עבר עריכה על ידי מרדכי בתאריך ח' כסלו תשע"ג 13:46
בס"ד
"טפטופים" כך קרוא לירי הקטיושות על הדרום, עד שהגיעו מים עד נפש וישראל החליטה לחסל את רמטכ"ל החמאס ולצאת למבצע עמוד ענן שמטרתו העיקרית זה שיהיה שקט בדרום. כבר ביומו השני של המבצע עזבנו את עניין הירי על הדרום ועברנו לדבר על הירי למרכז. חשבנו ורצינו שזה מה שיגרום לישראל לשים לעזה ולטרור סוף. חשבנו.
אתמול, לאחר שמונה ימי לחימה בלבד, התקפלה ישראל לארה"ב ומצריים והסכימה להפסקת אש (שכמובן הופרה מהצד השני תוך שעות ספורות) והיום (ה') היא החלה להחזיר את כוחות המילואים חזרה לביתם. ושלא תחשבו שהחיילים עושים את זה בשמחה יתרה שהנה הם חוזרים הביתה. רובם מרגישים "נבגדים" על ידי המדינה ששלחה אותם למפגן כוח והחזירה את פניהם ריקם ללא נתינת רשות לעשות סוף לטרור מעזה.
כשרב"ט יוסף פרטוק הי"ד, בחור צעיר בן 18 מהעיר עמנואל, נקרא לרדת לדרום על מנת להילחם הוא פרסם בדף הפייסבוק שלו "עזה - אני בדרך" ביום שלישי הוא נהרג מפגיעת רקטה. האם הוא נהרג לחינם? האם סתם הורידו אותו לדרום? המטרה שלו ושל שאר הלוחמים הייתה לעקור את שורש הבעיה ולהפסיק את הירי על שטחי ישראל לצמיתות, להפסיק את האיום של חמאס ושאר ארגוני הטרור על ישראל ולהכניע אותם. אבל זה לא קרה. ישראל החליטה ללכת על הפסקת אש ולגרום לכך שדמו של יוסף פרטוק נשפך לחינם, הוא נשפך רק בשביל ההצגה הגדולה של ממשלת ישראל.
כמובן שבצמרת הממשלתית מאושרים מההסכם שלום. הנה השקט חוזר לת"א ולירושלים והמצב בדרום חוזר להרגלו ("טפטופים" כבר כתבתי). לטענתם ישראל הפעם הראתה להם מי היא ואם מי יש להם עסק והם לא ירימו כל כך מהר את האף חזרה. אבל אל תאמינו לחיוכים שהם מפזרים לכם כי במבצע הזה לא נצחנו.
אם ראש ממשלת החמאס מפרסם שבמלחמה הבאה יהיו להם טילים שיגיעו עד חיפה ולרוחק של 150 ק"מ מהרצועה - זה אומר שלא הצחנו, כי אם היינו מנצחים לא היה בכלל מי שיאיים ומאיפה לממש את האיום.
אם הפלסטינים בעזה (ובכלל) מעיזים לחגוג שהמלחמה נגמרה ובכלל להרים את האף בזמן שתושבי הדרום רק יוצאים מהמקלטים שבהם הם היו בשבועות האחרונים – זה אומר שלא נצחנו.
אם חיילי המילואים חוזרים הביתה בתחושה שסתם ניצלו אותם והשתמשו בהם בתור בובות להצגה ואחר כך חתמו הסכם שלום על גביהם – זה אומר שלא נצחנו.
אם בכלל המשיכו האזעקות (ובסוד: גם הנפילות) לאחר תחילת תוקפה של הפסקת האש – זה אומר שלא נצחנו.
נכון-
פגענו בפלסטינים פגיעות קשות בין בנפש ובין ברכוש נגד ישראל. אבל זה עדיין לא אומר שניצחנו,אבל גם לא אומר שהפסדנו, זה רק מראה שאנחנו פראיירים ששוב מתקפלים לטרור ולארה"ב ושאין לנו את האומץ להיכנס בעזה. המבצע הזה בסופו של דבר מצביע על חולשה ולא על חוזק. הוא מצביע על כך שלישראל יש את האמצעים אבל היא מפחדת להשתמש בהם. הוא הראה שישראל אינה יודעת לעמוד על המילה שלה.
שוב ישראל הרימה דגל לבן ונכנעה לטרור. שוב ישראל יצאה שידה על התחתונה. ושוב לא נפתרה הבעיה. ושוב חוזרים תושבי הדרום לטפטופים אליהם, לצערנו, הם כבר מורגלים. בעז"ה בפעם הבאה (אם ח"ו תהיה כזאת) אני מקווה שכבר נראה תוצאות שונות ועזה כבר לא תהיה עיר פלישטית פעם נוספת ובדרום ישכחו את הדרך למקלט וביו"ש מה זה בקת"בים וזרקות אבנים ו"תשקוט הארץ 40 שנה" אבל זה יקרה רק אם ישראל תראה את חוזקה ועוצם ידה.
