עבר עריכה על ידי אברהם יאיר שטרן בתאריך י"ח בתמוז תשפ"ו 6:51
הו וובוי... מה קרה בידב? מגפת זומבים? שואה אפוקליפטית?
כאילו ההודעה האחרונה פה מתפשג?אברהם יאיר שטרן
והנה עוד פורוםמקפיצים נטושים
שהרבה זמן לא התייחסו אליו. מצדיע לך פורום יקר. אתה ראוי ליותר מזה.
שילכו לישון כברמגובלת-
מתי אלמד להתמודד עם עצמי??מגובלת-
ולא באלי, כי הן באות בכמויות.מגובלת-
..דיבור
עבר עריכה על ידי דיבור בתאריך כ"ט בחשון תשפ"ג 17:38
השיחה היתה רק התירוץ. הם דיברו על הצבא על החיים על פיזיקה ועל הפנימיה.
ירך נוגעת בירך. מודעים לכל תזוזה.
היד שלו נחה באלגנטיות על בירכה. האצבעות שלה מגיעות לאצבעות שלו. ה
והמילים ברקע זורמות ומתגלגלות. מדברים על הכל רק לא על מה שצריך. וכל הגופים שלהם צורחים והעיניים שלהם צורחות. וזה כמו מגנטים שצריך להחזיק חזק שלא ידבקו אחד לשני.
ולא מ ד ב ר י ם על זה.
כואב לי הכל.מגובלת-
אולי הכאבי בטן האלה , בכלל פסיכולוגים?
איך הם תמיד מגיעים בזמן הנכון 
יופי, עכשיו אלחץ.
זה בכלל לא מלחיץ
אבל למה זה כן??
אהההההההההה
איך דברים משתנים בשניהמגובלת-
אני צריכה ללמוד להחליט ולהיות החלטיתמגובלת-
אני צריכה ללמוד בכללימגובלת-
כבר היו 5 שיעורים מתחילת סמסטרמגובלת-
למה זה תמיד מזיז לי באותה מידה.מגובלת-
למרות שזה קרה מליון פעם בערך.
איפה החחספוס שהמודבר בזה?
עדיף לא לשאול ממה אני פוחדתמגובלת-
זה כבר מודחק עמוק מידימגובלת-
אולי זה טובמגובלת-אחרונה
..דיבור
כְּשֶׁדִּבַּרְתָּ
כָּל הַמֹּחַ שֶׁלִּי
קִבֵּל מַהֲלֻמָּה
הֵחֵלָּה מְהוּמָה
נָכוֹן אָמַרְתָּ יֵשׁ מֹחוֹת
שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְדַמְיֵן
מְלֵאִים גַּמְדּוֹנִים
לֹא,
אַתָּה אָמַרְתָּ דַּרְדָּסִים
אֲנִי דִּמְיַנְתִּי גַּמְדּוֹנִים
וְהֵם מִתְרוֹצְצִים
זוֹרְקִים דַּפִּים מִפֹּה לְשָׁם
לְפֹה. לְאָן?
אַמְשִׁיךְ בְּקַו הַמָּשָׁל:
בְּאוֹתוֹ רֶגַע
כְּמוֹ זָרַקְתָּ גַּפְרוּר
עַל רִצְפָּה .
בַּקַּנְיוֹן.
זֶה לֹא הָיָה אָמוּר
לִהְיוֹת וְהֻפְעֲלָה אַזְעָקָה
וְכָל הָאֲנָשִׁים צָרְחוּ
וְכָל הַטַּפְטָפוֹת טִפְטְפוּ
הַרְבֵּה טִפּוֹת
בְּלִי הַפְסָקָה.
כָּאוֹס.
בַּמֹּחַ שֶׁלִּי.
אָמַרְתִּי אֶפְשָׁר
אָמַרְתִּי לְנַסּוֹת
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאָמַרְתִּי אֶת זֶה בָּרוּר
מַסְפִּיק.
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁלְּכַוָּנָתִי
גַּם אַתָּה כִּוַּנְתָּ
וְאֶת הֵבַנְתִּי
גַּם אַתָּה הֵבַנְתָּ
רַק שֶׁלֹּא תִּוָּצֵר אֵיזוֹ אִי הֲבָנָה זֶה
עָלוּל לִהְיוֹת
מֵבִיךְ.
כְּשֶׁשָּׁאַלְתָּ שׁוּב
בְּיוֹם הַמָּחָר
זֶה הָיָה לִי מְאוֹד
מוּזָר לָמָּה
שָׁאַלְתָּ שׁוּב.
אַתָּה מִתְחָרֵט?
אַתָּה מִתְלַבֵּט?
אוּלַי אַתָּה מִתְחָרֵט.
אוֹ שֶׁסְּתָם מוּזָר
לְךָ
שֶׁיָּשָׁר אָמַרְתִּי
שְׁ
כֵּן,
שֶׁאָמַרְתִּי אֶפְשָׁר
שֶׁאָמַרְתִּי לְנַסּוֹת
וְלֹא אָמַרְתִּי
לְךָ
לֵךְ.
דִּבַּרְתָּ
שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי
(יֵשׁ כְּלָל
כְּשֶׁאַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת מִישֶׁהוּ
הוּא גַּם יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתְךָ)
הִיא יְכוֹלָה
אֲנִי יְכוֹלָה
לִרְאוֹת
אוֹתְךָ.
לָכֵן.
כָּל הַמֹּחַ שֶׁלִּי
קִבֵּל מַהֲלֻמָּה
הֵחֵלָּה מְהוּמָה
נָכוֹן אָמַרְתָּ יֵשׁ מֹחוֹת
שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְדַמְיֵן
מְלֵאִים גַּמְדּוֹנִים
לֹא,
אַתָּה אָמַרְתָּ דַּרְדָּסִים
אֲנִי דִּמְיַנְתִּי גַּמְדּוֹנִים
וְהֵם מִתְרוֹצְצִים
זוֹרְקִים דַּפִּים מִפֹּה לְשָׁם
לְפֹה. לְאָן?
אַמְשִׁיךְ בְּקַו הַמָּשָׁל:
בְּאוֹתוֹ רֶגַע
כְּמוֹ זָרַקְתָּ גַּפְרוּר
עַל רִצְפָּה .
בַּקַּנְיוֹן.
זֶה לֹא הָיָה אָמוּר
לִהְיוֹת וְהֻפְעֲלָה אַזְעָקָה
וְכָל הָאֲנָשִׁים צָרְחוּ
וְכָל הַטַּפְטָפוֹת טִפְטְפוּ
הַרְבֵּה טִפּוֹת
בְּלִי הַפְסָקָה.
כָּאוֹס.
בַּמֹּחַ שֶׁלִּי.
אָמַרְתִּי אֶפְשָׁר
אָמַרְתִּי לְנַסּוֹת
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאָמַרְתִּי אֶת זֶה בָּרוּר
מַסְפִּיק.
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁלְּכַוָּנָתִי
גַּם אַתָּה כִּוַּנְתָּ
וְאֶת הֵבַנְתִּי
גַּם אַתָּה הֵבַנְתָּ
רַק שֶׁלֹּא תִּוָּצֵר אֵיזוֹ אִי הֲבָנָה זֶה
עָלוּל לִהְיוֹת
מֵבִיךְ.
כְּשֶׁשָּׁאַלְתָּ שׁוּב
בְּיוֹם הַמָּחָר
זֶה הָיָה לִי מְאוֹד
מוּזָר לָמָּה
שָׁאַלְתָּ שׁוּב.
אַתָּה מִתְחָרֵט?
אַתָּה מִתְלַבֵּט?
אוּלַי אַתָּה מִתְחָרֵט.
אוֹ שֶׁסְּתָם מוּזָר
לְךָ
שֶׁיָּשָׁר אָמַרְתִּי
שְׁ
כֵּן,
שֶׁאָמַרְתִּי אֶפְשָׁר
שֶׁאָמַרְתִּי לְנַסּוֹת
וְלֹא אָמַרְתִּי
לְךָ
לֵךְ.
דִּבַּרְתָּ
שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי
(יֵשׁ כְּלָל
כְּשֶׁאַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת מִישֶׁהוּ
הוּא גַּם יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתְךָ)
הִיא יְכוֹלָה
אֲנִי יְכוֹלָה
לִרְאוֹת
אוֹתְךָ.
לָכֵן.
כואבמגובלת-
הראשמגובלת-
.......מגובלת-
דובר על פתיחת ישיבהכרוב בלי ראשאחרונה
..דיבור
קשה לי איתי. למה אני חייבת להרוס הכל. ואיך אומרים ואיך פאקינג מדברים.
רעהרעהרעהרעהרעהרעהרעהרעהרעהרעה
באלי לבכות. ולישון ולבכות. ולמות ולבכות. ולבכות ולבכות.
)הי יו, אנחנו חזקים שחכת?)
אני צריכה קצת את דבירו. את העיניים שלו.
רעהרעהרעהרעהרעהרעהרעהרעהרעהרעה
באלי לבכות. ולישון ולבכות. ולמות ולבכות. ולבכות ולבכות.
)הי יו, אנחנו חזקים שחכת?)
אני צריכה קצת את דבירו. את העיניים שלו.
..משרד החיוך(:
יאווו
