האם אתם חושבים שהקלות שבה אנחנו מרשים לעצמנו לחתוך לפעמים ולסנן אנשים לעיתים באמת על דברים שבמחשבה שנייה היינו יכולים לשרוד איתם - זה רק בגלל השפע העצום והמאגר הגדול מאוד הנגיש לנו ש הצעות, שתמיד נותן תחשוה שאם נפסול את זאת או את זה, חכה לנו מעבר לפינה משהו טוב יותר?
הרי לא חייבים לחזור למצב של לפני 2000 שנה, אבל נביא אותו רק לדוגמא כי זה כן חשוב - בעבר, היית מכיר רק את הבנות שנמצאות בתחום העיירה המצומצמת שלך, ואולי קצת יותר, גם מהעיירות מסביב, וזה היה מאגר השידוכים הרלוונטי לך - והיית צריך בסופו של דבר להתחתן עם מישהי משם, ובסוף אכן מצאת את המישהי הכי מתאימה - אתה או אבא שלך עבורך, זה לא משנה כרגע - והתחתנת איתה. ואני מאמין שאי אפשר לטעון שבעבר בגלל שלא היה מספיק הצעות כולם התחתנו עם נשים שלא באמת מתאימות להם לגמרי והם לא היו מאושרים. זה עוול להם..אני בטוח שהיו מאושרים.
נדמיין אותם חיים בעולם מודרני כשלנו - האם היה כל כך ברור להם שהם יתחתנו עם זאת שאם לא היה היצע גדול כמו היום, הם היו מתחתנים איתה -האם במציאות כמו היום הם לא היו מנפנפים אותה ואומרים - מה פתאום, יש לה בעיות כאלו וכאו ואני אמצא מישהי טובה יותר...?
וגם אם נצעד רק 20-30 שנים אחורה - לא היה אינטרנט, לא היה פלאפון, כל אחד ואחת הכירו הרבה פחות רווקים ורווקות, כולל השדכנים שהכירו פחות - וככה התחתנו, עם היצע נמוך יותר, ובכל זאת אני בטוח שלא "התפשרו", אלא למדו לחיות עם האישה/הבעל, גם אם במבט ראשון הוא לא מושלם כמו שאת רוצה, וגם אם בדיעבד אם היו חיים בדור של היום, לא היו מתחתנים כי עוד היו מחפשים את המישהו המושלם, הפיקס...
היום אנחנו חיים בעידן של שפע, בעידן שיש גם הצעות דרך האינטרנט, וגם לא בעייה להתקשר למליון שדכנים מכל הארץ ולבקש להירשם אצלם ולהגדיל את מעגל ההצעות, וגם קל יותר להתנייד בארץ מפעם, ולהפגש גם עם רחוקים ממך.
האם זה לא פועל בהפוכה עלינו וגורם לנו להיות בררניים יותר ולפסול לעיתים באמת על שטויות?
ברור שמנגנון ההדחקה הטבעי של המון המון חברים וחברות כאן ישר יזדעק להגיד שלא, מה פתאום, אני תמיד פוסל/ת על דברים שבאמת ראוי לפסול עליהם - אבל בואו נהייה אמיתיים וכנים עם עצמנו - אם היינו יודעים שמאגר ההצעות שלנו קטן פי 20 מהיום (על כל 20 בנות שיש להציע לך היום, יש רק אחת, בדוגמה שאני מביא...) - האם עדיין היינו כל כך בררניים ושורקים על כל פיפס שלא נראה לנו?
לא יודע - לעיתים זה נשמע מסביב, שאנשים כל כך בקלות אומרים "זה לא זה", וממשיכים הלאה - כי יודעים שיש עוד "דגים ברשת" והם בטח "עסיסיים הרבה יותר"..
אשמח לקבל תשובות שינבעו ממקום הכי כנה בנפש, גם אם יש צורך הדחקה ראשוני - זה לא בושה לבקר את עצמנו! (מלשון ביקורת).