עבר עריכה על ידי דיבור בתאריך כ"ט בחשון תשפ"ג 17:38
השיחה היתה רק התירוץ. הם דיברו על הצבא על החיים על פיזיקה ועל הפנימיה.
ירך נוגעת בירך. מודעים לכל תזוזה.
היד שלו נחה באלגנטיות על בירכה. האצבעות שלה מגיעות לאצבעות שלו. ה
והמילים ברקע זורמות ומתגלגלות. מדברים על הכל רק לא על מה שצריך. וכל הגופים שלהם צורחים והעיניים שלהם צורחות. וזה כמו מגנטים שצריך להחזיק חזק שלא ידבקו אחד לשני.
ולא מ ד ב ר י ם על זה.
