אבל בכ"ז אשאל, כי לא באמת יש מה להגיב יותר מידי.. לא?

תוהה לעצמי- שוב לתת שמות לתפילה?

עשיתי את זה בחודשים האחרונים עשרות פעמים!!

אז יאללה, ת'השתדלות שלי כל בוקר בתפילה, ושליחת שמות לרפואה, זיווג ופרנסה- עשיתי..

כל פעם מחדש להמשיך לשלוח? 

לא יודעת מה לחשוב..

לא מיואשת!
לפחות לא על עצמי..  

על אחרים כואב לי, שהם זקוקים עוד הרבה יותר ממני..

אבל לא יודעת מה לחשוב, הרי באמת ניסיתי עבורם כ"כ הרבה!

עד כמה ומתי?

 

להפנים שאנחנו לא יכולים להיות ב"אגף החשבונות" של הקב"ה.

אנחנו פשוט- לא.

כמה שזה כואב שאנחנו רואים אנשים שסובלים- מכל הסיבות שבעולם..

אבל.. כן ניתנה לנו האפשרות של התפילה- שהיא באה ממידת הרחמים שלו, ית'.

אם את מתפללת על אדם- הוא בעצם זיכה אותך להתפלל, להתעלות- וזה גם לזכותו. לכן הוא בעצמו מתעלה ואולי עכשיו ירחמו עליו, שם, למעלה. (אולי, בלי לדעת את החשבונות.)

ב"ה שעמ"י כזה רחמן שהוא מתפלל על כל אחד שהוא שומע שהוא בעת צרה וצוקה.

מפרסמים בפורומים בקשה לשמות לתפילה בכל הזדמנות!! תראי איזה גדולים!!

זה, זה מה שה' רוצה- אחווה! אהבת חינם!!

(^^לעניות דעתי^^)

תודה על ההקפצה

ב"ה, יפה על ההסתכלות!

ת'כלס, מכל קשר אני לומדת על עצמי יותר טוב, לומדת על הבשלות שלי לחיי זוגיות/נישואין, לומדת על האישיות שלי ואיזה סוג של אדם מתאים לי... (אני משתדלת לרשום תובנות במהלך הקשר ועד עכשיו גם לאחריו..)

כדאי שתדעי שקשה לדעת עם איזה סוגשל בן-אדם תצאי-

כי השדכן- שהוא יכול להיות כל אחד שיחליט להציע לך (לאו דווקא שדכן מקצועי)- רק עושה את שליחותו, מה שיקרה/קורה זה ה' החליט.

ולענין ההשתדלות..

לשאול את מי? את השדכ/ית? את החברים שלו? הרב/נים שלו?

לכי עם התובנות שלך, אם זה מהקשרים שהיו לך ואם זה ממה שאת יודעת על עצמך (מנסיון- לא קל להעלות את עצמך על כתב או ניסוח במשפטים מול אדם זר..) ונסחי במשפטים מה שחשוב לך (תתמקדי בדברים החשובים! עם זה תיחיי כל חייך!) באדם שתרצי לבנות איתו את ביתך!

תבררי זאת טובטוב אצל השדכנ/ית (ככה גם אם זה לא זה- הוא/היא ידעו עליך יותר ויציעו לך אדם שיותר מתקרב לשאיפותייך!)

ואם את שואלת לגבי הבירורים אצל החברים שלו....

אני אישית מאוד לא מתחברת לזה. הרי הוא כבר בירר עליך והסכים, השדכנ/ית יכולה לספר עליו את מה שחשוב לך לדעת... ולהכיר אותו- זה בדייטים, פנים מול פנים, בלייב. בלי כל הטלפון/ים השבור/ים. כשתרצי לדעת איך החברים מתייחסים אליו/חושבים עליו- לכו לבקר חברים כשהקשר יתקדם!

[אני אישית מתקשרת נטו בשביל הפרוטוקול וממש שואלת שאלה אחת או שתיים.. זה כשאני יודעת שאני רוצה לצאת.. אחרת אני לא חושבת שהשיחה עם החבר/ים שלו תשנה את דעתי..]

מקווה שעניתי על שאלתך, בכ"מ- מוזמנת באישי..

ב"הצלחה ענקית, שה' יעזור לך למצוא את ה-אחד שלך במהרה!

אבל בכל מקרה מה לדעתי הכי חשוב, זה לשמוע איך נאמרים הדברים יותר מאשר מה אומרים...

לא משנה מה שואלים, תמיד עונים את אותם תשובות. איך מצליחים להבין מיהו באמת הבחור?

עליי ועל חברות שלי אפשר לספר את אותם פרטים טכניים ובכ"ז אנחנו בנ"א שונים.

לדוג' אני רוצה לברר על בחור מבחינה תורנית. מה שואלים?

תודה לכל על התשובות!

אני אישית בקושי מבררת. בשבילי הבירורים הם חשובים רק כשההצעה מגיעה ממקום מוזר במיוחד (למשל שדכן לא קשור אלי, או שדכן שלא ממש מכיר את הבחור).

אם את רוצה לברר את הרמה התורנית שלו זה לגיטימי, אך לדעתי קודם את צריכה לנסח לעצמך את מה שאת מחפשת/ איפה את עומדת מבחינה תורנית. ברגע שתעשי את זה, יהיה לך יותר קל להסביר את מה שמתאים לך לבן אדם אחר, ולברר אצלו אם זה נשמע בכיוון.

ככלל אני בודקת מול השדכן/חבר (במקרה שאני מרגישה שהשדכן לא מסוגל לספק לי ידע בסיסי) כמה קווים כלליים ועקרוניים, ולאחר מכן אני מעדיפה לצאת ולהכיר את הבן אדם. כל אחד רואה דברים מזווית אחרת. יכול שתבררי, ותגלי שמה שביררת בכלל לא משקף את מה שאת רואה במציאות.

מקווה שעזרתי. מוזמנת לאישי אם זה יועיל לך  בהצלחה!!!

את לומדת יותר מאלף בירורים! בירורים זה לפי הנקודת מבט של המשיב.. כך שהם לא כלכך עוזרים..

ב"הצלחה!

עד עכשיו לא האמנתי בבירורים, אבל ברגע שיוצאים לפגישות ובאמת אין קשר בין הבחורים.

איזה שאלות, או איזה דברים לברר כדי לא להגיע למצב שבאמת אין קשר?

כל השאר לזה באמת נועדו הפגישות כדי להכיר...

זה ברור שכל אחד שפגשנו היינו צריכים לפגוש.

וברור גם שלא משנה מה נעשה, בסופו של דבר זה יגיע מתי שזה יהיה הזמן המיועד והנכון לנו בדיוק.

שכל הברכות שאיחלת יתקיימו גם עלייך בעז"ה.

שנה טובה.

במידה והנך לברר על הבחור מבחינה תורנית את יכולה לשאול את השאלות הבאות:

1. האם ה' יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?

2. כמה פעמים מופיעה המילה "אמונה" בתורה?

3. כמה שעות התוס' אומר לחכות בין בשר לחלב?

4. למה "אחר" חזר בשאלה?

5. כמה ברכות יש בתפילת 18?

6. מה מברכים על שמן זית?

7. רבי נחמן או הרבי מלובאוויטש?

ועכשיו קצת יותר ברצינות...

1. כמה פעמים הוא סיים את הש"ס (משנה,גמרא)

2. כמה שנים למד בישיבה

3. כמה הוא מגדיר את עצמו תורני מ1-10

4. מה הדבר שהכי חשוב לו בבית שהוא הולך להקים

5. שאיפות רוחניות

6. שכלתן או רגשי

7. תכלס..תגיד אתה דוס?

מה זה משנה כמה פעמים הוא סיים את הש"ס? [וחוצמזה,הוא יכול לא לומר את האמת בכזאת שאלה..מותר לת"ח לשנות במסכתא]

לא אמרתי שזה משנה..

אבל זה מראה על מידה מסויימת של תורניות...

אבל ח"ו אם תורניות של אדם תימדד ע"פ מס' הפעמים שהוא סיים את הש"ס..

לענ"ד,זה לא מסוג הדברים שצריך לברר..אבל זו רק דעתי

בעזהי"ת.

יש כאלה שמתאים להם לימוד רוחבי, ויש כאלה שלימוד מעמיק יותר מדבר אליהם..

מספר סיומי הש"ס ממש לא מעיד על כלום.

[ויש לי חברה שסיימה ש"ס משניות, וכמה חודשים אחרי זה חזרה בשאלה. מה זה אומר?]

? יש גם חילוניים שכלתניים/רגשיים..

זה אולי מעיד על אופי וסגנון

זה קצת מצחיק..השאלות ששואלות מה לשאול...

ההתייחסות בהתאם..

פשוט לברר שאיפות רוחניות כלליות ולצאת..זהו.

צר לי אם דברי לא הובנו כהלכה..

למה לא??

שנה טובה ושכוייח, ר' דן!!!

תודה על דבריך המאירים, המחכימים והמועילים!

ושנה טובה גם לך, דן,

ולכל יושבי/ מבקרי הפורום!

תודה רבה דן. על האיחולים ועל בכלל... שאתה כאן ומחכים אותנו בעצותיך

שתהיה שנה טובה ומתוקה לנו ולכל עם ישראל.

שנזכה לראות ולטעום את הטוב והמתיקות שבה, ולעבוד את ה' מתוך רוב שמחה.

ב"ה

ב"ה את עדיין לא נכנסת לכל התבניות וההגדרות המיותרות האלה שכל הרווקים והרווקות המתקדמים מסתבכים בהם.

את עדיין תמימה ופשוטה ואמיתית ובעז"ה תמצאי ככה בקלות בחור דוס כמוך ותתחתנו.

והיא אמרה לי שאם אני רוצה, אני חייבת עוד לחכות עם עצמי, כי כנראה אם אין לי עוד איזשהי דרך מסוימת,

או אפילו כיוון כללי אני פשוט עדיין לא מוכנה...

ותכלס כשאני חושבת לעצמי- אני כן חושבת שלאחים ואחיות שלי כן אולי היתה אישהי דרך יותר ברורה משלי..

אז אולי היא כן צודקת?

זה גם יכול להיות הגיוני כי תכלס כשאנשים שואלים אותך איזה סגנון את מחפשת,

את כן צריכה לדעת לפחות כיוון כללי... אבל פשוט לא נראלי שאני אדע מה להגיד

את יודעת אני כזאת, מכל דבר אני קצת ואני מאוד שלימה עם זה ב"ה.

את יודעת קצת חסידית, לאומית, קוקית ועוד הבעיה היא להגדיר את זה בצורה הנכונה...

אני אומרת שאני חרדלניקית ונראה לי שזה ההגדרה המשלבת כמדומני...

יהיה בסדר אל תדאגי, אולי יהיה לך קצת קשה להגדיר לסובבים אותך מה את מחפשת אבל אם הם מכירים אותך אז הם יגידו- זה מתאים לה ויציעו לך אותו

ובכלל את כבר תגבשי לעצמך מה חשוב לך בבחור יותר ומה פחות (מבחנת השקפה)

ואל תשכחי שיש את האופי שזה מאוד חשוב אם לא ההכי חשוב...

שיהיה בהצלחה נששמה!!

אולי אפשר לומר ההיפך: את לוקחת "בעיה" שיש לכל מיני אנשים, ובגלל שאין לך אותה, את אומרת - רגע, אולי יש לי בעיה בכך שאין לי בעיה...

כלומר: זה שאנשים "מתייגים" לסעיפים וסעיפי-סעיפים של כיווני יראת שמים, אצל מי שהוא העיקר ירא שמיים, זה לאו דווקא "כבוד" גדול, אבל נו, אפשר להבין..

אבל אם את רואה את החיוב בכל אחד מהגוונים הללו, ומרגישה טוב עם משהו מכל גוון - והעיקר בשבילך זה שאת "דוסית", ומעבר לכך חשוב לך האור שבכל דרך -

הרי זו ממש בריאות. למה לך לקלקל?..

פעם היו שואלים (בנושא הזה): בעלת יראת-שמיים, מידות טובות?....  זהו. מאיפה צמח שבחורה צריכה להיות "שייכת" דווקא לבית מדרש מסוים, כל זמן שהיא לא "פרווה" במהות אלא יראת-שמיים באמת ("דוסית"). אדרבה, היא זוכה (אולי בזכות היראת-שמיים האמיתית שלה..) למה שאמרו חז"ל: אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

את לא "מסובכת" וזו לא בעיה ענקית או קטנה..  אשרייך!

וכן - זה אומר עלייך משהו: שאת ישרה, ואת יכולה לצאת עם כל מיני סוגי אנשים צדיקים. ואת כנראה צריכה מישהו שחוץ מזה שיכול להיות לו את הגוון שלו, מוכן לכבד ולראות את הטוב גם בגוונים אחרים (יש להניח שאחרי שתתחתנו - הוא קצת ישפיע עלייך בכיוונו... נו, זה טבעי וטוב..)

בהצלחה,

צאי לשלום....

בס"ד

גם כשאני החלטתי להתחיל להיפגש חשבתי ככה,

שישדכו לי פשוט את מי שנראה להם מתאים לי לפי איך שמכירים אותי.

אבל אז הסבירו לי את החשיבות לדעת מה אני מחפשת.

לעשות הכרות עם עצמך, מי אני ואיזה בית אני רוצה לבנות.

כי בד"כ ישדכו לך  דוס, שמח, טוב לב וכו' וכו'..

את צריכה לדעת איזה בית את רוצה לבנות, וזה באמת יכול להיות בית שהוא לא עם קו מסויים,אלא פתוח להכל..

פשוט אחרי שתכירי את עצמך, ותחשבי עם עצמך איזה בית את רוצה גם לך זה יהיה הרבה יותר טוב.

ברור שאת יכולה לצאת עם כל מי שנשמע לך אחלה ותהיה הכי מרוצה בעולם,

אבל אולי במחשבה לאחור היית רוצה לבנות בית אחר - כמובן שזה לא מחייב!!!

(לדוג' אם יהיה אברך בשנים הראשונות או לא, עשה/יעשה צבא וכו')

המוןןן ב"הצלחה

ושבע"ה הראשון יהיה האחרון (במובן החיובי ) 

תראי, אני יכולה להבין את מה שאת אומרת כי זה מאוד נכון, יותר קל לצאת עם משהו שתואם את ההשקפה שלך כי כך אתם חותרים לאותו כיוון בהקמת הבית המשותף בע"ה.

אתם בעצם על אותו קו ובעלי השקפות זהות לגבי הרבה דברים

אבל כשאת בחורה שאן לה בעיה עם כמה השקפות או שאת מסוגלת\מעוניינת לשלב בניהם אז זה פותח לך יותר אופציות- אומנם זה קצת יתר מורכב ולכן צריך לעשות המון ש"ב לפני ולדבר על הכל לפניי כדי שלא יהיו אח"כ אי הבנות.

למשל חברה שלי היא משהי שרוצה משהו ממש דוס אבל שלא ילמד כל הזמן תורה (אברך) ושעשה כבר צבא ועוד כל מיני שאם את מתבססת על קו אחד- לא נראה לי שיהיה קל למצוא אחד כזה אבל כשאת עם כיוון פתוח כמה אופציות יש מצב.

בכל מקרה שיהיה לכולנו רק בקלות!

יש גיל שבאמת צריך כבר להתאפס,

ולדעת מה רוצים.

אנחנו לא יכולים לחיות על כל הדרכים

אך אנחנו רוצים שהילדים שלנו הגדלו ? אי אפשר לגדל ילד קצת מזה וקצת מזה

אני חושבת שאת צריכה להחליט על דרך חיים בשבילך  

כי גם אני הייתי בדיוק כמוך והחלטתי על דרך חיים שאני הולכת

והיום אני מאוד שמחה כי יש לי דרך חיים מאוד ברורה 

"קצת מזה וקצת מזה"?..

היא קצת לא-דתית וקצת כן?...

הרי מדובר על השקפות בתוך היהדות. למה ה"צרוּת" להינעל בתוך אחת?

יש אמת בכל דרך לגיטימית ביהדות. יש מי שמתחבר יותר לזו ויש לזו. כמובן - גם יש ויכוחים לגיטימיים. ויש מי שרואה את הטוב שבל דרך; זה עדיין לא אומר שהוא מקבל כל מה שכל אחד אומר, בכל כיוון. אבל רואה את נקודת האמת שיש בכל מקום, והיא זו שמענינת אותו.  אז "להצטמצם" בכח? בשביל שיגידו ש"יש לך דרך"?...

כמובן, ראוי לחשוב על צורת הבית שרוצים, על המידות של מי שרוצים, על רמת התורניות של מי שרוצים; על איך אני רוצה להיות מבחינת התורניות, המידות, אופי הבית...

אבל ה"השקפה" בדיוק? ה"קו" המדויק?...  ה"קו" של בית צדיק, עם תורה ויראת שמיים ומידות טובות והתחשבות - הוא "מספיק" לגמרי למי שאינו רואה צורך ב"שפיץ" מעבר לכך..  והוא גם מספיק לגמרי לחינוך ילדים.  הלוואי על כולם - שברור להם שהם רוצים לחנך לרמה תורנית ומידותית ודתית גבוהה...   כל השאר - פרטים.

חבל בשביל "להרויח" "קו" מדויק - להפסיד את  העושר שיש בגוונים השונים.  עם הזמן, ובסיוע מי שמתחתנים איתו, מן הסתם מתגבשים כיוונים יותר ברורים - וגם שומרים את האהבה והכבוד לאחרים. "חבר אני לכל אשר יראוך"...

זה לא סותר כלל שהאדם יחשוב "מה הוא רוצה מעצמו". אך "רוצה מעצמו" - זה לאו דווקא בפרטי ה"שפיצים" הללו.

זה מאוד מצוי- הגמשת הגבולות הברורה בין הסגנונות השונים בעבודת השם.הסתכלי סביב, פתאום הכיפות הסרוגות מאוד מקורבים לחסידות, ובכלל- הדברים יותר עשירים ומורכבים תעבודת השם שלנו, ב"ה.

לענ"ד זה מסימני הגאולה.

אין לך מה לדאוג, את בחברה טובה-יחד עם כל עמ"י

את במצב הכי טוב שיש!

את לא כבולה לשום סטיגמה.

את לא מחויבת לשום הנהגות חיצוניות.

את מביאה איתך את הדבר היחיד שחשוב - 

את עצמך.

יהודיה טובה,

יראת שמים,

וגם חשוב לה כל מיני!

ובינינו, לא מתחתנים עם סגנונות.

מתחתנים עם אנשים.

אז פשוט תיפגשי עם דוסים

ובעז"ה תמצאי את האיש שמתאים לך.

לא סגנון, לא ישיבה, לא שיטה,

פשוט איש טוב.

דוס,

יהודי ירא שמים,

שחשוב לו כל מיני!

שיהיו לכם חיים נפלאים ביחד

זה נשמע יותר שאת רואה את עצמך בדיוק כפי שאת, ולא בתהליך חיפוש, אז זו כנראה הדרך שלך.

(לעומת מצב של גישושים, שמטרתם לבחור בסופו של דבר אחת מהדרכים).

יש המון כאלה שהם קצת מיזה וקצת מיזה..

 זה היופי!
 

גם אני שהתחלתי לא ידעתי בדיוק מה אני ... קיבלתי כל סגנון.. ועם הזמן והפגישות זה מתמקד..

את יודעת..

 לבנות יש חשיבה לרוחב, 

לבנים יש חשיבה לעומק..

ולכן את יכולה להכיל יותר סגנונות.. כי את לא מתקבעת על משהו אחד אלא רואה גם לצדדים..

זה היופי!
 

יש המון בנות כמוך..

בהצלחה!!!!

ו.. העיקר זה אופי! כימיה נוצרת מאוםי ולא מסגנון דתי!

בס"ד

שבי עם עצמך על כמה תכונות שעליהם את לא מוותרת בבן הזוג כמו למשל:

תורניות, כנות, רגישות קמצנות ועוד..

תחשבי טיפה על איך את רואה את הבית שלך בעתיד בע"ה

וקפצי למים ! (גם אם הוא לא יהיה הראשון הרבה פעמים הראשון יכול להיות לך הכוונה מצויינת להמשך

לדעתי זה מעולה שאין לנו משהו הכי מוגדר וכאלה-כדי שלר נתקבע ;)

ב"הצלחה רבה רבה (גם לעצמי ;)

שנה של בשורות טובות בע"ה

אפרת

לדעתי הכי חשוב זה עבודת המידות, שמחה, עבודת ה' ולקבל את עצמך מי שאתה.

אף בחור לא יתחיל לפלפל איתך אם את הרב קוק או הרב סולובייצ'יק, זה לא מעניין אותו.

לבחור שאת נפגשת איתו כיף לראות בחורה שמחה, יפה, מאושרת בחיים, עם מידות טובות, ושעושה עם עצמה משהו רציני (לומדת, מתקדמת ולא בסטאטוס של 'מוכרת בחנות צעצועים').

זה מה שחשוב, אם תתמקדי בזה ובעצמך, בעז"ה צראי ישועות.

פשוט תהיי את.

תנסי לדמיין איך את רוצה את הבית שלך בעתיד

ולפי זה תבני הגדרות מסויימות של סגנון...

(לא שההגדרות כזה עוזרות.. אבל אומרים שזה עוזר למי שמנסה לשדך לך...)

בהצלחה

לוקח על עצמי אחד

שנה טובה

ואני אקח ק"א-ק"ה בלי נדר!

רב שמבין בנושא או פסיכולוג..

נראה לי גדול מידי לפורום..

בהצלחה ושנה טובה

שתחכה לגיל המתאים...

נכון שיש פעמים שצריך עזרה מאיש מקצוע, אבל לפעמים זה סתם עניין של גיל ובשלות.

ולשואלת: את מפחדת? אין בעיה. לא צריך לחשוב על זה כל כך הרבה... את כנראה עדיין לא שם, וזה לא דבר טוב/ רע, פשוט ככה זה. זה כמו שאני עכשיו לא אפחד איך אצליח לגדל 5 ילדים, פשוט כי אין טעם. עדיין לא התחתנתי, עדיין לא התנסיתי בגידול של ילד אחד וכו'. כל דאגה לשעתה. תגדלי קצת, תתבגרי קצת, תלכי בקצב שלך. את עוד צעירה - כל החיים לפניך!

הפחדים שלך טבעיים, זה בהחלט לא פשוט להיכנס לעולם חדש,

לסוג חדש של קשרים עם בנאדם שאולי אתמול היה זר לחלוטין,

ופתאום את נדרשת לזרום ולנהל איתו שיחה כאילו אתם כבר מכירים,

ובהמשך ממש להיפתח אליו וליצור איזו אינטימיות רגשית שחושפת אותך יותר,

ושיש סיכוי שבסוף זה יגמר,

מקווה שבשבילך שבע"ה ילך לך מהר ולא תצטרכי לעבור את התהליך עם הרבה אנשים, 

אבל  כדאי להיות מוכנים גם לאפשרות כזו-

אז הפחד והחשש בהחלט מובן.

תוסיפי לזה את הביישנות שלך והוקשי מול אנשים חדשים-

זה באמת לא פשוט.

אבל את מודעת לזה, וזה כבר טוב,

ויש לך עוד כמה שנים (בהנחה שאת לא מתכוונת מחר להתחיל לצאת),

אז יש לך הזדמנות לעבוד על זה,

מעבר למה שציינו למעלה להשתדל להתחזק באמונה,

אפשר גם לעשות דברים פרקטיים-

את עכשיו בשמינית, 

שנה הבאה מתככנת לעשות ש"ל?

את נמצאת במסגרות חברתיות, אולי אפילו תנסי לחפש עוד איזו מסגרת התנדבותית,

לפגוש חברות חדשות, לחזק את המיומניות החברתיות-

בניית אמון, תקשורת, פתיחות,

אלו דברים שיעזרו לך בהמשך.

ביישנות זו לא תכונה שלילית, להיפך, יש בה הרבה יתרונות,

אבל אם את מרגישה שהיא פוגעת בך, שהפחד מאנשים מוכרים/חדשים גדול-

כדאי לפנות להתייעץ עם מישהו,

אולי קצת עזרה מבחוץ תסייע לך, ובגיל שלך זה יותר פשוט מבגילאים בוגרים יותר,

דפוסי המחשבה וההתנהגות שלך עדיין לא התקבעו  כ"כ ול יותר לעשות שינוי.

מעבר לזה, תסתכלי קצת על זוגות שאת מכירה,

אני בטוחה שתמצאי שם כמה אנשים ביישנים,

או כאלה שהיו בעבר והיום נפתחו יותר.

ויכול להיות שבאמת יתאים לך קשר ארוך יותר לפני הנישואים,

לא כל מה שמתאים לרוב האנשים- מתאים לכולם.

ולפעמים כשפוגשים את האדם הנכון, אז כבר לא מרגישים יותר את הצורך הזה בהיכרות ארוכה,

אל תכנסי לדאגות גדולות מידי בקשר לזה עכשיו.

תשקיעי עכשיו בחברויות, בהתפתחות אישית, בלימודים-

בדברים שישמחו אותך ויחזקו את הביטחון שלך במי שאת ובטוב שבך.

בהצלה רבה

(יש לי אולי עוד כמה עצות מנסיוני, אבל באישי אם תרצי)

בעז"ה אחרי ר"ה אני יכתוב לך מסר...

אבל קודם כל אני באמת רוצה להגיד שאת לא צריכה לדאוג ושזה יגיע, זה יגיע...

וכן, גאמני ממש לא האמנתי לכל אלה שאמרו לי את זה, אבל מסתבר שזה נכון...

בעז"ה החתן שלך יגיע בדיוק מתי שהוא צריך להגיע!

ו...

להתפלל? את זה את יכולה כבר עכשיו!

על הכול!

על זה שירדו לך הפחדים ועל זה שהוא יהיה כמו שאת רוצה ועל זה שהוא יגיע בזמן המתאים!!!

שנה טובה....

אבל לדעתי זה לא צריך להטריד אותך עכשיו,

את פשוט צעירה מדי בשביל זה, עוד לא סיימת שמינית..

אנשים משתנים במשך השנים, את יכולה להפוך להיות לא ביישנית- אם תעבדי על זה

ויש לך המון זמן לעבוד על זה..

אני גם ביישנית בעיקרון...

עכשיו פחות

וגם עלי חשבו שאני סנובית...

ומי שמכיר אותי יודע שאני לא..

אבל זה בכלל לא כזה נורא, ולא מכשיל.

חכי עם הדאגות לבן זוג לזמן שזה באמת יהיה נחוץ לדאוג... חבל על הדאגות עכשיו.

את צריכה לדאוג לדברים אחרים..

המון המון הצלחה!

אני לא הפותחת של הפורום, אלא רק שותפה..
ובאמת זאת  יוזמה ברוכה!

1. היא אחלה

2. ממש כיף שהיא באה

3. אין דברים כאלה

4. אין עליה...פשוט אין על השבת...

קדימה ח'ברה...איפה אתם?

תחכו.

הרי יכולה להיות אופציה שאחרי צבא הוא יחליט שאת בעצם לא מה שהוא חשב, וישבור לך את הלב. לכן, כדאי שתדברו ותבררו האם הוא רציני? אולי הוא פשוט מתחמק?

ואנחנו מדברים על זה לא מעט...

אבל מה עושים בכל השנה הקרובה הזו???(התגייס לשנה ו4)

לאן עוד אפשר להתקדם כדי לא להשאר במצב כזה מורכב????

ותודה לעונים.

נכון שזה מצב מורכב,

אבל אם אתם מרגישים שזה זה,

אז אסור לוותר.

שאומרים שלהיות נשוי בצבא זה קשה.

זה באמת קשה. זה לא רק משפט, באמת צריך להיות חזקים. 

וזהו, הגיע הזמן. תהיו חזקים ובעז"ה זה יעבור.

שבוע טוב..מאמינה שזה מאוד קשה להיות נשואים בצבא...

אבל אולי זה עדיף מלהשאר ככה????

אוף...לא יודעת כבר מה לחשוב....

יש נשים שיגידו שזה סיוט... (היו פה כמה הודעות פעם של נשות חיילים שבכו על ימי ראשון..)

ויש נשים שאומרות שזה בסדר להן, והן רווקות במשך השבוע (שבועיים לפעמים) ואז "מתחתנות" בשבת...

לענ"ד זה ממש קשה, ב"ה לא התנסיתי כי הכרנו אחרי שבעלי סיים את הצבא, אבל גם שהוא הלך ל-4 ימי אימון לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..

מצד שני להחזיק שנה שלמה ככה זו חתיכת משימה.. אתם צריכים ממש לרצות את זה ביחד.

אם הבחור לא רוצה להתחתן תוך כדי, הוא כנראה קצת יודע מה הוא אומר, ויכול להיות שזה ישתנה לו עם הזמן.. אין פתרונות קסם, זה פשוט לחיות בציפיה שבע"ה עוד שנה זה יקרה!

מה שכן- אפשרה ורצוי לעשות דברים שקל יותר לעשותם רווקים- עבודה ע"מ להתחיל ת'חיים עם משהו (אני מבינה שאתם צעירים אם הוא רק התגייס...), לימוד זוגיות אצל איזו רבנית/ רב שאת מחוברת אליהם, אם את בלימודים אקדמאיים- תשקיעי את מרצך עכשיו לפני שיהיו בעל, פרנסה, נסיעות וכו' "על הראש"..

נסי לראות איזו תועלת מביאה לכם השנה הזו, אני בטוחה שתצליחי!!

בהצלחה רבה!! 

תקופת יובש כזאת, לא נורא בע"ה זה יעבור.

סתם כי זה לא נותן לאף אחד כלום.

צריך אולי לעשות חדש...

הוא שיא הישן!

יודע..

אבל נראה לי ירדתי מהרעיון..

תודה!

באתר כזה די שצד אחד משלם.

אם את יכולה לשלוח לו אבל לא לקרוא את התשובה, תשלחי לו מייל או משהו שהוא יוכל לענות שם.....

התווכנתי שאם אף אחד מאיתנו לא שילם.. 

אם הייתי חושבת שיש סיכוי סביר להכיר שם מישהו- הייתי משלמת..

אבל לא נראה לי... יש שם אחלה בחורים, אבל לא כ"כ בסגנון שאני מחפשת... (בלי לפגוע..!)

במקרה נתקלתי בו כשהצצתי באתר (לראות איזה חבר'ה יש שם..) ובגלל שחשבתי שיש סיכוי כלשהו, אמרתי נפתח חשבון...

לא חשוב, החלטתי לסגור את החשבון.. נראה לי שהדרך הזאת פשוט לא מתאימה לי...

נמשיך להתפלל... 

המון הצלחה לכולם!!! שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה!!

תודה

שבת שלום

שיתקבלו התפילות

שנה טובה

ו.. בהחלט!
הגיע הזמן ועוד איך שניגאל! יאללה כבר! איפה הוא?

זה כזה מקסים ויפה! תודה =)

בעזהי"ת.

עם שמות של שדכנים-טלפונים והסגנון הכללי של הישיבה...

התפילה היא חלק בלתי נפרד מהחג(אם לא העיקר בעיניי)

תכניסי לתוך החג את משמעותו- החג יהיה שונה.

"אחלה וחסודה"

אם בא לך לשמוע פנה באישי