פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1407)

מממ.. האמת שבד"כ אני נמצא בצד השני

בכ"מ אני חושב שאני לא הייתי פוסל על "קטנות"

אלא על דברים יותר עקרוניים,

אם הבחורה בטעות שיפשפה את העין, גירדה באף או אולי עשתה אפצ'י חזק מדי

זה באמת לא סיבה לפסול.

זה אומר שהוא מסתכל על דברים קטנים, ולא מתרכז בדברים חשובים יותר?

שאני יזהר לא לעשות תנועות מסויימות..איזה שטויות..

אם יש למישו בעיה שגירדתי בגב\ הלכתי עקום\ אכלתי מהר מידיי וכי"ב

אז שיחפש ת'חברים שלו!

ברררר... נמאס לי לשמוע על דברים הזויים..!

סורי על ההתפרצות..

האפשרות לפסול על דברים שכאלו,
 

לבחון אותם בעין ביקורתית מידי..



מה נסגר...בחייאת..?..

אם אתה לא רוצה את אשתך,

כמו אחת שמבצעת תופעה ביולוגית טבעית כגון אפצ'י....


אז נשמה...
 

אתה בבעייה קטנה...


בוא נתמקד בדברים הבאמת חשובים..

קצת יותר מגירוד באף או בראש..



אני יכול להבין דחייה מחוסר אסטטיקה, אבל...

יש איזשהו גבול.

 

יש כמה דברים שגורמים לאדם לסמן איקס,

כל אדם ופוטנצייל האיקס שלו..
 

מדובר בקו אדום, משהו שהוא לא מצפה שיעברו עליו,

משהו שמסעיר אותו ומעיד כאלף עדים על אי התאמה.

זה לא מה שקורה בכל עשר דקות, זה משהו חריג וחריף..

אני לא חושב שכדאי להפוך כל דבר לסיטואציה כזאת,


גם אם מצאתם נקודה בה אתם חולקים, ואפילו לחלוטין..

לפני שאתם מחפשים את הארטלין הקרוב כדי לסמן את האי התאמה,


בואו תהיו הוגנים, מקשיבים ומתחשבים.

בואו נסו להרגיש את הנקודה, להרגיש אותה מקרוב.


בואו לא נמהר בדברים שלוקחים לאט..

דעות הם דבר די משני לא אומר שהם לא חשובות.....אבל דעות משתנות כל הזמן...אישיות זה הדבר שהרבה יותר חשוב לשים עליו את העניים ולבדוק.

כך שיהיה לך מעניין עם יותר בחורים. (אני מקווה שלפחות הרוב לא דוחים אותך).

להיות "המון ביחד" עם "חבר טוב"... אז כנראה שהמצב הזה יימשך.

קחי אחריות, תפסיקי עם האבסורד הזה, ותתחילי לחפש בראש פנוי לגמרי - למרות הקושי הראשוני בשינוי ההרגל המוטעה

[או שפשוט תנסו שמא מתאים לכם להתחתן...]

אבל אני מרגישה שהבעיה היא הרבה מעבר לזה:

אין הצעות כמעט, וגם כשיש זה מתחלק לשתיים- או שזה נורא ברמה שאני לא יכולה יותר מפעם אחת (ואני משתדלת לתת צ'אנס), ואם אני רוצה להמשיך- הצד השני חותך.

ככה שגם אם אני אנתק קשר עם הבחור, זה לא יעזור לשאר העניין.

הבעיות שהעלית, הן אמיתיות וגם מצויות. ואינני חותם שייעלמו ברגע שתעשי את הצעד הזה.

אבל הנושא הזה, הוא מפריע:

קודם כל, מצד ההנהגה היהודית הראויה, אין לכך מקום. ומן הסתם - מלבד הענין העצמי שיש לנהוג כמו שצריך, יש גם יותר סייעתא דשמיא כשנוהגים כך ולא רוקדים על שתי ה חתונות...

דבר שני, בלי משים - נכנסת בראש איזו "תמונה" והיא יכולה לדחות מפניה פניוּת לשימת לב אמיתית למה שממולך. בסופו של דבר, לפעמים זה אפילו יכול להפריע אחרי שמוצאים. ואז עוד יותר גרוע. וזה לא "חוכמה", כי שיש בראש "ציור" של מישהו חכם וכו' שמשוחחים איתו בלי כל ניסיון לבירור מחוייבות - זו "השוואה" לגמרי לא אמיתית, אבל עלולה להימצא מתחת לפני השטח.

בנוסף - מי שרוצה להתחתן עם מישהו הגון, אינה יכולה להחזיק "תחליף" לבינתיים...  תתחתני מתוך ראש פנוי לגמרי.

אחרי שתצאי מזה לגמרי, תחשבי בישוב הדעת היכן את יכולה לקבל הצעות ברמה המתאימה לך. אולי תפרסמי כאן כיוון שאת רוצה, ואז אולי תקבלי הצעות וגם הצעות לשדכניות שמתאימות לכיוון הזה.

לחידוד המחשבה: את סבורה שאם היית מפרסמת פה כעת משהו בסיגנון "מחפשת בחור כזה וכזה.. כשאמצא מישהו מתאים, אתחיל בניתוק קשר שיש לי עם בחור מסוים שבינתיים מהווה תחליף..." - מישהו היה נענה? [וב"רמה" שאת רוצה?..]

כי כנראה אני קצת פחות דוסית מהממוצע המייצג כאן.

אני מכירה בבעייתיות שבזה, אבל בשורה התחתונה נראה לי שלא זה מה שמעכב.

אני לא בטוח שזה רק ענין של "דוסיות"..

אבל טוב, אני את שלי אמרתי...

התיאוריה שלך היתה נכונה, אבל היו כאלו שאני רציתי להמשיך איתם, והם לא ממש רצו.

זה כנראה מין תקופה כזו אבל זה מאוד מאוד מתיש ומייאש.

ומנסה להרחיב את העולם לתחומים שיש בהם תועלת כללית, וגם תועלת להכרות.

לדעת שלא הכל בידינו ופשוט להרפות.

אני באמת מרגישה שמכל הכיוונים.

ולהרפות- קל להגיד, קשה לעשות.

מצב באמת כאוב. אם התעייפת מותר לנוח, זה לא "להרפות"

כי כש"מרפים" את נשארים רפויים, ונופלים, זה רק לנוח

ולצבור כוחות.

לעניין החבר, הרי אף גבר לא ירצה שלאשתו יהיה חבר טוב, ולא נראה

לי שזה קשור לרמה דתית, זה נכון גם לחילונים.

אז איך את רוצה לצאת ולהכיר כשאת נמצאת במצב שאינך

יכולה להיות נשואה?

אמנם אני מניח שאת לא מספרת לכל מי שאת יוצאת איתו

שיש לך חבר טוב, ולא בגלל זה הצעות נופלות,

אבל ברור לי שזה קשור, וברור לי שלא יתכן לעשות משהו

כשכל המציאות העכשווית שלך סותרת את המטרה שלך.

לא נתתי הסבר רציונלי, אבל נראה לי שזה מתיישב על הלב....

עם כל כמה שזה קשה, את חייבת לנתק את הקשר ולמצוא את הדרכים (שבטוח קיימים) כדי למלא את החוסר שנוצר...

מסכימה ב100%....!!

בתת מודע הוא ממלא לך את החוסר הזה ומונע ממך להתמסר לגמרי לקשר רציני,

אפילו אם הבחורים שאת יוצאת איתם לא יודעים עליו- כנראה שהם חשים במשהו שם שחוסם..

אם אתם לא מתאימים- ואת רוצה לבנות את עצמך שתיהי מוכנה לחתונה ואת מחפשת לצאת במטרה הזו-

את חייבת לנתק את הקשר איתו.. אף גבר לא רוצה שלאשתו יהיה חבר טוב. או בכלל קשר עם גבר אחר.

באותה רמה שאת רוצה שבעלך יאהב -רק- אותך ולא ידבר עם בנות אחרות בזמנו החופשי.

"מי שם את הכאב?" הוא שאל.
"בורא עולם שם את הכאב" הוא ענה.
"אנחנו חושבים שהכאב בא מאנשים,ממצבים,אבל בעצם הוא בא משמים ומתלבש
בטבע. הוא בא לעורר אותנו להתחבר אל מקור הכאב,אל מקור החיות. בורא עולם
רוצה שלא ניצמד לדמויות,אלא נהיה איתו ונבקש מזור ונחמה. זאת תחושה עצומה
להבדיל את הכאב מהחיים,לתת לו לזרום בדם ולאחד אותו לתפילה ולקשר עם מי
שברא כאב וברא את האש בנפשו של האדם. זה לא קשור במצוות,זה קשור באמונה
שהכל מאיתו יתברך".

(עשרים ושמונה שערים,עמוד 87)

בורא עולם שם את הכאב והחיסרון.

יש לך פה,יש לך לב בוער,ויש לך חור.

דברי איתו.

כאן גם באישי...

אני מבינה אותך. נראה לי גם יותר קשה כשאת חושבת שמישהו מתאים ואת רוצה בו והוא לא..

אולי תנסי להקדיש כל יום חמש דקות (או יותר, כרצונך)שבהן תתפלללי אל ה' במילים שלך. תסבירי לו על החוסר הגדול שאת מרגישה, על החבר הזה שהוא לא באמת ממלא אותך ושאת רוצה למצוא את זה שהוא באמת בעלך, " קרוב ה' לכל קוראיו". שמעתי פעם מרב שאמר שיש כאלה שמתחתנים מהר ובלי תפילות ואח"כ יש הרבה בעיות בזוגיות ושלום בית ויש כאלה שלוקח זמון עד שהם מוצאים והם מרבים בתפילות ומתוך כך הם זוכים למצוא את זיווגם האמיתי אן המותאם להם ביותר. (כמובן לא מחייב שכך יהיה לא למוצאים מהר ולא למאחרים אך תפילות ודאי עוזרות). ושימי לב שמה שאני כתבתי מקודם זה יותר על מציאות החיים שנהיית יותר מורכבת אחרי החתונה אם יש חבר ולא לזמן חיפוש השידוך. אני כתבתי את דעתי ואת דרך חייך את תבחרי. וב"הצלחה

שברגע שלמי מאיתנו יהיה משהו רציני- זה לא יהיה כמו עכשיו. אני לא מתכוונת להעמיד את בעלי בסיטואציה לא נוחה.

ולגבי תפילות- אני מוכרחה לומר שהפינה הזו הולכת ומתערערת אחרי כך וכך תפילות... אני יודעת שזה לא טוב אבל באמת קשה לי כבר.

לא נעים לשמוע -

אבל זו האמת: ידידים, חבר....   זה עקום לגמרי, במחילה, עם כל ההבנה לצורך של בחורה לא להרגיש "לבד". מַשקים את הצמאים חומץ.

בחורה יכולה להשלות את עצמה שהיא "לא כ"כ דוסית" ולכן זה לא כ"כ אסור. אבל זה לא נכון: אין תורה של הדוסים ושל הלא-כ"כ, וגם לא טבע אנושי בסיסי שונה..

ודבר כזה - הוא ממש ההיפך מנישואין.

[ואמנם אינני יודע אם הכותבת "תשתכנע", וזה גם לא ענייני. אבל בהיות שקוראים פה עוד כמה, יש לי ענין לומר את זה, למרות שנראה ברור שהכותבת אכן כותבת בתום-לב. ואגב, אל תרגישי מחוייבת "לענות" לי, כפי שאת עושה כאן ברוב נימוסך. זו יותר "נקודה למחשבה"]

אני לא מעודדת לזה, אני לא חושבת שזה מצב טוב, ואני גם מנסה לעבוד על הנקודה הזאת.

ואז, בדיוק אז, מתעורר הקושי הגדול.

ואז אני יודעת עוד יותר כמה זה חסר, וכמה לא טוב לי כמו שהמצב עכשיו.

ולקושי הזה אין דרך להפתר. אני לא מוצאת לו דרך, זה בדיוק הקושי והתסכול שלי.

אתה יכול לכתוב פה ולצעוק על העיוות והדפיקות במצב הזה. תאמין לי, אני יודעת את זה בלעדיך.

בסוף היום, כשאני מתרחקת ולא שם, הקושי הוא עצום, ולזה לא ראיתי שניסית אפילו לענות.

(וחבר אני קוראת לקשר רציני שהלך לחתונה. לא למריחת זמן של שנתיים-שלוש אלא לבירור אמיתי של כמה חודשים ספציפיים וממוקדים. אתה יכול לחלוק על הסמנטיקה, הדרך היא אותה דרך)

שבסוף חשובה.

ב. אני בהחלט מבין את ההרגשה, והדגשתי את זה.

ג. אבל לזה בדיוק כן ניסיתי לענות..  נכון שלעיתים (ועפ"י רוב) מנסים לעזור ע"י "שלבי ביניים" של יציאה מדבר. אבל כאן, זה נראה במידה מסויימת, כמו סוג של "התמכרות" למשהו (עישון, מחשב - סליחה על ההשוואות), וברור שכשקצת מתרחקים - עושים מה שמבינים שצריך - אז זה חוזר ביתר שאת...  ולענ"ד באמת אין ברירה אלא "לשבור" את המעגל הזה, למרות הקושי. ואז הקושי כנראה ישקע קצת, בגלל שהמישהו הספציפי לא יהיה ברקע - ויהיה "קל" יותר להתרכז בָאמת.  כשיש "מעגל כזה, לפעמים אין ברירה, אלא כך.

הקושי של ה"לבד" הוא קושי של כולן - עלה כאן פעמים רבות. ואז מנסים להיבנות גם בכיוונים אחרים, אישיים, שמקביל לחפש אצל מי שיכולה להציע דברים שקרובים למה שמבקשים וכו'. אבל לא להשלות ב"פיתרון" זמני כזה. המשוכנעות שזה מרחיק, תעזור לצאת מזה. ענ"ד.  

מתכון לצרות..

יש מישהו שיכול להסביר את זה טוב ממני..

אם הוא רוצה להסביר לך אני מסכימה

ר' יואב מלכא (אפשר להתקשר למכון מאיר בירושלים ולבקש איך להשיג אותו).

הוא מלמד במכון מאיר, ועוסק שם בשידוכים.

לומדים שם בחורים בעלי תשובה, יש גם רציניים ביותר.

והרקע הדומה יכול להקל על שני הצדדים בהסתדרות ביניהם.

או כ'-ל'?פשוט לקחו עד ל'

אבל חברים לא מציעים הרבה, אם בכלל. אתרי היכרויות, שווה אולי בדיקה, אני לא כ"כ סומך עליהם.

שדכנים יכולים להזרים הצעות בקצב סביר, בייחוד אם נרשמים לכמה ביחד, בד"כ לא יבש.

ההצעות שהגיעו אלי דרך שדכניות היו יציאות במקרה הטוב, הזויות במקרה הפחות טוב.

השאר לא פתחו את פיהן למרות שהזכרתי את עצמי.

והשבוע ביקשה ממני שדכנית לבוא רק אם ביחד איתי נרשם אצלה עוד בחור שהבאתי.

לא יקרה.

בפועל, מאוד קשה להם להכיר אותך בשיחה קצרה (גם שיחה של 3 שעות זאת שיחה קצרה, ואין שדכן שעושה ראיון של 3 שעות)

ולכן, רובם, לא מצליחים לעשות את העבודה כמצופה. (ומי שעובד ומקבל הצעות משדכנים מוזמן להעיד)

ברוב המקרים הם לא טובים יותר מכל חבר שרוצה להציע 

ומי שאומר שהוא מעוניין במבחר, גם את זה לא תמיד יש להם 

אני לא נגד שדכנים

אני פשוט לא בעדם 

במקום שאכתוב את דעתי שוב

אצרף לך קישור למשהו שכתבתי לפני כמה שבועות

/Forum/Forum.aspx/t485804#5598480

קריאה מהנה

הרבה הצלחה במציאת הזיווג

| פרסומת ללא כוונות רווח (בעוה"ז) |

אדם יקר בשם אלי גרון ("ד"ר דייט"), מנהל בית הספר לזוגיות "בואי כלה", מעביר הרצאות קורסים וסדנאות בכיוון זה. 

גם שולח טיפים, עצות וחיזוקים לרשימת תפוצה. (הוא לא מרפה...   )

שווה לנסות ! 

http://www.zoogyot.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9A.html

בנוסף, אפשר לקבל חומר רב באתר גם ללא השתתפות בסדנאות.

בהצלחה! 

שדכנט (חינם!) http://www.s-net.co.il

שליש גן עדן.

שניים שהם אחד. 

ועוד..

בהצלחה

אחות של חברה שלי התחתנה דרך שם(:

ככה השתדכתי(: ב"ה

אולי אתה מעדיף להשתדך דרך חברים ולא דרך שדכנים, וזה בסדר גמור ומובן.

אבל אתה צריך להבין שלא כולם זכו למשפחה בסגנון שלהם ולא כולם זכו לחברים שיודעים לעשות את זה או חברים שמנסים

ועוזרים.. לא בקטע הרע, אלא פשוט פחות מבינים בזה ואז השדכנים הם הכי טובים! ומצטערת, אני חולקת עליך שלרובם זה לא

עובד. מה שבטוח צריך לעשות השתדלות ולפנות  לשדכנים זה חלק ממהשתדלות של אנשים מסויימים וזה מבורך. בסופו של דבר

רק הקב"ה מנהל ת'עולם ולא אנחנו.

בהצלחה לכולנו, ו.. לא כדאי להתייאש..

באתרים הייתי...אצל כמה שדכניות הייתי..(סוג של..)

ואני לא מאמינה ששדכנית או סתם מישהי/ו יכולים להכיר או להבין את הסגנון והכיוון שלי..רק חברות או אנשים שבאמת קרובים אליי..

ולכן זה מה שמתסכל..כי נגיד ואלך לשכנית אני יתחיל לספר על עצמי ומה? היא תבין תוך כמה דקות מי אני וכו'...??????

לא יודעת...

וגם שם הצעות לא קשורת בעליל,ללא שום ביסוס ,באמת שלא הבנתי איך קישרו בין ההצעה אבל שיהיה

לבשו תכשיטים ( כך נראה לי ) וטבעת בוודאי ! אפילו בשבת כתוב על טבעת של גבר וטבעת של אישה !

ככה שא"א לומר שזה לא מתאים ! ( לי זה לא מתאים מפנישאני אשכנזי ואף אחד אצלנו לא לובש ,,,,, אבל ספרדים

ומי שנוהג מה הבעיה ? ? ?

אם זה בחברה שיש בה הרבה צעירים דתיים ולא כולם מכירים את כולם -עדיף לשים (אוניברסיטה)

אם אתה בחברה שכולם מכירים את כולם-זה מגוכך לשים (נגיד מי שגר ביישוב וגם העבודה שלו במשהו כזה)

לבנים ומתחילות דיבור ישיר או כל מיני רמזים או איפלו סתם ככה לבקש משו וזה חוזר ונשנה.. ולבסוף כשהון מבינות שהוא נשוי אז הן אומרות 'אבל הוא לא שם טבעת'...

הגיעה הזמן שיפסקו להסתכל על חיצניות ויתחלו עם כל אחד שחצונית נראה להם טוב.

לא יכול להיות אדם נשוי שהוא גם חכם ונחמד ורגיש?

וחוץ מזה חיצוניות זה דבר אנושי. ולא כדאי להכשיל בנות או ליטוע בליבן תקוות שווא.

כל עוד שהמנהג לא עובר על הלכה מפורשת.

אז כיוון שהיום זה מנהג נפוץ מאוד אין בזה לא ילבש.

אפשר להגיד שזה לא מקובל בציבורים מסויימים, אבל איסור אין בזה.

אני ממשפחה מאוד דוסית, ישיבתית.

אבל לשים זה דבר מבורך שגם אבא שלי וחמי הסכימו איתו, כי אני לומד ועובד במקום מעורב.

פשוט חייבים לשים טבעת במקום כזה.

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=50128

אבל בכ"ז אתה לא צודק במה שכתבת בהודעה הבאה ש"לא צריך לשאול רב. זה מותר. נקודה". על זה בדיוק שואלים רב, אם זה מותר נקודה...  אח"כ בודקים הלאה.

שאני לא ממש מבין מאיפה הגיעה לציבור שלנו התפיסה שיש בזה משהו בעייתי.

טבעות לגברים זה דבר מקובל ואני לא מצליח להבין מאיפה מתחילה הבעייה. אולי בציבור הדתי זה מקובל פחות כי זה סתם עוד בזבוז כסף לפני החתונה, ולכן בקרב בני הישיבות זה לא מקובל כיום.

בציבור הכללי כמעט כל אדם נשוי שם טבעת.

יש בזה גם חן מיוחד לא רק כלפי אחרים אלא גם כלפי עצמך - לזכור תמיד את אשתך...(שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך...).

אבל אשמח אם יהיה מישהו שיאיר ויעיר בנושא..

נובעת מסוג של "תכשיט" וחשש של מעין "לא ילבש" (מצד אחד, מיוחד לגבר. מצד שני עצם "טבעת" זה ענין יותר של נשים).

ובמקומות שלא רגילים, באמת ה"התקשטות" הזו נראית מוזרה, מה פתאום לגבר טבעת... פחות בגלל בזבוז כסף. זה באמת לא מקובל שם.

ומהציבור ה"כללי", לצערנו, אין כ"כ ראיה בנושאים הללו.

אם כי, גם אני זוכר, מלפני שנים, שהיה דבר כזה אצל גברים דתיים מסויימים, ללא כל "צלצולים".

זה מותר הלכתית. נקודה.

השאלה אם זה גם טוב - וזה תלוי בהקשר ובמקום.

אני שמעתי שהרב ליאור אוסר.

נראה לי ממש ממש מוזר, אבל אם אתה אומר..

זה יכול להיות מבורך מאד ויכול להיות בעייתי הלכתית.

ובלי קשר ועם קשר נראה לי לפני שבת "מתחילה ורומזת" פשוט כדאי לברר אם הוא נשוי כמו עוד כמה דברים......

לפי חוק הדתיים השלובים זה לא אמור להיות בעייתי.

כשבעלי התחיל ללמוד באוניברסיטה  רמזתי לו שדרך אגב יספר משהו שיבינו שהוא נשוי (גם ככה לא היו איתו הרבה בנות אבל חוץ מ-1 כולן היו דתיות...). באוניברסיטה בסופו של דבר, ברב המקרים, מדובר באותה כיתה שאתה לומד בה כמה שנים....

שיהיה היכר שהוא נשוי..

לאישה יש היכר שהיא נשואה- כיסוי ראש, ואם לא אז לפחות טבעת..

ככה יודעים לשמור על כבודה וצניעותה..

לא יתחילו עם אישה נשואה..

אז שגם לגבר יהיה היכר שהוא נשוי..

שלא יקרה אפילו פעם אחת, שמישהי תראה אותו ותחשוב וואלה הוא נראה אדם נחמד.. מעניין אם יכול להתפתח משו.. או יותר מיזה- שמישהי תתחיל לפלרטט איתו.. כי היא תחשוב שהוא פנוי..

שהוא יהיה רק של אישתו כמו שהיא רק שלו!!!!

(יכול להיות,, עולה לי רעיון למה זה פחות מקובל,, כי פעם, לפני צוואת רבי יהודה החסיד היה מותר לגבר כמה נשים,, אז זה לא היה צריך את ההיכר של הטבעת..)

ולעניות דעתי- הרב אבינר אומר שזה טוב..

שהוא רב שיא השמרן..

א. טבעת - עונדים!!!

ב. לא יכולה לראות גברים עם טבעת. לא יודעת, יוצר בי תחושות לא טובות

ג. אם הוא דוס, הוא לא אמור לפלרטט עם בנות בכל מקרה.

ד. אחי עונד טבעת, יכול להיות שאנחנו שמרנים לעומתו, אבל ממש קשה לי לסבול זאת.

ה. בעלי עובד בחברה מעורבת, יודעים שהוא נשוי, ולא נראה לי שטבעת היתה מרתיעה את כל "החברות" שלו

החברה היום מושפעת מהמצב הכללי.. עדיף לשים סייג

חרדים בד"כ מאוד מקפידים על כך . ולדעתי זו היא הדרך דרך התורה,

אנחנו לא מתירים לעצמנו כלום. וגם לא שייך טבעת-תכשיט לגבר.

מעבר לחרדים באופן כללי ישנם יהודים מכל המגזרים שאינם שמים טבעת מטעם זה.

מיותר ..

לא נראה לי שיש איסור הלכתי, (אא"כ הוא נוהג כהגר"א בכל, זה מנהג גויים כמו לעמוד בצפירה)

לא נראה לי מועיל משהו, אולי הרגשה טובה לכלה.

הכר הכי נפוץ לגבר נשוי, הוא הכרס שמתנפח אחרי החתונה.

למנוע מקרים לא נעימים.

ברור שזה לא יעבור מהר אבל קשה להתחבר שכלית אם הרגש עדיין לא נותק מהקשר הקודם

המצב הזה לאו דווקא תמיד קורה

אם הבחורה החליטה שהקשר לא טוב לה

הבחור לא צריך להבין שהקשר לא מתאים מבחינתו

כי יכול להיות שמבחינת העובדות

הקשר מאוד התאים לו

והיה לו טוב 

והוא חשב שאוטוטו זה יתפתח לכיוון רציני יותר

אז איך הוא יוכל להבין בשכל שהקשר לא התאים???

לדעתי,

צריך לזכור שמה שהיה, עבר

עכשיו אנחנו צריכים להתרכז בעתיד, בקשר החדש

הרגש קיים,

נכון, הוא קיים וגם הוא לא יעבור כ"כ מהר

אבל במקום להתעסק יותר מדי באיך להוריד אותו, מה שבד"כ רק גורם להגביר אותו

צריך להתעסק עם העתיד,

עם ההצעות החדשות

הרגש ירד מאליו בהתעסקות עם העתיד 

ובקשר לההבנה השכלית, אם לא הוא זה שניתק את הקשר 

הוא צריך לזכור שאם היא לא רצתה, סימן שזה לא התאים!

בלי לדון ולדוש בזה יותר מדי

ולשאלת הפותחת השרשור

היא צריכה להכיר את עצמה

אם היא יודעת, שגם אם היא תתחיל קשר חדש איננה תצליח להתרכז בקשר החדש

אלא כל כולה יהיה מושקע במחשבות על הקשר החדש

אז בוודאי שאסור לה להתחיל קשר חדש, היא תעשה עוול לעצמה ובטח ובטח לבחור!

אך אם היא מכירה את עצמה

ויודעת שאומנם יהיה לה קשה

הקשר הראשון יעבור לה מדי פעם בראש

אך היא יודעת שתצליח להשקיע את כולה (או לפחות את רובה) בקשר החדש

לדעתי יעשה לה טוב אם היא תתחיל בקשר חדש
 

ובקשר לבחור, כדאי לשתף אותו בהרגשה, 

כי רק כך תוכלו לבנות קשר אמיתי, 

דווקא מתוך השיתוף בדברים האלה

והתמודדות יחד.

בהצלחה

-ים בשביל להתנתק מהקשר הקודם.??

ככה זו הזדמנות לנסות לצאת מהקשר הקודם.. וזה לא פוגע באדם השני.. כי הוא גם במצב שלך..

בגלל שהראש של שניהם יהיה במקום אחר, ואפילו הם יכירו בכך, ופשוט יצאו פעם אחת, יתעייפו- שלום.

אולי זוגות נדירים ביותר...

לדעתי חייבים להתנתק גם מהרגש בגלל שאתה משלה גם את עצמך ובעיקר מנצל את האדם השני בשביל להתגבר על העבר.... נכון זה מאוד חשוב שיש השלמה שכלית שזה לא התאים וב"ה שנגמר והכל, אבל אם הרגש עדיין שם- חכה.

לא כדאי לקחת סיכון לפגוע בבנאדם... אתה משלה את עצמך שהתגברת- כאשר לא התגברת ב100% וגם משלה את האדם השני שהכל בסדר ואתם יוצאים לאותה מטרה.

אני פשוט אומרת את זה מנסיון כואב כשהייתי בצד השני..

דבר ראשון זה תלוי עד כמה התנתקת.

יש אנשים שצריכים להתנתק לגמרי מהקשר הקודם ורק אז להתחיל להיפגש וישנם ששצריכים להתנתק רק במעט וקשר חדש רק בונה אותם והרבה פעמים בסוף הזוג מתחתן.....

אז שיהיה מלא הצלחה!!

ושב"ה נשמע בשורות טובות!!

קבוצה כזאת רק יכולה להרוס.......צריך לבוא לקשר ממקום בו רוצים אותו בלב שלם,בלי ספקות!! ולא מתוך כך שרוצים למלות את החלל שנוצר מהקשר הקודם.

(אגב, איך הסרט? שווה צפיה??) 

כוונתי היתה בשביל לבדוק אם אפשר להמשיך הלאה, כי באים לקשר חדש ולא יודעים אם הקשר הקודם יפריע או לא.. אם הוא יפריע- זה כמו "הונאה" של הצד השני,

אם לא יפריע אז מצוין.. אבל זה דבר שלא תמיד ניתן לצפות מראש..

ו- חחח לא נראה לי שיקימו קבוצה כזו

המעברים האלה כל כך חדים וקשים.

רגע אחד קשר צפוף ורגע אחר כאילו לא כלום.

ועם זאת, לדעתי לא כדאי לשלוח הודעה.

זה מבלבל, את שני הצדדים.

זה יגביר את הגעגוע.

מכירה את ההרגשה מקרוב קרוב

ומקווה שמה שאני אומרת נכון

בהצלחה רבה רבה

זה מרגיע לרגע.

וזה מגביר את הקושי ברגע שאחרי..

אולי תנסה להזכיר לעצמך למה סיימתם, למרות כל היופי,

אולי תנסה להיות שקוע בלנסות להכיר מישהי חדשה

ואולי תלך להתייעץ/לפרוק עם מישהו מבין בעניין איך נפרדים באמת, רגשית מקשר, כדי שתהיה פנוי לקשר חדש.

זה נסיון קשה..

אבל אם תיצור קשר הפצעים רק יפתחו מחדש..

אלא אם כן -

אתה מרגיש שאולי באמת יש סיכוי לקשר?! ומכאן בעצם הגעגוע??

לא רואה טעם לשאול מה שלומה בעקבות המצב הבטחוני.

אם אתה לא שלם בסיום הקשר- הייתי מציעה לבדוק אפשרות לחידוש קשר.

תנסה לפנות אליה ישירות עם ההצעה או דרך גורם שלישי.

אין ספק שקשה להתנתק מקשר עמוק בקלות יתרה,

זה כנראה חלק מהתיקונים שצריך לעבור עד שים סוף יקרע..

לעצמי בלשון נקבה... וגמאני נורא רציתי לשלוח הודעות.. יש כאלה שאמרו שזה לא נורא להשאר בידידות(ואני מבינה אותך מאוד כי זה הדבר שהכי רוצים כרגע)ויש כאלה שחושבים,ובצדק, שזה לא טוב.. צריך להתנתק.. והגיוני שתרצה לשלוח הודעה.. כמו שאמרו לי פעם 'את יכולה לנסות.. אבל מי אמר שתקבלי תשובה? וגם אם כן, אם זה לא התשובה שרצית לקבל?'... אז לשיקולך.. בכל אופן- אתה מחליט בסוף ולוקח את האחריות עליך. אתה יכול לשמוע מליון ואחת תשובות מאנשיםם אבל בסוף רק אתה מחליט. אם אתה מרגיש שאתה ממש רוצה ואפ' חייב- תשלח. גם אני עשיתי את זה. לפעמים קיבלתי מה שרציתי, ולפעמים לא. מטעיות לומדים...

העיקר שיהיה טוב..

תשלח.. תראה לאן זה יתגלגל..

אולי היא גם מתגעגעת ורוצה להחזיר את הקשר.??

אולי ההחלטה להיפרד לא מתאימה לכם?

אולי אז היא התאימה,,

כי הייתם צריכים כל אחד להמשיך להתפתח עוד תקופה לבד,, אבל בעצם אתם זוג משמים??

ובכלל, נראה לי לגיטימי להתעניין..

אם הם רוצים לחזור אז זה סיפור אחר... הוא צריך לברר את זה עם עצמו.

במידה והוא מגיעה למסקנה (כך זה גם נשמע) שהוא לא רוצה לחזור אלא הוא רק רוצה להתעניין מה קורה איתה/להישאר בידידות, לדעתי- ממש ממש לא!

קח את עצמך בידיים, נפרדתם! אל תשלח שום הודעה!

היית רוצה לצאת עם מישהי שה"אקס" שלה שולח לה מידי פעם הודעות של "מה קורה"?

לסיכום- חוזרים להיות בקשר (ולו הכי קטן) רק אם רוצים לחזור לצאת!!

מנסיון גדול..

אני לא יודעת כמה זמן אתם פרודים אבל יש כמה נק שנראות לי מאוד נכונות.

ברגעי הפרידה יש אמירה מאוד ברורה ותחשוה בהירה שהקשר לא נכון לי,כול אחד מהסיבות שלו.

ואחריי זמן מה פתאום מתחילים להתגעגע למה שהיה בעבר,זה טבעי!!חשוב לזכור את זה ולהזכיר לעצמנו,שחלק מתהליך הפרידה מלווה בגעגוע למשהוא שעד לא מזמן היה חלק משמעותי בי.

זה מעין "נסירה" כמו שהקב"ה ניסר את אדם וחוה אחד משני כשהיו אחור באחור כדי לחבר אותם ממקום עמוק יותר,עכשיו אתה עובר נסירה,לוקחים ממך משהוא שהיה חלק משמעותי בך!ברור שזה יכאב,ויחסר!!אבל תזכיר לצמך שזה חלק מהתהליך כדי להביא אותך לזוגיות טובה יותר-או איתה או עם אחרת.אבל כרגע זה לא משנה.אם הרגשת בזמן של בהירות הדעת שהקשר הזה לא שייך לך אל תכנ לרגש,צריך במקרים כאלה לנטרל את הרגש.נכון שאת מתגעגע,ודואג.אבל בסופו של דבר אתה באמצע תהליך וחבל לקטוע אותו באמנצע בגלל געגוע,זה דבר חולף,ממש לא אמיתי.זה בונים קשר על בסיס געגוע,אלא על בסיס שכלי,ואם הבנת שזה לא זה תמשיך בדרך הזו,גם אם פתאום אתה לא מבין למה נפרדתם,ופתצאום היצר הרע משתמש בכול מיני תרוצים כדי להפיל אותך שוב בפח הזה.בלי הודעה אחרונה,ובלי שיחה אחרונה.גמרת וזהוא!!

ואם אתה באמת דואג לה תדאג לא לעשות את התהליך הזה יותר קשה עבורה ואל תשלח הודעה.ואם הקב"ה רוצה אתם תמצאו את הדרך חזרה אחד לשני.

אבל כרגע אין עניין לחזור אלא אם כן אתה יכול להגיד בברור שזאת היא וסיבת הפרידה התפוגגה.אנחנו מתפללים להקים בניין עדי עד.

בניין צריך בסיס יציב של 2 עמודות שכול אחת בפני עצמה יציבה.

תיהיה קודם כול אתה יציב בולמך,אל תתנהל ע"פי רגש ואז תזכה להקים בניין עדי עד.בהצלחה.

כולנו עוברים את זה.

הנקודה שלחשוב עליה אפשר להוסיף  תחשוב גם על הבחור שאולי היא נפגשת איתו , עוד נקודה למחשבה .

אכן זה עורר בי התלבטויות אם אולי לחדש את הקשר, אך אני די בטוח שלא (לא התאמנו שכלית באופן די מובהק, ומה לעשות- זה הבסיס).

אני חושב שהסיבה העיקרית  לכך שאני רוצה לדעת מה איתה זה כדי לדעת אם היא מתגעגעת כמוני ואני לא חושב שבאמת אשלח הודעה. בינתיים אני מנסה רק לא לחשוב עליה כל הזמן.

שבת שלום.

תכתבי "נתונים" בסיסיים,

ואם תהיינה בעז"ה הצעות -

תבדקי עם אנשים פה, או שאתיודעת בעצמך, שמדובר באנשים רציניים.

בהצלחה רבה.

אם אני לא זכרתי - בטח גם אחרים לא..

וחברים/ות יקרים/ות -

תהיו נחמדים:

תעיינו בנתונים - ותראו, אולי בדיוק יש מישהו שזה יכול להתאים לו ממכריכם/ן, אם לא אתם בעצמכם.

הרי רוב הנמצאים פה באותו שלב... רק לא כולם מפרסמים..

שוב - בהצלחה רבה.

לא לשכוח להודיע על האירוסין..

אני בת 22

מתחזקת מהצפון

והשאר באישי

תודה

בת 25 (עוד חודש וחצי)

בחורה מעניינת....

השאר באישי..

ובאמת..מה יש להפסיד..אין לדעת מאיפה הוא יבוא..

כולנו עוברים נסיונות וקשיים, אבל אתם לא יודעים איזו הפתעה ה' מכין לנו!!

(גם אני בעצמי עוד לא יודע...)

 ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי..

http://www.youngleumi.022.co.il/

https://www.facebook.com/anhagaz?fref=ts

hahanhaga@gmail.com

אבל אולי באמת אפשר לדבר גם איתם. בכל מקרה תודה רבה!

לזה: http://breslevnews.com/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%97/

או לזה: http://www.srugim.co.il/23506-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A9

ששלחת- העניין בטיפול.. ממש תודה!

שווה צפיה!

לשאול שאלות פתוחות ולא שאלות שהתשובה שלהם היא כן/לא.ככה השיחה יותר זורמת ולא נתקעת..

למשל:

א. - אז אתה לומד ברמת גן?

    -כן. 

>>>>>>>>>>>>>>

ב. - איפה אתה לומד?

    - רמת גן..

    - וואלה,יפה..למה דווקא שם?

    - כי היה חשוב לי האווריה החסידית והחבר'ה הזורמים..

   וכו...

- לפסול על משיכה/אי מציאת חן רק מפגישה שלישית והלאה (אלא אם כן יש דחייה.). למה? כי מצד האמת לא מוכרח שתהיה משיכה ומציאת חן בפגישה הראשונה והשניה, שניכם לא מכירים מאיי פעם,למה שתהיה משיכה?

- שיחה ראשונה, לא יותר מ5 דקות. מכיון שאח"כ מתחילים לפתח דמיונות וזה רק יכול להרוס.

- נקודה ממש חשובה: גם אם בשניייה הראשונה פשוט נראה שלא, כי יש פער ענק למשל..עדיין להמשיך את הפגישה ולהתייחס אל המדוייט/ת בתור אדם,להתעניין, להקשיב..

הוא מספר בסדנא על עצמו, שכשהוא למד במכון מאיר הציעו לו מישי שהגיעה עם מכניסיים, וזה פשוט לא. ובכל זאת הוא התעניין בשלומה, והבין שהיא בתהליך חזרה בתשובה,ובסוף נפרדו לשלום.. והיא הציעה לו חברה, והם יצאו והיא זו שחתכה. אבל החברה הזו, הציעה חברה- שאליה הוא נשוי כיום ב"ה..

תאכל'ס, הוא יכל פשוט להגיד על ההתחלה: תשמעי..הפערים בינינו גדולים חבל על הזמן שלנו..להת'. אבל מזה שהוא התייחס אליה כאדם, והתעניין,זכה בשאתו!

לא כוללת את כולם

יש בחורים שתשאלי אותם  את זה והם יפתחו  אתהנושא לגורמים

זה תלוי עד כמה הבחור פתוח 

הקשבתי בעניין- איש יקר מאד ודברים טובים..

אין דבר שמתאים יותר בזמן הזה

גמני חשבתי על זה.

זה הדבר הכי טוב! 

(בדיחה למי שמתארגן לחתונה- עכשיו צריך לחפש דירה עם עוד קריטריון: ממ"ד..)

וגם בכל מקום אחר בארץ הזו..

אם כבר אז על אחת כמה וכמה..

גם בצפון יש את האיום הלבנוני.. ככה שזה לא משנה איפה נגור תמיד יהיה  מי שירצה לכלותנו..

אנחנו בודקים כרגע באיזור הקריות, אבל עוד לא סגורים על זה.. צריך להערך כלכלית בשביל צעד כזה

וכמובן חובה דירה עם ממ"ד

בעזהי"ת.

המטרה המשנית של הטילים האלה היא: שיבוש השגרה והפיכת החיים במדינה למשהו בלתי נסבל.

ואסור לתת לזה לקרות.

ואפילו יש מקום חדש לדייטים בחורף- מקלטים פתחו את כולם בת"א, וממש סבבה שם!

אבל מי יודע

משהו בין "לא אמור לשנות בכלל" ל-"זה הזמן המתאים".

ואומר מנסיוני,

התחלתי קשר חדש בדיוק באמצע מבצע "עופרת יצוקה"...

להתחלה בכוונה ראויה.

מתוך הבנה שכל בנין בית בישראל, בית נאמן, הוא ממש בנין עם ישראל ותיקון גדול ל"מצב".

ועל מה ש"מסביב", להסתכל בתור "מכשירי מצוה" לענין החשוב הזה, שגם הם צריכים להיעשות כראוי, בנחת, בכבוד.

אם אנחנו עוצרים את החיים ו(לדוגמא) בורחים לחו"ל- הם מנצחים!

חייבים להיות חזקים!

ב. כמו שנאמר לעיל- זה ממש שייך! זה מאוד מחבר ומקרב ועוזר לבחון כל מיני מצבים..

בהצלחה

וגם לא היה פשוט לחזור בלילה כשעיקר הנפילות  היו ליליות והבחור פחד לבוא להיפגש ודחה פגישות ולא היה רגיש למצב.

אז יש התעוררות הרצון להקים בית ולהכניס לגויים...ומצד שני - חוסר שקט שלא תורם כלום ליצירת קשר פתוח ובנוי...[שנכון שזה סינון אבל גם זו הכשלה מראש]

רק הערה אחת - 

מעניין אותי שאתם כותבים שזה זמן טוב לבדוק את הצד השני. אני משתדל ממש לא לבוא לפגישות, בעיקר ראשונות, בגישה של לבדוק אלא בגישה של להכיר מישהו חדש, לגלות עולם שלא הכרתי.

אם מההתחלה בודקים ומנסים את הצד השני, איך מצפים שיתפתח משהו? אנחנו לא בניסוי מעבדה...

כדי לבדוק אם זה נראה לך מתאים. מתאים על פי השכל! זה קודם כל. עם הזמן, בע"ה כשתראה שיש משו אז תפתח יותר ובע"ה הרגש גם יגיע.. נכון שצריך להכיר מישו חדש, עולם חדש, אבל יחד עם זאת גם לבדוק אםם אותה אחת מתאימה לי.. וכמו שאמרו לי פעם, צריך לבדוק בין השורות.. תזרמו, תצאו.. תחשוב בין לבין איך אתה מרגיש, טוב לך? איך הולך לך? לא אחרי כל פגישה לדעת אם זה זה.. המטרה לא להגיע לראיון עבודה..

נכון, היינו צריכים להזכיר לעצמנו כל העת את המצב בצפון (אנו עצמנו מאיזור ירושלים), לזכור שבעצם בחורים בני גילנו נלחמים עכשיו...

אבל, מצטרפת למה שאמרו מעליי, אין צורך להפסיק את החיים בגלל צרות, אלא להפך - להוכיח שהם ממשיכים! (לדאוג להמשכיות העם)

שהם לא מצליחים להשבתי לנו את החיים.. או להוריד לנו את החשק לחיות במדינה המהממת שלנו..

זה הניצחון האמיתי!!

פרעה לא גזר אלא על הזכרים....

והמחשבה שלו היתה מאוד חכמה והגיונית

אבל בסופו של דבר מרים צדקה...

וזה בעז"ה יוביל לעוד בית נאמן בישראל!!

בשורות טובות!!

תבשרי לנו...;)מזל"ט!!

להקים בתים טובים ונאמנים זה תיקון עולם

להביא ילדים זה תיקון עולם וזה מרבה את עם ישראל

האם זה נקרא צרכים פרטיים ........ נכון שעושים זאת גם מתוך הצורך האישי אבל זו דרכו של העולם

אם תחכה לשקט, כמה זמן תצטרך לחכות? זה לא משהו שהתחיל עכשיו 

כבר כמה שנים זה בא ונרגע ושוב. ולפני היו תקופות איומות של פיגועים קשים

מאוסלו עברו כבר קרוב ל 20 שנה- ולמרות כל הנזק שהיה מאז אם אנשים היו עוצרים את חייהם בגלל זה, הנזק היה חמור באמת- ללא תקנה

אני מסכימה עם מה שנאמר כאן,

רק רוצה להוסיף שהגישה שהדגשת נשמעת בעיניי כבריאה.

מוזר לי קצת שאומרים בכזו קלות שצריך להמשיך בחיים כרגיל

והניצחון האמיתי הוא להראות ולהוכיח שלא נהרסת שגרת החיים.

לטעמי,

אנו לא חייבים דין וחשבון לאף אחד

וההתנהלות שלנו לא צריכה להיות יחסית ל.

כך שאין עניין להמשיך בשגרת החיים, ולו רק בשם זה שנוכיח לכולם שהם לא שיבשו לנו אותה

אלא להפך צריך כן להתחבר לאותה נקודת הזדהות עם המצב

ומשם והלאה לעשות ולפעול (אומנם לא במישור שהוצג בשאלה) וממש לא להמשיך כרגיל..

בהצלחה רבה

לא רלוונטי................

אחות/ אח/ מישהו קרוב במשפחה.. בנוסף..

ההורים שלי מכירים אותי הכי טוב, ואני סומך על השיקול דעת שלהם יותר משל כל אחד אחר..

זה לא אומר שאני אקבל כל הצעה שלהם[ועד היום היו כמה שמסיבות שונות לא יצאו לפועל] אבל אני תמיד מוכן לשמוע מהם בשמחה ובטוח שאלה תמיד יהיו הצעות מעולות.

שזה יגיע מהמשפחה הקרובה (אבא אמא ואחים)

יש לי קשר מצויין איתם!

אצלי זה בעדיפות ראשונה מאשר חברות  וכד'

אני מעדיפה לשמוע מהם/דודים,מאשר חברות..

אני פסלתי את כל ההצעות של ההורים שלי עד היום אבל אני לא יודע אם זה בגלל שהם ההורים שלי או בגלל סיבות אחרות.

לא יודע, אולי אני צריך לעשות חשבון נפש.

ההורים והאחים הם דמויות ממש קרובות, ובמיוחד האמא...

לאחרונה נכחתי ממש לחוות על בשרי, איך אח שלי יודע וידע בדיוק מה אני ולקראת מה אני אתפתח להיות..

הייתי במגמה ורציתי לללכת לכיוון חיים מסוים, והוא תמיד אמר לי שאני במהות משהו אחר.

לאחרונה אני באמת רואה שאני יותר קרובה במהות שלי לאיך שהוא תפס אותי, מאשר למה שכיוונתי\הייתי רוצה להיות...

אנשים שקרובים אלינו לפעמים רואים אותנו מפרספקטיבה כללית ועקרונית יותר, מעבר לשלב ספציפי ונקודת זמן מסוימת.

ולכן, מבחינתי הייתי ממש שמחה למצוא את האדם שלי דרך המשפחה שלי, זה רק יתרון, ממש...

מה שאני רוצה זה לא מה שאמא שלי רוצה. 

שמות דגשים על דברים שונים

העם איתך...

אולי, אם ננסה לראות את הטוב, ככה תראה עד כמה אתה חשוב לחברה שלך והיא מתעקשת עליך...

שצריך לשאול לְמה ולא לַמה..

לשם מה זה קרה?

מה אני יכול ללמוד מכך?

מה אני יכול לפעול בעולם כדי לקדם או להתקדם?

"לַמה יאמרו הגויים".

לנו, עמ"י, אין מושג מה הם התכנונים הנסתרים של קודשא,

אבל אנחנו מאמינים ששום דבר לא קורה סתם- הכל עם תכלית ועם רצון להיטיב עמנו.

המקרה שציירת נשמע קשה ביותר.

ליבי יוצא אליך.

בהחלט לא נעים שגורמים חיצוניים משביתים לך שמחות.

לא מכירה את מכלול הפרטים, כך שאין לי עוד מה להוסיף..

רק אאחל- שה' יאיר לך וישמח אותך!

קודם כל- כולנו יוצאים מנקודת הנחה, שרצון ההורים היא טובת ילדיהם

כלומר הם לא רעים או לא רוצים בטובתם במרבית המקרים.

עוד נקודה: שההורים חפצים בנישואים של ילדיהם

אם יוצאים מנקודת הנחה כזו, כנראה שאולי באמת משהו הפריע והוא לא סתם "הזוי"

עם כל הצער שבדבר..

ואולי באמת יש פה נקודה שמטרתה לרומם 

ומעל הכל: בוודאי שגם זו לטובה