בע"ה
בפרשתנו מתואר מצבם של בני ישראל אחר יציאתם ממצרים כשעמדו על שפת הים הרוגש ,
מאחוריהם מצרים רודפים אחריהם ומצידיהם מדבר ציה ושממה השוכנים בו חיות רעות המשחרות לטרף .
מצב זה של תחושת האין מוצא וחוסר האונים נמשל בשיר השירים
ליונה הנמצאת בנקיקי הסלע לכודה מבית ומחוץ ככתוב בפסוק : יונתי בחגוי הסלע
בסתר המדרגה הראיני את-מראיך השמיעני את-קולך כי-קולך ערב ומראיך נאוה:
ופירש שם רש"י ע"פ המדרש :
יונתי בחגוי הסלע. זה נאמר על אותה שעה שרדף פרעה אחריהם והשיגם חונים על הים
ואין מקום לנוס לפניהם מפני הים ולא להפנות מפני חיות רעות
למה היו דומין באותה שעה ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסה לנקיקי הסלעים
והיה הנחש נושף בה תכנס לפנים הרי הנחש תצא לחוץ הרי הנץ
אמר לה הקב"ה הראיני את מראיך את כשרון פעלתך למי את פונה בעת צרה:
השמיעני את קולך. (שמות יד) ויצעקו בני ישראל אל ה':
עקב תחושת האין מוצא התפתחה דילמה קשה בקרב בני ישראל כיצד לפעול
שבעקבותיה נחלקו לארבע כתות וכן מובא בילקוט שמעוני :
ארבע כתות נעשו ישראל על הים
אחת אומרת נפול לים.
ואחת אומרת נחזור למצרים.
ואחת אומרת נעשה מלחמה כנגדן.
ואחת אומרת נצווח כנגדן.
זו שאומרת נפול לים נאמר להם התיצבו וראו את ישועת ה' .
זו שאומרת נחזור למצרים נאמר להם
כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם .
זו שאומרת נעשה מלחמה כנגדן נאמר להם ה' ילחם לכם
וזו שאמרת נצווח כנגדן נאמר להם ואתם תחרישון:
ארבע הכיתות שעמדו על הים מתארים ארבעה הלכי מחשבה שהיו בעם ישראל באותה שעה כיצד להיוושע
כשייתכן מאוד כשכלל אותם הארבעה היו בראש כל יהודי ויהודיה .
נציין שכל הארבע כתות לא חשבו על האפשרות של מעבר בתוך הים ביבשה , נס קריעת ים סוף .
ישתבח שמו שעשה לנו את הנס הזה עליו אנו מודים לו בכל יום תמיד נס שנטע באבותינו ובנו
את האמונה בקב"ה ובנביאיו . ככתוב בשירת הים ויאמינו בה' ובמשה עבדו .
מטבע הדברים הציפיה לישועה גורמת למחשבה/ות מסויימת/ות
כיצד צריכה להיראות הישועה שלנו הן בתהליך שלה , הן באופן , הן בעיתוי והן בגורם האנושי 
לעיתים מחשבה זו נהיית מובנית בתת מודע/ מודע ומשפיעה על מהלך חיינו .
כאן המקום לזכור את אשר אירע לאבותינו על הים בישועה הניסית המפליאה והבלתי צפויה
ואת אשר אמר יעקב אבינו ע"ה " לישועתך קיויתי ה' "
כלומר אינני מצפה לישועה כפי שהיא נראית בעיניי אלא לישועה שלך , ישועת ה' .
הנקודה שכל אחד ואחת המצפים לישועתם הפרטית יכולים לקחת מכאן לחייו האישיים
ובפרט ל"קריעת ים סוף הפרטית שלו "הוא עניין ההתבטלות וזניחת הדעת .
כידוע חטא אדם הראשון היה באכילה מעץ הדעת וזניחת עץ החיים .
אם באמת נצא מהחשבונות והאחיזה ההדוקה מדי בדעתנו ונשליך את יהבנו על ה'
אזי ודאי שנחזה בישועת ה' כהרף עין בדרך אשר מעולם לא חשבנו וציפינו לה
ישועה כ"כ ייחודית בה הגדיל ה' לעשות עמנו ולמלא כל מאווינו ובקשותינו ואף מעבר לכך
אשר עליה נוכל להודות בלב שלם ושמח באמירת אודך כי עניתני ותהי לי לישועה . יה"ר שנזכה !
