הישוב רימונים (ישוב חילוני-קהילתי) מחפש בת שירות בעלת ראש גדול, יצירתית, בעלת יכולת עבודה עצמאית, אהבה לילדים ונוער,
העבודה עם ילדי הישוב ובני הנוער, מרכז למידה, נוער בסיכון ועוד...
אנחנו מחפשים מישהי שמסוגלת להרים ולהוביל פרויקטים, אחראית ושוב... ראש גדול זה המפתח פה.
מגורים בכוכב השחר.
לפרטים נוספים- 0525666329
בס"ד
לכל הבנות שביטלו את שרותן, ו/או מתכוונות לבטל.
יש בית ספר חדש במעלה אדומים,
בית ספר לחינוך מיוחד כוללני לילדים בעלי צרכים מיוחדים.
זוהי שליחות עצומה ועבודה אתגרית במיוחד. אלו ילדים עם בעיות רגשיות נפשיות התנהגותיות שנזרקו ממסגרות שונות. חלקם לפני אשפוז וחלקם אחרי אשפוז, יש לנו בת שרות אחת שנהנית מכל רגע בשליחות שלה ואנו מחפשים עוד בת שרות לעזרה להציל את הילדים הללו.
לפרטים נא ליצור קשר עם מירב 0509077711 או 02-5831791 תודה
אוקיי פשוט תבחרו(ומהר):
1.שירות לאומי עם זקנים(די משעמם)אבל בתקן דירה(דירה לא כ"כ רחוק מהבית אבל בלי מזגן אנשים!!)
2.שירות לאומי בקופת חולים(יש אקשן) אבל בתקן בית
יש לי בערך יומיים לחשוב על זה
נו!!!!
אפשר ללמוד מהם המוווון!
גם מהאנשים שיצוצו בקופת חולים אפשר, אבל זה לא קשר עמוק, מתפתח וקרוב כמו לאנשים מבוגרים.
בקופ"ח את לומדת (אולי) להיות מסודרת,
בקשר עם זקנים את לומדת סבלנות, ענווה, והמון דברים נוספים שאפשר ללמוד מאנשים.
לו היתה בידי האפשרות... 
אני עושה והדרת תקן דירה.
הדירה זה חלק חשוב מהשירות לדעתי!!!
זה מוסיף הרבה, וגם מלמד אותך לחיות עם אנשים שונים ממך.
בלילות לא כ"כ חם אז זה לא כ"כ נורא,
ואבותינו הסתדרו אלפי שנים בלי מזגן!
יש מאוורר ומפזר חום וזה מספיק. באמת.
בת שירות מסכמת שנה ב"והדרת"...
http://www.aminadav.org.il/index.php?option=com_zoo&view=item&item_id=123&Itemid=64
גם אני בע"ה השנה ב'והדרת'...
;)
החלטות טובות!
דירה/תקן בית?
תלכי לפי זה, ותזכרי שהדירה ממש קרובה..
את כבר כאן? רק שאני אדע,
ואני מקווה שאת יודעת איך ליצור עימי קשר..
א"א לנטוש את מיסדינו!
בס"ד
כי אם הולכים מתוך "חוסר ברירה" ו"רק כי בא לי להיות בדירת שירות"
גם השירות נראה כך
וחבל.
[כך, לפחות, משתמע מדברייך].
אגב, במקום זקנים, אפשר להגיד "אנשים מבוגרים". זה נשמע יותר מכובד.
בהצלחה בכל מה שתפני ותעשי והעיקר שיהיה בשמחה והצלחה והמון סיעתא דישמיא!!!
והייתי אומרת 'אנשים מבוגרים' רק כשהייתי מדברת עם אנשים מבוגרים אחרים. בשאר הזמן אמרתי קשישים או זקנים, ואם זה מספיק מכובד בשביל משה רבנו, זה מספיק מכובד גם בשבילי. הכל תלוי בנימה.
קשישים זה לא בהכרח משעמם וזה כיף אדיר, אני נורא שמחה על השנה הזאת וגאה להשתייך למחזור ג' "והדרת". אחד הפרוייקטים הכי חשובים שקיימים, לפי דעתי. שיהיה בהצלחה!
בס"ד
בנתיים אני משתמשת בצורה המכובדת ביותר שאני מכירה. ואם אין רצונך בכך, כבודך הוא.
אין צורך לערב את משה רבינו...
ובהחלט אני מסכימה איתך, והדרת הוא אחד מהפרוייקטים החשובים ביותר.
בהצלחה!
הכל תלוי בהתייחסות. אם היחס שלנו באמת לא יפה, אז גם הביטוי נשמע רע.
להחליף מילים במכבסה לא יועיל...
(מכירה את "ילדים עם מוגבלויות" שהפכו להיות "ילדים בעלי צרכים מיוחדים" שהפכו להיות "ילדים מיוחדים" שהפכו להיות "ילדים מאותגרים" שהפכו להיות...?
אם אדם יבין שהמגבלה החיצונית שלו לא הופכת אותו לפחות שווה, וגם החברה תפנים את זה - לא יהיה צורך להחליף מילים כל יומיים.)
מכללה לעיצוב (לדתיות) במרכז?
משו כמו שנקר
אני לא סגורה על איך קוראים לה אבל אני מכירה מישהי שלומדת שם..
(שהם היחידים אם אני לא טועה) אבל מכללות ללימודי תעודה יש הרבה, מה בדיוק את רוצה ללמוד..
הדיסק החדש של חוטר מעולה!!!
אז תקני לה מגירות עם ציוד שלא חושבים עליו,אבל מתי שהוא צריך אותו...זה ממש שימושי וכייפי 
(אחיות שלי עשו לי את זה כשהתחלתי שירות, ואני עשיתי את זה שנה אח"כ לחברה.)
אז ככה אפשר לשים שם: קייסמים, בלונים, קלפים, פלסטרים, עטים, ועוד כל מיני דברים שעולים לך בראש- יש לי רשימה של מה שאני שמתי לחברה שלי, אבל הרשימה לא לידי אם את רוצה שאכתוב לך מה שברשימה תגידי..
אם אין לך כח להשקיע- תקני מצעים בחנות שאפשר לכתוב עליהם, ותכתבי על הכרית "רק תשאירי לי מקום לחבק אותך בלילות" או משפט אחר חמוד..
אפשר דובי, או כרית חמודה-מנסיון זה עוזר מאוד בזמני דיכי.. 
אם יהיה לי עוד רעיון אני אשתדל לכתוב- בינתיים שיהיה בהצלחה!
המשפחה שלי הכינה לי וזה היה הדבר !
זו לא רק אני ...? נכון..??
כולן בהתחלה מגיעות מפוחדות ולא יודעות מה לעשות עם עצמן, לפעמים הבנות בדירה לא בסגנון שלך, או שאת חוששת מהעבודה..וכו' אבל בסופו של דבר בעז"ה לכולן בסוף טוב איפה שהן והכל מסתדר
שיהיה בהצלחה לכווווולן!!!!
נקווה שיהיה טוב..
חח...
זה ממש לא רק את.
וייילי..
"עכו, עכו שמחתורה.. עכו, עכו כל השנה!!" |שרה בקול
|
נשמה, חששות ברור שיש, זהשהם נגמרות מהר.. זה לא ממש נכון..
זה שהם לא עוברות בכלל זהגם לא נכון..
בהצלחה!!!!!
זכית בבנות איכותיות אחת אחת.. ויש אחת שמעל כולם
מקום טוב.. יש שם הסדר.. דירבאלק אם אין חתונה סוף שנה..
ופשוט זרמי.. תהני.. ונפגש בשמחתורה
שמחה ומאושרת!אנדרלמוסיהאת באה לשמחת תורה? חח נראלי הדירה שלנו תקרוס למטה! איזה כיף.. נראה אותך :*
בעזהי"ת
מתעל העיר הזאת!!
בבקשה אם יש למישהי צופר לתחילת שנה!!
דחוף לי!!
תודה תודה תודה!!
על בנות שעושות שרות באולפנא\בתיכון בו למדו?????
ואני לא אומרת שאין בנות שמתנגדות באמת.
מה הכוונה לבדוק אם היחס מגיע מקנאה..??
קנאה של מי???
אצלנו האולפנה מתנגדת לזה.
כי תכלס אולפנה יכולה לחזיק מדריכות בשכר ולא צריכה למצוא אנשים שיתנדבו אצלה..
רותי, זה לא בקטע שהאולפנה יכולה להחזיק מדריכות בשכר זה בקטע שמדריכות
של שירות לאומי נותנות הרבה יותר ממדריכות שבשכר..
האולפנה שלי לוקחת רק בנות של שירות לאומי.
יש להם הרבה יותר נסיון ובגרות מבנות שירות..
וכשאין ברירה - לוקחים מדריכות בשכר.
לי אישית היתה פעם מדריכה בשכר, והרגישו עליה את זה.
היא היתה אחרי שנתיים שירות ופסיכומטרי. אולי היה לה יותר ניסיון חיים,
אבל פחות אידיאלים, זו היתה העבודה שלה,
לא השירות שלה.
ובקשר להדריך באולפנה שבה למדתי - יש כאלה שעושות את זה, ומשתדלים שלא כולם. תמיד טוב הסתכלות מבחוץ. ברור שזה מעליב אם לא התקבלת לאולפנה שלך, אז קצת כועסים.
אני אישית לא נראלי ארצה להדריך באולפנה שלי.
למרות שממש אהבתי אותה.
שנת שירות ראשונה מתחילה מחר!
כנראה..
אחרת אין לי הסבר..
נכונות השמועות שיש גם סמנריון חורף?
או שקוראים לזה סמינריון חנוכה?
אם כן, אז למה?
לא מספיק מה שהיה בחופש, עכשיו?
ועוד שאלה שלא קשורה...
אם יש לי יום הערכות לפני הראשון בספטמבר, אני מקבלת על זה החזרים?
ואת הכרטיס נסיעות מקבלים בראשון נכון?
תודה צדיקות!
כי אם כן.. אז גם לנו הם אמרו שנה שעברה שיהיה סמנריון חורף ולא היה..
את הכרטיס נסיעות לרוב מקבלים בסמנריון הישובי עם המפתחות לדירה וכל שאר הדברים..
ואת יכולה לבקש החזרים על הסמנריון שירות..
בס"ד
1. סמינריון חורף\חנוכה = מיתוס. לי לא היה במסגרת בת עמי. אם את באחד מהאיגודים (המדרשות\המרכזים), לעומת זאת, יש בד"כ סמינריון אמצע\סוף שבוע, לפי מה שנוח לבנות (שואלים אותן). למה? תאמיני לי, כשתגיעי לשלב הזה בשירות את תביני טוב מאוד למה. את אמצע שנה ואת מרגישה כאילו כוחותייך אזלו, לא משנה איזה תפקיד את עושה.
2. החזרי נסיעות? בטח. כל אגורה ששילמת על תחבורה מאז שעלית על האוטובוס לסיירת\מיונים מוקדמים ועד הנסיעה לסמינריון היישובי וחזרה - את ממלאה טופס, ואת מקבלת את זה חזרה יחד עם המשכורת הראשונה שלך.
3. את הכרטיס נסיעות את מקבלת בסמינריון היישובי, אבל ה'בול' תקף רק מהראשון בספטמבר. כלומר, יש לך את הכרטיס, אבל הוא חסר-תועלת עד יום רביעי.
ועצה - הכרטיס הוא משוש חייך במשך השירות. לא לאבד אותו, לא לכבס אותו, לא לשכוח אותו בשום מקום! בנוסף לנסיעות חינם באוטובוסים, הוא מקנה לך כניסה ללא בדיקה לתחנה מרכזית ירושלים, אשדוד ו(אם נפלת על מאבטחת ביום טוב, כי בד"כ זה לא עובד)ת"א - בטח גם כל השאר, אלה פשוט המקומות שנסעתי דרכיהם במהלך השנה האחרונה. ברכבת הנסיעות חינם לגמרי, אבל את חייבת לעבור בדיקה.
בכיף, נשמה! ב"הצלחה! אם את צריכה עוד עזרה, את מוזמנת לפנות אליי במסר אישי.
-גבריאלה
הלוואי!! נסעתי כל כך הרבה והוצאתי מלא כסף על נסיעות. ולא רק, אלא שגם שילמתי מחיר רגיל של מבוגר, ולא של תלמיד (שזה חצי מחיר... :/ ).
בעזהי"ת.
שמיניסטים נחשבים תלמידים גם אחרי גיל 18 (תלמיד הוא מי שעבר גיל 18 או סיים י"ב, המאוחר מביניהם)
למרות שזה מאוד הגיוני שיהיה...
ואני נוסעת דיי הרבה באוטובוסים (אבל זה היה על חשבון ביה"ס..=] )..
לגבי גיל 18 - התאריך העברי שלי היה לפני שבוע, והלועזי יוצא השבוע. אני עדיין יכולה להשתמש ברטיסיית נוער שיש לי, או בכרטיס הלוך-חזור שלא ניצלתי את חציו ?
בעזהי"ת.
גם אני נוסעת הרבה באוטובוסים, על חשבון המדינה 
דופקת את אגד כהוגן...
נקדש את שמך..
ותתחדשי על הגוון האדמדם!
לעומת זאת, שמורנה קבלות - כי על נסיעות לסמינרים למיניהם - יש החזרים!
אבל אני יודעת שבאיגוד המדרשות יש לנו סמינריון חורף..טכשאמרו לנו את זה די התבאסנו ע המחשבה של עוד סמינריון...
אבל בנות שעכשיו יתחילו שנה שניה אמרו שמחכים לזה כל השנה לקצת חופש-אז זה ממש כיף..
ובסופו של דבר אני אראה את כל הבנות המתוקות שהכרתי בסמינריון של האיגוד-איזה כיף
בעזהי"ת.
ובאגודה היה בסוף שבט.
הוא בעיקרון רשות. והוא אחד השווים! יותר מהקיץ. כמעט כולן יוצאות אליו ונהנות בטרוף!
ממש כיף לראות תתגובות שלכן....
חבל, חשבתי שגם על הסיירות יש החזרים.....
טוב.. לונרא, גם אם יש ע הסמינריוןנים זה בסדר...
ו.. אני בעמינדב.. אז זה אומר שבטוח יש לי סמניריון חורף או חנוכה?
באיזה תקן את....
באגודה למשל, היה סמינריון בחורף רק לבנות של החינוך, ולנו לא הודיעו על כלום...
בס"ד
והיה לנו יומיים שברחתי באמצע היום השני כי לא היה לי כוח...
תכל'ס, סמנריון זה לא כזה נורא, יש דאחקות, צחוקים, את עם חברות.. זה לא 10 ימים כמו הסמנריון קיץ...
בהצלחה!
אם אני עושה שרות בבי"ס יסודי מה אני אמורה להביא בתיק איתי לבצפר?
ומצב רוח 
בהצלחה!!!!
חב' סוכריות טופי, שמיניות בריסטול, דפים, טושים, צבעים וכו'...
ומנצל''שת.. מה בנות שירות של מרכז להעמקת יהדות צריכות להביא?
נקדש את שמך..אחרונה
סתם
בעקרון כן, יש בבי"ס. אבל ה-דבר שאפשר "לפתוח" איתו ילדים "סגורים" זה ציור, אז רצוי שיהיה לך משהו זמין ונגיש...
ואני אעשה בבי"ס של בנות בלבד... =]
(אחרי הסמינריון של השירות, דודים שלי היו אצלנו שבת. במוצש"ק, אחרי בשבת דודה שלי בת ה6 הייתה עצבנית המיוחד לאורך כל השבת, ביקשתי ממנה לצייר לי איך היא מרגישה. ופתאום - היא נרגעה! בסוף קיבלתי ממנה ציור מתנה! )
בנעוץ..
ממש טובה..
אני הלכתי שנה שעברה לפיה והיה סבבה..
לאתר בת עמי - יש שם כתבה מה מגיע בדירות השירות (של בת עמי. אני לא יודעת אם זה נכון לגבי כל עמותות השירות) ועוד רעיונות במה כדאי להצטייד בנוסף!)
http://bat-ami.org.il/batami/Forms/News/News_NewsDetails.aspx?news_id=539&Type=1
בהצלחה ושירות מהנה ומועיל!
אב תש"ע
"אני יושבת מסביבי הר של תיקים ושקיות..
מכחישה כל קשר למקום בו אני נמצאת..
קירות ריקים צבע של סיד מקולף משכבות אין סופיים של סלוטייפים שנמסו מאור השמש החמה,
ריח של אקונומיקה באוויר, מקרר לבן עם שאריות של צ'ופרים עם מגנט..
לוח מודעות שהיה עד לפני מספר דקות המקום הכי עמוס בדירה נשאר עזוב, עם מליון נעצים יתומים..
הראש שלי כואב..
רק המחשבה על הנסיעה חזור גורמת לי לבחילה פתאום..
כולן מסתובבות כמו זומביות שקטות, לא רוצות בכלל לשהות בחדרן, שעד כה היה המקום הכי חמים בשבילן, אין צבע והכל ארוז.. כל החיות נעלמה..
אני יושבת ליד השולחן, לא כמו שתמיד אהבתי לשבת ולכתוב על המיטה בין הקירות שמסביבי מלאי הצ'ופרים, הברכות ותמונות הצבעוניות..
אני מעדיפה כבר משהו יותר רשמי כיסא פלסטיק מתנדנד ליד שולחן חסר מפה בסלון למטה,
שנה שלימה בה חוויתי את הרגעים המרגשים בחיי למדתי, לימדתי התמלאתי שמחתי ואפילו בכיתי..
באותו מקום..
- ועכשיו אני צריכה לעזוב..
זהו נגמרה לה השנה, את התואר "בת שרות" שכ"כ אהבתי והייתי גאה בו כבר לא אשמע..
הנתינה האינסופית בלי גבולות בלי חשבון בלי לקבל תמורה, אני לא יודעת אם שוב ארגיש במשך תקופה ממושכת..
אז נכון יש לי התנדבויות ויש דברים שלא נגמרים אבל בת שרות זה כל כולה חסד, נתינה, וכן גם רגעי כפית לא מעטים שיגעונות, התפרקויות, חוסר שינה ממושך, יצירה ללא גבולות, שחנוש"ים ממושכים עד אור הבוקר, יציאה ללא נתינת דין וחשבון לאף אחד, הרגשה של עצמאות מלאה..
וזה רק מעט מעולמה של בת שרות שאני חוויתי..
אני מתחילה להריץ בראש את השנה ברגעים קצרים, בקטעי 'שוט' ממוזערים ואני סוקרת בראש את ההגעה הראשונה..
שהייתה מלאת חששות לא קטנות, רגעי משבר, בשפיטה של בנות לפי רושם ראשוני, בכי בלילה הראשון שפשוט בא לי לברוח מהמקום הזה..
ואני רוצה לחזור לחממה הטבעית למקום בו מכירים אותי לחברות הטובות שהתפזרו להן כל אחת בחור אחר.. אותם אני רוצה ברגעים האלה.. ואני שוכבת על מיטה חדשה בפינת חדר ריק עם בנות שבאו ממקומות אחרים..
אבל עוד יום ועוד יום.. (עשיתי פסיכומטרי) אף אחת כמעט לא הכירה אותי הייתי מגיעה ליומיים בשבוע ומסתגרת בין הספרים העבים..
והופ החגים הגיעו!
נהנתי מכל רגע לא רציתי לחזור.. הנסיעות חינם סחררו אותיJחזרתי לחברות שלי, חוויות לא ממש היו לי לשתף.. אבל החזרה לשגרה הייתה קשה.. השלט בכניסה לדירה שקידם אותי באותיות של מדריכה בטושי ארטליין צבעונים -
"מוריה נשמה שלנו! מזל טוב!! מקוות שהיה לך טוב.. איזה כיף שנראה אותך עכשיו יותר!
ה-ת-ג-ע-ג-ע-נ-ו! יאללה לחגיגות!! החיים שווים למסלולם.. Jאוהבותותך דירת יודה לוי"
בהחלט ריגש אותי! (שדרך אגב- נשאר עד עכשיו אצלי באוסף דפים מיוחד שיש לי -וממנו ציטטתי)
מי מכיר אותי פה.. חשבתי..
אבל הינה המשבר הזה עבר.. השגרה החלה ואפילו התגלתה כמעניינת.. ההווי בדירת שרות התחיל להתגבש, ואפילו בחנוכה לא הרגשתי בכלל צורך לחזור לבית, נשארנו בדירה הלכנו להדליק נרות אצל קשישים, אלמנות, וכל מיני אנשים שהעלינו להם חיוך על הפנים, עשינו קנייה של ממתקים, הבאנו תחפושות והפגנו ידע בהצגה על 'חנה זלדה', כולם דיברו איתנו על "משבר חנוכה" אני אישית לא חוויתי אותו כי לא התנתקתי בכלל מהשרות..
ככה השנה חלפה לה במהירות האור, לא הספקתי לעקל שאני ביום ראשון וכבר התוודעתי שאני ביום רביעי, חמישי והופ סופשבוע..שבתות דירה, התחברות לקהילה, לנוער, למשפחות, לילדים ולשכונות הקשות..
ההערכה לבנות שרות בעיר גרמה לנו תחושה טובה ורצון להשקיע עוד ועוד..
פסח הגיע, וכמו בלוח מבחנים שהכל נדחה ל"אחרי פסח" כך גם בשרות זה ידוע שיש תקופה לחוצה של ארגון פרויקטים ופעילויות בחודש אייר, אפשר לומר שאחרי פסח היה קצת קשה לחזור, לא בגלל החוסר רצון, בגלל שגם כייף להרגיש בסטלה לנסוע לאיפה שרוצים בלי גבולות והתחשבנות של פרוטה לפרוטה.. יציאה קבוצתית כ-"בנות שרות" לצפון וואי- חוויה מרוממתJעלייה לאוטובוס בהצגת הכרטיס והלב רחב מאושר..
ואז שוב מסגרת.. כן, זה קצת קשה אבל- יום הזיכרון, יום העצמאות, ל"ג בעומר, ויום ירושלים.. וואו!- אפשר לנשום?!
איזה חיוך רחב יש עלי בעת כתיבה הדברים והזכירה של הרגעים היפים.. הבימה הדתית הראשונה ביום העצמאות בעיר שהוקמה בעקבות עקשנות בלתי פוסקת שלנו ובסוף הצלחה גדולה..
הכתבות שפוצצו את העיתון המקומי בעקבות תהלוכת יום ירושלים מכל בתי הספר בעיר-זכתה לפידבק חיובי גדול מצד התושבים!
כן, ואנחנו הגורם הקטן במערכה הבנות שרות שאולי כל הדברים הקטנים ו.. כן גם הגדולים ישבו על קטפנו ונעשו בצורה טובה- נהננו מכל רגע של עשייה ברוכה J
וגם להיות אלה שעושים לא בשביל לקבל שבחים עשה לנו טוב בנשמה, כשישבנו שעות לפני בגרויות ולמדנו תלמידים.. כשהדירת שרות לפני הבגרות במתמטיקה הייתה נראת כמו חדר ליצור דפים עם מליון מספרים..
כן, לעשות לעשות ו.. לעשות לקדם ולו במשהו קטן בלב נער/ה אמונה שהיתה רעועה.. ולא מתוך סמכות מתוך חברות תמימה..
אז זהו..
יומן יקר..
השנה נגמרה, ואני עוזבת את הדירה בעוד שעה.. אני לא רוצה לחזור לפה מהר, ולא שאני שומרת טינה.. פשוט אני רוצה לזכור את הצבעים והיופי ולא הריקנות..
אני רוצה לתת לבנות החדשות הזדמנות טובה לעבור את מה שאני הטבעתי פה..
לתת להם לזרום.. לגלות, וליצור.. בלי להיות באמצע..
מי יודע מתי אחזור לפה..
אולי במפגש דירתי בעוד איזה חצי שנה..(?!)
אני עצובה כלפי חוץ.. אבל מלאת אושר וסיפוק מבפנים..
הגעגועים כבר מתחילים לפרפר בבטן.. לימים טובים וגם פחות.. לאנשים ולאווירה..
ואתה יודע מה? לנסיעות חינם שיותר לא ישובו..
אם רק הייתי יכולה לצעוק לבנות שרות החדשות,הייתי אומרת להם-
שלא יתייאשו לרגע, שגם מתוך משבר קמים.. ומכל קושי מוצאים פתח יציאה..שימשיכו ולא יוותרו ויקחו כל קושי כאתגר חדש.. וכל פיתרון כניצחון אישי שלהם..
שהתמודדות עם בנות חדשות היא יכולה להיות קשה וכואבת או כאחת שתקדם אותי בעוד צעד לקראת החיים האמתיים להתמודדות עם האנשים שבחוץ.. עם ההכשרה שלי מתור עצמי לדאוג תמיד לאחר.. ולא בשביל לקבל תמורה! בשביל להיות אדם ותרן, אכפתי, אמפאתי ובקיצור אדם טוב יותר!!
עכשיו אני צועדת עוד צעד גדול לקראת החיים הולכת ללמוד.. להתקדם, להמשיך הלאה את החיים מתוך הכוחות שקיבלתי במקום הזה..
אולי גם להתחזק יותר, כי יש נפילות בשירות אני לא מתעלמת מהם אני אוספת אותם ומקדמת את הצעד כלפי מעלה..
אני מתפללת שיהיה טוב.. והמשבר הבא שלי יעבור מהר..
כן, גם המשבר של הנסיעות שהופכות בין לילה למבוגרL
שאמצא את המקום שלי בין ספסלי הלימודים שאדע גם לקבל ולשמוע ממרצים ולא רק לתת ולדבר..
ופה אני מסיימת בתפילה לכלל ישראל- שיזכה בעוד הרבה בנות שרות ישרות ותמימות בעבודת ה' שיתנו לכלל ויזכו את הרבים בכל רבדי העשייה בעם ישראל..
בציפיה לגאולה וישועה בקרוב.."
-מוריה-
מוריה!!!!!!!!
תודה ענקית!!!!!
זה מממש מעודדד!!! מממש במקום!!!!!!
אין עליייך!!!!!
מזל שאני עושה עוד שנת שירות
נצח לנצח!!!טליה, מבסוף..? איפה סגרת שרות?
רות- מלא בהצלחה בשנה השנייה..
גרעין ובי"ס יסודי מורשת זבולון...
בעזהי"ת.
מקבלים איזה 250 ש"ח מקדמה ב10/9, על חשבון המשכורת של ספטמבר.
ואת שאר המשכורת של ספטמבר, מקבלים ב10 לאוקטובר...
ככה זה היה אצלנו (שנה שעברה). אני מניחה שלא שינו את זה מאז...
אבל הכי הכי טוב שתשאלי את הרכזת שלך...
בעזהי"ת.
אבל את יכולה לבדוק באתר של מנהלת השירות הלאומי-אזרחי...
חפשי בגוגל.
לפי מה שהבנתי עיירית ירושלים נותנים יותר בתקן בית מבת עמי נגיד..
אבל אני לא סגורה על זה..
גם זה תלוי איפה את גרה..
נגיד בירושלים מקבלים תקציב אחר של חופשי חודשי..
כי הנסיעות שם יותר יקרות מכפר סבא לדוגמא
ובשביל הכרטיס נסיעות חינם הם צריכים לשלוח את זה לרכזת שלי.... זה יהיה עד השבוע הבא או לא...? כמה זמן לוקח להם להעביר את התמונה לכרטיס מציאותי? שלחתי באתר את התמונה.. ואת שאר הטפסים שלחתי בפקס.. הכל אצליהם בטוח
מישו יודע? די חשוב..
אני גם התלבטתי על זה קשות..
כי עדיין לא שלחתי את הטפסים..
יותר נכון רק אתמול קיבלתי אותם..
ובתקן שלי אמרו שבגלל שאני שנה שניייה אז יש להם את התמונה שלי משנה שעברה במערכת..
אולי תדברי איתם ותעלי את זה לאתר שלהם והם יורידו משם..
אבל נראה לי שלא תקבלי את זה בזמן..
איזה עמותה את??
אני עוד לא שלחתי כי היה לי מלא בלאגן עם הטפסים ואני חייבת לשלוח כבר...
צריך לברר אבל אני יודעת שנגיד עמינדב יש להם אופציה לעלות תמונה.
אז צריך לברר איתם עם הם יכולים להוריד את התמונה מהאתר..
אני לא עשיתי את זה..
גם באגודה להתנדבות אפשרי אבל בבת עמי אני לא יודעת..
זה יוצא די יקר נסיעות אצלי :/ בסיעתא דשמיא יהיה הכל בזמן!
אלא לשלוח בדואר..
אבל אולי זה שונה כי יש להם תמונה שלי כנראה..
למה אני בלאגנסטית??
רחלקהשההורים שלי לא ישמעו..
ותכלס הבלאגן הזה לא בגללי..
אבל שיהיה..
בעזהי"ת.
את השלושה ימים האלה את לא צריכה להחזיר, זה נחשב לך ימי עבודה.
אבל אם את מחסירה יותר את צריכה להחזיר אותם...
מנצל"שת רגע-
למה ימי שישי לא נחשבים כימי השלמה?
אצלנו זה כן נחשב
אם אני אומרת למנהל של הבי"ס שאני ישלים את הימים שאני לא באה בסוף שנה,
הוא אמור להסכים נכון?
לא אמורה להיות בעיה נכון??
בקשה שלא יהיה בעיות, אני מזה חייבת תשיעורים האלה...
על הקטע של הפסיכו'..
(שרשור שיתוף)
נפרדתי עכשיו מהילד שחנכתי כל השנה בש"ל (שזה בפני עצמו ממש עצוב) והבאתי לו מתנה קטנה - רובה צעצוע שעושה הרבה רעש וצילצולים...יאוו איך הילד התרגש הוא פתח תעטיפה ושם כזאת צעקה: יו איך רציתי שיקנו לי את זה!
קיצר ממש ריגש אותי איך שזה ריגש אותו ובמקום להתעצב על הפרידה יצאתי מפסוטה. 
זה עושה טוב על הלב לשמח ילד... 
שנזכה..
תלוי לאיזה גיל אבל-
שמות וימי הולדת,
משפטים מצחיקים שייקראו באמצע השיעור,
לוח מודעות ענק מגניב כזה..
