הניק של גיסי

|תוהה איזה שימוש זדוני יעשה בממצא|

פתאום.
גם עכשיו יש לי איפה לישון. אם אני אסע עם ***.
ובא לי גם ים.
טוב. אני צריכה לדאןג שזה יקרה גם.

הימים היפים נשארו מאחור
עם תקוות חלומות ושברי אכזבות
וריחות מוכרים
של חצר ופרחים
ושיגרה נעימה ,של ימים שעוברים

חיכיתי לרגע הזה שיגיע
וריק לי עכשיו משום מה בנשמה
צפוי כמו שמש
ובכל זאת מפתיע
העולם מאיים לי אבל גם מבטיח

זה היה זה נגמר
אבל יש הרגשה
שהסוף הוא תמיד,התחלה חדשה


העולם יסתובב והשמש תזרח לה
ואני עם חיוך , אסתובב בין כולם
אחפש לעצמי , איזו דרך ללכת
אמצא ואלך לי בה הלאה והלאה

זה נגמר ,זה היה
נשארו זכרונות הם איתי לתמיד בכל זמן ומקום
ומחר כשאכיר עוד ועוד אנשים אעשה לי איתם זכרונות חדשים...

זה היה זה נגמר, אבל יש הרגשה...

"העונש על הטבח האכזרי - אטימת הבית."

|נאנח|

"רצף האירועים אינו אינתיפאדה".

 

 

אבא!  

רוצים משיח, רוצים בית מקדש, רוצים גאולה!

 

"עד מתי עוזך בשבי, תפארתך ביד צר?"

 

עד מתי בניך יפלו על מזבח האדמה,

דמם משקה את צמאונם של בני-עוולה?

 

עד מתי יכאבו עוד ועוד משפחות,

כאבם חרוט על קיר השמות?

 

עד מתי יירדף עמך ללא הפסק,

בכל זמן ועת ממשיך להיאבק?

 

רוצים את אורך, רוצים מנוחה.

 

"בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה'".

 

רוצים לשוב למקום משכנך,

בית הבחירה.

 

רוצים לשוב לעבודתך,

תשובה מאהבה.

 

רוצים לשוב מלכותך,

מלכות השכינה.

 

"בין מרדף למרדף, 

תעלה זעקה לשלום הנכסף".

|דומם|

 

 

29 מתוך 32 זה מלאאאא

ראבקק!!!

למה זה ככה??

למה אני צכה לפחד בבית שלי? למה כשאני יוצאת אני צכה לשמוע הסברים מה לעשות אם יירו עלי/איך להשתמש בגז פלפל.

למה אני צכה בכלל להסתובב עם זה???זה הבית שלי לעזאזל!!!!!!!!

למה אני מופתעת מיום שעבר בלי שום פיגוע או דקירה?

למה אני צכה לפחד ללכת לחברות שלי??איך אני ידע שאני לא יחטוף איזה אבן או כדור??

למה אנחנו צריכים לנהוג עם ראש מתחת להגה??

איזה מציאות זאת???

הכי קשה זה לראות אותם עם האש הזאת בעניים מול החיילים שלא יכולים להגיב בגלל הכללים שהמדינה קבעה.

למה אני צכה לחשוב מה אני יעשה אם ידרסו אותי "בטעות" כשאני קונה כרטיס?

 

למה???

 

 

שאתה מת מעייפות ואתמול ולא נרדמת וגם עכשיו לא?

@ערוצניקית7@ע@רייצ'ל=)ריי@מיכל =>יכ
ואם החלטית אתה יי אז אתה. יכול גם;@סתמישוותמי

ואני חייבת חייבת להירדם.



למה אני גרה כאן?!

פתרונות איך מעבירים תהרגשה הנאחסית הזאת?



תודה מראש.

מוקדש לחברות הבלחים החמודים שכאן..