בס"ד
תכלס אני יודעת שלא אוהבים את התשובה הזו אבל... אין בזה כללים.
זה ממש תלוי איך הקשר שלכם מתפתח.
מה להגיד? עניין אישי שלך לחלוטין. בהתחלה זה יותר שיחות חולין כזה של: מה קורה? איך היה היום? איזה עבודות יש לך? / איך היה בישיבה? איך היה השיעור של ר"מ X? איך היה הטיול למעיין עם החברים? וכיד הדימיון הטובה עליכם...
בהמשך, יותר שיחות עומק (שחנשי"ם בלע"ז...) התלבטויות, מועקות דברים משמחים וכד'... אפשר גם סתם רציתי לשמוע את קולך... אז מה המצב? 
אני יכולה להגיד לענ"ד וממה שאני יודעת מחברות שלי וכד', שאחרי הפגישות הראשונות 2-3 הבחור מתקשר כדי לקבוע בכללי ולשאול איך היה, בודקים שיש נכונות להמשיך (ובתקווה שיש...) וממשיכים לפגישות היותר מתקדמות.
בשלב הזה, הודעות זה תמיד כיף, זה נותן תחושה טובה ומעין O.K לאישור שיש מישהו מהצד השני שהקשר הזה חשוב לו.
בהמשך, כשהפגישות מתקדמות לכיוון 4-6 פגישות אני כן הייתי ממליצה להתחיל להתקשר ולדבר בין לבין גם בפלא. העובדות מוכיחות שזה מחזק את הקשר. זה נותן יותר מימד של פתיחות ומכירים את הבנאדם ביומיום שלו, כי לפעמים עד שמגיעים לפגישה עוברים כמה ימים וגם החוויות היומיומיות נהיות פחות רלבנטיות וחשובות וזה לא תמיד נכון. נק' השיתוף פה כרגע היא הבסיס ליצירת הקשר המשותף.
עם זאת, צריך לדעת לא להגזים ולעשות זאת בטקט ובטוב טעם, שלא יהיה יותר מידי (כי אז זה מוציא את העניין מהפגישות פנים אל פנים) מצד שני לא בתדירות נמוכה יותר שהרצף של הפגישות לא יקטע.
יש משהו בהודעות ובשיחות שעוזר גם לפתח את הצד הרגשי. יש את הציפייה להודעה לפני שבת/מבחן/אחרי שהייתי חולה וכד' שמה לעשות, אבל כולנו בני אדם וזה עושה את זה... 
בכללי בנות אוהבות שמתעניינים בהן ונראה לי שזה הדדי
וראיתי (על עצמי לפחות) שלפעמים בטלפון מרגישים יותר פתוחים לשתף ולהביע מאשר בפנים על פנים.. לפחות בהתחלה 
כשכבר עברנו את מחסום "המעוניין/ת בעוד פגישה" וכבר יודעים ששני הצדדים בעז"ה בראש חיובי להמשך יש עניין שגם הבחורה תגלה יוזמה ותתקשר אל הבחורציק.
כל זה לענ"ד.
כמובן שאין בזה כללים, וציון מס' הפגישות הוא רק כדי לתת הערכה על מצב הקשר. אבל בכללי אני בדעה שמה שחשוב הוא לא מספר הפגישות אלא ההתקדמות בקשר. את זה כן ניתן למדוד... אבל זה סובייקטיבי לגמרי.
על כל מקרה, שיהיה בהצלחה רבה. מקווה שעזרתי. בשורות טובות בקרוב. 
), ואחד לא כ"כ קלט מה אני רוצה.. בעע.
