כי לדעתי, מי שאומר על עצמו בכזאת גאווה שהוא 'אוהב ילדים'-ויש די הרבה מבוגרים שאומרים את זה-חושב בעומק ליבו שילדים הם בעצם מין יצור אחד, כללי, עם פרצוף אחד ואופי אחד. כלומר-שאותם 'אוהבי ילדים' מתייחסים דווקא בזלזול אל הילדים, והרי אף פעם לא שמעתי מישהו שמכריז 'אני אוהב מבוגרים', נכון? אבל 'אוהבי ילדים' נמצאים בכל מקום, ובעיניהם כל הילדים הם מתוקים ורכים, עסוקים רק במשחקים עליזים ויוצאים במחולות כל היום. "הוי," אומרים אותם כסילים מגודלים. "כצה מאושרת היא תקופת הילדות! " ןאז מתחשק לך להחליק להם על קודקודם המרןבע ולומר: "נכון, ומה מאושרים הם הטיפשים!" ילדים, היזהרו מאוהבי ילדים!