לא הייתה לי דירה טובה בכלל.

לא מגובשת וזה..

 

צריך לדבר וליישם, בגדול..

מזכיר לי מאוד-מאוד-מאוד את הדירה שלי בשנה הראשונה ...

היינו 13 בנות, חצי דירה עשתה "והדרת", משמע: טיולים וסיבובים בכל ירושלים, והחצי השני עשתה באיזו תנועת נוער מיוחדת כזו, משמע: טיולים וסיבובים בכל הארץ...

 

בשורה התחתונה- לכל בת היה לו"ז אחר, וכמעט לא היה אפשרי - לא, אני אקצין את זה עוד יותר: היה בלתי אפשרי, לגרום לדירה שלנו להתגבש.

היינו בנות כ"כ שונות אחת מהשנייה, ולמרות שכמו שאת אומרת - הבנות היו מ ת ו ק ו ת (והן באמת היו! כל אחת בנפרד...) וכשמחברים הכל ביחד

 

אז לשאלתך - 

מה עושים?

 

הפתגם המוכר כל-כך, הנדוש כל-כך והקלישאתי כל-כך שאין איש בעולם שיודע את מקורו הראשוני, אומר:

"אלוקיי,

תן לי את השלווה

לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות.

תן לי את האומץ

לשנות את הדברים שביכולתי לשנות.

ואת התבונה-

להבדיל בין השניים".

 

ובכן-

מדוע צריך לגבש את הדירה?

אם מדובר במצב כזה, אולי מוטב לך (ואני יודעת שזו מחשבה לא רגילה, ואולי אפילו הזויה או מגוחכת מנקודת מבט כזו או אחרת...) לא לנסות לגבש את הדירה?

אולי כדאי, במקום להשקיע בלנסות לחבר בנות שונות כ"כ-

למצוא את החברות שלך, להתחבר ל2-3 בנות וליצור לעצמכן הווי דירה - בקטנה - משלכן?

"תפסת מרובה-לא תפסת!"

לקח לי הרבה מאוד זמן וכוחות להבין את זה בשנה שלי.

יש בנות בכמות מסויימת - וסגנון מסוים - שפשוט לא יצליחו להתחבר.

ברגע שהפנמתי את זה, ומצאתי לעצמי את החברות שלי,

הכל בדירה הפך להיות כ"כ-כ"כ טוב!

 

ופתאום היה לי טוב לחזור לדירה, כי היו לי חברות טובות שם שחיכו לי...

ואלו שלא היו חברות טובות שלי - לא הפריעו לי, נשארנו ידידות ואולי קצת יותר, לא רבנו אבל גם לא נהיינו חברות ממש.

וזה היה טוב!

 

אני יודעת שזה לא איך שדמיינת את השנה שלך -

כולנו דמיינו (מסיפורי אגדות ואפילו אמיתות שסיפרו לנו)... על הדירות השאוות הללו, המגובשות הללו שתמיד יוצאות ביחד לאירועים ומסיבות, אוכלות ארוחות ערב, בוקר וצהריים ביחד ויש להן הווי דירה מטוררףףף ואפילו הספונג'ה שם היא ערב דירה!

והמציאות בהרבה פעמים היא שונה מכך,

ולא תמיד השוני הזה הוא בהכרח רע.

 

יקירתי,

מאחלת לך המון בהצלחה

שתהני מהדירה הזו

מהשנה הזו

ותשקיעי מחשבה לא רק במה שחסר לך בה (ההווי דירה, וזה שכולן עסוקות ולא ביחד)

אלא במה שטוב לך בה (הבנות ה מ ת ו ק ו ת)

ותגיעי להשלמה עם זה

ולשמחה!

 

פה בשבילך באישי אם את רוצה

אצלינו מה שעזר בתחילת שנה,שהרכזת עשתה אצלינו ערב דירה,ואז אין ברירה וכולן חייבות להיות..

ומערב הזה יצא שהחלטנו שכל חודש בערך עושים ישיבת דירה,שבה כל פעם יש לפחות משחק 1(כל פעם מישי אחרת אחראית),ומדברים על ענייני הדירה-תורנויות,קניות וכו'..

 

עוד דבר שממש עזר זה שבאמת ניסינו שכל מטלה דירתית תהיה בכיף- אם זה לשים מוזיקה כשמנקים,

אם זה להתחרפן עם ממתקים ומשחקי קלפים בלילות שבת כשנשארים,

 

וסתם דברים שוברי שיגרה כשאפשר- פעם ב... לאכול ארוחה ביחד,לצאת להליכה,לקשט תדירה וכו..

 

אנחנו גם אחרי הערב של הרכזת,ביקשנו ממנה לפעמים שתארגן לנו דברים,ואז בטוח יוצא מוצלח!!

אבל כמובן שזה הרבה תלוי ברצון ובשיתוף הפעולה של בנות הדירה.

 

אנחנו כולנו עבדנו באותו התקן,ככה שכבר היה לנו ההווי שלנו מהעבודה עצמה..

וכמו שאמרו,יכול להיות שלא ילך וזה גם לא כזה אסון גדול..

 

מקווה שעזרתי!! אם תירצי אני פה באישי בשמחה!

אם יש רצון וזה פשוט לא מצליח,
להכין לוח חודש(גדול/קטן.על הקיר/על דף)
ולקבוע מראש ימי כיף ביחד ערבי דירה/יציאה משותפת
ולהחליט מראש שבימים כיף האלה בזמן הזה אין פלאפונים (בערב דירה לדוג׳ לקחת סלסלה/מדף ולהכניס את כל הפלאפונים אליו עד שמחליטים שמותר)
זה דורש עבודה, אבל התוצאה השווה של הביחד שווה את זה!

שיחות דירה- בכל פעם שיותר מ2 בנות רצו לדבר על משהו שיכול להיות קשור לכולן קבענו שיחת דירה.. וכולן חייבות להיות. בשיחות האלה (שהיו פעם בחודש וחצי בערך) לכל אחת היה זכות לדבר עח מה שרצתה.. ובנות פשוט דברו על דברים שמפריעים לנם, הוציאו הכל.. וזה ךלבגו גרם לכולן להרגיש בנוח יותר אם כולן..

להשקיע בערבים ביחד.. כאלה שלא דורשים כסף (כי יש בנות שפחות מוציאות..). נניח פעילות שמישהי תכין וכו'.. זה נחמד

וכמובן אפשר להתייעץ עם הרכזת.. יש לה נסיון אחרי הכל

בהצלחה!ד

שאמרה שפעם בשבועיים עושים ארוחת דירה ביחד!

זה ממש שינה-זה ממש עזר לגיבוש..

עשינו ימי הולדת לבנות-ואז עשינו משחקים חמודים..

 

(היינו באגודה עם הרכזת הזאת-ופשוט חלק מהכסף במקום ללכת לאוכל באורייתא הלך לזה.. היינו דירה גדולה יחסית אז היו לנו אורייתות לבד.. תבדקי עם הרכזת אם זה אפשרי..)

 

ב"הצלחה יקרה!

מקווה שזה ישתנה..

חשוב לזכור שזה תהליך....

נכון שלפעמים אנחנו צריכים לדחוף, אבל לפעמים צריך פשוט להרפות...

 

דברים שעזרו לנו:

* ימי הולדת לכל אחת. אפילו ברמת הבלונים, שלט ועוגה. לא צריך הרבה יותר מזה. (וכן, היה לילה שחיכינו עד 2 בלילה עד שגברת קומונרית כלת היומולדת הגיעה לדירה... מה לעשות שיש לה יומולדת בתקופה לחוצה?! אם זה חשוב לכולן, אז משקיעים בה!)

 

* פרגון אחת לשניה בימים מיוחדים (שבת ארגון לקומונרית, מסיבות סיום, פרוייקטים שעבדת עליהם וכד') וכמובן שגם דברים חיצוניים לשירות (פסיכומטרי, חתונה של אח, ועוד כיד הדמיון הטובה)  עושה טוב על הנשמה ומשמח ממש....

 

* עזרה בכל מיני עניינים שקשורים לתקן. אם מישי מביאה עבודה לדירה, צריכה עזרה במציאת רעיונות לפעילות, צריכה זריקת מרץ או משו בסגנון, כיף בהחלט שיש מי שעוזרת...

 

* הכנת ארוחת סלט לארוחת ערב?! במקום לחתוך חצי מלפפון וחצי עגבניה ולאכול לבד, תחתכי סלט גדול ומושקע למי שכרגע בדירה, ולמי שעוד צריכה להגיע. אין לך מושג איזה כיף זה להגיע חצי מתה לדירה (גם מרעב וגם מעייפות) ולגלות שהיתה מי שחשבה עליך...

 

* חשוב לזכור ששווה לעשות פעילויות מגבשות גם אם רק חלק מהבנות משתתפות זה בונה בסיס טוב. ( כשאני הייתי בשירות היה לנו "לימוד" משותף של כמה בנות. היינו יושבות בסלון, וקרה שאם מישי שבד"כ היתה בתקן שלה בזמן שלמדנו היתה בדיוק פנויה, וזרם לה, היא הצטרפה אלינו בשמחה!
 

דבר שמאוד חשוב לי לומר לבנות שירות לאומי שבכלל טוב לחיים - תייחסי טוב, תראי שאכפת לך, תהיי טובה, יהיו טובים גם אליך, תיווצר בדירה אווירה טובה וממילא גם מגובשת. 

 

בהצלחה רבה!! והלוואי ועזרתי במשו...