פורום נסיונות פעילים (עמוד 8178)

בס"ד

אני רוצה שישירו לי אותך בפרידה מכאן

הוא גרם לי להרגיש טיפשה, תמימה. נופלת במלכודת שהוא טמן בערמומיות, הוא תמרן אותי לפי הצרכים שלו. כשקרעתי לו את המסיכה, הוא האשים אותי! הכי כואב, הוא ריסק באכזריות את האמון שלי בבני אנוש., אמון שהורכב רסיסים רסיסים, ונופץ. עמל של תקופה. יצור רע ומרושע. נוראי. 

פריקה.

קולם לדורות ישמע,

בשמיים ניצבים לעד דבריך

ובארץ

המצא לנו

נחמה

("פתח ליבך"-הרבה אנשים..)

*יום הזיכרון-כל כך הרבה אחים!!לא נתפס.

כל היום כאב בטן ובחילה. יותר מדי שוקולד

ועכשיו זה כבר לא סוד. נגמר לי גיל חמש עשרה

ועכשיו אני כל כך מבינה את האנשים ששונאים ציניות. כל כך מבינה

אני חושבת שהתקדמתי. 

ושאנחנו לא באמת יכולים להבין אז שכל אחד יעשה מה שהוא חושב ודי

ורק שלא נשכח שאנחנו אחים, כן?

למה בכלל זה מעסיק אותי? מוזר

וקצת מחשבות כאלה וילדה אחת

אבל המון המון מילים

וחוסר אחריות. כן, חוסר אחריות

נכון, אולי. צודקות |מהורהר|

לסגור כאן כבר עכשיו? יש חצי שעה ולא נראה שבנות מתכוונות להגיע

זה מוציא אותי מדעתי

כבר אמרתי את זה? אני שונאת מריבות

רשימה של דברים שאני שונאת:

מריבות. שאנשים מתים לפני הזמן\בזמן אבל לא הכרתי אותם מספיק. שאני לא מצליחה לעזור. כשרודפים אחריי. יונים. כשהילדה הזו שאני בקושי מכירה חושבת שהיא... כשאין לי מה לומר אבל אני רוצה נורא. תירס. כמדברים על דבר מעניין וזה יורד לפסים אישיים ללא צורך. 

אתם יודעים? אחרי שהיה ויכוח ומישהו יצא צודק, הוא חייב להיות נחמד

אבל הכי חשוב- עברתי את היום הזה בשלום. עכשיו נשאר לשרוד רק את מחר בבוקר ובצהריים. 

אה, וכיוונו לנו את המזגן על קור סוף סוף. עכשיו כבר לא חם לי |מאושר|

לילה טוב אנשים.

להגיד שאין דבר כזה חייל בודד,

עם לא לבדד ישכון

(מתוך "20 אלף איש"-אריאל הורביץ)

אנשים מתים. מתים. 

וילדים נשארים לבכות עליהם.

והם מלאכים, האנשים. אבל אנחנו לא יכולים לראות אותם. 

אני לא יודעת אם אתם קולטים את זה. יש אנשים שמתים, לפני שבכלל היו צריכים למות.

עולם שלם של מילים ורגשות, מחשבות, רצונות ודעות שנעלם. פשוט נמחק ואיננו. עולמות שנגעו בעולמות אחרים, שהתערבבו בהם, שהשפיעו ונתנו. 

ולי, בשבילי, אנשים שנעלמו ואינם, כמו מתו בשבילי. אנשים שעוד חיים ומסתובבים כאן. אנשים שפגעתי בהם, שהכאבתי להם, שהפרעתי להם במשהו. אנשים שהתרחקו ממני או אני מהם. אולי בגלל זה אני מפחדת כל כך לאבד אתכם, אנשים.

יש לי בקשה אליכם. אל תריבו, אל תפגעו, נסו לחשוב מה הצד השני מרגיש. תהיו רגישים, תשימו לב, נסו לעשות טוב. לכולם. לכולם מגיע. ואם הם טועים, נסו להראות להם את הדרך, אבל בבקשה, בבקשה אל תריבו. 

שלא ימותו לכם.

בס"ד

אז אני אסביר שוב:

המדינה המודרנית היא מעין תאגיד שבו כל אחד מהשותפים נותן את חלקו, כלומר שומר על החוקים, ובתמורה הוא מקבל הטבות מסויימות. כאשר יש מנהלים לתאגיד, והם מנהיגי המדינה שנהנים מזכויות עודפות כאלו ואחרות. מכיוון שרוב מנהיגי המדינות בעולם מבינים שהתחייבויות האדם לא-ל חזקה יותר מכל התחייבות אחרת, ואם הם יעמידו אותו בסתירה בין המדינה לא-ל הם יעדיף את הא-ל, הם מעדיפים לאפשר חופש דת- כלומר, להכריז שהמדינה מכבדת את זכותו של כל אדם לפולחן כפי הבנתו, ולא תמנע ממנו את היכולת לבצע אותו. ולכן אם יש חוק שסותר את האמונה שלי, אני מניח שזה רק בטעות, הם לא התכוונו לזה, והחוק בעצם לא חל.

עד כאן בנגע לאפשרות של סתירה בין חוקי המדינה. ועכשיו בנוגע לשאר העניינים.

אם אתה רוצה לגור בארץ, אתה מוזמן. אתה לא חייב להיות אזרח של המדינה. אם אתה בוחר להיות אזרח, המשמעות היא שאתה מקבל על עצמך לשמור את חוקי המדינה. אם אתה בוחר לא להיות אזרח, אתה לא מחוייב לחוקי המדינה. אני מכיר מישהו שאכן בחר כך. הוא ויתר על האזרחות שלו כדי לא להתגייס. אין לי ספק שזה הרבה יותר הגיוני ומוסרי מאשר להישאר אזרח המדינה ולהשתמט.

אמנם, גם אם אתה לא אזרח המדינה, יש דברים שאם תעשה אותם המדינה תעניש אותך. אבל גם אם תחיה בארגנטינה והמדינה תחשוב שפגעת בה בצורה כלשהי היא יכולה לרדוף אותך. לבקש את הסגרתך מהמדינה בה אתה נמצא, או אפילו לשלוח מישהו שיחטוף אותך (ע"ע אייכמן, ואנונו). מה לעשות, למדינה יש כוח והיא משתמשת בו כראות עיניה. אבל כשאתה לא אזרח, אם אתה מחליט שחשוב לך לעשות משהו מסויים ואתה יודע שהמדינה תעניש אותך על כך, אין שום בעיה מוסרית במעשה. אתה רק צריך להחליט ששווה לך לשלם את המחיר.

אני מקווה שבצירוף עם מה שאמרתי שם זה מובן מספיק

@די"מ

@סתם אחת

@יהודי!!

בס"ד

לזאת יש צרות מפה עד ההודעה החדשה

זה עובר ניתוח כל יומים

זה ממ טוב אין לי מה להגיד שלומות של בחור

אני בכלל חיה כמו בסדרת המשכים גרועה עם תסריט מזעזע

והוא קטן ומוצלח בכל

הוא הדפוק במשפחה?

באמת?

אויש נו

כאילו

לכל אחד מאיתנו יש בעיות נוראיות

לא סתם אנחנו מקבלים תשומת לב

אנחנו אשכרה שרוטים מכל הכיוונים

איך הוא מעז לקנא בנו?

אם לא הייתי אוהבת אותו הייתי ברגע מוותרת על כל הצומי כדי שיקבל את השריטות שלי

אבל אני לא רוצה שיסבול ככה

ילד קטן ומפונק |עצבני|

זהו

אל תגיבו בבקשה

|עוצם עיניים|
|הולך לבכות בשקט|