פורום נסיונות פעילים (עמוד 8012)

א? !

תשקלי שוב לפני שאת מחליטה.

אחת שהכי לא אבל בתור בן אדם כן.
וזה לא רק ממחשבות שלי...
להדריך זה בכל מקרה כן בעז"ה, השאלה איפה...

מנסיון של אחת שהדריכה אני אומרת לכל מי שמתלבטת אם להדריך אז שתחשוב שוב. הדרכה זה לא תותים כמו שזה נראה ונשמע. ממש לא. ברור שיש בזה גם רגעים תותים אבל לא רק.

אני לא מכיר אותך ואת רוב התגובות שלך אני לא קורא ולכן לוידע איך את נשמעת
הייתי מדריך שנתיים+ואני אומר לך מניסיון שזה הדבר הכי כפוי טובה והכי פחות ממלא שניתן לעשות בגיל הזה
נכון...ישנם יחידי סגולה
אבל.
בעיקרון אם אתה לא ממש מוסר חייך על זה -עדיף שתתינדב בדברים אחרים
זה לא שההדרכה לא נועדה לכל אחד
אני פשוט לא מבין מה מניע אנשים להדריך למעט יוקרה

מבחוץ הכל ניראה תותים.
אני זוכרת את עצמי לפני ההדרכה ואחרי ההדרכה עם דעות כ"כ שונות על הדרכה.

לא תיארתי עד כמה

רק שלא תבינו לא נכון ,מאוד נהניתי בסוף התקופה
וכיום כשאני רואה איך הם גדלו...
אבל ביום שלישי לחזור שלוש שעות מהישיבה לעשות פעולה ולגלות שבדיוק חצי בטיול וחזרת בשביל 4 חברה שבאו
או לגלות בשבת שנכון שהגיעו 30 חבר'ה לפעוללה אבל חצי הגיעו בלי כחולבן וחצי הבריזו מהתפילה והקומונרית רוצה להיעף אותם בשביל הלקח ושתעביר פעולה לשני החניכים הבסדר וזו דווקא הפעולה הכי טובה שיכולה להיות
בכללי ההדרכה שוחקת
צריך להיות עם עור של פיל
ועם הרבה אמונה בצדקת הדרך...
בלי זה אין בכלל מה לדבר על להכנס
אני חושב שבמבט לאחור הייתי נכנס שוב
אבל זה רק כי אני מאמין בשטויות
לא הייתי ממליץ לאנשים ככלל להדריך בתנועות נוער

בנוסף לזה רצינו כמה ללכת יחד לסניף חוץ, סניף בערך במצוקה ולנסות להקפיץ אותו!! להרים אותו!!
זה ברור שהדרכה זה לא תותים ואני חושבת שרק שאני באמת בעז"הכוונה יכנס לזה אני יבין את זה באמת...
יצא לי לדבר עם כמה אנשים שהדריכו וכל אחד קיבל את זה בדרך שלו...
אני פשוט חשבתי ואני חושבת שאני כן בקטע... (וכמה אנשים אמרו לי, ככה שזה לא רק ממחשבןת שלי...)
אוחח... בעז"ה ...

(בית/חוץ/מקום אחר)

(וחוץ זה קשה. אבל טוב. )

אבל... המטרה של היחיד השונה היא לשנות את הנורמל,

או לפחות שזו תהיה השאיפה שלו.

אם זו השאיפה שלו

הוא לא ישתנה ל'נורמלי'.

 

את השאלה בסוף לא ממש הבנתי,

או שפשוט אין לי כוח לחשוב.

 

אבל תודה רבה,

כי את מחזקת מאד

בס"ד

 

לאו דווקא

לא בטוח שהוא אוחז בדרך הנכונה

אבל זו אפשרות

שהתנשאות מצד הרוב לדחות

 

אבל הרוב הוא מתנשא

ולכן במקום לתת מקום ולהקשיב לשונות הוא ישר דוחף לתיקון

 

השאלה בסוף-

אולי עניין התיקון בנורמל הוא בגלל פחד

דברים חדשים ולא מוכרים נוטים להפחיד אנשים שאימצו קוי מחשבה

הם מעדיפים לחשוב שהשני משוגע

מאשר להאלץ לשנות את דפוסי המחשבה אליהם נולדו וגדלו

 

מחזקת?

|מופתע|

אם הוא חושב שהוא בדרך הנכונה כנראה שהוא שם.

אם הוא לא בטוח, שיתייעץ,

יש כמה מיוחדים שיודעים יותר מהשונה מה טוב

 

הרוב לאו דווקא מתנשא,

לפעמים הוא פשוט לא יודע. או סתם לא בוגר.

 

ואני חושבת שא צודקת. הפחד מפחיד את הנורמל,

אולי הוא פוחד שגם הוא ישתנה.

הוא לא יודע אם זה לטובה או לא, השינוי

אז הוא פוחד

כמו שכל אחד פוחד משינויים.

 

וכן, את מאד מחזקת

כי כשאתה נמצא באחד הצדדים שציינת

ואתה באמת אובד עצות,

ואז מגדירים לך מי אתה ומה אתה עושה

זה מחזק מאד.

בס"ד

 

גם הנורמל חושב שהוא צודק

מוח אנושי הוא דבר מוגבל

ויש אפשרות סבירה שאף אחד

לא היחיד ולא הנורמל מחזיק בדרך הנכונה

 

תחושת צדק לא מעידה על צדק בהכרח

 

אני חושבת שכשאתה מסרב לשמוע מה יש לאחרים לומר

ויש מכניס אותם לתקיית 'חריגים לתיקון'

אתה מתנשא

כי אתה יוצא מנקודת הנחה שאין לך מה ללמוד מהם

ושאתה הדוגמא המושלמת לאיך אדם צריך לחשוב ולהתנהל

 

התהיה העיקרית היא

אם זה יותר פחד יותר התנשאות או יותר בורות

או שאולי

זה נעשה במאין מנגנון אוטומטי שאפילו לא הוקדש זמן כדי לערער על הנכונות שלו

 

אה

אוקי

בשמחה אז

ובקשר לצדק-

אם בנאדם שטועה חושב שהוא צודק,

משהו בו מרגיש לא נכון ואמיתי.

 

ככה אני חושבת

(ואם אף אחד לא בדרך הנכונה בעולם,

אז מה ה' רוצה מאיתנו? שננחש?)

בס"ד

 

לא מחייב

הגיוני שיכולת התפיסה שלו מוגבלת

או שהנחות הבסיס שלו שגויות

זה לא חייב להעיד על משהו לא נכון

 

אולי אין דרך נכונה לגמרי

 

אולי יש עניין נכון בנורמל

אבל גם ביחיד

אבל את הטוב שמציע היחיד לא מקבלים

ואפילו מסרבים לשמוע

(יש הרבה דרכים לבחון את התורה)

שתדעי שהדברים עוד מסתובבים לי בראש כשאני מאפשרת את זה.

ואני עוד מחפשת איך להסביר את מה שאני חושבת.

 

אני רק רוצה להגיד שההגדרה של חריג היא לא רק שונה מהנורמל. כי לנורמל יש מצבי קצה [פעמון גאוס - הרוב הוא לא שווה, גם בו יש "דבשות" ו"מרודות" אבל בגדול - הוא רוב] וזה קצה שונה וטוב.

אבל יש קיצוניות שנכנסת לשולי הפעמון, ה"לא נורמלי". שם מוגדרים רק הקיצוניות הלא טובה.

ובכלל תודה לך!!

זוכרת את הנקודה הזאת שאנחנו דומות בה? אולי הנקודה שבזכותה אנחנו מתחברות?

אז זאת נקודה שלפעמים נעלמת לי בחיים. ואני כ"כ שמחה ואסירת תודה לך שאת מגלה אותה אצלי.

 

ואולי אני צריכה לכתוב לך מכתב. לא על גבי הפורום

בס"ד

 

זה טבע האדם. טבע שקיים בו כדי להגן עליו.

אם האדם היה נסחף אחרי כל שינוי שהוא היה רואה, הוא היה נשאר בלי כלום.

 

אין בדבר כדי לפגוע בקבלת השונה, וכיוון שקבלת השונה גם היא מתבססת בסופו שלדבר על המכנה המשותף שלי עם השונה (כולנו בני אדם, כולנו אחים, כולנו יהודים וכדו').

בעצם, אפשר להוסיף ולומר שקבלת השונה לא מחייבת את קבלת השוני. אני מוכן לבל אותך כפי שאתה, אבל אשמח אם תהיה יותר דומה אלי, ואפעל כדי שעם הזמן זה אכן מה שיקרה.

 

 

על השונה עצמו, החריג, שחושב שהוא צודק מוטלת האחריות והחובה להבין את טבע האדם הזה, ולהיות מוכן לדבוק בעמדתו גם במחיר הקשיים שיוערמו עליו. אין טעם להתמרמר על כך.

ממש אממ... מעמיקים?

יש בהם הרבה יופי. אני אוהבת.

 

מציף הרבה חומר למחשבה..

מכירה את הסיפור של ר' נחמן מברסלב - "תבואת השיגעון"? 

זה די דומה. ובמיוחד עם ההקבלה לחיים שלנו

שושנה מקופיקו יכולה להגיע לעוצמות הכי גבוהות בקול שאי פעם חשבתם שיצליחו להגיע אליהם.

הרבה יותר מגניב. מזניב בעצם.

בין הזמנים יתחיל בתשעה באב

 

בחיים לא תזכו להנות מזה.

אני טרחתי לכתוב כבר מתי זה מתחיל
ואת אפילו לא קראת..
|מוציא טישו|
|מסתובב עם הגב|
|בוכה בצד|

 

אני בנאדם לא חוקי
חשבתי שזה ניצלוש אז לא טרחתי.. מצטערת

מה זה?? חכי חכי את צריכה לעבור סדרת חינוך רצינית!!

...

זה האקס פקטור..ופשוט ישנתי מלאאא בשבת

אני בכלל לא מכורה!!
איך בכלל הגעת לזה?!
ואת יודעת משו? לא סתם כתוב לך "ילדה מתוקה"..את באמת כזאת!!

אני הייתי אז בחלום אזז בחלום ה-12 שלי

אשמתך!

אוחח איזה חלום היה לי

ליהנוץ משינה בשבת בצהריים

או לנסות לישון עם חברה על הרצפה של הסלון בבית שלהם עם דובי ענקקק כשחברה משחקת קטאן עם מישהי בכיתה ב' ולהחליט יחד איך יקראו לילדים שלנו חח עוצי...

בס"ד

 

מאז שנאבד אני החלטתי לקנות ועוד לא הספקתי

אבל זה יקרה

 

ואם כבר מדברים על זה

מתי הפגישה הזו הולכת לקרות כבר?

כבר מעדכנת אותך על הפרטים

היא יושבה לחלון
ושורקה שערה
בעיניכם היא פרוצה
ובעיני היא ברה

מר לי מר,
ליבי היום עלי רע
אם רחלה איננה
אני אנה בא
פה יש לבריות
והולכות הן רכיל
אך רחלה לי היא
ואנוכי לרחל

הו מר לי מר...

בערב כי אצא
אל משעול הקמה
ורחל אין עמי
אין עמי הנשמה.

מר לי מר...

שיבולים, גבעולים
לרחלה שאו שלומי
וענו בי אם תאחר
ומתי במקומי

משחק עם הלב

בלילות בלי שינה

שוב יוצא לגינה

אני שוב מתאהב

ונשבע כבר שלא

וקורא לה לבוא

...

שם אהבה מחכה

ואני אומר אוהו

דרך עצמי

דרך עצמך

הזוי

את הנשמה ואת הלב

לתת

לתת כשאתה אוהב

ואיך מוצאים את ההבדל

שבין לקחת ולקבל

עוד תלמד לתת לתת

לגלות סודות בסתר

להתיר את סבך הקשר

כשהלב בך נצבט

מכל חיוך מכל מבט

אני נזהר אתה יודע

וחוץ ממך איש לא שומע

את ליבך אתן במשכני
ארצי אדמתי
לא אתן מנוחה לרגליי ושינה לעיני
עד אשר אשמע קולך עולה אלי מהר ה'

לצערנו לא זאת המציאות

מי שטס לפולין מוסר את הנפש בצורה הקשה ביותר לעם ישראל??
ולקריבים?
ולהודו?ולכנרת??
ספרי לי שאדע איפה למסור את הנפש למען עם ישראל 
בצורה הכי מיותרת והכי לא מועילה....

כמו גם השיר של ביני "אור בהירות הדרך" צריך להיות באמת מקושר ומחובר לרבי נחמן מחד ולארץ ישראל מאידך.
לרוב אנשים קשורים באופן חזק רק לאחד מהם ולא מרגישים את הקריעה הזאת בלב ואת המאבק הפנימי שעליו מדבר השיר של ביני ושעליו אליקום מדבר בהקדמה לשיר הנפלא שלו על ארץ ישראל.
זה לא משהו שאפשר להסביר.
מי שהיה שם וחווה יבין,מי שלא,לא.

ברור לך שלא מוסרים את הנפש למען עמ"י באומן נכון?!?
ואם כן מה זה שונה מהקריבים וברלין??

ומה שאמרתי זה שאין מה להסביר כי לא תבין

1. א. קורבנות. לא יודעת למה. פשוט כיף לי לקרוא את זה
ב. שמונה עשרה כולל לי מדי ולא נוגע

2. א. כן. גאווה
ב. להצליח להבין שהכל מהקב"ה ולא ממני ולשמוח בזה

טוייב.

 

1.

א) אני הכי (לא יודעת אם הכי, אבל זה עולה לי בראש) מתחברת לעלינו לשבח, כי... זה עוצמתי. כי באמת עלינו לשבח על שלא עשנו כגויי הארצות. זה עוצמתי לכרוע, להודות ולהשתחוות לפני מלך המלכים! כשאני באמת מצליחה להתרכז זה ממלא כ"כ, ומעודד... ומצד שני- מלא באחריות.

ב) לא יודעת. אני מתחברת לכל התפילה, אאל"ט. אולי בהמשך אזכר.

 

 

2.

א) כןכןכן! אני צריכה לעבוד סדר וארגון... מאד מאד

ב) המטרה שלי? יש לי הרבה. רוחנית דפקא? טוב. אני ממש רוצה להתחבר יותר לקדוש ברוך הוא, על ידי הלימוד. ממש ממש רוצה. כלומר לפתוח את התנ"ך, ולראות את הקדוש ברוך הוא מבעד לאותיות... אח. רק המחשבה על זה גורמת לי אושר אבל אני צריכה לעבוד עוד הרבה

1. א) עלינו לשבח ואלוהי נצור. עלינו, כי כמו שיעל אמרה זה מראה על הייחוד של עם ישראל, על הקשר שלנו עם הקב"ה, ולדעתי הדיבור על הגאולה והאמירה "על כן נקווה... לראות מהרה בתפארת עוזך... לתקן עולם במלכות שדי" זה דבר עצום אם מאמינים בו ברגע שאומרים אותו. ואלוהי נצור, כי הוא משקף לי טוב מאוד במה אני טועה ואיפה אני צריך להשתפר...

ב) תחנון. קשה לי באמת לפרט ככה חטאים אז אני נמנע מבאמת להתוודות אלא סתם ממלמל מילים, ומרגיש שתמיד שמחים כשלא צריך לומר תחנון...

 

2. א) אני מניח שאני אבחר כבר משהו... וכמו שהרמב"ם אומר, "אבל [עבירות] שבינו לבין המקום, אינו צריך לפרסם עצמו, ועזות פנים היא לו אם גילם."(הל' תשובה, ב' ו')

חוץ מ- 1ב'

ומהכותרת

אלא 'שומרים' את הווידוי לרגעים מיוחדים, כמו עשרת ימי תשובה או תעניות.

זה לקחת את החטאים שלי בידיים

ולבוא בפני הבורא.

 

מלחיץ

אבל משחרר ומקרב.

זה כזה חסד!

למרות שנפילת אפיים זה טקסט יפה

אבל התוספת של שני וחמישי... רח"ל... לא מצליח להחזיק ריכוז ליותר מפסקה (בסידור קורן)

1)א)אני חושב שמוסף של שבת-היא ממש יפה 
ומתפללת נטו עלינו עם כל המי שברך ועל בית המקדש משו יפה כזה

והיא גם רק פעם בשבוע ויש לה מנגינה יפה

הכי פחות-מנחה למה?כי בה כמעט אפעם אין חשק להתפלל וגם אם כן זה כמצוות אנשים מלומדה

לא חשבתי על מידה לחופש

זה סקרים שמדברים על האינדיבידואליות הכי פנימית
לקודש הקודשים של המרחב הפרטי למקום הכי אינטימי ביני לבין הבורא
לא יודע למה עניתי בכל מקרה זה תשובות חלקיות אז אני אתנחם בזה

יכול לעזור לאחרים במקום האינטימי שלהם עם הבורא,

לא שווה 'להקריב' קצת למענם?

אולי יש פה כמה שמחפשים מטרות לחופש. לך תדע...

מאותה הסיבה של אינדיבידיאליזם אין לי עניין שמישו יחכה את דרכי בעבודת הבורא שלי
והנקודה בה אני צריך להשתנות לא קשורה או משפיעה על האחר
אני לא רבי ואני בורח מחיקוים..
יש לכל אחד את הדרך שלו אחרת סתם חבל...
חיקוים זה זול ומוריד...

אבל לפעמים אדם צריך כיוון.

נגיד פתאום נפלתי ליאוש חס ושלום, ואז מישהו אומר שעבודת ה' שלו היא רק מתוך שמחה.

אז אני אשלב בעבודת ה' שלי יותר שמחה.

בסדר? נגיד.

לא התכוונתי שעכשיו אני אתחיל פחות להתחבר לתפילת מנחה ויותר למוסף...

ולדעתי הסקר הזה נועד פשוט לדייק אותנו. אז עצרתי לחשוב באיזו נקודה אני צריכה להשתנות.

אם כתבת את זה פה או לא זה כבר עניין אחר ושולי...

נגיד יעל חזקה לי כמה עלינו לשבח זה קטע עצום.

חו"מ, יש אנשים שלהגדיר במילים תשובות לשאלות כאלה עוזר להם.

1.א. בין 24:00-4:00, בכותל או במקום פתוח. אם יורד גשם זה עוד יותר טוב.
למה? כי אין אנשים
ב. מנחה/ערבית. כי מ9:00 עד 23:30 בד"כ אין לי זמן לנשום. מה שרץ לי במוח זה רשימות מטורפות של דברים שצריך לעשות, והדברים האלה הם כמעט הכל חוץ מתפילה (לצערי )

2.א. בערך.
ב. לעבוד על ההתנהגות שלי כשאני לחוצה. להישאר מפוקסת.

בס"ד

 

נורא תעלב..

 

הכי מתחבר - תפילות ימים נוראים. זה תפילות כ"כ מיוחדות, שאפילו אני מצליח להתרכז.

הכי פחות    - תפילת ערבית של מוצאי צומות וכדו', כי כל כך קשה להתרכז.

 

צורה אחרת לענות על השאלה תהיה (כמו בסיפור על רבן גמליאל, טבי ולשון-הפרה):

הכי מתחבר - כל תפילה, בזמן שאני מצליח לכוון.

הכי פחות    - כל תפילה. בזמן שאני לא מצליח לכוון.

 

כל עוד לא ניצחתי את העצלות,אין לי ברירה אלא להמשיך להיאבק בה.

1. א'- "בנה ירושלים". השאיפה העמוקה ביותר שלי, כחלק מהשם שלי.

    ב'- לא מצליח לחשוב על משהו.

2. א' - עצלנות. למגר את הדבר הזה..

    ב' - לעלות מעלה מעלה במעלות התורה והיראה. את ה"איך" ו"מה" אני אשמור לעצמי .

 

ברכות התורה.
ברגע שאתה מברך על התורה אתה מבין שהיום שלך הוא יום של תורה.
וגם קבלת שבת. הרגע הזה בלך דודי שמסתובבים ועומדים בלי סידור, ופשוט מקבלים שבת.

לא יודעת למה אני לא מתחברת.

אממ. השלמה. לתת לעצמי רבאק. להשלים עם מי שאני ומה שאני

1.א) התפילות בר"ה, יו"כ וסליחות.. זה תפילות חזקות כאלה וכולם במצב של כוונה..
ב) פסוקי דזמרה-זה השלב שכבר עבר מספיק זמן כדי להתחיל לעופף ולא מספיק כדי להתעורר חזרה...

2. א) לעבוד על העצלנות והתירוצים לעצמי
ב) להרחיב את הידע בתחום התורני

1 א) הלל וקבלת שבת. 3/4 שירים. וזה פשוט יפה. מנגינות עם עומק. מנגינות שמושכות אותי לעומק התפילה.
תפילות ימים נוראים גם באות בחשבון.
ב) לא יודעת לענות. אין תפילה שאני לא אוהבת..זה תלוי במצב רוח שלי.

2 א) מידת הכעס ומידת העצלנות והדחיינות. בע"ה שאצליח.
ב) מממ. לא רוצה לפתח ציפיות.

קבלת שבת.

שרים וזה וזה כיף. 

 

כן, חשבתי.

על מידות אורך ורוחב

1. א. מטבע הדברים התפילה ביוה"כ היא העטצמתית ביותר. אבל אם נדבר על טקסט שאני מתחבר אליו... אני מאוד אוהב את הבקשות שדוחפים בסוף ברכת היום בשבת או בחג - "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בטורתיך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר ליבנו לעבדך באמת..." כל בקשה כאן היא מאוד עוצמתית ויש המון מה לכוון בה.
חו"מ, יש עוד כל מיני פנינים בתפילה שאני מעדיף שלא לפרט. הטקסט של תפילת עמידה כ"כ מכוון ואמיתי שכשיש את הפניות ואת הרצון... אפשר להגיע איתו וממנו להמון.

ב. קשה לי עם ולמלשינים, מסיבות ברורות. אני לא מצליח להבין את הטעם שבאירוך של פסוקי דזימרה, במקום להכין אותי לקראת התפילה, זה מדלדל את יכולות הריכוז שלי.

2. א. אני חושב שכח רצון.

1.

א) התפילות של הימים הנוראים. והכי הכי תפילת נעילה. למה? כי היא הכי מעוררת אותי, מנענעת קצת (ויש לה גם פיוטים נורא יפים). אה, גם סליחות. ושירת הבקשות אם זה נחשב

ב) לא עולה לי עכשיו, אבל יש כמה

 

2.

א) עצלנות. והתמכרות לכל מיני דברים

ב)להתחזק בתפילה. ולברר באמת את האמונה שלי מולו

שמי שמחפש כאב

מוצא כאב

 

|חוזר לרקע|

לא נראה שיש תקווה.. הלוואי

רק בעזרתו

בהצלחה היום

ואוכל טעים

וספר טוב

ועוד כמה ספרים טובים

ואחים מתוקים נורא

משתדלים מוקדם יותר ככל האפשר.

מספיק שנייה לפי חלק מהשיטות

מתי בדיוק שוקעת השמש לכן מקדימים כמה דקות

שבת בשבע עשרים ושלוש!

כתבת את זה בשבע עשרים ושש!

|מבועת|

 

 

 

 

 

<צ>

לרוב- 10 דק' לפני שבת (אין ברירה, יש מניין אחרון למנחה)

יש כאלה שמשתדלים גם לפני הזמן.

וכמו שמישהו אמר-"בכל הארץ נוהגים להכניס שבת 20 דקות אחרי הדלקת נרות ובירושלים נוהגים להכניס שבת 40 דקות אחרי הדלקת נרות..

אבל הם הולכים ע"פ הלוח, הם פשוט לוקחים את השעה שכתובה בלוח-ומוסיפים לה בין השמשות

לא יצא לי להדליק נרות אחרי שעת ההדלקה הרשומה בלוח, מלבד פעם אחת שאחרתי את השעה שבלוח ב3 דקות.

ואני מקוה שתמיד אצליח להקדים יותר.

השבת חביבה עלינו. משתדלים להכניס אותה מוקדם ככל האפשר, בטח שלא דקה לפני השקיעה.

אבל זה כיף שחייבים להתנתק מטרדות היומיום.

לא חושבת על כסף, לא על לימודים, לא על עבודה, לא על מטלות שצריך לעשות,

אסור לי לנקות, לכבס, לבשל.

אין טלפונים, אין חור בשכל. שקט מהעולם.

יש זמן למשפחה, לתפילות, לספרים, להשלמת שעות שינה.

 

פעם ממש שעמם לי.

היום אני מברכת על המתנה הזאת!

 

אולי בהמשך החיים תשתנה גם הרגשתך אתה.

 

 

היום זה לא כיף בכלל, זה נורא.

סיכום דברי...

רק הילדים הממושמעים

יש מחר מבחן
למה אני עדיין לא התחלתי ללמוד? ???

אללה יודע