פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1406)

ומשתנה מקשר לקשר..
זה תלוי בהמון דברים,

תלוי באופי של האנשים

בהתפתחות של הקשר ובמהירות

אם הם מכירים מפעם או רק עכשיו נפגשו לראשונה

יש זוגות שמתארסים תוך שנה, שנתיים, שלוש,4-5-6...

ויש זוגות שמתארסים תוך 3 חודשים

ויש זוגות שמתארסים תוך שבועיים!

יש זוגות שהם חברים מהסניף לאורך כל התיכון ומחכים שהוא יסיים צבא או משהו ורק אז יתחתנו

ויש זוגות שהכירו רק אתמול ויתארסו תוך חודש וחצי כי הכל זורם והם סוגרים אחד לשני את כל הפינות.

הקשר מתקדם כשעוד פינה נסגרת ועוד פינה נסגרת, כל זוג בקצב שלו..

אף פעם זה לא מספיק חח

אבל זה מאוד תלוי בשניכם וכמה אתם מוכנים להיכנס לתוך זה ברצינות

ולעבור שלב שלב עד האירוסין והחתונה בע"ה.

אני התארסתי אחרי 8 חודשים (שהיינו חברים בפועל..) ... וזה היה נראלי קצת ממש!!!

ותשאלי את פרח כמה זמן לקח לה עד האירוסין....................

תלוי בכם בלבד.

בול, על הדקה! '

וחמש שעות.

בתיאורטי תמיד חשבתי לפחות שנה.

מה שקרה לי בפועל זה חודשיים וקצת או פחות. 

אנחנו נשואים באושר ואושר ואושר

וכולם קיבלו את זה לגיטימי לגמרי.. אבל לא בכל חברה זה לגיטימי..

אבל בכללי בני 18 לא בוגרים מספיק, חסרי יכולת כלכלית לקיום בית והשכלה(בקטע של עבודה לאחר מכן)

אבל כול מקרה לגופו, והמוזכר לעיל מדובר על הרוב(לפי דעתי) 

יש לי חבר שהתחתן בגיל הזה ואני יודע להגיד בברור שהוא היה כבר בשל,

אבל תכל'ס רוב החבר'ה עדיין לא בשלים בגיל כזה מוקדם.

יש עוד שיקולים כמו שיקולים כלכליים השכלה וכד'.

ההורים הם הבעייה..הם לוחצים שאני ישב לפני החתונה בישיבה גבוהה..

ת'כלס אני מתכנן גם אחרי לשבת בישיבה ככה שאני לא רואה כ''כ סיבה...

אבל זו עדות. ואדם קרוב אצל עצמו לכן צריך להתייעץ עם עדים נאמנים שמכירים אותך. זו עניות דעתי. כולם רוצים להתחתן. אצל בנים הרצון הזה מתגלה בסוף השמינית .אצל בנות הרבה לפני...

בגיל 18 רוב רובם של הבחורים והבחורות עדיין לא מספיק בשל למחויבות של נישואין,

אבל אני מסכימה עם חקל שכדאי להתייעץ עם מישו שמכיר אותך באמת..

כל אחד מכיר צד אחר באישיות שלי..

ניראלי שזה ככה אצל כל אחד..

והרצון אצל בנים לענ''ד ברוב מוחלט של המקרים איננו מגיע בסוף שמינית..

ואצל ההורים..יש הרגשה שתמיד אשאר הילד הקטן..

תקשיב, אתה מרגיש בשל, אתה מרגיש מוכן - לך על זה.

אם יש לך ספקות ופחדים, כנראה שאתה לא מוכן מספיק, וזה לגיטימי כמאמרך. 

אחרי הכל מגיע להם קצת נחת רוח..לא ככה?

בשביל ההורים אתה תמיד תהיה הילד הקטן שלהם.

חוץ מזה, בלי להשמע חס וחלילה מבקרת, אם אתה עברת 18, אתה מספיק גדול בכדי להחליט החלטות. [או שאתה ממש הבן של אמא, כך שלצאת זה לא שאלה של לגיטימיות אלא של בגרות.]

מתאימות..אבל אני מרגיש שכובלים אותי בכבלים לא כבלים..

לק"י

אולי יש כמה יחידי סגולה

וברצינות, לא חושבת שיש מה להלחץ ולהתחתן בגיל הזה.

כדאי קודם כל קצת להתבגר ולתפוס את הכיוון האישי בחיים.

לק"י

הגברים בגיל 18 גידלו ילדים.. סבא שלי למשל (שיסכימו כולם שהוא היה שייך לדור הקודם).

וב"ה הוא וסבתא שלי (שבניגוד לשאר הבנות בתקופתה התחתנה ממש מבוגרת- משו כמו גיל 19..) הקימו משפחה יפה עם עשרה ילדים.

אז אני לא אומרת להתחיל לחשוב על חתונה בגיל 1000, אבל לא צריך להיות בהיסטריית חתונה ("אני בת 18, ועוד לא התחתנתי.."- לא אני, כן?!). למה צריך את הלחץ האטומי הזה?!

להשתדל צריך! אבל לא מתוך לחץ.

ומומלץ לדעת מה אני רוצה מעצמי, לפני שאני נכנסת למחוייבות גדולה כ"כ וקושרת את עצמי עם מישו ועם הילדים שיבואו בעז"ה.

אז נכון, שכדאי לחשוב על החיים כבר בגיל תיכון, אבל להשתדל להסגר על עצמך לפני שאתה מתחיל לחשוב על חתונה.

לפחות לדעת את הכיוון הכללי בחיים.. אני ממש לא מדברת על הפרטים הקטנים.

אני מסכימה איתך שהיום אנשים מסרבים להתבגר גם בגיל 100, אבל זאת עדיין לא נראית לי סיבה להתחתן בגיל 18!

כמובן, שאני לא מדברת על יחידי סגולה/ כאלה שמסיבות שונות החליטו להתחתן בגיל צעיר (הכירו כבר הרבה זמן וכדו').

מי שמתאים לו, רוצה או מצא כבר את זיווגו ההגון בגיל 18- אז בכבוד!

אבל לא צריך להיות בלחץ מזה שלא.. זה נורמלי! גם להתחתן בגילל 22 זה בסדר (לא כ"כ מבוגר).

אבל בניחותא שאנשים מדברים על נישואין מסביב - אולי הגיע הזמן להלחיץ אותם קצת.

אני מניחה שזה ייצור איזון כלשהוא ברצון שלהם להתחתן.

ואני לא חושבת שאנחנו סותרות אחת את השניה בדעותינו.

אם אנשים יחונכו לנישואין בגיל צעיר הם גם יהיו סגורים על עצמם בשלב הרבה יותר מוקדם בחיים.

השאלה היא לאן אנחנו שואפים ומחנכים.

אז קדימה!

תתחיל לחפש את נשמתך האבודה!!

מרגיש מוכן ובשל? תארגן לעצמך פגישה עם מישהי..

אני מאמינה שה' יפגיש ביניכם -

בזמן הכי מדויק.

כששניכם תהיו בשלים וראויים.

לא משנה כמה תחפור בלגיטימי/בנורמות/ברצון ההורים-

יש פה עניין גדול ועליון מהכל- החלטת שמייא.

לכן, אני חושבת שכדאי שנזכור להשאיר לה' מקום בחיינו.

להתבטל בפני רצונו ובטח לא להעמיד את עצמנו במרכז.

בינתיים, עד שתמצא אותה-

תלמד תורה, תעבוד על המידות, תגבש השקפות, תתבגר, תגדל, תחווה, תתנסה..

בהצלחה!!

והתהליך שכל אדם צריך לעבור עד שהוא מוצא..  אין הוא בהכרח קשור לגיל של האדם כמו 

לגיל שכלו חכמתו הבנתו ויכלתו וכ'.

מעבר לזה.. יש הרבה במה שאלירז אמרה. מסכימה כמעט על הכל.

בעזהי"ת.

אח"כ יחפש את נשמתו התאומה...

חיפושים כושלים של החצי השני עלולים רק לייאש וליצור אי נעימות. חבל.

אם מישהו חש ביטחון לחשוב תכל'ס כבר בגיל 18 זה אומר עליו הרבה...

(לא בהכרח שזה מתאים לו - אבל הרבה...)

בעזהי"ת.

ורוב מי שאני מכירה, שבגיל 18 חשבו על חתונה- עפו על עצמם ובגדול!

כל הכבוד לו שהוא שומע את דעתם ומקשיב להם.

הורים יודעים מה הכי טוב לילדיהם.

לדעתי, זה ממש לא קשור לבגרות אלא רק לייחס שלו להורים ועד כמה הוא מעריך ומכבד את דעתם.

לך - סטיב, בד"כ כששומעים בקול ההורים אף פעם לא מפסידים...מניסיון.

אבל האמירה הגורפת שצריך להקשיב להורים בכל מצב, היא לא נכונה.

לפי ההלכה, אין חובה לשמוע בקול ההורים אם לשאת אשה כזו או אחרת, זו בחירה של האדם עצמו.

"הורים יודעים מה הכי טוב לילדיהם"- לא תמיד נכון.

בנוגע לשאלה הספציפית-

לדעתי להתחתן בגיל 18 זו שטות וחייבים להתבגר קודם. אין מוכנות לדעתי לרוב האנשים להתחתן בגיל זה- הן מבחינה נפשית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינות נוספות.

ולא דובר כאן על "איזו אישה לשאת" שזה בוודאי נתון לשיקולו של האדם עצמו אלא על התייעצות עם ההורים אם לצאת עכשיו או לחכות עוד.

הרי הורים מכירים טוב את ילדיהם ויודעים אם הם בשלים לזה או שעדיין לא.

לא הרבה מוכנות\מוכנים בגיל הזה.
יש כאלו, אבל לא כולם.

זה תלוי בבשלות והמוכנות...זה אישי לכל אחד ולדעתי אין לזהתשובה מכלילה וכוללנית...

ואני בת 18ומשו.. בעז"ה חתונה לפני פסח

אני מסכימהלחלוטין שלא לכל אחד ואחת מתאים להתחתן בגיל 18,

אבל כמו שאמרתי לחברה- מי שמתאים לה,למה לא?!?

וכשאני אומרת מתאים אני מתכוונת לכל הפרמטרים שכבר הוזכרו כאן בשירשור..

שאנחנו היתחתנו בני 18 17 לפני כמה שנים וממש טוב לנו 

עם חברי הפורום

התשובה חיובית

תיכנס לעיניינים וזה יבוא לך לבד...

נכנסים לכרטיס אישי שלו

ויש שם אפשרות "שיחה חדשה"

על "שיחה עם המחבר\ת"

או ב "שיחה חדשה" בכרטיס האישי.

אבל נרשמת רק עכשיו,

הגיוני שלא תיפתח בפניך האופציה לזמן הקרוב ממש.

למרות שידעתי על הקצרה

אף פעם לא השתמשתי בה!

המימד ה"רוחני-עמוק" שלי,הוא בעצם מי שאני באמת.

ההתבודדויות שלי,

הפעמים בהן אני נפגשת עם ה',

הן בעצם הפעמים בהן אני הכי נפגשת עם עצמי,

עם קחומי האמיתית,

לא עם התפאורה,המסכים והלבוש.

המקום ה"רוחני-עמוק" שלי-כשמו כן הוא.

הוא רוחני,

הוא מאוד עמוק

והוא לגמרי שלי.

מי שלא יכיל,יקבל ויאהב את המקום הזה

בעצם לא יאהב את המקומות הכי הכי פרטיים שלי

את העצמיות הכי יסודית שלי.

זו לא חוכמה מבחינתי לאהוב את החיצוניות,

את סגנון הדיבור ואת ההשקפה.

כל אלה-ניתנים לשינוי ולגישור ביתר קלות.

העניין הוא להצליח לאהוב את המקומות היותר רוחניים ועמוקים בנפש

שמכילים לפעמים גם כאבים ודברים לא פשוטים.

שנזכה.

הרבה פעמים הם פועל יוצא של הקשר תרבותי והשתייכות חברתית,

ולזה כוונתה.

זה אכן מסמן משהו עמוק ואמיתי כלשהוא;

אבל לא תמיד את כל העומק, ואף לא את עיקרו - וזו הבעיה.

דווקא אפשר

למה לזלזל בלשון בני אדם? התורה שאני מכיר לא מזלזלת בה...

("קווניקים" באיזה מובן? יש מובנים שלא, ויש מובנים שכן...)

התווכחתי עם השיטה שדורשת לשקול כל מילה ומילה...

את חייבת לי עשרה זהובים עכשיו... גנבת לי מצווה

מזדהה עם מה שכתבה "קחו עמכם דברים",

זה שפה משותפת, הסתכלות והשקפה על החיים במימד יותר רוחני,

וזה לא אומר שכל מילה שניה שלה אמורה להיות "ספירות" או "בחינת"..

יש בדיחה על אחד שנפגש עם משהי, וכל מילה שניה שלה הייתה "בחינת"..

ואז הוא שאל אותה "האם כשאבקש ממך להכין לי חביתה, תכיני לי חביתה או "בחינת חביתה"...??...

בס"ד

אני מתמודד עם זה קיומית כל הזמן.

קשה לי למצוא בכללי אנשים שמבינים את סוג וסגנון החוויה הדתית שלי.

נגמר לו המצבר ליד הבית שלה בשעות הקטנות של הלילה

?

היית נותנת לו את רכבך שיסע לביתו ויחזור בבוקר מוקדם?

?

היא עשתה זאת באופו טבעי! נכון שהיא שווה?!

!

אם במהלך דייט היא מספרת לך שגילתה את הניקים שלך, אחד אחד

כולל הניק שכתבת בו כמו בת!

?

מה זה אומר? נכון שהיא מוכשרת ומזהה אותו בנשמתו?!

אם במהלך נסיעה אתם אוספים את הרב שלו שגם היה שלה

והוא מתישב מאחור.. אבל רב סבבה..

יש קשר פתוח וזורם, והיכרות מעמיקה...

וזה נשמע שאתם מחבבים אחד את השני - לא כך?

מה צריך יותר מזה?

אם היא תביא אוטו לדייט השני ואז תחנו ואז כשהיא יוצאת מהחניה היא מתחילה לנסוע נגד כיוון התנועה, איך תגיב? 

אבא או אמא עוברים... איך הייתם מגיבים??

ממשיכים הלאה...

(וידועים האלה שעושים הכל כדי שהחבר'ה ביישוב/משפחה לא יראו....)

אבל זה כי שנינו לא הבנו מה הולך בחניון הזה שהחננו בו..כשקלטנו אחרי שניה,מיד הסתובננו במקום..

בס"ד

מעשה שהיה כך היה....

ובסוף היה לי כזה כאב ראש ... לא סימפטי בכלל

רגישות לשלטון! 

לא רעבות אבל בעצם אתם ממש....

לבקש לאכול!!!

לק"י

התנתק לי הפלאפון באמצע השיחה

וזה לא היה סתם ניתוק רגעי, הפלאפון שלי היה דפוק והיה נוטה להתנתק הרבה- פדיחות!

היו לי חששות שזה יקרה באמצע השיחה הגורלית..

(למזלי, הצלחתי לשלוח הודעה, מה שגם לא תמיד היה מצליח..).

שטיילנו בטיילת ליד הים ועברה מלפנינו אישה עם פרח לבן ביד והושיטה לכיווני אותו ממרחק גדול(!!) ואמרה לי: "תקחי את הפרח, הוא מכלה, עכשיו הייתי בחתונה...זה סגולה להתחתן!!!"

עניתי לה במבוכה: "לא, תודה! זה בסדר!"

אבל היא התעקשה וצעקה אחריי (כולה מולהבת...): "תקחי!!! זה סלוגה להתחתן, זה מכלה!"

הבחור המשיך ללכת כמה פסיעות לפניי מתוך מבוכה וממש צחק...

ואני בלית ברירה, לקחתי את הפרח מיידה ואמרתי לה תודה רבה וזרקתי אותו בפח הקרוב....

אחר כך, הוא אמר לי שהוא חשב שהיא מכירה אותי כי מרחוק היא צעקה לעברי שאקח את הפרח כדי להתחתן...

היה נורא מצחיק! אבל זרמתי ב"ה!

לא הפריע לי ואני לא רואה בזה סוג של פדיחא כ"כ...קורה...

ממש יפה מצידה שחשבה עליי, אישה שלא מכירה אותי משום מקום...

אני חושב שדווקא לא כדאי סתם להציע עזרה,

כי זה קצת מלחיץ וגורם לפחות לי להרגיש מחוייב יותר מתמיד.

נראה לי שאם יהיו לי שאלות, אני בכל מקרה אתייעץ עם החבר...

אני חושבת כבר כמה וכמה דקות על מה שכתבת ואני לא מצליחה לגבש החלטה.

זה יכול להיות טוב ויכול להיות נורא.

תלוי סיטואציה, תלוי עומק קשר, תלוי בך.

מתוך דברים שחוויתי-

לעיתים זו הייתה תמיכה מועילה- גילוי אכפתיות, הבנה, היה אמון, יכלתי לספר דברים אישיים וידעתי שזה לא יעבור הלאה.

אך ברוב הפעמים זה גרם לנזק גדול יותר-

אתה שואל מדוע?

בגלל שאחרי שאתה חווה משהו, ו"כאילו" בעל ניסיון,

אתה מרשה לעצמך להתנשא, להרגיש עליון, להרגיש שאתה מבין ואדם שמולך הוא אפס.

והרבה פעמים זכיתי לתחושה הנוראית הזאת.

רק אם יש לך נשמה גדולה וטובה,

כזאת שמסוגלת להכיל כאב, קושי, בדידות, התסכלות רחבה ולא מצומצת בחוויות האישיות שלך-

אתה מוזמן להתעניין ולהרגיש אם אותו בחור/ה צמאים להתעניינות הזאת או שהם מסתדרים מצויין גם בלי.

כמובן שאם הזוג לא מעוניין אז לא

אבל אם לא אז ברור...

ויותר מזה לפעמים הזוג משווע לזה ומתבייש לבקש 

או מתקשה למצוא...

הדייט הראשון

ב"ה, הצעתי עד עכשיו רק זוג אחד

והם מעדכנים מעצמם, ב"ה ב"ה. 

[והלוואי שיתחתנווו]

התרחפנות היא מבורכת.

במיוחד כשמנסים לפצח רמב"ם!!

"ראה בירה דולקת". משם הכל היסתוריה...

אחרת היא לא היתה נדלקת.

מענינא דיומא?

שלמעלה מעשרה...

יש לחקור אם הוא פושע!!

דייט

רמב"ם

בירה

גרעינים

אטו לא בשופטני עסקינן?

זה שאנדי

(30 ש"ח  לשליש ליטר, ג-נ-ב-י-ם-!)

מפצחים שם, ברמב"ם המוקשה?

(איזה תואר?)

ומיעוט רבים שניים - מכאן שאין ב"ד שקול

ישר כוח!

/Forum/Forum.aspx/t497252#5676068

מספר הטלפון שלה,

כדי שלא תתבלבל עם זאת שאיננה השידוך האמיתי,

בבבקשה תחת הכותרת

פלורה ליסט.

פלורה פלצת...

היום היא ליסטיס, ומחר חילה לאורייתא ושופרהּ לנשי...

לק"י

סתם, צוחקים..

בס"ד

התשובה: היא בעצם האמונה

התפילה :הכוונה לתפילה התבודדות וכו' מה שכתבת

הצדקה: ההשתדלות, הפן המעשי

יישר כח!

ב"הצלחה רבה

שזה אולי נשמע לא הדבר הכי חשוב, אבל לדעתי הוא חשוב. וכן, זה כן נראה לי קשור מאד לפגישות חוויתיות. ולמה זה אמור לקרות רק אחרי האירוסין? (בשביל להתארס בכלל צריך שיהיה את הבסיס הרגשי והחוויתי לענ"ד).

לא רשמת כמה זמן אתם בכלל יוצאים, אבל אם זה לא מעט (ואני מניחה שכך אם כבר פגשתם את ההורים) אז ההתלהבות וההרגשה הממש טובה כבר די הייתה אמורה לקרות, אבל כל זוג בקצב שלו ובהחלט ייתכן שזה עוד יגיע בע"ה.

אז תעשו דברים מיוחדים- טיול, לימוד משותף, תפילה משותפת ואפילו סתם ככה תנסי לדבר איתו על דברים עמוקים כלשהם שתמיד עניינו אותך ותראי לאן זה מוביל את הרגש.

בהצלחה

לכו ביחד לגן חיות

למוזיאון

לים

לגן משחקים

להתנדב איפשהו

לאן שמעניין אתכם

תכינו פיקניק עם אוכל מושקע, או שצלכו למסעדה שווה.

לכו למקום שעוד לא הייתם בו.

חוויה והרגשה של חידוש עוזרים מאד לחזק קשר!

ב"הצלחה!

כמו שכתבה קולה -

עכשיו זה הזמן להעמיק את הקשר

ולחפש בו נקודות שאת מעריצה ואוהבת - להעצים אותן..

כמה הוא מיוחד בזה וכמה הוא מיוחד בזה..

איזה חיוך מתוק יש לו

ואיזה כיף שאכפת לו ממני ושהוא רואה אותי אשתו!

ההתלהבות בא תבוא..

בהצלחה ומזל טוב ענקי! 

לפי דעתי את צריכה לחשוב עם עצמך כמה הקטע הזה חשוב לך. דבר אחד בטוח- יש כלל אחד חשוב שאני שומעת מרבנים ואנשים חכמים: לא מתחתנים עם שאיפות!

אם הקטע הזה באמת חשוב לך והוא אומר לך שיש לו שאיפות להתחזק בעניין המדובר- אז תחכי עד שתראי את התוצאות (ויכול מאד להיות שזה יקרה בע"ה). אבל להתחתן איתו רק מהאמונה כי הוא באמת בעתיד יהיה מה שתרצי- זה לא (שוב, רק עם העניין הזה "קריטי" לך).

הרבה אנשים היום יש להם שאיפות לדברים מסויימים ואפילו מבטיחים הבטחות שיישתנו אבל בפועל הם לא מצליחים לעשות זאת.

ובקשר לזה שאת כל הזמן חושבת ולא יודעת מה לעשות - ברוכה הבאה לעולם הדייטים, רובנו כאלה

זה שכתבת שאולי את מחפשת משהו מושלם כבר מראה שאת עם רגליים על הקרקע, תתייעצי עם אנשים שקרובים עלייך ובלי לחץ, כולה 3 שבועות... וכמובן - להתפלל ולהתפלל! בהצלחה רבה!

היו דוסים כי היו בישיבה יוצאים לחיים מתחתנים ופתאום............................

ויש כאלה הפוך

אז שאיפות זה כן דבר גדול זה מראה לך מה המקום של הבן אדם בפנים.ואם הוא עושה עבודה על עצמו אז בכלל.

אם הכל טוב וסך הכל הוא כן ירא שמים ועובד על עצמו ואז חבל לפספס.

את יכולה לעודד אותו ללמוד קבוע חברותא או משהו שיהיה לו קל יותר בעבודת ה'.

של לבוא עם שאלות מוכנות בראש ולסמן "וי" או מ-1 עד 5.

אפשר לשים לב (לא לעקוב בזכוכית מגדלת) אם למשל ברכה היא ברכה,

אם הוא צנוע ושם גבולות, אם הוא לא זורם מדי ביחס לפגישה עם בחורה...

גם ראוי לבחון שיראת השמים עולה בקנה אחד עם המידות והאנושיות ולא סותרת אותן.

ב"הצלחה!

זה לא נראלי פשוט בפגישה ראשונה ואפילו שניה לדעת את זה לעומק..

לדעתי עם הזמן ועם השאיפות והדברים שחשובים לו מגלים לאט לאט מה ההשקפות שלו ואיפה הוא עומד..

אם תהיה לך תשובה אשמח להתעדכן

אני חייבת לומר שלגבי סעיף ב'- זה לא אומר דווקא על יר"ש.

יש מילים וביטויים שנכנסים לנו ללקסיקון בלי שנשאלנו בכלל..

לדעתי זה לא חצי מדד ליר"ש.

שמגלים לאורך זמן.

במהלך היכרות עם אנשים, ניתן לראות ולחוות את הסגנון שלהם, לקלוט את דפוסי ההתנהגות ועוד... כשזו היכרות מתמשכת.

(אני מדברת על משהו כמו 5 פגישות כשלפחות אחת לא היתה רק ישיבה על ספסל באיזה פארק).

יראת-השמיים של האדם, לא נמדדת רק במעשיו בפועל (כמה זמן הוא מברך "שהכל", כמה נדנודים עושה בדקה בתפילה..) אלא ברצון ובנכונות להתקדמות כל-הזמן. להתקרב לשמייא!

לכן, השאלה שלך התקילה אותי.

כי אני תמיד אומרת לעצמי שאיך מספיקים להכיר בזמן כה מועט? (וברור לכל שבירור רמת יר"ש היא קריטית).

אני מתחילה להאמין שזה משהו שחשים בו, ולא רואים אותו כמו צבע השיער. ממש ככה.

יום אחד תחזרי לפורום ותספרי לנו שבעלך ירא-שמיים כי זה מה שאת מרגישה לידו!

ב"הצלחה!!

(עריכה: טעות הקלדה)

וגם לא כמה פעמים הוא אומר "ב"ה"..

מכירה לא מעט אנשים יראי שמיים- שלא משפריצים הכל החוצה.

אבל ההתנהגות שלהם משדרת בשקט. כמו שג'נדס כתבה, אחרי 5-6 פגישות אפשר כבר לראות איך הוא מדבר, על מה הוא מדבר, מה מעסיק אותו ולמה, מה מכוון אותו, מה מניע אותו.

איך הוא מתייחס למצוות (עול? סבבה?)

איך הוא מתייחס לאמונה וליהדות

מה מהשאיפות המרכזיות בחיים שלו וכו'

זה בא לא מניתוח נקודתי אלא מאינטואיצה שלך לגביו.

יראת שמיים זה דבר פנימי, שייך לבנין האישיות.

לא כל ירא שמיים "מתנדנד" בתפילה,

ולא כל "מתנדנד" בהכרח יר"ש.

כמובן, יתכן שכן..

מוקדש לנשמתי , שבטח עוברת טירונות כ"יושבת בגנים".

זמן הוא..

איטי מדי למצפים

חולף כחטף לפחדנים

מתמשך אין קץ לכואבים

אך זמן הוא נצח, אינסוף לאוהבים

במדבר פרק ז / פרשת נשא  :

(פד) זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל
קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה:
(פה) שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד
כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:
(פו) כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה
הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה:
(פז) כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר

כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר וּמִנְחָתָם וּשְׂעִירֵי עִזִּים שְׁנֵים עָשָׂר לְחַטָּאת:
(פח) וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים
אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁשִּׁים
זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ:
(פט) וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו
מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו: פ

היות ושלחו לי הודעה עם הסגולה הזן של אמירת תיקון זאת החנוכה ביום זה, ואינני מכירה אותה..סביר להניח שהכוונה היא לציטוט שהובא על ידך..

ואם בסגולות עסקינן, אז הנה עוד כמה סגולות בנושא זיווג הגון בחנוכה:

סגולה לזיווג (בחג החנוכה)

לאחר הדלקת נרות חנוכה - ביום הראשון או גם בשאר הימים, בין אם את משתתפת בהדלקת אחר או מדליקה בעצמך: לומר שלוש פעמים את מזמור ל’ בתהילים: "מזמור שיר חנוכת הבית".

בכל פעם לכוון במיוחד בפסוק: "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמתך. שמע ה’ וחנני ה’ היה עוזר לי". ובסיום להביע את תפילתך-בקשתך האישית בלשונך - לפני השם יתברך. (מתוך ספרי סגולות מחז"ל).   סגולה לחתונה בע"ה   אוספים את הפתילות של כמה חנוכיות ביחד (מחג החנוכה) ומדליקים את זה יחד זוהי גולה לחתונה באותה שנה בע"ה...         יש אור בקצה נרשמתם בדוסידייט, הקפתם את `עמוקה`, התנזרתם מהפינה ב-14 השנים האחרונות, אבל עדיין לא ניסיתם את מקבץ הסגולות המיוחד לחנוכה. מתברר שיש אור בקצה המנהרה דפדף ביהדות דקלה גל-עד 18/12/2006 15:18 נרשמתם אצל שדכניות? בסדר. יש לכם כרטיס בדוסידייט? גם בשדכנט? זו כבר ממש השתדלות. מה עם כל הבחורים המקסימים שהדודה שולה הציעה? יצאתן גם איתם? אתן מרגישות שחוץ מללכת עם שלט ברחוב `פנויה להובלות` עשיתן הכל? ובכן, הנה שלל עצות, מעשיות ביותר לקידום מציאת השידוך דווקא בחנוכה. חלק מהסגולות יכולות להישמע  קצת הזויות, אבל מה כבר יכול לקרות? מקסימום הלך לכם חֵבל. למען הסר העיכובים והתרת ההפרעות שבדרך לחופה המיוחלת, יש לקחת חבל לא עבה במיוחד ולעשות בו 8 קשרים רגילים. בכל יום שמדליקים נר חנוכה, יש לפתוח קשר אחד ולומר `ענני ה` ענני, פתח דרכי לזיווג טוב משמים`. לאחר מכן יש לקרוא את התפילה הבאה: מַפִּיל/ה תְּחִינָתִי לְפָנֶיךָ, אֱלוֹהַי וְאֱלוֹהֵי אֲבוֹתָי,סוֹלֵחַ לעֲווֹנוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁתִסְלַח לָנוּ וְתִמְחַל לָנוּ עַל כֹּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וּתְבָרְכֵנוּ כַּכָּתוּב: "וְאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֶרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ"."תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ", אָמֵן . בכל יום יש להניח את החבל תחת המיטה או המזרן. ביום השמיני אחרי פתיחת הקשר השמיני, יש לשרוף את החבל ולומר: "פתחתי את דרכי לחופה וקידושין, ולא תבוא בי עכבה או חסימה". אמן.  הרבנית ימימה מזרחי ממליצה לעמוד במשך מחצית השעה ליד נרות החנוכה, להודות לקב"ה על כל הטובות שגמל עמנו, ולבקש בקשות. כמובן שבריאות מעל לכל, אבל אין ספק שאביר על סוס לבן, או נסיכה ענוגה יכולים לבוא בחשבון.               העתקתי את זה מכאן (בערך באמצע העמוד) http://www.breslev.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=33173

למרות שלי קשה, אני בטוח שלך קשה יותר וכך גם כתוב בגמרא.

מה הגמרא כותבת על זה?...

שיש גמרא שאומרת שיותר משהאיש משתוקק האישה משתוקקת

"יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא" (כתובות פו.)

לפני שהוא מתחתן איתה,בגלל מצוות "ואהבת לרעך כמוך" שאם היא לא תראה לו אחרי החתונה הוא לא יאהב אותה

אבל אישה לא חייבת כי אישה מעדיפה להיות עם מישהו מאשר לבד גם אם הוא לא נראה משהו.. 

תרגום : טוב לשבת לבד מלשבת אלמנה (נראה לי)

בעז''ה בקרוב תזכה להביא לה אותו

אמן שתמצא אותה כבר..

שהקב"ה יזכה אתכם להפגש בקרוב

לשמוע ממנה על הדרך המיוחדת שהיא עברה

לספר לה על הדרך שלך

ולהבין איך כל עליה וירידה היתה בדיוק לצורך

איך שהקב"ה מנהל את עולמו במדויק

שנתבשר בקרוב בבשורות טובות

ואגב, יש לי ניק מוכר כאן בפורום.

(עקיבא! חיכיתי הרבה זמן שתגיע!)

א. השבוע נכנסתי לניהול לפורום היקר לקראת נישואין וזוגיות! בע"ה ובהשתדלותי שהכל יעשה לשם שמיים!

ב. הייתי בחתונה כ"כ מרגשת ושמחה של חברה מהמדרשה- אין עליה!!!

ג. הוזמנתי והגעתי למסיבת אירוסין משמחת של חברה אחרת מהמדרשה (מי חיפש סגולה..?)..

שני צדיקים אלה..!!

ד. מפגש פורום בהרכב מגוון וכיפי במיוחד! (שוב- תודה לכל מי שבאה ולמארחת!)

ה. אפילו שהייתי חולה... התפנקתי בבית, ועכשיו אני כמעט בריאה, ברוך ה'!

ו. ישמצב שאפילו אסיים את המטלות הלימודיות לחג...

ז. היתה שבת מצומצמת ומלאת מחשבות..

ח. ה' שם אותי איפה שאני במקום הכי טוב עבורי, ואני ממש שמחה על כך!!!

ה' טוב ומטיב לכל!

שבוע יעיל, פורה וטוב לכולנ"ו

חג שמייח!!

אבל - אמן ואמן

עצה טובה ופשוטה:

לומר מלא מלא "תודה רבה"

סתם כך

כמה דקות!

זה פועל בנפש המון

ואפשר גם שעות ובכל זמן פנוי כל השנה

הלל והודאה, זה הזמן

יש לי מלא חברות ספרדיות,

ואף אחד לא הצליח לשכנז אותן. זה אבוד ;)

מדרשה או מכללה ברוח ספרדית?

רבנים גם יכולים להיות משוכנזים. 

עם מישהי ספרדית שלמה ואמרתי לה שאני אוהב מזרחית והיא הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח. אפשר לחשוב שהיא שווצרית. 

אני חושב שחקל צודק גם אם זה  לא כולם אבל התופעה מוכרת .אפשר לציין שיש גם תופעה הפוכה שדווקא אשכנזיות רוצות ספרדים. 

אולי הרבה מוסדות השתכנזו, אבל אני אישית מכירה מלא ספרדיות לעניין..

נראה לי שהציבור הספרדי מחפש בכל מקום איפה לוקחים לו את המסורת..

לא צריך להילחץ יותר מידי. ברור שבסופו של דבר כולם יהיו ישראלים, ולא "ספרדים, אשכנזים, רוסים וכו'".

מצד שני, המסורת לא נעלמת כל כך מהר, ככה שברוגע, לא צריך לחפש אפליות.

ישיבות אפשר יותר להגדיר עפ"י עדות למרות שזה לא מחייב,

אבל מקומות לימוד של בנות או מסגרות בדר"כ הם לא כאלו...

עכשיו אנחנו לא יודעים מזה ישראליות

אנחנו מחפסים איפה לוקחים אשכנזיות ומוכרים אותה במסווה של ישראליות

אנו לא לחוצים יתר על המידה אבל יאמר לי כבודו איך קרה שספרדים עושים "וורט"  ובחתונה עושים איחוד ובסיפרייה שלהם אין בנצא ספרים של רבותינו הספרדים ושרים בשולחן שבת רק זמירות של אשכנזים ולא מכירים רבנים ספרדים מההווה והעבר 

כי לפי מה שאני יודע,

אם כל המדרשות אשכנזיות,

אז גם כל הישיבות הן כאלה.

יש את היכל אליהו שהיא ספרדית! וגם שדרות וגם צפת וגם אשקלון וגם אשדוד וגם קריית גת וגם אור וישועה

בתור בחורה שרשומה לכמה וכמה אתרי היכרויות יוצא לי להיתקל בלא מעט בחורים ספרדיים שרוצים דווקא בחורות אשכנזיות. אני גם מכירה כמה כאלה באופן אישי. ככה זה היום. הספרדיים לא רוצים להתחתן עם ספרדיות.

איך זה משפיע על הבנות? אני חושבת שהן מודעות לזה שהן בבעיה אז הן מנסות להשתאכנז.

כמוכן, בגלל שהספרדיים רוצים אשכנזיות, הם גם מצהירים שהם עם מנטליות והתנהגות אשכנזית לחלוטין.

למעשה, מכל הספרדים שיצא לי לצאת איתם, רק אחד מהם הצהיר שיהיה חשוב לו לשמר את המנהגים של העידה שלו. האחרים רצו לוותר עליהם לטובת המנהגים של האשכנזים.

בסופו של דבר, היהדות הספרדית מתביישת בעצמה ורוצה להתערבב ביהדות האשכנזית אבל מאשימה את היהדות האשכנזית בכל הענין הזה. חבל.

כתבת כאן כמה משפטים מעניינים:

 אז בואו ונודה שאין, פשוט אין על הספרדים

האשכנזים בגדול הם אנשים קרים

שימי לב, אם היו כותבים כאן משהו כמו "הספרדים בגדול הם אנשים עצבניים (ברור שיש גם כאלה שלא אבל בגדול..) " היו כאן תגובות קשות על סטיגמות וגזענות (רחמנא ליצלן).

לאשכנזים לא אכפת אם אומרים עליהם אמירה גורפת כלשהי כי הם לא מסתובבים עם רגשי נחיתות אבל הספרדים כן. כל משפט גורף עם ביקורת כלפי הספרדים מתקבל עם קול זעקה אבל אמירה חיובית גורפת מתקבלת בהבנה.

קבוצה אתנית שבטוחה בעצמה לא מרגישה צורך להתערבב, לא מרגישה צורך להגן על עצמה או לתת לעצמה מחמאות ולא נבהלת כשאומרים עליה משפטים כוללני. קבוצה אתנית שלא בטוחה בעצמה תרגיש כל הזמן שהיא נבלעת "שיכנזו את כל הבחורות הספרדיות" ותנסה להגן על עצמה.

במילים אחרות, כולם ללכת להצביע שס כדי להחזיר עטרה ליושנה!

כל העדות כבר התערבבו מנטלית, באשר לעניין ההשקפתי מחשבתי השוני קיים גם בחלקים השונים

שבכל עדה ועדה.

מבחינה מנטלית ישנם פערים רציניים, השאלה באיזה מקום או חברה נמצאים.

יש מקומות שזה בולט, יש שפחות, ויש שבכלל לא.