פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1267)

נראלי בדברי שיר

קישורים למשחקים:

 

משחק הגדרות

 

משחק חמישיות

 

משחק רגשות

 

תורידי את שלושתם, תבדקי מה הכי מתאים כרגע לקשר, ותשחקו...

 

בהצלחה!!

בכל זאת היא גדלה רוב חייה במסגרת חרדית, משפחה שונה ורקע אחר לחלוטין.. בדר"כ מחפשים משו דומה..אותי לפחות זה קצת מטריד

אני אמשיך. אתה מהעיר והיא מתנחלת
אתה מתנחל ממלכתי והיא ממעלה לבונה
אתה מנחלה והיא מגרעיני הערים העבריות.
שתיכם מאותו תת זרם אבל המשפחה לא

תהיה רציני אם היא לא רחוקה כל כך בדעות והמשפחה שלה נורמלית אני לא מבין למה לפסול

אתה לא תמצא אף אחת, שבאה בדיוק מהרקע שלך, בדיוק עם החשיבה שלך, ובדיוק כמוך!

די לפסול על שטויות!! אם טוב לכם ביחד, ואתם אוהבים אחד את השני, אין מה במשקעי העבר.

 

אולי תפסלו בחורה מראש, שכשהיא הייתה תינוקת ההורים שלה לא הלבישו אותה בחצאית, אלא בבייביגרו. (לא צנוע)

זה תלוי למה הבחורה עזבה את הדרך שבה היא גדלה ואיך היא עשתה את זה (מרידה לדוגמה, מצביעה על אופי מסויים)

תלוי גם איך המשפחה שלה מקבלת אותה (אם היא מנודה זה משפיע עליה)

תלוי גם בהשקפה שלה עכשיו.

בעיקרון אין טעם לפסול סתם. צריך לברר את כל הפרטים, ואז להחליט אם זה מתאים או לא.

עם בחור שהיה חרדי ועכשיו דתי לאומי.

 

למעשה גם אם הוא מגדיר תצמו חרדי אינלי בעיה, רק שיהיה ציוני..

 

ואני לא חרדית..

 

אז מה אם הרקע שונה??לפי דעתי זה לא אמור להטריד. הכי חשוב זה מה האדם כרגע..

 

 

מה שחשוב זה שיש כיוון משותף. רצון לבנות בית עם אותו קו מחשבה אותו דרך חינוך לילדים.
ברגע שזה הדדי רקע המשפחה תופס פחות חשיבות.
כל זה בהנחה שהמשפחה מקבלת למרות פער הרקעים..

תתמקד בה
כשאתה מסתכל לה בעיניים אתה מרגיש את זה..?
קצת רומנטיקה..

אז התשובה שלי, היא כזאת.

תלוי מה זה רקע חרדי, יש כאלה שאומנם גדלו בסביבה חרדית, אבל ההורים נניח בעלי תשובה, או לא חרדים קלאסים, ככה שזה יכול להיות שונה. (בעיקרון פחות מצוי שבבית חרדי קלאסי יהיו תופעות כאלה... אז מנהסתם שזה בית מסגנון שונה)..

אם היא חזקה חזקה מבחינה דתית ובחרה בדרך הזאת מתוך אמונה שזה הדבר הכי נכון, אז אתה יכול להיות שקט. כי היא בטח הרבה יותר דת"לית ממך. היא בודקת כל דבר שהיא עושה. לעומת כאלה שממשיכים את הדרך של אבא.

עכשיו, לדעתי באופן כללי, אם רוצים לבנות בית מסויים, כדאי שלפחות צד אחד ידע איך בונים בית כזה מתוך דוגמה אישית. (נניח חוזר בתשובה ודתיה שרוצים להקים בית דתי) כי אם לא, זה באמת יכול ליצור בלבול בבית. אבל כשיש אחד שמכיר כבר את הדרך, זה משהו אחר.

עכשיו, בקשר להוואי ולרקע שלה, יש מצב שהיא מעורה הרבה זמן עם הציבור הציוני, היא בטח מבלה עם הציבור שהיא בחרה לעצמה, ככה שלא תראה הרבה זכר לזה...

בעיקרון, העניין ההשקפתי (רוחני, דתי) הולך לפי ה"בעל הבית" ככה שזה בכלל אמור להטריד אותך פחות. (אולי אם בת היתה שואלת, הייתי עונה משהו אחר קצת)..

אם אתה רואה שהיא חזקה מבחינה דתית, וזה נעשה מבירור האמת ולא מצורך בלפרוק עול, אז אין יותר טוב מזה, כי היא תלך בכל עניין בחיים עם האמת. אבל אתה צריך להיות שווה את זה

בקיצור, כל מקרה לגופו, אבל זה הרעיון...

בהצלחה

וכל מילה מיותרת..

ובכל זאת, אוסיף, בד"כ כשמקום המגורים אינו מגזרי, כל העניין של ה"מגזריות" הזו, לא ממש תופס, יש משהו יותר כללי באופי של הבנ"א, במיוחד אחרי שעבר את גיל ה-20 וסיים עם "שטיפת המוח" בתיכון..(- כל מוסד והאמונה שמחדיר לתלמידיו..).

עכשיו הבחינה היא, אם ההשקפה מתאימה. הרי אף אחד לא חושב באמת בכל הפרטים כמו כל השאר מהמגזר אליו הוא משתייך.."וכשם שדעותיהם שונות..."

הרי היא קבלה חינוך חרדי, שהוא סוג חינוך שהאידיאולוגיות שלו מאוד מוגדרות, ונועדו לחדור לשכלו ולבו של האדם, וברור שהיא ספגה מזה.

רוב הדעות, האידיאולוגיות וההנהגות דומות, אבל יש נושאים מהותיים ועמוקים שבהם יש פער.
לדוגמא: 1. יחס למדינה 2. מרכזיותה של א"י 3. אמונה בתהליך הגאולה בימינו 4. הערכה לחכמות אומות העולם 5. פתיחות לעולם הרחב 6. מיקום הרבנים והיחס אליהם. 7. מקומה של המסורת מול התחדשות 8. היחס בין תורה לעבודה מעשית. 9. מקומה של האשה היהודית בימינו ועוד נושאים.

הקיצור צריך לבדוק, אם אכן היא לא נשארה עם חלק מהדברים, ואם הם מהווים פער.

אבל לגיטימי, לאדם מותר לשנות דפוסי חשיבה וזה לא אמור להפריע למשהו.

 

(אם היא "שרפה גשרים" זה עלול להיות קצת רגיש...)

אם זה מרידה, זה גם יכול לעבור אחרי החתונה ואז תגלה את עצמך עם אשה חרדית ל"ע

אם זה מבחירה מושכלת זה בסיידר כנראה 

 

 

חחח מקסימום נשב ללמוד תורה כל היום זה לא רע, הילדים ישבו בכלא כי הם לא עושים צבא ויהיה נחמד! סתאאם.. צודקת, צריך לראות מאיפה זה בא..

רק פריסבי, העניין הוא, שאני קראתי תספרים האלה...

 

 

והגברים לא מתפקדים כמו איך שכתוב עליהם שהם אמורים לתפקד.....

 

 

כנראה התפתחה מוטציה

ודניאל הם לא מתפקדים כי הבנות לא נותנות להם לתפקד ככה! אם תרצי הסבר-בפרטי חח

לא סתם נולדת בתאריך שנולדת...

יש מצב שזה ישמע אבסורדי, אבל אני נגד זה.

 

אני נגד ללמוד יותר מידי על בני המין השני. אני בעד תמימות!!!! (חבל!!! שאני לא תמימה!) אני חופרת על כל תחום בחיים (ובמיוחד בתחום המרתק ביותר - כל מה שקשור לבניאדם), וזה לא סותר את זה שאני אפתח שרשור מתוסכל מיציאות הזויות שבכלל לא תלויות במגדר (וגם אם הן כן תלויות מגדר. בא לי)... 

 

אחרי שתתחתנו ותכירו את בת/ן זוגתכם/זוגכן תקראו ותלמדו על השוני שבין המינים בשביל להבין אותו.

 

עצם השהות בפורום הזה גורם לנו לחפור ולהתבחבש בזוגיות... ולדעתי זה לא הכי חיובי. צא לשוק, תראה אבטיח, אחרי זה תלמד עליו. סתם.. אבל ברעיון טוב שאנחנו לא מושכלים בזה! אז לא, לא חבל... 

 

 

 

 

פשוט כמות שרשורי הפריקה שרצים פה לדעתי ממש גדולה ואני מרגיש שיש פה משהו שמתפספס כאן... שוב, שכל אחד יכתוב מה שהוא רוצה כשבא לו (בצורה לא פוגעת ומכלילה). אני רק אומר שזה יכול לתרום פה לאנשים ולא חייבים לקבל את עצתי, רק שבע"ה כולם יתחתנו ויהיו מאושרים

אם מלכתכילה היינו גדלים בתמימות וטבעיות אז סבבה.

 

 

הבעיה היא שככ הרסו לנו תתמימות ותטבעיות

 

שחייב לעשות את מה שפריסבי אומר

בגלל שהרסו לנו את התמימות (מי?), אז נהרוס אותה עוד יותר?

מכל מיני סיבות

 

 

בעיקר הטכנולוגיה וכו....

 

 

אז כבר אין לנו את מה שצריך, טאנחנו רוכשים את המיומנות מהספרים

והנימה המיליטנטית מוסיפה שמן למדורת השבט.

ואם כן, אז מה מונע?
ובנוגע לשאלה, אישית אני לא חושב שיש בעיה

עם הבחור שהציע.

 

 

מה שרלוונטי כרגע שהוא רצה להציע לי מישהו והוא חושב שזה לא צנוע לדבר איתי על זה בפלאפון.

 

 

יש לציין שהבחור המציע יוצא עכשיו עם מישהי אז זה בכלל לא משנה האופציה שלנו.

בעיני,פחות עניין של צניעות ויותר עניין של חוסר נעימות\בלבול

בכל מקרה,אולי תוכלי להתכתב איתו בצורה עניינית

וגם לבקש טלפונים של חברים אחרים שיכולים להמליץ עליו?

אהמ...לא יודע...אם זה היה קורה לי הייתי יותר חכם, אבל מסתבר שאני לא פופלרי עד כדי כך.  אני מניח שזה הגיוני יותר לדבר על זה בפלאפון - ואם הבחור הוא שדכן נטו,רוצה להכיר לך מישהו - לדבר איתו על ההצעה בפלאפון זה כמו לדבר עךם שדכן רגילף כמעט כמו,לא? חוץ מהקטע שבעבר היה ביניכם כמעט משהו... (בהקשר הזה רק אספר סיפור מתוק על דוד שלי - שהתחתן בגיל מבוגר - שיצא בעבר עם בחורה, הם לא התאימו, נפרדו, אבל הוא חשב שהיא יכולה להתאים לחבר שלו, הציע להם, נפגשו...והשאר היסטוריה היום ברוך ה' יש להם ילד מתוק, וגם דוד שלי ברוך ה' התחתן כבר כאמור, ושני הזוגות חברים ממש טובים... סתם אנקדוטה...)

ואני אמיתית!!

 

 

אני לא מבינה מה הסיפור?!?

 

זה כמו שאני לא אשמע הצעה משדכן רק דרך כתיבה בלי שהוא ידבר איתי.

 

 

ולך, מה שתשאל אני אענה.... סבבה טל??

לא נראה לי שלדבר בטל' זה לא צנוע...

אבל מה שכן - זה עלול לבלבל אותו.

אז מבחינתך זה בסדר גמור אבל...

את לא יכולה לנהל שיחה כזו עם עצמך

(אלא אם כן את ממש בקטע של בירור עצמי)

הוא טוען שזה נראה לו בעייתי,מבינה אותו

ישמצב שהוא חושש שזה יבלבל אותו,יכניס אותו לתסבוך רגשי

ואולי סתם נראה לו לא ראוי

מאמינה שיש ל"מישהו שחשבת לצאת איתו" (לא מצאתי הגדרה קצרה יותר)

עוד חברים שאפשר לברר אצלם

ורוב השדכנים הם לא רווקים שבאמצע פגישות בעצמם!!

מאוד מבין אותו.

לומר למציע שאת מעוניינת....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בו

 

|לא באמת|

|עייפה|

שרוצים לעשות לי טובות.

 

 

 

מי שרוצה אותי יגיד הוא. אני לא מעוניינת בגבר שלא יודע להגיד שהוא מעוניין בי.

או שהוא היה מעוניין בך לפני שיצא, הוא צודק... כנראה שהוא מרגיש שזה לא טוב לו...

יש מצב שהוא קורא את השרשור הזה?

 

 

והוא לא פה

א"א לענות בלעדו.

ולא נפלה התיקרה.

 

 

שיחה ענינית של העברת מידע טכני.

 

 

שלום!

 

ותודה לכולכם!

 

 

 

וגם לך, תודה בסוף על השיחה

הגיוני מאוד לדבר בטלפון, תסבירי את הקשר לעריות.

 

 

 

(אוקי, וודאי שאני מבינה את הקשר, אך זו הקצנה נוראה)

שאלה לי.. ט"ו באב היה גם לפני חורבן המקדש לא?

אז אז זה היה בגלל הקיץ?

במשנה בתענית, כי ביום הזה חטאו את חטא המרגלים, ומתו באותו יום האנשים במדבר, ט"ו באב סימל תקומה מסויימת, אבל עדיין הרגישו בו את המשבר, וכן יש את ענין החום המתיש של הקיץ.

אוהב ביותר

לק"י

 

הזדמנות למסע ציד

ועל כבודנו המקצועי.

ושיהיה במזל-טוב!!!!

בפעם האלף, אבל אף פעם לא נמאס...

עכשיו אפשר להתפרע!!!!!!!!   

 

 

 

 

 סתם, נהיה ילדים טובים

 

 

אתם לא יודעים בכלל איזה אפשרויות קיימות בפני ירוקי השם....

יאללה בלגן!!!

ב. בחיים אל תספר את זה למדוייטת.

ג. אתה חייב לעבוד על עצמך, במקביל. חייב חייב.

א- אפשרי ביותר!! ודגש על ב ועל ג במיוחד

כל אחד נופל

"אין צדיק בארץ אשר יעשה-טוב, ולא יחטא"

 

החוכמה היא להאמין בעצמך

לא להתייאש מהנפילות,

להיות בטוח בעצמך שאתה שווה הרבה

שהנפילות הן לא חלק ממך

הן סתם משהו רגעי...

 

אתה יכול לצאת

כדאי שתצא

אבל תמיד תמיד תאמין בעצמך

תמיד תדע שאתה מסוגל להוריד ממך את הלכלוך הזה

 

אתה יהלום

ויהלום, כמה שיטנפו אותו, תמיד ישאר יהלום

צריך קצת מים כדי לנקות אותו

והופס, הוא נקי

הוא כמו חדש!

 

 

ואין מים אלא תורה,

הקרבה לה' היא זאת שתנקה אותך

 

אחי

תתחזק נגד היצר

אל תתן לו להפיל אותך ליאוש

כי זה בדיוק מה שהוא רוצה

שתרגיש שאתה לא שווה

ולכן לא תוכל להאמין בעצמך ולצאת מהבוץ

 

והבנות,

אל תספר להן

לרובן אין את הכלים הנכונים להכיל את הדבר הזה

כמו שגבר לעולם לא יוכל להבין מה זה דברים שחשים בנות

 

 

תמיד תזכור

אתה בן של מלך שעשוי מאבנים טובות! 

 

 

בהצלחה

 

תחדיר לך אותו טוב טוב טוב לתוך הלב 

משקרים.

זו לא סיבה לא לטפל, אלא להסתכל על עצמך בעין טובה

בהצלחה

מוגזם ולא טוב לדבר כך.

 

וגם מי שאמר את זה, גם בהגזמה, מן הסתם התכווין למעין מה שאמרו רז"ל לגבי "הרהורי עבירה". יש מדרגות גם ב"נפילות".

אמירה שכזו נותנת לגיטימציה לכל הבנים ליפול, ולמי שנופל להישאר בבוץ.

 

המונים נופלים, ידוע, אבל אפשר גם להצליח במלחמה הזו.

חז"ל אומרים שלמעט יעקב אין אדם שלא הוציא שז"ל משמע שהנתון שהוא הביא לא שקרי ואפילו הוא המעיט בכמות..

ליפול כל אחד נופל גם צדיקים וזה עובדה השאלה היא כמה ובאיזה תדירות והכי חשוב אם יודעים לקום ולא שוקעים בזה.

להקים בית, אתה ודאי יכול. בעז"ה תחזור בתשובה שלימה, ותבנה בית כשר ונאמן בישראל.

 

כמו שאמרו לפני, העיקר זה להאמין בכוח התשובה.

כוח המשיכה הוא כלפי מטה, זה טבעי שניפול, אבל כמו שאנחנו יודעים זה לא לגיטימי ועלינו לעשות הכל בשביל לא להגיע למצב הזה.

 

הפריעה לי ההגדרה שלך, "כל עוד", למרות שיתכן שבכלל לא התכוונת לזה. אבל אם זה "כל עוד", דהיינו- מונח בתוך זה ממש- "מכור", או לא עושה הכל בשביל להפסיק עם זה, כמו למשל "אינטרנט רימון" וכד', אז הייתי אומרת לך לא לצאת.-

זה לא פייר מצד הבחורה בעליל.

(חוץ מזה שכשהראש מונח בזבל, הוא רואה זבל בכל מקום. ובאסה לי לצאת עם בחורה ולחשוב עליה ברמה השיטחית והבהמית שלא באשמתה בכלל, וזה הורס גם לי!...)

 

אבל אם זה לא "כל עוד" ואני מחליט שזהו! הפסקתי עם זה, נפלתי, קמתי, נפלתי, קמתי, אבל אני מאמין שזהו, ואני עושה הכל בשביל לא ליפול יותר, זה משהו אחר... וכן כדאי שתתחיל לצאת, תתמלא בקשר בריא וכשר... (אולי לוקח קצת זמן להתנקות, אבל לא נורא...)

 

קשה לי להיות אובייקטיבית, ואני אומרת את זה מנקודת ההסתכלות שלי.

 

השאלה שלך היא שאלה טובה, אתה בטח גם מרגיש שזה לא כ"כ מוסרי מצד הבחורה (ובצדק)... לכן אנחנו צריכים לעשות הכל בשביל להיות ראויים לצאת, ולא להישאר בבית בגלל שהתייאשנו וקשה לנו להפסיק. אנחנו יכולים! וה' יעזור לנו, וגם נתפלל הרבה בשביל זה, אנחנו רק צריכים לרצות + ס"ד.

 

לגבי מה להגיד לבחורה, (אחרי שנפלת וקמת) אל תגיד שום דבר, זה מיותר ולא מומלץ.. (ואני אומרת את זה בתור בחורה)

 

 

 

 

 

 

בהצלחה רבה! שנזכה כולנו לשוב בתשובה שלימה בכל התחומים...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תקח את כל כוחות האהבה והתשוקה שהיית משקיע בטומאה, ותגיד לעצמך 'אני משקיע הכל באשתי לאורך ימים ושנים'!

ה' נתן לנו כוח עצום ואדיר, כדי לבנות אתו קשר זורם, מושך, מתוק, מלהיב, ועסיסי עם הנשים שלנו. תפנה את כל הכוח לשם!

זה מאוד מאוד קשה לי להכיל ומאוד לא ברור לי מה התגובה ההולמת למידע כזה וזה גורם לרריחוק וחששות מיותרים.
אני למדתי לצאת מנקודת הנחה שמי שיוצא איתי ייתכן שנפל, וזהו.
לא צריכה לדעת כלום בדייטים.

רוב בנות הפורום מצפות שבנים יבכו וכו׳ כל מי שהגיבה וכל מי שלא הגיבה נגד.. בקיצור רוב בנות הפורום. 

 

 

התכוונו לבכות מצחוק

 

חח סתם.

בנים! אני לא מצפה מכם שתבכו. אם בא לכם- תבכו. מה יש לי להתערב בזה?

להפך,

אני מצפה שגבר לא יבכה מהתרגשות

 

סתם.

שיבכה, שלא יבכה.

אבל שלא יהיה בוק. שידע שהוא מתרגש. שלא יתעלם מהרגשות שלו.

חוצמזה- שיבטא אותן באיזו דרך שבאלו. אבל שיבטא!

מכירה כמה בנות כאלו שמצפות מהבנים בסביבה להתרגש\לבכות\להתחבק נרגשות\נשיקות 

לא כולם מצפות שהם יבכו..לפחות אני לא

 

 

 

כי אני גם לא בוכה מהתרגשות בד"כ

לא מצפים שתיהיו נשים, נבראתם גברים ותישארו איך שאתם ככה הכי טוב, אבל אולי העניין שבנות מצפות שיהיה בכם משהו אנושי בלי אגו אולי זה מה שעומד מאחורי הציפיה של כמה בנות חחח

בעיה שיבכו..רק בנים הם כאלו שלא בוכים בקלות....


לענ"ד

לבכות זה לא חולשה ...אולי בגילך הצעיר אתה רואה זאת כחולשה אבל זה לא

אני לא מצפה

אבל כן ירגש אותי לראות פעם דמעה קטנה בקצה העין

לא בקטע הרע,לא מתכוונת לבכי עצוב\היסטרי

פשוט לראות שגם לו יש רגשות

ואם לא...אסתפק בטיפות הגשם 

"כל הפוסל..." - צרת רבים נחמה

אין עוד מלבדו

כי תכלס הכל זה נקודת מבט..לדעתך!! הוא נורא מרוכז בעצמו/ קמצן/ כל משהו אחר... לפעמים פשוט צריך להחליף משקפים..

יכול להיות שהיא בכלל לא תראה את זה בו (או שכן וזה לא יפריע לה..) ותראה בו מליון דברים מדהימים אחרים שיחפו על זה

אם היו מבררים אצלי: הייתי אומרת באופן תיאורי ולא של שפיטה.
אולי לאחרים זה לא מפריע כל כך... .

נניח שלפני הקשר הייתי נותנת צ'אנס (למרות שעדיין אם הייתי בצד של חברה שלי, הייתי מצפה שתגיד לי הכל)... אבל תוך כדי, מותר להאיר את העיניים?  אני באמת לא יודעת...

אבל לא בתור עובדה סופית.
אולי לה זה לא יפריע / לא עקרוני / זה התבטא אצלך חד פעמי... .
כמובן אם מדובר במישהו אלים אל תחשבי פעמיים בכלל- תספרי הכל ותזהירי מראש!.

ורק תכונה מסויימת הפריעה לי אצלו, יכול להיות שלחברה שלי זה לא יפריע.
במקרה כזה לא תהיה לי בעיה לעשות זאת.

לשון הרע הוא הלכה בדיוק כמו כל ההלכות, כך שאל תשאלי אותנו. פשוט תשאלי רב!

יש בחפץ חיים הרבה חומר על הנושא

(בעיקרון גם אם אומרים, צריך לומר את זה בצורה שמלמדת זכות, ומאירה אותו באור טוב)

 

לגבי להציע - לא הבנתי למה לא? הוא עדין בן אדם, ולמה לא לעזור לו להתחתן?

היא שלך.

תדעי לספר את המציאות בצורה אובייקטיבית? הרי מי שתתחתן איתו בסוף תאהב אותו כי כנראה התכונה הזו לא תפריע לה...

שזה תלוי בנקודת מבט... ואולי זו ההסתכלות שלי, אז לא...

הוא מודע לזה שהוא קמצן, הוא מודה בזה. (אם כי לפעמים הוא חושב שזאת חסכנות)...

ולגבי המרוכז בעצמו, אין על זה שאלה, זה ברור כשמש...-

[אם זה לדבר עד השעות המאוחרות של הלילה כי כיף לו, למרות שהוא יודע שאת עייפה (כי שאל) ויש לך עבודה מחר... (דבר שחזר על עצמו)

אם זה לקנות משהו מסויים שאת לא יכולה לאכול (מטעמים מסויימים שהוא מודע אליהם) ולהרגיש בנח לאכול בפגישה עם עצמו.

אם זה לדבר על עצמו לאורך כל השיחה כולה כי אפשרת לו לדבר...

ועוד הרבה מאוד דוגמאות מסגירות...]

קיצור, בגלל שזה ברור (לי), מצד אחד יתכן שהיא תשים לב לזה בעצמה, מצד שני, מרגיש לי לא פייר כ"כ להסתיר ממנה... שיהיה...

ולמופים- כל שאלה שאני שואלת בערך אתה אומר שהיא הלכתית. אוף...

קורעתת..הרגת אותי עם ההגבלה..

באמת לא בדקתי מה מצבי הרבה זמן..

הייתי אומר לו/לה 'חסכן בכסף', 'מודע ומתחבר לעצמו בעוצמה'. [הייתי אומר את זה בניגון חיובי] זה אם הוא/היא היה שואל.

להציע לכתחילה, רק אם הייתי חושב שמתאים.

[יש לי חבר שמאוד תקיף בדעותיו, אז הייתי אומר בבירורים 'מאוד מחובר לדעות שלו ומביע אותם בעוצמה']

לא מרגיש לי בנוח להציע מישהו שנפרדתי ממנו לא בגלל סיבה סובייקטיבית (חוסר התאמה). (יתכן שזו הסתכלות שלי לגביו, אבל אם נדבר תכלס, חיכיתי הרבה זמן בשביל להוכיח לעצמי שההשערות שלי לא נכונות, כי כל השאר היה מתאים מאוד. אבל מה לעשות, לא עלה בידי...)

בגלל שלדעתי זה סיוט לחיות עם אחד כזה, מצפונית, לא מרגיש לי בנוח להציע אותו לחברה... אז בקשר לזה כבר אין לי שאלה...

הקב"ה ידאג לו בעז"ה, הוא יהודי טוב אחרי
הכל...

ואם זה מאוד הפריע לי, יכול להיות שאומר

שלי זה מאוד הפריע, אבל הגיוני שאת תתפסי את זה אחרת...

אני תמיד תמיד מתלבטת לגבי העניין הזה.. אם יצאתי עם בחור ואני לא כ"כ מעריכה אותו סביר להניח שאני לא אכיר לו מישהי שאני מאוד אוהבת ומעריכה.. [אלא אם כן אני רואה שגם הצד השני בערך אותו דבר.. (קמצן לקמצנית וכד'..) אבל זו כבר סיטואציה אחרת שלא יצא לי להתמודד איתה ב"ה..]

בשלבים יותר מתקדמים זה עשוי להגיע לרכיבים כימקליים יותר מסוכנים:

רוטב אלף הEיים!

 

E-456

E-763

E-537

E-482

E-819

מי שחיפש וידע טוב מאוד כמה דירות אתה פוסל עד שאתה חותם

אבל חוץ מזה - מאוד חמוד!!!

ציפיתי שתהיה התנגדות גדולה

ציפיתי שתגידו שעשיתי הכללות גסות

ציפיתי להסתייגויות שזה לא באמת ככה

ממש אכזבתם אותי

 

 

 

 

 

 

אז כולם פה מודים שהם משתתפים בכזה ניסוי מרצונם החופשי?

ב"ה

לאו דווקא קשור למגזר.

 

חוץ מזה- מעבדה יכולה להיות ביתית: "קחו בקבוק קולה, שימו בו חבילת מנטוס, נערו את הבקבוק, סגרו והתרחקו מהמקום."  יש לי תחושה שהתוצאה תיטיב לתאר  כמה דייטים שהיו לאנשים בעולם....

 

עוד:

לפעמים הצעות דייטים זה כמו להתחבר לWifi. יש כאלו שמנסים להתחבר ולא מצליחים בזמן שמישהו קורס מעומס ביקוש....

 

ככה זה, להתחתן זה תמיד הימור (ולא משנה איך נפגשתם וכמה זמן יצאתם)

תלוי מי משדך.

 

זה יכול להיות כמו שידוכי גרביים (הוא דתי, היא דתיה יאללה מזל טוב. והתוצאות העגומות מוכרות לנו היטב)

ויכול להיות התקשרות אמיתית ועמוקה וחתונה.

 

בכל מקרה, מהשם אישה לאיש. ומהשם כל תנועה ותנועה.

בס"ד

 

הכל תלוי במקרה.

 

א. משתנה. לפעמים אומר, לפעמים לא יהיה לי אומץ, לפעמים אגיד רק חלק. הכל תלוי מקרה וסיבה.

 

ב. כי יש דברים שאני לא אחשוב שיש עניין לומר אותם כי הם רק יזיקו... או שיש דברים שפשוט לא נוח לי לומר... כל מיני סיבות.

 

ג. פה יש לי קצת בעיה אני מאוד אוהבת שאומרים לי את האמת גם אם היא פוגעת... אז אעדיף שיגידו לי בכל מקרה בצורה מעודנת ולא פוגעת.

 

ד. כי זה נותן לי אפשרות לדעת למה ואם יש אפשרות לתקן..

ובכללי כי בחיים שלי אני דוגלת באין שמחה כהתרת הספקות.

ואני מעדיפה לדעת את האמת במקום להמציא ספקולציות למינהן..

קודם כל השאלה מזכירה לי חקירת פונקציות : חיתוך , נקודות קיצון , נקודות השקה , ובסוף הציור: פונקציה בוכה או צוחקת ( או משהו אחר ומשולב)

 

ועכשיו ברצינות: בגדול - הייתי נוטה לומר סיבה כאשר היא סובייקטיבית ( כגון אי התאמה שזה תלוי ביני לבינה)

כי אז הבחורה לא תיפגע.

 

אבל ובהתאם למה שאענה לסעיף ב'  אומר: אם הבחורה רוצה להשתפר ומעוניינת בביקורת בונה ( לא יודע אם יש חיה כזאת כי אנשים אמרו לי שלא משנה מה - רק אל תעיר לאשתך/ אישה (הם לא מקבלות את זה טוב)) אז הייתי אומר גם כאשר הסיבה אובייקטיבית ( כגון מידה מסוימת )

 

ב- אני בגדול (!) אוהב ללמוד ולהשתפר , לכן אעדיף בכל מקרה את האמת אפילו אם היא נדרשת לעידון

א. משתנה ברמת הקשר, בסיבה, בבנאדם..

 

ב. יש תשובה לזה? כי זה תלוי! לא לכל בנאדם אני אוכל להגיד הכל, ולא כל סיבה אני ארצה לפרט, ולא כל קשר יחייב אותי להגיד 'אתה בנאדם יבש' ><

 

ג. לודעת >< נראלי שאני מעדיפה הסבר סובייקטיבי. 

אבל בכל מקרה שיהיה עדין. 

 

ד. כי לא באלי להיפגע..

לפעמים בחורה יכולה להשתנות .אבל אם היא לא רוצה זו בעיה. אם יש לה מידות רעות או לא צנועה . לדעתי צריך להעיר כדי לתת לה צאנס ,אבל אם היא לא רוצה אז אין טעם להמשיך

סתם, בצחוק!

אם כן..סחטיין עליך..אהבתי

כן |מודה באשמה|

וכ"כ נכון!!

בזמן האחרון את משתפת אותנו בהגיגים מעניינים

ראי יפה לכל ההכוונות ועצות הפוכות.

(הצטרפתי לaaa שלא רק בן אחד יגיב )

רק פעם הבא  ותר על הסמיילי..

 

(פרוק את הסמיילים שלך בברוך...)

 

<צ>

אין לי חברים
(אחרי שסקלו אותי שאמרתי פעם שניקים הם לא אנשים)
ולא רואה בעיה בסמילים לא אישיים.

 

יש שתי גישות לעניין:

מצד אחד, ככל שנפגשים עם יותר ויותר אנשים ומתבגרים, כך מצליחים לחדד את הדרישות ולדעת טוב יותר מה מחפשים.

מצד שני, ככל שפוגשים עוד ועוד, מתקבעת לה איזו שהיא תפיסה מסוימת שפעמים קשה להיחלץ ממנה (לכן למשל אומרים שאצל חרדים או אצל מי שמתחתנים בגיל מאוד צעיר, קל יותר כי הם מתחתנים ויוצרים יחד את הדרך שלהם ולא צריכים לגשר על פערים שונים).

 

בעניין ה"היצע הגדול" - אני מניחה שיש קשר בין כמות ההצעות לבין "היד הקלה על ההדק" במובן של לפסול.

מאידך, אין ספק שחשוב מאוד לבחון כל הצעה והצעה שהרי מדובר בהחלטה משמעותית וחשובה כל כך.

 

אני רוצה להאמין שכל ההחלטות נעשות ממקום כן ולא ממקום של מעניין-מה-מחכה-לי-אחריה.

 

 

רק טוב.

מבינה מאוד את ההבדל שאתה מדבר עליו,לדעתי הוא נובע מכמה סיבות:

 

*בעבר,תושבי אותה עיירה קיבלו חינוך זהה,הם חיו גם בתרבות דומה כך שהייתה יותר אחידות וזה הקל מאוד על המציאה

 

*בעבר,החלוקה המגדרית בין תפקידי הגבר לתפקידי האישה הייתה הרבה יותר מוגדרת אז לא היו את כל האופציות של אקדמאית\רופאה\גננת\עובדת עצמאית\עקרת בית...

 

*בעולם היהודי,ליהודים שומרי המצוות הייתה השקפת עולם דומה בלי כל הניואנסים האלה של: כן ציוני\לא ציוני\ממלכתי\לא ממלכתי\דתי תורני\לייט

 

*התרבות המערבית חלחלה גם אלינו ויצרה אצלנו את הרצון למצוא אהבה,כבר לא מסתפקים במישהו שאפשר לחיות איתו איכשהוא....ואם נרצה לראות את זה בעין טובה:אנחנו בדור של אתחלתא גאולה,דור שבא ושואל שאלות,כבר לא יכול לקיים את המסורת כי זאת המסורת,הדור צמא להבין את העומק של הדברים,מחפש להתחבר ולאהוב

 

(נכתב בעיקר בהשראת כנר על הגג..) 

קשה לי עם הטענה המוסתרת בפסקה הזאת, כאילו ה-י-ו-ם מחפשים אהבה בניגוד לפעם שרק חיפשו מישהו לחיות איתו. האם את טוענת שעם לא רצו לאהוב את בן הזוג? או אולי, שאפילו - לא אהבו אותו בכלל אלא רק "חיו איתו איכשהוא"???

 

ותרשי לי להסתייג - זה בכלל לא תרבות מערבית, הרצון למצוא אהבה. זה היסוד של היסודות של הנישואין. 

אכן פעם פחות שמו דגש על לאהוב אחד את השני (עיין ערך כנר על הגג...), לעניות דעתי בלבד!.
גם פעם חיפשו מישהו לאהוב, ברור, אבל פחות הדגישו את זה בפגישות (והאמינו שהאהבה נבנית עם השנים...).
 

ולכן פחות חיפשו אותה כדבר התחלתי.

עשו בשכל

אז כן. לפחות אצלי עודף האופציות משפיע, לפחות בסינון הראשוני/דייט או שני ראשונים. אחרי זה ב"ה זה לא מורגש אם טוב לי איתו ( ואפילו לא במאה אחוז )

ברור שהיצע גדול גורם לפסול על שטויות... אלא אם כן מפעילים מודעות ומתקדמים שלב...

אין בני אדם מושלמים. לא בעזרת נשים ולא בצד של הגברים...

 

צריך להתחזק באמונה ב'השגחה פרטית' שאדם שאנו פוגשים בשידוך הוא זיווג שה' שולח לנו. 

 

להשתדל להתחמק מלהיות זה שאומר את ה"לא"...

 

ה' שלח הזדמנות - להיזהר לא להחמיץ אותה בגלל משהו טפל ולא עיקרי...

 

לכן כדאי מאד לברר לפני שנפגשים. הבירורים הם לא רק כדי לגלות בעיות, אלא בעיקר כדי לשמוע דברים טובים מציאותיים על הזולת, מאנשים שמכירים אותו/ה זמן רב. יש אנשים מקסימים שלוקח זמן להכיר אותם, אז טוב לשמוע עליהם ממי שמכיר אותם כדי שיהיה לך כח לתת להם צ'אנס... לתת לאיכויות שלהם להיחשף ולא להתייחס לדברים טפלים...

 

גם כשרואים משהו בעייתי, לחשוב מה זה משקף אצלי, למה ה' הפגיש אותי עם האדם הזה, ולהשתדל להתקדם בעצמי - לתקן, לעשות עבודה. זה מה שיגרום לכך שהמועמד/ת הבא/ה כבר יהיה הרבה יותר מתאים!

 

לגבי האהבה של פעם:אתה לא רוצה את האהבה שהיתה פעם אלה רוצה אהבה כמו היום. ולא תמיד היתה אהבה,הרבה התחתנו כי צריך ורק אחכ הכירו. וגם לא היתה כמעט מציאות של גירושין[לטוב ולרע]
ואם הזכרנו את כנר על הגג אז גולדה בהחלט שואלת אותו-אתה אוהב אותי? והוא:לא יודע.
אני לא מנסה לומר שלא היתה זוגיות והערכה,ואהבה אבל זה ממש שונה ממה שהיום.

וכשאני פוסלת מישו אז הכי לא מעניין אותי מתי תהיה ההצעה הבאה. זה דבר שעושים כשלעצמו.

הייתי חייב.

(שירת נשים)

 

אבל זה באמת כמו שבחנות- אם יש המון מבחר, לא תסתכל לרגע על מה שבהתחלה חשבת לקנות...

(ברור, תלוי מי ומתי, אבל ברעיון...)

לא.
אני משתדלת להאמין שהדמיונות שרצים אלי בראש לגבי "שם בחוץ" ו"האחד" הם רק פנטזיות של הדמיון הלא מבורר שלי.
מאידך, הבחור שאני נפגשת איתו במציאות הוא השגחה פרטית נקיה ומדויקת מאיתו יתברך.
ויש שתי אפשרויות- או שזה יהיה קשר שיקדם אותי בדרך, או שזה יגמר בחתונה.
בין כך ובין כך אני מעדיפה לחיות במציאות ולגלות את הטוב שטמון "ברגע הזה", מאשר לבנות לעצמי חלומות ורודים בפנטזיה שרק ימשכו אותי אחורה.

מכירה בנות שכמעט ואין להן היצע אם בכלל-

והן לא יצאו אם כל אחד ויהיו כביכול יותר בררניות אפילו מבנות שיוצאות הרבה.

 

כי פשוט לא צריך לצאת עם כל אחד כי אין ברירה....

למרות שיכולתי להרבה אחרים.

שמעתי פעם שיעור של הרב יהושע שפירא-
שאמר או בשמו או ציטט מישהו, שאמר לבחורה בגיל מתקדם שפסלה נראה לי כבר מסר תלת ספרתי של בחורים ואמרה לו שהיא רוצה להתחתן- שתעמוד מול ראי ותגיד " אני רוצה להתחתן אבל מעדיפה להשאר רווקה מאשר להתחתן עם פלוני בגלל( כל דבר שעליו פסלה)"

נשמע די מפחיד אבל יש בזה הרבה אמת.
אם כנגד הפסילה לא שמים עוד כמה זמן עד החתונה אלא חתונה בכלל היחס ודאי יהיה שונה. יש דברים שעליהם זה לא פקטור - בעל מכה, אבל כמה נפסלים על רמה כזאת.

נראה לי ש99 אחוז מיושבי הפורום פה לא רואיםאת עצמם באיזה יחס בכלל לסיפור- אז זה רק היה חומר למחשבה.

(הודעה הכי ארוכה שלי - מחילה)

תתפשר כבר עכשיו על מה שתתפשר עליו עוד 10 שנים

 

מכירים את המשפטים סגנון: אני לא בת 30 למה שאתפשר על זה?!

אז זהו זה טעות!!! אם בגיל 30 את תוכלי להנשא לו , אז קדימה עשי זאת כבר עכשיו

 

פעם לא ידעו מה זה אהבה???? שטויות.

אין חדש תחת השמש ובוודאי שלא אנחנו המצאנו את המושג הזה

אלא מה, הם הבינו הרבה יותר טוב מאיתנו שאהבה זה פשוט משהו שנבנה

ולא חיפשו כל מיני "אהבות" סגנון "עוד לא נגעתי בה אז אני לא יודע"

לק"י

ושאתם בוחרים רב שיערוך את החופה- תבדקו שהוא עורך חופות מטעם הרבנות.
ואם לא- תבדקו איזה אישורים צריך להביא.

אלא במי שאחראי לעדכן נהלים חדשים ברבנות הראשית, האח.

אני מבינה שזה הפתרון שלכם כדי לדבר בשבוע לפני החתונה

 

מזל טובבבבבבבבבבב

לק"י

יש דרך פשוטה יותר לדבר
פשוט לדבר!

ובאמת, שכדאי לאחרים ללמוד מהסיפור שלנו.

אחי התחתן שהוא היה בצבא, עשיתי בשבילו כמעט את כל הסידורים.

 

לצערי הם פשוט חיים בעידן שלפי הפקס/אינטרנט/מייל, ומאד לא מסודרים.

 

תמיד שאני רואה טענות של חילוניים על הרבנות, אני נאנח אבל מסכים איתם...

הוא לא עושה שלוש שנים אבל מצד שני הוא יהיה בצבא ולא תראי הרבה ממנו בתקופת השירות. אני מכיר אישית אדם כזה שהוא התארס במהלך הטירונות והתחתן בדיוק לאחר השחרור (שנה+). זה אפשרי אבל תשקלי בכובד ראש אם זה מתאים לך.

או ממש לקראת הסוף של השירות.. כל אחת ומה שהיא מוכנה להקריב.. אני לא הייתי ממליצה כ"כ 

חברים, אשמח גם לפירוט...

 בשנה הראשונה הזוגיות היא העיקר

ולמה זה סותר?

בונה את הבן אדם מאוד [גם הישיבה, אבל הצבא זה שלב מאוד חשוב ומעצב בשונה מהחממה של הישיבה] במיוחד בנים, זה כאפה רצינית שעושה פלאים, מניסיון, לדעתי זה זמן שהבן צריך להשקיע בתרומה למדינה וגם לתהליך שלו עם עצמו, גם מבחינת בשלות מסויימת ודברים שהוא עובר ולומד שמהם הוא לבד מבין גם את הסדרי עדיפויות בחיים, זה כמובן עניין גם של אופי זה לא חד משמעי, אבל זאת רק דעתי

ומעבר לזה, זה גם עניין עד כמה האישה יכולה לספוג את זה, קשה מאוד לנהל ככה קשר,במיוחד של נישואין, אני אישית לא הייתי רוצה להכנס לזה מלכתחילה, מי ששואפת לזה שתיקח את הדברים האלה בחשבון, למי שהקב"ה נתן כוחוות לזה אז.. בהצלחה

 

הודעה אני רוצה לחדד הבנה, אם זה היה בחור בן אותו גיל ב=שבעצם בגיל הזה כבר היה מסיים צבא אז זה כן היה נכון? 

אבל באופו תיאורטי כן.. כמובן שזה תלוי בעוד דברים אבל בכלליות כן.. הראש הוא אחר

אבל תביא בחשבון שהגיוני שאם תתחתנו-

 

תעבור לג'וב- זה קורה לפעמים גם למי שמתכנן להישאר בקרבי..

אם ההחלטה היא שזה מה שנכון זה מה שיקרה, צריך לקחת בחשבון הכל אבל הדברים האלה לא ניתנים לידיעה מראש ובתור זוג אם החלטנו שזו הדרך זה מה שעושים...

יש לי חברות שלשניהם היה מאוד חשוב שהוא יהיה בקרבי-

 

ובסוף הוא עבר לג'וב-

 

כי המחיר היה מידי כבד.

 

יש לי גם חברות שלא,

 

אבל צריך להביא בחשבון- שזה כן עלול לפגוע בזה,

 

כי עם כל הכבוד- בניית בית זה מטרה יותר חשובה, וזה נשאר איתך לכל החיים.

 

אם אין שום מצב בעולם שתתפשר על זה- אז כדאי לא לצאת בשלב הזה.

 

אם אתה מביא בחשבון אפשרות כזאת וזה בסדר לך- אז לא רואה בעיה...

אני מכיר כמה וכמה זוגות שהיו בקשר במהלך שירות שאפילו ארוך משנה ו 4 , ולאחר מכן התחתנו ,

 

וכמה זוגות שרק התארסו בתקופת השירות ,

 

וכמה זוגות שהתחתנו במהלך השירות ( ולפעמים אכן הבעל עובר לג'וב אבל גם זה ממש לא תמיד!!!)

 

אני חושב שזו לא כזאת בעיה , ואפילו יש בזה יתרון וחוויה מעצימה לצאת כחייל!!!

 

תן בראש!!

לא לצאת עם מישהו שהוא כרגע בצבא (יש לי חברות שנשואות לחבר'ה מהצבא, והן ממש ממש סובלות).

 

אבל אם את כבר מכירה אותו אישית, ואת יודעת שיש בסיס טוב להתאמה, אז לא הייתי פוסלת.

לענ"ד לא כדאי להתחיל עכשיו קשר חדש

אם כבר קיים זה משהו אחר

 

אבל להתחיל, לענ"ד לא מומלץ

מתגייס עוד חודש בהסדר
לדעתי לא כדאי מכמה סיבות
דבר ראשון הצבא משנה את האדם ולכן א"א לדעת אם תהיה מוכן לחתונה בטירונות או שתדע מה אתה מחפש
דבר שני חיים כנשוי בצבא לא פייר לא כלפי האשה לא כלפי עצמך כי אתה לא יודע מה אתה צריך בבת זוג בלחץ של הצבא ויכולה להיות בחירה שגויה ולא פייר כלפי ע"י שנשוי מקבל הטבות שפוגעות בשירות הצבאי