פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1039)

אצל החרדים למשל ההורים

הרבה פעמים הם רוצים חתן שמתאים להם, ולאו דווקא חתן שמתאים לבת שלהם.

(זה לא מגיע מאנוכיות, אלא כי הם פשוט חושבים שמה שמתאים להם מתאים גם לבת שלהם).

אני בפעם הראשונה נתתי לאחי לברר, אבל מהפעם השנייה התחלתי לברר בעצמי.

והייתי מבררת אצל אחי אם היה מדובר על בחור שהוא הכיר או חבר של חבר שלו.

בפועל, על בעלי שיחי' לא בררתי, הוא התחיל איתי דרך חברה ופשוט זרמתי איתו..

הרי את לא הולכת ללמוד איתו בחברותא.

וגם ברוב הישיבות יש סה"כ די דיסטנס עם הרבנים,

כך שב-99% מהמקרים אני לא רואה תועלת בעניין..

אם זה בדברים חיצוניים- מתפלל איתך שיעבור להם כשיכירו אותה.

אם הן נשמעות לך הגיוניות עם בסיס, אז אולי יש מקום להקשיב, בסכ"ה הם יכולים להיות קצת בעלי ניסיון.

אם הן נשמעות לך מופרכות, בעלות דעות קדומות על כל מיני דברים שבעיניך הם לא נכונים, תכבד את דעתם, אבל אל תקשיב להם. בסופו של דבר אתה תחיה עם אהובת ליבך, ולא הם.. עם כל הקושי שבדבר.

אצלי לדוגמא זה בא לידי ביטוי שהצעתי למשהו בחורה מקסימה!! אבל הוא פסל בגלל העדה. אפילו לא שמע עליה! ישר שאל-איזו עדה היא, אה, ככה, אז לא... בעיני זו שפלות...

עד שנפל לי האסימון..

עוד תמצא אהבה שתעריך אותך כמו שאתה!
 

מזכיר את הסיפור לא זוכרת מי זה היה.. זוג שהיה נשוי באהבה הרבה שנים ונאלצו להתגרש. הם עשו מסיבת גירושין ובמסיבה בעלה אמר שתיקח משהו יקר לביתה..

היא השקת אותו ביין עד שנרדם וציוותה על משרתיה לקחת את בעלה לביתה.

כאשר הוא התעורר וראה שהוא בבית עם אישתו- אמרה לו שהוא הדבר הכי יקר לה..

הם נשארו ביחד.. ולימים נולד להם תינוק..

לא זכור לי שמסופר שהיה תלמיד של רשב"י (או משהו אחר עליו שאינו בהקשר ישיר אליה). אבל אכן, הם באים לרשב"י והוא מנחה אותם לערוך סעודה לכבוד הגירושין וגם מברך בסוף-בסוף.

לטעמי גילויי חיבה בציבור אינם ראויים. ההורים שלך נחשבים ציבור מבחינתך? נשמע שמבחינתם הם אכן ציבור. אז אולי כדאי לכבד אותם ולקרוא לידם זה לזו בשמות המקוריים.

נ.ב - לא מדמיינת את עצמי בשום מצב "מדברת בקול מתפנק".

ואני חושבת שיש מקום לגילויי חיבה! אבל בגבולות הנורמלים ולא שאני שומעת משהי צועקת לארוס שלה מהחדר 'נסיך שלי!!' (והייתי ברחוב... אז כן יש מקום, בכ"ז הם מאורסים, אבל במידה...

ה"יצר" -

אבל מאד כדאי להתאפק. מצד הדין - והמציאות הפנימית - כל זמן שלא התחתנו, הם "שניים". כדאי לתת חלות לתחושה הזו, ולהבדל בינה לנישואין. מלבד הצורך הפשוט להיזהר מ"היסחפות".

אני אישית מרגיש מוזר שהן קוראות לי חמוד ומצחקקות ומדברות בקול מתפנק..............

בטח אם זה בשלב התחלתי.(לא עברתי את הפגישה השנייה אף פעם)

ומיגו ברור

ותתחתנו, אז לאחר החתונה.......






















תמשיך לשלם עליה כל החיים בכרטיס אשראי שלך על כל הקניות שלה 

ויש הגיון בדבריך...

האם אחד המנהלים יכול למחוק את הנושא  הזה?

כך אומר רבי נחמן בספר המידות. אי שם למעלה נמצאת האמת, והיא מתפשטת ומחלחלת לעולם השפל והחשוך הזה על ידי שירים וספרים, בין היתר. רבי נחמן אמר שגם מספרי הגויים זועק כבוד ה' יתברך, וזו מצווה לקרוא בם. כל מי שמעורה בדבר יכול לראות איך בכל ספר ובכל סרט, יוצאים כרוזים ענקיים שקוראים לאדם לשוב אל ה', ואיך הוא מצמצם את עצמו מאין סוף ואין תכלית ומזמן לאדם רמזים ועדויות כפי המקום וכפי השעה וכפי המעשה, והאדם יכול להבין מזה רמזים טובים לעבודותו.

ה' מצמצם עצמו ומתלבש לאדם במחשבה גם כשהוא רואה סרטים או שירים וגם אם אלה הדברים שהכי רחוקים, לכאורה, מטהרה וצניעות, וכידוע לקדושה באים על ידי טהרה. מי שיש לו עומק בינה ורוח בינה הוא יכול לקלוט ולראות את ה' איך הוא מאיר בדרי מעלה ובדרי מטה.

ובאמת לגדולתו אין חקר, וה' סתום ונעלם מן העולם, ועם זאת, הוא כל כך איתנו ושייך לנו, במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותו וכו'.

כך שבאמת כל הארץ מלאה כבודו, ואין אתר פנוי מן ה' יתברך. גם במקומות השפלים והמטונפים נמצא ה', וזה דבר פשוט ומבואר. מה גם, על ידי זה שממשיכים את האור למקומות מקולקלים ומטונפים ואחר כך שבים בתשובה, אז נעשה דווקא על ידי זה כלים חדשים שנמשך לתוכן אור חדש ונפלא, כי על ידי זה שממשיכים האור למקומות גסים על ידי זה הכלים הנפשיים מתעבים ומתרחבים ויכולים להכיל אור חדש שלא היו יכולים לקבל מקודם, כי הכלים לא יכולים להתעבות אלא על ידי זה. וזה העניין של ירידה תכלית העלייה, ועוונות נתהפכין לזכויות, התרחקות תכלית התקרבות, וכל זאת נעשה בכח הצדיקים הגדולים שהם מעוררים בני אדם בתשובה ומחזקים אותם, ומעלים כל התעוררות וכל נקודה טובה ומתקנים על ידי זה את הכלים באופן שהכל יתוקן בסוף.

ואמרו רבותינו שהצדיקים האמיתיים נקראים פועה ושפרה, שהם משפרים ומיפים את הנשמות שלנו על ידי כל מיני עצות ודרכים, ופועים לנפשות כמו אל ילד ממש, ושורקים ומצפצפים ורומזים לו בכל דרך וצורה, לשוב אל ה' ולחזק עצמו.

ניצוצות קדושה יש גם בזימה ובניאוף ובתועבה, ומי שיודע להרגיז יצר הטוב על יצר הרע הוא יכול להעלות ניצוצות. להרגיז זאת אומרת 'גירא בעיני דשטנא', כפי שעשה רבי נחמן בעצמו הרבה פעמים. ואכן הוא אמר שתאוות ניאוף וכל העניינים האלה של שמירת עיניים ושז"ל זה שטות ושגעון ממש ומי שיש לו בעיות עם זה הוא בדיוטא התחתונה ומגושם בתכלית הגישום, ואפילו גוי שיש בו טיפת חכמה, אפילו אם תבוא מישהי ותנסה לכפות אותו לתאוותה זה אפילו לא ניסיון. ואכן אנחנו רואים שבדור החלוש הזה שעליו נאמר 'ותרד פלאים' שלרוב האנשים יש יצר הרע נמוך ומגושם. לכן בלי הצדיק האמת אי אפשר להרגיז את היצר הרע, כי הוא יכבוש ויגבר על המרגיז, והניצוצות ישרפו אותו ויורידו אותו לבאר שחת. לא כל מוחא סביל דא.

בחזרה לעיקר, בחרוזים האלה יש מסרים טובים. למשל, בינה כידוע היא בסוד לב, ועליה נאמר הלב מבין. והעולם הזה תלוי בטהרת הלב, והלב הוא המלך של הגוף, וירושלים היא בסוד לב, וירושלים מחיה את האומה, וישראל הם הלב של העולם, וישראל משפיעים על כל העולם, היינו אם היינו כולנו חכמים ונאורים וצומחים ומתפתחים במדע וחכמה ומתעדנים, כל העולם היה נאור יותר! והלב והעין הם סרסורי העבירה, והלב הוא מקום השראת השכינה, ומי שמכין דירה נאה לשכינה ומסיר מהלב את כל הקליפות לא תהיה סוף להשגה שלו. נו, המשכיל יכול להבין דבר מתוך דבר ולהשכיל הטעמים גם משיר טיפשי שכתב טמבל כמוני!

'מאירה עם נשמתה כל יום' – יש עניין של הוויה פנימית של האדם, והנשמה שורה בגוף, תלוי באיזה איברים, האדם מאיר ממש, יש לו רוח טובה ונכונה ונמשכים אחרי הריח הטוב שלו. יש אנשים כאלה, שמשרים רוח טובה. אוטיסטים שמטפלים בהם עם סוסים, מלמדים אותם בעזרת הסוסים מודעות עצמית וכישורים חברתיים. מסתבר שלסוסים יש יכולת להרגיש ולהריח את ההוויה הפנימית של האדם. אם האדם רקוב או סתם חסר שקט ושלווה, הם מתרחקים ממנו. הם מגיבים בהתאם לתדרים האנרגטיים של האדם. ובאמת, הכל תלוי בהוויה האנרגטית של האדם. וזה העניין של נר ה' נשמת אדם וכתית למאור, כשאדם מזכך ומכתת את עצמו, יכול להתפס בו אור ה' יתברך, והוא יכול להאיר. וזה מה שנאמר בזוהר גוף שלא נכנס בו אור הנשמה צריכים לבטש אותו. וישראל גם כן נמשלו לזית, ומדוע? 'אלא מה הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרין אותו ואח"כ מורידין אותו מן הזית ונחבט, ומשחובטין אותו מעלין אותו לגת ונותנין אותן במטחן ואח"כ טוחנין אותן ואח"כ מקיפין אותן בחבלים, ומביאין אבנים ואח"כ נותנין את שומנן כך ישראל באין עובדי כוכבים וחובטין אותם ממקום למקום וחובשים אותן וכופתין אותם בקולרין ומקיפין אותן טרטיוטין ואח"כ עושין תשובה והקב"ה עונה להם.' וכך גם האדם צריך לעבור יגיעות עד שיתפס בו אור אמיתי.

'אם הייתי תלמיד חכם על מה הייתי חופר לה בפגישות' – יש אנשים שלומדים ולומדים ולומדים והם יודעים לצטט ולהסביר, אבל הם רקובים וחסרים, נזם זהב באף חזיר, כן אישה יפה וחסרת טעם. זו ביקורת מרומזת, יש הרבה כאלה שמחזיקים מהם תלמידי חכמים ואחרי זה הם נתפסים תפיסות. תכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים, כידוע. הלימוד שנפוץ היום הוא לימוד שכלי שטחי ופשוט וכתוצאה מהחינוך הקלוקל יש הרבה פערים וחוסר הבנה כשמגיעים לאחר מכן לזוגיות, והגבר לא יכולה להגיע למקומה של האישה ולהבין את המבנה הרגשי שלה ויש מזה בעיות גדולות.

כמו הדס במדבר – יש אנשים שיש בהם אוצרות ופנינים, אבל מטבע האמת ומטבע הייחודיות הם נסתרים ונעלמים. כך טבע הדברים, אנשים טובים הם חבויים ומתחת לקרקע, וזה משול להדס במדבר שאין מי שיהנה מן הריח הטוב שלהם.

כלבים ועבירות – חז"ל המשילו את העבירה לכלב. יש לזה סיבות, לא נכנס לזה. פעם רבי נתן צעק 'אני יודע שאני לא הרבי! אני יודע שאני לא הרבי! צאו כלבים, צאו!'

עולם הפוך – עליונים למטה ותחתונים למעלה. זו ההנהגה של העולם והיא ברורה לכל בעל מאור עיניים, שהלא ראויים הם דווקא למעלה ונהנים משפע ומכל מה שיש לחיים להציע, ומצליחים, ונחשבים לשמנה ולסלתה, בעד העליונים באמת הם למטה והם הם החלכאים והנדכאים, שזו אמת וזו שכרה? אך באמת כך עלה במחשבה ובסוף העולם יתהפך לסדרו הנכון.

ענוה פסולה – להיות מלא ייסורים ומכאובים ולצעוק על המרחק ועל כל המכאובות והפגעים של העולם הזה זו ענוה פסולה. זה מה שהיצר רוצה, שתבזבז את הזמן שלך בתהיות קיומיות ותקדש את הכאב והצער והעוני עד שתפסיד את החיים שלך ולא תזכה לממש את המעלה העליונה שלך. את המסיכות האלה צריך להוריד, וגם פה, יש הרבה בזה מה לדבר.

הבל טוב – בספר המידות כתיב, על ידי הבל פה של אדם רשע נתגשם. במקום שיש הבל טוב, הכל הולך, יורד שפע ואור גדול, לכן תמיד צריך לחבור לאנשים עם הבל טוב.

ילדותית ובוגרת, זקן ונרגן – כמו שאמר הרב קוק, תום ויושר הם היסוד לאושר! ורבינו צעק הרבה שאסור להיות זקן! להתחדש תמיד, ולהשגיח על הימים, כי לכל יום יש טוב ושפע ובירורים משלו, והאדם בא לעולם הזה כדי לברר בירורים כידוע. ובאמת אסור לבזבז את החיים ואת הזמן ולהזדקן, אלא ללחום את המלחמה היום יומית, להתמודד עם הריקנות והשקר של כל יום ויום ולזכות על פנים לתפוס מעט טוב וקדושה. ומפרש רש"י "היום הזה נהיית לעם" - בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית, וכו'. אסור להיות זקנים!

זה בקיצור, אז גם בזבל יש טבעות וגם אצל עניים אפשר למצוא לפעמים מרגלית.

חסרונך במהרה

את הזיווג שלך, באמת - לגופה של טענה בשרשור הזה - מניין ך שזה הכי נכון? ואולי דווקא אם מציעים אחרי זמן כשחושבים שיש דברים שהשתנו מצד אחד/משני הצדדים, שמאפשרים אולי בכל זאת לנסות שוב - מי אמר לך שזה לא יכול להצליח?

האם את יודעת שיש זוגות כאלו שנפרדו, ואז ניסו שוב לאחר זמן מה (כאשר זה היה צד אחד שפנה שוב לבקש ולא ששני הצדדים ביחד אוטומטית רצו בזה מראש) - ואכן התחתנו שוב? ישנם זוגות כאלו - האם את רוצה שהם לא יצאו שוב ולא יתחתנו, בגלל שיש זוגות אחרים שצד אחד רצה לחזור והשני לא הסכים וזה מעצבן אותו/כואב לו?

בסופו של דבר אף אחד לא מכריח אותך לחזור למישהו, ומי שחושב לאחר זמן שאת בכל זאת מתאימה לו ומנסה לשאול שוב - אם את לא חושבת שזה נכון, פשוט תעני בשלילה. לא מדובר, אני מקווה, במטרידן סדרתי שרק מטריד שוב ושוב ושוב בבקשות והצעות וניסיון להשפיע רגשית - זה משהו אח רשבאמת לא ראוי. אני מדבר על פנייה נוספת, נניח לאחר שנה, בשאלה מנומסת, עניינית, אולי דרך צד שלישי שקל יותר להגיב בשלילה - פנייה כזאת היא בסדר גמור, לטעמי. גם מצד הבחור וגם מצד הבחורה.

לפעמים גם בנות יכולות לקבל החלטה,כתוצאה מהשפעות של סביבה ושיקולים שהם לא בהכרח נכונים.

מצד האמת?אם זה נגמר,כנראה שזה רצון השם וזה לא מתאים.

אבל מצד שני,כולנו יכולים להסתכל על החלטות שקיבלנו בשלבים בהם פחות היינו מיושבים בדעתנו ולראות שייתכן והיו שם פיספוסים.

לכן,לא מן הנמענע שאותה אחת שאמרה לא לבחור,אכן טעתה.

עם הזמן אנשים משתנים, שני הצדדים

לפעמים הלא נשאר לא ולפעמים מה שפעם נראה שלא יכול להשתנות

ושמעתי גם על בנים כאלה.

אם את רוצה שלא יחזרו אלייך, אז תגידי מפורשות בחיתוך,

שמדובר על חיתוך סופי ושאת לא מעוניינת שאפילו ינסה לחזור.

א"א בגלל המקרה האישי שלך, שאף זוג לא ינסה לחזור לאחר פרידה.

העולם היה מפספס המון זוגות שחיים היום בטוב ובנעימים.

אני חושבת שאם מישהו מנסה לחזור אלייך פעם אחת, אז אפשר להגיד לו: "לא, זה סופי!"

אם הוא בכ"ז מטריד אותך, אז לדבר עם מישהו שידאג להוריד אותו ממך..

הסיכויים גם ככה מאד מאד נמוכים, וגם אם יש בעיות, היום ניתן לפתור אותם.

אני למדתי באוניברסיטה את הנושא הזה, ולענ"ד עושים מזה טררם הרבה יותר גדול ממה שצריך.

יש עוד הרבה דברים לבדוק, יותר בעייתיים ויותר נפוצים מהתאמה גנטית.

כמו שלא בודקים אותם, גם אין כ"כ טעם לבדוק את זה.

אני ובעלי שנינו עשינו 'דור ישרים', רק לא עשינו בפועל את הבדיקת התאמה.

וכשנזכרנו, זה כבר היה בפגישה מתקדמת והחלטנו שפשוט לא בודקים.

וב"ה הילדים שלנו בריאים ושלמים!

יש היום בדיקות טובות יותר מדור ישרים

הקטע של דור ישרים זה רק חלק מהמחלות ורק אצל האשכנזים והמטרה שזה יהיה סודי שלא יהיה כתם על המשפחה אבל אני חושב שבציבור שלנו זה פחות רלונטי

לקח שלא אשכח לעולם!

אבל אם הזוג לא עשה בדיקות לפני, כדאי שיעשו אחרי החתונה, לא כדי שח"ו יפרדו אלא כדי שאם מתגלה בעיתיות מסוימת אז שהזוג יעשה הפריות מבחנה, שבדבר זה יש שליטה כמעט מלאה על החיבור בין הגנים של בני הזוג וניתן למזער נזקים מה שנקרא. הרב מוסיף כי במקרים כאלו המדינה ממנת שני טיפולי מבחנה ויש קרן שתורמת לכל זוג עוד שני טיפולים 2+2... אבל הוא מחדד את העניין שיש להזהר בדבר ולעשות את הבדיקות לפני שהקשר נוצר וגם אם עושים את הבדיקות אחרי שהקשר כבר רציני מאד, הסיכוי נמוך שהזוג לא מתאים (למרות שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות סטטיסטיקה. היו מקרים לצערנו )

לשרשורי "דור ישרים" מסוגים שונים.
כל הקישורים בתוך הקישור הזה:

נענה לאתגר: - לקראת נישואין וזוגיות

נשמע ראיון עבודה חחחחחח

את התמונה שלה באינטרנט

זה עדיף מאשר להגיע למצב שאני אצטרך לחתוך על זה בשלב מאוחר יותר.

ככה היא לא תיעלב.

חברות שלה יכולות להגיד לי שהרמה הדתית שלה גבוהה כשבפועל זה לא מדוייק,

היא יכולה להעיד על עצמה שיש לה אופי חם כשבעצם היא קצת קרה.

בפגישה הראשונה יכול להווצר רושם שהיא ביישנית למרות שהיא בדר"כ ממש לא כזאת.

היא יכולה לשחק אותה חכמה כשהיא מצטטת אחרים,

אבל אחד הדברים היחידים שהיא לא יכולה לזייף כמעט בכלל זה את המראה החיצוני שלה, זה אלמנט חשוף וגלוי לכל שהיא לא ממש יכולה להסתיר.

מה אתה עושה לא יוצא איתה? 

(: 

ונאלץ להפגש על עוור

תראה,אדם שמחפש את הזיווג שלו,צריך שיהיו לו קווים מנחים באופן כללי,מה פירוש קווים מנחים?

למשל,השקפה מסויימת,ותכונות מסויימות.(התאמה כללית)

בניגוד למה שאנשים בשלב ה"חוסר בשלות" חושבים,מה שאתה מדמיין שהוא אישתך,לא בהכרח נכון,מי אמר שאתה יודע בכלל מה טוב לך?אולי אתה חושב שתכונה A טובה לך,אבל היא ממש לא?רק בורא עולם יודע מה מדוייק לך.

לכן,מה שעושים זה דבר פשוט,מחפשים שיהיה את העיקר - מוצאת חן בעינייך,נראה שיש כיוון טוב,נראה שאת רוב הדברים יש,אז זהו,בודקים הלאה אם יש כימיה,וכו'.

דבר חשוב נוסף הוא - לא להגיע עם תבנית בראש.

כמובן,בשלבים מתקדמים יותר - זאת כבר הרצאה אחרת.

מעבר לכך - חשוב שתהיה לך דעת תורה,מישהו שתשאל או שתשאב ממנו את החשיבה הנכונה,אף אחד לא נולד עם פרספקטיבה נכונה,לכן לומדים.

בהצלחה.וכל טוב.

תודה רבה איזה תשובה נהדרת!

אני חושבת שאני אקח דף ואכתוב את התכונות שאני מחפשת וכו'.

שבת שלום

יש סגולה לפני דייט לומר "לאדם מערכי לב מה' מענה לשון" - ז"א שמבקשים מהשם שיכוון אותנו.(הרב זמיר)

ואם צריך עזרה,בשמחה.

רמה תורנית, מידות, כמה הקב"ה ממלא את חייו, בגרות, אם יש לו יכולת להיות עמוק, לא מדי, איזה סוג אדם הוא-שמח/נחמד/יש לו גישה לילדים(חשוב לי)/בעל אחריות/יחסי אנוש. לי חשוב שיהיה אדם טוב! שטוב להיות לידו. אדם שמח! קורות חיים כמו שאמרו-איפה למד, גר, מה התחביבים שלו.. לשמוע מהרבנים שלו מה הם חושבים עליו, מהחברים. לשמוע מהם גם מה שהם לא מספרים-באיטונציה של הקול שלהם.. subtext...

העיקר, לי, שכבר יגיע ואוכל לברר עליו!

אני חושבת שקורות חיים של בן אדם אומרים עליו די הרבה

ואני חושבת שאם מציעים מישהו אז תמיד כדאי לראות אותו. אם לא אז לא.

בדרך כלל רואים אם בן אדם מתאים או לא

שיש כמה דעות

דיברנו הרבה בטלפון ובתוכנות של הודעות (הרבה לפני עידן הסמארטפונים ההמוני. כל כך זקנים שהתכתבנו במסנג'ר, זכור לטוב)...

נפגשנו בערך פעם בשבוע, כולל בדיקות של אולמות ו/או להקות.

ולא לתת לבחורה ולהוריה לעשות את כל הסידורים והדברים לבד.

זה תקופה לחוצה ועמוסה מאוד וחייס שיהיה פרטנר שיעזור וייעץ .

כמובן שצריך לעשות זאת בהגבלה ובצורה מדודה  כי  יותר מידי זה לא טוב בכלל ....

הרבה מזה תלוי איך חונכתם ומה מצפים מכם.

אני גדלתי בחברה הדתית לאומית הרגילה, בה נפגשים חופשי בתקופת באירוסין, וכשקראתי דעות אחרות לא יכולתי לדמיין אפילו איך הייתי מסתדרת בלי להיפגש עם ארוסי.

זה גם תלוי מה המצב הנפשי שלכם, לנו היו יחסית חששות כאלו ואחרים והמפגשים בדרך כלל הרגיעו את הרוחות, כך שככל שעבר יותר זמן בין המפגשים הלחץ היה עולה.

אישית הגישה שלי היא להיפגש הרבה, לארגן יחד את החתונה ולבנות את הזוגיות.

ובכל זאת אני לא מתעלמת מהקושי של המפגשים עם כל הקירבה זה עלול להיות בעייתי, חשוב להיות ערניים לזה. אנחנו בחרנו בשבתות האחרונות לפני החתונה לא להיות ביחד בגלל זה.

מכירה גם חברה טובה, זוג דוסים מתוקים אבל נפלו בנגיעה אחרי האירוסין (אחרי שיצאו יותר מחצי שנה ושמרו נגיעה) והבינו שהם פשוט חייבים לא להיפגש, וצמצמו למינימום ממש.

שיהיה המון המון מזל טוב! העיקר שיהיה לכם טוב בזוגיות שלכם ביחד

חשוב להיפגש בזמן הזה. ולא רק לקניות וסידורים כי אפשר להיבלע בסידורים ולשכוח מהקשר שרק עכשיו נבנה...

לדעתי כן להיפגש לפחות פעם בשבוע לפגישה שאין בה שמץ של סידורים.

מה שכן- זו תקופה שבה יש קרבה נפשית שמתחזקת ולכן צריך להיזהר מאוד בהלכות יחוד ושאר הלכות רלוונטיות.

נראה לי זה מקובל יותר בציבור החרדי שקובעים לדוג' לדבר 3-4 פעמים בשבוע ולהיפגש לדוג' פעם ב10 ימים- שבועיים (לא כולל סידורים תכניים וטלפונים טכניים)

אם מה שמתאים לך  ולה זה שתיסע לרבי עד החתונה, אז סע. אם מה שמתאים לך ולה זה תשאר בארץ ותדברו בטלפון/תפגשו פגישות קצרות ולא רבות - אז עשו ככה. מה שנוח לכם והכי מתאים לכם. לשניכם.

מעכשיו אתה צריך להתחיל לחשוב בשני מוחות. אין יותר מחשבה מה מתאים *לך* אלא מה מתאים *לכם*.

ב"הצלחה!!!

סתם אני צוחק..  אהבתי את המשפט האחרון.

נגיד, ככל הנראה זה לא בדיוק מה שיש בעולם הערכים וההתנהגויות שלך...

ושמח שאהבת את המשפט הזה  

בין הקב"ה ועם ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה

הם מהציונות הדתית ולא מהמגזר החרדי/החילוני.

דבר שאתה לא צריך בתקופה הלחוצה הזו בלאו הכי..

כי גם קצב ההחלטה היה בהתאם למנהג הזה.

ב. בכללי, נראה לענ"ד שלְמָה שנדרש כדי שיהיה יותר ביטחון-בקשר והרגשה נוחה לקראת הנישואין, יש מקום. אבל להפריז עד "ימים שלמים לקניות וסידורים", לא כדאי.

למה את חושבת שזו בררנות? אם המגוון של ההצעות נמוך, וכולם באים בסה"כ מאותו רקע - יכול להיות שאת פשוט לא מתחברת לזה, וצריכה רענון. 

יכול להיות גם שלא, יכול להיות שזה סתם סרט. אבל הפתרון, לדעתי, יהיה לנסות באמת לצאת עם איזה לוחם גבעתי או הבחור הכי מגניב בקמפוס... תנסי, תבדקי, תראי. אם זה לא יהיה 'זה', זה יעזור לך לקבל גם את טווח ההצעות שיש לך. 

אם יש לך חברה שבעלה הוא מהטיפוסים ש'מרגשים' אותך יותר, או מה שזה לא יהיה שאת חושבת שעושה לך את זה חזק יותר - אז דברי איתה. אפשרות אחרת היא לבדוק באתרי היכרויות. כמובן - גם פנייה לשדכנית עם הגדרות מוגדרות תעזור. את יכולה גם להסביר בדיוק את מה שהסברת כאן - שאת מרגישה צורך להשתחרר ממעגל ההצעות השגרתי מבחינתך, מפני שאת מרגישה מאד בררנית לגביו. 

בקיצור: תנסי לגוון את ההצעות ותראי אם זה באמת יותר מתאים לך. 

אני חושבת שרוב ההצעות שלי מגיעות ממעגלים מאוד רחוקים ואז אין כלכך באפשרותי להתלהב מההצעה.

זה מרגיש כאילו יש איזה אדם זר אי שם, שמישהו חשב שכדאי שאצא איתו בגלל ששנינו רווקים, באותה רמה דתית וכו' וכו' ולא מהיכרות אמיתית עם שנינו או אפילו עם אחד מאיתנו.

ואז מגיע השכל (או הסביבה..או ההורים..) שאומר - אבל היי, מלא זוגות התחתנו למרות שמי ששידך לא הכיר את שני הצדדים.. והכל עניין של כימיה וחייבים לצאת ולבדוק וכו'..

ולשדכנית ואתרי היכרויות אני בכלל לא מתקרבת כי זה מרגיש לי עוד יותר כמו משחק. 

ואולי זה מה שזה..משחק..ואני צריכה להפנים את זה כמה שיותר מהר

ומה שכתבת לגבי אשכרה לצאת עם איזה לוחם - זה מחשבה נכונה, כי זה יכול להחזיר את החשק וגם לעורר אותי לזה שלא כל הנוצץ זהב. אבל כרגע זה לא רלוונטי כי במציאות הקיימת אין הצעה כזו, יש כמה אחרות.. שכולן פרווה

והאמת שאי אפשר כלכך לרענן את מאגר ההצעות (הנמוך כרגע..) מבלי לפנות לשדכנית או אתר היכריות..

אלא לשבת ולחכות שאולי יציעו לי בקרוב מישהו שיותר יקרוץ לי ולקוות ולהתפלל שאני לא מפספסת אף אחד בדרך רק כי הוא לא מרגש אותי "על הדף".

בקיצור - מרגיש כמו דרך ללא מוצא

נניח וישבתי והחלטתי על תכונת אופי שהיא לאו דווקא איזו מידה תורנית אלא יותר בכיוון של בנאדם עם חוש הומור כמו שלי..זה משהו שאני לא אתפשר עליו. אז יש את ההצעות שלא אומרים מראש שהוא כזה ואז רק אם מבררים ממש דרך מעגל יותר קרוב של הבחור אז פתאום הם אומרים לך - כן, בטח שיש לו חוש הומור.. (כאילו שהם היו אומרים משהו אחר..אי פעם אמרו על מישהו שהוא אדם עצוב?..) ויש את האנשים שאומרים עליהם את זה מראש - ואי הוא ממש אחד כזה קליל וזורם ומצחיק וכו'..

עכשיו,לא אומרת שזה הדבר הכי חשוב..וגם תמיד אומרים שאולי אני זו שאהפוך אותו ליותר קליל או ציני וכאלה..

אבל זה מבלבל..כי על כל תכנות אפשר להגיד שיש לו את זה במידה מסויימת וצריך לצאת לבדוק. אבל מה נעשה?.כרגע אני לא במצב לצאת לבדוק עם כל אחד שמציעים..וכבר יצא לי לצאת עם אנשים שאמרו עליהם שהם ממש ממש חמודים וברור שיש להם חוש הומור וזה אבל הם פשוט לא היו בכיוון שלי מבחינת החוש הומור והקלילות אלא יותר שיחות כבדות כאלה, לפעמים בקושי הוציאו חיוך.. לעומת זאת, הבחור שעדיין נמצא לצערי הרב בראש שלי - החברה שהכירה לי אותו אמרה לי מראש שהוא ממש כמוני וגם אז בקושי האמנתי לה אבל יצאתי וזה התברר כנכון ממש. (כמובן, שהיו לו את החסרונות שלו..שעליהם חברה שלי לא ידעה לספר לי כי לא ידעה שהוא כזה..)

מקווה שהובנתי...

אני עושה בירור עם עצמי מזה חודשים..

אולי זה מה שמפחיד אותי. שאני מבררת וחופרת והולכת צעד קדימה ושניים אחורה.

ואז אני כבר לא יודעת מה יהיה שונה מחר מאתמול, והאם משהו אי פעם ישתנה.

ונעזרתי באנשים, והקיר הזה עדיין עומד שם. 

ואולי רבדים שונים מתגלים, ואולי כבר הצלחתי להבין שהסיפור עם הבחור האחרון לא היה נכון לי בסופו של דבר (על אף שלדעתי היה אפשר לעבוד על מה שמפריע אבל זה לא תלוי בי וזה ממש היה ונגמר)

במציאות עצמה אני נותנת להצעות ללכת ממני למרות שאני בכלל לא רוצה להישאר רווקה..וזה מתסכל מאוד.

השאלה היא פשוטה,מה העיקר בעינייך,ולפי זה צריכה להיות ההחלטה.

אם את מחפשת בחור למשל,עדין ירא שמיים,ושימצא חן בעינייך.

מספיק שיהיה לו 80% ממה שצריך,כמובן שלכך נלוות כימיה וכו',אבל אני חושב שהתעסקות בדקויות,היא לא ריאלית,וככל שמבינים את זה מוקדם יותר,כך ייטב.

יהי רצון שתזכי לזיווג הגון משורש נשמתך במהרה,כל טוב.