פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1389)

אין לי שום עניין בקשר שלא יקח אותי לשם.

אבל אני בכלל לא בטוחה שמה שהפריע אז לא יפריע היום. והפריע הרבה. מצד שני היה גם המון טוב שאני לא מצליחה למצוא. מין חיבור כזה.

תמשיכי הלאה. ואם טעית- זה קורה פשוט תתמודדי ותמצאי בע"ה מישהו אחר שמתאים

בהמשך אם תגלי שהוא פנוי אז תנסי

ב. ההורים חוששים מן הסתם ש"תסתבכי" רגשית אם תמשכי. תרגיעי אותם, ותגידי להם שאת לא סתם מושכים, נראה לכם סביר שזה מתאים אבל זה עוד לא מספיק ברור לך. ומוטב עוד קצת כעת, מאשר להרגיש שמא טעות אח"כ. תגידי להם אם אתם נפגשים באוירה נינוחה, במקומות ראויים. אולי גם זה יעזור.

ואח"כ - תמשיכי לברר בקצב שלך. נקוה שיתברר לטובה ובזריזות.

השאלה הזאת ממש חשובה!

מנסה לעודד, אבל כל כך טכני..

בסגנון של "כואב לי הראש" "קחי כדור".

אבל לא יודעת, אולי ככה זה גברים וצריך ללמוד להבין, אין לי מושג..

ותני לו גם לקרוא

אומנם לא קראתי

אבל אמרו לי שהוא עוסק בזה בין השאר

ד"א,

זה דבר טבעי לגמרי

תקראי את הספר "גברים ממאדים ונשים מנגה" ותביני עד כמה זה נכון...

בעזהי"ת.

כן כן, גם את זה שאת מרגישה שהוא לא חש אותך.. זה מאוד הגיוני!

וככה בדיוק בונים תקשורת פתוחה וכנה.. אתם עוד תצטרכו את זה בע"ה הרבה בחיים. תמיד יש התלבטויות ואי הסכמות, וממש חשוב ללבן את הדברים בישירות ובכנות.

א. ייתכן שהוא שם לב וחושד שנפגעת ממנו אבל הוא לא בטוח ולא יודע איך להעלות את זה ונבוך לדבר ישירות (ממש כמוך)

ב. גם אם הוא לא שם לב בכלל , זה ממש נורמלי ולא אומר כלום. לפעמים זה קורה גם לגברים הטובים והרגישים ביותר. למדי עליו זכות - אלה שמסביב שכן שמו לב, כמה זמן הם מכירים אותך? וכמה הבחור?

ג. כמובן זה לא פשוט להתגבר על המבוכה\הגאווה ולדבר ישירות על מה שפגע בך. אבל כדאי לך לנסות, את עלולה להיות מופתעת

מכמה שהוא ישתדל לנחם אותך אחרי שיהיה מודע לכך שפגע בך.

ד. חוץ מזה בהמשך, מלבד להתרגל לדבר יותר ישיר בעצמך, את יכולה גם ללמד אותו לשים לב יותר לרמזים שלך. למשל לומר לו: "בפעם הבאה כשאני אומרת לך שהיה לי יום גרוע, תדע שאני ככל הנראה מתביישת אבל בעצם הייתי רוצה לומר: בבקשה תשאל אותי למה..."

במשך הזמן תבואו זה לקראת זה- את תלמדי להביע את עצמך יותר והוא יצטרך לנחש פחות, ומנגד הוא ילמד לנחש אותך יותר כך שאת תצטרכי לדבר פחות...

בהצלחה

הוא היה פעם נשוי??

מי שהיה פעם נשוי מגיע למציאות הזו בצורה קצת יותר מוכנה

(גילוי נאות וכו'... והמבין וכו'...)

נ.ב. מעניין מה הוא חושב עלייך. אני מתאר לעצמי שקשה לו עם ה"מצבי רוח" האלו שלך.

וכמובן אני לגמרי מבין אותך, מזדהה איתך, וגם איתו, עם שניכם.

ככה זה. לומדים ביחד. העיקר שתהיו מודעים לכל זה ותדעו לסלוח, לבטוח, לצמוח ולפרוח!

רגישות זה הדבר הנורמלי.

ואם אין לו את זה שיפתח בעצמו.

לי זה קרה עם איזה בחור והערתי לו כמה פעמים והוא השתפר והתאמץ אבל האופי שלו די נשאר לא רגיש.

לא לכל אחת זה מתאים.

תנסי להאיר אולי זה יעזור.

יש הרבה בנים לא כאלה.

וזה שבנים מסוימים בוחרים להתנהג כך לא הופח את זה לטבעי ונורמלי

אלא עוד דבר שהם תריכים לעבוד עליו.

נכון לנו זה יותר טבעי ולהם מצריך עבודה בל החיים הם עבודה.

לנו הגברים קשה להבין רמזים, זאת עובדה קיימת

היה לי יום גרוע

זה יותר מהתנהגות טיפוסית.

הייתי בודקת כמה את חשובה לו באמת, כמה הוא בתוך הקשר.

לדבר על זה ולראות איך זה מתקדם.

ובסוף לדעת שאולי זה הבחור ולשאול את עצמך אם את רוצה כזה בחור או לא.

הי אני מאד מבינה אותך וגם אני נכשלת כל פעם מחדש ..ומצפה שהוא יגיד משו אך לשוא.בדרך כלל במצב כזה הצד השני גם יתכנס בתוך עצמו ויווצר מצב ששני הצדדים יחכו ל"פיוס".לכן ,אני חושבת שהדבר הכי נכון לעשות הוא לדבר ולומר את  התחושות ולהעלות אותם.בהצלחה!!

אני צריכה לחשוב על זה..

אבל עוד משהו,

וזאת שאלה לגברים.

הרגישות הזאת של הבנות לא מרתיעה אתכם?

הרבה פעמים קורה שאני חושבת-

אם הייתי גבר הייתי חו7שבת שאני מטומטמת..

מה שמרתיע/ודי מפחיד זה כשבנות נכנסות לדיכאון או עצבנות ולנו הגברים אין איך להתמודד עם זה(בדרך כלל).

גברים לא מתקשרים ככה!!! קשה לנו/ יש לנו בעיה אנחנו אומרים אותם  לא רומזים אותם, ומנסים להתמודד איתם...

ולכן קשה לנו להבין את כול הרמזים האלו (במיוחד לבחורים שגדלו בלי אחיות), ואנחנו מצפים שכשהיה יום קשה אז תתחילו לדבר על זה אם צריך, כי אחרת נחשוב שאתם רוצות זמן פנוי לעצמכן, ושלא יציקו לכן( בקשר לכותבת השירשור- יכול להיות שהוא מאוד דואג אבל חושב שאת רוצה זמן לעצמך להתמודד ולכן לא אומר כלום!!! וככל שאת מתנהגת יותר בקרירות הוא פחות רוצה להזכיר את הנושא הכאוב) 

ולנושא רגישות לא אמורה להרתיע, בנים מצפים מבנות להיות רגישות ולכן לא יחשבו אותך למוזרה או מטומטמת כדברך, זה די מקסים לפי דעתי

ככה אני חושב, וזה ניתן לוויכוח...

בהצלחה

זה עוד חלק מהעסק... ואשה אמורה להקסים גבר, לא?

(איך שמדברים על זה פה.. וכותבים על זה ספרים... לכל הרוחות, אנחנו סוג של נכים יחסית?)

כ-פרה עליך לינוי

בין מציאות שבה הוא לא מבין מה עובר עלייך, כשאת לא אומרת דבר בנושא..

פה הגיוני שלא יבין מה בדיוק מתחולל פנימה אצלך

לבין מציאות בה את אומרת לו מה שאת מרגישה,

והוא ממשיך בשלו.

שכאן לטעמי יש משהו שלא אמור להיות.

לגור בדירה שכורה ליד הישיבה, ולהגיע אליה בעיתותיי הפנויות.

עברתי מאז כמה דברים, היום אני לא מסוגל אפילו לבקר בישיבה.

זה כל כך רחוק מהמקום בו אני נמצא כיום...

והלואי שהיה אפשרי!

עזבתי את הישיבה אחרי שהבנתי שהישיבה שלי לא מתאימה לרווקים מבוגרים (לא כאלה מבוגרים), אלא לחבר'ה צעירים יותר.

מאז העזיבה כל כך חסר החיבור הזה, מצד שני אני לא רואה את עצמי ממשיך עכשיו ללמוד בישיבה.

ולכן זה החלום - לעבוד או ללמוד מקצוע ולהמשיך לגור ליד הישיבה.

(כמובן שזה חלום זמני, עד שמישהי תבוא לגור איתי ליד הישיבה...

או כמו שכתב פעם הרב אנגלמן - אנחנו חיים בינתיים...)

או בישולים ומתכונים

<צ>

בית יהודי טוב למתכון

טוב יהודי - מתכון לבית

יהודי טוב בית למתכון

מתכון יהודי לבית טוב

קראת אותו? הסוף באסה.

לא יודע מה לגבי הטענה הזאת, אבל אני לא חושב שזה לגבי דוסיות או לא. זה לגבי כל הבנות באשר הן.

היא לא ממש רצתה...

"היה לך אור בעיניים" (נו, אל תקחו אותי על הניסוח המדוייק..)

ואגב- "חבר-טוב"- אין הבדל בין רוצות לעומת מוכנות.

בחורה, שזה מה שהיא באמת רוצה, אז גם תהייה מוכנה לזה..

(נכון, כולנו נרצה לגור בוילה פרטית, אבל לא כולם מוכנים לעשות זאת עבור המחיר שלה, ולכן זה לא נקרא שאנחנו באמת רוצים, אלא מעדיפים דברים אחרים. וזה בדיוק מה שמשנה בכל חיינו- סדר עדיפויות!)

וזה מתחבר לדעתי האישית- מי שזה בראש סדר העדיפויות שלה (כי אין מישהי שתאמר שזה לא מעניין אותה בכ-ל-ל), תסכים להתמודד עם הקשיים שיתלוו לזה.

כמו שמי שלימוד תורה של בעלה רוב/כל היום בראש סדר מעייניה, תסכים להתמודד עם הקשיים (האחרים) שיתלוו לאורח-חיים זה.

הצלחות!

שאם הוא לא קצין\טייס\סיירת וכו'-היא לא יוצאת איתו.

היא רואה בזה אידיאל שמאוד מאוד עקרוני אצלה.

וגם לכאלה יש בנות מתאימות שרוצות תרומה כזו ומוכנות להקריב עד כדי כך

רציתי ועדיין רוצה להתחתן עם:

אדם טוב. אדם ישר. אדם שאוהב את ה' ואת ברואיו.

אם בנוסף לדברים האלה- הוא גם קצין או רב חובל?

נפלא!!

אני רוצה ומוכנה,

חוץ מהנתון שניפגש בתדירות יותר נמוכה, שזה טיפה יכול לבאס ולתסכל (מניסיון) לא רואה בעייתיות כלשהיא מעצם הנתון: "קצין".

קיצר,

הרצון לא נובע רק מעצם היותו קצין,

אלא דווקא בגלל מידותיו הטובות ויראת השמיים שלו.

ציטוט שלך: "רציתי ועדיין רוצה להתחתן עם: אדם טוב. אדם ישר. אדם שאוהב את ה' ואת ברואיו".

הבת הראשונה שרוצה אותי!

להציע לך נישואין פה מעל גבי הפורום?

מצטער על הציניות, הייתי חייב...

לגבי מה שכתבת שתיפגשו בתדירות יותר נמוכה וזה יכול לבאס- מניסיון.

אני מניח שהניסיון שלך הוא מדייטים, לא מלהיות נשואה לקצין.

זה קצת יותר מ"מבאס ומתסכל". זה אומר בד"כ להיפגש בערך פעם בשבועיים, למשך כמה חודשים/שנים. לא דבר שכל אישה (או גבר) יכולים להסתדר איתו כ"כ בקלות בחיי נישואין.

לכן אותו בחור קצין לעתיד רוצה בחורה שמחפשת קצין.

כדי שזה יבוא מתוך אידיאל ובאמת יוכל לעמוד יותר טוב במבחן המציאות. (לא שאני אומר שהרצון שלך בהכרח לא יעמוד, אבל מי שמחפשת דווקא קצין, יהיה לה קל יותר לעמוד בניסיונות בהמשך)

לגבי הצעת הנישואין-

אכן, חיכיתי, חיכיתי וזה לא קרה,

אז ניסיתי לרמוז בדרך יצירתית יותר..

ההארה שלך נכונה, הניסיון שלי מצומצם,

זה לא רק בתקופת הדייטים-זה לגמרי יכול להיות גם בשגרת החיים.

אולי השאלה צריכה להיות על ל"איש קבע קרבי" ולאו דווקא קצין.

כי קצין זה לא בהכרח מישהו שחוזר לבית פעם בשבוע/חודש, מכירה כמה קצינים..

וע"פ מה שידוע לי- לא כל קצין מבלה את שנות חייו בצבא.

בכל מקרה-

אני חושבת שאהיה מוכנה להכיל את זה במשך כמה שנים- אם שם הוא מרגיש שהוא מצליח להשפיע טוב,

באותה מידה שאהיה מוכנה להכיל בחור שרוצה ללמוד בישיבה כמה שנים.

כי שוב, יותר חשוב לי האדם כפרט, ולא המסגרת בה הוא נמצא.

ולא, זו לא אני. 

לסיים את התפקיד בקרוב צריכה (מאוד) להיות מודעת לכל מה שהתפקיד הזה דורש.

זה דורש המון משני הצדדים ויש עניין להיות מוכנים לזה , בעיקר נפשית, לפני החתונה.

לרצות, ביחד, לעזור אחד לשניה ולגדול מתוך זה.

אני יכולה רק להניח שגם אחרי החתונה- זה לא הולך להיות פשוט.

אני רואה בצבא ערך מאוד גדול.

לדעתי צבא זו מסירות נפש. יש כאלה שאומרים- אם למות- אז על קידוש ה'. למסור את הנפש.

ויש כאלה שחיים את זה.

נכון, זה לא קל, אבל זו מטרה מספיק חשובה ונעלה כדי לרצות לחיות אותה. למרות הקושי.

תמסור לחבר שלך שבעז"ה יצליח, ילך לשלום ויחזור לשלום!

שמגיעים לזה זה מראה המון על האופי והיכולות והתכונות(לטוב ולרע)

אבל זה קשה בטרוף לבנות קשר עם בחור כזה.

שלא לדבר על להיתחתן שחלק ממטרת ההתחנות היא להיות ביחד.

ועם איש קבע את נישארת לבד.

ככה שלא  רבה מסוגלות ורוצות לחיות בניפרד מהבן זוג.זה קשה בטרוף

איך הציבור שלנו רוצה שיהיה לו קצינים????

עם כל מה שזה אומר (נראה לי שאנחנו רוצים... לא?)

וזה חשוב מאוד-מאוד!!

לענ"ד השילוב הוא קצין עם מישהי שרואה בזה כקודש!

(לא סתם אנחנו שונים.. ולכל אחד אידיאלים שונים מעט משל חברו, כך בנוי עמ"י....)

(אתה מחכה שמישהי כאן תצעק את זה בקולי קולות? אולי זה יקרה. ואולי לא.)

תמיד אני ממליצה לאנשים ללכת אחרי מה שהם מרגישים שה' נתן להם פוטנציאל בו..

(בדומה שמחליטים באיזה מקצוע לבחור)

אההם, אני מגיל יחסית קטן רציתי דווקא איש קבע!

כאילו, חיפשתי איש קבע.

כששאלתי מה הוא עושה ומרו לי ״כרגע הוא בקבע ״ בנימה של התנצלות זה היה מעלה בהרבה את ערך הבחור. וזה מכמה סיבות.

א) כמו שאמרת, אידאלים זה יפה מאוד, אבל צריכים לעמוד מאחוריהם ולבצע אותם.

ב) זה אולי ישמע מוזר אבל אני לא מפחדת מהלבד...

(כל פעם שחברות/אחיות שלי קוראותי לי לבוא לישון איתן כי הבעל שלהם במילואים, אני לא מבינה אותם!!! מה הבעיה לישון לבד???? אבל בכ״מ אני הולכת אליהן... חחח)

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול....

אנשים מבוגרים ממני כל הזמן אומרים לי שאני רק מדברת ושאני לא יודעת מזה להתמודד עם איש קבע ושאני לא חוויתי מזה להיות בזוגיות ולהיות לבד...

ותכלס הם הצליחו להפחיד אותי. כי אולי באמת אני לא יודעת. כרגע המצב מבחינתי הוא כזה:

כן, ברמת ההצעה, איש קבע זה פלוס בעיני עדיין ואם הוא יהיה האיש שלי, נראלי שזה כבר לא יהיה שיקול!

אבל אם בכללי יהיו בו דברים שיפריעו לי הקבע בהחלט יהווה שיקול נגדי.

מקווה שהובנתי

אבל יש הרבה בנות כאלו ב"ה.

לך לגבעת האלכסונים בעלי ותראה כמה..;)

זה שיקול אבל רוב הבנות לא נראלי יפסלו על זה..

בעזהי"ת.

ותסכים איתי שהגיוני שבחורה תרצה חיי משפחה תקינים ולא לפגוש את בעלה פעם בשבועיים....

נפגשתי פעם עם בחור מקסים, קצין. 0ב"ה שנינו מצאנו את המכסה שלנו0

ומאוד התלהבתי מזה שהוא קצין, זכיתי לשמוע הרבה סיפורים מעניינים...

דווקא הציאות שלו היו טובות הרבה יותר מחפ"ש.

לצורך הדיון-אם  הוא נשאר לקבע- זה בטוח הרבה יותר קשה.

בעלי התגייס לקרבי לשנה ו-4 כשהייתי בהריון, וזה לא היה קל בכלל.

היינו  אצל ההורים מרגע הגיוס, בכדי שלא אישן לבד.

ואז גם בשבתות נשארנו אצל ההורים- כי הבית היה ריק...

אבל מצד שני- ידענו כמה שזה חשוב לנו ולעמ"י,

ובכך שהייתי עם המשפחה שלי- השבוע עבר הרבה יותר מהר!

ואני מאוד גאה בכך עכשיו. וגם אז.

אגב, בעוד כמה שבועות יש מילואים...

לא חסרות בנות במגזר שמוכנות ורוצות לצאת עם בחורים קצינים ובכללי בחורים בצבא וכאלה השואפים לקריירה צבאית.

אני מניחה שהרבה קוראים כאן את עולם קטן וכמובן שאני חושבת שהסוף קצת מוקצן אבל שוב היו מקרים בעולם.

והסיפור שם גרם לי לחשוב.

אני עונה עכשיו בתור אחת ששואפת להקים בית מתוך האידיאל הזה וכן שואפת להכיר בחור ירא שמיים שרוצה קריירה צבאית.

וכן, עדיין קיימות הבחורות שרוצות בחור כזה מתוך אידיאל ואמונה שזו התרומה לא"י.

מה שכן להסב לתשומת ליבך.

אני יצאתי עם בחור (קצין, סוגר אחת ל3 ובכללי תפקיד אינטנסיבי ער בשעות לא הגיוניות תמיד צריך להיות זמין בורד וכו'), והכל היה מקסים. ואז הבחור נעלם לשבוע ימים, לא שלח הודעה לא דיבר לא התקשר.

אז כן אי אפשר לומר שבנות לא רוצות, גם הבחורים (הקצינים המדוברים) צריכים לשים לב, אני לא אומרת להיות זמין 24\7 אבל לשלוח הודעה מינימלית, לא אהיה זמין בימים הקרובים, זה מקובל ולגיטימי.

עם אותו בחור שקלתי רבות אם זה מתאים בדיוק מהסיבה שהוא סוגר הרבה יוצא לעיתים רחוקות ועוד מרחק שקיים בנינו מהבחינה הגיאוגרפית.

נכון חלק מהרצון וההבנה זה לדעת שהוא יעלם פתאום בלי הודעה מוקדמת, שוב באותה סיטואציה זה היה הרבה יותר מורכב, וכן הייתה לו את האופציה לעדכן אותי שלא יהיה זמין.

כן, אז כל אחת תעשה את החשבון שלה עם עצמה ומה מתאים לה ומה לא, ואני בטוחה שבע"ה החבר שלך ימצא את המיועדת לו זו שתדע להכיל את כל זה.

בהצלחה!

הבנות ה"דוסיות" קיבלו לא מעט סתירות (ולא רק במובן הוירטואלי) מהצבא. פינויים, עקירות, וכד'.

לאט לאט הן מתנתקות ממי שהתנתק מהן. הבנים גם הם כשהיו על הגג בכפר דרום נשבעו שלצבא הזה הם לא התגייסו, אבל כשזה הגיע למעשה, כולם רצו כנפיים על החזה ושכחו את נדרם. הבנות לא שכחו

דווקא אני מכירה כאלה שהן מאוד אידיאלסטיות שכן היו רוצות לצאת עם קצין..

זאת זכות וזה מלמד הרבה על האישיות שלו:שהוא בחר בלהיות קצין זה לא פשוט,וקשה אבל,למען עמ"י והמצווה שבדבר זה הבחירה שלו..

יישר כוח!!

לגבי,הבחורה אם זה בסדר להתמודד עם זה אני לא יודעת היא פשוט צריכה לחשוב אם מתאים לה..

לחלוטין

אני מתגייס אוטוטו והחברים שמסביבי בטירוף, ואני מהיחידים שלא שוכח ולא סולח.

כבר אז ידעתי שאני אתגייס למרות זאת, אבל בספקנות.

ב"ה שנשארתי באותה דעה.

בס''ד.

חולקת עליכם.. ואני מדברת מפנים. אין מה להגיד זה קשה והכל. והמילה מגניב בכלל לא מתאים.

אבל אם הוא יחפש טוב טוב. הוא ימצא. לא חסר כאלה. 

זו גאווה שהבעל קצין!!!

ב''הצלחה בקורס..!

בעזהי"ת.

נראה אתכם היום???

אחי  פלא על חבר שלך!אם יש לו את האידאלים אז שיתקדם!מה בכלל הוא חושב בצורה כזאת,אדרבא,זה בחור איכותי (אם הייתי בחורה הייתי קופצת עליו..)יותר מזה יש לו רצון טוב מאוד ושילך איתו עד הסוף(סתם נק'-הרב קוק מסביר שהמפתח למציאת קשר וחיבור לכל נושא הוא ההתמדה בו ושלא יסתכל בחוץ כי אחרת יצא קרח מכאן ומכאן.

לסיום שירבו כמותו בישראל!

אבל אני שומע את השיר הזה פעם ראשונה והעיניים מתמלאות בדמעות.

כבר כמה דקות שאני שומע את זה בלופ, כי סופסוף מצאתי שיר שמתאר במדוייק את הסיטואציה...

הדמעות שלי הן לא רק על עצם הפרידה והחיתוך של האהבה,

אלא גם על המשפט בסוף השיר

"אני רוצה להאמין באהבה 
אבל עכשיו אני כמו טמבל והלב שלי כבה"

‎‎

איך מעוררים את הלב? איך מוצאים כוחות להמשיך ולהאמין שיהיה טוב, ואפילו יותר טוב?!

איך חוזרים למצב של שמחה, ולא ליפול כל יום מחדש למחוזות הייאוש והעצב?!

(מוצ"ש מיואש שכזה...)

ותרוץ לך עם הדימויים...

אחרי אירוסין...

אחרי חתונה...

אחרי ילדים..

ב"ה.. אתה עדיין רווק..

כתבת

"תרוץ לך עם הדימויים...

אחרי אירוסין...

אחרי חתונה...

אחרי ילדים.."

לענ"ד בכל אחד מן השלבים הנ"ל אפשר וכדאי לחזור אחורה אם מרגישים שעדיף כך.
ההבדל הוא ברמת הקושי / ההשלכות שהשינוי טומן בחובו [על פני כל מיני סובבים]
 

אף פעם לא מאוחר מכדי לשנות משהו אם צריך!!!

פשוט וואו

כ"כ נוגע ואמיתי

מתאר בפשטות כ''כ הרבה

כתבתי את זה לפני כמה שנים..

את האמת, יש קטעים שזה נכתב על מישהו באמת. ויש קטעים שהתחברתי למילים...

מומלץ: לשמוע ולקרוא יחדיו!

ככה שלא רואה סיבה למה לא להביא תמונה.

ברור נשאת צודקת,הכל טוב ויפה,אבל אי אפשר להיתעלם שסוף סוף אנחנו גם בני אדם ומה לעשות מבחינה מסויימת זה מעניין ולא רק את הגברים..זה ממש לא אישי זה נועד על מנת למקד ולתעל את החיפוש וברור שגם מי שהולך בשיטה הזאת צריך עיניים מעבר (אגב אני למשל לא מחפש עפ"י תמונות..)

ואם הוא סתם זרק לה מספר טלפון - למה היא צריכה לענות?...

מה הבעיה שיהיה לו את המספר שלך.

אלא אם את מפחדת שהוא יטריד אותך אח"כ.

אם כן, יש פתרון: להתקשר ממספר חסוי ולומר לו שאת לא מעוניינת.

בכל אופן נראה לי התנהגות לא הגונה להתעלם ממנו

השאלה שלי היא- מה יותר טוב מבחינתו. אני ממילא לא רוצה להיפגש איתו, רק רוצה כמה שפחות לבאס אותו.

אז למה שאהיה מאוכזב מזה שזה חסוי?

מה, קיוויתי להרוויח את הפלאפון שלה?...

אין לי ספק שהוא יעדיף לשמוע "לא" מיד, מאשר לחכות כמה ימים בסימן שאלה עד שהוא יבין לבד שאת לא מעוניינת

אבל לא הבנתי את הקטע עם המספר,

את מפחדת שהוא יטריד אותך?

בקשר למספר חסוי,

צריך להקיש 43* ואז לרשום את המספר

לדוגמא:

43050-9304985*

ללא ספק שתתקשרי ותגידי לא, אחרת זה עלול לתקוע אותי בכמה ימים של צפיה.

לא לשלוח הודעה זה מאוד פוגע, לבטח יותר משליחת הודעה לשלילה

הבחור לא יודע איפה הקשר עומד וזה מצב לא נעים.

בעזהי"ת.

ואם תביאי אותו אני מפטיחה להגיע!

[בלי נדר כמובן..]

או אמניות שהן נשים כמו אודליה ברלין וכד'.....

הסגנון שלה די נעים- היא יודעת לשמח אבל גם לשיר ולהשרות אוירה רגועה וטובה.
אני התרשמתי לטובה.

אם תרצי עוד, באישי.
 

ממליצה!

אבל מה לעשות שיש דבר כזה שקוראים לו מציאות...

אני מאחל לך שבאמת תצאי רק עם בחור אחד ותתחני.

בהצלחה.

(אני עדין תוהה מה רצית בהודעה הזאת ואיך אנחנו אמורים לעזור לך)

סליחה. לא ידעתי.

ותודה על ההודעה המזלזלת. אשתדל להבא לא לפרוק.

וודאי שמותר לפרוק.

אני מצטער שקראת את זה בטון מזלזל, זו חלילה לא היתה כוונתי בכלל.

סליחה.

לי בהתחלה דווקא היה קטע שרציתי לצאת, רציתי שיהיה לי "חבר", מישהו כזה שאכפת לו ממני ושנחמד לנו ביחד, לאו דווקא אם הוא יהיה זה שבעלי בסוף... וזה גרם לכך שמרחתי קשר שמהתחלה לא הייתי בטוחה שהוא מתאים, אך המשכתי גם בגלל שקצת רציתי לצאת עם מישהו רציני...

ועכשיו- אני ממש כמוך! לצאת סתם זה באמת שוחק, ממש כמו שכתבת- אין לי כוח לצאת עם מישהו שלא יהיה בעלי, אני כ"כ מקווה שזה יהיה האחד הקרוב ביותר בע"ה... ואני מפחדת עכשיו להגיע לקיצוניות ההפוכה ממה שהייתי בהתחלה- לגמור קשר מהר מידי, או לא להסכים להצעות שלא ממש נראה לי וכו'.

אז מה אפשר לעשות? נראה לי שפשוט חשיבה שכלית... תיזכרי שבדברים שחשוב לך באמת- אם בבחור שמציעים לך יש פחות או יותר את אותם דברים, לדעתי כדאי לנסות. ואם לא יצא- מי יודע, אולי הוא יחשוב על איזה חבר שלו שמתאים לך (או שהוא יתאים לאיזה חברה שלך...).

את מצידך תעשי את ההשתדלות שלך, ואת השיקולים הנכונים שלך- וכל השאר מגיע מאת ה'. ובע"ה הבעל שלך יבוא במהרה...

אני מבינה את הקושי שלך, אל תדאגי את לא לבד.

מי לא היה רוצה לדייט הראשון שלו ולפגוש שם את החצי השני שלו ישר?!

אבל מה לעשות, הקקב"ה מתכנן את הדברים אחרת, לא כל אחד זוכה שהראשון שיצא איתו יהיה זה.

אנחנו צריכים לעשות את שלנו, להראות לקב"ה שאנו עושים השתדלות על מנת לקיים את מצוותו ולהקים בית.

ואם הדרך היא קצרה או ארוכה, אנחנו רק יכולים להשתדל- לצאת, לברר, לדבר ולפעמים גם להתאכזב..

פעם חברה אמרה לי שבשידוכים זה כמו נסיעה באוטובוס, כדי להגיע ליעד עוצרים בכמה תחנות, אם את צריכה להיפגש עם 4 בחורים עד לאחד אז תעשי את ההשתדלות שלך וכמובן נרבה בתפילה כדי שהדרך אל האחד תהיה קצרה ככל שתוכל.

בנוסף, מה שאת אומרת לגבי זה שנשמרת מלדבר עם בחורים כשהיית בגילאי העשרה ואת מרגישה שזה הולך סתם כי את נפגשת עם בחורים ולא יוצא מזה כלום-

אז לדעתי אי אפשר בכלל להשוות בין שני הדברים.

הרי את יוצאת עכשיו לא כדי לבלות, להעביר את הזמן ולצחוק עם החבר'ה אלא זה לשם שמיים-

את רוצה למצוא לך בעל- לקיים את מצוותיו של ה'!!

אין ערך נעלה יותר מזה ולכן גם את נפגשת עם בחור ודברתם, שוחחתם, צחקתם ובסוף לא יצא, זה לא הופך אותך לטובה פחות-

להיפך זה מראה לך שאת משתדלת- עם כל הקושי להפתח אל האחר שאת לא יודעת אם באמת יצא מזה משהו- את עושה זאת כי את יודעת שעומד מאחוריי זה משהו טהור שיכול להוביל אותך אל המטרה.

טוב, חפרתי...

מקווה שהצלחתי במעט לחזק את רוחך!

שיהיה בהצלחה!

ואל תפסלי סתם הצעות, תבררי טוב לפני שאת אומרת לא,

לפעמים אתה מגלה שיכול היה לצאת מזה משהו טוב וסתם תקעת את עצמך..

המון נשיקות

ושתבשרי לנו בעז"ה בשורות טובות

זה באופנה עכשיו ב"ה (בלי עין הרע, כן יירבו!!)

כל אחד שאת יוצאת איתו והוא לא בעלך זה בסדר, זה חלק מתהליך..

40 יום לפני שיצאת לאויר העולם יצאה בת קול והכריזה מי יהיה בעלך..

ברם, אין זה אומר שיהיה לך קל למצוא אותו, אדרבה, זה תהליך ארוך ומאתגר

שמצריך המון כוחות נפש.

הציעו לך מישהו לאחר הרבה זמן שלא קיבלת הצעות - אם אין משהו בהצעה

שממש מפריע לך - עצתי היא: לכי על זה..

גם אם זה לא יהיה בעלך - לא קרה כלום, ממשיכים הלאה.

עוד דבר, אולי יש לו חבר שממש מתאים לך..(ראי מקרה אחלה חסודה, שם,שם)

בהצלחה!

בס"ד

לא קראתי את כל התגובות אבל אני יכולה להגיד לך דבר אחד:

זה להסתכן.

הרבה פעמים בחיים אנחנו נכנסים למצבים שאנחנו מאוד פגועים בהם, ואלו המצבים הכי טובים והכי יפים שיש. אז בטח שבשביל למצוא את החצי השני שלך צריכים קצת להסתכן.

זה מאוד לא כיף מאוד מפחיד ומאוד מאיים אבל בשביל התוצאה את יודעת יפה מאוד ששווה להתאמץ.

תגידי תודה ענקית לריבונו של עולם שיש לך הצעה ותצאי. תשמחי ותחייכי!

בעז"ה הקב"ה יימצא לך את הזיווג הראוי במהרה בימינו

בס"ד

אבל מנסיון של חברות קרובות שהתארסו ב"ה והתחתנו ב"ה, לפעמים הקב"ה מסדר לנו בכוונה הפסקה בקשרים, ואז אנחנו

מעבדים עם עצמנו דברים (לעיתים שלא במודע) וזה רק עושה לנו טוב.

הנה, עובדה, את פתאום שואלת את עצמך אולי אני צריכה לעשות עוד מסננים? אולי לא נכון לי לצאת עם כל אחד?

אבל, אולי נסתכל על הצד השני, אולי הקב"ה "סידר" לי את ההפסקה הזו דווקא עכשיו כדי שאני אגיע לבחורציק הבא עם יותר כוחות

נפש? עם יותר תובנה והבנה אמיתית מה אני מחפשת? (ושאני לא מוכנה "למרוח" את הזמן על כל אחד...)

אולי ההפסקה הזו נועדה דווקא כדי להצמיח ממני משהו יותר נכון ואמיתי לקראת הקשר הבא? ואולי, רק אולי זה זה? אז תתני לעצמך לפספס את ההזדמנות?

נכון, לא צריך לצאת עם כל אחד רק כדי לסמן V שלא פסלתי בחור, אם את יודעת ממה שאת שומעת שהבחור בכלל לא קשור אלייך אז למה לבזבז אנרגיות לשווא? 

 אבל אם יש סיכוי שזה הבחור שהולך להיות בעלך למה לא להיענות להצעה בחיוב? אם יש סיכוי שהבחור דווקא כן יכול להיות קשור

?אז למה לא ללכת על זה 

ותמיד אפשר וצריך לבקש מהקב"ה: אם זהו הבחור שלי, תן לי לראות רק את הדברים הטובים שיש בו, תן לי להתחבר אליו, לאופיו, לתכונותיו.

ואם זה לא הוא, אז תן לי לראות זאת. תן לי לחוש ולדעת שהוא לא עבורי

ובלשונו של הראשל"צ זצוק"ל הרב מרדכי אליהו: יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי את הטוב תקרב ואת הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה.

הקב"ה יודע מה הכי טוב בשבילנו, אבל נבקש שגם אנחנו נראה ונבין שזה הכי טוב עבורנו.

יקרה, שתזכי בקרוב ממש לבשר לנו בשורות טובות.

אני תמיד זמינה באישי (ואם אני לא עונה כנראה שאני ישנה...) בהצלחה

בס"ד

זה לחיות את זה יומיום.

לדעתי השלבים הם קודם כל ללמוד ולדעת את הגודל שיש באלוקות

את הקדושה שיש בתוך החיים עצמם, ואח"כ כשזה "יושב" טוב ברמת הידיעה

להוריד את זה לחיי המעשה, ותוך כדי החיים.

שנזכה בהצלחה רבה

אמרו כבר הרבה ממה שרציתי אז תראי את מה שאני כותב כתוספת:

צריך לעצור ולחשוב, בחיים שלנו כיום זה אחד הדברים שחסרים לרובנו, פשוט לעצור ולחשוב 10-5 דקות ביום(לא על הכול בבת אחת זה יביא לעומס יתר )  ולראות איפה אני משתלב בבריאה ואיך זה יורד למעשים שלי, איך אני יתן את ה100% שלי ואיפה.

וזה די קשה לפנות 5-10 דקות מהזמן שלנו ופשוט לחשוב(מנסיון), אבל כשמתרגלים וחושבים על איך האידיאלים שלנו יורדים לפרטים הקטנים, ואז לאט לאט שמים לב לשינוי, "למה לא נשקיע יותר בלימודים? הרי אם אני אצליח זה יעזור יותר לעם ישראל","למה לבזבז מים כששוטפים שיניים ויחסרו מים לעם ישראל!!" (בכוונה הבאתי דוגמאות קצת מוקצנות) לאט לאט (אבל ממש לאט) המעשים הופכים להרגלים וההרגלים הופכים לטבע והטבע לאופי

לימוד של מה שאת אוהבת עוזר להתחבר לקב"ה ולאידיאלים האלו, השמחה והתענוג של לימוד התורה הקדושה מחייה אותי כול פעם מחדש ונותן לי כוחות אדירים שאי אפשר לתאר.

נ.ב

לי עוזר לשים פתקים במקומות מעצבנים שגורמים לי להפסיק ולחשוב (לדוגמא על הפינה של המסך-משגע אותי... אבל עוזר).

לפי דעתי את כיוונת למה שאמרו רבותינו לכוון בתפילה ב'אתה חונן'

שמכוונים ''חוננו מאיתך חוכמה'' הכוונה לרעיון שאיננו מופשט עדיין ולכל אחד בחייו יש הארות כאלו

שפתאום הוא מגלה איזו שהיא חוכמה יפה.

ולאחר מכן ''דעת''זה לפרק את החוכמה מהצד ''העיולי'' ''האלוקי'' כביכול לרמת השכל הפשוט שלנו על כל פרטיו..

ולזה לא כולם זוכים להגיע..

והשלב הכי רחוק והכי קשה הוא ''הדעת'' והוא לקבע במעשים,בידיעה ,בכל תנועה ותנועה את הדברים הגבוהים שהשגנו בשכל..

(במקרה הזה האידיאל..) ולכן מי שרוצה לחבר בין שמים וארץ צריך לעשות זאת על ידי הרבה הרבה תפילות..והרבה מודעות עצמית לרצון ה' הגבוה..

אז...בהצלחה!!

כל היופי והשמחה ביהדות שאת יודעת שכל דבר טוב שאת עושה בחומריות, מוריד שפע של רוחניות. למרות שקשה לחוות את זה...

למשל, לעשות כלים לאמא או לעזור לה בכל צורה.. זה דברים חומריים לרוב, אבל בתכלס את מקיימת את אחת המצוות ב10 הדברות!!! את מורידה שפע. את מקיימת את רצון ה׳ בחיים של.

וזה בכל דבר, שיחה עם חברה, כתיבת עצה בפורום, התלבשות בבוקר לפי רצון ה׳, דיבור של אמונה, נתינת צדקה, לבחור בבחירות. ועוד ועוד ועוד כל דבר טוב יכול להיות מצווה אם מסתכלים עליו כך!!!! אם מכוונים שזה מה שהוא יהיה!! אם את סתם לדוגמא מציירת להנאתך... את יכולה לכוון : ה׳, אתה רוצה שתהיה לי נפש בריאה והנה אני מקיימת את רצונך ומציירת ונותנת לנפש שלי להתבטא. תודה ה׳ על הכישרון שנתת לי

וכו וכו בעוד דברים וכן באותו עניין.

מקווה שעזרתי=}

מה שקורה הרבה פעמים בסוגיה הזאת זה שמתחילים את "היציאה" לעולם המעשה ומיד רואים שזה כבר לא החלום הגדול שקראנו עליו.לעניות דעתי כאן נכנס היצה"ר!בו נאמר שאם בחלום זה 100 ובתוצאה זה 56 פה ה בוחן אותנו ואם נמשיך ללא ספק נחבר שמים לארץ ולא שהשמים יקרסו אלא שהחול יתקדש

ובאופן כזה מצליחים ליצור חיבור בין שמים וארץ.

אם היא נמסרה לנו משמע שהיא יישימה, והדברים אפשריים

ואפילו יותר מכך: היא מתאימה ונכונה לנו!

כך שלא צריך להסתבך מידי, לטעמי

אלא לעשות רצון ה' בפשטות

ולהתפלל- שהצעדים שאנחנו עושים אלו הם הנכונים 

בס''ד

את חזקה.. אם לא היה לך כוחות להתמודד ד' יתברך לא היה מנסה אותך!!

ו..הניסיון בא לחשל, לרומם, לחזק!! 

הרבה הצלחה!

ואז בעולם הבא אתה תיכנס פירסט-קלאס

יש מבחן, אפשר לראות את זה בחיים לפני כל עלייה בדרגה/קבלת רישיון, יש טסט.

ככה גם הקב"ה לפני שהוא רוצה לעלות אותנו בדרגה הוא מביא ניסיון... אין עצה רק תפילה!

בדרך כלל שבאים נסיות אז היהודי נמצא במוחין דקטנות ואין לו כוח להוציא מילה קל וחומר לקום מהמיטה, צריך להכיח את עצמך לרוץ למקום שקט ולצעוק פשוט לצעוק בלי שום מילים! יש לנו אבא והאבא הזה הוא הכל הוא אין סוף, ולא מוגבל, הוא רופא הוא שופט הוא מלך הוא כל המציאות.. טאטעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע! 

שיבוא משיח צדקנו נבין שהכל היה רק לטובה! הרי הקב"ה הטוב והמטיב! ואין עוד מלבדו! אז אין במציאות שום רע

מתוקה, איך התזונה שלך?

לפעמים אם חסרים דברים חשובים (ויטמינים, ברזל, חלבונים)

או אפילו אם יש איזה פטריה או טפיל שלא כואבים- אבל משפיעים.

אז הכל נראה שחור ורע, וכל גבעה קטנה- נראת כמו הר.

וזה יכול להיות גם הורמונים, במיוחד אם את שייכת למין היפה והרגיש..

תנסי לבדוק- האם באמת יש סיבה חיצונית אמיתית למה שאת מרגישה? או שסתם כל דבר קטן מרגיש לך גדול? ואיך השינה שלך באחרונה?

קפצי לרופא, ותבקשי ממנו בדיקות דם לברר שהכל תקין ושלא חסר לך ויטמין D לדוג'..

ב"הצלחה יקרה!

סליחה על היציאה שלי הייתי חייב..אח שלי אתה לא רואה שזה קשור לעידוד שצריך לתת ולא לייעוץ רפואי??

צריך לדעת שהכל מתחיל ונגמר בתזונה

ובנימה יותר רצינית: קודם כל, קולה היא בת.

שנית, הרבה פעמים הרגשת דיכאון מתמשכת נובעת גם מתזונה לקויה.

אני מסכים איתך שהתגובה הראשונית שנצרכת פה זה עידוד, אבל זה לא שולל גם הצעת פתרונות פרקטיים

הוא מנסה בדיוק!

והוא מקדים רפואה למכה..

והנה הנה משיח בא

(סליחה)

שמשהו משתבש בדברים שחשובים לך (אבל באמת) אז אי אפשר להבין את הטוב שבזה

רק מרגישים לא טוב

זה לא שמישהו פה יוכל לעזור לי

לילה טוב

תקשיב טוב אח שלי!כשהבאסה תגמר(לא משנה הזמן שיקרה)ותדע לתת לבעיה את המקום המגודר שלה תבין ,למפרע,איך גם ההודעות של החברה ועוד כאלו למיניהם החזיקו אותך בשעות הקשות בבחינת נק' טובה ועוד נק' טובה...(רפב)

אבל אני בטוח שלא "יותר מידי", כי חז"ל אמרו שאין מעמידין אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו.

אבל מה שמשנה עכשיו, זו לא השאלה הפילוסופית, אלא שתרגיש טוב (אם יתכן שדברי חז"ל הללו יכולים לחזק).

אולי תנסה קודם כל להגיע לנינוחות נפשית, רגיעה, שב בנחת, תנשום עמוק..

אח"כ לנסות למצוא טוב בתוכך, משהו משמח.. לגדל אותו. תדע שאתה חשוב פה. אין לך תחליף...

תחשוב איזה דבר ישמח אותך: אולי מוסיקה, אולי משהו טעים, אולי נסיעה.. לנקוט בכל תחבולה כדי להיות שמח.. משהו ש"שולף" אותך מהמצב - ומשם להתרומם.

העיקר שתדע שיש בך בפנים כזה טוב - שכשתרגיש אותו, ממש תשמח בעצמך, תרגיש את עצמך, את טובו של ה', את ערכך. כעת - תחפש אותו.

וקוה אל ה'. תתפלל מעומק הלב.

בהצלחה רבה.

[ואם זה לא עובר - תתייעץ אישית עם מישהו. רב, יועץ. מי שמתאים]

כשיש לי לתת זה

שכאין כוח לכלום- לעשות משהו.

דיבורים על אמונה זה טוב, אבל לא תמיד פנויים להפנים משהו מזה כשמרגישים רע,

ולפעמים זה רק מעצבן, בעיקר כשזה בא מאחרים.

יש בעשיה משהו מאפּס,  לא צריך לעשות דברים גדולים,

אבל להתעסק במשהו, עדיף משהו שדורש איזו פעילות פיזית כלשהי (לסדר, לנקות, לצאת לסיבוב, לקניות..)

או להפעיל קצת את המוח (תשבץ, שאלה במתמטיקה..).

לא יודעת להסביר איך זה עובד, אבל זה עובד.

זה הכי קשה כשאין כוח לקום ולהתחיל לעשות משהו,

אבל כדאי לנסות.

הפסיביות רק מחמירה את  ה"אין כוח".

תרגיש טוב!

תודה ענקית על השיתוף!

זה באמת תומך..

והמון מזל"ט

חיזקת והרבה מזל טוב לשניכם  

ואיך את זוכרת את כל התהליך?

אצלי יש מנגנון הדחקה מובנה

ויש לי שאלה שאני קצת מפחד לשאול....

אין ספק שהיום את אדם אחר, ושכל מה שעברת בדרך הפך חולשות לעוצמות גדולות.... (אביתר וזה)

העוצמות שלך ניכרות למרחקים....

אינספור תודות על השיתוף הנרחב, הרצון לתמוך ולתת מעצמך בשבילנו.

אין ספק שהפורום, וממילא הניקים למינהם, קיבל ממך פסים חיוביים במשך שהותך כאן...

תודה נשמה.

(ולא, לא הכוונה לניק שלך. זה באמת את! )

ריגשת....

מאושרת בשבילך! 

והמון מזל טוב כמובן! 

תקשיבי, מה שכתבת פה בא לי בול בזמן. איזה דיבורים.. 

הכי בפשטות את מה עבר עלייך. וכמה טוב זה עשה לי 

תודה מותק.

בעזהי"ת.

ממש מחזק לקרוא אותך! את אחלה חסודה, המשיכי בדרכך זו. איזה כיף שקיימים אנשים כ"כ מדהימים בעולם הזה...

המון מזל טוב

את פשוט מקסימה

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!!

מעריכה את השיתוף ואת הדרך שעברת.

וזה מחזק לשמוע את זה - ממי שעכשיו עכשיו נמצא במקום הזה.

תודה!

ושתזכי לבית נאמן ושמח!

איזה כיף ומחזק לשמוע שיש סוף טוב.. ב"ה

לא כאן הרבה אבל ליבי משך אותי ואמר לי תסתכלי יש שם משהו בשבילך מעבר

לשמחה הענקית שלכם

תודה אהובה!

באמת נותן כוחות

תודה רבה ובהצלחה

תודה ששיתפת אותנו.

הצלחה בהמשך הדרך 

תודה רבה והמון המון מזל טוב צדיקה!!!

ממש ממש המון מזל טוב!

שתזכו לבנות אחלה בית בישראל

ו.... יש בחרסינה דירות ממש זולות ;)

אשרי השדכן..

מזל טוב. שתזכי לקחת אמונה זו לאורך כל הדרך.

בניין עדי עד!!!

אחת מן החבורה שהתארסה, תתארס כל החבורה כולה!

בניין שלם בשמחה וחדווה

הכי מאושרת בשבילה!!!!!!

ממש שמח בשבילך..

שתזכו בעז"ה להקים בית של תורה , הרבה אושר והצלחה

איילת השחר- שמח חתני..

חן חן למברכים, תודה מיוחדת לפותחת השרשור.  שמחתי אף לקבל ממנה הודעה בעולם האמיתי

בניין עדי עד...

קדימה מי הבא בתור??

(אוהבת שירשורים כאלה )

כל הכבוד שהיא זכרה לעדכן אותנו.

שיהיה להם הרבה מזל טוב טוב

שיזכו לבנות בית הגון

יגדלו, יצמחו ויפרחו יחד

איזה כיף לשמוע שהחבר'ה כאן מתארסים אט-אט

ממש מחמם את הלב!

בקרוב אצל כולם בעזה!

ווואי אני נהנית לקרוא דברים כאלו!! המשיכו כך חבריה!!!!!!

וכתמרי, מלא מזל טוב!

אומנם לא מכירה אותך אישית, אבל גם אני שאלתי את עצמי לאחרונה לאן נעלמת... חסרה פה!

שיהיה לכם רק בקלות ובשמחה!

שתזכו לאושר ועושר, בית נאמן בישראל! 

אמנם השוק הראשוני היה כשגיליתי את זה דרך צמ"ע,

אבל ההתרגשות כ"כ גדולה שהיא לא דועכת...

איזה כייף לשמוע כאלה בשורות!

ובכלל משמח שאט אט ה'חבורה שלנו' מתארסת...

כתמי- שוב, המון מזל טוב!

ב. הענין הוא לא זה שהבחורה המיועדת לא רצתה בגלל הגיל שלי אלא עצם זה שהבחורה המשדכת פסלה את השידוך בגלל דבר כזה ולא שאלה לא אותי ולא אותה.

היא שאלה מה אני מחפש באופן כללי- עניתי, לא חשבתי על כל הרשימת מכולת.

וודאי

לק"י

או שלחברה שלה זה מפריע..

אמרת לה- שמצידך זה בסדר?