פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1263)

טוב אח שלי.

אני לא מרבה להגיב  אבל...

נראה לי שאתה חי בדיסוננס  - קונפליקט פנימי.

מצד אחד אתה אומר: "אני רוצה בית מסורתי" מצד שני זה לא נראה שאתה יודע מה זה אומר..

אולי בתור התחלה אומר שדת, בעיקר היהדות זה לא מצוות כבקשתך. יש תורה שבכתב, יש תורה שבעל פה - יש גמרות וראשונים ואחרונים ופוסקים והלכות. זה טוטאלי.

יש גם הנהגות שהם התחום האפור של הדת. אתה לא נמצא בתחום הזה.

זה אולי לא פופלארי להרחיק אנשים מהדת אבל אני לא בטוח כמה אתה בפנים, להניח תפילין זה חשוב ואף אחד לא מזלזל בזה - אבל כדי להקים בית דתי זה לא מספיק.

איסור נגיעה של חיבה, או במילים אחרות 'טהרת  המשפחה' מלבד היותו דין הלכתי,  הוא בבסיס הערכים של בניית בית יהודי מסורתי משותף. תבדוק את עצמך אם זה מתאים לך. 

איך שתיארת כאן זה שהיא בפנים ואתה בחוץ. ואתה לא יודע אם אתה רוצה את 'המסורת היהודית' בגללה או אם אתה רוצה את ה'דת' כי זה הרצון האמיתי שלך .

לדעתי אם אתה שמח שהיא בפנים וזה מה שאתה רוצה בחיים שלך תיכנס גם - הדת זה מקום טוב. אבל תיכנס בגלל שאתה רוצה להיות שם, לחיות את הדת להאמין כיהודי. שלם בתורה שלו במצוות שלו. 

אולי הייתי קצת חריף ויכול להיות שלא הבנתי כראוי את דברך, אז אם אתה מרגיש שהדברים אינם מכוונים אליך אני לוקח אותם בחזרה.   

רק טוב.

רוצה לציין , לא חי בהכחשה!! הייתי שם כיפה עד לפני שנתיים ולאחר בירור מעמיק עם עצמי הגעתי להחלטה שבאיזה שהוא מקום זה קצת כולא אותי והייתי חייב להרגיש טיפה חופשי. מבחינת דת , אני במקום שטוב לי בו לחלוטין! אמנם לא מקיים מצוות ולא מהדר אך דרך ארץ קדמה לתורה ועושה עבודה על המידות שלי ...

מבחינת הקשר איתה- נכנסתי לקשר בידיעה שזה יקשה עלינו. לא אשקר- חשבתי אפילו שזה יוביל למשהו טוב ואוכל להתגבר על זה, אך כרגע ללא הצלחה. אני מרגיש באיזשהו מקום שהיא שוב פעם מחזירה אותי לאחור ,דבר שכרגע אין לי רצון בכך. אני מרגיש שזה סוג של כליאה( וסליחה אם פגעתי במישהו כרגע).

מתחילה, ידעתי שהקשר לא יבוסס על מגע כלל. אני חושב שאני כן מרגיש רגשות אליה אך לא יודע אם הם אמיתיים ומכאן בא הרצון של ליצור מגע שיחזק את הרגש. אני לא חושב שיש כאן מישהו שלא יסכים איתי, כל עוד אין מגע הרגש באיזשהו מקום נחסם אצלך.

אבל לדעתי הבחורה חיה די בסרט

ומאוהבת בך מעל לראש ולא רואה תדברים כהוויתם.

וזה מה שגורם לה לרצות אותך למרות הכל.

לדעתי ברגע שזה יהיה יותר רציני (חתונה) היא פשוט לא תבין איך ולמה היא הכניסה את עצמה לזה.

אני לא אומרת שמסורתי ומתחזקת לא יכולים להתאים

אני כן אומרת שאם אתה מרגיש שמה שהיא מייצגת כובל אותך.... זה בעייתי.

ואם הכל טוב איתכם, תסגרו, תתארסו ותתחתנו ואז תגעו (מפגר, אבל צריך להיאמר)

את חיה בבועה כנראה ולא מצליחה להבין כיצד עובד החיבור בין גבר לאישה.

את הדוסית המצויה! שבאה עם קריטריונים לפגישה ועל פי זה בוחנת. חבל! זה קר.

איפה האישיות של הבן אדם מעבר לרשימת קניות שאת עושה.

החיים זה לא שחור או לבן , לפעמים אתה נמשך לדבר האסור ולהיפך ממך(" לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו")

מקווה ששמעת על המילה כימיה וחיבור .

בכל זאת שיהיה לך יום מקסים

.. שמירת הנגיעה.
שזה משהו שמאוד חשוב לה ונובע מהשאיפות שלה לחיות על פי צורת חיים מאוד מסוימת ולהקים בית על עקרונות מאוד מסוימים.

מה יהיה כאשר היא תרצה שתלך להתפלל במניין ויהיה לך קשה?

מה יהיה כאשר היא תרצה להקפיד הקפדה יתירה על כשרות במטבח המשותף של שניכם ויהיה לך קשה?

מה יקרה כאשר היא תרצה לשים את הילדים במסגרות חינוכיות ייעודיות ולך זה יראה יותר מדי? 

אני חלילה לא מחליטה בשבילה שזה מה שהיא רוצה.. ושים לב שלדעתי זו אחריות שלה גם להבין ממך את התשובות לשאלות האלה. שיהיו אשר יהיו. 

 ישבתם פעם אחת ודיברתם על הדברים האלה? שהם מאוד יבשים וקרים כביכול אבל מאוד משמעותיים להמשך הדרך... 

כימיה זה חשוב מאוד.

אומנם דרוש הרבה יותר מזה כדי לקיים בית. 

מאחלת לשניכם רק הצלחה 

ואני יודעת שאהבה זה לא הכל בחיים.

אני וויתרתי על אהבות כדי להיות מאושרת באמת.

אהבה זה לא מספיק.

צריך גם התאמה, הערכה, רצונות הדדיים. 

יש לכם ילדים לגדל.... זה לא רק אתה והיא....

וכל טעות שלכם, זה עליהם.

אז בבקשה.... עכשיו תחליט מי חי בסרט ומי רואה תמציאות כהוויתה.

שנישואין זה לא רק אהבה ומשיכה,

צריך לנהל חיים יחד, יש קונפיקטים לא פשוטים כשיש פערים בתיות ברמה הזאת

ולהיכנס לזה זה בעיה גדולה

כך שעם כל הכבוד לכימיה והרגשות, הם לא כל החיים, ובמבט מפוכח וראלי אתם עלולים לסבול מאד מהחלטה של חתונה.

שמירת נגיעה לא נגמרת בחתונה, גם אחרי החתונה צריך לשמור נגיעה שבועיים בחודש (מלבד בזמני הריון\הנקה)

ומי ששומר נגיעה רק בשבילה, יהיה לו התמודדות גם אז

זה כל החיים לחיות בבעיה לא פשוטה.

פעם ראשונה..... חתמתי.

(למרות שגם בשישרשור מטרת הדייטים אני די מסכימה איתך רק שלא בגעתי לזה...)

ישלי חברה שעכשיו מאורסת לאח של החברה הכי טובה שלה...

והיא גם לא חשבה לרגע שזה יקרה לה!

לעולם אי אפשר לדעת מה התוכניות שהוא מתכנן לנו...

ולא ציינת אם את חושבת בכלל שיש פוטנציאל

וזאת בהנחה שאת מוכנה להתחתן בקרוב, אם לא פשוט תנתקי איתו קשר ותשכחי ממנו.

'אין חכם כבעל הנסיון...'

את צריכה לקחת בחשבון משהו- את לא יודעת איך החברה שלך תגיב לזה.

אני מכירה מקרים לשני הצדדים- חברה ששידכה בעצמה בין אחיה לחברה שלה, ומהצד השני גם חברה שהתנגדה בכל תוקף וממש באופן אקטיבי (ובלי סיבה הגיונית. היא החליטה שבטוח לא ייצא מזה כלום) לקשר של חברה שלה עם אחיה. 

בשני המקרים הזוגות התחתנו בסוף, רק שבמקרה השני החברות שלהן פשוט נהרסה, וגם בסופו של דבר הן "נתקעו" באותה משפחה.

אני לא אומרת שאת לא צריכה לצאת איתו. פשוט תכיני את עצמך מראש שלא בטוח שחברה שלך תשמח. אפילו אם היא ממש אוהבת אותך. 

אולי שווה לך לברר עם צד שלישי גם מה דעתה של חברתך על העניין.

ושוב, אם את באמת חושבת שיכול לצאת מזה משהו, לא לוותר בשום אופן בגלל דעתה של חברתך, מה שהיא לא תהיה.

בהצלחה רבה!

להשתדל לקבל הצעות מכל מקום

אך לבדוק אותן

אין סיבה לדגול ב"לצאת עם כמה שיותר".

מה גם שכמו שאמרת זה שוחק,

אבל לא נראה לי שלהתכתב זמן רב יפתור את הבעיה..

להיות פתוחים לקבל הצעות

אך עם זאת לברר את הדברים הקריטיים לך.

אפשר להתפלסף הרבה על הנושא, אבל תכלס-

כשאדם פוסל בלי סיבה -הוא כבר מרגיש את זה..

לא יהיו תחליף לפגישה.

(אבל נראה לי שהבנתי לאן נושבת הרוח...).

את צודקת.

העניין הוא שיש פרמטרים שבלתי אפשרי לברר לגביהם מראש ויש דברים שמראש נראים קריטיים אבל במפגש עם האדם המסוים, כבר נראים פחות משמעותיים ביחס לשאר הגורמים במשוואה.

(יצא לי משפט מסובך (: ).

תודה!

ב"ה
כל אחד צריך לדעת מה העקרונות שלו- שעל זה לא יוותר. את זה לבדוק לפני כדי לראות אם יש טעם להיפגש.
כי סתם להיפגש זה שוחק נפשית ורגשית.
אם הכל בסדר, ונראה שיש פוטנציאל- אפשר להיפגש, בהתחלה עם השכל ואחר כך להיפתח עם הרגש ולראות לאן הקשר מתקדם והולך.
בהצלחה.. .

כל אחד בהתאם לנפש הפרטית שלו.

אני אחד למשל, שממש קשה לו להחליף קשרים כמו גרביים...(אפילו קשרים קצרים)

אז אני משתדל להיות יותר ממוקד.

עוד

מישהו

רוצה

להגיד

משהו

בנושא

?

ב"ה

אשתף בדעתי-

שאלה ראשונה היא כלפי עצמינו- האם למרות האתגרים והכאב יש לי תקווה לטוב... מצאתי מסלול שאני מאמין שלאט דברים מסתדרים למרות האתגרים. האם לי, בפנים, יש אופטימיות. אם זה לא תקף, אז צריך למקד שהשאלה המהותית שלך כאן לא קשורה לדייטים. אם זה תקף-  עוברים לחישובי הדייטים, להלן :

החיים שלנו מורכבים, ודייט מורכב בגלל כל התנאים של דייט (מלאכותי, שיווקי וכו' וכו'), וגם כי טכנית, אלו רק כמה שעות, אפילו כפול 20 לא כל מי שאת יופיע בדייטים. אז נכון שבהתחלה זה ממש מלאכותי כי בודקים אם יש קשר בכלל, אבל זה לא נורא כי זה רק בפגישות הראשונות, (יש שיגידו בפגישה הראשונה), בהם זה נכון, צריך לראות קודם שמחה או אפילו נינוחות בלבד- כי באמת העיקר זה חלומות והתקדמות.(בחיים עצמם זה אמור להיות כך, אם לא- חזור לסעיף א').

אבל בהמשך- כל פעם אני מביא עוד קצת מעצמי, זוויות שונות. ויש בי זוויות של חלומות, זווית של שמחה, זווית של מה שמכעיס אותי באנשים, וחלק מהותי בי זה האתגרים, הקשיים, הכאב והתהליכים המצמיחים למינהם שלעיתים לוקחים אותך עד לקצה(זה שלפניי הייאוש). 

את גדולה, נפשך רחבה, יש בך המון זוויות. את כולך, בשלמות, לא יכולה להופיע בדייט אחד.

אז נכון, מה שמופיע בדייט זה חלקי, אבל זה כמו בחיים, רבדים שונים, זה המורכבות של העולם, זה ההרמוניה של העולם, זה המורכבות שלך, זה ההרמוניה שלך.

בהצלחה לכולנו.

תשובה יפה ומעמיקה

ובע"ה גם אצלך

שבע"ה תמשיך לשדך עוד זוגות

גן עדן מלא

לא יזיקו לו להשלים עוד כמה סטים

של "שליש גן עדן". זה משהו מומצא כנראה...אין שום מקור תורני מבוסס רציני שמדבר על זה. וגם רבנים בדורות האחרונים כבר נתנו דעתם לנושא הזה, וגיגול קצר יוכל למצוא את תשובותיהם...

אבל זה לא אומר שזה לא מצווה גדולה מאוד! וניתן להגיד ש"כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו" - וכיוון שידוע ש"כל השרוי בלא אישה שרוי בלא שמחה ..." וכו' וכו', ונחשב כמת - הרי שבשידוך, הציל המשדך את המשודך, ו"הציל עולם ומלואו" (כן - זה פילפול ביינישי, מותר לי לפעמים ).

אין מקור לכך שחשוב כמת. נאמר עליו שחייב מיתה, וכן שאינו קרוי אדם.

בראשית רבה:

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אף בלא חיים, שנאמר (קהלת ט) ראה חיים עם האשה אשר אהבת

האם זה לא מקור לכך שהשרוי בלא אישה חשוב כמת? לפחות לדעת רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי...?

תנא ושייר? מאי שייר דהאי שייר?

כי ע"כ יש לדחוק ולומר דבלא חיים היינו שחייב מיתה.

או דע"כ פליג אש"ס דילן דדריש לה בקידושין (ל: ) בעניין אחר.

אז נחשב כמת?

(שכחתי מה המקור בכותרת... תסלחו לי)

הייתה לי תחושה שמישהו הולך להגיד את זה

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t578126#6386541

בגמרא שם (שבת לא.) נזכרו 6 שאלות (וגם אם תצמצם יצא 5).

כאילו זה עוגה שחותכים לשלוש חלקים?

כל מצווה זה שכר עצום ואינסופי, זה מעליב לומר שליש גן עדן על שידוך

זה מליון גני עדן. 

חשבתי שזה ברור לכולם שזה נאמר בהומור.

שאני מכירה??

ואשריך!!!

בקרוב אצל כולנ״ו, גם להתחתן וגם לשדך ....!!

אוקיי. אז אתה רושם פרטים?

ובכן...

די, נגמר. גם מי שרוצה להתחתן שם כבר לא יעשה את זה עכשיו.

שימו לב לתאריך, ותפעילו את הראש - זה עוד שלושה ימים!

בקצב הזה זה יעלה פה גם עוד שבועיים...

אדם שלומד בישיבה יוצא עם תואר "בן אדם", כי זוהי מטרתו של הישיבה, להוציא אנשים מלאי יראת שמיים לחיים בחוץ. איך עושים זאת? ע"י לימוד תורה. איזה לימוד תורה? הכל! גם כשאתה לומד דיני ממונות שלכאורה מתייחסים רק לצד האנושי, אתה בעצם נהיה מוסרי יותר (מבחינה אלוקית כמובן. גם לגויים יש מוסר, אמנם חיצוני אבל יש להם). יותר מזה, יש אנשים שגם אחרי שיוצאים מהישיבה עדיין לא מוכנים לחתונה ורק אחרי שטעמו קצת מהחיים בחוץ ומבינים לקראת מה הם באים, אז הם מוכנים (תקרא לזה תהליך של התבגרות).

כמובן שיש לך אנשים יוצאי דופן שהם מוכנים להתחתן כבר מגיל צעיר, אבל הרוב לדעתי זה כמו שהרב אומר (ועוד הרבה רבנים סוברים כך).

אומר הר"ן בקידושין :

בבבל , שהנשים היו מטפלות בעניני הבית וגם עוסקות במשא ומתן ישא אשה ויעסוק בתורה

אבל בא"י שהנשים לא עובדות  ילמד תורה ואז ישא אשה

(נ.ב. זה גם למי שרצה מקורות לכך שהאשה מפרנסת בעל ת"ח )

עוד דבר- לגבי הלימוד .

היות שהתורה היא תורה אלוקית וטמונים בה שמות ד' וקרבה לד', 

אזי כאשר אתה לומד שור שנגח את הפרה אתה עושה לנשמה ולנפש השפעות מטורפות

וקצת מצחיק להביא כאלו הוכחות אבל אמר מישהו שהיה מומחה למדיטציה

ולמד גמ' שור שנגח פעם ראשונה בחייו בגיל אולי 40 

הוא יצא מכליו כמעט!!! אמר שחצי שעה של גמ' זה כמו איזה 100 שעות מדטיציה

הווי אומר , ההשפעה הרוחנית של הגמ' היא משהו עוצמתי מאוד

אני רוצה לשבת בישיבה וללמוד תורה.

מעוניינת להיות אשתי? בשמחה! אני ממשיך ללמוד.

הרבה אנשים בוחרים במימוש עצמי כלשהוא,

אם יש מי שרוצה להתחתן איתם, ולשאת באחריות של זה - אשריה.

הדיון מדוע הציבור צריך לפרנס לומדי תורה הוא אחר.

אם היא באמת האחת שלך,אתה תפגוש אותה כשתהיה מוכן ואם לא-חסכת לעצמך...

אוקסימורון זה צמד מילים שכ"א בעצמה היא אמת ושהם ביחד זה שקר. 

לך על זה למה לא?

ולא נכונה

[בתור חברה רווקה של בחורה נשואה, וחברה טובה מאוד מאוד מאוד שלה. בעצם, של שלוש לפחות..]

צריך לחשוב טוב עד כמה מתאים לך להתחיל לצאת כרגע

נכון שלא נעים לדחות אותם פעם אחר פעם

אבל זה יהיה עוד יותר לא נעים לגלות שהקשר מתקרב לכיוון חתונה

ואתה עדיין מזדחל מאחור

אם אתה חושב שמתאים לך כרגע-לך על זה!

ואם לא- תודה להם מכל הלב על שחשבו עליך

תסביר להם בעדינות שאתה עדיין לא מוכן כרגע

וכשתהיה מוכן,כבר תודיע להם בעצמך (זה יחסוך לך הרבה נידנודים ובילבולים)

בהצלחה רבה!

הם תמיד אומרים לי תמשפט שעם האוכל בא התיאבון...

אומרים שאם אני אחכה אז יכול לצאת שסתם חיכיתי 

וכשאני בפנים אני תמיד יכול לומר שזהו...

אל תצא עד שתרגיש מוכן להתחתן!!!!!

אל תעז לעשות את זה לאף בחורה!

מה יקרה אם באמת תגיעו למסקנה שזה מתאים

ופתאום תרגיש שאתה עוד צעיר ולא בטוח שאתה רוצה להתחתן?

אני יכולה לספר לך מה יקרה, או שתמרחו קשר על זמן ארוך, שזה גרוע.

או שתפרדו,

ואני לא יודעת מה יותר גרוע.

אל תגיע למקום הזה!! |מתחנן| |זועק|

אם אתה מחליט לחכות כי אתה לא מוכן, זה לא יהיה סתם.

אם תחליט שאתה מוכן, תפאדל, ב"הצלחה.

אבל אתה חייב להחליט לפני.

תחשוב אם אתה רואה את עצמך נשוי עוד כמה חודשים או לא..

אני כותבת ככה כי אני נכוויתי מהעניין.

ואני לא רוצה שזה יקרה לאף אחד/ת אחר/ת.

יש לי חברה שיצאה עם מישו והכל היה טוב,והם התארסו עד שפתאום הוא החליט שהוא לא מוכן לחתונה..

ויש לי המשך עצוב עוד יותר לסיפור כזה.

בסוף הבחור החילט שלמרות שהוא לא מוכן, הוא התחתן..... וה׳ ירחם מה איתם עכשיו....

בלי לבנות איזשהו קשר?

התאמה שכלית- מילא. אבל רגשית? זה לא מתמטיקה, זה רגשות ובני אדם ולכן כדי לבדוק התאמה רגשית צריך לבנות איזשהו קשר רגשי.

אף אחד לא טוען שהקשר לפני החתונה הוא כמו הקשר אחרי. כולם מבינים שזה רק ההתחלה והבסיס.

אבל קשר רגשי כלשהו צריך להיות לפי דעתי.

(אבל זו רק דעתי, תכלס שכל אחד יעשה מה שמתאים לו, אני לא אומרת לאנשים איך לנהל את החיים שלהם)

אולי צריך להגדיר מה זה לבנות קשר.

לתת מתנות, מחמאות וכדו' זה לא דברים שצריך בשביל לבדוק התאמה רגשית

אם אתה מרגיש אליה קשר, לא צריך לחזק אותו במעשים, את זה תעשה אחרי החתונה.

ואם אתה לא מרגיש, פשוט תחתוך, למה צריך לנסות לבנות משהו שלא קיים?

נשמע לי לא נכון.

אלא גם למשל יכולות של הבנה הדדית של הרגשות, אמון הדדי וכדו'.

יש לשיטה בעיות כפי שהזכרת, וחלק מהתמודדות איתן היא קיצור של התהליך במידת האפשר, אבל נראה לי שרוב הציבור הדת"ל פשוט לא מסוגל לעבור לשיטה החרדית, אנשים לא יעזו להתחתן במצב הזה.

לק"י

החתונה.

לא אומרת כבר מהדייט הראשון, אבל בשלבים מתקדמים יותר- כן!

בעולם החרדי אתה רק בודק בדייטים.

בעולם הציוני דתי אתה מנסה ליצור משהו,

ולראות האם אתה מרגיש איתו טוב.

זה נובע מכך שבמגזר החרדי מספיק שמרגישים משהו בסיסי ורואים התאמה כללית,

כדי להחליט שאפשר לבנות עם זה משהו.

(זה לטוב ולרע:

לטוב - זה חוסך בשברון לב, ועובד בצורה מאוד ממוקדת.

לרע - לא חסרים סיפורים על כאלה שרוצים להתגרש וחוששים מפגיעה במשפחתם.)

לעומת זאת,

במגזר הציוני-דתי, מתוך היחשפות לתרבות מערבית (וגם מתוך מימד מסויים של השקפת עולם),

יש יותר רצון להרגיש משהו כבר לפני, בכדי להיות בטוחים יותר בקשר,

ומתוך מחשבה שבסיס חזק יותר (שכל+רגש) יקל יותר בהמשך הדרך (לא שזה תמיד נכון).

(גם זה לטוב ולרע:

לטוב - מכיוון שההחלטה יותר תלויה בבני הזוג (מאשר במגזר החרדי), חשוב שיהיה להם בטחון בה.

לרע - שברון לב, ולעיתים קשרים לא בריאים).

נתינת מתנה מביעה אכפתיות.

וכשאכפת לבחור מבחורה (גם אם זה עוד לא שיא אהבה),

זה יוצר אצלה בנפש גישה יותר פתוחה ויותר בטוחה כלפיו.

נכון שמי שנותן מתנה אחרי שבוע, שבועיים או חודש, קצת מגזים (ויש לוודא שאין לו בעיות אלימות),

אבל משלב מסויים, ועוד לפני האירוסין,

זה בהחלט דבר ראוי וטוב.

ואני פונה כאן לכאלה שלא רוצים להיות מושפעים ממנה

אבל מימד מסוים של השקפת עולם?! על מה מדובר?

מישהו יכול להחכים אותי?

והקישור שלך בין הרגש לבניית קשר אינו מוכרח

אני אישית הייתי מאוהב אחרי 3 פגישות

גם אצל חרדים יש כאלה שחושבים שצריך להרגיש משהו משמעותי, זה לא אומר שצריך לבנות קשר.

זה בדיקה אם אפשר להמשיך, ואם יש בסיס לבנות עליו את הקשר

זה לא הקשר עצמו

הרי ההתאהבות הזאת לא נשארת לטווח ארוך

מימד מסויים של השקפת עולם:

מתוך רצון להגיע לשורשם של דברים ולברר אותם היטב,

ומתוך רצון לעשות דברים מתוך הבנה ולא מתוך חובה.

העקרונות האלה הם מאפיין של השקפת עולם גאולית,

ששואפת לעשות דברים מאהבה ולא מיראה,

ובהקשר הזה עולם הדייטים הדתי-לאומי שונה מעולם הדייטים החרדי שיש בו הרבה יותר מימד של יראה.

מישהו שיותר מדי מפנק ונותן, בלי לשים לב לקצב ההתפתחות של הקשר,

בהחלט אמור להעלות סימני שאלה.

זה סימפטום מוכר של בעיות אלימות.

לא בהכרח, אבל ייתכן...

נפגשים כדי לראות אם יש משיכת לב.

אם אני יכולה להתמודד ולעבוד עם הבחור הזה ולבנות איתו בית.

דווקא יש הרבה קסם בזה שאסור לגעת,כי בעולם המתירני תכלס הכל נמדד במגע, וכך אין באמת קשר רוחני[ לא במובן של הקב"ה אלה במובן של קשר בין נשמות] וכאשר בונים קשר דרך שכל,רגש ורק בסוף משיכה הקשר הרבה יותר אמיתי והרבה יותר טוב.

בחיים יש שלבים ודרך!!!

השאלה היא האם באים לבדוק טכנית אם ישנו בסיס לנישואים-

או האם באים לבנות קשר שמטרתו נישואים-

אבל הדרך לשם היא לא שולית.

כלומר- בנית הקשר היא חלק מהמטרה- וכאשר מרגישים שהקשר הגיע לרמה של נישואים

(ברור שזה לא חד משמעי, יש כאלו שיתארסו כך אחרי חודש וחצי ויש אחרי שנה, אני לא נכנסת לזה)

אז מתחתנים.

זה מאוד מאוד שונה.

לא הבנתי איך החלטת שהקב"ה בנה את העולם באופן שקשר בין איש לאשה מחייב מגע(ברור ששואפים להגיע לשם

אבל לא הבנתי על מה אתה מבסס את ההחלטה שבנית קשר לפני נישואים היא נוגדת את הטבע של העולם...).

לגבי ב'- ברור שזה קשה, אבל אני מעדיפה כך(ואני אומרת מנסיון של קשרים כאלה) מאשר להינשא לאדם שנפגשתי איתו 5-6

פעמים (והמשפט המפורסם של- "הם נשואים די טוב"- לא משפיע עליי- כי א'- אין תמיד דרך לדעת, לא כל הנוצץ זהב, ב'- לא כך

הייתי רוצה להגיע לנישואים- גם אצלנו לא חסרים "נשואים די טוב").

לק"י

אם בהתחלה באמת בודקים שכלית האם הקשר מתאים.

ובהמשך גם מגלים את הצד הרגשי ואת החיבור.

בשלב מסויים כבר מתחילים לבנות את הקשר: יש איזה שלב שבו כבר מחליטים להתחתן או שיודעים שזה- זה ועוד לא קובעים סופית..ואז כבר באמת הקשר הרגשי מקבל מימד נוסף.

אי אפשר לבנות קשר רק אחרי שמתחתנים!

לחתונה מגיעים עם קשר שכלי ורגשי מסויים, ואחרי החתונה הוא מקבל מימדים נוספים.

היינו שמחים שנלך לנביא והוא יגיד לנו מי היא בת הזוג שעליה צווחה בת קול בלי ששמענו. (אגב, שאול חיפש אתונות ומצא מלוכה - כנראה שזה סותר...)

אבל מה לעשות - זה לא עובד ככה וזה תלוי בבחירה שלנו ובחיפוש שלנו.

אז איך נדע מה מתאים - נבדוק בשכל ולאחר מכן ננסה 'לבנות קשר'.

אבל מזה קשר? - אתה מגדיר קשר בצורה אחת ונראה לי שרוב תושבי הפורום מגדירם אחרת.

הסתירה שלך עם הרמ"א מראה שאתה רק שומע על הבניה המוזרה הזו ואף פעם לא באמת מבין מזה.

אני לא אגע האם זה נובע מתרבות המערב או לגמרי מסיבה הפוכה, כי לא צריך, השאלה נובעת מחוסר היכרות עם המציאות.

אנחנו מחפשים קשר ברובד אחר מהחרדים, כי ככה אנחנו. ואנחנו לא יכולים לוותר על זה. תמיד חות הרוב.

הקטע עם הגירושין - סתם הפרזה - הן שלך, והן של המתבכיינים בפורום. לא שזה יוצא נקי, אבל כאן אפשר לפרוק רגשות שלא פורקים במקומות אחרים...

וגם אם כן, אז מה?

שמעתי על ילד בגן שהציע את דוד שלו לגננת שלו והם התחתנו בסוף

והילד...אחחח...לאכול אותו  

נראה לי השדכן הצעיר בעולם, לא?

וואי, איזה חיוך עשית לי עכשיו עם הסיפור הזה, את לא מבינה...

דבר ראשון תמקדי למה את חושבת שיש קשר בינהם.

דבר שני-תבואי ותשאלי קודם את הבחור אם הוא פנוי ואז את הבחורה[כדי לא ליצור עגמת נפש]

דבר שלישי-תיהי עדינה,חשבתי על מישי בשבילך,שייך? מותר להם לומר לא..

כן.... הרבה שליחים לו למקום!!

אני כבר אעשה את בירורי....

אבל כן חשוב לדעת למה את חושבת שזה מתאים...

וגם על השאר... 

גם כשממש אין לי מושג.... איי

יותר לביטוי רגשות, מחמאות וציון נקודות טובות באופן שוטף בקשר.

זה מעודד ונותן תחושה טובה

(כנגד חמישה חומשי תורה וכו' )

דבר ראשון, לא הבנתי מז"א מי מכיר אותה? מי צריך להכיר בשביל ההכרויות?

מספיק שיש לך מספר של חברה טובה אחת כדי שיהיה אפשר לברר אצלה..

מי שאמר לך שבגלל שאת גרה רחוק לא סביר שבחורים ירצו לפגוש אותך, הגזים בגדול.

נכון שקשר כאשר המרחקים גדולים הוא יותר מאתגר, אבל מתמודדים עם זה, ורוב הבנים

שאני מכיר לא יפסלו הצעה רק בגלל מרחק. 

לא חושב שהגיוני לחפש באיזור שלך בדווקא, אין מקום בארץ שהוא עד כדי כך רחוק.

בהצלחה.

יש מקומות שהם כל כך רחוקים, שלא חשבת עליהם בכלל כשכתבת את ההודעה שלך.

ובמקומות האלה, בנות באמת לא נשארות בבית אחרי כיתה ט'

(הרבה לפני דייטים - צריך חיי חברה!)

טוב, יש לי עכשיו כבר כמה מספרי טלפון, נראה...

נניח בטווח של שעה נסיעה או מעט יותר, אין ישיבות בסגנון מתאים?

ותודה לכל המגיבים..

הארת צדדים שלא חשבתי עליהם בתפילה, וחיזקו אותי.