בס"ד
יש בנו מקום שכועס על עצמינו.
מקום שלא סולח לעצמי, על שקרה משהו.
אם זה על כך שהרשתי לעצמי להתאהב באדם הלא נכון,
אם זה על זה שלא הצלחתי לשמור על הקשר,
ואם זה על זה שלא מצליחה לשכוח אותו...
כדי להרגיש טוב ולמחול באמת את כלל לא צריכה אותו,
כי בניכם כבר אין שום דבר.
את צריכה ראשית כל להתבונן פנימה, ולומר לעצמך שאת סולחת,
על כל הטעויות שאולי עשית בקשר הזה,
ובכוח זה תוכלי לסלוח גם לו על הטעויות שלו באופן בו הוא סיים את זה.
ו...
כשאת סולחת ליהודי שפגע בך,
את עושה לקב"ה כזאת נחת שקשה לדמיין!
ובמיוחד בחודש אלול, ובמיוחד לפני ראש השנה, יום הדין...
כי במידה שאדם מודד- מודדים לו משמיים.
ולהפך, אדם שמקפיד על אחרים, מקפידים איתו בשמיים...
את בת מלך, והוא בן מלך.
תחשבי כמה נחת את עושה לאבא שבשמיים,
כאשר במקום לכעוס ולנטור את מוחלת, ועוד מבלי שהוא ביקש מחילה!!
כשאת עושה דבר כזה, גם הקב"ה לא יחכה שתבקשי מחילה לפני שהוא מוחל לך,
כי - כאמור- במידה שאדם מודד מודדים לו,
אך גם מעבר לזה.
כאימא אני אומרת לך,כשאני רואה ילד שלי מוותר לאח שפגע בו,
בא לי לתת לו נשיקה הכי גדולה!
לתת לו כל מה שרק אפשר...
(ואת אח שלו אני אחנך בכל מיקרה, רק שזה יהיה בהזדמנות המתאימה ביותר וכ')
אם תכניסי את הקב"ה לעניין, תראי עד כמה את באמת רוצה לסלוח,
ולו כדי לעשות נחת לאבא שבשמיים.
ויהי רצון שתצליחי בכך,
ותזכי לשנה הכי טובה ומתוקה,
ולבני בית נאמן בישראל,
עם האדם שבאמת הכי מתאים וטוב לך,
מתוך אהבה ואחווה ושלום וריעות.
בשורות טובות!!