פורום שירות לאומי (עמוד 56)

כן. למרות שאולי כדאי לך להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך לנסות לתת לזה עוד הזדמנות....

אין לי מושג מאיפה מגיעה השמועה הזאת על משרד החינוך- אני אף פעם לא שמעתי אותה, ואני יודעת שזה לא נכון. מניסיון.

ההטבות שניתנות בתום שנת שירות, אבל בתור אדם חופשי במדינה דמוקרטית, אין כל דרך לאסור על "מתנדב אזרחי" (להבדיל מחייל - שאפשר לשלוח לכלא צבאי) להפסיק את ההתנדבות.

אי אפשר לאסור על מתנדב לעזוב את ההתנדבות!!!

את מקבלת רק 7 ימי חופשה.

[השמועות אומרות שאם בעלך בצבא, הוא מקבל הטבה משמעותית....]

היעדרויות בשל נישואין: מתנדבת הנישאת בזמן השירות 

זכאית לחופשה בת 7 ימים רצופים כולל יום הנישואין. כל 

היעדרות נוספת תהא על חשבון מכסת החופשה השנתית 

או שתדווח כתקופה בלתי נמנית (תב”ן).

אוטומטית, במקום לאחר 5 שנים (או לכל מטרה שמפורטת בתקנון שלהם) 

אני קיבלתי את התיק שירות לאומי שלי לפני כמעט שנתיים...

והשתמשתי בו מלא...

ואני אחת שסוחבת הרבה וכבד...

(מעדיפה תיק אחד יותר גדול מאלף קטנים יותר)..

והוא עדיין שלם.

לא נקרע לי!

(תיק של האגודה להתנדבות)

אז לא להתייאש...

הבעיה העיקרית שלי הפריעה בתיק שירות- שאין לו שום מערכת גב וכתפיות נורמלית וזה דופק ת'גב...

בכל מקרה- עם או בלי התיק-

שיהיה לכן מלא מלא מלא בהצלחה!

זאת תקופה שלא תחזור!

דרושה בחורה בוגרת שירות לאומי, בעלת תואר ראשון ורכב, לשליש משרה לריכוז בנות שירות לאומי בתל אביב.

התפקיד כולל ליווי, תמיכה ופיקוח על בנות השירות, ביקורים במוסדות ובדירות, זמינות טלפונית, עבודה ממוחשבת  וקשר עם המעסיקים.

ניתן לשלוח קו"ח לכתובת- shani@aminadav.org.il

פניות מתאימות בלבד תיעננה

מתוך החוברת הזו, עמוד 25-26

לימודים:
על-פי התקנות, מתנדבים בשירות האזרחי-לאומי לא ילמדו 
לימודים סדירים, אלא אם יש בידיהם אישור מה”גוף המוכר”. 
הבקשה ללימודים תוגש על-גבי טופס אשר יינתן ע”י ה”גוף 
המוכר” ותאושר במידה ויתקיימו התנאים הבאים:
1. היקף הלימודים הסדירים אינו עולה על 6 שעות שבועיות. 
מעבר ל-6 שעות שבועיות, נדרש אישור “האחראי”.
2. הלימודים לא יפגעו במסגרת ההתנדבותית השבועית 
המחייבת, ועל כן יחייבו את אישור “הגוף המפעיל”.
הערה: לימודים שאינם לימודים סדירים וכן לימודים הנדרשים 
ע”י המפעיל לביצוע מטלות השירות אינם מחייבים קבלת 
אישור לפי נוהל זה.
בקשה לאישור לימודים סדירים:
1. בקשה לאישור לימודים סדירים בזמן השירות האזרחי-
לאומי תוגש בכתב מהמתנדבת לגוף המוכר.
2. בבקשה יצוין שם המוסד והיקף שעות הלימוד השבועיותהמתוכנן, ואליה תצורף תוכנית הלימודים.
3. המפעיל יאשר על גבי הבקשה את הסכמתו ללימודי 
המתנדבת בהתאם לתוכנית האמורה.
ביטול אישור:
5. מצא הגוף המוכר או המפעיל כי הלימודים שאושרו 
פוגעים בתפקודה של המתנדבת, רשאי הגוף המוכר לבטל 
את אישור הלימודים.
6. 'האחראי' רשאי שלא להכיר בתקופת הלימודים כתקופת 
שירות, אם מצא שאושרו הלימודים מבלי שנתקיימו התנאים 
שלעיל, או שהם חדלו מלהתקיים לאחר מתן האישור.
7. העתק הבקשה והאישור יישמרו אצל הגוף המוכר במשך 
תקופת השירות של המתנדבת.
8. אישור לימודים יהיה תקף לשנת לימודים אחת. לשנה 
נוספת, תוגש בקשה חדשה. בעת מעבר בין גופים מוכרים 
או בין גופים מפעילים, יפוג תוקף האישור. 
 

בס"ד

1.הצימרים מחולקים לגדולים וקטנים

  בגדול יש שש מיטות ובקטן ארבע

2.המחיר תקף לחודש הקרוב בלבד

לא הייתה לי דירה טובה בכלל.

לא מגובשת וזה..

צריך לדבר וליישם, בגדול..

מזכיר לי מאוד-מאוד-מאוד את הדירה שלי בשנה הראשונה ...

היינו 13 בנות, חצי דירה עשתה "והדרת", משמע: טיולים וסיבובים בכל ירושלים, והחצי השני עשתה באיזו תנועת נוער מיוחדת כזו, משמע: טיולים וסיבובים בכל הארץ...

בשורה התחתונה- לכל בת היה לו"ז אחר, וכמעט לא היה אפשרי - לא, אני אקצין את זה עוד יותר: היה בלתי אפשרי, לגרום לדירה שלנו להתגבש.

היינו בנות כ"כ שונות אחת מהשנייה, ולמרות שכמו שאת אומרת - הבנות היו מ ת ו ק ו ת (והן באמת היו! כל אחת בנפרד...) וכשמחברים הכל ביחד

אז לשאלתך - 

מה עושים?

הפתגם המוכר כל-כך, הנדוש כל-כך והקלישאתי כל-כך שאין איש בעולם שיודע את מקורו הראשוני, אומר:

"אלוקיי,

תן לי את השלווה

לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות.

תן לי את האומץ

לשנות את הדברים שביכולתי לשנות.

ואת התבונה-

להבדיל בין השניים".

ובכן-

מדוע צריך לגבש את הדירה?

אם מדובר במצב כזה, אולי מוטב לך (ואני יודעת שזו מחשבה לא רגילה, ואולי אפילו הזויה או מגוחכת מנקודת מבט כזו או אחרת...) לא לנסות לגבש את הדירה?

אולי כדאי, במקום להשקיע בלנסות לחבר בנות שונות כ"כ-

למצוא את החברות שלך, להתחבר ל2-3 בנות וליצור לעצמכן הווי דירה - בקטנה - משלכן?

"תפסת מרובה-לא תפסת!"

לקח לי הרבה מאוד זמן וכוחות להבין את זה בשנה שלי.

יש בנות בכמות מסויימת - וסגנון מסוים - שפשוט לא יצליחו להתחבר.

ברגע שהפנמתי את זה, ומצאתי לעצמי את החברות שלי,

הכל בדירה הפך להיות כ"כ-כ"כ טוב!

ופתאום היה לי טוב לחזור לדירה, כי היו לי חברות טובות שם שחיכו לי...

ואלו שלא היו חברות טובות שלי - לא הפריעו לי, נשארנו ידידות ואולי קצת יותר, לא רבנו אבל גם לא נהיינו חברות ממש.

וזה היה טוב!

אני יודעת שזה לא איך שדמיינת את השנה שלך -

כולנו דמיינו (מסיפורי אגדות ואפילו אמיתות שסיפרו לנו)... על הדירות השאוות הללו, המגובשות הללו שתמיד יוצאות ביחד לאירועים ומסיבות, אוכלות ארוחות ערב, בוקר וצהריים ביחד ויש להן הווי דירה מטוררףףף ואפילו הספונג'ה שם היא ערב דירה!

והמציאות בהרבה פעמים היא שונה מכך,

ולא תמיד השוני הזה הוא בהכרח רע.

יקירתי,

מאחלת לך המון בהצלחה

שתהני מהדירה הזו

מהשנה הזו

ותשקיעי מחשבה לא רק במה שחסר לך בה (ההווי דירה, וזה שכולן עסוקות ולא ביחד)

אלא במה שטוב לך בה (הבנות ה מ ת ו ק ו ת)

ותגיעי להשלמה עם זה

ולשמחה!

פה בשבילך באישי אם את רוצה

אצלינו מה שעזר בתחילת שנה,שהרכזת עשתה אצלינו ערב דירה,ואז אין ברירה וכולן חייבות להיות..

ומערב הזה יצא שהחלטנו שכל חודש בערך עושים ישיבת דירה,שבה כל פעם יש לפחות משחק 1(כל פעם מישי אחרת אחראית),ומדברים על ענייני הדירה-תורנויות,קניות וכו'..

עוד דבר שממש עזר זה שבאמת ניסינו שכל מטלה דירתית תהיה בכיף- אם זה לשים מוזיקה כשמנקים,

אם זה להתחרפן עם ממתקים ומשחקי קלפים בלילות שבת כשנשארים,

וסתם דברים שוברי שיגרה כשאפשר- פעם ב... לאכול ארוחה ביחד,לצאת להליכה,לקשט תדירה וכו..

אנחנו גם אחרי הערב של הרכזת,ביקשנו ממנה לפעמים שתארגן לנו דברים,ואז בטוח יוצא מוצלח!!

אבל כמובן שזה הרבה תלוי ברצון ובשיתוף הפעולה של בנות הדירה.

אנחנו כולנו עבדנו באותו התקן,ככה שכבר היה לנו ההווי שלנו מהעבודה עצמה..

וכמו שאמרו,יכול להיות שלא ילך וזה גם לא כזה אסון גדול..

מקווה שעזרתי!! אם תירצי אני פה באישי בשמחה!

שאמרה שפעם בשבועיים עושים ארוחת דירה ביחד!

זה ממש שינה-זה ממש עזר לגיבוש..

עשינו ימי הולדת לבנות-ואז עשינו משחקים חמודים..

(היינו באגודה עם הרכזת הזאת-ופשוט חלק מהכסף במקום ללכת לאוכל באורייתא הלך לזה.. היינו דירה גדולה יחסית אז היו לנו אורייתות לבד.. תבדקי עם הרכזת אם זה אפשרי..)

ב"הצלחה יקרה!

מקווה שזה ישתנה..

חשוב לזכור שזה תהליך....

נכון שלפעמים אנחנו צריכים לדחוף, אבל לפעמים צריך פשוט להרפות...

דברים שעזרו לנו:

* ימי הולדת לכל אחת. אפילו ברמת הבלונים, שלט ועוגה. לא צריך הרבה יותר מזה. (וכן, היה לילה שחיכינו עד 2 בלילה עד שגברת קומונרית כלת היומולדת הגיעה לדירה... מה לעשות שיש לה יומולדת בתקופה לחוצה?! אם זה חשוב לכולן, אז משקיעים בה!)

* פרגון אחת לשניה בימים מיוחדים (שבת ארגון לקומונרית, מסיבות סיום, פרוייקטים שעבדת עליהם וכד') וכמובן שגם דברים חיצוניים לשירות (פסיכומטרי, חתונה של אח, ועוד כיד הדמיון הטובה)  עושה טוב על הנשמה ומשמח ממש....

* עזרה בכל מיני עניינים שקשורים לתקן. אם מישי מביאה עבודה לדירה, צריכה עזרה במציאת רעיונות לפעילות, צריכה זריקת מרץ או משו בסגנון, כיף בהחלט שיש מי שעוזרת...

* הכנת ארוחת סלט לארוחת ערב?! במקום לחתוך חצי מלפפון וחצי עגבניה ולאכול לבד, תחתכי סלט גדול ומושקע למי שכרגע בדירה, ולמי שעוד צריכה להגיע. אין לך מושג איזה כיף זה להגיע חצי מתה לדירה (גם מרעב וגם מעייפות) ולגלות שהיתה מי שחשבה עליך...

* חשוב לזכור ששווה לעשות פעילויות מגבשות גם אם רק חלק מהבנות משתתפות זה בונה בסיס טוב. ( כשאני הייתי בשירות היה לנו "לימוד" משותף של כמה בנות. היינו יושבות בסלון, וקרה שאם מישי שבד"כ היתה בתקן שלה בזמן שלמדנו היתה בדיוק פנויה, וזרם לה, היא הצטרפה אלינו בשמחה!
 

דבר שמאוד חשוב לי לומר לבנות שירות לאומי שבכלל טוב לחיים - תייחסי טוב, תראי שאכפת לך, תהיי טובה, יהיו טובים גם אליך, תיווצר בדירה אווירה טובה וממילא גם מגובשת. 

בהצלחה רבה!! והלוואי ועזרתי במשו...

הקושי שלך הוא עם סוג העבודה?

אם כן אז תפרטי לעצמך בדיוק מה העבודה שלך (לגזור, להדביק, לשבת עם ילד X על ש.ב, לדבר עם הזקנה ושות'..) ואז בצורה הכי אובייקטיבית תחשבי אם זה מתאים לך כמו שאת מכירה את עצמך.

יכול להיות שתחליטי שלא מתאים לך כ"כ אבל האידיאל שמאחורי זה זה דבר שאת מסכימה להשאר בשבילו ושלאורך השנה יהיה לך קצת קשה.

הקושי הוא עם החברות מהתקן? מהדירה?

אם כן אז תחשבי מה בדיוק מפריע.. בד"כ בעיות כאלו זה דברים שאפשר לפתור או מקסימום לעבור דירה.

הקושי הוא עם האנשים שאת עובדת איתם?

אם כן, אז אפשר אולי לבקש מהרכזת שתדבר איתם, אפשר לדבר איתם בנפרד, אפשר לנסות להבין אולי משהו בהתנהלות שלך גורם להם להתנהג בצורה מסויימת.

ככה תעברי על כל הדברים, יכול להיות שהקושי הוא בהתרגלות למסגרת, במרחק מהבית ובעוד אלף ואחת דברים אחרים..

אפשר לנסות אולי לדבר עם בנות שהיו במקום השירות שלך שנה שעברה ולשמוע מה הן אומרות, םא זה משהו שעובר או לא.. [אם זה עוזר, אני יכולה לספק לך מספרים של בנות שעשו שירות איפה שאת עושה שירות..]

שיהיה ב"הצלחה!!

ואם אני יכולה לעזור או אפילו רק להקשיב ולתמוך אז את ממוזמנת לאישי בשמחה.

קורים לעיתים מצבים בהם אנחנו מאבדים שליטה או סובלנות בתחום השירות שרצינו.

אל דאגה זו תגובה אופיינית בעיקר למתנדבים המצריכים להסתגל למקום עבודה חדש.

בכל תחום שירות השאלה מתחילה מבחינה בסיסית:

האם האופי שלך בנוי לזה?

האם כשרונותיך מותאמים לדרישות התפקיד הרצוי? למשל, האם יש את היכולת התמודדות בשעת לחץ, או יכולות ארגון ועבודה בצוות?

כך תוכלי לבחון עצמך בהסתכלות לתווך הרחוק בהמשך השירות.

שיהיה בהצלחה!

זת'ומרת חייב להיות לך ידע כלשהו באנגלית.... אחרת איך תסתדרי?!?! אל תשכחי שגם אם את עובדת עם יהודים בכל זאת אחוז מאוד גדול מהם (בעיקר הילדים) לא יודעים עברית....אז צריך לתקשר איתם איכשהו....

לא.

זה שאת יודעת אנגלית לא אומר שיש לך יתרון.

שפות דווקא כן- צרפתית, גרמנית, רוסית וכו'.

אבל איך מישי תסתדר שם בלי אנגלית? (לא שוטף אבל מעבר לבסיסית... לא מספיק לדעת ש yellow זה צהוב...)

אז איך תדעי אם לסגור שנה שניה או משו במקום אחר? את סוג של תלויה באויר, לא?

אבל מועמדות לשנה שניה בח"ול לא צריך, נכון?