אני הרבה פעמים מנסה להכיר לחברות שלי, חושבת עליהן כל הזמן.
ומנסה לעזור להן למצוא את האחד.. (כמובן שאנחנו רק שליחים)
אני לא רוצה לפגוע ח"ו, אבל לפעמים אני מרגישה שעדיף לי לא להציע (וסליחה שאני מתבטאת כך)
אבל עם כל השאלות החפרניות, וכל הבירורים, והבררנות.. זה פשוט מייאש לנסות אפילו להכיר לכם.
ואני אומרת את זה בכאב רב.
אבל לפעמים באמת נדמה לי שאתם שוללים על שטויות.
סליחה, פשוט הייתי חייבת להגיד את זה.
דבר אחד כן כדאי להיות מנומסים הגם שההצעה ממש מעצבנת
ולא רק בגלל שזה יפה ונכון להיות מנומסים
אלא כי אנשים רוצים לעזור ואם הם יפגעו מהתגובה הם לא ימשיכו להציע וחבל
(רק מישהו שממש ממש נודניק ומטריד אז 
)
ממליצה לדבר איתם מראש על מה הם מחפשים בדיוק,מה הכי חשוב להם
מן הסתם כבר עשית זאת
ועדיין...יכול להיות שעבר זמן מאז,
אולי מאז כבר הספיקו להצטבר אצלם תובנות חדשות
זה עדיף מאשר שהם יאלצו כל פעם מחדש להגיד לך את ה"לא"
יישר כוח,תמשיכי לעשות עבודת קודש
דבר ראשון כל הכבוד לך שאכפת לך מחברות שלך,זה באמת בלבול ראש כל הקטע הזה.
דבר שני-קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. אין מה לעשות זה דבר כל כך מורכב ומסובך..
ואף אחד לא צריך להתחתן עם מישו שלא מתאים לו.
דבר שלישי- את צודקת. באמת אנשים צריכים להכנס לפרופורציות. אין אדם מושלם[כולל הם בעצמם]
ולכן כל זוגיות זו עבודה קשה.. אולי כדאי להסביר להן בעדינות את זה..
ואל תתיאשי.. בסוף,כשהכל יסתדר הם יודו לך. זה פשוט שלב קשה ואנשים נאבדים קצת.
אבל מצד שני- הבירורים הללו זו באמת הדרך הכי טובה עבור המיועד לבדוק אם זה מתאים לו... .
יתכן שלך זה נראה שטויות, אבל עבורו זה מאד חשוב.
אם את מדברת על לפסול על שטויות בשלב הבירורים, אני איתך!
כל עוד למשודכת אלו לא דברים קריטיים.
אם את מדברת על לפסול על שטויות אחרי שכבר נפגשים, לכי תדעי...
יכול להיות שהן הפסיקו מסיבות שהן לא אמרו לך...
אני, תכל'ס, בעד להיות קצת בררנית, (למרות שכל השדכניות והחברות אומרות לי להפסיק עם זה)
כי בסופו של דבר, מדובר באחת הבחירות הכי משמעותיות שיש, ומדובר בבעל שילווה אותי לכל החיים!!
דווקא ברגע שאת באה לפגישה עם מחשבה: "למה זה כן הולך להתאים" זה פתאום מצליח ב"ה.
וכשבאים לפגישה, עם מחשבה: "בוא נבדוק למה זה לא מתאים לי"
אז זה מונע אפשרות בכלל להתקדם.
נראה לי שרובם מחכים לאיזה ניצוץ שיקרה בשניה הראשונה שנפגשים
אבל אם כל הזמן מגיעים לפגישה עם המון חששות: "רק שאני לא אפספס משהו שאולי יפריע לי", "רק שאני לא אתפשר על תנאים שהצבתי", "אני לא מוכנה להתפשר על כלום! זה החלטה לכל החיים", "אסור לי לזרום מהר מידי", "אני חוששת להתאהב ולהתאכזב",
ועוד משפטים שרק מלחיצים ולא מאפשרים לחשוב חיובי ולזרום ואולי לאפשר למשהו טוב לקרות
לכן צריך לבדוק לפני ולבחון שאין דברים שיתכן שלא יתאימו
כדי שהפגישה עצמה נהיה במחשבה של "למה זה כן הולך להתאים".
הרי את רוצה בטובתם.
אם תפסיקי להציע לא תצא מזה חתונה.
ואין לדון אדם עד ש..
חזקי ואמצי וה' יהיה בעזרך
בתור נשואה שמציעה לחברות, זה דווקא משמח אותי שמבררים!
כי כמה שאני מכירה את 2 הצדדים, הם מכירים את עצמם הרבה יותר טוב.
אני מעדיפה שיבררו ושיגידו שזה לא מתאים מאשר להרגיש שסתם גרמתי לחברה שלי לצאת עם מישהו שלא מתאים לה.
כי זה לא סתם "ערב מבוזבז" זה הרבה כוחות נפש!
ועם זאת אנו נמשיך ונמשיך "אנד אגין, אנד אגין, אנד אגין"..
.
מה ל'שות.
זה לא פשוט ובמיוחד שגם בעולם האברכים לא כ"כ ששים להתעסק בזה...
דבר שני אל תתיאשי...
חזקי ואמצי, עם כל העול שיש לך, את מוצאת זמן יקר לחשוב על חברות שלך שעוד לא זכו להקים בית.
ובקשר לעניין, יש הרבה אנשים שאצלם הברורים לפני הדייטים נובעים מדבר חיובי. הרי מטרת ה"דייטים" היא להקים בית בישראל ולכן לא נפגשים סתם, ומה שאפשר לבדוק קודם בודקים. לא מתוך עצלות ללכת לפגישה שלא תניב כלום,
אלה מתוך רצון להפגש רק למטרת היכרות להקמת בית.
ושוב אשרייך!
חודש אדר הגיע
שובאל הכין גלידה טעימה לשבת
איילת השחר הכינה סלט גזר טעים
עשינו מסיבת יומולדת לאיילת השחר
רוחמה קנתה פרחים יפים לשבת (וגנבה לי את התפקיד 
)
חסדי היםהילד עם הנעליים הולך לאן שבא לו....
והקינוח שהכנתי לשבת יצא טעים
ב"ה שבוע גדוש וחביב
שמעתי שיחה מעוררת השראה
ב"ה העבודות מאחורי
חודש אדר!!!!
הצלחתי ללכת לישון בשעות יותר מוקדמות
כי בלי קשר למה שקרה / קורה / יקרה-
ה' טוב,
וברא את העולם כדי להיטיב
הייתה אחלה שבת עם אחיינים שלי המתוקים!!! הכי יקרים בעולם!!!
המחשב שלי חזר השבוע אחרי שהייתי מנותקת (שבועיים +) וזה נחמד איתו...
למרות שלמדתי שגם בלעדיו נחמד
נקווה בע"ה השבוע הזה לשמוע בשורות טובות ומשמחות 
שמי תכלת2אחרונהב"ה דודה שלי ילדה היום בן
נפגשתי אתמול עם חברה אחרי שהמון המון זמן לא נפגשנו (בגלל הלימודים..
)
ב"ה הלך לי טוב במבחנים האחרונים ונגמרו לי המבחנים המפחידים (נשארו רק פחות מלחיצים)
ב"ה זכיתי להיות ביום חמישי בסוף התפילה בכותל ובתחילת הסיבו"ש
היום ב' אדר 
שמא יקדימנונניח הייתם בקשר עם מישהי, ובגלל שלא התאים באותו זמן נפרדתם. כמה שנים עוברות.
תנסו ליצור קשר מחדש?
איך?
(מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אשמח לתשובות מכולם...)
שולח לה הודעה : היי חשבתי על האופציה שלנו לאחרונה... מה את אומרת?
ומייד אחכ לשלוח : רגע, את בכלל פנויה?
בהצלחה רבה!!
העלית לי חיוך..
פפ
מבררת שהוא פנוי ושולחת הודעה, או שולחת מישו לברר איתו מה הוא חושב.
מה ההבדל הענק בין פגישות לאחרי החתונה
כאשר אתה יוצא לטיול באזור פראי, זה מאוד מאתגר שיש הרים גבוהים
ושנוסעים על "למה" או על גמל ושיש אוכל משונה שצריך לבשל על אש חיה
אבל בשביל לגור שם - בוכן את זה בחיים לא היינו רוצים
אנחנו רגילים לסוע על רכב ולבשל על כירים ושיש דרכים סלולות בשביל להגיע למכולת
מבט של תייר הוא לעולם לא מבט של תושב
ומה שמענין לך בתור תייר יכול להיות מאוד לא כיף כאשר אתה אזרח קבע
(המקור: הרב שמחה כהן בספרו הבית היהודי.
הוא נותן שמה כמה עצות חשובות לאנשים בתקופת פגישות ממליצה למי שיכול להשיג את זה)
היוש חדשה כאן....
אתם נראים לי אחלה חברה' אז אשאל אתכם את השאלה שעל ליבי....
חושבת על זה לא מעט בזמן האחרון,
ואני יודעת שזה לא פשוט בשום צורה שהיא,
וזה עוד לא הגיע לידי מעשה..
אבל-
אם אני חושבת על לצאת עם מישהו, חייל, שנמצא בקבע או רוצה להיות בקבע בעתיד, עדיף קרבי,
אני משוגעת? התחלקתי על השכל?
מה אומרים? אשמח לשמוע!
חודש טוב!
סדר לה כמה לינקים..
בנאדם יעילנועם ה תודהשקד ולבנדר
שקד ולבנדרשבן הזוג לא יהיה נוכח פיזית רוב רוב הזמן.
וגם נפשית- יעני בטלפונים ויעוץ ודיבורים וכדו' הוא לא תמיד יהיה פנוי.
אני בכלל שואלת כי אני רואה בזה אידיאל עצום!!!!
זה לא שאני שואלת כי זה מאגניב או משו....
אני באמת רואה את האידיאל והחשיבות שבשירות צבאי בכלל וקרבי בפרט,
ומעוניינת לתמוך בכך כמה שאפשר!
אבל... עדיין הקשיים נמצאים, ממש פה, בכל צעד. בין אם זה בדייטים בע"ה
ואח"כ גם בנישואים בע"ה בקרוב!.
ולפרקטיקה- יש איך לבדוק על שדכנ/ית שבעסק ומכירים חיילים בקבע?
מישו/הי מכיר/ה?
לכי על זה!
לא לכל אחת זה מתאים...
הם יודעים גם מה אנחנו יודעות שהם חושבים?
יצא לי להיות בת שרות בת"מ בירושלים
אבל הייתי פחות שקופה
באמת חיה בסרט, אכן קרצייה.
תקשיבו.... חייל זה אין.....
המדים עושים אתכם ככ ככ חתיכים
אבל לא עשיתי שרות... ככה שזה לא תקף אצלי
אולי ההפך
חמודה את
למען האפליה המתקנת,רק הוספתי עוד גירסה:
כל גבר יכול ללכת ולקנות פרחים אבל אשכנזי יתלבט שעות איזה פרחים הכי תאהבי
כל גבר יזמין אותך לארוחה רומנטית אבל אשכנזי יזמין אותך לשבת על גפילטע...
אינני חווה את דעתי לא לאיסור ולא להיתר.
רק מעיר שהיום יצא לי לקרוא את זה, ראי שם לקראת הסוף.
ההחלטה שלך...
ותודה על הקישור, הרטב ממש מעולות!!!
לא מצחיק......
לא, באמת אני תוהה מה המקור של כל הבדיחות האלו, למי הן מועילות? (אם משהו צוחק מזה שיגיד, זה פשוט לא ממש נראה..)
אני לא תימניה, אבל זה..קצת מגעיל.
שלום לכולם.
עכשיו אהיה נודניקית ואגיד משהו שיושב על ליבי.
בזמן האחרון אני מרגישה שמבטאים המון בפורום סטיגמות. על בנות, על בנים.
ולדעתי, זה לא אמור להיות ככה.
אולי זה נראה מצחיק. ומסדר את המציאות באופן שנח להסתכל עליה. ויש על זה הרבה מה לדבר(גם בתואנה של דברי תורה) ועוד פעם, זה מצחיק. אבל לדעתי-
בואו נעצור.
ונחשוב.
האם זה לא לשון הרע?
בהגדרה: דברים רעים על הזולת או דברים שיביאו לו נזק.
סתם ללכלך על בנים/בנות.
שזה מה שאחשוב עליו כשאחשוב על המושג "בנים" / "בנות". דווקא דברים רעים???
וזה עלול להזיק כי עלולים להגיע כך לפגישות. עם כזה כיוון חשיבה. (אם זה היה תלוי בי- המשחק -הארור- "סבבה והכל" היה מחוץ לתחום.)
ועוד לא דברתי על מקרים שבהם זה פשוט לא נכון. ואנשים גדלים וחושבים על עצמם דברים רעים שמונעים מהם להתפתח (בנות- יש לכן שכל והוא עובד טוב, ברוך השם.) (בנים- כולנו יודעים שאתם כן מתקלחים).
ויש עוד מה לדון כאן. ובנושאים דומים (עדות). חודש טוב.
חייבות להיות המבוגר האחראי לילד שבבנים.
קדימה - עוד סטיגמות.
ובשפה של היום ,לקחת תאחריות לידיים.
זה בגלל הבדיחה שלי על מעמד האישה?
ונסי, אבל אני אוהבת בדיחות סטיגמטיות.
את מרשה לי לעשות את זה אפילו רק קצת?? בבקשההה |מתחנן עם עיניים גדולות|
אחרת למה הם היו מחפשים את החצי השני? 
נקודה טובהזה שהמצב השתפר? 
שימשיך וישתפר עד שאני אגיע לשמחה שלימה!!
סתם כמה רגעים של חסד שה' עשה איתי כדי שאני לא אבכה בטרמפים.
בעז"ה עד פורים כולנו מאורסים!!!אמן
טנגענס
רק מאורסים?!יעל מהדרוםומתחתן עוד 3 שבועות
יותר טוב חחח בעזרת ה' יתברך
שבוע טוב בשורות טובות!
ב"ה
שלום לכולכם!
1, כולם/כולן מוזמנים/מוזמנות להצטרף! (ותודה לחסדי הים).
2, 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים'<מנחות, קי, ע"א>.(ותודה לחסדי הים)
ובקיצור- לוקחים כמה פרק/י תהילים שיכולים לומר (ותודה לקשלש, בת שבע77, נפש חיה)
3, את התהילים אפשר לומר מרגע העלאת ההודעה ועד צאת השבת בלנ"ד. ככה גם אם מישהו שכח לא קרה כלום (כלשונו של קשלש).
4, לפותחי השרשור השבועי- מומלץ להוסיף את שם הפרשה של אותה השבת. לא חובה.
5,מי שמתחיל/ה ספר חדש- רושם תגובה להודעה של פתיחת השרשור, מי שממשיך ספר קיים- רושם תגובה להודעות של אותו הספר.(ותודה להטענגענס)
6, כוונה: להעמקת ההבנה של הפרקים, מומלץ לקרוא בתהילים "יסוד מלכות", שם מוסיפים פירוש מתחת לכל מילה (ותודה ליהודי). מומלץ גם ללמוד את הפרקים עם רש"י/פרשן אחר, ככה מבינים את המשמעות המילולית והכללית של הפרק.. (ותודה ליהודי) מומלץ לעבור לפרשנים נוספים כאשר 'מתרגלים' לפירוש אחד (ותודה לחסדי הים). חשוב לדעת למצוא את עצמינו בכלל ואת כל האומה בפרט (לא, לא החלפתי...) כאשר אומרים תהילים (ותודה לחסדי הים ולשום וחניכה) וכשלומדים בכלל.
7, כוונה: חשוב לי להזכיר שאנו אומרים תהילים כי אנו רוצים ליצור קשר עם הקב"ה. אם, על הדרך, גם כיוונו על מציאת הזיווג שלנו (מוסיפה כלשונו של קשלש) אשרינו.
8, כוונה: כמו שאמרה אביגיל25, אפשר להוסיף שמות זה יכול להוסיף כוונה. מוסיפים שם בתגובה להודעות (אפשר בתגובה להודעה הראשית של פתיחת השרשור) מוסיפה: אם אומרים שם, מבקשת שתאמרו "בתוך כל עם ישראל". זה הבסיס שלנו.
לגבי ההצעה לארגן רשימה מסודרת של שמות: חשוב לשים לב שהאחריות על עדכון השם המופיע ברשימה, חלה על מי שהעלה את השם.
מוסיפה: זהירות! שמות שמסתובבים ברשת יכולים להוביל לאי נעימויות. (אף אחד לא רוצה לראות שפרסמו את שמו כזקוק ל'זרע של קיימא" למשל) ממליצה שלא לרשום על מה מתפללים.
9, בקיצור: ____בן/בת____ בתוך כל עם ישראל. זהו.
ואם מחליטים להוסיף רשימה קבועה של שמות, מומלץ למחוק אותה לפחות כל שנה- וליצור חדשה. בין כך ובין כך- אם הוספת שם לרשימה האחריות היא עליך להוריד אותו אם צריך.
10, ישנה בקשה קדומה, שכל מי שלוקח את הפרק האחרון אומר את ה'יהי רצון' שבסוף, לטובת כולנו. (ותודה לננשמה!)
שבת שלום!
בועית מחשבהבת מלך =)בת מלך =) קמ-קנ בע"ה בלנ"דאהבת חינםניצניםשיהיה בשורות טובות. אמן!!!
שבת שלום !!בת מלך =)אהבת חינםהתנערי מעפרבת-שבע77אהבת חינםאהבת חינםשבת שלום וחודש טוב!
<צ>אני פנויה הערב 
נקודה טובהגם רוב החברות שאני מסתובבת איתן מתחתנות להן אחת אחרי השנייה..
מה זה אומר עלי?!
מוריה.ר =)תראו את זה ככה:
"את יוצאת גם עם בנות?"
אם אני מציעה לאנשים מישהו\י אז הם תפוסים, ואחד מהם מתחתן.....
(קרה לי יותר מאשר שהצלחתי לגרום לאנשים באמת להפגש..)
לבחורים חתיכת תיקונים בדרך לחופה.
<צ> כמובן.
להביא שתי עדים לשים טבעת על היד (אם אין אפשר להוציא שווה פרוטה אחר) ולהגיד "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל".
לא חבל לצאת,חודשיים
אפשר לסגור את זה בהרבה פחות זמן.
האם תהייה לכם בעיה רצינית להתחתן עם בחורה שהשתתפה בתוכנית ריאלטי מסויימת.\
לא משנה כרגע איזה.
(האח הגדול, המירוץ למיליון וכו...)
שאלה מוזרה אני יודעת.
אבל סתם חשבתי על זה.
היית נפגשת עם בחור שהשתתף כהרפתקאה?
למה לא?
ולו משום שהרגישות שלה לצניעות אינה כשלי.
(התנסחתי בכוונה תחילה מהפן האישי, למרות שלדעתי זו עמדה
הלכתית אובייקטיבית. אך תש כוחי עתה מלנהל וויכוחים סביב
הנידון הזה).
קודם כל- באמת התרבות הזאת לא מתאימה ל"דוסים".
דבר נוסף- תלוי מתי זה היה בחייו: אם בתור ילד קטן ממש, אז כן אפגש.
אם עשה ממש מהפך וחזר בתשובה אז לא אשפוט אותו לפי הראשונות... .
וכבחורה נראה לי היה פחות מפריע להם, תלוי איזו רמה דתית את מחפשת וכמה פתיחות יש לבנאדם.
אורח חייו השתנה בצורה משמעותית.
לא נראה לי אורח חיים מתאים לאנשים תורניים פשוט
אבל אני אומר לך משו-
זה לא שאם הבחור לא היה משתתף כן הייתי יוצאת איתו- כי אני מאמינה שהחלטה כזו היא פועל יוצא של דרך חיים מסוימת,
שלא מתאימה לי...
אם לא,ברור שלא.
אני לא הייתי פוסלת על ריאליטי בכזאת חד משמעותיות....
זה ממש תלוי איפה, איך, למה, מתי...
האח הגדול אני חותמת שאפסול.. אבל לא כל דבר...
יש תוכניות ריאליטי שבאמת לא הייתי אומרת שמי שהשתתף בהן צריך לחזור בתשובה..
קצת קיצוני/מכליל/מסתגר בעיני...
מזה?????
את נמצאת לי בראש, זה ב ד ו ק !!!!
חותמת!!!
תקשיבי, אם את יוצאת עם בחור בגיל שלי ואתם לא ממשיכים מסיבות כימיות ולא אישיות.
(כאילו הוא כן אוהב תאישיות אבל לא נמשכים)
אז... תעבירי לי
נהרהאני חושבת שאנחנו יכולות לפתוח ניק משותף!
מי ששם- מראה על העולם הפנימי שלה.
כל כבודה בת מלך פנימה.
אגב, התקבלתי למירוץ המיליון ;)
שהתקבלת
ממני ביקשו להשתתף בתוכנית ריאליטי....
לאחר מחשבות רבות (לא אוטומאטי...) בסוף לא הלכתי...
אם אני אלך לטלוויזיה- זה רק לתוכניות טריוויה. וגם זה- בדחק.
אחים שלי ניסו להתקבל (למירוץ) הגיבו לשלב הראיון המצולם, ושם זה נגמר.
השגתי (לפחות) פי 2 נקודות משאר המתמודדים שהתחרו מולי, בסוף לא היה. לא זוכר למה.
הוא נולד בתוכנית ריאליטי?
[זה אולי נשמע לכם מצחיק, אבל חכו שהילד של הזוג הדתי שהשתתף ב"בייבי בום" יגיע לגיל המתאים...]
בת-שבע77זהו
קדימה חברה, להשלים לט"ו ווין.
תחרות מי מביא הכי הרבה!!
(על הלעולם ועד נוותר)
אין כמו רחמיים עצמייםהללישלמה זה עוד לא נכתב?
שיעמום זה הדבר הראשון.
בת-שבע77לא התכוונתי להפוך את זה לשירשור קיטורים
אבל אם כבר....אז כבר!!
לפחות הצלחתם להוציא החוצה את התיסכולים
לרוקן אותם מהכיסים
|עד שיזרקו אותי מהבית|
אלא אם אתן בקטע של לחיות על חשבון גבר
ויתן לנו כוחות
אנחנו לוקחים..זה הפ..ויקחו לי תרומה...
וכן לגבי קידושין נותן פרוטה ,וכתוב כי יקח...
א. היא עם שאיפות גבוהות בתחום התורני דתי - וגם מראה במעשים שהיא בעלת שאיפה כזאת ולא רק בפה.
ב. בידיעה שבכל מקרה בבית שאני אקים - לא יהיה אינטרנט לא מסונן, כולל בפלאפונים - כחלק מדרך חיים והשקפת עולם שרואה במחסומים כלי חינוכי לכל דבר, ולא רק דבר הכרחי לריסון היצר.
ג. היא לא רואה כאידיאל את הגלישה באינטרנט לא מסונן - כי אז זה יסתור לפחות את הסעיף השני שכתבתי, אם לא גם את הסעיף הראשון.
*קומי אורי*הייתי יוצאת עם גבר עם אינטרנט לא מסונן, אם הוא רואה את זה כבעיה ויודע שאצלנו בבית יהיה סינון.
[ולאו דווקא בגלל התכנים שדוסים לא רואים. בגלל תכנים שא' בנ"א לא צריכים לראות וב' זה נותן לשלוט על הזמן שהילדים במחשב- אם חוסמים לגמרי בגלל זה<< ההורים שלי עשו חסימה לבית, ואח"כ הבינו כמה זה היה טוב גם מבחינת התכנים..]
כן, אך כמו שותן טל כתב: אם הוא לא רואה את הגלישה באינטרנט לא מסונן כאידיאל.
נועם הלעניות דעתי כלל לא משקף את הבנות כיום...
ולכן מזל שזה בצחוק!.
ואני אחזיר לכם הגברים:
יום אחד לפני שנים רבות,
היה גבר, שהרים אחריו את הגרביים,
ששטף כלים במקום אשתו.
שהחליף לילדים טיטולים.
שהיה ג'נטלמן בטירוף, ופתח לה את דלת המכונית,
שהתייחס אליה תמיד, ולא נדבק למסך המחשב.
שהסתכל רק עליה, ואף אחת אחרת לא עניינה אותו,
וכל פעם כשהוא הביט בה הוא אמר: "את האשה הכי יפה בעולם"
אבל זה היה לפני שנים רבות.
ורק ליום אחד!
ואז אשתו אמרה שהוא לא אוהב אותה והוא לא גבר
ובקשה גט
(מעשה הזוי ואמיתי שהיה)
זה מראה עד כמה הגברים (או חלקם, מקווה שאפחד מהם)
לא מבינים מזו נשיות ועד כמה היא טובה וחשובה לחיים!!
בעצם... לא מקבלים אותנו כמו שאנחנו.
ו.... בקשר לשירשור של האמא ל2 קטנטנים
באמת אני לא אצפה מבעלי לעשות את רוב מטלות הבית, כי זה אכן לא תפקידם.
אני רוצה שבעלי יהיה איש! ואכן שבדכ עבודות הבית לאשה וזה בסדר מבחינתי
וחוץ מיזה שהתחביב שלי זה סדר וניקיון...
))!מאודד...לא תמיד אני הולכת לפיה..ואז אני מגלה שצדקתי במה שהרגשתי..
המתבסס על ניסיון, כלומר אינטואיציה היא מתפתחת ולא דבר מולד- ככל שרואים יותר וחווים יותר מפתחים אותה יותר.
ותסמכי עליה!
גיליתי שזה לא בהכרח נכון
לא מזמן התפרסם מחקר אשר הוכיח שכל המושג הזה הוא עורבא פרח.
שהמחקר הנ"ל לא אמין במיוחד,
הוא בטח התבצע ע"י גברים
ואם יורשה גם לי להתשמש בה:
אז הנה לנו עוד הוכחה חייה לתוצאות המחקר...
פייגליניזיתפפפפ..
קיימת אינטואיציה נשית, וודאי, לא יודעת אם אצל כולם, לא יודעת אם ניתן לדעת בכלל.
אני לא מאמינה באינטואיציה במשמעות של איזה ידיעה בלתי מוסברת וערטילאית.
אני חושבת שמה שאנחנו קוראות לו אינטואיציה זה שאנחנו קולטות הרבה פרטים- מטוני דיבור, מראה חיצוני, פרטים בשיחה וכו'
ואנחנו לא מספיק מגדירות לעצמנו מה זה אומר בדיוק אבל הנתונים האלו נקלטו אצלנו וזה יוצר את "ההרגשה"- בעצם כל אינטואיציה לדעתי בנויה על נתונים שקלטת אבל לא מספיק ביררת לעצמך ולכן זה מתפרש לך כהרגשה ולא כידיעה.
חחח איזה חפירות!
בקיצור אם יש לך איזושהי אינטואיציה או הרגשה או איך שתקראי לזה תנסי לחשוב על מה היא מבוססת....
בדיוק חברה שלי אמרה לי לא להתעלם מהאינטואיציה שלי, כי בזכותה היא נשואה 
[גם בזכות האינטואיציה שלי, וגם בזכות שלה ]
שאתן עונות אם יש לכן אותה. מאוד יכול להיות שכל אחת כאן מפרשת "אינטואיציה" בצורה מעט/הרבה שונה, ככה שאין אחידות.
או שאולי האינטואיציה שלכם אומרת לכן מה זה אינטואיציה?
בגדול אני שכלי - אני לא מאמין שסתם ככה יש משהו שאי אפשר להסביר אבל שהוא גם לא רגשי. גם רגש אפשר להסביר, אגב, בצורה שכלית (ובכלל, כאשר ידוע כיום שכל רגש שמופיע אצל אדם הוא בסך הכל אוסף הורמונים שבמצבים מסויימים מתחברים ובמצבים אחרים לא...).
מבחינתי את אלוקים אי אפשר להסביר - אבל שאר הדברים, רובם המוחלט המוחלט ככולם, ניתנים להסבר הגיוני שכלי (כן, גם להגיד: הבחור הזה לא מתאים לי כי אני לא מרגישה מספיק חיבה אליו - שזה בעצם סיבה רגשית - אבל הגדרת בשכל למה זה לא זה).
בשם "האינטואיציה" להחריב קשרים ולהגיד: "האינטואיציה שלי אומרת שזה לא זה" - כשאת לא באמת יודעת להגדיר לעצמך למה זה לא זה - זה לדעתי עוול לצד השני (דיברנו על דייטים, לא? ) - גם אם הוא לא שואל לסיבה - עצם זה שאת פוסלת מישהו על סמך אינטואיציה כשאפילו לעצמך את לא יכולה להסביר ל-מ-ה פסלת אותו (לא חייב לאחרים - תבדקי אם את בעצמך הבנת למה, במכלול של אילו סיבות) - עצם זה, לדעתי האישית, זה לא ראוי ומעיד על משהו פגום, שכן אין ב-א-מ-ת סיבה רציונלית (שכלית ו/או רגשית, שכאמור, גם הרגש ניתן ל"כימות" שכלי) לכך שנפרדת ממנו אלא זה יותר אמוציות לא מוסברות ושלא מרגישות צורך להסביר את עצמן - סתם ככה לא בא לי בטוב, לא יודעת למה, אז משליכה לצד ועוברת לבא...
זה לדעתי לא בריא לאף אחד מהצדדים. כמובן שלא לצד הנזרק שלא באמת יודע על מה נזרק ואם היה יודע היה מבין עוד יותר כמה אפילו הצד הזורק לא יודע - וזה גם לא טוב לצד הזורק, כיוון שהוא מגיע למצב שבו דברים נקבעים אצלו בלי אמות מידה הגיוניות, בלי "יכולת עירעור" ו"יכולת שינוי". אי אפשר להשתנות במצב כזה, כי האינטואציה אומרת ואומרת ואומרת ואתה לא יכול לסתור אותה כי אתה אפילו לא מבין מה היא אומרת (אני מתכוון - בעל האינטואיציה לא מסוגל להפריך אותה).
לא הייתי רוצה לדעת שגולדה מאיר החליטה על סמך אינטואיציה לצאת למלחמה או לא לצאת למלחמה...
סביר מאוד שרוב ככל הבנות יחלקו עליי בזה - אני רק אמרתי את דעתי כבן שמסתכל מהצד שלנו כלפיכן, בנות,, אז אל תסקלו אותי באבנים...מוזמנו בחום להסביר לי למה לדעתכן אני טועה.
(כי זה תירוץ נוח) אבל היא ידעה למה היא הפסיקה את הקשר ופשוט לא רצתה להגיד...
כמו שכתבתי מקודם לדעתי אינטואיציה באה מקליטה של נתונים מסוימים שלא הגיעו לרמת המודעות עדיין (ואולי בכלל לא יגיעו)
אבל אני מסכימה איתך שכל אחת צריכה לברר לעצמה למה היא מפסיקה קשר.
ההגדרה היותר נכונה לאינטואיציה היא כמו שכתבה שיר ידידת-
החלטה פנימית שנובעת מנתונים שקלטנו, אבל אנחנו לא יכולות לנתח אותם בשכל.
כלומר- אם תבקש ניתוח שכלי להחלטה לא נוכל לתת אותו. כי זה לא מוגדר לנו מספיק.
אבל בסוף מתברר שלמרות שאי אפשר להגדיר זה עדין נכון.
(אינטואיציה נגרמת מדברים דקים שלרוב לא שמים לב אליהם, כמו מבט, תנועות ותנוחות גוף, משפט שמישהו אומר ושומעים מתוכו את מה שהוא לא אמר וכו')
יש אנשים שמגדירים אינטואיציה כמשהו על טבעי- כמו ההרגשה לא ללכת למקום מסויים שאח"כ היה בו פיגוע.
התופעה הזו בהחלט נדירה ולא מוסברת.
אבל כאן הכוונה היא למשהו שונה.
אפילו הייתי בסדנה[דרישה לימודית] לפיתוח אינטואיציה...
ככל שיש יותר ניסיון יש יותר אינטואיציה.
ברור שכן, זה לא דבר חדש.
יש לזה אפילו אזכור במקורות...
"אשה מכרת באורחים יותר מן האיש"
עין איה על ברכות, א, קמז:
"ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש" (ברכות י, ב)
"דומה לזה אמרו בנדה שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מן האיש. והכונה כי יש הכרה ובינה טבעית דומה להכרת החוש ויש הכרה שכלית שבאה ע"י לימוד ונסיון. ולפי המנהג הטבעי הוא, שמי שיש ביד כשרונו לעלות למעלה שכלית, מתחלשת בו ההכרה הטבעית הבאה מהשכל הטבעי. ומצינו כמה הכרות לבע"ח, מכירים בהכרתם הפנימית רברים שקשה לאדם להשיגם כ"א ע"י לימוד והרגל. וכן מצינו האומות הפראיות, שאינן מלומדות בתרבות וחכמה, יש להן כשרונות טבעיים חדים יותר מהעמים המלומדים, כי השכל המלומד מקפח את השכל הטבעי. וזהו מחסד ד' על יצוריו, שהראוי להשתמש במעלה יותר גבוהה לא תעלה בידו לסמוך על מעלה נמוכה, כדי שגם ההכרח ימריצהו לקנות שלמות יותר. ע"כ האשה שאינה עומדת לפי תעודתה לקנות דעת הרבה ע"י לימוד, ותכליתה להשלמת סידור העולם לעשות בחפץ כפי', ואין חכמה לאשה אלא בפל , ע"כ יש בה בינה יתירה טבעית בהכרה פנימית יותר מן האיש, ומפני זה היא מכרת באורחין יותר מן האיש. כי האיש יוכל להכיר ערך האיש שרוצה לדעת תכונתו רק ע"י התבוננות רבה ואורך הזמן. אבל את האורח הבא לזמן קצר, לא יוכל להכירו בשכל הנסיוני. אבל האשה בהכרתה הפנימית, הקרובה להכרה טבעית, היא תכיר את האורחים. וההכרה הטבעית היא לרוב מאומתת מאד גם אחרי הדרישה השכלית, כאשר ביארו חכמי לב."
לא קרה לי שהאינטואיציה שלי טעתה...
(גם במקרים שלא הלכתי לפיה- גיליתי שאם לא הייתי מתעלמת ממנה,
הרבה דברים היו נחסכים ממני...
שהאינטואיציה שלי טעתה" - איך אפשר לדעת דבר כזה ב100 אחוז? הרי אתה לא נביא ולא יודע מהי המציאות החלופית שהייתה אם היית בוחרת בדרך ב ולא בדרך א'...
אני לא מדבר פה על שיצאת עם בחור והאינטואיציה שלך אמרה לך להפסיק ואכן אחרי כמה זמן גילית במקרה שהבחור באמת היה חולה נפש חסר תקנה - שם באמת, בסדר, ניתן להבין שזה היה נכון - אבל נניח במקרה דייט רגיל (כי אנחנו עוסקים כאן בקטע של דייטים - אבל זה נכון לעוד המון דברים אחרים) - כלאחר דייט מסויים האינטואיציה שלך אמרה לך שזה לא זה ולעצור את זה, ואכן עצרת. כל עוד את לא מתחתנת (כי חתונה תוכיח לך ככל הנראה שצדקת בזה שפסלת אותו) - איך את יכולה לדעת ב100 אחוז שצדקת בזה שפסלת אותו? מניין לך שאם הייתם ממשיכים לצאת למרות האינטואיציה שלך, זה לא היה מתקדם לנישואין מאושרים עד 120? איך את בטוחה כל כך שזה לא היה יכול לקרות ושהאינטואיציה שלך צדקה לגמרי?
אני לא יודע - אומנם נשים הם נשים, אבל עדיין לא נראה לי שהן נביאות...
והשאלה הזאת מופנית לכל הבנות שאמרו "עוד לא קרה לי שהאינטואיציה שלי טעתה" - באיזו דרך מעשית את רואה ויודעת שהיא לא טעתה באופן מוחלט?
יצאתי עם בחור והיו לי חששות לגביו. נפרדתי ממנו על סמך החששות וגיליתי שהן נכונות.
שמעתי על בחור אחר, על פניו הכל היה נראה טוב חוץ מפרט אחד שהציק לי. אמרו לי שזה בקטנה, ושזה לא מפריע. אני החלטתי לא ללכת עלזה, והסתבר אח"כ שהפרט הזה מאוד משמעותי בחיים שלו.
וישלי עוד סיפור אבל הוא אישי מידי לפתוח את זה פה כרגע. טרי מידי ואישי מידי. בעז"ה מקווה לספר בשורות טובות יותר ואז אוכל לספר גם אותו.
;)בפעמים שהתעלמתי מהאינטואציה- גיליתי אח"כ שטעיתי- וזה לא רק בדייטים-
וגם בדייטים- אם היתה לי תחושה מסוימת, על דברים שעקרוניים לי-
והתעלמתי- כי חשבתי שאני מדמיינת- שמדבר כזה אי אפשר לדעת וכולי- ובסוף גיליתי שצדקתי.
ובפעמים שהקשבתי אינטואציה שלי- רק הרווחתי.
זה מהלך שלם - אבל איך יכול להיות שאת כל כך בטוחה שבמקרה שבו הקשבת לאינטואיצה - ואני מדבר עכשיו ספציפית על דוגמה של להפסיק קשר בגלל אינטואיציה - איך את יכולה לדעת בוודאות שהרווחת מזה? איך את יכולה לדעת מה היה אם הייתם בכל זאת ממשיכים את הקשר?
לא ענית על זה, וזה היה העיקר של השאלה... (בערך חזרת על דבריך קודם )
וגם בדייטים- אם היתה לי תחושה מסוימת, על דברים שעקרוניים לי-
והתעלמתי- כי חשבתי שאני מדמיינת- שמדבר כזה אי אפשר לדעת וכולי- ובסוף גיליתי שצדקתי.
דהיינו- גיליתי שהתחושה הראשונית שלי היתה נכונה,
וזה אכן לא פרט שולי בחייו/ לא נמצא באחוזים נמוכים.
ב"ה
כשאנו מרגישים משהו, אנו מקבלים נתונים מהמציאות והם מותירים בנו רושם. עד כמה הוא מדוייק? תלוי מהם הנתונים. בכל מקרה, כאשר נותנים לזה שם זה כבר שכלי לגמרי. נתון שצריך להוסיף בחשבון. לדוגמה: תחושת הדיכאון. מרגישים ולא ועלים בהגיון. ברגע שהבנתי שמדובר בדיכאון, אפשר להוסיף למאגר הנתונים ולומר "זהו דיכאון, ולכן ההתנהגות איננה ראציונאלית".
ע"ע
ג'ורג' אורוול, הספר:1984. המושג "חופש".
. למחשבה
ונזכרתי בה כעת משום מה:
מה עושים כשהכל כשורה, הכל מתאים, הכל הכל.
אבל אין את הצמרמורת הידועה הזו בבטן.
הגיוני בכלל? אולי היא מסמלת על משהו שאינו כשורה? או שאולי היא סתם רגש שלא מחייב דבר?
(... פילוסופיה, אולי, אבל מענינת אותי כבר זמן ארוך, מידי...)
את שואלת שאלה טובה,
האם יש בהכרח צורך להרגיש משהו או שרק השכל בא לידי ביטוי בקשר?
נחלקו בכך הפוסקים, היו שטענו שהרגש לעיתים מגיע רק אחרי החתונה
והיו שדרשו שיש צורך שיהיה רגש כלשהו, שבע"ה יתחזק לאחר החתונה
לעניות דעתי, צריך להרגיש איזהשהו משהו..אפילו קטן..
נראה לי שרגש חיבה עדין לא מופיע בבטן
שם יש רגשות סוערים
כך שהבטן לא יכולה להיות מדד
אבל אם מרגישים בקצה הרגל - זה כבר סימן ברור (כנראה הוא דרך לך על הנעל)
ממתי דריכה על הרגל מייצרת פרפרים?
ואני עוד חשבתי שפרפרים הם יצור טבעי...
ועכשיו ברצינות:לא נראלי שהיא התכוונה דווקא לציין מיקום גיאגרפי של פרפרים
היא התכוונה יותר לתחושה כללית
אני מאמינה שכן צריך להיות רגש מסויים,לא כדאי למדוד אותו בכל רגע
פשוט לתת לזה לקרות..
לנסות להרפות,לתת לפרפרים קצת חופש
אחרי תקופה קצרה במצב גולם,הם כבר יעופו בטבעיות
בהדרגה,בנחת,בשלווה
(ואם אחרי מספר רב של פגישות-אין התקדמות,זאת כבר מתחילה להיות בעיה)
קשר זוועה, וטוב שלא התחתנתי איתו...
אז לא תמיד כדאי לסמוך על הפרפרים.
הם פשוט אומרים שאת מאוהבת....
לאו דווקא שיש התאמה
יותר מדי פרפרים בבטן על ההתחלה
זה כבר מתחיל להעלות חשד
אהבת חינםזה אומר שיש בסיס.
יש לי חברה שב"ה התארסה אחרי לא הרבה פגישות (פחות מעשר)
והיא אמרה שלא היו לה פרפרים בבטן, אבל היה לה כיף ונעים אתו..
והיא הרגישה שהיא לא מוכנה לוותר עליו.
וב"ה אחרי האירוסין הקשר נבנה ונהיה הרבה יותר חזק..
היא אמרה לי- אל תחכי ותחפשי את הפרפרים, כי לא תמיד זה משהו אמתי 
בהצלחה מותק!
מענינים אתם
בשביל להסריט סרט חייבים פרפרים אחרת מה יסריטו?
בשביל חתונה ובכן...
חתונה זה לא הוליווד.
קשר בונים לאט ולא בבום
כתור התחלה לא חייבים פרפרים ולפעמים גם כשיש אותם זה לא אומר כלום
הכי חשוב לשים לב ל
1 התאמה בשכל
2. כיף ביחד - מתחשק לך לפגוש אותו שוב את מתגעגעת אליו
(לא חייב בוכה מגעגועים אבל אם לא נפגשתם כמה ימים את כבר מחכה לפגישה)
מן הסתם מבוסס על מציאות כלשהיא... לא? ברור שזו לא מציאות, אבל הסרט נוצר איכשהוא, מתמונות של אנשים, מסיטואציות שקרו, מהסטוריה, ותרבות...
בקיצור אני לא יודעת אם זה כך משמעי כמו שכתבת
של אנשים שחושבים שאשה "נקנית" במשיכה (בתקוהו שהבנת )
ותכלס אחוז הגירושין שם הוא הכי גבוה שיש אז כנראה לא מומלץ ללמוד מהם
פרפרים זה לא דבר רע
אבל להסתמך עליהם אסור בתכלית האיסור
כי אחרי שהפרפרים נעלמים אתה נשאר עם מישהו שאולי בכלל לא מתאים לך
וחוץ מזה הם לא MUST .
שלווה פנימית זה אינידקציה לא פחות טובה (או כן יותר טובה) מאשר פרפרים
כמובן שביטחון מוחלט לעולם לא יהיה כי לאף אחד מאיתנו אין רוח הקודש וגם לא מקבלים נבואה
אבל מה אם הם אינם? זו עדיין נקראת "הסתמכות"?..
אם אין רגשות סוערים, אבל יש רגשות חיבה לא סוערים, זה יכול להספיק בשביל ליצור קשר חזק, אמין, יציב, שיתפתח לאהבה עמוקה.
רגשות סוערים יכולים ג"כ להניח בסיס לקשר כזה, אבל גם הם עוברים בסוף, ונשארים רק עם מה שבונים
(מניסיון...)
בהוליווד מראים רק את הרגשות הסוערים, לא מה שקורה אח"כ, והרבה פעמים אצל הגויים לא בונים כלום, ולאחר שהרגשות הולכים נשארים עם קשר חלול, שאין לו שום תוכן פנימי.
אבל יתכן שאין לך שום רגשות, גם לא "לא סוערים", ואז במפורש לא להתחתן רק כי השכל אומר שזה מתאים.
חייבים רגשות.
(לדעתי לפחות)
האם להשקיע בערוצי חדשות ותיאטרון הבימה זה יותר חשוב? זה גוזל הרבה יותר כסף במדינת ישראל.
לצערנו המדינה משקיעה הרבה פחות כסף על לימוד תורה מאשר בדברים אחרים שהם הרבה פחות חשובים ומשמעותיים. (ולפעמים שטותיים או טיפשיים לחלוטין- כמו גדר ההפרדה לדוגמא שכבר הוצא עליה מיליארדים)
