למה את חושבת שזו בררנות? אם המגוון של ההצעות נמוך, וכולם באים בסה"כ מאותו רקע - יכול להיות שאת פשוט לא מתחברת לזה, וצריכה רענון. 

יכול להיות גם שלא, יכול להיות שזה סתם סרט. אבל הפתרון, לדעתי, יהיה לנסות באמת לצאת עם איזה לוחם גבעתי או הבחור הכי מגניב בקמפוס... תנסי, תבדקי, תראי. אם זה לא יהיה 'זה', זה יעזור לך לקבל גם את טווח ההצעות שיש לך. 

אם יש לך חברה שבעלה הוא מהטיפוסים ש'מרגשים' אותך יותר, או מה שזה לא יהיה שאת חושבת שעושה לך את זה חזק יותר - אז דברי איתה. אפשרות אחרת היא לבדוק באתרי היכרויות. כמובן - גם פנייה לשדכנית עם הגדרות מוגדרות תעזור. את יכולה גם להסביר בדיוק את מה שהסברת כאן - שאת מרגישה צורך להשתחרר ממעגל ההצעות השגרתי מבחינתך, מפני שאת מרגישה מאד בררנית לגביו. 

בקיצור: תנסי לגוון את ההצעות ותראי אם זה באמת יותר מתאים לך. 

אני חושבת שרוב ההצעות שלי מגיעות ממעגלים מאוד רחוקים ואז אין כלכך באפשרותי להתלהב מההצעה.

זה מרגיש כאילו יש איזה אדם זר אי שם, שמישהו חשב שכדאי שאצא איתו בגלל ששנינו רווקים, באותה רמה דתית וכו' וכו' ולא מהיכרות אמיתית עם שנינו או אפילו עם אחד מאיתנו.

ואז מגיע השכל (או הסביבה..או ההורים..) שאומר - אבל היי, מלא זוגות התחתנו למרות שמי ששידך לא הכיר את שני הצדדים.. והכל עניין של כימיה וחייבים לצאת ולבדוק וכו'..

ולשדכנית ואתרי היכרויות אני בכלל לא מתקרבת כי זה מרגיש לי עוד יותר כמו משחק. 

ואולי זה מה שזה..משחק..ואני צריכה להפנים את זה כמה שיותר מהר

ומה שכתבת לגבי אשכרה לצאת עם איזה לוחם - זה מחשבה נכונה, כי זה יכול להחזיר את החשק וגם לעורר אותי לזה שלא כל הנוצץ זהב. אבל כרגע זה לא רלוונטי כי במציאות הקיימת אין הצעה כזו, יש כמה אחרות.. שכולן פרווה

והאמת שאי אפשר כלכך לרענן את מאגר ההצעות (הנמוך כרגע..) מבלי לפנות לשדכנית או אתר היכריות..

אלא לשבת ולחכות שאולי יציעו לי בקרוב מישהו שיותר יקרוץ לי ולקוות ולהתפלל שאני לא מפספסת אף אחד בדרך רק כי הוא לא מרגש אותי "על הדף".

בקיצור - מרגיש כמו דרך ללא מוצא

נניח וישבתי והחלטתי על תכונת אופי שהיא לאו דווקא איזו מידה תורנית אלא יותר בכיוון של בנאדם עם חוש הומור כמו שלי..זה משהו שאני לא אתפשר עליו. אז יש את ההצעות שלא אומרים מראש שהוא כזה ואז רק אם מבררים ממש דרך מעגל יותר קרוב של הבחור אז פתאום הם אומרים לך - כן, בטח שיש לו חוש הומור.. (כאילו שהם היו אומרים משהו אחר..אי פעם אמרו על מישהו שהוא אדם עצוב?..) ויש את האנשים שאומרים עליהם את זה מראש - ואי הוא ממש אחד כזה קליל וזורם ומצחיק וכו'..

עכשיו,לא אומרת שזה הדבר הכי חשוב..וגם תמיד אומרים שאולי אני זו שאהפוך אותו ליותר קליל או ציני וכאלה..

אבל זה מבלבל..כי על כל תכנות אפשר להגיד שיש לו את זה במידה מסויימת וצריך לצאת לבדוק. אבל מה נעשה?.כרגע אני לא במצב לצאת לבדוק עם כל אחד שמציעים..וכבר יצא לי לצאת עם אנשים שאמרו עליהם שהם ממש ממש חמודים וברור שיש להם חוש הומור וזה אבל הם פשוט לא היו בכיוון שלי מבחינת החוש הומור והקלילות אלא יותר שיחות כבדות כאלה, לפעמים בקושי הוציאו חיוך.. לעומת זאת, הבחור שעדיין נמצא לצערי הרב בראש שלי - החברה שהכירה לי אותו אמרה לי מראש שהוא ממש כמוני וגם אז בקושי האמנתי לה אבל יצאתי וזה התברר כנכון ממש. (כמובן, שהיו לו את החסרונות שלו..שעליהם חברה שלי לא ידעה לספר לי כי לא ידעה שהוא כזה..)

מקווה שהובנתי...

אני עושה בירור עם עצמי מזה חודשים..

אולי זה מה שמפחיד אותי. שאני מבררת וחופרת והולכת צעד קדימה ושניים אחורה.

ואז אני כבר לא יודעת מה יהיה שונה מחר מאתמול, והאם משהו אי פעם ישתנה.

ונעזרתי באנשים, והקיר הזה עדיין עומד שם. 

ואולי רבדים שונים מתגלים, ואולי כבר הצלחתי להבין שהסיפור עם הבחור האחרון לא היה נכון לי בסופו של דבר (על אף שלדעתי היה אפשר לעבוד על מה שמפריע אבל זה לא תלוי בי וזה ממש היה ונגמר)

במציאות עצמה אני נותנת להצעות ללכת ממני למרות שאני בכלל לא רוצה להישאר רווקה..וזה מתסכל מאוד.

השאלה היא פשוטה,מה העיקר בעינייך,ולפי זה צריכה להיות ההחלטה.

אם את מחפשת בחור למשל,עדין ירא שמיים,ושימצא חן בעינייך.

מספיק שיהיה לו 80% ממה שצריך,כמובן שלכך נלוות כימיה וכו',אבל אני חושב שהתעסקות בדקויות,היא לא ריאלית,וככל שמבינים את זה מוקדם יותר,כך ייטב.

יהי רצון שתזכי לזיווג הגון משורש נשמתך במהרה,כל טוב.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?