מציגים את עצמי. מה אני עושה\עשיתי מה אני אוהב.. גולשים סתם לדברים שזורם. 

לי אישית אין כ"כ הגדרה מסוימת מה להגיד וכו'.. אבל בעיקר לזרום וששואלים לענות ואם אין לך מה לומר תחזירי לו את השאלה. מה את אוהבת?? ... ואתה? וכו' בעיקר נראה לי זורמים עם הצד השני. מדברים פשוט\מקשיבים בערך נראה לי.. לא כ"כ יודעת זה מהנסיון הקטן.. הכי חשוב להיות אתה ואין באמת כללים יכול להיות מנשהו שונה ממה שחשבת וכו'.. בהצלחה!!!

ראשית- הצלחה ענקית, שילך בקלות ובמהרה!::

ולעניין-

אם את אדם שלרוב חברותי, עם כושר ביטוי מסויים (לא חובה דובר רה"מ!) - אז ככל הנראה תמצאי איך לזרום בשיחה בלי יותר מדי תיכנונים (במידה ואת כזו ובכ"ז חוששת, ראי סעיף אישיות מופנמת מטה).

אם את אדם יותר מופנם, שקט, שקשה לו להתבטא ולבטא- אז כן מומלץ לחשוב (אם בא לך לרשום, גם סבבה!) על נושאים מסויימים...:

המשפחה:

  הורים- מה עושים..

  אחים: גילאים + מה עושים (אפשר לשאול על אחיינים, אם זורם...)

ישיבה- אין לי רעיון ממש *מה* לשאול... פשוט אני אוהבת לדעת איך הוא עם הישיבה...

גם אפשר לדבר על נקודות מפנה בחיים- עבר מקום מגורים... (אשכרה לא עולה לי מה עוד אפשר לשאול!:S)

הכי טוב שזה לא ירגיש *ממש* כמו ראיון עבודה... (חיוכים, פידבקים חיוביים..)

אם את רוצה, בדיוק היה כאן שירשור משחקים לדייטים- וראיתי שהיו ששיחקו בדייט ראשון! [רעיון טוב לשבירת קרח...]

בהצלחה!

לא חקירות, ולא שאלות על משפחה!

פשוט לדבר בטבעיות.

הוא הזכיר משו - אפשר לשאול על זה.
לשאול על החיים שלו, להתעניין במה שהוא עושה כל היום.

לא צריך לנבור במשפחה, תכירי אותם לאט לאט מתוך הסיפורים.
הוא הזכיר - תתענייני, תדברו עליהם.

אבל לא צריך לחקור על זה.

כי אם בלב החלטת שלא מתאים לך השידוך, אפשר להתעניין באדם שמולך, כדי לסיים בדרך ארץ והתחשבות.

למה שלא יהיה- היה נחמד אבל אנו לא מתאימים..  במקום- היה מזעזע

 הרב יהושוע שפירא אומר בכלל בקשר לדייטים, שצריך לבוא קצת בקלות ראש, כי זה יוצר את הקשר.. תראי שאת יוצאת עם חברה.. זה בקלילות כזו בכיף ונחת, וככה נהיה קשר.. לא כמו ראיון עבודה...

פשוט לבוא להנות.. 

וככה הכי יזרום בעז"ה..

הפגישה הראשונה נועדה בעיקר לבדוק אם יש "כימיה".

באופן כללי, המטרות של כל הפגישות הן שתיים: א. לבדוק אם יש פוטנציאל לקשר חברי; ב. לבדוק אם יש פוטנציאל לבניית בית, בעיקר מבחינת השאיפות המשותפות לחיים: מהבחינה הדתית, המנטלית, החינוכית וכדומה.

בפגישה הראשונה כדי להשקיע, לדעתי, ביצירת קשר חברי. לדבר על תחומי עניין, על חוויות מהעבר, קצת על המשפחה והלימודים. אפשר לדבר קצת על התוכניות לעתיד, אבל לדעתי הדגש צריך להיות על יצירת הקשר והכימיה, משום שמנסיוני (שלי ושל חברים) - רוב הקשרים נופלים על זה.

אם תיצרו קשר חברי טוב בהתחלה, יהיה לכם קל יותר להתקדם ולבדוק אם יש שאיפות משותפות. אם, לעומת זאת, תתבחבשו יותר מדיי עם "תיאום ציפיות" ובירורים מההתחלה, הפגישה תהיה יבשה מדיי, ויגדלו הסיכויים שהקשר יפול כבר בהתחלה מ"חוסר חשק" או "חוסר התאמה". זה גם עלול להביא לפסילה על שטויות, כי כשאין קשר חברי ולא מכירים - כל דבר קטן ושולי עלול להתנפח ולהיראות ממש מהותי.

>>עבר מבחן מעיק...  לא משנה מה תוצאותיו- הכל לטובה!!!

>>זכיתי לבלות עם חברה הרבה שעות!!:

>>זכיתי לביקור של אדם יקר...

>>בנוגע לדבר שיושב בבטן חודשים- ב"ה המצב משתפר...

>>לוואי שאזכה להבין חלקיקים קטנים מהסימנים שה' נותן לנו...

ה' טוב!!!! תודה על כל מה שאני מבינה וק"ו על כל מה שאני לא מבינה ובכל זאת אתה נותן לי....

שבוע טוב לכולנ"ו...

א. שבת ממש כיפית, שמחה ונעימה. אחי וגיסתי היו אצלנו וסופסוף לא קינאתי בהם.

ב. סדר בחיים מתחיל בע"ה..

ג. משפחה טובה, חברות טובות ו.. דודה עקשנית ותותחית..

ד. מדרשה מחממת ומקרבת..

ה. עוד לא התחתנתי.

ב"ה!

שבוע נפלא ומלא בשורות טובות בעזרתו ובהשתדלותנו!

1. חזרתי לארץ אחרי חופשה מפנקת בחו"ל

2. אחי וגיסתי היו אצלנו עם הילדים בשבת, פשוט מתוקים הקטנים האלה!!!!

3. השבוע בעז"ה הולכת לשבת על פרוייקט שכבר מזמן הגיע הזמן לסיים איתו...

שבוע טוב לכולנו!!

לק"י

1. עוד לא מצאתי עבודה.. אז יש לי עדיין חופש!

2. היו לי אורחים במוצ"ש, ודיברנו עד מאוחר..

3. אני מקווה להתקדם מחר בסמינריון בצורה משמעותית בעז"ה.

שבוע טוב לכל עמ"י!!

הכנתי טבלה/יומן לשימושכם.

יש גם אפשרות לקובץ עם סיסמה (הסיסמה היא 1 עד 6).

קובץ ללא סיסמה

קובץ עם סיסמה

אחרי שמתקשרים

צריך להביא תמונה (בשבילו)

וזהו

יש אנשים שהתגייסו אחרי ישיבה ואחרי שנה בצבא- לא ממש מרגישים עליהם את זה,

ויש חבר'ה שהתגייסו בלי- אך עולמם התורני רחב יותר..\

אולי כדאי לברר קצת יותר באיזה מקום הוא נמצא, מה הוא מחפש וכד'..

אבל תלוי במי הבנאדם

שזה טיפה יותר משמעותי

אבל במקרים כמו הדוגמא שכתבת-

אני בעד  לבדוק "כל בחור לגופו" ולא להסיק מסקנות על סמך נתונים יבשים,

כי תמיד יש יוצאי דופן..

זה כן מעיד על משהו בראש, בגישה.. בחור שיוצא מתיכונית לא בהכרח למד תורה ממקום נכון שיועיל לחיי משפחה. משהו בישיבה הגבוהה, הסדר וכו'.. עושה שינוי בגישה לתנ"ך ולמוסר, ברוח היהודית, באופי. וכן, להיות פנצ'ס?, באיך הוא רואה את הבית שלו. גם שולחן שבת וכו'.. שירים? דבר תורה? משהו? ברור לי שזה משפיע..

השאלה מה הרמה הדתית שלו....

אומר על הבן אדם.... כמו כל דבר!!

השאלה הוא איך הוא עכשיו!!

נכון.... ישיבה זו בעצם תקופת בגרות רוחנית מאוד קריטית, ואין שום ספק שרק זה בפני עצמו בסיס לבית!

אבל לפסול בלי לדעת עליו שום פרט אחר... קצת קיצוני בעיניי....

(אגב, אם זה אתה או חבר שלך... נסה לומר לו שכדאי שיתייעץ עם הרב שלו, אם זה זמן טוב להקים בית...)

ב"הצלחה!

שמי שסיים שלוש שנים צבא (כוונתי בעיקר לקרבי)

הוא בד"כ בוגר נפשית ומוכן לחיים יותר מבני גילו בישיבה.

ולכן מי שלא שמה דגש על השכלה תורנית מסודרת יכולה למצוא הרבה יתרונות בכך.

הצבא לא באמת מעמת את האדם עם החיים.

זה גם סוג של חממה שגורמת לאדם להקטין ראש, להיות מחוספס, להשאר ילדותי כמו שהוא נכנס ואפילו יותר גרוע מזה.

צאו ותסתכלו.

וזה בלי לדבר על דפיקות שמקבלים מ"כים.

הישיבה לא באמת מעמתת את האדם עם החיים.

זה גם סוג של חממה שגורמת לאדם להקטין ראש, (להיות מחוספס), להשאר ילדותי כמו שהוא נכנס ואפילו יותר גרוע מזה.

זה נשמע לי הרבה יותר הגיוני.

ואני לא ממש רוצה להיכנס לדוגמאות

ועל איזה דפיקות של מ"כים אתה מדבר?

הגענו להבנה.

אנחנו לא מסכימים אחד עם השני, ולא רע לי עם זה...

ובנוגע למכ"ים - מי שמ"כ טירונים רוב הזמן חי בכלא, הוא כובל את הרגשות שלו, הוא חונק את עצמו.

אני מניח שממרום שנותיך בישיבה והבגרות הנפשית שרכשת בה, אתה מרשה לעצמך לאבחן פסיכולוגית קבוצת אנשים כה גדולה ואיכותית, (כל המ"כים לסוגיהם)

באמת תמוה.

להקטין ראש?!? ילדותיות?!? דפיקות של מ"כים?!?

אם תרשה לי, לדעתי אתה בייניש, שירתת בגדודים וראית את כל החפ"שים שם והסקת מזה לכל מי שעושה 3 שנים. אז כמה תיקונים שאני חייב לתקן:

א. כמעט כל אלה שמשרתים ביחידות למיניהן - מובחרות יותר או מובחרות פחות - בדיוק ההפך ממקטינים ראש. הגדלת ראש היא חלק מהתכונות שנחוצות ביחידות למיניהן. וכידוע, רוב אלה שמשרתים 3 שנים מהציבור שלנו משרתים ביחידות למיניהן, ולא בגדודים. כנ"ל גם מ"כים/סמלים/קצינים בגדודים, שלרוב גם לא לוקים בהקטנת ראש.

לגבי חפ"שים בגדודים? נכון, הם לוקים בהקטנת ראש ובילדותיות. אבל מהציבור שלנו יש ממש מתי מעט שהם חפ"שים בגדודים 3 שנים.

ב. מ"כ טירונים זו תקופה של 4 חודשים, ואם נוסיף גם את האימון מתקדם, זה יוצא ביחד 8 חודשים. שזה פחות מרבע מהשירות של 3 שנים. כל השאר הוא ממש לא כובל את הרגשות שלו, ממש לא. וגם, לעצור את הרגשות שלך לא הופך אותך לדפוק.

ג. הצבא כן מעמת אותך עם החיים. יוצא לך לראות דברים חדשים, להוציא את הראש מהחממה שגדלנו בה - בני עקיבא-בית כנסת-תיכונית-מכינה/ישיבה - ולראות אנשים שונים, ודברים חדשים.

אבל עם כל הכבוד ליחידות המיוחדות, לא ברור לי מאיפה נובע הזלזול שלך בכלל החפ"שים שבגדודים. 

מבחינתכן - עצם זה שהוא לא למד זו העילה לפסילה? או שלדעתכן הרמה הדתית שלו לא מספיק גבוהה? הווה אומר, אם הוא ברמה דתית מספקת, אבל פשוט לא למד בישיבה - זאת גם עילה לפסילה?

ואגב, בתור אחד שכן למד בישיבה לפני הצבא, אני חושב שממש אין סיבה לפסול. מדובר בחבר לצוות שפשוט לא התאים לישיבה/מכינה, אבל מדובר בבחור תורני מאוד, שלצערו כמה בנות כבר פסלו אותו בגלל שהוא לא למד בישיבה. וזה אבסורד כי הוא ברמה דתית יותר טובה מרוב הדתיים של הצוות.

ברור שזה קצת המחשבות שלי על הרמה הדתית. אז בעיני זה שניהם.

מה אתה מגדיר בחור תורני מאוד? ומה זה ברמה דתית טובה מהשאר? זה אולי קצת עצוב עם זה ככה. כי זה אומר שחבר'ה שכן היו בישיבה לא לקחו אותה למקום של מקפצה לחיים אלא לעכשיו של אז..ורק נתקעו או ירדו בהמשך. שזה חבל.. אבל עוד משהו- אם הוא בחור תורני מאוד וכו' למה הוא לא עשה ישיבה?? כנראה שיש סיבה לכך לא? גם זה מעיד על משהו.. מה היו השיקולים לא לעשות ישיבה? זה גם דברים שיעידו על האופי באיזשהוא מקום. אם לא זרם לא?, יש סיבה, אם הוא לא מסוגל לשבת זה גם אומר, הוא יהיה מסוגל לשבת ללמוד עם ילדיו תורה? עם אשתו? במשך הימים בחברותא או מה? כי זה משהו שאני נניח מאמינה בו.. לי חשוב שיקבע עיתים לתורה, ואם בישיבה הוא לא למד ולא היה לו רצון\חשק לזה אז איך יקבע עיתים היום? מה יום מיומיים? זה מעיד על משהו וזה מעורר בי שאלות.. אשמח לתשובה.

בחור תורני מאוד זה אחד שהיה מארגן את כל הדתיים למניינים. שהיה בזמנים הפנויים לומד מדי פעם, ובכללי הקפיד על מצוות בזמנים קשים מאוד, שהרוב פחות מקפידים. זה אחד שהיה הולך חצי שעה ליישוב קרוב כדי להתפלל במניין, בזמן שאף אחד מהצוות לא היה עושה את זה.

אני לא ממש יודע למה הוא לא היה בישיבה או במכינה. הוא סיפר לי פעם שהוא לא ראה את עצמו לומד כל היום, והוא חשב שהוא יתרום יותר בצבא.

בתור אחד שמכיר אותו ממש טוב, הוא כן אחד שיקבע עיתים לתורה. הוא אמנם לא יהיה אברך, כי הוא לא יצליח ללמוד יום שלם, אבל הוא יקבע עיתים לתורה. והוא כן רוצה שיהיה לו בית תורני.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

יש הוכחה לזה בשרשור למעלה...

באמת יש יותר מזוג אחד שיצאו מהפורום? איך?

יש אחד שמרכז את הכול או שזה סתם דרך שיחות אישות?

הקב"ה בדרכיו הייחודיות לו..

וכן-

יש אפשרות לפנות לאנשים מוכרים כאן ולברר על מישהו במידה ואת מעוניינת

וכן- דרך שיחות אישיות או מפגשים

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t110587#1049213

מאחלת שכולנו נחיה גם את החלק האחרון ותהליך החיפוש יהיה מאחורינו..

מעניין אם הבאת דאת דבריו,

כי השבוע חל יום הולדתו- ח"י אלול- יום הופעת אור החסידות בעולם..

או ממש בהשגחה גדולה בחרת בזה?!

שכועייח!!!

מה הכוונה "רק יש שנפטרים מהם ע"י שנדברים זה בזה להתחתן

ומהם יש שנפטרים על ידי שמתוועדים להתחתן,
ומהם יש שנפטרים על ידי התקשרות בתקיעת כף, או ראשי פרקים או תנאים,"???

שכשניגשים לדבר "ברצינות" על ענייני חתונה , אז מתברר מי השידוך האמיתי.

יש כאלו כשכבר מתחילים לדבר על זה אז מבינים שלא ולפעמים יש שרק יותר מאוחר כשכבר ניגשים לעניין..

לכל אדם יש זיווג אחד מתאים ביותר,

אבל בזמן ההכרזה נדבקים אליו עוד כל מיני "זיווגים שקריים".

לחלק מהאנשים נדבק אחד, לחלק חמש ולחלק עשרות או מאות.

כל אדם בעצם נדרש "לעבור" על כל אותם זיווגים שקריים, מעין מסלול שכזה,

ורק אח"כ להגיע אל המיועד/ת באמת.

איך "עוברים על פניהם"??

לעיתים רק ע"י שמציעים לנו אותם, אפילו אם לא נפגשים.

לעיתים ע"י שנפגשים איתם ממש ומדברים.

לעיתים ע"י שממש מדברים כבר על חתונה או אפילו מתארסים ומבטלים.

וכו' וכו'..

"עד שנפטרים מכולם",

ורק אז "ימצא מין את מינו זיווגו האמיתי, וישאו זה לזה,כדת משה וישראל"

א. חברים שמכירים את הסטטוס, יכולים ובעלי מוטיבציה (או שדורבנו על ידינו) לעזור.

ב. שדכנים.

ג. היכרות ממסגרות משותפות (בה את/ה בלאו הכי נמצא, לא הייתי נכנס למסגרת

בהתבסס על השיקול הזה).

ד. הקב"ה בדרכיו המקוריות והיצירתיות מכל .

וכמובן, כל זאת במקביל לתפילה כנה, שזיווגנו יבוא במהרה ובשמחה,

ומעל הכל - שיהיה הוא ראוי לנו, ואנו ראויים לו.

זה באופן כללי. ממש.

אבל בת'כלס- אל תשכחי שההשתדלות הגשמית והרוחנית זה הולך ביחד!!

לכן, אל תשכחי לסמוך עליו לפני, בזמן ואחרי ההשתדלות שהוא מכוון הכל לטובה!

(יש לחלק מהאנשים שאני מכירה נטייה להרגשת "הכפתור לא עובד!! אני לוחץ מלא פעמים!!")

ב"הצלחה ענקית!!!

היא חדשה פה..

ברוכה הבאה!

בס"ד

דמיינו כאילו יש מאזניים. מצד אחד השתדלות ומן הצד השני תפילה.

ככל שנתפלל יותר אז גם הצורך שלנו בהשתדלות יקטן, וכאשר נעשה השתדלות (ושלא תחשבו לרגע שאפשר 

לוותר עליה...) הישועה בעז"ה תבוא מהר, וכן להיפך,

אם אנחנו עושים השתדלות וחלילה לא רואים בה ישועות (עדיין...) זה סימן שלא התפללנו מספיק.

וכמאמר שולי (מובא בשם ר' נחמן) "כל דבר שאני מוצא בן חיסרון, או שלא התפללו על זה בכלל, או שלא התפללו

על זה מספיק" (אושפיזין, שם,שם)

בהצלחה ובשורות טובות בקרוב ממש!!! 

שד' ישכפל אתכם!

מצ"ד-קי"ט? הכל??

תוכלי לקחת מ- צ"ח-קי"ט? תודה!

אוקיי .. אקח בל"נ מצ"ח עד קי"ט.. זה כולל קי"ט ?

וכן.. זה כולל קי"ט.... שכוייח!!

אם כן, אז אני כבר לוקחת את הסוף..=)

ספר חמישי בעז"ה.

שכיוח גדול!

שבת שלום!

בדיוק פרקים אהובים

שבת שלום!!

בס"ד

דבר תורה לפרשת כי תצא

מבוסס על "מאהלי תורה" של הרב יעקב אריאל שליט"א

יש מלחמות בעולם. החיילים עוסקים בדבר ירוד מאוד שהוא שפיכות דמים. ידוע עד כמה אווירת הצבא גסה, ואין בה מקום למוסר כפי שמתאר הרמב"ן: “והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה כי יאכלו כל תועבה יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב” (רמב"ן על דברים כג, י).

לעומת זאת, לא כמו כל צבא הוא צבא ישראל: “כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע” (דברים כג, י). לא בגלל שיוצאים למלחמה הדלת פתוחה לעבור על עבירות. קדושתה של מחנה צבאי דומה ברמתה לרמה של קדושה בבית הכנסת: “כי ה’ אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך” (שם שם, טו). מהפסוק הזה חז"ל לומדים על הנקיות של המקום בו האדם מתפלל ועוסק בדבר תורה. איך ייתכן שמחנה צבאי שהוא לכאורה ההפך הגמור של הקדושה הופך למקום קדוש?

כשעם ישראל נלחם זה לשם ה’, נלחמים על האמת והצדק האלוקי, כפי שאומרת המשנה במסכת סוטה על הנאום של הכהן המשיח לפני הקרב: “הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום” (סוטה ח,א). וגם הרמב"ם כותב: “ומאחר שייכנס בקשרי מלחמה יישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל ייחוד ה’ הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו... וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה” (הלכות מלכים ז,טו). הרב יעקב אריאל מסביר שההבטחה "שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה" מתייחסת גם במשמעות הנפשית ורוחנית, כשאדם נלחם בשם ה’, הוא לא ייפגע ברוחניות שלו מהצבא, הוא לא יתקלקל מהאווירה הכללית שיכולה להיות גסה ולא כשרה.

בצבא לא רק חשוב לדעת לאחוז את הנשק, אלא גם לטהר את הנשק. החייל צריך להיות מוכן, לבנות את עצמו, ללמוד בישיבה כדי לדעת מה מטרתו של הצבא והנשק שהוא אוחז בידו. חייל כזה שבא לצבא לשם שמיים, לא רק שהוא לא ייפגע אלא גם יחזק את הצבא, וגרום לטהרו ולקדשו.

גם בימינו, הדבר נכון מאוד. הדרך עוד ארוך מאוד עד שיהיה לנו צבא מתוקן ברוח התורה, אין שום ספק שצבא אינו מקומן של נשים. מעניין לראות שאונקלוס תרגם את הפסק ”לא יהיה כלי גבר על אשה” (דברים כב,ה) ב-. “לא יהי תקון זין דגבר על אתתא” שזה גם הדעה של ר’ אליעזר בן יעקב בגמרא שלא תלבש אשה כלי זין ותצא למלחמה. לעומת זאת, אין שום ספק גם שהתרומה של תלמידי הישיבות הסדר שמתגייסים עוזרת המון לתת רוח כשר וטהר לצבא ולקיים את הכתוב “והיה מחנך קדוש”.

שבת שלום!

והעבודה שלנו, תמיד כל החיים, זה להפנות את המבט אלינו אל מה שיש לנו, אל התהליך הפנימי שאנחנו עוברים..

ואז נעשים משוחררים מההרגשה שאני אחרון בתור..

שתנסה לא להשוות את עצמך לאחרים.

כל אחד עובר את מה שצריך לעבור (המסלול הפרטי שלו). כל אחד עם הקשיים שלו (כן, גם לאלה שנראה כאילו הסתדרו בחיים - יש קשיים. בנוסף, אתה גם לא יודע כמה זמן להם לקח למצוא את ה-אחד שלהם. כמה מרורים הם אכלו עד שהגיעו ליום המאושר בחייהם...).

המסע שלך עוד יגיע לסופו! (בקרוב אי"ה!!!) אל תדאג! 

נכון שלא פשוט לשמוע על עוד אחת/ד שמתארסים, אבל אם אח"כ תיזכר שאתה לא הם - אולי זה יעזור לך להתפקס שלך יש את עבודת ה' שלך, המיוחדת לך בלבד. בינתיים אתה מחפש (משמיים שלא התחתנת עד כה), אבל אי"ה בקרוב ממש תמצא אותה (ואז אולי חבר אחר לא מסודר יצטער.. מה לעשות.. אלה החיים).

שבעז"ה תזכה במהרה למצוא את ה-אחת שלך ושיילך לכם חלק!

נשמח מאוד אם תבשר לנו, כשבעז"ה זה יקרה (אתה יכול לשלוח לי את השם שלך לתפילה).

הרבה הרבה ב"הצלחה!!!!

בס"ד

זה לחשוב על צרות ואסונות שיש בעולם (הלוואי שלא יקרו!!) ולהתפלל שבע"ה בזכות כל החיפושים הארוכים המתישים והמייגעים עלינו הם "ידלגו" ויהיו לנו בע"ה דברים טובים

ובמיוחד - מעדיפה להסתבך עם כל אלו שאני לא מתחתנת איתם, מאשר חלילה עם זה שאתחתן איתו בע"ה...

התפילות שעולות לי -

זוגיות טובה

ילדים טובים - שיגיעו במהירות ובקלות בע"ה

בריאות

שתהיה לנו פרנסה טובה (ואגב - ככל שעובר הזמן יותר קל מהבחינה הזו כי כבר גומרים לימודים ומתחילים לעבוד)

שלום עם המשפחה שלי ושלו

נחת

עבודה טובה - שכיף לעבוד בה

וכו' וכו'

בע"ה אצל כווווולם!

אבל אני לא חושבת שאנחנו "תקועים",

אנחנו במקום אחר, עושים דברים אחרים,

מתקדמים בדרך שלנו כל אחד לפי מה שמתאים לו וטוב לו.

למשל אני ב"ה סיימתי את הלימודים שלי ויכולה להתחיל לעבוד,

יש לי מלא חברות שהתחתנו ועדיין לומדות או שאפילו לא הספיקו להתחיל ללמוד וכבר יש ילדים ב"ה.

זו התמודדות לא פשוטה.

ושוכחים? לא נראה לי.

תדעו- תמיד חושבים עלינו(הרווקים), פשוט לא כל הזמן אנחנו רואים את זה.

ואם מישהו מרגיש ששכחו אותו אז שפשוט יזכיר לחברים ולמשפחה שהוא רוצה להתחתן...

"אם אין אני לי מי לי"...

אחי התאום (!!!!!) התחתן השנה.

ואני, כמובן, עוד לא - אפילו לא בדרך...

(תחשוב , שאצלי זה הפוך! אני הבת, הוא הבן - והוא התחתן לפני...)

הדרך שזה אני מסתכלת על זה היא כזו:

כל החיים עשינו הכל ביחד - כלומר, הלכנו לגן, התחלנו כיתה א' באותו זמן, המשכנו לחטיבה, ולתיכון. סיימנו את התיכון ויצאנו לחיים.

מהרגע הזה - המסלולים של כל אחד ואחד מאיתנו משתנים.

כי יש אחד שהולך למכינה; והשני לישיבת הסדר; שלישי מתגייס מייד, ורביעית יוצאת לשנת שירות; חמישית עושה שנתיים. שישית הולכת למדרשה. שביעית הולכת למדרשת-שילוב. שמיני מתחיל מסלול הסדר, ומתגייס לשלוש שנים.. תשיעי הולך לישיבה גבוהה וכו'.. וכו'.

מהרגע שסיימנו תיכון - כל אחד מתחיל דרך אחרת - דרך שהיא כבר לא סלולה וידועה מראש, אלא את הדרך הפנימית, הדרך הנכונה אך-ורק-לו.

ולכן, אין כאן שום מימד של השוואה.

אז נכון, החבר'ה שמתחתנים 'פותחים דרך חדשה' נוספת, בשביל של החיים שלהם - כמו שאדם, למשל, שחותם קבע - 'פותח דרך חדשה' בחיים שלו.. כל אחד מאיתנו השאיר מישהו אחר מאחור, והתקדם לדרך אחרת.

וזה בסדר. זה טבעי.

כל אחד בקצב שלו. וכל אחד במקום שלו.

אל תחשוב שאתה 'תקוע' במקום שלך רק בגלל שמישהו 'התקדם' יותר ממך.

אתה בדרך שלך, בשביל חייך - והוא בדרך שלו, בשביל חייו.

שבילים שיצאו מאותה נקודה, אבל לכל אחד פיתולים אחרים!

תסתכל על העבר באהבה, תשמח בשמחתם.

גם יומך יגיע!

אני לא מרגישה 'לחוצה', 'נטושה' או 'נבגדת' מזה שאח שלי התחתן-

אלא אני שמחה שהוא מצא את השביל שלו בחיים. אני בטוחה שבסוף כולנו נמצא.

בעז"ה.

שהרי "שלושה שותפים באדם"

צילום אילוסטרציה...

הרב אבינר אומר לתת לשדכן 5,000

לק"י

אם זאת שאלה תאורתית בלבד או שמא מציאותית לגמרי?!..

אם כן, כדאי לשאול רב.

לדעתי אין צורך, כי אין כאן כוונה תחילה להכיר אתכם וכו'

אלא מכירים כדרך אגב,

בדומה שאם באת לחברה שלך לבית והכרת את חבר של אח שלה.

כמובן שאם יש כאן אנשים שפעלו מאחורי הקלעים להצלחת השידוך

ניתן לתגמל אותם, אפילו במשהו סמלי.

איזה יופי.

את חושבת שאם יש "בעל עכשיו" (בעז"ה) -

זה אומר שגם יש כבר משיח עכשיו ואנשים יש להם רוח הקודש ויודעים לבד?....

בית נאמן בישראל, בשמחה. תזכו לראות פני משיח צידקנו בקרוב, עם כולנו.

דמי שדכנות ניתן להעביר לחשבון********* בבנק****** סניף***** על שם פורום לנ"ו

תזכו להקים בית מושתת על יסודות של תורה בגו"ר.

מזל טוב

ו... לגבי הדמי שדכנות- אם היה מישהו שעזר וסייע, יש מקום לשקול את זה!

בס"ד

שתזכו לבנות בניין עדי עת מתוך שמחה אהבה ונתינה.

רק בשמחות 

אני צוחקת.  

כמה אפשרויות:

1. לתרום לערוץ 7 (הם זקוקים לתרומות?!?!)

2. להחליט להקים בכסף הזה אירגון שעוסק בשידוכין, מארגן מפגשים בימי חול ושבתות,

מפגיש בין אנשים ופועל בדרכים יצירתיות למען משימה קדושה זו-

כי את בטח יודעת כמה מעט אנשים מודעים לצורך ומוכנים להשקיע בכך באמת!

3. לתרום את הסכום לאירגון קיים שעוסק בשידוכין או בתחום אחר שמסייע לזולת ומוסיף טוב בעולם!

בנין עדי עד! מזל טוב!

אני זוכרת את ההתכתבות שלנו..

אמירן דביר

 אשר ברא ששון ושמחה

  שמח תשמח

 ישיש עלייך-אברהם פריד

 וארשתיך לי- סיני תור

 עוד ישמע - להקת ממעמקים

 סימן טוב- להקת לכתחילה

יש עוד, אם צריך אעלה מאוחר יותר...

רשימת שירים שקטים:

http://www.taklitan.com/wp-content/uploads/2011/10/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94.pdf

רשימת שירים מקפיצים:

http://www.taklitan.com/wp-content/uploads/2011/10/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94.pdf\

הכי טוב לפי דעתי זה ליצור בגוגל כמין רשימת השמעה.

תעברו על רשימת השירים, ותוסיפו לרשימה את מה שמתאים לכם.

מזל טוב!

שבהתחלה ובאוכל שמים כזה יותר שירים שקטים.. ואח"כ בריקודים את השירים המקפיצים..

יש לי עוד אז תגיד אם אתה רוצה (יש לי גם שירים מקפיצים לריקודים..)

מזל טוב

ועושים שמיייח

כמו שנאמר אנחנו מהנוער למען בלאגן

חברים שלך שואלים הרבה לאחרונה...

יש אפשרות לגבי מקום לישון אני לא יודע

שאין אפשרות רק לאכול ואין מקום ללינה...

עוד אופציות?   

אנחנו על סף בכי... ממש רוצים!!! 

תודה לעוזרים/ות