פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1012)

מחילה, אבל מה אכפת לך?
אם זה מה שמסתדר להם שיעשו דייט ליד בית עלמין...

בית עלמין שסבא שלה קבור שם... ככה הסתדר לה....

אנחנו ישבנו שם היום

שהוא חולה עליה!.. או שהיא עליו

היה מעביר מסר משמעותי יותר.

היה קריר בחוץ והכל היה סגור (ערב יום השואה..) אז נכנסנו ללובי של ביה"ח.

דווקא זכור כאחד הדייטים הטובים

התחלתי דייט בתחנת רכבת הישנה וסיימנו אותו יושבים בקור של חדר מדרגות,

 

התחלתי דייט בקניון ובהמשך השתכשכנו במזרקה ציבורית,

 

הגעתי לפגוש מישהי במקום שבו היא עובדת (תוך כדי העבודה כאילו, וזה היה סוג של 'דייט' ראשון)

 

 

כניסה לבית חולים? לא נשמע מוזר במיוחד

סתם כי זה היה מקום שקט כזה..חח..אחלה אווירה ונושאי שיחה

 

טוב כי את מכלליסטית, זה קרוב לך (את באמת לומדת במכללה?)

מאיפה בכלל יודעים פה מאיפה אני? 

ולהבא- נראה לי כדאי לא לחשוף פה יותר מדי פרטים (לא אומרת למכלליסטית, אלא ללקוס- שאלות כאלה עדיף באישי).

לענ"ד אם הניק שלה הוא מכלליסטית לא נראה לי שחשפתי כלום.. אבל אקח לתשומת ליבי

השם מכלליסטית נראה לי די מצמצם את האפשרויות..

אין שום בעיה, אחרת באמת לא הייתי קוראת לעצמי מכלליסטית..החשיפה היחידה היא שזה קרוב לשערי צדק..אבל בסדר, לא משנה לי במיוחד.. ותודה אביול
 

אני למשל בחרתי לחפש מישהי שדומה לי ושאנחנו באותו ראש וכיוון, ושיהיה לנו טוב יחד.
וב״ה מצאתי.

אין נוסחא אחת, כל אחד ומה שמתאים לו.

אדם נמשך לסגנון שראה בבית.. (: 

מישהו שישלים אותך בניגוד גמור לכל תכונותייך.
אבל בפועל, אנחנו אנשים. וגם ככה קשה להסתגל למישהו שונה ממך, אז עדיף שיהיה כמה שיותר דומה.
ככה יוצרים פחות התנגשויות ומכשולים, ונקודת הפתיחה הרבה יותר טובה.

בכמה מחקרים.

וזו טעות, לדעתי.

את זה ב'פסיכולוגיה חברתית. יש דיון שלם על הנושא.
(הם כן מודים בסוף שיש איזה שהוא משיכה להפוך ממך, אבל אי אפשר להוכיח את זה במחקרים.)

[אם תרצי לראות תפתחי ספר של 'פסיכולוגיה חברתית' של האוניברסיטה הפתוחה בפרק של 'אהבה ומשיכה']

בבן אדם יש יותר מתכונה ופרמטר אחד. יש כאלו שבהם כדאי שהיא תהיה דומה וקרובה אליך, ואחרים שההפך.
אתה צריך לחשוב אילו תכונות מהותיות יש לך שצריך שיהיו לאישתך, ואילו חסרות לך והיית רוצה שיהיו בה...

מהרבנית מיכל וולשטיין

 

בעניין שוני ודמיון.

היא הגדירה את זה ככה-

ראש וגוף

הראש= שאיפות, רצונות, כיוון תורני- זה צריך תמיד להיות דומה.. כאילו להתחתן עם מישהי שנניח השאיפה שלה בחיים זה לגור באוהל ושבעלה יהיה רועה צאן ואתה ממש לא.. זה פחות ילך, כי הרצונות שלכם יתנגשו.. לכן הראש צריך להיות דומה.

(בכל מקרה זה יקרה בחיים, אז צריך לעשות כמה שפחות התנגשויות בשאיפות) 

הגוף, זה היידים הרגליים- התכונות של האדם- זה יכול להיות שונה. זה איך מבצעים את הדברים שחשבנו בראש.. למשל- מסודר, מבולגנת, שקט, רועשת וכו'.. אז זה אפשר שיהיה שונה ואפשר שיהיה דומה..

אתה פשוט צריך לחשוב על הדברים שחשובים לך ולנסות למצוא אותם אצל חברים טובים ולראות אם הם טובים לך או לא.. 

 

משהו שאני חושבת- שעדיף לחפש את התכונות הדומות, זה פחות קשה בעתיד וזה לא שיהיה משעמם ביחד כי גבר ואישה לעד יהיו  הפכים...

אני גם בעצמי לא יודעת מה אני מעדיפה בתחומים מסויימים, אני פשוט חושבת שזה כול להיות ככה או ככה..

פשוט כי אין כאלה..
כדי שתימשכו לרוב צריך דמיון וכדי שיהיה מעניין בהמשך צריך שוני. אז בוא נגיד שצריך 70 אחוז דמיון ו30 אחוז שוני

בנושא משפחה, דת וחינוך ילדים.
החיים מאוד מפתיעים לפעמים. אתה יכול להתחתן עם בחורה שבחיים שלך לא חשבת שתתחתן

אני לא חושב שהיית צריכה לחתוך,

ביישנות וצחוק אלה דברים שהרבה פעמים לוקח להם יותר מדייט אחד בשביל לצאת,

אפשר לתת עוד דייט בשביל לראות אם זה מקרי או שהוא באמת ככה.

 

מצד שני ההרגשה של 'אולי לא הייתי צריכה לחתוך' 'ואולי סתם מיהרתי' וכו'

זאת הרגשה די מצויה לפי דעתי, במיוחד בתחילת הדרך, לא צריך לתת לזה להפיל אותך.

 

מה לעשות? זה תלוי באופי שלך ושלו, אני הייתי פונה אליו ומציב בפניו את ההתלבטות בצורה הכי כנה שאני יכול,

אבל לא כולם מסוגלים לכזאת כנות.

לכן אני ממליץ שאם באמת זה הדבר היחיד שהפריע לך, ובאמת יש שבו את כל הדברים שאת מחפשת תציעי לו לצאת שוב, אבל תשימי לב שאת לא נופלת במחשבה הזאת רק בגלל שהוא הראשון ובעצם היחיד שאת מכירה...

אבל את צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב בשיא הרצינות למה את רוצה להמשיך איתו, והאם זה באמת יכול להיות קשר טוב. אם את רואה שיש בו את הדברים שאת מחפשת ובאמת יש פוטנציאל טוב (מעבר לאם זרם לך הפגישה או לא) הייתי מציעה לך לנסות לחזור אליו- אולי דרך גורם שלישי.

בהצלחה. 

(: 

בפגישה ראשונה לא תמיד באים לידי ביטוי.

תוכלי להגיד לו חשבתי שוב ושוב ואני רוצה לנסות שוב.

בהצלחה מרובה!

בס"ד

 

אם היה לך ממש כייף בדייט ובאת לידי ביטוי כמו שאת זה סימן ממש טוב!!
אם אין לך על משהו ממש קריטי לפסול על ההתחלה- לדוגמא: שאת רואה שהכיוון ממש שונה- אז כדאי לתת עוד צ'אנס- כי כמו שכבר אמרו פה- דייט ראשון לפעמים לא הכי מייצג- אולי הוא התבייש בהתחלה ולאחר מכן הוא יפתח יותר..

 

בהצלחה גדולה!!

תחליטי מה שבא לך העיקר תלמדי לפעם הבאה

אם סה"כ הולך טוב והכל סבבה אין מה לחפש סיבות לפסול בטח לא בגלל כל מיני דימיונות

בס"ד

 

אני לא חושבת שהיא היית הפזיזה מידי.. הרי היא כתבה שזה הדייט הראשון שלה ולכן לדעתי היא פעלה מתוך חוסר ניסיון..

ואני לא חושבת שהיא חיפשה סיבות לפסול ואני גם לא חושבת שזה דמיונות...! נשמע שהיא יודעת מה היא רוצה מעצמה- רוצה מישהו עם ביטחון ושלא יהיה ביישן. טוב שהיא יודעת את זה כבר מעכשיו..! כל אחד ראוי שיכיר את עצמו וידע מה נכון וטוב בשבילו..! רוצה מישהו שלא יהיה ביישן- לדעתי זה לגיטימי ולא מעיד על דמיונות..!

בס"ד

 

אם היו לה עוד קשרים עם אחרים וגם בהם היא הייתה חותכת ישר אז אולי הייתי אומרת שהיא בררנית.. (אנחנו גם לא מכירים אותה ואת המקרה עצמו ולכן אני לא מתיימרת לשפוט אותה..!)

 

כמו שכתבתי- לי נשמע שהיא דווקא מאוד מחוברת לעצמה ויודעת פחות או יותר מה היא רוצה שיהיה בבעלה.. לגיטימי לגמרי שבחורה תגיד לי לא מתאים בחור בישן- מה בררני בזה..????

 

מה שכן- לדעתי בלבד, אני חושבת שכן נעשתה פה טעות- אך ממקום של חוסר ניסיון..! ולכן שוב- לא לשפוט..!!

אני חושבת שכן כדאי לתת עוד צ'אנס לקשר הזה דווקא בגלל שהיה לה טוב והיא הצליחה להביא את עצמה לידי ביטוי בדייט במיוחד בגלל שהיא כתבה שגם היא קצת ביישנית ולכן קשה לה.. אז זה מדהים שהיה לה טוב וזרם..!

 

כמו כן- כמו שהרבה כתבו כאן- לא כדאי לחתוך ישר אחרי פגישה אחת כיוון שהרבה פעמים לא כל הדברים באים לידי ביטוי מסיבות שונות... -קחי לך את זה כטיפ להמשך...

נכון שדייט ראשון שלה וכולנו עושים טעויות וזה בסדר

אבל עבר חודש והיא ממשיכה לחשוב על זה (כלומר היא לא מוצפת בהצעות רלוונטיות) והיא בעצמה ביישנית, אז אם היא מוצאת מישהו שטוב לה איתו ויש להם שפה משותפת, חיבור, כימיה. זה לא קורה עם כל אחד

אז הוא לא כריזמטי במיוחד ולא ליצן, זה לא אומר שלא יהיה להם הומור משותף וכיף ביחד

הדבר היחיד שזה אומר לדעתי שהיא נבהלה וברחה

שהוא לא בדיוק תואם את מה שדמיינה, אבל זו גם רק פגישה ראשונה, זה לא שהפגישה הבאה תהיה ברבנות.

ויש מצב שהוא היה ביישן בגלל זה, אולי הוא מתרגש או בגלל שראה שהיא מבויישת, אולי הוא התאכזב כשחתכה ואולי לא.

 

דרך אגב, מניסיון,לא בהכרח שמישהו כריזמטי ומצחיק הולך טוב עם בחורה שקטה וביישנית- יכול להיות דומיננטי מדי בשבילה.

 

בס"ד

 

אולי היא יצאה עם עוד בחור או כמה בחורים מאז וזה מחדד לה את הטעות שהיא חתכה את הקשר עם הבחור הראשון...?

ולמה את תוקפת אותי, אני לגמרי יכולה להבין את הרגשות שלה ורק מנסה לעזור

 

ואם היא פתאום היתה פוגשת מישהו מתאים שעושה עליה רושם טוב היא הייתה שוכחת אותו לגמרי- מניחה שזה לא קרה

 

בס"ד

 

אחת הבעיות כשהדברים רק נכתבים בלי להאמר זה שאי אפשר לדעת איך הצד הראשון התכוון לומר אותם ואיך הצד השני הבין אותם...

ממש לא התכוונתי לתקוף אותך- ואני מתנצלת שזו התחושה שהייתה לך....

ניסיתי להבהיר איזושהי נקודה וכנראה שזה היה נשמע תוקפני.. אשתדל לשים לב לכך להבא..

אין עניין להאשים. אנחנו באמת לא מכירים אותה ואת הסיפור השלם.

את רוצה לחזור? חוץ מזה הוא נראה לך מתאים?
בשביל שלא תשגעי אותו לחינם

בכל אופן, כבר למדת את הלקח ולפעם הבאה את בטח תדעי לשקול את זה יותר ברצינות. (נראה לי שככל שמתנסים יותר, מבינים שמידות זה הכי חשוב, ושוב פעם הכי חשוב... וגם אפשר לקחת קצת את הזמן בשביל להכיר באמת. אפילו את עצמך את לא מכירה מספיק, מאיפה הביטחון שלנו לפסול מישהו כל כך מהר? (אא"כ ברור כשמש שזה לא מתאים))

אבל לא קרה שום דבר.
אני חושבת שיש משהו מלחיץ בלהתחתן עם הראשון שיוצאים איתו, כי זה כאילו לא "בחירי". אבל מצד שני, אסור לצאת עם מישהו למטרת סטאג', לכן זו אמירה ודעה לא חינוכית, אז כאילו לא אמרתי את זה ברצינות, טוב? ;)

שיברר מה בדיוק מצבו ורצונו ולפי זה להתקדם.
לדעתי כדאי לתת צאנס של 2-3 פגישות אם לא בטוחים שזה מישהו שממש לא מתאים.

חשבון אמיתי - ומחליטה שאת תקחי את הדברים בצורה קצת יותר "בוגרת" - אז שווה לנסות לבדוק אם עדיין פנוי, ולומר לו שאת חושבת שהיית פזיזה מידי, והאם מוכן לנסות שוב.

 

אבל אם לא - חבל עליו..

 

כי להפסיק בגלל ש"הוא לא היה מצחיק", ועוד אחרי פגישה ראשונה, שמרגישים בה טוב, זה לא נשמע רציני. וב"ה שהיה די ביישן. נפגשתם פעם אחת. וגם לגבי "מצחיק", כדאי שתגדירי לעצמך מה חשוב לך בענין הזה. הרי אינך מחפשת ליצן. האם חוש הומור? מישהו שמשרה אוירה טובה? ותעייני האם לפי מה שראית, יש סיכוי שיש בו משהו כזה.

ביום ירושלים משהו דומה.אחרי שנה.מבין אותך.
תקח את מה שצף,תכניס אותו למגירה ותנעל טוב טוב !
ציק צאק זה יעבור בעז״ה.
ומעבר לכך,אנחנו בני אדם - מותר לנו.

שבת שלום אחינו

לא נעים, לא נעים בכלל..

טופח לך על השכם אחי, ה' ימלא חסרונך במהרה. בשורות טובות!

(אני תוהה מה יותר כאפה לפנים- לראות אותה עם כיסוי ראש או עדיין לא נשואה. לא הרי זה כהרי זה. הצד השווה שבהן- שתיהן כאפה. מונח עד שיבוא אליהו)

קודש וחול משמשים בי בערבוביא

מאותו קשר וודאי התעצמת והבנת דברים שלא ידעת קודם.

כפי שאתה עכשיו, מגיע לך יותר...

לא לשקר, אבל להדגיש את הדברים שאת רואה בעצמך כטובים יותר. דברים שחשובים לך שידעו עלייך.
לספר על עצמך בשלווה, את הכי טובה ככה. בלי החצנות וניסיונות להוכיח כמה את שווה. .

זה לא כזה מלחיץ כמו שזה נשמע..

א. היא תשאל אותך שאלות, ותכוון אותך

 

ב. תנסי לחשוב עם עצמך, מה התכונות הבולטות שלי, מה אני מחפשת  בבית שאני רוצה להקים, איזה ערכים אני רוצה שיהיו בבית מה אני מחפשת בבחור.. כדאי שתחשבי על זה לפני שתפגשי איתה ואפילו תעשי רשימה קטנה של מה הכי חשוב לך.. 

 

ג. יש שדכנים שמבקשים ממך למלא טופס שמכווין אותך לזה, אם את רוצה אני יכולה להעביר לך באישי.. 

 

ד. תבואי רגועה נינוחה ואל תנסי "להציג את עצמך" אלא פשוט תהיי מי שאת ברגיל, תעני על שאלות וכו'.. 
 

בהצלחה גדולה!

זה לא להתכונן בכלל...
היא תשאל אותך כמה שאלות, ותעני לה בכנות.
הדבר היחיד אולי שיועיל לך להכין את עצמך, זה בלי קשר אליה.

לדעת פחות או יותר מה מתאים לך ומה פחות.
הכי חשוב שתרגעי, היא בן אדם בדיוק כמוך.

ואת בידי מי שעזר לך עד עכשיו, ולא בידי שום בשר ודם.
תעשי את ההשתדלות שלך, תבטחי בעצמך, וכל השאר בידי ה'.

והבוטח בה', חסד יסובבנו.

בעז"ה הכל יהיה בסדר, תבואי בנחת..
פרטים טכניים, עליך, על המשפחה, קצת לספר על האופי שלך, על תכונות חזקות..על סוג הבחור שאת מחפשת- דברים טכניים שחשובים לך וכמובן מידות ושאיפות, מה הבית שאת שואפת להקים, איזה סגנון וכו'..
כמו שכבר אמרו, תהיי את!! תבואי בראש טוב , מסודרת ועם מצב רוח
אל תלחצי מהשדכנית, בסה"כ היא אישה, בנאדם מהשורה..היא זכתה כנראה לשדך הרבה אנשים ויש לה זכויות גדולות!! ועדיין היא בנאדם..היא רוצה לעזור, לחשוב ביחד איתך וזה..והלוואי בעז"ה, אולי היא תהיה השליחה שתעזור לך למצוא את זיווגך!!
הרבה סייעתא דשמיא!!

טובה 
ורק הסגנון שלונה
ויש נכונות לבוא אחד לקראת השני
לא אמור להיות בעיה.

לב טוב ומידות טובות.
כל השאר זה שטויות.

בס"ד

א. כל השאר זה ממש לא שטויות, הם צריכים להקים בית ביחד ולגדל ילדים יחד. צריך הרבה יותר מזה בשביל זה. מידות טובות ולב טוב יש להמון אנשים.

ב. במקרה הספציפי הזה השוני בסגנון יכול מאוד להפריע. הגיוני מאוד שמישהי שיותר מחוברת לחסידות ולשמחה וכו תרצה מישהו כזה ולא ליטוואק קר ואדיש.
אישית אני מעדיפה שילוב של שניהם, אבל היא כותבת שהיא חסידית כזאת, הגיוני שיתאים לה מישהו שלפחות קרוב קצת. אלו שני סגנונות מאוד שונים.
אם לא אכפת לה שככה יהיה בעלה וככה גם יהיה הבית שלה אז סבבה, אבל הגיוני שזה יפריע לה ולבטל את זה בזה שזה שטויות זה לא בסדר לדעתי.

(גם לי במקומה זה היה מפריע. פשוט אני לא חסידית ולא ליטאית אלא אמצע, אז אני די בסדר.)

לא צריך לזלזל במידת ההתאמה שבודקים. לב טוב ומידות טובות זה כוללני מדי לטעמי.

'חסידי' נסתר, שמתגלה בעוצמה רבה כשמגלים אותו.

כמה הוא "שכלי" אבל.. נגיד בשולחן שבת כמה הוא שר? ובאיזה רגש? סתם ככה בנים הם יותר בשכל מברגש, נראה לי השאלה צריכה להיות כמה הוא מוכן לקבל דרכים אחרות בעבודת ה'?
יש כאלה שהם ממש לא חסידיים בכלל וזה גם לא מעניין אותם כי הם פחות או יותר "נעולים" על הדרך שלהם, ויש כאלה שעדיין לא ואם הם רואים איזה מנהג יפה או איזה משהו שהם חושבים שיקדם אותם בעבודת ה' אז הם מאמצים אותו.. כמה הוא פתוח לקבל סגנון אחר

האם הוא מקבל את הדרך שלך בעבודת ה'?
את משתפת אותו בזה? במה שמקרב אותך, בדברים שאת לומדת ומתפתחת בהם?
איך הוא מגיב?
אם את מרגישה שהוא מקבל לגמרי את הגישה שלך למרות שזו לא הנטייה שלו, אני נוטה לחשוב שזה לא פער כ"כ קריטי.

אם יש השלכות לאיך את רוצה לגדל את הילדים שלך
ואם את מדמיינת סגנון בית מאוד מסויים,
אז שתפי אותו בזה, ותראי אם יש השקה למה שהוא רוצה.

תדברו על זה.

א. האם טוב וכיף לכם יחד?

ב. האם אתם מכבדים ומקבלים זה את זה ואת דרך עבודתו את ה׳?

ב. האם אתם יכולים יחד למצוא ולהסכים על דרך אחת מאוחדת, שעליה תבנו בית ובה תחנכו את הילדים?

לא באופן ספציפי- שזה מפריע לך וכו',
אלא (אם את בסדר עם דיונים כאלה..) לדבר על דרך עבודת ה', לדבר על האיזון בין השכל לרגש בה,
הגיוני שהוא יחכים אותך בנושא, ושתגלי שזה לא בדיוק מה שחשבת.
תני לו צ'אנס לשתף אותך יותר בפן האישי אצלו.
יכול להיות שאת צודקת ועבודת ה' מבחינתו היא נטו שכלית,
אבל גם (מאוד) יכול להיות שיש בה יותר רגש ולב מכפי שאת חושבת, והוא לא מחצין את זה. כי באופן טבעי הקשר האישי הרגשי עם ה'- הוא פנימי יותר.
בהצלחה! שיהיו החלטות שקולות וטובות!

פעם דיברתי עם מישהו שהתחתן בגיל מאוחר והוא החליט להביא לי כמה עצות לדייטים, אחת מהן היא לא לתת יותר מדי מקום לסוג השקפה ממוקד. ז"א- לא ממש להתקטנן על חודים קטנים של דברים כאלו.

אבל לדעתי אם זה משהו שממש חשוב לך ואת רואה שזה רחוק ממנו לפי מה שהוא משדר אולי תדברו על זה? או שתלכו לאיזה שיעור חסידי וזה יעורר משהו אצל שניכם וככה תראי?

בהצלחה 

טוב ומכיל מהבחינה הזאת, אולי כדאי לחשוב באמת כמה מקום זה תופס לך? זה הדבר היחיד שמפריע? אולי זה דווקא משהו משלים/ מאזן? הרי בסופו של דבר שניכם עם אותה מטרה- עבודת ה'..הדרך לשם? כל אחד יכול להגיע בצורה שונה אבל כמובן שצריך הכלה ושזה לא יוריד מאף אחד את הצורה שמתאימה לו..אפילו בהרגשה..לדעתי כדאי לחשוב על המקום שלזה..

אני גם ממש מרגישה שיש לי את המקום הרגשי והחסידי בעבודת ה' אז אני ממש מבינה את הצורך שלך..

השאלה צריכה להישאל אך ורק אותך כי זה לגמרי אינדבדואלי.

את מרגישה שאת מעריכה אותו? אוהבת אותו? נמשכת אליו למרות זאת? הוא מבין אותך? את מבינה אותו? יש בינכם שפה משותפת?

יש כאלה שזה יאזן אותן וזה דווקא יעשה להן טוב, ויש כאלה שלא ירגישו בבית עם בחור כזה וזה יפריע להן מאוד. ויכבה אותן.. ובכלל, אולי גם יקשה עליהן לקבל ממנו. (בקטע של המשפיע ומקבלת)

אז תבדקי את זה עם עצמך... ותתייעצי עם אישה שיודעת להתנתק מעצמה, ולעזור לך לפי מה שמתאים לך, ולא לפי מה שמתאים לה. או עם רב כזה.

לענ"ד, כל עוד אתם מסוגלים לכבד ולהעריך את עבודת ה' של השני זה לא מונע

אם הוא בייניש ישר עלה לי רעיון- יש סטנדר כזה קטן שולחני, שנוח ללמוד איתו. קונים את זה בחמסה וכסף במרכזית ירושלים, ובטח בעוד חנויות כאלה...

(והנה הקפצתי את השרשור, שיהיה לה על מה להודות.)

רק לא כדאי במרכזית, כל דבר יקר שם פי מאה.

הגזמתי, פי אחד וחצי- פי 2.

 

אם סטנדר זה באמת רלוונטי אז נסי בחנויות יודאיקה שונות- (אם יש לך גישה למקומות שגרים בהם חרדים אז יש הרבה חנויות כאלה, ואת יכולה להסתובב, להשוות מחירים, לבחור דוגמה על הסטנדר שאת אוהבת (ירושלים, בני ברק..).

 

רעיון נוסף- יש ביינישים שמפתחים עם הזמן כאבי גב עקב ישיבה ממושכת (שיעשו ספורט אבל זה לא העניין כרגע). יש כל מיני מרפדים לכיסאות- החל מכיסוי אורטופדי שמתלבש על הכסא, כמו של "ד''ר גב" לדוגמא, או כריות יותר פשוטות, גם נחמדות מאד. זה בהנחה שהוא באמת צריך את זה ויהנה מזה.

מזל טוב!!!  

עט מכובד כזה.. אפשר אם חריטה של שם למשל, שיוכל להשתמש בו למבחן לכתוב רק תשובות נכונות!

יש כזו מחברת שמבחוץ כרוכה כמו סר קודש בכריכה קשה ובפנים היא ריקה- "ספר חידושים" שהוא יכתוב בעצמו..וגם הרעיון של העט ממש יפה..

ואיזה זכות לך שבעלך לעתיד עושה כאלה מבחנים!! הרבה סיעתא דשמיא נשמה!!

מנסיון? 

 

(: 

ראיתי את עצמי כאדם מכור.
ואז הגעתי לצה"ל, והיה נראה לי שאני בטוח מכור..
(הייתי המון עם פלאפון, גם כשהיה אסור..)
ונבהלתי
אז החלטתי להיות שבוע שבועיים בלי פלאפון כמעט
והצליח לי ממש!
הבנתי שאני לא מכור
והכל טוב.

כשאני אחזור לישיבה בעזרתו יתברך
אני אתנתק מהפלאפון הרבה יותר..

אם אני אמצא משהו מעניין לעשות אז הפלאפון לא יעניין אותי.אבל בקיץ כשהרבה פעמים אני בחוסר מעש-זה מה שקורה.אבל לא דואגת.אני עוד שניה נכנסת לשירות ואהיה כל כולי שם

אין לי שמץ
אבל קפיץ

שלא יהיה כבד מידי גם כי זה לא יהיה לה נוח בחתונה וגם כדי שהיא תוכל לתלות בבית בקלות אם היא תרצה
בהצלחה!

נקווה שיהיה לי רוח יצירתית מחר(;

אם תרצי רעיונות אשלח לך בפרטי..

קנווס עגול קטן, צבעו אותו בצבע שמנת יפה, הדביקו ברכת כלה שהאותיות שחורות והרקע שקוף וקישטו מסביב עם כאלה פרחים בגווני בורדו ופנינים..
הם קנו את החומרים  בהובי..
אני מנסה לתפוס אותן כדי לבקש רשות לשלוח לך תמונה של זה..

אמנם הציור למטה יצא לי קצת עקום,
אבל ב''ה מרוצה מהתוצאה הסופית..(מקווה שגם היא(; )
קריא, קליל, עם טאצ' אישי וכמובן יכול להיות תלוי בבית.

אז תודה רבה לכולם!!! (גם לכל הבנות ששלחו רעיונות בפרטי..)

מזל טוב..

אבל בעיקר מבחינת המבנה החברתי, קשר במשפחה, עם זאת זה ישנה גם מבחינת חשיבת עצמאית במשפחה (גם הלכתית) ועוד...

כמובן אאכ היא מגיעה ממשפחה חילונית וטז זה כבר משפיע עליה

בהנחה שמצאתי את האבידה,המשפחה זה אמנם משפיע אבל כל עוד זה לא משהו קיצוני - הכל אחלה.

שיהיו אנשים בעלי מידות טובות. (גם אם הם לא דתיים..)

כל השאר נראלי לא רלוונטי. כי בפועל זה הוא ואני. לא המשפחה שלו ואני.

וכשיש נק' פתיחה טובה ומכבדת, אפשר להתעלות על הכל(:



~כמובן לא פוסלים על זה.
(כי יש מצבים יוצאי דופן..)

זה באמת הכי הכי חשוב.
אפילו רמה תורנית וכו לא משתוה למידות.
אם הרמה התורנית טובה אבל המידות מקולקלות, זה פוגם. ובהחלט ייתכנו מציאויות כאלה..
לעומת זאת,
אם הרמה התורנית סבירה, אבל מכבדת ומכילה זה אחרת

כמה הלכות הם יודעים בשולחן ערוך, כמה דפי גמרא האבא לומד ביום?

אי אפשר להיות עם רמה תורנית סבירה בלי מידות, ורמה תורנית ללא מידות אינה רמה תורנית כלל, אלא "חמור נושא ספרים"  

 

משפחה שיש בה יראת שמיים, אמונה וכבוד לתורה, היא משפחה שארצה להתחבר אליה. 

אם ההורים מחנכים בדרך זו, והילדים (עד כמה שאפשר לראות) אכן נוהגים כך - את זה אחפש.

התכוונתי שנראה כלפי חוץ כך..

אדגים:
2 יהודים אחד עם נטייה למידת הכעס והשני נוח לבריות בטבעו...שניהם עובדי ה', משתדלים וכו..זה עם הנטייה לכעס מתפלל ועובד המון על המידה והשני הרבה פחות ( ובצדק?), אבל מבחינת התוצאה רואים בבירור שלזה שנוח לבריות יתרון גדול..

אנשים יגדירו את הכעסן כנראה תורני ואת השני כדוס אמיתי..
מי הדוס כאן? איך מודדים?
רק ה' בוחן כליות ולב!
ככה בכל מידה ומידה..

כלומר זו ההגדרה שלהם על עצמם

כן, אם המספר מתחיל ב077 זה מראה על חוסר יכולת להתנתק ושהבחורה לא תצליח להתנתק מהבית ואצטרך לגור שם.

חריף

זה 770 אז זה בכיה כי לי אין כובע וחליפה

(הרגלים מסוימים ששונים מההרגלים שלך, סגנון לבוש, דיבור, בילוי)
וזה מורגש בעיקר אחרי פרק זמן..

אבל אם הבחור טוב-בחיים לא הייתי פוסלת בגלל המשפחה.

[נשואה, אם זה לא ברור]

כל אחד במשפחה הוא משו אחר מבחינה דתית/ השקפתית- חרד"ל, גבעות, חוזר בשאלה, לייט, חרדי..

ולגבי גיל, ההפרשים של הילדים במשפחה, הורים מבוגרים/ צעירים, המקום שלו במשפחה (אני מתארת לעצמי שזה מוזר נגיד ממקום של בכור, להיות נשוי לילד הכי קטן במשפחה...)..

ותודה לכל מי שהגיב בינתיים!

דווקא אני חושבת שזה ממש יפה שיש במשפחה אחת כל מיני סגנונות מבחינה השקפתית.
@אביול

ולגבי הגיל המשפחה לא חושבת שזה משנה ככ.
דוד שלי, הוא הכי קטן במשפחה, והתחתן עם בכורה.

והוא תמיד אומר שזה מגניב שאחיינית שלו (אנוכי) גדולה מהגיסים והגיסות שלו..

באמת יש במשפחה שלי המון סגנונות.

אבל דווקא אני מעדיפה שהמשפחה שלו לא תהיה כזאת מגוונת, כי מספיק המשפחה שלי... אני רוצה שלפחות בצד שלו יהיה את האחידות הזאת...

ואני כן חושבת שהמשפחה משפיעה. אבל לא צריך ללכת לקיצוניות... לא  לפסול רק אם המשפחה לא בדיוק מוצאת חן בעיניך.

זה תמיד מרתיע אותי, לא יודעת למה, אבל דברים אחרים-- ניראה לי שלא..

לכולם יש כמה גנים דפוקים במשפחה..

בכל מקרה לא הייתי שוללת..

אם מדובר במקרה בודד או שניים במשפחה , גם המורחבת קצת , או שיש כמה וכמה...אם כמה וכמה אז זה ירתיע מאוד ( נכון גםלמחלה גופנית וגם נפשית)

אך כן שואלת שאלות על המשפחה (לאו דווקא בריאותיות)


(עכשיו אני רואה ששאלת הפותח היתה בדגש על המשפחה, במחילה)

כי על עצמו הוא בטח יספר אם יש לו בעיה רפואית (אחרת זו נורה אדומה בפני עצמה אם הוא מסתיר דברים כאלה)...

זה אולי מרגיש מוזר אבל חייבים לכסות את עצמך לדעת שהאדם בריא- במיוחד בנפשו.

 

אני מכירה אישית משהי שהתחתנה עם מישהו בגיל 30 ו, ואחרי חודשים ספורים הם התגרשו כי פתאום הם גילו עליו כל מיני דברים בסגנון הזה.

ה' יישמור.

 

וכמובן שאני לא מצדיקה לרגע את מי שלא מספר.

שאני בתקווה לצאת עם אדם שיש לי אמון כלפיו ואם יש לו איזושהיא לקות אז הוא יספר לי בעצמו.

לתת תשובות לשאלות? לא יכולה. אבל יש לי כמה דברים לומר.

לפני הכל צריך לזכור שמי שמתמודד באמת זה האדם איתו אתה נפגש, בכל רובד שהוא : שכלי, נפשי, אמוני, גופני או כל מה שההתמודדות הזו מביאה. ועוד דבר - זה שבן המשפחה נמצא במצב כזה לא אומר שהאדם שאתה נפגש איתו בהכרח יהיה במצב הזה.

מה אני יודעת?הכל מה'.

אבל הכל. כולל הניסיונות האלו. ואדם שמתמודד עם ניסיון כזה יש בו כוחות גדולים. 

ואני אישית לא חושבת שבגלל שאדם מתמודד עם ניסיון כזה (בין נפשי בין גופני, שבדר"כ לא באים בבחירה של האדם),ולא צריך להסתכל עליו כעל אדם בקבוצת סיכון (כי גם מחלות תורשתיות לא בהכרח יבואו לידי ביטוי) ועל פי זה לבחור אם ליצור קשר איתו או לא. 

אנחנו חיים את ההווה ומתפללים לקב"ה שיתמיד בריאותנו ולא נצטרך לניסיונות כאלו. 

הכל בידיים של הקב"ה הניסיון ורפואתו. אבל כל אחד ומה שהוא מסוגל להכיל.

 

הבהרה חשובה - אין בדברי לשלול בדיקה של הדברים, ואני בעד לדעת לקראת מה הולכים במידה ויש התמודדות עם ניסיון כזה.  

 

אם הכיוון ברור פחות או יותר הנושא צריך לעלות ואם ידועות מחלות גנטיות בודקים מה הן, איך מתמודדים איתן, מה הסיכוי וכו'.
רצוי להתייעץ עם רופא או/ גם עם מכון פועה ולקבל תשובות.


רצוי גם לעשות בדיקות גנטיות (דור ישרים/ קופ"ח).

את עצמי באמונה שכל אחד מגיע עם התיק (או מי שיקרא לזה- קופת השרצים ..) שלו, גמאני לא מושלמת, אין כמעט משפחה שלא קרה בה מקרה של מחלה כלשהי וכדומה.. וה' מדייק לכל אחד את מה שמגיע לו..אם למישהו ח"ו צריכה להיות מחלה כלשהי, היא תהיה גם אם אין גנים..

ואם זה מפחיד אותי,וזה מפחיד, אז אני שואלת בכנות את המדוייט על זה את השאלות שמפריעות לי..
והרבה פעמים מלחיץ אותי יותר אם מישהו במשפחה חזר בשאלה, יותר מאשר מחלות..
לוידעת, נראלי צריך הרבה אמונה!! זה באמת לא פשוט!!

וואהו שאלה ממש יפה!!

ובעז"ה בקרוב, תבשרי לכולנו שהוא הגיע..

ותגיעי למקום שלו, שקט ובטוח בתוכך,

תמצאי את הנחת, האושר שלך 

בהירות בדרך

מתיקות.

 

וכתבת נפלא! 

אהבתי במיוחד נהר האנשים, נהר הנפשות..

תמשיכי לשאוף גבוה!

יש כאלה שהם בני 15-16 וכאלה בגיל 26-7

30!

רגע, אז זה אומר שמי שעבר את גיל 23- הוא בעצם תאורטית כבר נשוי?...

 

מישהו יודע איפה 'מוצאים' את התיאוריה הזו? הייתי שמח להפגש איתה לשם שינוי 

א. היא רק 'תיאורטית' נשואה.

 

ב. הרי תיאורטית- היא נשואה לי, אז אין בעיה.

 

ג. מי אמר שהיא מעל גיל 23? אולי פחות. (למרות שלא הכי מתאים לי...)

 

 

 

 

 בכל זאת בייניש 

גם תמיד אפשר איכשהו להקל עליו מהסבל..
שבת שלום😘

שמישו קרוב סובל,

מה שנותר לנו לעשות זה לעודד, לתת מילה טובה. 

(: 

אבל באיזשהו מקום אני מצליחה להבין אותה. סוג של אם אני לא בטוחה אני אשאל ואז לא אוכל להתחרט אם נפרדנו כי הרב אמר כך. אמונת חכמים וזה..
מצד שני, ממש לא בטוח שזה נכון. איפה ההשתדלות שלה בעניין? איפה לקיחת האחריות?
קיצור, שאלה קשה..

אני חושב שהיא צודקת,את יכולה לראות בפשטות שכשאדם עומד בפני החלטות חשובות בחיים הוא עושה שאלת רב,כי לרב יש הסתכלות שהיא ברמה אחרת מכוח התורה שבו.
כשהיא שואלת את הרב היא הולכת על בטוח בבחירה שלה - בעיניי הרבה יותר בטוח מלשאול הרבה אנשים קרובים.

צריך לזכור שרב הוא מומחה להלכה, אבל לא בהכרח לדברים אחרים. אם מדובר ברב ממש גדול, שמאמינים שיש בו מרוח הקודש, אז לפחות יש בזה היגיון מסויים.
בסופו של דבר לא משנה אם שאלת רב, התייעצת עם פרופסור או סתם זרקת מטבע - על הבחירות שלך רק אתה אחראי/ית לתת דין וחשבון...

הוא גם יועץ זוגיות?

ואם זה שאלה הלכתית? (:

שואלים מישהו זר.
לעניות דעתי אפשר להתייעץ לשתף וכו אבל ההחלטה צריכה להיות שלך.זו לא שאלה הלכתית הרי.
שואלת אתכם כי אני לא הייתי במצב הזה.

אם הוא מחליט במקומה, קיימת שאלה גם לגבי הרב לדעתי... סליחה.

אף אחד לא אמור להחליט במקומך,
להתייעץ מותר ורצוי, אבל לזרוק אחריות על מישהו אחר? לא נכון לשום כיוון.

בחור כארזים, אני אישית פחות מתחברת לזה שאנשים על כל דבר שואלים רב, שיפתור להם את הבעיות.. זה הופך למשהו לא טבעי. כי אין נבואה בימינו, אין באמת מי שיחליט בשבילך וגם היו רבנים שאמרו דברים ובסוף קרה ההפך הגמור..
מבינה לגמרי את הרצון שלה שכאילו- ההחלטה תהיה משמים וככה היא יכולה להיות בטוחה שבחרה נכון.. אבל זה כאילו קצת לברוח מאחריות ולהשליך את ההחלטה על מישהו אחר...
באופן אישי קרה לי פעם שהלכתי אחרי עצה של רב גדול בנושא מסויים, למרות שהאינטואיציה שלי אמרה לי ההפך ובאמת בסוף נפלתי בפח..
לא אןמרת שאין רבנים גדולים, אבל צריך להפעיל שיקול דעת..
לדעתי בתור חברה כדאי לך לברר איתה בעדינות למה היא עושה את זה, בשביל לכסות את המקום שלא רוצה להחליט לבד או באמת בשביל עצה טובה מאדם גדול שגם מכיר אותה טוב ויודע מה טוב לה..

כשיש התלבטויות בקשר, טוב להתייעץ עם מי שמבין בתחום הזה, ואם זה הרב שלה אז מצוין.
אבל, האחריות להחלטה והמסקנה הסופית צריכים להיות על המתייעץ.
מטרת הייעוץ שהמייעץ (רב או מטפל או כל יועץ אחר) יביא לך כיווני מחשבה נוספים, ישים את הדברים בפרופורציות או יעזור לך להבין את שורש ההתלבטות וכו'..
לא נראה נכון בעיני שהרב יגיד כל קשר להמשיך או לחתוך. בעצם יקח את האחריות על הקשר שלה ממנה.
זו כבר צריכה להיות המסקנה שלה.

בס"ד

@דוסית גאה! כמדומני שדיברתי איתך על זה פעם, אולי תוכלי לעזור...

@mp3 , מוזמנת לאישי...

יכול להיות שהוא עוזר להגיע להחלטה ולא מחליט במקומה, ואם מאפשרת שיחליטו בשבילה זאת גם החלטהנ, שתתמודד.

בס"ד

 

הרב לפחות נפגש עם המשודך?
איך ועל סמך מה הוא מחליט?

היו בחורים ממש טובים שנפסלו על ידי הרב,

כשהבחורה כן הייתה מוכנה להתקדם? 
כי זה שונה אם הרב אומר את המילה האחרונה,

או רק עוזר לה להבין מה היא מרגישה...

 

הרב לא פוגש את הבחור אלא על סמך מה שהיא מספרת לו.
לא יודעת אם הוא פסל בחורים שנראו לה.הענין הוא יותר שכשהיא מתלבטת היא נותנת רב להחליט ולא באה כדי להתייעץ.

(ברור שההחלטה אם לקבל את המילה היא עדייןבידי הבחורה, אא"כ מדברין פה על בחורה עם בעיות רציניות ביותר..)
זה ממש לא אומר שיש בעיה עם הרב,
יש רבנים צדיקים מוכחים ומקובלים.
השאלה היא אך ורק מיהו אותו רב ומי הם רבותיו.

בס"ד

 

הנחת היסוד שלי (שאולי הייתה שגויה)
היא שזה רב רגיל, לא רב מקובל עם רוח הקודש

מייעץ

שכנראה שאפתח איתה את הנושא בעדינות ואבדוק ביחד איתה מה הסיפור עם הרב. מקווה שאני סתם דואגת וזה הכל בראש שלי.
(לפעמים מרחוק דברים נראים מלחיצים יותר)

תבורכו בכל מילי דמיטב.

בס"ד

 

צריך לדעת, שיש הרבה כבוד לרבנים, אבל- לא כולם בהכרח מבינים בזוגיות... אולי יש להם ידע שהם רכשו ולמדו, כמו כל יועץ נישואין וכד', או ידע ניסיוני שהם רכשו עם הזמן- אבל שוב, זה לא בהכרח אומר שכל רב מבין בזוגיות. צריך לשים לב לזה...

 

זה אמנם, תמיד טוב שיש איזה דמות בוגרת שאפשר להתייעץ איתה, ולחשוף בפניה התלבטויות וכד', בכל זאת- אין חכם כבעל הנסיון... אבל שוב- לא כל רב מבין בזוגיות...

 

ואכן, זה גם חשוב להתחנך לזה שאדם צריך לעשות את החלטותיו בעצמו, בפרט כשזה קשור לענייני זוגיות. אפשר כמובן להתייעץ, וכדאי מאוד מאוד להתייעץ, אבל מי שבסוף מתחתן- זו היא, ורק היא צריכה לקבל את ההחלטה בלב שלם...

 

מקווה שעזרתי .

אם זו הייתה חברה שלי- הייתי בודקת איתה איזה רב זה. אם זה רב שעיסוקו גם בזוגיות הייתי מפרגנת ומחמיאה לה על זה שהיא מתייעצת עם רב, ורק מדגישה לה שזה חשוב שתשמע לעצתו אך בעניין כזה גם חשוב שתחליט מעצמה מתוך רצון אמיתי, כי בסופו של דבר זוגיות זה לא צחוק וזו החלטה שהיא נשארת איתה (או לא נשארת) לכל החיים.
מה שכן, יש גם לשים את הדגש באיזה עניינים היא הולכת לרב- האם זה בריחה מקבלת החלטות (ועל כל דבר קטן הולכת לרב שיחליט בשבילה), או הולכת אליו באמת בהחלטות שהתייעצות עם רב מרגיעה את הלב ומסירה את הספק.

אם מדובר ברב כללי- הייתי מדברת איתה שאולי כדאי שתפנה לרב שמבין שבעניינים אלו, בענייני זוגיות.

הדגש הוא בעיניי- לא לפסול את הרצון שלה ללכת לרב- אלא להחמיא לה ע"כ (לדעתי זה דבר יפה), אך כן לכוון אותה שמימוש הרצון יהיה בדרך הנכונה.

אני רק רוצה להוסיף- רב שמבין בענייני זוגיות ומוכר כירא שמים.

רב את מכירה? 

מצווה לפרסם. 

(: 

במיוחד ביחס לשאלת רב.

 

הגישות העיקריות שאני מכיר הן-

רב כאיש הלכה וזהו- הרב שייך לבית הכנסת ולהלכה, מעבר לזה אין עניין או טעם לערב אותו.

הרב כיועץ- אדם חכם שמכיר אותי, כמו להתייעץ עם הורה, או חבר קרוב, רק לפעמים עם משקל קצת יותר גדול.

הרב כמשרה ברכה- יש ברכה בלהתייעץ עם ת"ח, ולכן עדיף להתייעץ כמה שיותר ולהקשיב בקשב רב לדבריו,

מעצם ההתיייעצות יש ברכה בהחלטה אח"כ.

הרב כ"פוסק" - הרב אומר מה בדיוק לעשות וזהו.

 

זה גם מאוד משתנה מול איזה סוג רב עומדים- רב שמקובל שיש לו רוח הקודש, מן הסתם יקבל אצל חסידיו מקום

של רב "פוסק", בעוד תלמידו של אותו רב יקבל מקום של רב כמשרה ברכה ותלמידו כרב יועץ.

זה גם מאוד משנה הסגנון של האדם השואל.

 

כל אחד יקבל מרבותיו ועולמו את היחס לרבנים. לכל אחת מהשיטות להתייחס לרב יש אמירות של רבנים שתומכות בהן.

כל אחד מוצא לעצמו אנשים שהוא מתייעץ איתם. היא מצאה את הרב הזה. מה הבעיה?

השאלה היא אם זה בגדר מישהו חכם שהיא מתייעצת איתו, או נציג האל שמורה לה מה לעשות...

אני דואגת לה.
נראה לי שאנסה לגשש איתה בנושא הזה-שמעתי פה דעות שונות וטיפים טובים.אדבר איתה ואתפלל שלא תצא תקלה מתחת ידי.
תודה לכל מי ששיתף ועזר.תבורכו...

 

שתזכו להקים בניין עדי עד 

 

ובעז"ה בקרוב אצל כולנו !

מזל טוב ובניין עדי עד

איזה יופי. ב"ה.

 

תזכו להקים בית נאמן, טוב, שמח ואוהב בישראל.

מה זה avid;> ?

@Admin יסביר... מינסתם ניסתה לערוך מהפלאפון משהו ובמקום מה שרצתה יצאו המילים האלו...

המון אושר, שמחה והצלחה בכל בעז"ה.

שמחה איתך

המון ברכות!

אני לא זוכר כרגע מקור. אחפש ואעדכן

הסיפור בבראשית רבה פרשה סח אות ד:
"רבי יהודה בר סימון פתח (דרשתו) (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה -
מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: "לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?
אמר לה: לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ".
אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?
אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני.
אמרה לו: ודא הוא אומנתיה (וכי זו היא אומנותו)?! אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן.
אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף!
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה: פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני (פלוני ישא פלונית, ופלונית תנשא לפלוני), וזיווגה אותן בלילה אחת.
למחר אתון לגבה (למחורת באו אליה) דין מוחיה פציעא (זה מוחו פצוע), דין עינו שמיטא (זה עינו שמוטה), דין רגליה תבירא (זה רגלו שבורה).
אמרה להון (להם): מה לכון (מה ארע לכם)?
(ענו לה: ) דא אמרה לית אנא בעי לדין (שפחה זו אמרה אין אני רוצה בבעל זה), ודין אמר לית אנא בעי לדא (ועבד זה אמר, אין אני רוצה באשה זו).
מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לית אלוה כאלהכון (אין אלוה כאלהיכם) אמת היא תורתכון (תורתכם) נאה ומשובחת יפה אמרת.
אמר: לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף,
הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (זהו שכתוב): (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו "בכושרות"? - בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה (מי שמסכים ורוצה בזיווג אומר שירה משמחת הזיווג) ומאן דלא בעי בכי (ומי שאינו רוצה, על כורחו ישא את זיווגו, ואפילו בבכי)"

כמו כן במסכת סנהדרין דף כב עמוד א:
"האמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני!"

ואז יש את השאלה המפורסמת..אחחממ.חח..

'הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן'.
למה ''בעל כורחן'' ו''שלא בטובתן''? לא הבנתי..

אני מניח שהכוונה אפילו בעל כורחם ושלא בטובתן. כמו שמשמע מההמשך, שיש מי שלא רוצה להתחתן (או להתחתן עם הזיווג הנכון שלו) - והקב"ה יחתן אותו בכל מקרה...
העתקתי את המקור מהאינטרנט, אולי זה לא הכי מדוייק.

למה כתוב ''שלא בטובתן"?

למה האישה היא גם "כנגדו", ולא רק "עזר"? כי הוא לא זכה, מה לעשות...
מבטיח לך שלהיות נשוי למישהו שאתה לא רוצה זו לא טובה. גם כי אתה עושה לעצמך חיים קשים, וגם כי האישה (שמרגישה דחויה ולא רצויה) תעשה לך חיים קשים

"אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה דכתיב (בראשית כד, נ) ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר. מן הנביאים דכתיב (שופטים יד, ד) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. מן הכתובים דכתיב (משלי יט, יד) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת."

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31360

 

הנה.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=20579&cat_id=3867

חלק מסדרה שנקראת "הכנה לפגישות שידוכים ונישואין". מומלץ בלי קשר

בטוח ל@דורה9 

יש סיפור.. 

 

(: