היי,אני פוסלת הצעות.
כלומר, זה לא שאני לא מבררת בכלל, זה לא שאני לא שוקלת. אבל בסוף - אני יוצאת בררנית ופוסלת.
עבר המון זמן מאז שיצאתי בפעם האחרונה(בערך שנה)והקשר האחרון שלי היה ארוך וחשוב מבחינתי
כשאני מסתכלת אחורה על הבחורים שלא פסלתי וכן יצאתי איתם - אין לי מושג למה דווקא איתם יצאתי.. ואני לא יודעת מה קרה לי בשלב זה בחיים וכנראה שזה בגלל הקושי להמשיך הלאה בגלל הקשר האחרון שאני עדיין לעיתים מתגעגעת אליו (בעיקר כשמציעים לי מישהו חדש..) אבל..
הפכתי לבררנית.
ואני יודעת שאסור לי להיות כזאת, ולדחות כל דבר ל"כשיתעורר הרצון" כי אם אני אחכה לרגע הזה יכולה לעבור עוד שנה בכיף ואני לא הולכת ונהיית צעירה..אז אני באמת בקטע של לעבוד על זה..הבעיה היא שלעבוד על זה אומר... לחזור לצאת.
ובד"כ מציעים לי בחורים שמשום מה תמיד התחושת בטן שלי אומרת שזה לא שייך, אבל תכלס כנראה שהם לא רחוקים מאוד ממני ובכל זאת - התשובה היא לא. לא עכשיו.. אולי בעתיד.
ז"א, אני יכולה לפסול על כלכך הרבה דברים שפתאום מפריעים לי שזה כבר מפתיע איך אפשר למצוא את "הרע" כשרוצים..
וגם פתאום נראה לי שבאופן כללי מנסים להציע לי בחורים עדינים. כאלה שאומרים עליהם שהם לא מאוד מופנמים - הם רק נראים..
ואני מניחה שהם באמת בחורים טובים!! יש להם יראת שמיים והם חכמים.
ואני פתאום בכלל בורחת לצד השני, ורוצה איזה " גבר - גבר " כזה. שיהיה הבנאדם הכי אחראי, החלטי וכו'..איזה לוחם גבעתי או את הבחור הכי מגניב בקמפוס ולא שום דבר אחר..
וזה הרי שטויות.
ואף אחד לא אומר שהבייניש שמציעים לי הוא לא אחראי והחלטי ואולי הוא הכי הכי טוב לי..אני יודעת את זה.
אבל זה לא עוזר לי לדעת..
בקיצור, טיפים לעידוד הרצון שקיים אך מתחבא וטיפים להורדת הרעשים שמפריעים לי והחומות שאני בונה סביבי -
יתקבלו בברכה 
תודה!!
).
