פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1040)

זה לא שיש 'תור לחתונה', וכולם עומדים מאחוריו...

יש, אולי, תור לאשתך לעתיד, שתחיה,

אם היא נורא מבוקשת (לא יודע, לא מכיר אותה...).

גם אני שאלתי את עצמי בהתחלה שאלות כמו:

'מה הם עשו כדי להתחתן ואני לא?',

כשבכל אחד תוכל למצוא מידה שקשורה לקשר בין איש לאשה שבך היא יותר טובה מאשר אצלו

(טאקט, אחריות, רגישות, מראה חיצוני וכו').

זה שקר, וזה לא קשור לשום דבר.

הקב"ה יושב מבריאת העולם ומזווג זיווגים,

ואני מבטיח לך שהוא לא שכח אותך...

הוא רק הכין לך מסלול אישי, מופלא מיוחד,

על פי דעתו הרחבה שאין לה קץ ותכלית,

שאמור לבנות בך, ובע"ה בכם, בניין גדול.

בהצלחה צדיק!

תבשר בשורות טובות...!

אבל יכול מאוד להיות שהוא פשוט לא מודע.

כרגע הייתי מציע לדון לכף-זכות ולהניח שאיננו מודע, אבל להבהיר בתוקף שאת מצפה ממנו להתקשר, ליזום, להשקיע...

קשר במהלך הצבא זה משהו שדורש השקעה רבה יותר מצד הבן, ומסירות רבה יותר מצד הבת (להיות מוכנה לסבול שקשה לו להשקיע - כי הצבא באמת לוקח המון וקשה; ולסבול שלוקח יותר זמן לבנות דברים, וכו'). אבל את בהחלט יכולה להבהיר שאת מצפה להשקעה.

בכללי, בנים, אם יש לכם חברים בצבא שבקשר, עודדו אותם להשקיע - זה עשוי להיות יעיל יותר מאשר אם הבחורה תבקש את זה. כי הבחורה תמיד מבקשת השקעה (לא בקטע רע, ח"ו... כך קשר בנוי. זה טוב), ולא בטוח שהוא יקלוט שצבא דורש רמת השקעה אחרת, גם אם היא תגיד לו... אם חבר יסביר, זה מכיוון אחר.

בהתחלה אומרת בחור זהב בדיוק בשבילך ושניה אחר כך עוד לא חשבתי את מי להציע לך 

סיפור אמיתי?

בת כמה היא?

זו תופעה שצריך לעקור אותה...

היא צריכה מזכירה בשביל לענות....

ואחרי שמפתחים שיחה פתאום להיעלם? זה כבר לא יפה...

את חושדת בי?!

למושג באמת של דרך ארץ קדמה לתורה, אתה יודע כמה מוסר צריך ללמוד?... 

בקושי אנשים גדולים לומדים כ"כ הרבה מוסר אתה מצפה מסתם בנות?

אל תתרגש.  (: 

זה המחיר של הפלטפורמה הזאת - אינטרנט. אנשים יכולים לכתוב דברים פוגעניים ולהסתתר מאחורי שם בדוי, ויכולים להיעלם במחי יד רק כי לא נעים לכתוב 'לא' אחרי שכבר היתה שיחה והיה נחמד והכל. 

אפשרות אחת שעומדת בפניך היא לשים תמונה בכרטיס האישי שלך באתר - ככה זה יסנן מראש את מי שלא מתאים לה המראה שלך. תכתוב על עצמך כמה שיותר פרטים (משגע אותי שבחורות פונות אליי כשמה שכתוב להן ב'על עצמי' זה "". מה אני אמור לעשות עם המידע הזה בדיוק?! אם הייתי מקבל הצעה משדכן שבה הוא היה אומר לי "היא " - אני מבטיח לכם שלא הייתי יוצא איתה...), ובעיקר מה אתה מחפש בבת הזוג (עדיף לא בסיסמאות כמו 'רצינית אבל נחמדה', אלא משהו עם נפקא מינות קונקרטיות: מבשלת אוכל טעים וקוראת אפלטון בשעות הפנאי / עושה יוגה פעמיים בשבוע ואוהבת אופנועים / יודעת לנהוג על ידני ולעשן סיגריה תוך כדי וכו': כולם חושבים על עצמם שהם רציניים אבל נחמדים, דוסים אבל פתוחים (כן, אני יודע שהיה פה שרשור על זה), יפים אבל אמיצים וכו'). זה יכול לחסוך מקרים כאלו בעתיד - פשוט כי מראש פחות בחורות תתעניינה (לא בקטע רע!). 

לחלופין - תלמד לפתח עור של פיל. לא עונה תוך X זמן? אז אל תגיד לעצמך שהיא מתנהלת בצורה ממש לא מכובדת, אלא שכנראה היא פשוט לא המיועדת, ושיהיה לה לבריאות וכל טוב. יקל עליך להמשיך הלאה.  

מי שלא בוטח בה', זה אומר שהוא חושב שהעולם הוא כאוס אחד גדול, ואין משמעות להשתדלות, אז הוא גם לא ישתדל.

מי שכן בוטח בה', זה אומר ההפך, שהוא מאמין שיש שכר לפעולותיו, שהעולם לא הפקר, שיש דין ויש דיין, ושלכל מעשיו והשתדלויותיו יש תוחלת, משמעות והשלכות. וכל המרבה להשתדל הרי זה משובח.

אבל חלק מההשתדלות זה לא לכלות את הזמן ואת המאמצים בפעולות לא פרודוקטיביות על חשבון דברים חשובים אחרים בשביל להרגיש ש"העיקר שעשיתי השתדלות". אלא להשתדל באמת, כלמר, לחשוב מה באמת יועיל ומה לא. דוגמאות להשתדלויות אמתיות: לגשת לעניין בצורה מקצועית, ללמוד את זה ולשאול אצל אנשים שמבינים בנושא, להתפלל על זה ולשפר את מעשינו בשביל שנהיה ראויים לזה. ולזכור שה' לא עוזב את ברואיו, וסוף הטובה להגיע. אם לא עכשיו אז אח"כ, ואם לא בעולם הזה, אז בעולם הבא. ואנחנו רק יכולים לזרז או לדחות את המועד, בין השאר ע"י שנהיה מוכנים לקבל.

למה הכי חשובה? הגר"א (משלי כב, יט) כתב:

"עיקר נתינת התורה לישראל היא כדי שישימו בטחונם בד'... והוא תכלית התורה והמצוות".

המקום הכי טוב להסתכל הוא אבן ישראל' חלק ג', לרב עודד וולנסקי שליט"א.

הוא עשה עבודה נפלאה של איסוף מקורות, סידור ועיבוד.

מה הבעיה - שלא תביני מילה, כמו רוב הביינישים שמנסים לקרוא אותו...

מסובך, ארוך, שירי, הרבה יותר מהרב זצ"ל ואפילו מהרצי"ה...

בגדול, זאת מחלוקת גדולה מאוד בין הראשונים והאחרונים.

השיטה שאני הולך בה, דרכו של הרב (ע"פ הסבר הרב וולנסקי) היא, בגדול, כזאת:

יש 3 דרגות:

א. האדם בטוח שהוא פועל בעולם.

ב. האדם לא פועל והקב"ה פועל בשבילו - שזו מדרגת הביטחון השלם של ר' בחיי בחובות הלבבות.

ג. האדם נעשה כלי, והקב"ה פועל דרכו.

לכן אמר דוד המלך "ארדוף אויבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם",

שהוא יכול להיות מספיק טהור כדי שהקב"ה יפעל דרכו (מסילת ישרים פרק יא).

בניגוד לחזקיהו שאמר שאין לו כח לרדוף, אלא הוא יישן והקב"ה יכה את סנחריב.

אם כן, אין באמת להשתדל יותר מדי,

אא"כ זו השתדלות נגד ההלכה,

או השתדלות שמשכיחה שהקב"ה מנהל את העולם.

הבוטח יכול להשקיע בדיוק כמו מי שאינו בוטח, הוא פשוט לא ידאג או יילחץ.

נסיים בדברי הר"ן בדרשות, שיש מצווה לומר בלב "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה",

רק שיש תנאי "וזכרת כי ד' א' הוא הנותן לך כח לעשות חיל".

אבל אני אגיד רק שלפי הרב לופיאן זצ"ל- אם לאדם יש ביטחון אמיתי אז אכן דברים יקרו בלי צורך בהשתדלות.

החשיבות זה שהאדם ידע את מדריגת הביטחון שלו.

הדחגמא היא- שאפשר לא לנעול את הבית ולבטוח בה' רק אם במידה וכן יכנסו גנבים לאדם לא יהיה אף צל של מירמור בעניין וירגיש שזו השגחה פרטית מלאה לטובתו.

לכן השתדלות היא תמיד ביחס למידת הביטחון, אסור להימנע מהשתדלות שבלעדיה נרגיש "חבל שלא עשיתי כך וכך".

שנשארת פתוחה ושום עובר ושב..

מכירה את הביאוס מאחות שלי היקרה

אני ועוד רווקות רבות איתך מחזיקות לך יד ברגעים האלו!

בעזרת ה', ה' ישלח לך את הגאולה הפרטית שלך ממש בקרובב!

פשוט תיהני מליל הסדר. מהאווירה, מהמשפחה, מהשירים, מהחג....וקצת תפילה 

יקרה, את לא רווקה!

את בת ישראל יקרה, צדיקה, טובה וחסודה.

אה, ובעלך עוד לא מצא אותך. באסה קצת...

הכאב של מובן, אבל אנחנו צריכים לשנות את הראש!

מה שמגדיר אותנו הוא הטוב שבנו! הייחודיות שבנו!

לא הנקודות הקטנות המבאסות שצריכות שיפוץ,

בטח שהן כ"כ לא תלויות בנו, כמו זיווג זכר ונקבה.

אפשר פשוט לשמוח בטוב! ויש כ"כ הרבה!

פסח! זמן חירותנו! האביב של העולם כולו!

יציאת מצרים נמשכת היא והולכת!

גאולת משה מתחברת לגאולת אליהו!

[לא התכוננתי כלום לפסח, ואני יכול להמשיך ככה שעות,

כי פסח זו ההתחלה, הראשית, שבה גנוז הכל,

סיבה בעצם לגאולה העתידה]

איזה אור גדול יורד עלינו!

כל השנה 'פתחו לי פתח כפתחו של מחט',

ובפסח - 'ופסח ד' על הפתח'!!!

איזה אור!!!

'ביום ההוא לאמר בעבור זה' - בשעה שמצה ומרור מונחים,

לילה כיום יאיר! אני ולא מלאך, שרף שליח!!

אולי אני חסיד מדי...

אבל גם אני הייתי יכול לבכות על המצב שלי,

ולא ברור לי שבא לך להתחלף...

זה אצלנו בראש, ואני מאמין בך שאת מסוגלת...!

בהצלחה!

פסח כשר ושמח!

ממש, ממש איתך בהרגשות ובתחושות. 

גם אצלנו המצב דומה..

 תחושות החסר שאת מתארת כ"כ רלוונטית וטבעית, ובאמת "מציצה ופוגעת" במיוחד בחגים.

אישית יכולה לומר לך שבתקופות שאני חווה מין רצון למציאות אחרת, מציאות שהייתי רוצה שתהיה וכרגע לא, מנסה כמה שיותר לבנות את האמונה בקדוש ברוך הוא, ולהסתכל על חצי הכוס המלאה. שתכל'ס היא הרבה יותר מחצי. ויש כ"כ הרבה על מה להודות ובעייני אסור שהחסר יעוור ויסמא את עינינו מלראות את כל הטוב. 

זה כמו שאצבע אחת, ואפילו זרת אחת קטנה, יכולה להסתיר ולהחשיך לנו את השמש הכ"כ מאירה בחיינו, הכ"כ מחממת.

ב"ה שיש משפחה, אחים, הורים, בריאות הגוף והנפש, חדוות יצירה, חברות, וכל מה שמספק אותך בחייך.

אמירת תודה לה' זה חלק מבניין האמונה בו.

את בחורה כ"כ איכותית, טובה ראוייה.

החתן שהוא רק לך לומד תורה, משתפצר ובונה עצמו לחייכם המשותפים בעז"ה. ה' רוצה בכך שתתחתני, שתהיי רעייה ושתקימו יחד ביית לתפארת. ובזה אין ספק.

*ואסיים בשיתוף- שיר לאברהם פריד שהוא כ"כ נכון, אמיתי ומדוייק שאותי אישית הוא כ"כ מחזק בכלל וברגעי שאני צריכה חיזוק בפרט.

מצרפת מילים: "רבון העולמים ידעתי, כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר. ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולסמוך נפשי, מבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה".

הקב"ה הוא המשגיח היחיד בעולמו. והוא יודע בדיוק מה טוב ומה מדוייק עבורנו. 

אמונה היא שריר. שנזכה לפתח ולחזק אותו.

חג שמייח יקירה! מאחלת שתמצאי את בחיר ליבך בקרוב ממש..

* הייתי רוצה לעלות לכאן את השיר מהיוטיוב, אבל אין לי מושג איך עושים את זה.. אם למישו בא..

כמה הערות:

א. "להושיעני ולתמוך נפשי", זו רק החסידישע הבורה...

ב. זו רק תחילתה של תפילה, שההמשך שלה לא פחות יפה מתחילה.

מצ"ב למטה, מתחת לסרטון.

[לא יודע כמה עשרות פעמים הייתי אומר אותה בפגישות, ובתקופה האחרונה.

לא יודע אם זו סגולה בדוקה לפרנסה והצלחה,

זו ודאי סגולה בריאה ליציבות נפשית, בריאות, שמחה וביטחון בקב"ה..!

אמרתי 40 יום ונושעתי...]

תפלה מהרב הקדוש רבי מאיר הלוי מאפטא בעהמ"ח אור לשמים זי"ע אשר הרה"ק מראדאמסק בעהמ"ח ספר תפארת שלמה זצוקלה"ה היה רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר ואמר שהוא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר.

וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי,

מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה.

וְאִם חָלִילָה יַחְפְּצוּ כֻּלָּם לְהָרַע אָז אַתָּה בְּחֶמְלָתְךָ תָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי וְתַשְׁקִיף עָלַי לְטוֹבָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ.

הִנֵּה חֲבָלִים נָפְלָה לִי בַּנְּעִימִים, וִישׁוּעָתִי בָּאָה, וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה.

לָכֵן עָזְרֵנִי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לִהְיוֹת עֵינַי פְּתוּחוֹת לִרְאוֹת תָּמִיד אֲמִתּוּת הַדָּבָר הַזֶּה,

וִיהִי תָּקוּעַ וְקָבוּעַ אֱמוּנָתְךָ בְּלִבִּי בְּכָל עֵת לְבַל אָסוּר לֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְמַעֲשֶׂה וְלֹא בְמַחְשָׁבָה לַעֲבֹד זוּלָתְךָ חָלִילָה,

כִּי אִם תִּרְדֹּף נַפְשִׁי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

גַּם עָזְרֵנִי לְבַל יָמוּשׁ מֵרַעְיוֹנַי וּמִלִּבִּי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ וְהוֹפָעַת חִיוּתְךָ בְּכָל רֶגַע,

וְקוֹטֶן עֶרְכִּי בֵּין מַעֲשֶׂיךָ, וּמַה נֶּחְשָׁב אֲנִי בֵּין יְצוּרֶיךָ, וּכְאַיִן אֲנִי נֶגֶד בְּרוּאֶיךָ

אִם גַּם הָיִיתִי נָקִי מִכָּל חֵטְא, וּמַה גַּם כִּי עֲוֹנוֹתַי רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ נְקַלֹּתִי מִכָּל בְּרוּאֶיךָ

כִּי הֵם עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצְרוּ וַאֲנִי בְּגֹבַהּ לִבִּי מְתֹעָב בְּעֵינֶךָ.

וְעָזְרֵנִי לִהְיוֹת מִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ דָּבוּק בְּלִבִּי וּבְרַעְיוֹנַי בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע,

וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְיִשְׂמַח לִבִּי תָמִיד בְּךָ אֲשֶׁר בְּרָאתַנִי לִכְבוֹדְךָ, וְאַהֲבָתְךָ תִּבְעַר בְּקִרְבִּי,

וּמֵחָכְמָתְךָ תַּאֲצִיל עָלַי לִהְיוֹת נֶגֶד עֵינַי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ וּמִעוּט עֶרְכִּי וְחֶסְרוֹן בִּינָתִי, וְלֹא יִגְבַּהּ לִבִּי,

וְלֹא אֶרְדּוֹף אַחַר הַכָּבוֹד וּגְדֻלָּה וְעֹשֶׁר כִּי אִם תִּכְסֹף נַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ,

וְאֶהְיֶה מוּכָן בְּכָל רֶגַע לִמְסֹר נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וְגוּפִי וּמְאֹדִי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ,

וְהָסֵר כָּל המְסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינִי לְבֵינְךָ, וְהַחְזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.

וְיוּנְעַם לִי כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְלֹא יְבַלְבְּלֵנִי שׁוּם עִנְיָן מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּית,

וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְלֹא אֶתְאַוֶּה לְשׁוּם דָּבָר זוּלַת רְצוֹנְךָ,

וְהוֹרֵינוּ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ לְעָבְדְּךָ בְּלֵב נָבָר וְזָךְ וּבְשִׂמְחָה וְרוּחַ נְמוּכָה וּבְאַהֲבַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,

וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ עַל יָדִי וְעַל יְדֵי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְלֹא יִמָּצֵא פְּסוּל בָּנוּ חָלִילָה,

וְנִנָּצֵל מֵחִלּוּל הַשֵּׁם,

וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ בִּתְמִידוּת מִתּוֹךְ הַרְחָבָה, בִּתְשׁוּבָה וּבְדַעַת וּבְשִׂמְחָה וְלֵב טָהוֹר,

וְנִשָּׁמֵר מִכָּל חֵטְא וּמִכָּל עָוֹן,

וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד,

וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוִינוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא

אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

ואם יהיה שעתיים וחצי במקום שעה וחצי?

בנוסף, תחשוב מראש מה חסר לך, מה יכול לעזור לך לברר, "תכין" נקודות - וכך תוכל לשאול ולהעלות נושאים יותר ממוקדים. בהיר, אבל לגמרי בנינוחות, לא ליצור אווירה לחוצה.

ואם מרגישים "נחמד וזורם", ויש על מה לדבר באופן שהזמן לא מספיק - אז זה די טבעי שעדיין רב הסתום על הגלוי. אנשים שכל אחד עם עולם מלא.

זה לא "רשמי", פשוט דרך קצרה ונקיה להכיר.

אם את תחליטי שאת לא רוצה - את לא תצאי "רעה"... להיפך, תהיי טובה שאינך ממשיכה עם מי שלא מתאים לך.

ולא ממשיכים רק כדי שלא יגידו שאני "בררנית"...

ולמצוא מישהו שמתאים, זה לא רק "סור מרע", שלא תהיינה מריבות - אלא גם "ועשה טוב", להתחתן עם מי ששייך ויהיה איתו טוב, ותיבנו בית טוב ומוצלח.

אל דאגה.

בתור אחת שגם התחילה לצאת וחששה מזה מאוד אני חושבת שאפשר להגיד שכשאת בתוך זה -זה הרבה פחות מפחיד (ולראיה, בזמנים שאני לא יוצאת-זה שב וחוזר "להפחיד")- המסקנה- אם בגדול מתאים לך עכשיו להתחתן אז פשוט צריך לקפוץ למים!

ולכן גם יש לך הרבה חששות על מה ואיך יהיה- במציאות זורמים יותר. וכן, ברור שחושבים על האם זה מתאים ויכול להיות שהצד השני ירצה ואת לא- אבל זה בסדר ולגיטימי. אנחנו נפגשים כדי לבחון התאמה וזהו. והגיוני שלא כל אחד יתאים לך.

חשוב שתעשי עם עצמך הכנה- עם איזה אדם את רוצה להתחתן- מבחינת אישיות/ דתית/ ערכים/סגנון ככה שגם תהיי ממוקדת בדברים האלה בפגישות

כי ככה זה בדייטיםף נפגשים, חושבים, מדברים מחליטים.

הכי לגיטימי בעולם להגיד לא אם לא מתאים לך. זה לא קשור לבררנית.

לגבר כמוני, ככה לא יהיה לך צד לבטל..  

כמובן, תמיד יש את האלה שלא,

או את הישיבות בלי הסגנון,

או הבחורים שהולכים עם שלל הצעותיהם מאחוריהם,

או את הבנות שחצאיתן לא מספיקה ארוכה בשביל הר-המורניק והן לא מבינות...

[מחילה אם עצבנתי מישהו...]

בגדול - זה עובד.

כמובן, הרבה מזה זה אברכים שלא ממונים,

ואם יש לך חברה / מכרה אברכית בישיבה שבא לך עליה -

אל תהססי לפנות! רובן יעזרו בחפץ לב, מן הסתם...

אגב, להיזהר מה'בנים בסגנון X', אתן לא באמת מבינות בזה...

אתן עושות את זה כל הזמן כ"כ טוב...

תהיי עניינית, קורקטית, רהוטה, יודעת מה היא רוצה, ממוקדת.

לא יודע לדבר על כל הגברים, אותי זה היה מרשים...

לא כזה קריטי. 

זה באמת קצת חריג אז אולי באמת כדאי לחכות עם הפרט הזה.

אני לא הייתי מקפידה על זה

ברור שהרבה מהרגשות סביב הנושא הזה נובעים מהנורמה.

לדעתי ענו כאן מאוד לעניין, הקונצנזוס:

תלוי מה המניע לעשות דבר כ"כ חריג.

אם זה באמת מכוער זה לגיטימי,

אבל אם זה היה סביר ורצה לשפר

(וכ"ש לעשות מעשה מ. ג'קסון המנוח),

זה כבר לא לעניין.

אגב, הסרת משקפיים זה לא ניתוח אסטטי?...

וגם גשר בשיניים זה לאו דווקא אסטתי.להסיר משקפיים זה קודם כל נוחות וגשר בשיניים זה בריאותית חשוב לפעמים. (אם לא הייתי עושה הייתי סובל מאוד בעתיד).

למרות זאת אני בתור גבר לא חושב שזה משהו שצריך להפריע בטח בהתחלה אא"כ מגלים שזה קשור לחוסר ביטחון עצמי שעדיין קיים.

אם לא אין מה לשפוט על זה.

הופעות: מוסיף ומשמח!

גימיקים: לא יותר מדיי. בובות, בלונים וקונפטי נשמעים לי מיותרים ומציקים. אביזרים שטותיים בקטנה יכולים להיות נחמדים.

אם כי בלונים וקונפטים זה לא ממש גימיקים... אז סבבה.... 

ואני ממילא לא רוקדת... אבל מכיוון שהרוב פה עדיין רוקדים במעגלים- אולי יהיה קשה להם להבין מה מגניב בגיטרה מתנפחת וכאלה- זה מתאים לסטייל החופשי יותר... וכך רוקדים ברוב החתונות שאני בהם- וזה בהחלט משמח את הרוקדים....

ההופעות האלה סתם מביכות את המופיעים בהם, ועושות בושות ופאדיחות.... 

לכל המפונפנות [שזה בערך הרוב באירועים] זה פשוט מחליק מהשיער.....

ולי? נתקע בשיער [או, אני בטוחה שקורין גדעון מבינה אותי ברגעים האלו... בטח בגלל זה בגמר אספה את השיער...]

מה היא פתחה את הפה בטירוף שזה נפל לה לשיניים?

ותאמיני לי, מי שיודעת מה זה להוציא קונפטי מתלתלים....

צריך לדפוק חיוך בגודל ענק.....

וגם נצנצים כבר הוצאתי מהתלתלים באיזה חתונה, העיקר שלאחרים היה כיף....

מזה נראה לך שיער מפונפן כמו 99% מהבנות באירועים?

חודשיים אחרי עוד מוצאים נצנצים וקונפטי בשיער...

צריך לפתוח את הפה ולהרים את המבט כלפי מלא כדי שיגיע לשיניים, חוצמזה בעיה שלה שלא הסתכלה בראי אח"כ..[כידוע גם אודמים נוטים לעשות זאת בהרבה ממבני הפה, ולכן יש ראי ומסתכלים בו מידי פעם!]

ושלי עוד ממש לא צפופים וקטנים...

אגב, הכי נצל"ש, שבוע שעבר המליצו לי לעשות החלקה.... אוח, הבנות של היום..[אבל מזל שהבנים אמרו שחד משמעית פשוט לא]

כמו שצריך לבדוק שהאודם לא ירד לשיניים, הגיוני להסתכל במראה לפני שמחייכים עם נצנץ בפה.....

והלו, תנסי את למצוא אחרי חודשיים שאריות נצנצים בשיער....

ואיפה היו אותן חברות או את כדי להעיר לה בזמן אמת? בדיוק כמו שעל אודם שעבר לשיניים לא היית שותקת...

רק שיגמר בצורה יפה.. (: 

מצד אחד,לגמור כמה שיותר מוקדם, מצד שני, לגרום לו לבאסה לכל היום...

לי לא כ"כ היה משנה מתי יסיימו איתי,

אבל יפה לך שאת רגישה כלפיו....

הכי לגיטימי בעולם לומר משהו כמו:

'אתה בחור טוב וראוי, למדתי ממך הרבה,

[אפשר ורצוי לפרט, זה מרגיע]

אני פשוט לא חושבת שזה מתאים למה שאני מחפשת'

אם זה נכון, את יכולה להוסיף בקריצה משהו כמו

'רוב הגברים שבעולם הם לא בעלי, וזה לא הופך אותם לשום דבר חוץ מזה...'

בע"ה יגיע האחד האמיתי בקרוב,

אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב, במהרה, בימינו, בקרוב...

התקשרתי אליו לפני כמה זמן ואמרתי לו שאני לא חושבת שזה יכול להגיע למקום ששנינו שואפים אליו.

הסברתי לו שאמנם היה טוב יחד, אבל אני מרגישה שזה לא זה וזה בכלל לא קשור לאופי של שנינו, שהוא אדם טוב ושטוב להיות איתו. התנצלתי אם פגעתי או שעשיתי דברים שהוא לא אהב. והוא אמר שהוא הבין שאני הייתי ממש בכיוון של לחתוך והוא גם חשב על זה שזה אולי לא מתאים, אז זה הרגיע אותי, שהוא לא נפגע או כועס.

אז זהו... תודה.

מועדים לשמחה ובאמת בשמחות אצל כולם!

חברים מהישיבה

חברים מהתיכון

חברים מהצבא

שדכנים בכללי

שדכניות של מדרשות

שליש גן עדן
 

פה

בנות שיצאת איתם

רבנים מהנ"ל.

שכנים

קבוצות וואטספ (עכשיו נפתחה קבוצה ע"י שירת מלאך).

פגישות אקראיות (יותר נדיר).

בשמחות.

בלי הרבה קושיות.

בעז ותעצומות.