פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1267)

ככה גם אם לא מתאימים- לפחות לא היתה טראומה

אולי נעשה את זה ,כשאני זורק משהוא ואח"כ השני...וכך הלאה

כמובן שהדברים לא תמיד בדוקים אז לקחת בערבון מוגבל...

אז יאללה , זרקתי ..כמובן תפילה..דבר ראשון..ותמישכו ..דבר שני? ....

יש פה דברים שקצת מובנים מאליהם,לא בטוחה שאני מחדשת פה הרבה

קיצור,תיקח את מה שרלוונטי מבחינתך

 

לבוא רגוע ועם רצון אמיתי להכיר,

בתור גבר,כדאי שיהיו לך כמה נושאי שיחה בראש כדי שתוכל להוביל את השיחה (אל תאכלו אותי על המילה,יש בנות זורמות עם בטחון עצמי שמצליחות להוביל את זה אבל...אני התכוונתי לבנות שהן קצת שקטות בהתחלה ומעדיפות שמישהו יוביל,יתעניין,ישאל שאלות..)

לחייך

לגבי דייטים יותר מתקדמים,חשוב מאוד-רוגע וסבלנות

שהכל יהיה בהדרגה,עודף בל"חיות ולהיטות עלולים להלחיץ אותה ובמקרי קיצון:אפילו להבריח

והכי חשוב:תפילה!!

 

מה עוד תמשיכו...

"צדיק באמונתו יחיה"

וסוד האמונה - המתנה

[לא המתנה שתביא לה... תמתין גם עם ה מתנה... ]

לא אומרת שצריך לשתוק במכוון, אבל כשנוצרת שתיקה, לא להתחיל לגמגם ולחפש נושא חדש ששמרת במאגר לשעת הצורך... לזרום... להיות בטוח.

ובקשר למה שאמרה בת שבע, גם בנות עם ביטחון עצמי מעדיפות נראה לי שהוא יוביל את השיחה... אבל זה לא נורא אם הוא לא. פשוט לא להראות שאתה נלחץ מזה!

ויש לציין כי הדעה המתירה, עיקבית בדעתה.

לעצמי מאיפה אתה זוכר מה כל אחד כתב... 

..

וזה לא רק, נראה לי שהוא נכנס לכל השרשורים שהיו כאן מאז שהפורום נוסד... (יש דברים שהוא יודע עליך עוד לפני שהוא נכנס בכלל! )

בעיקרון יש לו פשוט זיכרון פנומנלי... גאון....

השורה השנייה ודאי שלא, וגם השורה הראשונה - 

זו סתם הוצאת שם רע. אני סה"כ בעמ' 394 בהודעות מאלול תש"ע.

ובקשר לשורה השניה שדיברת עליה... טוב בסעדר..

.חחחחחח

להזהר באמת...

תכונה נשית לזכור את כל מה שמישהו אמר פעם (או כתב) ולהזכיר לו את זה?

תכונה נשית זה להוציא מהבוידם אמירות מלפני 20 שנה ומעלה (כך אומרים).

אני עדיין לא מגרד את הטווחים הללו...

זה טבעי!!!!

ככל שיותר נילחץ, יותר נשתוק! תפסיקו להלחץ! שמעת?

.

מכאן נובע שקל וחומר שלא צריך לאכול אותי

(הגבתי לנועם)

 

פרדוקס?

 

 

פשוט לשמוח ולזרום, באמת. לא צריך יותר מזה 

לא להתאמץ ולבוא עם רשימה מאולצת של מה יעזור לדייט להצליח כי זה בדיוק מה שתוקע...

 

להיות אתה

,מביא אותך הרבה יותר ערני וחד לפגישה,והכל הולך הרבה יותר טוב.

 

לבוא בגישה אופטימית, שיש סיכוי רציני שאני הולך לפגוש את האחת.

 

להשתדל לא לחשוב אם זה מתאים או לא עד סוף הפגישה. 

 

ואפשר להעביר ערב נעים. ולדעת שכל פגישה מקרבת אותך למשודך/ת האמיתי

וכשזה מגיע,

לוקח הרבה זמן להבין שזה הגיע

ושהראש יכול לצאת ממצב הציפיה הקבוע שלו...

 

 

יום אחד זה יקרה 
בלי שנרגיש, משהו ישתנה 
משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו 
ולא יהיה ממה לחשוש. 

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד 
זה יבוא בטוח בעצמו 
כאילו היה שם תמיד 
וחיכה שנבחין בו 

וזה יבוא, אתה תראה 
הידיים הקפוצות יתארכו 
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל 
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל 
להיות שלם עם עצמו 

יום אחד זה יקרה 
בלי שנרגיש, משהו ישתנה 
משהו יגע בנו, משהו ירגע בנו 
ולא יהיה ממה לחשוש 

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד 
זה יבוא בטוח בעצמו 
כאילו היה שם תמיד 
וחיכה שנבחין בו 

וזה יבוא, אתה תראה... 

וזה יבוא, אתה הרי יודע 
לא הכל יטלטל אותנו 
לא הכל יכה 
ומה שייפתח לנו 
מחכה

 

זה מעודד

 

"וכבר בזמן הקרוב יהיה לנו טוב

את תראי זה יבוא מן הסתם
בלי סימנים מוקדמים, בלי דימויים מופרכים

הוא יחזור ויגיע לכאן.."

[אני במצב בטטה. אינלי שירים מעודדים. כל שיר גורם לי לבכות 8 פעמים]

באוזניות. והלכתי לבכות ביער. היה ממש מרומם.
בכי הוא לאו דווקא שובר. אלא לפעמים נותן דחיפה לעתיד טוב יותר.

איזה מזל: החלטתי לגשת 
אל הצגת הקולנוע השניה 
איזה מזל, התחיל לרדת גשם 
איזה מזל שלא היתה לך מטריה! 

איזה מזל הכרתי את פניך 
איזה מזל: חייכת אלי פתאום 
איזה מזל: הצעת לי ללכת 
יחד איתך אמרת - יש מקום 

שנינו יחד תחת מטריה אחת 
שנינו מדלגים על כל השלוליות 
עיר בגשם סחה לנו ככה - 
החיים יפים כדאי לכם לחיות! 

איזה מזל איחרנו את הסרט 
איזה מזל שאזלו הכרטיסים 
כל הרחובות נשטפו סופה סוערת 
אור ציבעוני בזבזו הפנסים 

בא הברק הצית את כל האופק 
רעם גדול כיבה את הברק 
פחד פתאום החליש בי את הדופק 
איזה מזל שאחזת בי חזק! 

שנינו יחד תחת מטריה אחת 
שנינו מדלגים על כל השלוליות 
עיר בגשם סחה לנו ככה 
החיים יפים, כדאי לכם לחיות! 

איזה מזל הפסיק לרדת גשם 
והתבהר הרקיע על העיר 
אם הפרדה היתה מעט נרגשת 
אז האשם הוא במזג האויר 

איש לא שאל אם נוסיף ונפגש שוב 
(רוח נשבה היה קצת מאוחר) 
אבל תמיד כשהעיר מוצפת גשם 
שנינו לבטח רואים אותו דבר: 

שנינו יחד תחת מטריה אחת 
שנינו מדלגים בכל השלוליות 
עיר בגשם סחה לנו ככה 
החיים יפים, כדאי לכם לחיות!

באמת שיר יפה ומעודד

(הגבתי ל-בעזרת ה)

אני אישית מתה עליו,גם בחיים וגם בעיניני הדייטים...

" וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָה לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה- אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ". ורשי"י שם: "לנחמות אשר הבטיח, כי לא יפול דבר"!

אז אולי דווקא כשמפסיקים לחפש ולחשוב ולדאוג - מתחילים למצוא ולבטוח ולשמוח (?!)

מחשבה אותיות בשמחה

באמת אין שום עצב בעולם!

 

מקדישה לך את השיר המהממם הזה...
אם לא הייתי בפלאפון הייתי מצרפת גם קישור..
בעז"ה בשורות טובות

מילים ולחן: בנימין לנדאו.

משכן אבנה לך בלבי
למען תוכלי לנוח מנדודייך
משכן אבנה לך בלבי
למען תוכלי אסוף שוב כוחותייך
את צערך אני חש
הן גם על רוחות הסערה נשבו
את שביקשת
אף אני בקשתי
בכל מאודי
למצוא את מקומי
ואין
חכי צפי תייחלי
תקווה אל תאבדי
שאי את קולך ובקשי גם על נפשי
אך אנא
תקווה אל תאבדי
כל הדרכים החסומות ייפתחו לפנינו
עוד ייפלו מסכי הברזל
הסוגרים על לבנו
גם הים הגדול הזה
יכול הוא להיבקע
אם רק נאמין
‏‎www.youtube.com/watch?v=pzf2i2UbEdE&persist_app=1&app=desktop&guid=&hl=iw&client=mv-google&gl=IL‎

חשבתי שהוא לא כזה מוכר...

 

ואם כבר שיר משמח ומעודד:

 

"בקיץ הזה תלבשי לבן

תחשבי מחשבות בהירות

אולי תקבלי מכתב אהבה

אולי נעשה בחירות

 

אני אבחר בך

ואת בי תבחרי

וביחד נהיה לרוב

כי בקיץ הזה תלבשי לבן

ותתפללי לטוב

 

בקיץ הזה תלבשי לבן

וככה תצאי לבלות

בקיץ הזה נעשה חתונה

ויהי חלקך עם הכלות

 

כי אני אבחר בך

ואת בי תבחרי

וביחד נהיה לרוב

כי בקיץ הזה תלבשי לבן 

ותתפללי לטוב

 

נצא מן הדעת בקיץ הזה

ואחר כך נדע שלווה

יקרה לנו נס בקיץ הזה

אם רק תלבשי לבן...

 

אני אבחר בך

ואת בי תבחרי

וביחד נהיה לרוב

כי בקיץ הזה תלבשי לבן 

ותתפללי לטוב

 

תתפללי לטוב..."

 

נעמי שמר

בדיוק אמרתי לחברה שעל ההזמנה שלי כנראה לא יהיה כתוב "התשע"ד", והלוואי שיהיה כתוב "2014"...

זה לא יקרה והתחתנו מהר.

[ויש עוד 7 חודשים]

אני גם הייתי מיואשת לגמרי בערך בתקופה הזו של השנה (היה לי קשר רציני שנגמר בסוף אדר- לקראת פסח)

וכבר הייתי בטוחה שאני לא אתחתן באותה שנה (והתחלתי לשאול את עצמי אם אני אתחתן בכלל..)

ואז מיד אחרי פסח הציעו לי את בעלי, והתחתנו באלול של אותה שנה.. כך שיש לך תקווה!

(ואגב, זה כמו הגאולה, שיש שאומרים עליה שהיא תבוא רק כשיתיאשו כולם מלחכות לה- לא זוכרת את המקור המדוייק..

הרבה פעמים ה' שולח את השידוך המיועד כשכבר לא מסוגלים לעמוד בנסיון הזה של לחכות יותר. כמו בשאר הנסיונות)

ואז אנלא אתחתן השנה

 

 

נראה כבר.

כשהסיפור מסובך הכל מסובך

זה עוד לא לגמרי לא בידיים שלי ורק אצל רבש"ע,אבל זה מתקרב לשם בצעדי ענק..

יהיה טוב..

וכן עוד דברים!

עם זאת, יש הבדל מסוים בתחום זה בין גברים לנשים. גברים נוטים להתאהב בנשים שאליהן הם נמשכים, ונשים נוטות להימשך לגברים שהן אוהבות

אין עוד
שיהיה במזל טוב

אני זוכרת שכתבתי לי בדף דברים שחשוב לי שיהיו לבעלי:

תכונות ועוד.

לקחתי 3 תכונות אופי שכתבתי וראיתי שיש לו אותן,

לקחתי עוד כמה דברים שכתבתי וראיתי שזה מתאים.

 

מכירה את התחושה הזו שהוא כבר סגור,

כך היה עם בעלי וזה די הלחיץ אותי.

אמרתי לו שאני צריכה עוד זמן לחשוב.

ואחרי כמה זמן שראיתי שטוב לנו ביחד,

שאני מחכה לפגוש אותו,

שיש בו הרבה דברים טובים

והוא נראה טוב מבחינה חיצונית,

 

החלטתי שכן.

והיום ב"ה אנו נשואים.

 

בהצלחה רבה בהחלטות!

(את לא צריכה לענות לי, אלא לעצמך)

1. בא לך לפגוש אותו עוד פעם?

2. אם לא תדברו איתו כמה ימים תתגעגעי אליו?

3. ברמה השכלית יש ביניכם התאמה - הכוון בחיים דומה רמה דתית וכאלה ?

אחרי הפגישה הראשונה, הרגשתי ממש מבועסת שהיא נגמרה!

 

ממש ממש מבועסת, זה היה מצחיק, לא הבנתי איך זה, רק פגישה של 3 שעות וכבר אני רוצה להמשיך להיות איתו

 

אל תחפשי את "האחד" שמחכה אי שם..

 

כשיגיע הזמן, תבררי ברצינות ותחפשי אדם שיש בו את התכונות והכיוונים שאת רוצה, עם מידות טובות ומתחשב;

 

אח"כ תראי אם הוא מתאים לך אישית ואתם מרגישים טוב ביחד.

 

ואם תחליטו שזה מתאים - אז בתוך זה מתבררת השגחתו של ה' - ותגידו לו תודה, ותשמרו על הדרך שהנחה בתורה שבכתב ושבע"פ איך לבנות את ה"ביחד" של בניית בית בישראל.

 

שיהיה בהצלחה, בעיתו ובזמנו.

 

אלא שיש אחד שמיועד מהלידה ואלוקים מסדר שתיפגשו ותתחתנו

אם לא תהיו ממש מזניחים.

זה דוקא מרגיע שבסוף הוא יגיע ואין מה להילחץ

 

ואם הזנחת והפסדת אותו  - יש מה שנקרא זיווג שני, שאותו אלוקים מתאים לפי מעשיו של האדם

וודאי שאפשר להסתדר עם הרבה אנשים, אבל יש לאלוקים תוכנית, ובמסגרת התוכנית יש מישהו שמתאים לנשמה שלך, ולכן אלוקים יארגן שתתחתנו

הקב"ה, והוא זה שמסדר לך את החתן הכי הכי הכי טוב שלך בעתו ובזמנו!

יש השגחה פרטית בעולם. הקב"ה מכוון הכל והוא יכוון אותך לדבר הנכון.

את צריכה לבחון את הבחור בכלים שיש לך-בירור שכלי,בירור רגשי. אם זה בסדר וטוב לכם ביחד אז יאללה.

ועם כל בחור תהיה לך עבודה זוגית מאתגרת.

 

את אמורה לחפש מישהו שמתאים לך לנישואין

אלוקים כבר יסדר שזה יהיה האחד שלך

 

(זה נראה לי תשובה להרבה אנשים על השאלה "איך יודעים שזה זה")

 

תאלצו להמתין כמה שעות

עד לדייט הבא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סליחה על הציניות...אולי הצחוק יצליח להפיג לך את המתח

מה היא חושבת עלי עכשיו?

"מה היא חושבת עלי עכשיו?"

 

 

אני שמתי גרשיים והיא לא!

 

(ברור ששלחתי לפני שראיתי את התגובה שלה..)

חודשים טובים.

|צועק| מי אחראי על הארכיון?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t580995#6408472

 

(ממש במקרה. לא לחשוב על מינוי רשמי).

ממתי זה?

כתוב לי היום **:23

שזה יוצא עוד 22 שעות .
(סתם מעניין אותי ממתי אני זוכר את זה)

מקרה = אירוע שקרה. לאו דווקא אקראי.

המשמעות האקראית מושאלת.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t611156#6777559

 

ברור שעוד תכשיטים, יהלומים, כרטיס בסכום נאה לקניות במאק, או כל חברה מפנקת אחרת.

 

ואפשר עגילים/שרשרת/צמיד[או הכול למהדרין] תואמים לטבעת....

העיקר, אל תקנה לה כי זה מה שכולם עושים או כי ״יש עניין״. 

 

אתה חושב שיש מצב שהיא מצפה למשהו כי כל החברות שלה קיבלו? אם יש לך את הכסף לזה אז תקנה ואם לא אז עדיף שתתן מתנה לשניכם ותשמור את הכסף הזה לחיים המשותפים אחרי החתונה..

לא תאמין, אבל יש מצב שאני סתם רוצה לקנות לה מתנה.

יכול להיות שהיא מצפה לזה,

יכול להיות גם שלא,

בטח שזה לא "כי יש עניין".

 

אה, ולפעמים גם אם אין לי הרבה כסף,

אני ארצה לתת לה מתנה גם אם זה יבוא על חשבון הכסף אחרי החתונה.

וכנ"ל בהמשך החיים בעז"ה.

עדיף שתתן לה כל פגישה משו קטן מאשר משו אחד גדול.

בנוסף היא לא טיפשה והיא יודעת כמה דברים עולים, ככה שהגיוני שהיא לא תרצה שתוציא עליה הרבה כסף.

 

וכלל, היא צריכה את היחס לא את המתנה - כי מה שהיא באמת צריכה היא קונה...

לכן דברים קטנים עושים את אותה פעולה כמו גדולים. 

במיוחד אחרי החתונה - לא נראה לי שכל יום אתה יכול להוציא הרבה...

 

אז אולי שווה תכשיט מגולדפילד או משו כזה. ועוד הרבה דברים קטנים שמשמחים.

וכמובן - מכתבים!!!

אשריו ושירבו כמותו בישראל!!

הוא מכיר אותה כנראה ויודע שזה ישמח אותה. תן לו להחליט אם היא רוצה מתנה קטנה או גדולה או יקרה וכו'.

מאחלת לך שהבחור שלך ידע לפנק
אבל כדאי שלא תבני על כל זה מראש..
אחרת את עלולה להתבאס.

מזל טוב!!!

 סידור/מחזורים עם חריטה

שובר לקניית מטפחות/בגדים בחנות שהיא אוהבת (בת עין/קמיליון/וכו')

דיסק/ספר (אפשר ספר על נישואין/זוגיות)

תכשיט

כוס/מחזיק מפתחות/גימיק אחר עם תמונה שלכם ביחד

משהו אחר שאתה יודע שחסר לה

אני הכנתי לו ספל עם התמונות שלנו, וכתוב:

"איזה נס שיש לי אותך"-ובמקום המילה נס- שמתי תמונה של כוס נס קפה....

 

שיהיה במזל טוב!!

ומרוב שהיא כ"כ טובה,מניחה שיש לה הרבה יותר מתשובה אחת

בכל מקרה,גם אותי מעניין לשמוע

מצטרפת לשאלה

שהוא עומד לסגור את הקשר..

לא צריך להתארס כדי להרגיש שטוב לו איתך ואת יכולה להרגיש די בנח לזרום איתו.
יש מקרים שאפשר להרגיש שהוא מעוניין בקשר איתך ושיוזמה שלך לא תרתיע אותו.

עניתי על השאלה?

ופשוט זורמים ומרגישים..

 

ואת יודעת שהוא ישמח מהטלפון שלך- כמו לשאול אותו איך היה המבחן / כל דבר אחר.
או לפני שבת (אם הקשר מתקדם זה יכול לבוא גם מיוזמך ולא רק מיוזמתו).

לק"י

אבל לי הייתה בעיה להתקשר גם בשלב מתקדם..בעיה שלי.

מבחינה אידיאלית- אני חושבת שהבת תתקשר מתי שבא לה..גם אחרי דייט שני.

אני בעד להתקשר כמה שיותר מוקדם...(מאחרי פגישה שניה)

אני ממש לא מבינה את אלה שלא נעים להן להתקשר לבחור,

אני גם רוצה להיות חלק משמעותי בקשר, לא רק הוא.

שלא תפתיעו אותו עם השיחה, במיוחד בהתחלת הקשר.

שיחות כאלה דורשות הכנה נפשית כלשהי...

 

אז עדיף לשלוח לפני הודעה "נוח לך שאני אתקשר עכשיו?" או לתאם איתו בסוף הפגישה שאת תהיי זו שתתקשר.

הכל תלוי גם באופי הקשר כמובן (אצלי הוא נהנה להתקשר אז לא יוצא לי הרבה, אבל אם קורה ואני מתקשרת זה סבבה לגמרי).

אם אני אשלח לו הודעה לפני, הוא יכול לחשוב שאני חותכת...

 

אני שואלת אותו מראש (בפגישה) מתי נוח לו שנדבר מחר? (בלי לתאם מי מתקשר)

ואז אני מתקשרת, אם הוא מופתע, בעייה שלו!

 

לא רואה שום סיבה (חוץ מבנות שהן שובניסטיות מאידיאל) שלא תהיה לי את הזכות להתקשר...

 

זה לדעתי מקדם את הקשר בצורה מאוזנת.

בהתחלת הקשר, גם אחרי פגישה שניה, השניים עדיין לא מכירים אחד את השני וכל שיחה היא שיחת היכרות ויש כאלה שנגד שיחות היכרות בטלפון

מה ההבדל עם הבן מתקשר או הבת?

 

כשהבן מתקשר, אז זה לא היכרות?

בסופו של דבר, זה שאני מתקשרת,

זה לא אומר שאני אקבע על מה נדבר, וגם כמה זמן.

בסופו של דבר, שיחה תלויה בשניים, מה שנקרא "דו-שיח".

 

ונגיד נגיד שאתה צודק, יש כאלה שגם אחרי חודשיים לא יהיו בטוחים שהם רוצים בהיכרות, (מניסיון)!

 

מבחינתי, אם הבחור כ"כ לא נעים לו, לדעתי, זה נובע משובניסטיות!

ניראלי זה השעה..אבל לא ממש הצלחתי להבין אותך ואם יעזור לך לדבר באישי אז בכייף

ולא אהבה.

אהבה שמתגלה רק בקשר הקונקרטי ולא אח"כ, היא אהבה במידה חלשה.

אהבה שמתעצם בקשר הקונקרטי, ונמשך אחרי זה באש מסויים, היא אהבה עמוקה ומשמעותית!

*לא נראה לי שבד"כ מגיעים לאהבה בפגישות הראשונות, רק יש געגוע לרגש של אהבה!

רק געגוע לאהבה.
ואולי כאשר תבנו את הקשר יותר חזק, אז תרגישי אהבה באמת, ובמילא תרגישי יותר טוב.

אולי אני טועה בהבחנתי, ומה שכתבתי לא נכון. אני רק מציע.

תנסח לעצמך את העקרונות שמאד חשובים לך ולא תתפשר עליהם (כמו שהבת שומרת נגיעה, סתם כתבתי).
אתה לא בררן לגביהם, כי אלו הם עקרונותייך.

אח"כ תכתוב את מה שעדיף אך לא מחייב (לדוג' עדיף לך מישהי שלמדה במדרשה אבל לא בהכרח, שוב סתם כתבתי)
ולפחות אצלי - אם יש את הדבר שעדיף זה "לטובתו" בהחלטה שלי ,
ואם אין אז זה תלוי אם מפריעים לי עוד דברים (אם לא מפריעים לי עוד דברים משמעותיים אז זה לא כ"כ משנה, אבל אם יש עוד דברים משמעותיים אז זה מצטרף...).

 

תחשוב שאם זה עקרון שמשמעותי בשבילך, אז גם אם כעת הפגישה זורמת בעתיד הוא יפריע ולכן חבל בכלל להמשיך... .

מה כוונתך "לא מה שאני מחפש מבחינה שכלית"?.

 

המון הצלחה!

וכל מיני דברים קטנים שמרתיעים בנוגע למשפחה שלה גם וגם להרגלים שלה שלא נשמעעים הכי טובים..

מצד שני אולי זאת סתם בררנות יתר שלי?כי פסלתי כיבכול על דברים "קטנים" יותר..

איבדתי את זה לגמרי כבר עם הדייטים האלה

אם זה סתם דברים קטנים, אז תמשיך.

ואם איבדת את עצמך, סע להודו...

 

זו רק פגישה ראשונה? אולי שווה לתת לה הזדמנות?

לא "איבדת" כלום עם כל הדייטים האלה, אולי רק קצת קצת את עצמך- אתה הלכת קצת לאיבוד .
קח לך זמן לחשוב ברצינות ואולי לעדכן את רשימת העקרונות שלך.

וכמובן תבין שבסוף אתה עושה את ההחלטה הסופית, כל השאר הינם רק בגדר "מייעצים".
אז תירגע, תרפה ותסמוך על ה' שהכל נהיה בדברו!.

 

כעת לעניין שאלתך:
- בעניין משפחה: אני חושבת (אבל זו רק דעתי האישית) שאין לשפוט את הבחור/ה על סמך המשפחה שלו כי אולי הוא שואף לאחרת מהם (אם זה לדוג' מבחינה הקפדה על רמה דתית), אולי זה לא באמת משמעותי ביום יום כמו שזה נראה כרגע וכו'. בתכל'ס לא מתחתנים עם המשפחה, למרות שהיא אכן גורם משמעותי מאד בחיי נישואין. אבל אם יש מוכנות , שותפות ורצון, גם כשלא מאד מסתדרים עם המשפחה הכל מסתדר, תלוי בגישה שלך על העניין.

- הרגלים שלה שנשמעים לא מאד טובים: אז תנסה לברר אצל המשדך / חברות שלה / תנסה "לקרוא מבין השורות" בפגישות עצמן/ תשאל אותה ישירות בעדינות (ותחשוב טוב לפני באילו מילים להשתמש כדי שתובן הכי נכון שאפשר).

- איני יכולה להגיד אם זו בררנות יתר שלך כי אלו הם חייך ועקרונותייך. תנסה באמת לבחון בעצמך האם זה משמעותי מאד או פחות משמעותי וסתם מפריע לקשר. לדוג': משיכה חיצונית. אם זה ממשיך להיות שיש חוסר במשיכה חיצונית בפגישה 4,5, לעניות דעתי זה מאד משמעותי. אבל בפגישה 1,2 לא הייתי פוסלת על זה.

ומה שהיה בעבר ופסלת כבר- אל תתייחס אליהם!. זה היה כי כך ה' החליט ואתה כעת רק צריך ללמוד מזה ולא "להאשים" את עצמך על כך. אולי זה קרה דווקא בעבר אצל אחרות כדי שתבחן דווקא את הנק' הללו בקשר כאן?. נפלאות דרכי ה'.

 

המון הצלחה.
 

 

שאלות שיבהירו לך במה מדובר
ומראש לדרוש הצעות מסויימות..

 

מוכן ומתכונן

כמו שההכנות לקראת שבת לא פוגעות אלא משפרות

שלא צריך לעשות מזה כזה משו גדול, תתלבש נורמאלי, תבוא איך שהיית בא למקום מכובד..לא צריך להתארגן כאילו זה איזה אירוע כי אז זה באמת לא טבעי וזה מריגש לא בנוח..ולא צריך לחשוב מה תגיד! מה אתה הולך לנאום? תזרום..זה הכי כיף..וזה הכי נוח וזה הכי טבעי וזה הכי אתה..הכנות כאלו מבחינתי סתם גורמות ללחץ מיותר..

אז אל תעשה אותה המטרה של ההכנה הנפשית היא לעזור לך ולא להפריע.

ולא כדאי  לדעתי לוותר על ההכנה הפיזית

דאורדנט ולובש סביר באופן רגיל.

[דייט שעבר לבשתי מכנסיים יפות מארה"ב. חשבתי הכל טוב ובסדר. רק לא שמתי לב שיש איזה כפל ובליטה בעיצוב של המכנסיים, שנראה מוזר מאוד במיוחד לדייט, ויכול להחשיד בדבר שלגמרי לא חשבתי עליו כלל, ובני"ש שלא מתעסק בדברים האלו לא חושב על זה כלל וכלל.

רק אחרי התבוננות עמוקה, אחרי שהבחורה לא הסכימה להמשיך, התבוננתי במכנסיים והבנתי שאולי הבעיה בעיצוב של המכנסיים.
היה פשוט עדיף לי ללבוש מכנסיים רגילים!
טוב זה רצון ה', וגם הבושה הגדולה שנגרם לי -רצון ה']

ובגדים רגילים (מה שכתבת). (דרך אגב באופן כללי לא כדאי לשים בגדים חדשים שלא שמת בעבר כי הם אולי פחות נוחים וכו'...)

אצל בנות זה משהו אחר  אבל אצל בנים ממש לא צריך יותר מזה.

 

ללבוש בגדי יום יום, אבל היפים והמכובדים מביניהם (למשל, לא לבוא לפגשות כמו בעלי עם חולצת משבצות חומה ישנה...)

תוודא עם מישהו שמבין בזה שאתה משדר עם הבגדים את הסגנון והרמה הדתית. שמעתי על מישהי דוסית שכמעט פסלה את בעלה, כי הוא בא עם ג'ינס לפגישה ראשונה, וזה היה נראה לה לא מתאים לבחור ישיבה (בסוף התברר שהוא פשוט לבש את מה שאמא שלו קנתה לו כי הוא לא הבין בבגדים אלא רק בתורה..) ואחרי מקלחת.

לא צריך יותר מזה. בסה"כ טוב שהבחורה תכיר אותך כמו שאתה בד"כ (ובגדים אומרים הרבה לבחורות..)

 

הכנה נפשית אם היא גורמת לך להיות לא טבעי עדיף לוותר עליה. לפעמים הדייטים הכי טובים הם דווקא הספונטניים

 

 

מה זה זרימה טבעית...

 

ישבתי לי ברכבת, שנוסעת לה למחוז חפצי.

קראתי להנאתי את הספר המותח....

 

ופתאום, טיפוס חמוד מהספסל הנגדי (עם כיפה) פונה אלי ושואל אם יש לי במקרה מטען של גלקסי (בטח שיש לי... נוב'מת..).

"כן, בבקשה".

מפה לשם.... מתפתחת שיחת רעים נחמדה, שאפילו גרמה לי לצחוק פעם, פעמיים.

בסוף מחליפים טלפונים.....

 

 

***********

מתארגנת לדייט.

כמובן שההתארגנות כוללת מקלחת + עוד התארגנויות של בנות (שהן הרבה יותר משל בנים, אגב!)

 

יוצאת לדרך, הלב מפרפר בדרך.

הלוואי ויהיה כיף! הלוואי ויזרום ויהיה לנו על מה לדבר!

מענין אם ירמוז לי שכיף לו....

ועוד הרבה-הרבה מחשבות של הלוואי....

 

מגיעה לדייט, מנסה לזהות אם זה הוא, אה לא, זה לא הוא....

 

טוב נחכה שהוא יפנה אליי.

הלב בשמיים, יואו איזה פדיחה............

 

ומכאן הדייט רק מתחיל....

**********

 

באיזה מקרה אתה יותר נרגש ובאיזה פחות?

במקרה של הרכבת- אתה לא תחשוב איך להישמע/להיראות הכי טוב?

 

ההבדל היחידי זה שזה נראה כלפי חוץ יותר זורם, כי לא היה גורם שלישי שבירר בינכם שנראה לשניכם שזה מתאים...

 

(ולדעתי זה כ"כ חשוב הגורם השלישי!!!!)

לא חתונה. נגיד לצורך עבודה או לימודים, ואז מתפתחת מזה קשר.
אולי גם כדאי להגיע לדייטים הראשונים בצורה כזאת, אני הולך לדבר עם אדם מעניין, כמו אם הייתי פוגש אותו בעבודה או באונברסיטה, ואם אחרי כמה מפגשים נראה שיש ענין משותף, אז כבר אפשר לחשוב על חתונה.

ברגע שבאים עם גישה ומחשבות והכנות לפני הדיייט, אולי זאת אשתי, ואני צריך להחליט אם היא תתאים לי לבת-זוג, זה כובל ומפריע לזרימה הטבעית. לפחות ככה בינתיים אני חושב. אולי אני טועה.

כן, צריך לדעתי לבוא לפגישה כדי לפגוש בנאדם מעניין, מישהו שיהיה לי נחמד איתו.

כשאתה בא עם כל הציפיות והמחשבות ברומו של עולם, כמו שאמרת, אתה לא מצליח לרדת מה"רום של עולם" ופשוט להיות עצמך, כמו ביום יום וכמו בפגישה ביום יום. זו גם עצה ששמעתי במיוחד בהקשר של ייאוש מדייטים בכללי. כשהציפיות כאלה גבוהות כל הזמן איך אפשר להנות מהתקופה הזו?

 

אז יש משהו במה שאתה אומר.

ולמה אמרתי שאתה צודק "במידה מסוימת"?

כי צריך להיזהר מהגישה הזו, לא להגיע לקיצוניות שלה. לזכור שכן צריך לחשוב הרבה על האם הקשר הזה מתפתח למטרת חתונה וזוגיות ממושכת, לא לקדש את הכאן ועכשיו אלא לשאוף לקידושין אמיתיים

למה לא? זו גישה בריאה לדעתי.

 

אני מזדהה עם התחושה של חוסר טבעיות ומלאכותיות...

המון אנשים המליצו לי לוא בגישה של "אני באה להכיר אדם חדש, יהיה כיף!"

כדאי לבוא במטרה להכיר אדם,אפשר לחשוב אם תרצה לראות אותה שוב.

לא מומלץ לחשוב על חתונה בדייטים ראשונים..

הכנה פיזית- בודאי שצריך שתהיה. חשוב מאד לרושם ראשוני.
אם היית הולך לראיון עבודה, היית מתארגן וחושב על המראה שלך? ככה גם לגבי פגישה- קל וחומר!.

הכנה נפשית- צריך לבוא מוכנים מראש לאיזה נק' רוצים לשים לב, מה רוצים לשאול ולברר וכו',
אבל עדיין להביא לפגישה לזרום בנחת ובכיף. לא להיות לחוצים על הנק' הללו, אלא לפתח שיחה ותוך כדי להבליע את הנק' הללו ולברר עליהן (סה"כ נפגשים למטרה מסויימת ולא סתם כדי לפטפט). 
רוב הצלחה!

צריך להיות מוכנים לכך שמשהו אולי יקרה. זה לא תיכון או בי"ס יסודי, כמובן.

 

אפשר לבוא לדייט ופשוט לזרום גם כשהכנת את עצמך פיזית, הסתפרת והתלבשת יפה. 

 בכל מקום...אפפעם לא תדעו מאיפה היא תגיע

בקשר להכנה הנפשית,ההמלצה שלי היא לא להסתבך יותר מדי.

פשוט לעשות לפני כן דברים שיגרמו לך להרגיש רגוע

כל אחד ומה שמתאים לו וכמובן,לבוא עם סקרנות מסויימת להכיר את הצד השני

(לא,לא התכוונתי לרשימת שאלות!!)

 

וכל שאר ההכנה הנפשית זה משהו כללי

שמתחיל להתפתח הרבה לפני כן

(להכיר את עצמך,לאהוב את עצמך,לרצות להקים בית...זאת הכנה ארוכת טווח

כך שזה במילא לא משהו שעושים רגע לפני הדייט

 

לפעמים אין כוחות דווקא להכנה ולזה שזה משהו רשמי.

ובאמת אם זה היה משהו טבעי ויותר זורם/ אקראי זה היה יותר קל...

הרשמיות היא שמכבידה את הדייטים..

ומבחינה נפשית.. אולי תתרגל במשך הזמן. ברור שכל המעמד הזה של פגישה יוצר לחצים,

אולי תקבעו במקום שאתה יודע שתרגיש בו נוח יותר כמו פארק שקט או חוף הים?

אני חושבת שבפגישות הראשונות באמת לא צריך המון הכנה נפשית, כי באמת בכלל לא יודעים לקראת מה הולכים..

המטרה של הפגישות הראשונות זה להרגיש אם יש זרימה טבעית ונעימות בשהייה יחד ולא לחשוב אם אני רוצה שזו תהיה אשתי. וזה מצריך רק להיות נינוח ופתוח..

בפגישות מתקדמות יותר, אם לא עשים הכנה טובה,  עלולים להיתקע במקום ולא להגיע למסקנות חשובות, לכן שם כן חשוב לחשוב מראש- מה אני רוצה לבדוק, נושאים מסויימים שחשוב לי לדבר עליהם וכו.

ברכת ה' והצלחה.

אפשר להשתלט על הרגש..

 

 

ולא סתם התרגלת לחשוב עליו?

כבר שנים, וזה לא עובר.

וגם לי הוא לא מתאים.

ולאחרונה אפילו בדקתי והוא תפוס (והוא בכלל לא יודע את זה ומן הסתם אם הוא היה יודע הוא ממש לא היה מעוניין. קיוויתי שאולי פשוט הוא יתחתן ואני אפטר מזה אבל כבר לא יודעת מה יעזור..)

מה עושים?

אתן מאוהבות במה שנוצר איתם אצלכם, בסיפור הפנימי שלכם. וזה בסדר. נסו להחליף את ה"הוא" - ל"ילד הפנימי"

אותה הכרות גילתה אצלכן משהו פנימי שלא קשור דווקא אליהם. וזה כאילו כלפי פלוני.

כמו שדברים שליליים שאנו רואים אצל אחרים - הם בעצם "כל הפוסל במומו פוסל", כך בחיובי - ה"התאהבות" הזו הדליקה משו אצלכן שאינו קשור דווקא אתם.

התאהבות אמתית יוצאת לפועל בחתונה, עד אז זה סיפורים בתוכנו, נכונים או לא נכונים, שליליים וחיוביים - רק סיפורים

הסיפור נהיה אמיתי בחיים - בחתונה

ואל תשכחו שיש הבדל בין התאהבות לבין אהבה.

אז אני אוהבת נואשות מישהו לא מתאים לי בעליל...

ניראלי הוא התכוון שהתאהבת נואשות בהרגשה שהזה הלא מתאים לך גורם לך להרגיש..משו כזה..

אהבה היא דבר אמיתי ונצחי שהולך ונבנה עם הזמן.

רגש נובע מסיפור

מה שמוכר גם כ אפר"ת: ארוע פרשנות רגש תגובה

 

אהבה אמתית היא בהויה - טוב יחד בשקט לבבי בזמן אמת

הלוואי ונצליח להפריד

התאהבות = ה"פרפרים בבטן", הרגש הראשוני.
הוא יכול לחלוף, לחוות עליות ומורדות וכו'.
אהבה = נבנית עם הזמן, מצריכה כוחות , השקעה ואנרגיות מצד אחד אבל היא גם הדבר האמיתי...
 

"אהבה היא מצב קיומי. מצב הויה.

אהבתכם אינה נמצאת מחוץ לכם.

היא נמצאת עמוק בתוככם.

לעולם לא תוכלו לאבד אותה,

והיא לעולם לא תוכל לעזוב אתכם.

היא אינה תלויה בכל גוף אחר,

או בצורה חיצונית כלשהי"

 

 

אחד המורים הרוחניים הגדולים בעולם כיום

אצלי זה היה שונה- הוא גם רצה אבל המשפחות לא רצו, וגם אני גבוהה והוא נמוך, אבל לא הפסקנו לחשוב אחד על השני, הוא לא התארס כי הוא חיכה לי,  ושבוע אחרי שהתארסתי עם בעלי הוא התארס עם מישהי שהתלבט עליה הרבה.  אחרי שהתארסתי שכחתי ממנו מאד מהר ב''ה, ואני מאושרת היום עם בעלי כמו שלא יכולתי להיות מאושרת עם אף אחד אחר.

במיוחד את הבית האחרון!!

ב"ה

 

תודה.

מי שאני מרגישה שמכיר אותי באמת טוב.

חברה טובה שלי אח"כ אח/אחות/בת דודה...

ואז צד שלישי עושה תכל'ס ואז זה כבר לא משנה מי זה

 

 

אבל כשלא אני..

נראלי שלא משנה. חבר טוב אולי..

הכי טוב שהיוזמה הראשונית שלי,ואז זה לא משנה מי משדך בתכלס.

 

בתכל'ס, הצעות שלא מגיעות ממני, בדר"כ יגיעו ממכרים,(אגב, בדר"כ מכרות-מסתבר שבנות הרבה יותר מתעסקות בזה)

ולא דווקא מאנשים שקרובים אלי במיוחד,וזה סבבה מבחינתי.

 

 

בד"כ משהו מהמשפחה / חבר קרוב. לעיתים בודדות שדכן חיצוני

 

המועדף זהו החבר קרוב. פשוט יותר מעגלים שיש סיכוי להיחשף אליהם. בני משפחה לרוב מציעים דברים מוכרים או לעיתים ממש הברקות.

כאלה שיודעות מה אני מחפשת(:

ויש לי עוד הצעה... אלוקים!!! הוא ימציא לי אותה לא משנה דרך מי!!!

לא מכירה, אבל רציתי לאחל לך המון מזל טוב!!