פורום שירות לאומי (עמוד 84)

השנה...

 

ברור שאם את יכולה-אל תדחי את זה, אך את גם לא צריכה לחשוש- אפשר לסגור שירות בערך בכל שלב של השנה..

את לא יודעת איך הרגעת אותי! 

רש"י: "ואת שבתותי תשמרו" סמך שמירת שבת למורא אב, לומר: אף על פי שהזהרתיך על מורא אב,אם יאמר לך (= אביך): חלל את השבת, אל תשמע לו. וכך בשאר כל מצוות.

 

אשרייך, דבר חשוב כ"כ שמירת הלשון,ממליץ לך מאוד ללמוד "חפץ חיים" ו" שמירת הלשון" ובמיוחד בהקדמה שמסביר את חומרת לשון הרע וכמה הוא לפני ה' וכמה מזיק הוא, ואת מעלת שמירת הלשון.

החפץ חיים כותב, שכל דיבור ודיבור של לשון הרע/ רכילות מגיע ועולה ע----------ד כסא הכבוד!

בגלל זה כ"כ לא רוצה...

מצד שני- הם יהיו בלחץ שנה שלמה...

אוףף...

איך עבר מי מה מו..

 

העניין הוא שהם רוצים הכל הכל...

(וזה בטוח יהיה עם אבק לשון הרע... רכילות... לשון הרע ממש..)

וכן, אני בלחץ.

אין לי שמץ של מושג מה לעשות.

נגיד תספרי להם את הבסיס, מה קרה איך היה וכו'..ואם הם ישאלו: ואיך X התנהגה? תנסי להגיד הכי הכי בעדינות שאת חושבת שזה אולי לשוה"ר..אבל ממש בעדינות..

הם דואגים להבהיר לי מראש,

שאין מצב כזה שבגלל הלכות לשון הרע אני לא משתפת אותם...

אם אני אגיד להם, ולא משנה כמה בעדינות,

הם יבינו שיש דברים שהבלגתי עליהם ולא סיפרתי להם,

ואז... ווהו...

שורה תחתונה- אסור לך לספר..באותה מידה שלא היית מחללת שבת ח"ו בגללם..

אני מנסה לתאר מה כבר יכול לקרות?..

- מה נשמע?

- בסדר ב"ה הכל טוב בשירות..

- שאלה שמצריכה תושבה עם לשוה"ר/אבק לשוה"ר

- לרמוז, לא להעיר ישר, כי צריך לשמור על כיבוד הורים..

- לא,תספרי גפן!

- אמא,באמת..בקשה..חשוב לי, טוב לי, אל תדאגו..

מה כבר יכול לקרות אחרי כזה דו- שיח?

זה ממש לא ככה,

אנחנו ממש חברים וזה,

אבל עכשיו כשאני יוצאת..

הם רוצים פשוט ללוות אותי

עד הסוף ב"יציאה מהבית".

מבינה אותם,

אבל מבחינה הלכתית...

אתה בטוח שהלכתית אסור?

(גם אני לא מצאתי היתר,

אבל אמרו לי שמותר, כי מה-

גם לבעלי אני לא אספר מה שעובר עלי אם זה לא לתועלת??)

תביאי לי סיבה שתתיר..

מה שעובר ברור שתספרי, איך את מרגישה וכו'..אבל לא מי עשה לך מה,כל עוד זה לא לתועלת..

אבל שוב,אני בכלל לא בקיא בהלכות לשוה"ר, זה דבר שצריך ללמוד ולדעת ה-כל, כדי לדעת מה מותר, מתי מותר ובאיזה אופן..

אם לא יודעים אז לא חשוב=)

תודה בכל אופן...

 

אז לא ישירות אלא בעקיפין.

גם לבעלך אסור לספר אם זה לא לתועלת.. אבל אין בעיה להגיד לו בלי שמות..

אותו דבר עם ההורים שלך.. אם קרה לך משהו עם מישהי מהדירה-אז תגידי שמישהי אמרה ו...

חוץ מזה-למה לחשוב שיהיה כ"כ הרבה דברים רעים שתצטרכי להסתיר מההורים שלך?

יהיה לך טוב בעז"ה..והשנה תהיה רצופה בדברים טובים!

ועוד משהו-כשהם שואלים אותך איך היה השבוע.. בדר"כ אומרים שהיה טוב..ומספרים סיפורים שקרו.. את לא יכולה לספר את כל הסיפורים שקרו בשבת אחת..(מניסיון.. כמה שלא דיברתי על השירות בשבת-ודיברתי ה-מ-ו-ן..לא הספקתי לספר הכל...)

קיצור..אם את רוצה תשובה הלכתית-אין לך בכלל סיבה לפנות אלינו.. תפני לרב.. (גם אם כל אחד פה יודע..מן הסתם יש כל מיני דעות..את צריכה לשאול רב אחד-את הרב שלך..ולפי זה ללכת)

 

המון ב"הצלחה!!

מקווה לשמוע שהכל הסתדר!!

אני משתדלת ללמוד קצת הלכות לשה"ר, ולדעתי כמו כל דבר בהלכה, כדי לדעת מה הגבולות לומדים היטב, ואם יש שאלה פונים לרב פוסק הלכות.

אבל אני חושבת שיש כאן עניין נוסף, שאת צריכה להבין ולהסביר להורייך, כמובן בצורה הכי מכבדת ועדינה, שהם צריכים לסמוך עלייך. את עכשיו יוצאת עם הכלים שהם נתנו לך במהלך השנים, כדי ללמוד לחיות חיים עצמאיים, ככל הנראה יהיו לך נפילות, אני מאחלת לך שבע"ה הן יהיו קלות ויעברו בקלות. אבל זו הדרך היחידה ללמוד ולגדול.

בע"ה תמשיכי לשתף ולהתייעץ, אבל האחריות על החיים שלך עוברת בע"ה אלייך- בהצלחה! 

בכל תחום בחיים הפורום והחברות הם לא פוסקי הלכה

אלו חייך שלך בלבד.

בס"ד

 

הרבה פעמים אנחנו מדמיינים איך יהיה המצב בעתיד, וכבר נלחצים, וכשמגיעים לזה, מגלים שזה ממש לא כמו שדמיינו.

 

את במחינתך מתכוונת להמשיך לשמור על הלכות שמירת הלשון (אשרייך! הלוואי על כולנו!), ומצד שני לספר להורים מה עובר עליך, כדי לשמור איתם על קשר, ולהשאיר אותם מעורבים בחיים שלך.

 

את האיזונים בין השניים אני בטוחה שתמצאי תוך כדי, ושתגלי שזה לא כל כך מסובך ומאיים כמו שאת חושבת שזה עכשיו.

 

יישר כח! ובהצלחה רבה!

את בגיל ילדי האמצעיים. כשביתי היתה בשנת שירות ממש לא עניין אותי כל צעד שעשתה ואם מי דיברה. מה שהיה חשוב לי הוא באלו קשיים היא נתקלה, אלו אכזבות מחד וחוויות מאידך היו לה במשך השירות וכמובן בעיות חריגות מסוגים שונים. יתר הדברים השתדלנו דוקא לעמוד קצת מרחוק ולתת לה לפתור את הבעיות לבד (גדולה ועצמאית לא?) לכן הורייך לא צריכים לדעת הכל, אם לא תספרי על כל דבר הם גם לא ידעו לשאול אותך. ואם בכל זאת ישאלו מה שלדעתך הוא פרטים לא חשובים ורכילות תעני באופן כללי שהכל בסדר ושלא ידאגו לך כי את מסתדרת לבד. אבל אל תשכחי לשתף אותם בהתלבטויות וקשיים (וגם חוויות)! הורים מאד רוצים לעזור (ודואגים).

תקשיבי לו

תודה

א. הלכה שואלים רב! הוא ידע לענות ועדיף רב שמכיר את ההורים ואותך כי לפעמים לאותה שאלה יש תשובות שונות. רש"י אומר שהקב"ה שינה מפני השלום....וסיפר לאברהם מה שרה אמרה, זה עובר הילכות לשון הרע בפורום הקדוש?

ב.לאסור כל אחד יכול, החכמה זה לדעת את ההלכה. אז מגלים שהרבה דברים מותר.

כמו שאת אומרת העניין של ההורים שלך הוא לא מידע רכילותי אלא דאגה כנה לטובתך.

יש דרכים לשתף ולהרגיע גם בלי לעבור על הלכות לשון הרע.

ג. צריך לדעת האם להורים שלך חשוב לשמור לשון הרע?

את צריכה להתאמן להרגיל את עצמך לחשוב טוב על כל מה שאת אומרת, כך שלא תגידי דברים שיאלצו אותך לספר מה שאת לא רוצה או לא יכולה לספר. בכלל - זה הרגל מאד חשוב לחיים, שיעזור לך בכל מקום אליו תפני.

אם, לדוגמא, היה לך מקרה שחברה שלך עשתה משהו, שלספר אותו יהיה לשון הרע - צריך לחשוב על כל הגורמים שהביאו להשתלשלות העניינים, ו"ולמחוק אותם מהפרוטוקול". כך תספרי להורים שלך גירסה "מעובדת" של הסיפור, שמחד לא תכיל אף שקר, אך מאידך תהיה "מנופה" מכל שרשראות האירועים שיש בהם לשון הרע או רכילות.

זה לא יהיה קל בהתחלה, אבל עם הזמן אני בטוח שתתרגלי לזה וזה פשוט יזרום, בלי לחשוב יותר מדיי.

בהצלחה!

לדעתי מעורבות הורים היא חשובה. לפעמים גם דבר שנראה לך שאין בו תועלת יש בו תועלת כי כך הם מבינים את המקום שבו את נמצאת, את הרגשות שלך, את הלחצים שלך וכן הלאה, ומתוך כך יהיו איתך יד ביד בכל צרה ובכל שמחה שתבוא עליך - גם אם זה לא כרגע.

עם זאת, כמובן גם לדבר הזה יש גבול. מקרה ספציפי אין צורך לספר עם שמות, אלא אם זה משמעותי.

השאלה שהכי מציקה לי פה, היא מה בדיוק הלשון הרע?
אם נצא מנקודת הנחה שאת הולכת למקום חדש וההורים לא מכירים את האנשים שם, אין בזה לשון הרע.
לשון הרע זה דבר מאוד מורכב אמנם אבל יש הרבה דברים שמותר להגיד. בלי להכנס בכלל לשיקולים של תועלת או לא.

כמו שמישהו כתב, שאלות הלכתיות שואלים רב. לא בפורום הזה.
והדבר הכי פשוט? כשההורים שואלים פשוט תגידי שקרה כך וכך אבל זה לשון הרע אז את לא רוצה לפרט(ושוב, לא כל דבר זה לשון הרע! נאמר גם "אל תהא צדיק הרבה" וכמובן עניין הכיבוד הורים.)

" ואפילו אביו או רבו, שמחויב בכבודם ומרואם,, שלא לסתור דבריהם, אם הם בקשו ממנו שיספר להם עניין פלוני ופלוני, והוא יודע, שתוך הסיפור יוכרח לבוא לידי לשון הרע או אפילו רק לאבק לשון הרע, אסור לו לשמוע להם."

(הלכות איסורי לשוה"ר כלל א', הלכה ה'.)

נראלי זה קבוע בחוק... ע"פ סוג התקן והדיור.

 

כל בת מקבלת סכום בסיסי לפי הדברים נ"ל [סליחה אם יש לי טעויות העתקה, מוזמנות לבדוק בקישור]

מתוך האתר של מנהלת השירות האזרחי לאומי [עמוד 26]:

1. מי שגרה בבית ולא מקבלת ארוחות במקום השירות: 753.69

2. מי שגרה בבית ומקבלת אוכל במקום השירות: 636.8

3. מי שלא גרה בבית ולא מקבלת ארוחות במקום השירות: 837.31

4. מי שלא גרה בבית ומקבלת ארוחות במקום השירות: 687.94

5. מי שלא גרה בבית ומקבלת מגורים ואוכל במקום השירות [זאת אומרת- היא לא גרה בדירה אלא בתוך המוסד עצמו]: 519.91 

 

שיש מקומות שירות שע"פ בחירה מוסיפים?

הכוונה היא שזה מה שבת שירות מקבלת.

 

אבל,

יש שתי מקרים חריגים:

1- נסיעות הביתה

אם יש מצב שבו בת השירות צריכה להוציא כסף על נסיעה הביתה,

לדוגמה- היא גרה בירושלים, ועושה שירות בבאר שבע- האוטובוס מבאר שבע לירושלים הוא חינם, אבל מהתחנה המרכזית בירושלים היא צריכה להגיע לשכונה פנימית- היא תקבל כסף על הנסיעה הפנימית הזאת כפול שמונה- 4 נסיעות הביתה הלוך ושוב.

אם הבת שירות עושה באילת, היא מקבלת סכום הרבה יותר גדול כי הנסיעות לא מכוסות על ידי הכרטיס.

2- נסיעות לעבודה- אם הדירה שלך ממקומת בצד אחד של העיר והשירות בצד השני ואת צריכה לקחת אוטובוס פנימי, בדרך כלל יממנו חופשי חודשי.

 

ככל הידוע לי, אין מצב שמוסיפים תוספת מעבר לכסף הזה.

הם צריכים את התמונה כדי לשים בכרטיס, לא??

 

אבל בנתיים אצל בתעמי אין אפשרות כזאת..

בעמינדב יש. תעברי

בס"ד

 

התקשרתי אליהם והם אמרו שאפשר!

חבל, דווקא התחשק לי לעבור אגודה..

אבל ניסיון בהדרכה זה ממש לא מחייב.

 

בזמנו, ניסיתי להתקבל למקומות של הדרכה [בלי ניסיון קודם, למרות שהם דרשו...] והתקבלתי לכמה תקנים שונים....

נכון, אף פעם לא הייתי מדריכה, אבל אני [והממליצים שלי] מאמינים ביכולות שלי.

יותר מזה- אנשים שהדריכו הרבה זמן הם שחוקים, ולי יש הרבה מרץ, הרבה פוטנציאל שאני מחפשת מקום שבו אוכל להתבטא. 

אני אשמח לבוא אולי קצת קודם וללמוד קצת על הדרכה, ולנסות 'להשלים את הפער'. אני מאמינה שהדרכה זה כישרון, וצריל רק ללמוד להופיע אותו.

 

{בדרך כלל, בשלב כזה של השנה, המקומות מוכנים להתפשר על התנאים המוקדמים שלהם. אז זה בכלל לא תורה מסיני..}

רק שאין לי ממש ממליצים..

מראיון קצר, הכירות של כמה דקות קשה ללמוד עלייך. 

כשאת מביאה להם דמות חינוכית שיודעת לתת להם מבט עלייך, זה יוכל לעזור להם לקבל החלטות.

מחנכת בתיכון [לא חייב להיות דווקא של השמינית], וגם כל מורה אחר, מדריכה בתנועה, אחראי במתנ"ס, במקום שהתנדבת בו פעם, או כל דמות חינוכית שמכירה אותך.

המחנכת השמינית היא זו שהייתה איתי בשלוש שנים האחרונות (כלומר מ-י' )

ולא נראה לי שהמחנכות  לפנייה רלוונטיות..

לא התנדבתי בשום מקום אף פעם...

סתם מורה שמכירה אותך טוב... מדריכה..

חטיבת ביניים לחינוך מיוחד, תלמידים המוגדרים כאוטיסטים בגילאי 12-21. בת השירות משתלבת בעבודה בשתי כיתות בביה"ס. הבת מתפקדת כחלק אינטגראלי מצוות ההוראה, ומשתלבת בעבודה המקצועית. אוירה חמה ותומכת מצד הצוות המקצועי! יפה 052-8990107

של בנות שירות שם..

בס"ד

 

הסמנריון מחולק לקבוצות[בנות שעושות ביסודי, עם נוער, קומנוריות, חל"פ וכד'] וכל קבוצה מקבלת מספר מסויים של חדרים ומתחלקת בתוכם.
אצלנו היו כמה בנות שהלכו לישון עם חברות שלהן שהיו בקבוצה אחרת..

על פי הקבוצה שאת נמצאת בה בסמינריון (הקבוצות מחולקות לפי תחום שירות). בתוך הקבוצה תוכלי לבחור עם מי בא לך להיות בחדר.

יש לי שלוש חברות שעושות במשרד הביטחון דרך בת עמי והן סובלות שם..אחת מתה לעוף כבר

דרך האגודה.

יש מאות בנות, וכמו בכל מקום לחלק טוב יותר ולחלק פחות....

תיכנסי לאתר, ולמטה יש 4 קטגוריות.

תלחצי על "מסלול לבנות דתיות" וזה ייכנס לך לאתר הקודם.

אינלי מושג מה קרה שם.. אבל זה ככה עבד לי..

בהצלחה

בדיוק בגלל שזה לא משכורת, אלא דמי כיס למחיה בעבור התנדבות.

אבל אומרים שכדאי להתרגל לשלם מעשר למרות שלא חובה.

אבל כדאי.

הייתי בטוחה שכן=)