פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1106)

אבל-אל תבני על זה.

אל תחיי מעכשיו על הגל של התקווה הזאת,

מהסיבה שאת ממש לא רוצה שזה יתנפץ לך בפרצוף למקרה שזה לא ילך בסוף.

תנסי להמשיך הלאה עם כל הקושי.

תנסי לצאת ולהכיר עוד בחורים..

לשבת ולחכות בתקווה ש..אולי..זה סתם יוציא ממך עצבים..שתאמיני לי את ממש לא רוצה בזה...

הוא נפרד ממנה.

כי כמו שאת עצמך כתבת, זו 'תקוות שוא'.

דבר ראשון - תאמרי לעצמך: נכון, אני עדיין מתגעגעת ויש בי רגש שרוצה לחזור, אבל בראש אני יודעת שזה לא קשר טוב, ואני רוצה ומקווה שהגעגועים האלו יעברו. כלומר- לחזק את הרצון (שכבר קיים) לצאת מהתחושה הזאת.

דבר שני - מתוך הרצון תתפללי על זה: שה' יעזור לך וייתן לך כוחות לשכוח מהקשר הזה.

דבר שלישי - תחזקי את ההבנה שהבנת שזה לא היה טוב. כל פעם שעולים הגעגועים, תזכירי לעצמך שזה לא טוב, שטוב שזה נגמר, שאפילו אם הוא יציע לחזור - לא כדאי לך (אלא אם כן ברור שהוא ישתנה, וזה לא בזמן הקרוב מן הסתם. אז כדאי להוציא את זה מהראש).

דבר רביעי - תכניסי את עצמך למקום חיובי. דברים משמחים. תטיילי עם חברות, חוג קרמיקה, להשקיע בתואר/בעבודה, שיעור תורה שמחיה וממלא אותך, ללמוד לנגן, תחביבים... לא יודעת. להיות בחורה שמחה ויוצרת.

וחיבוק! תהיי בטוחה שאפילו עוד חודש זה כבר לא יכאיב, ובחתונה שלך בע"ה זה יהיה ממש קלוש. לי הידיעה הזו, שבעתיד הדברים יסתדרו נתנה כוחות. מנסיון לא רק שלי - כשמתחתנים - שוכחים מזה. הקשר לבעלך (בע"ה הבחור הבא!) יהיה חזק ומשמעותי לאין ערוך!

זה קצת ידחק אותו לפינה... אם הוא פנוי אבל לא רוצה לחזור לקשר איתי?

אז אם יגיד שהוא פנוי, הוא קצת אכל אותה..לא נעים..

התכוונתי אם זה נורא שמראש הוא ידע שאני שואלת לגבינוו? 

זה גם יכול להיות אחת שחופרות לו מלא. 

או שאין לו כח לחפירות שווא. 

אז נא לא לומר שזה נקרא פחות גבר.. (: 

מרוב שהם קשים החג קרענו את השמיים בתפילות על זיווג הגון.. (: 

פשוט תכתבתי בצורה ישירה, כנה ועדינה,

ותכיני עצמך לקבל בהבנה ובבגרות כל תשובה שהיא.

כאילו מה זה יעזור אם היא תהיה ברורה איתו אם כל רגע תשנה את דעתה... גברים גם מחפשים יציבות לא מישהי שכל רגע נפרדת וחוזרת..

אפשר לשלוח הודעה בכיוון:

חשבתי שאולי יש מקום לברר שוב לגבינו.

אם נראה לך - אשמח.

וגם אם לא - בהצלחה.

מה יכול לקרות?.. שיחליט.

תפתי אותו 

תלבשי מה שהוא הכי אוהב וכ'ו . 

ותתקלי לו בטעות ברחוב 

בהצלחה. 

ומקסימום אם חו' הוא כבר תפוס, 

מוזמנת לרשום לנו אח"כ שרשרור פריקה. 

כל קשר חווה עליות וירידות, בטח רגשיות.

אל תנסי להחליט על הרגש כולו - באופן כללי, טוב לך? כשאת איתו, טוב לך? 

אם טוב לך איתו ובאופן כללי טוב, תבדקי אם יש סיבה שכלית, אם השכל לא מוצא בעיה, אז זה רק תנודות רגשיות.

מומלץ להתייעץ, עם אנשים שמבינים בדברים האלו, רוב האנשים הם נחמדים, אבל את צריכה מישהי שתלווה אותך,

מומלץ אחת עם ניסיון.

זה נורמלי לגמרי- דווקא לחיות על אורות גבוהים כל הקשר נשמע לי מסוכן בהרבה.

ועצה שקיבלתי מרב(הוכיחה את עצמה ב"ה) -

אל תהרסי לעצמך, אם הוא אכן הזיווג שלך, בשמיים הקיטרוג על זה שחתכת, לא שווה את זה, תתפללי שאם זה זה,

שיצליח ואם לא שלא, אם צריך הוא כבר ילך לבד.

למה? כי אם הוא לא הזיווג, אז זה לא יקרה. אם הוא כן הזיווג שווה להמשיך.

התפיסה היא כזו- אם אין שום בעיה מהותית(אין רגש בכלל\שוני גדול מדי וכו'...) ויש קשר טוב, עם פוטנציאל,

אי אפשר לדעת לאן זה יגיע בסוף, ואם זה הזיווג שלך או לא. לכן, כל מה שיש זה להמשיך לבדוק, עד שבסוף

יתברר אם זה זה או שזה לא. ועדיף שלא לחתוך, כי תחשבי שעד שמפגישים אותך עם הזיווג שלך- בסוף את

נפרדת ממנו, על פחדים\חששות וכו', זה קיטרוג גדול, שאדם ידחה בידיים מה שהוא מתפלל עליו כל הזמן,

קצת כמו הבדיחה על ההוא שמחכה שהקב"ה יציל אותו ולכן לא מוכן לקבל עזרה מאף אחד אחר, יוצא שכביכול

אומרים "קיבלת מה שרצית, דחית אותו, בעיה שלך"... לכן עדיף להיחתך מאשר לחתוך.

יש השתדלות ויש השתדלות- שימי לב שהעצה הזו מגיעה רק בתנאי שאין בעיה מהותית בקשר, ההשתדלות זה לבדוק את

זה. אלו החיים שלך, תבחרי מה שטוב לך, אם רע לך הקשר, אז זה כנראה לא זה. אבל אם טוב, אז אין סיבה לחתוך- רק

להתפלל שהדברים יקרו במהירות - אם זה האחד- שיהיה במהירות ובקלות, ואם זה לא - שגם יקרה במהירות ובקלות.

ואם קשה באופן כללי, אבל בקשר עצמו טוב- גם חבל להרוס.

אבל זה לא אומר להישאר אדישה- כל עוד טוב בקשר, תהיי בתוכו, תשתדלי, ותבחני איך אתם מסתדרים כזוג.

אין לך מה לחוס עליו- אם הוא ילך לבד, זה אומר שאתם לא הזיווג.

המטרה היא לא פאסיביות, אלא הליכה עם מה שה' מביא, ואין מה לחשוש, הקב"ה דואג לכל אחד בזיווגו, לא צריך לשבת

בבית ולחכות שהוא ידפוק בדלת, אבל לפחות לא "להרוס לעצמך בידיים".

בשמחה.

אם קשה לך לעשות את זה לבד, לכי לאיש מקצוע

אין דבר יותר קשה מהספק.

צריכים להיות שלמים עם ההחלטה הזאת!

זה לא אומר שהוא צריך להיות מושלם, אבל את צריכה לדעת ולהרגיש שאת רוצה אותו כמו שהוא

בהצלחה!!

אני ממש ממליצה לך להתייעץ עם מישו או מישהו

את יציבה?

אם התשובה שלילית ייתכן שהסיבה לא נעוצה בו או בקשר, אלא בתבנית

שיצרת למי שנכנס אליה.

תכלס גם אין שום סיבה להגיד ללב לא, זה רק הדבר הזה שתקוע באמצע החיים, ולא יודעת מתי הוא יגמר ואני כ"כ רוצה כבר.

וזה משגע אותי. וזה חייב לקרות. אבל.. אוףף

ותדברי על זה עם ה'.

תספרי לו את ההתלבטות, מה את מרגישה, מה את חושבת שנכון, ותבקשי שיאיר את עינייך או יעזור לליבך להבין את הדבר הנכון וכולי...

בהצלחה רבה!! =)

ומה שאני עושה זה בעיקר להתחבט.
אם תרצי לדבר על זה , בפרטי.

התנגשויות כאלו בין הרגש לשכל הן מאוד מוכרות,
השאלה המרכזית היא האם יש בכלל התנגשות?
אני במשך שלוש שנים - רציתי, ורק אחרי שלוש שנים התחלתי לצאת, אז אני מכיר את התחושה,
אבל מהניסיון שלי- צריך להאמין באמת שמה שאני עושה עכשיו הוא למען הבית שלי בעז"ה,

החלטתי שאני לא מתחיל לצאת לפני הצבא- וכשהיה לי קשה עם זה תמיד זכרתי שאני עושה את זה,

לא כי "זה לא מתאים עכשיו" אלא - בשבילה, כי זה לא יהיה לה טוב, בלי שידעתי בכלל מי היא.

גם כשלמדתי ובניתי את עצמי - אמרתי לעצמי - אני בונה בזה את הבית שלנו, בלי שידעתי עם מי יהיה לי שלנו.

מה שאני רוצה להגיד זה, שהלב דוחף לגדול ולהיות אנשים גדולים, הרצון להתחתן הוא רצון בריא וטוב,
אפשר להשקיע את הרצון הזה בתהליך ובבנייה, אם מאמינים באמת שמה שעושים עכשיו חשוב לבית, לשנן לעצמנו,
שזה ממש עכשיו לעשות בשביל הבית, בשביל אישתי\בעלי לעתיד.

ועוד שאלה-

את בטוחה ב100% שלא ניתן להתחתן עם התהליך הזה? הרבה זוגות(ליתר דיוק כולם, אבל לא תמיד רואים) מתתנים

יותר מאשר עם האדם עצמו - עם מי שהוא שואף להיות, יש הרבה זוגות שבנויים על תהליך, ולרוב אם בן הזוג שלך תומך

בתהליך, יהיה לך יותר קל להצליח בו. רק דוג' - מישהי שמתחזקת עם בחור דוס(או להפך) - הרבה פעמים זה יכול לעבוד,
כי הם רוצים להשתנות. יכול להיות שאת יכולה להתחתן ובעלך יהיה חלק מהתהליך.

אם תכירו אחרי "תהליך שחייב לקרות"

או שתעשו אותו יחד

תני לו לעוף. ותחזיקי חזק עם השכל.

ותשמחי במלחמה הזו, בעובדה שאת מורכבת משניהם, ושניהם כל כך טובים ועצמתיים ונכונים כל אחד בדרכו. ובעובדה שאת יודעת לנהל אותם ולא הם אותך. תאהבי את הריקוד הזה ביניהם, צעד-קדימה-צעד-אחורה, את המקצב ואת התחושות הסוערות שנוצרות בעקבותיו.

תשמחי גם בעובדה שאת מאבדת שליטה לפעמים, שאחד מהם מצליח להתגבר יותר מדי ועושה בלגאנים. ואז את תגובת הנגד של הצד השני, ואת חוסר האונים שלך מול התנועה הזו, ואת החזרת השליטה לידייך.

זה כל קסם החיים, למה להרוס אותו?...

לא נראלי שהוא נמצא במצב דומה לשלי, זה לא חלק מהתהליך של החיים, זה לא חלק מהרצף.

מדובר על משהו ספציפי, תהליך מסויים שהבנתי שאני חייבת לעבור אותו.

לדעתי זה מתנגש, אני לא רואה דרך שזה יכול להשתלב זה לא נראלי יהיה נכון.

וזה מתסכל ככ..

זה גיל שממש אפשר להחיל לצאת..

והם נשואים באושר 

וחסרונות שונים.

אם היא מעוניינת בקשר, היא כנראה רואה בך הרבה טוב, ואולי גם דברים שבהם היא פחות חזקה.

טבעי שאם אצלה יש נקודות חוזק בדברים בהם אתה מרגיש פחות חזק - הן יבלטו לך מאוד.

השאלה היא מה תחושת הפער הזו גורמת לך. אם היא גורמת לך להרגיש "פחות שווה", זה לא טוב. אם היא רק גורמת לך להעריך את הבחורה, ואולי לשאוף ולהשתפר בעצמך - זה נשמע מצוין.

יכול להיות שהיא מרגישה אותו דבר כלפייך בתחומים אחרים.

תשאיר לה את ההחלטה אם אתה ראוי לה או לא.

אבל אני בהחלט רוצה גבר שאוכל להעריץ ולהעריך אותו...

אם כבר אנשים לא ראויים לי

תלוי מה התכניות שלך לגבי הצבא

אם אתה בראש של קצונה וקריירה צבאית ארוכה- אין לך ברירה אלא להתחתן תוך כדי.

אם זה שניה וחמש- הייתי ממליץ לך להמתין עד לאיזור סוף השירות ואז להתחיל לצאת.

יש לי כמה חברים שהתחתנו תוך כדי השירות (שנה וארבע), וכולם סבלו מזה- הם, האשה, הצבא.

כל אחד מהם אומר לאנשים ששוקלים להתחתן בצבא שלא יעשו את הטעות הזו.

גם לכאלה שהיו הבטחות מהמפקדים על התחשבות וכו'- בפועל בצבא שום דבר לא מובטח, הם טחנו 17-4 כמו

כולם, וגם את צוק איתן הם קיבלו בתור בונוס. תחשוב לבד מה עובר על האשה בזמן הזה...

ואל תשכח את קודשא בריך הוא בסיפור. במידה ותכוון לדעתי, תתפלל שריבוש''ע לא יקפח את שכרך, שכן עסקת במצווה...

ב"הצלחה בצבא! עד מתי נוב 15 ...

חיזוק גדול לכל המחפשים.
אולי שבע שניפ בפורומים זה כמו שיעקב עבד ברחל
רק הפוך.
בניין עדי עד. שמחה וששון ועוז רוח.
 

המון המון מזל טוב . שתצליחו , שתזכו להקים בית כשר ונאמן בישראל בניין עדי עד

בשמחה, באהבה, בקדושה ובטהרה.

הצלחה רבה.

השאלה השתדלות הזאת כרוכה במעשים? 

שאת לא כ"כ מצליחה לעמוד על איזה מידה, את מתקנת? שואפת לתקן?

ורגע אם זה לפני מליון שנה זה אומר שאת נמצאת באשה הכי מבוגרת בגינס? 

כל הכבוד.. 

ולפי הרב גוגל קיבלתי את אסון הייזל שהיה בבריסל..

לשרשור לא.

הכי כיף זה הסיפוק שאחרי . לאחר שכן הצלחת להשתנות.

בהצלחה. (: 

אבל עדיין רק לדעת בלי לעבוד , לא כ"כ שווה משהו. 

כמו אלו שמעשנים. יודעים שזה לא בריא,  רוצים להפסיק . ובסופו של דבר ממשיכים.. 

אז כמובן שזה תחילת הדרך אבל צריך להמשיך.. (: 

אני מרויד את הכובע בפנייך.. (: 

אין צורך? 

כבר הורדתי אותו, לפחות תרימי לי אותו.  

עזרת ל מאד וחיזקת אותי אשרייך

הצעות מעשיות יתקבלו בברכה

(כבר חשבתי על "ספר המידות" של ר' נחמן מברסלב)

לי יש שיר שאני תמיד שומע של האגרת זה גם נקרא? ;) 

יאלה עכשיו אני שומע. 

פשוט הוא גם בא בטוב. 

(:

או 

(: 

כמה כיף לראות שזה עזר אפילו אם זה רק היה למישהו אחד. היה שווה לי לרשום את המגילה הזאת... 

וכל הכבוד אחלה בחירה. אם כבודו יכול לנווט זאת לכיוון - מידת הכעס. שהיא תלויה בגאווה.

והחיים ישתנו לטובה בהכל. 

ומה שהכי חשוב זה לדעת שזה קשה. (לא מצליחים ביום אחד..) אז לא להתייאש... 

בפרט שזה אחד מהמשפטים המובילים של ר' נחמן.. 

בהצלחה. 

(: 

זה לא ששאלתי כמה אקסים היו לכם? וללמה נפרדתם וכ'ו.. 

פשוט שאלה שתחזק את כולנו לפני יום הדין... 

(: 

לא הגעתי לעומק דעתך.. 

(: 

זה הבנתי , לכן גם זאת דוגמא שעלתה לי לראש. 

פחות הבנתי את הקטע של ה-נפלתי.. (: