פורום אולפנת מירון (עמוד 13)

איהוהוו
החלטנו להתחיל מחדש. והנה אחלה התחלה חדשה.
איחקק באאאאאא
אחרי שנה פלוס שלא ראיתי אותו.
אמנם בלי הילדים. אבל גם זה משהו.
ובטח בגלל שזה בלי המשפחה אז הוא ישן בבית ולא יסע הרבה.
לא שאנחנו מי יודע מה מכירים (משעשע משהו) אבל באמת שאני רוצה שהוא יבוא.
יאאאאאאאאאאייייייייי

להתעלם, להגיד אין לי כח, לא בא לי.
הרבה יותר קל לטמון תראש בחול המתקרא מיטה ולישון.
אבל בואו יום אחד נהיה גיבורים. נעמוד מול עצמינו, ננער את הידיים, ונלחם בראבק. נראה לעצמינו מי אנחנו ולמה אנחנו מסוגלים.

קל לדבר קשה לעשות. ועוד יותר קשה לעשות כשצריך לנצח כל רגע מחדש.

ילדה שרוטה ומוזרה. זה מה שאני. על גבול השיגעון.

או שבעצם הילדה הזאת שהיא אני כבר משוגעת. כן היא משוגעת.

ג׳וק כזה של רצון להיות מוזר.

להיות אדם נורמויבי זה טיפשי.
היום הבנתי עד כמה העולם מרובע. אפילו האנשים עם ההכי הרבה עגילים וראסטות ובגדים זרוקים הולכים עם נעליים. אפילו קבצן אחד שלא היה לו כסף לנעליים הכין לעצמו נעליים מסלוטייפ. העיקר שיהיה נעליים. ריבוע בעיגול. או שמא עיגול מרובע.