פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1327)

פעם היתה עיירה אחת שבה היו שני גבירים.

לאותם גבירים כמובן היו שתי בנות צנועות, מהוללות וגומלות חסדים בסתר.

ביום מן הימים הגיעו שתי הבנות לפרקן.

נתייעצו הגבירים יחדיו והחליטו לשלוח אל העיר הגדולה

שליח שימצא להם חתנים ראויים יראי שמיים לומדי תורה וכו' וכו'.

הלך לו השליח, דיבר נכבדות עם ראש הישיבה ורב העיר.

הלה מיד הודיע שבאמתחתו שני תלמידי חכמים מופלגים שכבר הגיעו לפרקם ועוד לא מצאו את אבדתם.

פגע בהם השליח והחל מוכיחם, מדוע נתאחרתם מלשאת אשה והרי אתם שרויים בלא תורה בלא שמחה.

ועוד ועוד הוסיף לייסרם בגמרות ומדרשי חז"ל.

כשראה השליח כי היטב חרה להם על עוונם, הודיעם מייד כי מצא להם את בת זוגם,

זו המיועדת להם מששת ימי בראשית, שורש נשמתם, בת גילם ומזלם והוסיף והכביר במילים על מעלת עלמות החן.

המה שמעו כן נחפזו, רצו דצו אחריו אל העיירה, וכל הדרך לא משה מפיהם הגירסה, כשחיוך של אושר מהול בצפיה נסוך על פניהם.

והנה לפתע בדרך, עת נחו מעמל הדרך לא עליכם ולא עלינו אחד מן הבחורים זחה דעתו עליו,

ראה אילן נאה ופסק מלימודו, עוד לפני שהספיק לומר כמה נאה הוא, קם עליו נחש עקלתון והכישו.

לא נאריך בדברי ההספד ואיך היתה הקבורה, רק נאמר שההספד של חתן זה לא היה מבייש את קילוסי ושיבוח חתן בכל ימי האירוסין ושבעת ימי המשתה גם יחד.

אך הנה נתעוררה בעיה שהרי חתן אחד נשאר, והכלות שתיים.

ובכן, מי ביניהן תזכה בו?

הלכו והתייעצו ברב העיירה.

חשב הרב וחשב, עד שלבסוף נזכר במשפט הקדום שעשה בזמנו שלמה המלך עליו השלום.

מייד הכריז ואמר כי על כל המשפחות של שתי הכלות להתייצב לפניו בדין למחרת.

עם שחר התעטף הרב בטליתו, קרא עמו עוד שניים מדייני העיר וישבו יחדיו על ברור הדין.

לאחר שעה ארוכה של התפלפלות במשא ומתן לעומקה של הלכה,

קם הרב והכריז: גזירה היא מלפני, קבלוה משעשעי דת, יש לחלק את החתן לשניים.

והנה קמה אם אחת מן הכלות והחלה מצעקת: לא ולא, כיצד תיעשה כזאת בישראל להרוג דם הנקי?!

חדלו לכם ממנו, אמרו לי מה חטאתו?!

והנה קמה לעומתה האם השניה ואומרת: מה לך כי נזעקת, הבה נקבל עלינו גזירת הרב, הלוא זוהי דעת תורה!

מיד קפץ הרב ממקומו ואמר זאת השוויגער האמיתית!

 

<צ> אם למישהו היה ספק.

לק"י

 

השיטות להתאמה האלה נראות לך?!

רק הקטע של לא להתחתן בכלל.

לק"י

 

למרות שבשכל ידעתי שאני רוצה להתחתן מתישהו..

 

בינתיים זה עבר לי 

לפחות כשיש מריבות לא משעמם.

גם אצלינו בשכונה
יש בחורה רווקה
כבר מזמן היא סיימה
את שנות האולפנה

חברה מתארסת
ואחת בהריון
והיא רק תוהה
מתי יבוא היום

והיא חלום אחד נושאת עוד בלבבה
למצוא חתן שיהיה האיש שלה
יום ולילה מתפללת
שידפוק לה כבר בדלת..

והיא יושבת ומחכה לו
כבר שנים בוכה ומייחלת לו
עוד אחת מתחתנת ורק היא לא
מתי כבר יגיע היום?!

בעירנו שוכן

איש לגמרי לא פנוי,

שבנה המון בתים

ויש לו כבר מנוי.

 

הוא מכיר כל תירוץ

כל סיבה וכל עצה

הוא מכיר רווקים

כבר שבעים שנה.

 

והוא חולם כי שליש גן עדן הוא קיבל

ואולי שם את שכרו הוא יקבל,

כי שידוכים זו הוצאה כ"כ גדולה

שלא מוכרת במס הכנסה....

 

 

 

קדימה, אתה מסוגל ליותר, כתוב בית אחר.

"על כפיו אותה ישא"?

הלוו...שמירת נגיעה שמעתם??? 

ואחרי זה את טוענת שאת עאלק צדיקה ודתייה...

 

חזרי בך ומייד

זה סתם כי אני משוררת דגולה..
הקשר בין המשפט לדת הוא מקרי בהחלט..

אז לי צרם "הוא יושב בחדרו, ולא עושה דבר" הלו!!!! אם אתה רווק זה אומר שאין לך חיים?

 

 

ולאלעד- זה רק הערה נקודתית. הפראפראזה ככלל נכתבה יפה מאוד

ואם תרצה אפשר לחפור ולומר שההערה היא לא כלפיך, הכותב, אלא כלפי רווקים רבים שאכן מתנהגים כך. אתה רק תיארת מציאות

שאלתי בשלומך ולא חזרת

דאגתי לך ושמרתי בליבי הדבר

חוזר ומבקש מתפייס וחוזה

שליבי ימצא מענה הומה

 

בעמק ירושלים בין הואדי להר

ראיתי עלמה שנראתה ליד הנהר

מדלג בין ההרים מקפץ בין הגבעות

שאלתי לשלומך אך אין קול ואין ענות

 

נאחזתי בשברי המר והצר,היכן את

ומה עלה בגורלך,האם מר ונמהר 

או רגע קט ושקט נבחר

 

שאלתי אחריך מבין כל הילידים

לא הבינוני,ונותרתי המום ללא מילים

ולפתע ראיתיך עומדת ביופייך שלא ישתנה

זין חן מתוק וקסום יורד על מצחך בגן העמום

 

 

שאנשים משקיעים ונותנים את הנשמה{תרתי משמע} ומוציאים את אשר על ליבם

 

ואנשים נותנים תגובות לא לענין

 

במחילה

לק"י

 

אפשר לכתוב את אותו סיפור בדיוק, אבל הפוך..

ככה זה- מי שיש לו דרישות בשמים, עלול למצוא את עצמו לבד (בחושך, כמו כלב ).

אפילו נראה לי שרוב האנשים חוזרים אחורה...

שייט באגם, ואז מסעדה.

ולהכין דברים- קולג' גדול של כל תמונות ילדי המשפחה... אפשר גם לעשות משחק רביעיות שקשור למושגים של המשפחה.

להורים אפשר להכין משחק בו הם יושבים גב אל גב וכל אחד אוחז בשני מקלות- אחד של "כן" השני "לא". ואז שואלים אותם שאלות כמו "המאכל הכי אהוב על אמא זה פיצה" ואז האמא מרימה "כן" או "לא" בהתאם- וגם האבא צריך... זה בעצם מבחן מצחיק לראות אם הם מתואמים...

בס"ד

מה תנאי הקבלה?

גילאים 21-25, תורנית, ראש על הכתפיים, עם הרבה שמחת חיים וחיוניות - אך התנהגות עדינה וצנועה. 

מי שמתאימה לתיאורים - מוזמנת לפנות באישי לבירור פרטים נוספים.... ;)

לק"י

 

אם הייתי במקומה- נראה לי שזה מה שהייתי עושה..

וזכיתי!!

כמה לחודש?

זבש"ך שאתה בררן 

את בהחלט צודקת

אבל אם את רואה שהוא מתמהמה יותר מדי

אפשר לשלוח לו איזה הודעת תזכורת ולא להיות פאסיבית לגמרי

דיברנו פעם אחת, והוא אמר נשתמע כדי שנדע מתי נוכל להיפגש..- אחרי שהוא ידע סידור עבודה וזה, ועדיין לא התקשר, אני מסוגלת מצד העניין להתקשר, אבל לא, אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה

את לא יכולה לחייג? רק הם קיבלו את היכולת להקיש על מקשים?

נשמע כאילו הוא מסנן אותך! אולי קרה לו משהו?

אם זה שלב מאד ראשוני בקשר, אולי שווה לחתוך? אולי הוא מרגיש לא מוכן  או שיש איתו בעיה?

את לא יכולה לחכות על יד הטלפון לנצח, אם עבר יותר משבוע הייתי אומרת שתוותרי.

בהצלחה..

עבודה נראה מתי נוכל להיפגש..

נשתמע לא אומר "אני אתקשר".

קשר בנוי משני אנשים והוא חייב להיות הדדי, לא יתכן מצב שרק הוא יתקשר ושזה התפקיד שלו.

אם את מעוניינת בליצור את הקשר למה לא להתקשר בעצם?

כי זה מה שמקובל?

גם הבחורה צריכה לעשות את ההשתדלות הזו.

יש לו אולי פלאפון כשר או שקרה לפלאפון משהו?

אם אני מרגיש צורך להתקשר אתקשר..ואם הייתי בת אז גמכן..אז מה אם זה מוסכמה חברתית...

לשני הכיוונים.

למשל אם הוא  התקשר ומשום מה לא ענית.

אז יש מצב שהוא מחכה שתתקשרי.

קרה לי כמה פעמים באחד הקשרים שלקח לי הרבה זמן לתפוס את הבחורה.

 

אגב לדעתי עדיף מראש לתת זמן פחות או יותר מוגדר שבו תצרו קשר.

כי אחרת הגיוני מאוד שתתקשר\י כשהפלאפון מכובה. (קרה לי הרבה)

 

ודעתי האישית: אל תשקיעי בזה, אף פעם לא שמעתי מישהו מתפעל מהשקעה של עיצוב להזמנה לחתונה, מכל הדברים שניתן להשקיע בחתונה זה הדבר הכי פחות חשוב.

אם זה תלוי בי ההזמנות לחתונה שלי יהיו מדף לבן מודפס אבל מן הסתם אצטרך גם לשאול מישהי אחרת.

גרמת לי לצחוק...
אני יודעת שזה אולי השקעה מיותרת בעינך אבל תאמין לי שיש מה להשקיע בהזמנה... אתה לא יכול להזמין בצורה פשוטה מידי גם כשאתה אדם פשוט...
זאת דעתי האישית...

אבל זה לא תלוי רק בי.

שבסוף תתחתן עם אשה.

 

נס

ולא קטעים מספרי קודש. מהסיבה הפשוטה שלא כל המוזמנים דתיים, וגם אלו שכן, לא מודעים לעובדה שהזמנה עם פסוק צריך בסוף לגנוז...

 

לכן אפשר לשים איזה שיר של זלדה למשל, על חתונה: 

• יצאתי אל משוש חתן וכלה, וראיתי כי הם שוזרים תקווה עדינה עד מאוד, תקווה אמיתית. וביקשתי בחשאי: יוצר האדם, שיהיה בניינם בניין עדי עד (זלדה)

 

ב"הצלחה...

בעזהי"ת.

 

ויש לי מלא רעיונות, תכף אקליד לך

בסוף הצלחנו להגיע להחלטה...
סיימתי את ההזמנות...

 

לא הבנתי מה הקשר בין הקושי לדבר על הרגש
לבין סמסים?

אפשר לשאול ההפך??? בנים?? למה ככ קשה איתכם?? למה אתה לא יכולים לדבר על הרגשות שלכם?? זה ככ בסיסי....

 

אדם שלא מדבר על הרגשות שלו, הרבה יותר קשה לתקשר איתו...

ואם כבר אתה אומר משהו, אז בהתחלה, נוותר לך ותכתוב סמס.... אבל אחכ, תהיה אמיץ ותדבר כמו אדם בוגר!!

 

 

 

גילוי נאות, לי לא באמת ככ קשה איתכם.... אבל בגדול...

לק"י

 

אז כדאי שתתחילו להתרגל אלינו ולרגשות שלנו.

וכן, זה כיף לקבל גם אסמסים, אבל צריך גם לדבר על הרגשות, אין ברירה..

 

בהצלחה

לק"י

 

למרות שבאמת לא תמיד קל לגשר על הפערים, אבל בסה"כ זה יכול לקרות בסוף.

ברוכה הבאה גברת...

 

התמכרות נעימה...

מה קרה?

 

מה הפעם היא עשתה??

 

 

ובנות, תהיו נחמדות!!!!! אתן הורסות לנו את התדמית!!!

לק"י

 

לכי תביני

 

היא פשוט כנראה התחילה לו את הסטאז' בזיהוי רגשות והטיפול בהם

תצחקו עלי, אני אשב לי פה לבד.

בחושך.

לק"י

 

אתה פולני או משו?..

 

 

תתחילו להיות יותר רגישים... לא יקרה לכם כלום

המ"ה
שונאת את השאלה הזו

לק"י

 

לבנות לפעמים קל לפרוק את הרגשות שלהן ע"י בכי.

בנים- לא צריך להבהל מזה! לא קרה כלום.

זה שאנחנו בוכות לא אומר שקרה משו נורא ואיום.

 

השאלה היא- מה אתם אמורים לעשות עם הבכי הזה..

כל אחת צריכה יחס אחר: אחת מעדיפה להיות לבד ולהירגע, אחת צריכה תמיכה ודיבורים.

לכן, בננות- כדאי שנבהיר מראש למה אנחנו מצפות.

 

אחת ההפתעות הגדולות שיכולות להיות לבנים...

 

פעם הם חשבו שרק תינוקות בוכים... [או צדיקים מאד גדולים..]

לק"י

 

מה עושים או לא עושים עם הבכי הזה..

שמתחתנים..

 

[בדרך כלל אז הם פוגשים בזה לראשונה..]

עם הבכי המניפולטיבי שלה?

לק"י

 

לפעמים יש לנו צורך לבכות, זה לא ממש בשליטה.

וזה בסדר! לא צריך לחטוף התקף לב מזה..

לפעמים זה עוזר לנו להתפרק ומרגיע אותנו.

 

גם אני שלא בוכה מכל דבר, לפעמים נמצאת בסף רגישות כלשהו ורצף של דברים מרגיזים גורם לי לדמוע..

 

וארוון- אם את בת, אז למה את יורדת על הבנות?! לא יפה..

 

עקיבא עומד להיפרד ממנה- בוכה

עקיבא עומד להגיד לה את האמת- בוכה

הישיבה בויז לא באים לחתונה- בוכה.

 

מזל שעקיבא הבין שהיא פשוט מניפולטיבית עם הבכי הזה.

חלק א'.
כתוב שם הרבה דברים חכמים..
חבל לי לסכם אותם בכמה שורות...

מה לעשות...

אני בכלל בעד לתת לכל הבנים זריקות אוקסיטוצין באופן קבוע- זה עוזר להם לתקשר טוב יותר, לריב פחות אחד עם השני, ללכת פחות מכות ולהתייחס יותר לרגשות שלהם ושל אחרים  |בן נחמד יותר|

והעולם בכללותו יהיה טוב יותר |חולם|

אוקסיטוצין מכווץ את הרחם- גורם לצירים וללידה פעילה, עוזר בייצור החלב- בהנקה.

בואי נגיד שאם את לא בהריון או אחרי לידה או מניקה אני לא כ"כ חושבת שזה טוב שזה יופרש אצלך וכנראה מדובר בבעיה הורמונלית...

 

 

אולי התכוונת לאסטרוגן או פרוגסטרון שמשפיעים על המחזור החודשי.

 

 

לכולם יש אוקסיטוצין. גם לגברים, אם כי במינון פחות מנשים- בדיוק כמו שגם לנשים יש טסטוסטורין, אם כי במינון פחות מגברים. בלידה והנקות ראשוניות באמת מוצפים באוקסיטוצין (זה משכיח את הכאב של הלידה, וכנראה יוצר את הקשר החזק בין האם לתינוק).

מעניין שאצל אוטיסטים יש כמות מאוד קטנה של אוקסיטוצין, מה שמחזק את התיאוריה של ברון-כהן כאוטיזם כסימפטום הגברי המוקצן. מחקרים חדשים בתחום (זה ממש ההתחלה עכשיו של הנושא הזה) מצליחים להראות שכנותנים יותר אוקסיטוצין לאוטיסטים הם מצליחים לפענח קודים חברתיים טוב יותר. 

אצל גברים ונשים במצבים מאוד מסוימים, בגדול חוץ מלידות והנקה, הם מצבים שמעודדים קרבה, אינטימיות ומגע, ממש לא המקום לפרט כאן. זה עדיין לא באותה כמות כמו בלידה.

אמנם נעשים היום מחקרים בו נעשה שימוש באוקסיטוצין במתן חיצוני, וזה ע"מ לחקות את מה שקורה שהוא מופרש באותם מצבים- הענקת רוגע ושלווה ומניעת חרדות.

נעשה בו שימוש חיצוני חוץ מאחרי לידות גם להשראת הפלות.

אם נרצה להגדילו באופן טבעי נצטרך לעודד למגע ואינטימיות, לא סתם הוא מוכנה "הורמון האהבה".

אגב שימי לב שהיא רשמה שמוצפות באוקסיטוצין- וזה ממש לא [לפחות לא אם אתה עדיין לא נשוי].

 

טסטוסטרון אולי נמצא אצל כולם, אבל נשים אגב רגישות אליו הרבה יותר,

בנוסף אם כבר נרצה להקביל אותו להורמונים נשיים- הרי אלו האסטרוגן והפרוגסטרון שאחראים לפוריות האישה כמו שהטסטוסטרון משפיע על הגבר.

והאחד שלך צריך להיות מכיל..

 

ומזל שהתשובות הגאוניות שכתובות מעליי מתייחסות למי שכנראה אינו האחד שלך, ומזל שגם לא שלי.

 

גם אני מגיעה מבית "לא מושלם" לפי הכללים של בני האדם, ולמרות זאת "הצלחתי" למצוא אחד ש"יסכים" לקבל אותי כפי שאני. גם אני חששתי על השלב בו אספר לו ועל תגובותיו, וכל חששותי נעלמו במחי יד- היד שלו.

 

הייתי מאחלת לך שתמצאי את המכיל שלך, אבל אני לא צריכה לאחל- אני בטוחה בזה.

 

{ומי שקשה לו לסבול סיפורים קשים, אשמח לשמוע מהיכן קיבל את תעודת הביטוח לחייו המושלמים }

 

בהצלחה

את צריכה לקחת החלטה חזקה בנפשך שהבית שלך לא יראה כמו הבית של הורייך, ושבכל מחיר את לא תימצאי במקום שבו נמצאים הורייך, ואפילו אם המחיר של זה לקרוע חתיכות מבשר חי ולהקריב על מזבח הזוגיות.

בנוגע למה שראית כל החיים בביתך, ברור שהחלטה לבד לא מספיקה, וצריך לרכוש ידע על הנישואין, וכבר מעכשיו.

 

לאחר שאת מיישמת בפועל את הנ"ל אינך צריכה לפחד או להתבייש כי את כבר לא שם

לגבי העלאת הנושא בפגישות ברור שיש להעלות נושא זה כמה שיותר מאוחר לאחר שהמשודך מכיר אותך היטב שאז הוא יקבל זאת כדבר חיצוני ממך, וגם לדבר על כך לא מהמקום של המיסכנות אלא מהמקום החזק שאת לא כזאת

תחליטי שאת "תשמשי" במה שראית כדי לגרום לך להיזהר מדברים כאלו בכל מחיר.

 

תתרגלי כבר מעכשיו, סבלנות, עין טובה וכו'.

 

ואולי תשתדלי גם לראות בתים שבהם זה כך.

 

ובעז"ה יהיה בסדר.

אם יש כבוד והערכה הדדית בין בני הזוג אין שום סיבה שהבית שלך יהיה כזה

והאחד שלך יקבל אותך עם כל הרקע הקשה. אין שום סיבה שזה יפגע בבית שלך, עצם הדאגה שלך מראה שזה חשוב לך ואת תשקיעי בזוגיות ולא תתני לה להתדרדר

יש עוד לא מעט שהזוגיות בין ההורים שלהם לא מושלמת, ואין לזה השפעה על הבית שהם בונים

הכי חשוב זה מידות טובות, ועבודה והשקעה בזוגיות כדי שיצליחו.

אני בטוחה שלהורים שלך למשל היתה דוגמא טובה של הזוגיות של הסבים ובכל זאת זה לא הצליח ביניהם אז ממש לא אומר שיש קשר 

 

גם ללמוד מה את לא רוצה שיהיה בבית שלך- זה לימוד חשוב

אבל אם הבחורה הייתה כזאת כן הייתי פוסל נראלי..למה להתחתן והכל ירקב אחרי שניה?

שהגירושין נמשכים בכיעורם..

דווקא - יודעים בדיוק  - איך הם לא היו רוצים את הזוגיות שלהם!

וזו נקודת פתיחה יפה!

הם יודעים איזה מילים כבר פותחות ויכוח..

יש להם חוש ריח נהדר להתפתחות של דציבלים גבוהים ועצבים..

 

אז - 

יש לך יתרון!

אל תתעסקי במי יפסול אותך על כך..

תאהבי את עצמך! (קשה בד"כ לאהוב את עצמך בבית כזה..)

ואת כבר מודעת למצב האפשרי - אז את בכלל במקום מצויין!

 

כדי לא ליפול למצב שבזוגיות שתהיה לך בעז"ה - תמצאי את עצמך מחקה את הזוגיות של ההורים
(כי זה מה שראית בחיים סה"כ)

1. להתפלל המון!! [אני רואה את כל התפילות שלי מהרווקות ובכלל מתגשמות ב"ה]

2. ללמוד ולהעמיק על כל הכרוך בזוגיות, בהבדלים בין נשים לגברים, בחיבור הנפשי..

3. כשאת נפגשת עם בחורים - הקפידי לבחון מידות טובות של סבלנות ושמחה אצל בן הזוג, ואת רמת השיח והתקשורת ביניכם!

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
 

אני יכולה להמליץ על ספרים שבעיניי משלימים אחד את השני

בנושאי זוגיות וחשובים מאוד לקריאה..

> גברים ממאדים ונשים מנגה/ ד"ר ג'ון גריי

> המוח הנשי / ד"ר לואן בריזנדיין

> המוח הגברי / ד"ר לואן בריזנדיין

 

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות - אבל נותן את הסגירה העמוקה והיהודית להכל:

ספריו של הרב יצחק גינזבורג:
> ברית הנישואין

> אהבה

> יין משמח (כל הסדרה)

 

תמיד יש מה ללמוד עוד על הנושא. לשמוע שיעורים. וזה תענוג גדול!

אח"כ בחיי הנישואין - תהיי מודעת לכל מה שעובר עליכם.. 

גם אם לא תמיד תצליחי לעצור את הכיסוחים הקטנים שיהיו (ויהיו!! גם בזוגיות הכי תקינה שבעולם)

תדעו לצאת מהם מחוזקים ושמחים אחד בשני!!

 

בהצלחה רבה רבה!! וכל הכבוד לך על המודעות!

כבר אמרת לה שתשמח להמשיך. היא יודעת מה דעתך. הודעה ממך בשלב הזה עלולה להלחיץ אותה ואולי אף לגרום לה להשיב בשלילה.

הודעה רק תלחיץ אותה,

אני הייתי מתעצבנת אפילו...

אוליי אח"כ אם היא תסכים להמשיך תציין את זה בפנייה.

 

בהצלחה

היא יודעת שהיה לך טוב,הרי אמרת לה שאתה רוצה להמשיך..

לא

 

אבל לא נעים לה, היא מתביישת, נבוכה, חדשה בתחום...וכו'..

 

כמובן שזה תלוי אחרי איזו פגישה, לרוב זה אומר שהיא רוצה לומר לא,

ואם לא עכשיו אז עוד פגישה שתיים..(מלחמת ההתשה)

 

אני הייתי אומר אפילו לתת לה "דד-ליין" שלא תמרח אותך יתר על המידה..

 

זו דעתי בלבד...וימים יגידו..

יש דרכים אחרות להביע לה שאתה מרוצה ממנה בדרך שלא תתפרש כלחץ

לייעץ או לומר מעבר לזה אני לא יכול.

אין לי פייסבוק אבל לדעתי, פייסבוק הוא לא פורמט לבדיקת מדוייטים פוטנציאלים. שירים זה עניין של טעם וזה לא מעיד על סוג אופי/ סגנון. ואין כל פסול בשירים שלא קלעו לטעמך האישי.
שווה לתת צ'אנס, שיחת טלפון תבהיר יותר במי מדובר, ותוכל להבין לעומק אם יש פוטנציאל לקשר.
ב"הצלחה!! (:

אלא לדוגמא קליפ של זמרת (אולי שיר יפה..)

כן ניתן להסיק מהי הרמה הדתית, אבל שום דבר לא מחייב עד שבפועל יצרת קשר עם האדם עצמו.

במיוחד שלא נראה שיש מישהו שממש מכיר את שניכם..

 

(מסקנה-לא לנסות לברר דרך הפייסבוק..)

אם זה נראה לך מוצדק, אזי טוב שבדקת בפייסבוק - חסכת פגישה מיותרת!

אם לא נראה מוצדק - אז לא לפסול.

 

לא?

אבל זה יכול לתת איזשהו כיוון לגביו.. 

כך שמראש אולי היה רצוי שתיפגשו, אולי יש על מה לדבר..

אבל אחרי שכבר נכנסים ו"קולטים את הבן אדם" קשה יותר להשתחרר מזה ולבוא בראש פתוח לפגישה.

 

(ז"א, בדיעבד אחרי שנכנסת אולי כבר לא תרצי להיפגש, אבל יכול להיות שהוא דווקא מתאים לך ולא קלטת נכון.

רק אם תתעלמי ממה שראית אולי תוכלי באמת להיפגש ממקום "נקי" לגביו, כמו בפגישה רגילה)

אם ידוע שאחרי ההחלטה אפשר להגיע לפגישה בראש מספיק "נקי", למרות הרושם הראשוני מדף הפייסבוק.

קשה לעשות את זה. יש הרגשה שכבר מבינים מי הבנאדם וזה מוריד את הרצון לתת צ'אנס.

 

אבל אולי באמת יש איזה טעות (שלא עולה לי כרגע..)

אולי בפגישת פנים אל פנים הדברים יתבהרו ותראי שהוא דווקא בסדר מבחינתך..

לפעמים זה לא אותו אחד אלא חברים שמשתפים איתו או שתייגו אותו וכדומה.

צריך לברר יותר מאשר להסתמך על איזה סרטון בקיר שבפייסבוק... 

תהיו מודעים למה שהולך בעמוד הפייסבוק שלכם.

 

המדוייטים לשכם מסתכלים שם,ואיזה "לייק" תמים עשוי לקבל פירושי רש"י ותוספות..

 

מי שיש לו פייסבוק-הפייסבוק הוא ממש הפרצוף שלו לכל דבר.

 

(הייתי אומר לכולם לסגור את הפייסבוק,אך דומני שזהו דבר שאינו נשמע..)

ככ פשוט. ככ בטיחותי.. ככ יעיל!
או שיהיה אפשר למצוא בחיפוש אבל בלי לראות את התוכן. שרק החברים שלכם יוכלו לראות את התוכן

אולי זה מישו אחר עם אותו השם?
היום קרה לי כזה דבר! הזדעזעתי טילים ואחכ הבנתי שזה היה קיר של מישו אחר בכלל...

אז קודם תהיי בטוחה בנוגע לזה.

עכשיואם ממש הזדעזעת וראית דברים שהם חמורים מאוד בעיניך. אז זה בהחלט סיבה לפסול..

לדעתי
בטח לא לדעת כולם

הפרטים מדויקים, וברור לי שאין יותר מאדם אחד עם אותם הפרטים.

 

זהו. העניין הוא שזה לא הזדעזעות עד עמקי נשמתי, אבל כן דברים ש(ממש?) לא בכיוון. נגיד כך - אם הייתי שומעת ממנו בפגישה על אותם דברים - זה אולי היה עובר יותר בקלות. אבל כשגם מפרסמים את זה בקיר הפייסבוק, זה אומר קצת יותר. זה שונה אם מישהו שומע\רואה\קורא משהו לעצמו, ואם הוא משתף את זה עם אחרים (כלומר, שלא רואה בזה משהו לא לגיטימי או שהיה משתדל להימנע ממנו בעתיד...)

ומתנהגים כאילו זה אישי פרטי.

דוגמה:אדם יכול להעלות משו ולא יחשוב שאולי זה לא הכי בסדר. ואם ידונו על הנושא בפורום למשל בשולחן שבת הוא ינוע באי נוחות כי זה נראה לו לא ראוי..

אם לא ממש הזדעזעת... אז אוליכן לתת צאנס..
אבלמה דאת מרגישה בתוכך..

אולי פשוט תחכי שקודם הוא יחזיר תשובה?

המ"ה
כי אני צריכה רמת סינון מסויימת ואני לא אצא עם כל אחד כי אולי..
אם אני רואה שיש דברים שאני לא מסכימה איתם עקרונית או שלא מתאימים לדרך החיים שלי לדעתי זו סיבה טובה לומר לא.
כרגע ראית את זה דרך הפייסבוק וזה גם היה יכול להיות דרך שיחת טלפון לבירור.
ב"הצלחה!

השאלה היא כאן - מה המידע שקיבלתי? המידע היבש הוא, שיתוף של קליפ של זמרת. המידע המשתמע - הבחור רואה קליפים כאלה, ולא רואה בזה שום בעיה, הרי הוא משתף גם עם חברים.  אבל אולי ההשתמעות שגויה. אולי עוד כמה ימים הוא יתחרט ויוריד את הקישור (אפשר למחוק בפייס? אין לי מושג). אולי זה לא מייצג. ולמרות שהייתי מעדיפה שלא יהיה גם מקרה חד-פעמי, זו כנראה לא היתה עילה לפסילה מיידית.

 

לעומת זאת דרך שיחת טלפון, את מקבלת אינפורמציה שאמורה להיות מייצגת יותר - תמונה מלאה ממישהו שמכיר היטב את הבחור לאורך זמן, ולא אינפורמציה נקודתית.

להקשיב ולצפות בשיר עם כל התפאורה של הקליפ.. זה לא אותו הדבר...

ביחס למה שאת כנראה מחפשת.

 

ולכן, מסתבר שהדך הישרה היא, אם יש ספק שמא זה בכל-זאת לא מייצג, לחפש בכל זאת מישהו שמכיר - ולדעת לשאול אותו בצורה יותר מחודדת עפ"י הספקות שעלו כתוצאה מהדף הזה.

ששירת נשים דיגיטלית אינה נחשבת?

ואולי הוא בכל לא התכוון לשתף ונלחץ לו? (קרה לי כבר..)

זה לא מראה על רמה דתית- אלא על לפי איזה רב הוא פוסק. 

יש רבנים שלא רואים בעיה בשמיעה של קליפים (ראיה זה בעיה אחרת של צניעות כי לרוב יש לבוש לא משהו וריקודים וכו')

 

 יש לך עובדות. ויש לך פרשנות.

תנסי להצמד לעובדות ולא לפרשנות האישית שלך..

גם בגלל כמובן, הראייה - קליפ של זמרת לפי מה שידוע לי לרוב יכלול לפחות איזה ריקוד לא צנוע או לבוש ממש לא ראוי, ככה ש...

 

ודבר שני - גם המתירים מכל ההקלות שיש, עדיין קליפ יותר חמור מסתם לשמוע אותה, כי: א. אם לא ידעת איך הזמרת נראית עד עכשיו - עכשיו אתה יודע. ב. גם אם אתה יודע כבר איך הזמרת נראית, בכל זאת לשמוע אותה כשאתה גם רואה אותה - ג-ם אם זה רק דרך דיגיטלי וכו', זה יותר חמור כי יש סכנה גדולה יותר של התעוררות החשק והתאווה... (ובנים שהם אמיתיים עם עצמם ולא משכנעים את עצמם תמיד שזה לא נכון - יודעים שזה נכון, גם אם לא תמיד, ובגלל שיש סיכון, בדיוק בגלל זה, חכמים א-ס-ר-ו את המצב. במקרים כאלו עדיף לסמוך על אלו ה"מחמירים" או על עיקר הדין, ולא על ה"מקלים"...).

 

ובכל מקרה לגופה של שאלת פותחת השרשור - השאלה היא אם מפריע לך שהוא שומע שירת נשים, רואה גם קליפים שלהן וכו'... את צריכה לבדוק עם עצמך איזה בעל ואיזה בית היית רוצה (היית רוצה שהילדים שלך יעשו את זה, לדוגמא? אם לא - בעל שעושה את זה כשאין לא כוונה להפסיק כי הוא לא רואה בזה בעייה - זה בעייתי מאוד בעל כזה...).

 

 

בס"ד

וזה בהחלט היה מדליק נורה אדומה

בס"ד

כמובן לא ישירות אבל בעקיפין. .. לדוג''הוא שומע שירת נשים?' וכד'....

שזה לא שייך לפסול על סמך דבר כזזה.

אני ממש לא מבין בפיסבוק, ואין לי ובעז"ה גם לא יהיה לי ,אבל-

הסקת מסקנות וקביעת עובדות על סמך זה בלבד נראה לי קצת תמוה.

כדאי מאוד לדבר עם הבנאדם עצמו ולשמוע את דעותיו, ולהתרשם ממנו, מאשר בצורה כל כך לא ישירה.

נ.ב. - ידוע לי על כמה מקרים שבהם פתחו לאנשים דפי פייסבוק בכלל לא ידיעתם...אז\ אני לא אומר שזה גם המקרה כאן, אין לי מושג...וודאי שלא טוב להיות יותר מדי נאיבים, אבל...קחי בחשבון שחשבון הפייסבוק זה כלי די מפוקפק

ב"ה זכיתי לטייל בשבילי ארצנו הקדושה!!

איזה חיות!

זכיתי להתקרב עוד קצת לה' הגדול והנורא!

>זכיתי לשבות בחברת אחל'ה אנשים חדשים!

 

>ואו, נגמרו המבחנים!!(<למבחנים)

(בערך, אבל לא מתייחסים לזה כי זה אחרי החתונה)

 

 

>התחלתי ללמוד השבוע משהו שהרבה זמן לא יצא לי (תירוצים של היצר)

 

 

 

ה' טוב ומטיב לכל!

 

 

ב"ה זכיתי לעלות ברגל ביחד עם מחנה הרא"ה (מחוזות שרון שומרון דן וצפון) לירושלים.

חוויה אדירה.

כ1500 איש שעולים יחד ברגל במשך ארבעה ימים לירושלים.

חניך שעשה באחד הלילות בבית המדרש של המחנה סיום מסכת!

התוועדויות אל תוך הלילה, שיחות נפש, הרבה דבורים על לימוד תורה על ירושלים ביהמ"ק, וכמעט כל נושא בעולם.

הרבה כיף ביחד.

ויד פצועה מאחד המשחקים. ב"ה בהחלמה.

 

פשוט הגענו כולנו יחד לארמון הנצי"ב אחרי ארבעה ימים שכל העיסוק שלנו זה, ירושלים,

בית המקדש והחסרון העצום של החורבן.

והנה אתה רואה מולך (מהטיילת) שיקוץ משומם על הר בית ה'.

ובוכים, וצועקים עד מתי.

 

(עדיין בסערת רגשות)

מטבחון (צוות בית מדרש)!

 

 

1. שיש לנו כזה מקום נפלא שאפשר לשתף, לשאול, לספר

 

2. שהיתה שבת מעולה!

 

3. שאוטוטו מתחיל חודש אלול..זמן טוב למחשבות על העבר הווה ועתיד שלנו בתור יחידים ובתור ע"י

 

4. שאנחנו לא מתחילים לומר סליחות השבוע, אלא רק עוד מס' שבועות

 

 

בכי זה לאו דווקא מעצב, גם מהתרגשות של שמחה..

 

 +  +   = סמיילי שהוא בוחק (בוכה וצוחק יחד!!)

גלותי...

מחילה, זו דעתי.  מוזמנים לחלוק 

 

ואמן! מתפללת ביחד איתך

לדעתי זה כמו לשים אם אשכחך .. אני אישית אוהבת

בכל חתונה זה מרגש מחדש..בעז"ה שנזכה!!!

.

גנבתי מהכרטיס של שמואלג

חח, ואו זו סיטואציה ממש מציקה.. לדעתי אפשר להתקשר פעם אחת ולשאול ישירות.
באופן כללי אני חושבת שלמלכתחילה כדאי להתקשר/ לברר דרך צד ג'.
בהצלחה, מקווה שהתשובה תיהיה חיובית!

אולי היא רואה את זה ככה: או שתהיה גבר ותתקשר (ואולי היא גם תסרב) או שאל תעשה כלום

אבל יש כאלה שרואים בהודעה סוג של תיקשורת רופסת...

אפילו שתגיד לא, אבל שתגיד משהו ולא תשאיר אותו באוויר.

 

בעיניי זה מאוד מוזר אם ראתה את ההודעה והתעלמה,

אני מתקשה להאמין שמישהי באמת מסוגלת לעשות דבר כזה, זה לא אנושי..

 

לכן כתבתי שיבדוק אם שלח למס' הנכון, אולי יש טעות.. 

 

מה פירוש "לא כ"כ הגיבה"?..  הגיבה משהו?

 

היה משהו לפני כן ביניכם?

 

רמזה קודם שאינה מעוניינת?

 

 

אי אפשר לענות לפי הנתונים שכאן.

 

הרי ברור שסתם בחורה לא אמורה דווקא להגיב לכל מי שישלח לה ס.מ.ס עם הצעה "לצאת איתה"..

עבדנו ביחד, וזה נראה לי מתאים.

זה המספר שלה בטוח. כתבתי לה שתיקח זמן ותחשוב על זה כדי שלא תהיה לחוצה מהישירות, השאלה היא אחרי כמה זמן שהיא לא מגיבה צריך לבדוק מה איתה? היא איפלו לא הגיבה שקיבלה את ההודעה.

 

בהודעות שהם קצת מביכות/מצפה לתשובה, ואני רוצה לוודא שקיבלו, אני משתדלת לסיים את ההודעה בשאלה, אפילו משהו כמו: ".... סבבה?" [זה להבא..]

 

כמה זמן עבר?

אם אתה מרגיש שאפשר לחכות עוד קצת, תחכה, ואם לא... אולי תשלח לה הודעה:

 

שבת שלום! לא בשביל להלחיץ, קחי ת'זמן, אבל רק רציתי להיות בטוח שקיבלת את ההודעה?

 

או משהו בסגנון, שלא תשאר תלוי באוויר.

אבל אם שלחת את ההודעה רק אתמול בלילה [לדוג'] זה באמת יכול להיות טיפה מלחיץ, וכדאי שתחכה עד מוצ"ש/ראשון..

 

אם בטוח שקיבלה - 

 

יתכן שמהמבוכה, או מזה שהיה נראה לה לא שייך להציע כך, או מזה שלא היה נראה לה שייך עצם ההצעה - לא ראתה לנכון להגיב.  אין בכך חוסר נימוס "מרעיש" - הרי אינה חייבת להגיב לכל הצעה.

 

 

אבל אם אתה רוצה להיות בטוח, ולא מפריע לך אם יתברר שלא שייך מצידה, אתה יכול אחרי כמה ימים לכתוב שרק רצית לוודא האם קיבלה את ההודעה, ואם לדעתה יש על מה לדבר..  ושאתה לא תיעלב מאף תשובה..

 

אז אולי היא תענה בכל-זאת..

תזכו לבית נאמן בישראל, עם שמחה ואהבה וקדושה וטהרה והתחשבות.

 

ויהיה נעם ה' עליכם.

בשעה טובה, בית מלא אור וקדושה!

בית נאמן בישראל!

ישועות ונקמות

גרמת לי לצחוק בקול

תודה, הייתי צריכה את זה...
ובנימה מצוחקקת זו-
לילה טוב

זה באמת יכול להיות תחילתו של סרט....

ממש טלנובלה..

חברה של אשתך מגיעה לביקור אצלכם בבית, ולפתע אתה מבין שהיא הזיווג האמתי שלך! ההתאמה פשוט בלתי נתפסת!!

 

יש הבדל, אני יודע. ובכל זאת - אולי אנחנו צריכים להפנים שה"קליק" הראשוני שולי לבניין הזוגיות יחסית לעבודה הקשה והמשותפת שצריך להשקיע בבניין הזה בהמשך?

אבל המסקנה נכונה.

כלומר, איך בדיוק היא משדרת התאמה? ואם המדויטת שלך לא משדרת לך התאמה אז מה בעצם לעזאזל, אתה עושה אצל ההורים שלה?

 

כיוונת לדעת גדויילים...

 

״למה לא סיפרת שאחותך יפה מימך...יפה מימך,,,יפה מימךךך״

דוד שלי נפגש עם דודה (אחות של אשתו, שגם היא דודה, בקיצור הבנתם..)

וביקש ממנה את אחותה..

והם נשואים היום + 8 באושר ואושר..

כשהוא רצה לרוץ לרבנות הראשית, אז דודה אחרת אמרה..

לא כדאי לו, פתאום התקשרות תוציא "פרשייה אפילה מעברו"...

כשהכוונה הייתה שהדודה הראשונה היא הפרשייה האפילה..

ואם יש גם שפחות...

לא כל כך הגיוני שתרא מישי ותחליט שיא מתאימה לך אחרי שנייה.

ומה עוד שאתה באמצע קשר רציני ומשמעותי(אם באיםן להורים כנראה שיש כיוון לחתונה)

אז זה נשמע לי סתם דיון תאורטי ולא הגיוני...

האמא הכירה את הבחורה כשהיתה בת 18 והחליטה שהיא תהיה כלתה.

הציעה לה את הבן שלה, נפגשו איזה פעם- פעמיים (חרדים) והתארסו.

 

במהלך השנה שבין לבין החליט הארוס לבטל את החתונה,

אבל האמא לא אמרה נואש. היא רוצה את הבחורה לכלתה!

הציעה לה את בנה השני, בן ה16.5, נפגשו פעם אחת והחליטו להתחתן

 

ולמיטב ידיעתי הם חיים באושר ו(אולי גם ב)עושר עד עצם היום הזה.

 

 

פעם שאלתי אותה איך היא הסכימה, אז היא אמרה שאדרבה, את האח הצעיר יותר היא הכירה בלי פוזה, סתם ככה כאח צעיר, וככה היא התרשמה ממנו הרבה יותר...

שבו הגבר רצה אישה, אבל חיתנו אותו עם אחותה.

בסוף הוא התחתן גם עם האחות.

(ועם שתי שפחותיהן.)

 

גם אבשלום פיינברג.. רצה שתי נשים...
אחיות..

ממדוייטת שאני מכיר אותה כבר זמן רב..

מה הייתם עושים אם היו מציעים לכם מישהי שהיתה בקשר עם אח שלכם לפני כמה שנים?