פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1493)

אני בטוחה שלרבות מאיתנו זה לא ישנה....

אין מנוס משאלת רב.

סתאאם...

העיקר שיהיה יציב, שלא יתחלק או שהטבעת תחליק...

תגידו,

הריטואל הזה לא נעשה קיטשי מדי?

הוא ייקרע רצועה צולבת?!

...

בעזהי"ת.

ייקרע מצחוק

לא יצא לי להציע נישואים, אבל לא כ"כ נראלי שאכרע בשביל זה.. בטח שלא אחשוב על איזה רגל....

תתחיל לחשוב מעכשיו על איזה ברך תכרע

למה זה לא כמו חנות נעליים,שאפשר פשוט לשאול "יש לכם את זה ביותר גדול?" 

הממ... אני לא המבין הגדול והמנוסה בלשון המעטה (טרם ניסיתי להתחתן עם יהודיה כזו ),

אבל אגיד מה שנראה לי (כאשר למעשה, אני מתבדה בצורה עקבית כשמגיע למעשה...).

מקווה שתהיה בזה תועלת.

כהקדמה (ובלי קשר ספציפי לשאלה), לדעתי צריכים לנפץ כמה מיתוסים.

התייעצות מסויימת ומושכלת עם ההורים זה לא בהכרח איסור, לא בהכרח היפך הרומנטיקה.

בטח כשנעשה במידה, מתוך יכולת לזכור שיתכן ואולי יש פער מסויים בין הציפיות שלי לאלו של הוריי שיח'.

אז ככה.

ברור לי, שיש יתרון עצום בכך שלבן הזוג יש נסיון, יש תפיסה יותר עמוקה של הנושא, גם אם אין לך.

זה אומר שבהחלט מסתבר שהבית שייבנה בעז"ה, ייבנה מתוך גישה יותר מפוכחת, יותר שקולה, יותר בריאה.

יותר מודעת למרעין בישין בהן נתקלים בחיים.

אתם יודעים, היום הוא האביר על הסוס הלבן. עוד חודשיים תשלחי את הנסיך, האביר הנוצץ והמבריק שלך,

לכתת רגליו, להסתובב בסופרמרקט לעשות קניות.

בשביל להכיל את עומק השינוי, את האחריות הכבדה שנופלת עלינו לפתע - חייבים בגרות מנטלית.

חייבים נסיון, קצת פז"ם בחיים (יש כאלה שמקבלים את זה ממש מוקדם, כמובן).

אני חושב, שאם אדם נמצא במקום שהוא יכול לשתף את ההורים שלו באופן כללי במהלך שידוכיו -

יש בזה בריאות.

מי ידאג לו, מי יהיה שם בשבילו, מי יוכל להעריף עליו מנסיונו - כמו הוריו?...

צריכים להיות ערים לשיקולי ההורים. לפעמים הם נכונים.

לפעמים הם מתבררים בדיעבד כאמיתיים, ולא רק כפולניוּת־יתר.

לא חייבים להחליט דברים על פיהם, גם כשמוחים בקול -

אבל תמיד לזכור שהם בעיקר פועלים מתוך אהבה, מתוך רצון לעזור,

לראות את ה"תכשיט" שלהם מאושר וטוב לו.

ואתם יודעים מה? לפעמים מופתעים...

לפעמים זה לא כמו בסרטים.

הם דווקא בסדר עם זה... דווקא זורמים...

דווקא יותר מרוצים ומאמינים בקשר מאשר אתה בעצמך

גם מבחינתם זה היה טרגדיה לו היית מתחתן עם מישהי שגדולה ממך?

(יש לציין שהבחור בסיפור הוא מאוד מאוד בוגר לגילו וכשאמא סיפרה לי את הסיטואציה אמרתי לה שאני לא מתפלאת כי מנטלית הוא הרבה יותר בוגר מגילו)

אחי הגדול התחתן עם מישי שגדולה ממנו ב5 שנים...ולא זכור לי שלהורים שלי הייתה בעיה עם זה.

בגיל 20 זה משמעותי...

בגיל 25 כבר כמעט ולא.

גם אין בזה שום חיסרון (הפוך זה יתרון כי לנשים תוחלת חיים גבוהה יותר...)

וגם ההורים שלי בטוח היו מסתדרים עם זה .

חוצמזה אני גדולה מבעלי בשנה,

ועוד לא הגענו לגיל 25,בעצם אפילו לא ל22. 

איך הם לדעתך היו מגיבים אז?

באמת שלא הבנתי מה הבעיה לא שאני קרובה לגיל חתונה אבל זה די ברור שההורים שלי יגידו לי שאני יתחתן עם מי שטוב לי אם הוא בנאדם טוב עם מידות טובות וכו' וכו' כמו שתארת אותו אז מהבעיה להתחתן איתו גלל פער של 3 שנים?!

הם אומנם יבדקו ת'אישיות של הבנאדם עצמו אבל לא את הגיל במיוחד שהוא לא כזה משמעותי

אבל לא ככה כותבים את הכינוי שלך!

אלא - געוואלד!

(ע' - סגול, א' - פתח)

לא חושבת שהבעיה הייתה עצם הפער בגילאים, אלא עצם זה שאם עכשיו אני אביא הביתה מישהו שקטן ממני הוא יהיה מאוד צעיר... וההורים שלי מאוד לא בעד (מכבסת מילים שלום ) חתונה בגיל צעיר.

אבל בגיל מאוחר יותר, מאמינה שזה היה עובר בשלום.

מקסימום יירדו עלי בבית שאני מתחילה עם קטינים

לפי הממוצע, אני גם אמור להרוויח יותר

ולהיות נשוי לפחות פעם אחת....

זה שנאמר ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך, זה חובה, לא קללה. ככה צריך להיות הקשר האידיאלי של בני זוג, ואם היא גדולה ב3 שנים צריך ממש לבדוק מה היחס ביניהם....

איך צריך להיות הקשר האידיאלי של בני הזוג לפי הפס' שהבאת..

לא נראה לי שלהורים שלי דבר כזה היה מפריע.

אבל זה בהנחה שזה באמת רק הגיל. כלומר, אין באמת משמעות כבדה לגיל, אבל צריך לשים לב שלעיתים זה מגיע עם עוד כמה דברים... נגיד אם הוא רק עכשיו מסיים טירונות, והיא כבר סיימה תואר ראשון, זה לאו דווקא פוסל, אבל זה שם אותם במקומות מאוד שונים בחיים. זה לא רק פער טכני, זה יכול להיות פער אמיתי בהשקפה, בגרות ותפיסת עולם שעלול להפריע בהמשך.

אז לא הייתי נתפס לגיל, צריך להסתכל על המסביב.

עם ההורים? שיכירו יותר את המועמדת, שתיכנס לבית שלהם ויתראו איתה אפילו באירועים שונים,

והם יבינו (בסיעתא דשמיא)-

כמה שהיא מדהימה

כמה שהיא מתאימה לבן שלהם

כמה שהבן שלהם אוהב אותה

וסאלמת!!

אז כאחת שגדולה מבעלה בשלוש שנים ואנו נשואים בשמחה גדולה ב"ה כבר כמעט 8 שנים.

אני יכולה לספר- שההורים מקבלים את זה בטוב, זה לוקח את הרגע לעכל ואז זה עובר להם.

כאשר ההורים רואים שלילדים שלהם טוב אז טוב להם.

בעלי היה בן 20 ואני בת 23 כשהתחתנו,

נראה לי שהדבר היחיד שההורים של בעלי עשו, היה לברר פרטים שאני בחורה טובה

כי הם קצת דאגו על הבן הקטן שלהם שהחליט פתאום להתחתן להם.

אם כבר השאלה שחוזרת ונשאלת עד היום- זה ששואלים אותי- "איך הסכמת לצאת עם קטן ממך בכ"כ הרבה?" או מי חשב על השידוך...

בקיצור- הכל מאתו יתברך, ויש לו שליחים...

והיום-ההורים מאושרים ושמחים ונהנים מהנכדים המתוקים

2 זוגות כאלו, בעצם ארבע!

1. קטן ממה בשנתיים

2. קטן ממנה בשלוש וחצי

3. קטן ממנה בשלוש

4. קטן ממנה בשלוש וחצי והם זוג מוכר מאוד, רב ורבנית וחיים מדהים ביחד

אבל גם אני תמיד שואלת את עצמי

הכל הכל הכל תלוי באישיות

שיהיה כל המזלטוב וההצלחה והאושר שבעולם!

אמן

חברה טובה מאוד שלי שכבר ממש רצינו "לחתן" אותה ונגמרו כל הבחורים שהכרנו מ"מרכז".

עד שיום אחד הוא הופיע: "בא לישיבה בחור חדש...."

אז אמרתי לה: "תשמעי, אין מה לעשות, נפגשת כבר עם כל הבחורים התורניים בארץ (וזו לא הגזמה...) זה האחרון שנשאר.

הוא היה בן 25 והיא בת 29.

ב"ה הם נשואים היום באושר+בת מתוקה.

וכל פעם שהם רואים אותנו הם לא מפסיקים להודות ולהלל על השידוך המוצלח...

בקיצר: אם זה הפרמטר היחיד שמפריע - זה לא משמעותי.

כי כשחושבים על זה באמת זה נתון מאוד חיצוני שלא אומר כלום על המידות ויראת השמיים של האדם.

אם בני היה רוצה להתחתן אם משהי כזו והכל מתאים - בשמחה!!

לא חבל להרוס הכל רק בגלל גיל???

1.שלא היו אצלנו אורחים בשבת ויכלתי לנוח אחרי השבוע הזה..ב"ה!

2.שדיברתי עם אמא שלי,אחרי הרבה זמן שלא יצא לי לדבר איתה שיחה מעמיקה..

3.שלמדתי עם אמא שלי נתיבות שלום

4.שחניכות שלי פשוט מתוקות!!וממש שימחו אותי

5.שמחר אני מתחילה מאוחר!

וואווו..ב"ה באמת היו ויש הרבה דברים טובים..

יבורך השרשור הזה!!

1. התחילה תקופת המבחנים, והיא פחות לחוצה ממה שחשבתי שיהיה

2. שמעתי ש5 חברים שלי התארסו!

3. הייתה לי התלבטות מאוד גדולה, וביקשתי מה' שיעזור לי לפתור, וממש אחרי זה הוא הראה לי באופן הכי ברור איזה פיתרון פשוט יש!

3. הייתה שבת מדהימה, בערב שבת גילתי כמה החבר'ה החילונים באיזור כאן צמאים לתורה, ובסעודה שלישית היה פשוט השראת אור. 

הגאולה קרבה יותר מאי פעם זו הבשורה הכי טובה

וכל שבוע אני אופטימית מחדששששששש ברוך השםםם

• שבת שקטה ונפלאה, בבית... שלנו!
• יום שישי יעיל שבו קיבלתי סוף סוף רשימה של דברים שהייתי צריך לקבל מזמן, וביצעתי אותה.
• מוצ"ש שהתחיל יעיל ואני מקווה שימשיך

<> שלושה מבחנים כבר עברו עליי,מקווה שעברתי גם אני אותם

<> אני נטעתי עץ בארץ ישראל

<> סקר דעת קהל בדק ומצא- כתמר היא הדודה המועדפת

<> קשרים שהיו טובים וחשובים בעיניי,הפכו יותר כאלה,ב"ה

<> השבוע מחכים לי חתונה ,בר מצווה , ומבחנים מלוא הסל

שבוע טוב!

שגם אצלנו במשפחה אני הדודה המועדפת!!

וכמובן-

אחרי שבת כיפית בטירוף עם האחיינית הכי חמודה בעולם והאחיין הכי מתוקי!!!!

צדיק כתמר יברח מזל שלא שמעת אותה

וכידוע אחיינים תמיד יודעים על מה הם מדברים

אין על אחיינים קטנים!!

תודה לך ה' על כל הטוב שנתת לי!!!

~ השבוע הייתי בחתונה יפה ושמחה עד מאוד. היה לי כיף לפגוש את המשפחה הענפה שלי.

~ היתה לנו שבת נחמדת, עם אורחים חביבים, שהאבא הוא אמנם טכנאי מחשבים במקצועו, אבל קומיקאי ברוחו, והוא שפך אותנו מצחוק כל הסעודה. היה כיף!!!

~ השבוע מצפה לי מפגש סיכום לאבחון תעסוקתי שעשיתי. חיכיתי לזה זמן רב ובעז"ה הוא יעזור לי להגיע להחלטה סופית מה ללמוד.

א. אירוסין וחינה מהממים לאחי! זוג מתוק ואוהב. חוויה מתקנת עבורי.

ב. בשטו"מ מצאתי בגד לחתונה. בגד יחסית פשוט. חסר למי מחברות הכלה שתעז לבא עם אותו בגד..

ג. ב"ה עברו כמה מבחנים בשלום. לא לחוצה מידי, ב"ה!! (אבל כנראה אגש למועד ב' במשהו, שיסתיים כשעה וחצי לפני חתונת אחי. ארר)

ד. עדיין לא התחתנתי. תודה, ה'.

ה. משפחה וחברות טובים במלא מובן המילה.

ו. גשם!! ב"ה!

שבוע טוב והרבה בשורות טובות בע"ה!

עוד מעט פורים!

מתחילים להכנס לאור של ההשגחה האלוקית ביומיום

איזה כיף!!!!

מגלה את האור שבהסתרה,

שגם מה שנראה הסתרה, הוא הנהגה של ה'.

וליהודים היתה אורה ושמחה.

הזכרת שגם צריך להתחיל ללמוד "אור חדש"

(בפורום ראש יהודי- אפשר לעשות רשימת המלצות מה ללמוד וכמה כל יום- עד פורים )

אגב, אולי זו היא שפתחה את השרשור פה מתחת?

אבל ברצינות אם באמת אכפת מהקשר אז מוצאים זמן!!

מאחלים לה שיעבור בהצלחה...!!! ברצינות!!

יאללה, מה אתם כאלה??
 אז היא קצת עסוקה, וחשוב לה להשקיע כדי שיהיה לה מקצוע ביד...
 נו... אל תהיו כבדים..

באמת, תפרגנו, תאחלו בהצלחה ותקוו שהיא תעבור את זה בשלום,
כדי שלא תהיה בבאסה אחרי זה.. שזה יותר גרוע!!

ומוצאים זמן בין לבין, לדבר/ להתכתב/ להפגש ועוד ועוד... ככה זה!

(לרוב לא אוהבת לכתוב פה בנושאים אלו, אבל העלתם לי ת'פיוזים..=)

אבל נו תסנגר עליה..

רק טוב ייצא לך מזה!! בהצלחות X-)

אני הייתי מתחילה לדאוג...

זו הזדמנות לבחון את הקשר במצבים קצת יותר מאתגרים.

להשתדל לא להעיק.

לגלות הבנה כלפי העומס שהיא נמצאת בו...

זה יהיה הקרבה אבירית מצדך...

דורש אופי, ומגלה אופי.

אני משוכנע שבמבט לאחור, היא תוכל להעריך אותך על הסבלנות שתגלה כעת.

זה דבר לא מובן מאליו.

בבחינת שנינות 

מחפשים זמן

נהנים מפירורים של פגישות

מתפללים עליה שתעבור הכל במועד א' כדי שלפחות במועד ב' יהיה לה זמן

מבינים שזה באמת חשוב לעתיד (המשותף?!)

ומגלים הבנה ואמפתיה..

ולא, זה לא יעבור אחרי החתונה... רק אחרי התואר..

אולי זה מעצבן אותך אבל אותה הרבה יותר, תאמין לי

מניסיון!!!

הוא בעצמו לא יודע מה את חושבת, הוא גם חושש, שמא את לא כל כך התלהבת, אבל אם אתם ממשיכים לקבוע אז מנסתם הבחור דיי בעיניין לא !? .. 

זה אפעם לא יגמר..

ולמרות שאמרת שאת מתביישת ולא תדברי איתו,

הגיע זמן לפתח דבר חשוב מאוד בחיים ובזוגיות בכלל-

תקשורת נכונה!

איך הוא יידע מה את חושבת?

איך תדעי אַת, מה הוא מרגיש וחושב?

נכון, זה קשה, מביך, לא נעים וכו..

אבל זה דבר בסיסי לקיום קשר..

לדבר על הקשר..

איזרי אומץ וכוחות, ותנסי לדבר איתו על מה שאת מרגישה, בדיוק כמו שכתבת לנו..

אז נכון, נפגשתם כולה פעמיים, אז עשי זאת בדרך נכונה ולא לוחצת..

אבל אני למדתי שאם לא אשאל- לא אדע..

רק הצלחות אחות!

בדרך כלל יש לא מעט הדדיות בתחושות.

אם האחד משתעמם, סביר שגם השני

אם האחד אדיש, סביר שגם השני

אם האחד מסוקרן ומשועשע, סביר שגם השני.

אז השאלה שעליה עליך לענות בראש ובראשונה היא איך את מרגישה.

אם טוב לך ומעניין וכיף - כדאי לך לבדוק מה אתו. אם את לא ממש בעניין, אל תרוצי לברר כלום. תני לעוד קצת זמן לעבור.

אחרת לא היינו קוראים פה כל הזמן על כך שאחד רצה והשני\ה לא...

אך אין ספק שהיא צכה לבחון מה היא מרגישה..

וזה נשמע כבר מדבריה...

אבל אני מדבר על התחושה בפגישות.

תנסה קצת לשחזר אירועים שונים בחייך ותראה שבמקרים רבים הדברים שאמרתי נכונים בהחלט.

על תשאלי אותו איך הוא מרגיש!!תני לו לבד לשאול חכי בסבלנות כל עוד אתם נפגשים אז הוא חושב שיש כיון,

בקשר לשיחות שאת רוצה שהוא יתקשר לשאול לשלומך,זה בעיה בציבור שלנו אין מספיק הדרכה.. מעשית ...

בהצלחה רבה!!!נ.נח.נחמ.נחמן.מאומן

האווירה הכללית חיובית? קבעתם הלאה להיפגש?

אם חשוב לך מה הוא חושב ומרגיש -

כנראה שאת שמחה בו... מוצאת בו טעם, עניין.

זה נהדר! מה טוב ומה נעים.

לך מותר להיות שלווה ושוקטה, לחיות את החיים בשמחה

הם רק בתחילת הקשר!!!!

זה מאוד הגיוני שהיא לא תרגיש בנוח לדבר איתו על זה..

ותמי 4..מזדהה..לפעמים הם פשוט נעלמים..

**בנים קבלו טיפ-

אין מישהי שלא תשמח לדעת- שאתם זוכרים אותה!!

אל תחכו עד היום של הפגישה כדי להתקשר..

איך אתה מרגיש?

אתה נהנה?

אולי תתקשר..

טבעי לגמרי. ויפה.  אם הוא ישאל - אולי גם היא תשאל בחזרה: ואתה?....

אתה יכול לומר: אמר מי שמכיר מהלך של כמה וכמה בנות צנועות וטובות בנושא הזה.

ואני גם רואה את היפה שבכך. אשריהן בנות ישראל. אין לי ספק שבהמשך - אם זה זה - תהיה להן תקשורת מצויינת.

אבל יכול להיות, שאם היית מגיב טיפה יותר בעדינות - היית "מרגיש" יותר גם אותה..

לענ"ד, בתור אחד שיש לו חסמים רציניים באמת בשיחות טלפון...

אין ספק שחלק מהעבודה החשובה של הדייטים היא לפתח את היכולת והאומץ לדבר.

לא יודע לבחון מקרים פרטיים לאור זה, אבל הנקודה הכללית נכונה עד כאב.

אבל אני יודעת שלא תרצה לקבל את זה.. 

אחח ההפסד כולו שלך!!

אחרי שתי פגישות, אתה שואל איך יצליחו לדבר בביתם אם עכשיו הם במבוכה?....

בדיוק ההיפך - מי שלא באף "מבוכה" בהתחלה, אולי צריך לדאוג קצת יותר (בלי להכליל, כמובן..): כי אולי הוא לא תופס שאצל השני יש עומק, ושונות, ויש גם צניעות - ואיך יבנה קשר בביתו, אם מההתחלה אינו חש את המיוחדות שבזולתו?...

זה מאד מאד יפה, מה שאת כותבת "אין לי את האומץ לשאול..", "אני לא אדבר איתו על זה.. אני מתביישת..",

עדין ואמיתי.

"למה הוא לא מתקשר.."?  זה באמת יכול להעסיק. אבל יכול להיות שפשוט הוא ב"ראש" של לבדוק קודם כל אם זה שייך. והוא חושב שכל זמן שעוד לא ברור הכיוון (שתי פגישות..) אז יותר טוב לא להתקשר סתם לשאול איך היה היום.. הוא עוד בראש ראשוני של "לברר".

אולי הוא אפילו חושב, מה היא תגיד אם אני אתקשר סתם... היא זוכרת אותי בכלל במהלך השבועיים, מה היא מרגישה, מה היא חושבת?......

לכן, אין ברירה. נשימה עמוקה, עוד קצת המתנה, תיפגשו, תראו איך מרגישים.

יש להניח שעוד קצת - שניכם תרגישו בנוח לשאול: נו, איך זה נראה...  גם את (אולי גם להחליף חוויות מהזמן שאף אחד לא העז לשאול..).

ואז (אם אכן זה יימשך), גם תרגישי בנוח לומר שזה עושה לך הרגשה טובה אם יש מידי פעם התענינות "איך עבר היום" חוץ מקביעת פגישה. מסתבר שגם לא תצטרכי לומר, כי זה יבוא לבד.

לא צריך להקדים מהר מידי את המאוחר.

דווקא העדינות הזו של ההתחלה, היא הבסיס שעליו יכולה להיבנות גם קירבה אמיתית, מכבדת ועדינה בהמשך.

ס ב ל נ ו ת...

למה?!

למה לייבש?!

למה לא להיות נחמד???????

למה לא להראות קצת אכפתיות והשקעה?

זה מסוג הדברים שעושים טוב על הלב לשני הצדדים, הודעת "בוקר טוב" נחמדה, "מה נשמע?" "איך עובר עלייך היום?"

במיוחד אם עוברים יותר מיום-יומיים בין הפגישות.

 זה מעצבן להיות בקשר יום כן שבוע לא...

.

הייתי חייב לצאת...

משיח היה כבר כאן..

חיכינו לו מספיק שנים:d

בקבוק יין, שתי כוסות זכוכית

קצת שוקולד

וכמובן - טבעת

זה יום האם אבל עם השנים זה הפך ליום המשפחה....

יום האהבהה זה רק בט"ו באב אז אל תילחץ...

ביום ג' זה ה14.2, הוולנטיין דיי. זה יום האהבה הנוצרי!!

יום האם שהפך ליום המשפחה זה בל' בשבט, עוד כמעט שבועיים...

אז לשאלתך, לא להתייחס, אלא אם גם יצאתם למסיבה בסילבסטר והתנשקתם בדיוק בחצות כשהשנה התחלפה.

חבל להקטין את הימים הטובים שהיו בעם ישראל (ובנידון זה, אכן היו ולא התחדשו עפ"י מנהג ישראל, לבד מאי אמירת תחנון, לזֵכר), למושגים החיצוניים והרדודים של הגויים.

בטו באב קרו כמה וכמה אירועים חשובים, בעיקר של שלמות ואחדות בעם ישראל (סוף מס' תענית) ובו בנות ישראל (או "בנות ירושלים") "יוצאות וחולות (= מחוללות) בכרמים. תנא, מי שאין לו אשה, נפנה לשם". אגב, משמע שזה היה חוסך את כל ה"דייטים"... את השידוך היו עושים  כנראה בזמן קרוב מאד.  את ה"אהבה" היו משאירים לזמן הרציני והאמיתי שלה - בבית שהקימו יחדיו...

אם הוא היה מביא איזה שוקולד..

או אפילו פק"ל קפה\שוקו..ושותים ביחד שוקו חם.. (שלא נדבר על להוסיף קוראסונים)

זה יכול להיות נחמד בלילות הקרים..

=כל זה לא חייב להיות קשור ליום אהבה..זה סתם נחמדים שיכולים להוסיף..

מצטרפת לטל ים

זה חדש בשבילי

איזה בושה וכלימה להעלות צד לחגוג חג גויי, אפילו באמריקה זה לא עולה לנושא אצל יהודים שקשורים לדת...

סליחה.. אבל זה ממש מעצבן אותי המזרוחניקיות המסואבת הזו.

סורי מראש!!

ואם המדוייט שלי היה מציין אותו בשוקולד או משהו, הייתי מרימה גבה כתגובה.

יש לנו את ט"ו באב, חג יפהפה ומקסים, וזה אמור להיות מספיק.

ואם חסרה לכם אהבה בחיים, ציינו אותה בכל יום שתרצו, מבלי להתחשב בחוקות הגויים.

בחיים לא שמעתי במשפחתי ה"מזרוחניקית" על המושג הגויי המגעיל הזה...

וגם "מזרוחניק" הוא מושג לא פחות מכוער בעיניי..

נמצאת מוציא שם רע על רבים וטובים בישראל, כאילו הם "פשרנים" ביהדותם..

מה עוד שיש גם רבים מה"פשרנים" שהיו מרגישים סלידה מהכביכול-"חגים" הגויים הללו.

לכן, להבא הכי טוב פשוט לנסח לאיזון "תופעה" מתכוונים...

תעירו לו בהודעה אחת שאתם לא מחבבים את השימוש בביטוי, וזהו.

זה ביטוי מצויין שקולע בול. אין לו תחליפים כ"כ טובים.

כולם הבינו מה הייתה הכוונה.

ושאף אחד לא יגיד שגם הרב ריינס היה מזרוחניק.

ואני התכוונתי ברצינות..

אם אתה אומר ש"כולם הבינו..", אז יתכן שמרוב שהתרגלת לזה,אתה בטוח בקונוטציה שזה מעורר לכולם.

עם כל חיבתך - אני לא מסכים איתך.

זו הכללה שאין לה מקום. פוגעת. בוודאי לא מרבה אהבת ישראל..

בככל, "מכת הסטיגמות" גורמת לאחרונה הרבה צרות. אפשר להדר במצוות אחרות במקומה...

תהיו בריאים (אני דווקא חשבתי להפסיק עם הנושא, אחרי ההערה הקודמת של איש החצילים...)

עם אותה משמעות -של לייטיות חפיפיות וכולי

בלי הקונוטציה לקבוצה מסויימת?

להשתמש בדיוק בביטויים שכתבת (לייטיות וכו', השפעה גויית מופרזת וכד') -

אבל האמת - שאני לא מאמין בזה..

כי אכן מהתופעה צריך להסתייג לחלוטין, זה מעורר לפעמים בצדק סלידה טבעית מחוסר האמת, השטחיות והחיצוניות שבזה -

אבל כשמדברים על אנשים - ישראל קדושים. אי אפשר לדעת מה יש בליבו של כל אחד. ויש מי שנראה "חפיפניק" ופתאום מתבררר שלדברים מסויימים הוא קשור בעומק ליבו.

שלא לדבר על כך, שאיננו יודעים איזה מאבקים עבר האדם, איזה חינוך קיבל, עם מה הוא מתמודד..

אין מה לעשות - ההכללה היא מזיקה דו-כיוונית: גם בַּיחס ל"סוג" מסוים של אנשים (שהרי כל אחד בפני עצמו ועם אישיותו, גם אם "נוח" לתייגם כ"סוג"),

וגם - להם עצמם, כי הם כאילו אומרים: טוב, אנחנו ממילא שייכים ל"סוג" הזה, מותר לנו...  מה פתאום?..

לכן, עדיף לדבר על "תופעה" - ומי שמרגיש שזה נכון לגביו, אז זה נכון לגביו...

כמו שאמר פעם ר' אברום שפירא זצ"ל, בהומור הידוע שלו: אני לא מתכוין לאף אחד. אבל מי שמרגיש שאליו אני מתכוין - אליו אני מתכוין...

לא חופפת לגמרי את הנידון, אבל מסמנת ביעילות מדהימה נידון אחר קצת.

איזו "המצאה" אוילית זו?

כנראה בזכות "יום האהבה" המלאכותית של הגויים הללו -

הם מרשים לעצמם בשאר השנה לוותר על זה..

ועוד כמה נאיבים אצלנו, הסבירו את טו באב כ"תרגום" של זה...

אצלנו, בטו באב הקימו משפחות -

ולא שיחקו בתאוות של עצמם בתחפושת של "אהבה".

מה לכהן בבית הקברות?...

לאהבה את ה' א' ולעבדו בכל לבבכם

ואהבת לרעך כמוך

לפעמים דברים מסתדרים דווקא כשאנחנו לא לוחצים.

ובנושא הזה עדיף שהרצון לשיטה הזאת יגיע ממנו והוא יהיה שלם עם זה מאשר שהוא יעשה דברים בגלל שאתה/מישהו כפה אותם עליו ואז הפגושה תסבול מזה..

אבל היא כמו דמוקרטיה - לא שיטה מושלמת, אבל יותר טובה מכל השאר... 

"היי בחורה, בחורה!!"

פעם היו פה שירשורי מי ער? מטורפים!! עד שפורום צעירים "גנב" לנו אותם..

חחחחח

תשחרר את חבר שלך -להפסקה ארוכה ביותר

לא תחומה בזמן בכלל

כשהוא יחזור לחופש של הרווקות, וירגיש טוב

ואחרי זה ירגיש כמה כואב להיות לבד-

הוא יחזור

יהיה מוכן יותר להפוך את העולם- כדי למצוא אותה...

טוב הוא הוציא את עצמו להפסקה

אתה רק צריך לא להיות פולניה!!!

ולעזור לנו לנופף את כל שאר הפולניות...

פחות להתנשא

לא רוצה? לא צריך!

שום דבר לא הולך בכוח!

בעזהי"ת.

לשכנע אותו לצאת? ולהיפגש?

הרי אם הוא לא יירצה את זה באמת- מוטב שלא יתחיל עם זה..

הזמן עושה את שלו.

אוי ואבוי למי שיוצא בלי לרצות...

רק להתחיל מזה שזה עוול כלפי המשודכות שלו. זה עוד בקטנה יחסית.

יותר נכון לנסח את השאלה כך:

לאיזו תמיכה או הכוונה רגשית הייתם מצפים מחבר,

או: איזו תמיכה או... וכו' היתה מועילה לכם,

לו אתם חלילה הייתם באותו מצב?

זה הכל

בעזהי"ת.

ובעיקר לעשות ביחד דברים אחרים, שלא קשורים לדייטים.

אבל אני בת

הייתי הולך על המשחק של מכבי בחמישי, רק פחדתי שיאכלו שוב תבוסה... :-S

טענקס!  

שקט..

שלווה ורוגע!

בעיקר שקט.......

אז מה אם השעון מתקתק

אז מה אם כל העולם ואישתו מתחתנים

אז מה אם "בגיל שלך" כבר כולם נשואים +

אז מה!

אני רוצה שקט!

תעזבו אותי תניחו לי 

או שתנסו להבין..

תנסו להבין באמת מאיפה הגיע החוסר רצון הזה

(שהאמת משגע גם אותי...)

תכילו את הכאב שלי במקום לשפוט

תחבקו כשעצוב וכואב

אל תעבירו ביקורת

אם אני תקועה וקשה לי להשתחרר

תתנו לי את הקצב שלי לעבור את זה

ותניחו לי לבכות 

הדמעות שזולגות מנסות לשטוף הכל החוצה

כי אני זו שצריכה לחבר בדבק את כל החלקים של הלב המרוסק שלי

ולא את חברה יקרה!

ואלו היו 60 שניות של תמיכה ריגשית!

ב"ה הכל נפלא!

(מותר לשקר נכון...)

שאוכל כבר ליפול בשקט.."

תתעלמי מה"כולם בגילך.."

תרגישי את עצמך, ברוגע, במנוחה, בשמחה..

כך זה גם ילך הכי מהר...

זה נראה לי היה טריגר להוצאת קיטור..

(אני בכלל מתוסכלת מהמבחנים)

בסדר... גם לתת מודע מותר לנוח לפעמים

|חיבוק|

אם את באמת בהפסקה- תהיי גם בהפסקה מהלחץ- אוקי?

תעשי כאילו את בטיול בחו"ל- פשוט לא במשחק הזה......

שלי עוד יומיים וקצת.

ולכותל לפני ביקורת זה עוד טוב... אני הלכתי היום לבחור עם אבאמא ריצוף לדירה.

תמיד יש מועד ב'.

אבל מראש - אסור להסתמך על זה...

יש לה טפסים כאלה שממלאים.. 

לדעתי,זה מאוד משתנה מאחד לאחד...

אם מרגישים שיש פוטנציאל אז ממשיכים גם אם זה לוקח הרבה זמן.

דברים טובים מתבשלים בזהירות ובנחת...

אני הייתי לחוצה (לא הייתה לי סבלנות וחתכתי אחרי 3 חודשים) - ואני מאוד מצטערת על כך!

אם שניכם יוצאים למטרת חתונה, ולא סתם בשביל הבילוי ("ידידים") - אל תהיה עם "היד על השעון". אין זמן קבוע לכולם: יש כאלה שמתארסים אחרי שבוע ויש כאלה שמתארסים אחרי כמעט שנה.

אם אתה סגור על עצמך שמצאת את ה-אחת - תגשש מה דעתה של הבחורה:

אם היא צריכה את הזמן שלה - תזרום איתה. אל תהיה לחוץ ואל תלחיץ אותה (אני יודעת שזה מאוווווווווווד קשה, אבל הכרחי!).

אני בכללי לא בעד לצאת המון זמן, כי ככל שהזמן עובר - הרגשות מתעצמים ויש פיתויים מאוד גדולים...

ב"הצלחה רבה בכל!!!!!!

אל תתני לזמן להשפיע על החלטות כ"כ חשובות ומשמעותיות בחייך.

בנחת. ברוגע. בהתבוננות. תתפללי על בהירות ושה' יכוון אותך לחשוב ולהרגיש נכון.

הצלחות רבות!!! 

חייב להיות גבול...

לא הגיוני לצאת בלי גבול ומה כבר יכול להשתנות?

זה ממש יכול לפגוע בצד השני אם אחרי הרבה זמן את/ה מחליט שלא.

אבל אין נוסחת זמן כללית לכל בני אדם ולכל קשר-

כל אדם מתבשל אחרת עם הדברים.

כל קשר מביא להתמודדות שונה ומשונה.

יכול להיות שתהיה בטוח ב-100% שהבחורה סתם מושכת, ולא מתכוונת לחשוב ברצינות על ההמשך -

אז תנסה להעלות בזהירות את הנושא (מה אתה חושב, ואם היא יכולה להצביע על כיוון וכד').

אבל בד"כ אנשים לא סתם נמרחים ובאמת מתלבטים.

סבלנות אף פעם לא הזיקה

אבל ברשותכם יש לי קצת ביקורת על הציבור הדתי שלנו בנושא זה.

כי חברים יקרים, נכון שאנחנו מכירים אנשים חדשים, אנחנו לא באמת מצליחים לתהות על קנקנם גם אחרי חצי שנה של שהות אינטנסיבית? בנות- דוג' משירות לאומי, בנים- אולי מישיבה (אני לא באמת יודעת/מכירה).

תמיד יש הפתעות, ולפעמים אני חושבת שזו חברה לכל החיים ואחרי חצי שנה, שעברו להם הצחוקים והפרפרים של ההתחלה (אפילו עם בני אותו המין) פתאום הפרצוף האמיתי מתגלה.

פתאום הרגש משתנה.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני חוזרת לשאלה הפותחת את השרשור- האם למעשה יש איזשהו זמן שהוא "סביר" לקבלת ההחלטה?

לא! אני לא חושבת! ואנחנו כציבור חייבים לדעתי להפסיק את הלחץ הזה על זוגות והעיניים הפקוחות האלו עם האצבע הדודתית המנענעת ואומרת "נו נו נו" חאלס!

מדובר פה בהחלטה הרבה יותר כבדה מעוד סתם חבר/ה...

אז למה אנחנו כציבור לא רואים צד לגיטימי בכך שאפילו אנשים יצאו חצי שנה -שנה ויחליטו שוואלה לא מתאים... למה תמיד הגבות מורמות והעיניים שואלות... למה תמיד יש את האלו שמסתכלים לך על השעון...

איפה הפרופורציות וההיגיון שבדבר?!...

פרקתי.

תודה..

נראה לי ממש מוגזם....

מה כבר פתאום אפשר לגלות אחרי חצי שנה?

זה נראה לי מריחה לשמה....

 אחרי חצי שנה אפשר לגלות סממנים של אלימות.

אחרי חצי שנה אפשר לגלות שהבחור לא בהכרח דובר אמת.

אחרי חצי שנה אפשר לגלות שיש לבחור מחלת נפש ולוקח כדורים (לפעמים זה מתגלה רק אחרי הנישואין)

גם בחודשיים-שלוש.אין צורך בחצי שנה...

חוץ מזה,נראה לך הגיוני למשוך בנאדם רק בישביל לבדוק שהוא לא אלים?

צריך לקחת בחשבון שיש עוד צד שיכול להקשר רגשית ואפשר לפגוע בו בקלות אם את סתם מורחת אותו חצי שנה....

אני למשל יצאתי עם בחור 4 חודשים ופתאום הוא החליט שזה לא מתאים ואני לא צריכה לספר לך מה זה עשה....

רק רציתי להסביר שלעיתים ניתן לגלות דברים מהותיים שמסתתרים להם היטב בכל מיני קליפות-

רק אחרי חצי שנה, כך שזה לא נשמע לי הזוי,

אני בהחלט מצליחה להבין למה ואיך קשר מסתיים אחרי תקופה כ"כ ארוכה.

אני יודעת מזה לסיים קשר אחרי תקופה-

את צודקת, זה קשה לשני הצדדים (גם לזה שמסיים וגם לזה שמסיימים איתו), וזה ממש לא האידיאל.

אני חלילה לא שואפת לזה,

מצידי- הלוואי אחרי הפגישה הראשונה נחליט להתארס!!! לו יהי...

אף אחד לא רוצה להגיע למצב כזה, אבל לפעמים המציאות מכתיבה זאת, עקב-

* צבא (בחור קרבי שלא יוצא כמעט ופגישות פעם במיליון שנה),

* הפסקה באמצע של כך וכך זמן..

* ולפעמים 2 הפסקות- כל צד הרי צריך קצת זמן להתבשל, לא?

קרו מקרים.

יש לי כמה חברות שנשואות אחרי קשר של 6 חודשים ויש לי כמה שלא  

(וכן, גם לי היה קשר כזה, ואני? עדיין פה איתכם). 

אבל זה לא יכול להפוך לאידיאל.

כל אחד מכיר את עצמו ויודע כמה זמן דרוש לו כדי להחליט החלטה שכזו,

אבל כל אחד שלא התנסה בזה (חיי נישואין לענייננו) יכול לגלות שהקב"ה החליט בשבילו משהו אחר, וכמובן שהוא יודע יותר טוב מאתנו מה טוב לנו, לכיוון זה או אחר.

אני? אני מעולם לא חשבתי שאחליט כל כך מהר(במיוחד שהוא החליט עוד הרבה לפני, אם זה אפשרי...).

להגיד לך שהכרתי אותו טוב כשהחלטתי? חד וחלק לא טוב כמו עכשיו, וממש לא טוב כמו אחרי החתונה בעז"ה, אבל בהחלט מספיק כדי להגיד לו כן.()

להמתנה אין גבול, וגם לא למה את מגלה עליו, אבל את צריכה לגלות את הגרעין של האדם שמולך, ולזה לא נחוץ כל כך הרבה זמן בד"כ. גרעין הנפש והנשמה זה דבר משפיע על כל מעשה קטן או אמירה קטנה. כשמחפשים אפשר בד"כ לראות, במיוחד כשהקשר מתקדם קצת יותר ונפתחים, משתחררים.

קשר למטרת חתונה הוא ממוקד, ונכון לפעמים צריך יותר זמן, וממש לא כדאי לשפוט במבט ראשון במיוחד לא בהחלטה כזו חשובה, אבל כדי להגיע למריחה של קשר לא צריך הרבה יותר מכוח האינרציה.

וכמובן שאפשר לצערנו להפגע כך או כך...

הגיע הזמן לקבוע תאריך, ממשיכים לבדוק הלאה בערך כל החיים..

רק תגידי לו שאת עמוסה.

כל קשר והזרימה שלו.

בהצלחה רבה(-:

תודיעי לו

הנוהל הוא שהבחור מתקשר לבחורה יום אחרי הדייט הראשון

אם אין לך זמן לדייטים כדאי לשמור על קשר טלפוני/סקייפ כמובן אם שניכם בעניין..

אך אם אחד הצדדים לא בעניין - הנוהל הוא שלא ממשיכים..,.זה הנוהל אין מה לעשות

אל תשכחי את סדרי העדיפויות בחיים...

משפחה

לימודים

פורום לנ"ו

כל השאר

בהצלחה בקשר ובמבחנים!!

כבר היית מוצא זמן לראות אותה כל יום

ואיך אפשר למצוא חן עד כדי כך כבר אחרי פגישה ראשונה??

נשמע לי קצת לא מציאותי..

אבל בתקופת מבחנים אני מביאה לך הארכת זמן....

ואגב, מלכתחילה לענ"ד היה נכון לחכות קצת שיהיה פחות לחוץ מבחינת הבחינות ולא להתחיל קשר. אבל זו רק דעתי.

בעזהי"ת.

אני בספק אם נקבל השבת עולם קטן, ווהגרסה האינטרנטית משום מה לא עולה..

אגב, ארגון קשר מארגן שיעור ושיחה לחבר'ה מעל גיל 21 [מחמירים יותר מצמ"ע],

עם הרב עוזי ביננפלד ויוני לביא, בנס ציונה..

אם מישו בעניין..

אבל יוני לביא איננו רב. לקרוא לו רב משמעו להוזיל את הערך של הביטוי "רב"
אני ממש לא מזלזל בו, אבל צריך לדעת מתי להשתמש במילה.

גם אם עובדתית יש כיום אינפלציה (בלי להתייחס ספציפית למקרה הנ"ל) בתארי רבנים.

.

אבל הוא מכהן כרב/ראש אולפנת מעלה אדומים,

ככה שהוא בהחלט ראוי לתואר רב.

אני סגורה על זה 99%.

וזו סתם התפלפלות. כמו שאמרת, הוא ראוי לתואר..

המקום להתמלא מבחינה רוחנית...

בית מדרש בוגרים
נס ציונה

שמחים להזמינכם ל:

ערב לימוד תורה לכבוד ט"ו בשבט!

בתכנית:
שיחה מפי הרב עוזי ביננפלד
שיחה מפי הרב יוני לביא
הערב יתקיים בסניף בני עקיבא- רחוב דוד אלעזר 21, שכונת לב המושבה בנס ציונה
בתאריך י"ח בשבט התשע"ב, 11.02.12, מוצש"ק פרשת יתרו, בשעה 20:00.
(הערב מיועד לגילאי 21 ומעלה)
מחיר כניסה: 25 ₪, בהרשמה מראש בטלפון: 10 ₪

בואו בשמחה!

לפרטים נוספים: נילי 0546966411, עדי שירה 0526770887
*במהלך הערב יוגש כיבוד קל

כדי שיוכלו לכבד בפירות יבשים

שאם הם ושכמותם יועילו מידי פעם לעדכן את הפורום שלנ"ו בפעילויות שלהם- הם לא ימחקו על תקן "פרסומת".....)

(אלו היו שישים שניות של זריקת כפפה)

בעזהי"ת.

והמידע שהוא מספק רלוונטי מאוד!! לציבור הגולשים פה,

מה שמוביל למסקנה שאין טעם למחוק

קשה לי עם העמדה שלא לבא ממקום של "אני מחפש את בן זוגי" אלא לבא להכיר עולם חדש.

הייתי בגישה הזו עד לא מזמן, עד שכבר מאסתי בזה!

זה כיף להכיר עולמות חדשים, השקפות חדשות, נשמות טהורות. הכל טוב ויפה-

אבל אח"כ! אחרי שאכיר את מי שמיועד לי..

עד אז- בבקשה, ה', אל תפגיש אותי עם אף אחד שזה לא הוא. די!

כל מילה

הניסוח שלך "שזה לא הוא"

הוא חלק מהענין 

ברגע שבאים בעמדה שמדובר עליה במאמר - הרבה יותר קל להצליח עם מי שגזרה חכמה עליונה שתפגשי

באמת הוא נתן את הכלים הנכונים להגיע מוכן לפגישה .

בעייני, משחק= הכללים המטופשים של הדייטים...

וזאת אכן שאלה טובה..

אשמח גם לשמוע מה אומרים...

בס"ד בר"ה

יש בזה מן המשחק, רק בהתחלה אבל!!

לא שאני אוהב או מסכים עם זה, אבל לצערי הגדול או אפילו לצערינו, ככה העולם עובד...

פעם ראיתי סטיקר חזק: "חלאס עם החארטות"..

על מי אנחנו עובדים או משחקים משחקים??? על האשה שלנו לעתיד???

איי איי איי שנזכה להידבק באמת מההתחלה עד הסוף!!

לק"י

אם יש משחק זה שקר אחד גדול..

יש דברים שהם כן מן כללים מסויימים, אך לא אצל כולם זה אותו הדבר ..

זה בפירוש לא משחק.

אוי ואבוי למי שיש שמשחק משחק בזוגיות.

מהי זוגיות אם לא אמת?

מעניין אותי אם הוא נשאר לסדר את החלקים כשמסתיים ה'כיף'..

נכון שבהתחלה כולם משחקים איזה משחק כזה או אחר, פועלים על פי סד"פ כזה או אחר, אבל כל זה זו קליפה-חיונית,שומרת,אך לא נצרכת לאורך זמן ויתרה מכך-חייבת להיעלם.

גם מה שייך להגיד "רוב מוחלט"?

אף אחד לא עשה סטטיסטיקה כזאת.

יש הנהגות שמותאמות להכרת האחד את אופיו ועניינו השני, ואת השלבים בהם נמצאים.

אך זה לא "משחק". כלי של עדינות ודרך ארץ שמטרתו הגעה אמיתית אל הזולת; מתוך אהבתו וכבודו.

כמו שלדבר עם מישהו בעברית ולא בטורקית, זה לא משחק.

זה כלי נכון להגיע אל האדם עצמו.

ענ"ד.

בדורות שלנו אנו מגיעים ל"אז ימלא שחוק פינו", נמתקים הדינים, ומתחילים לשחק באמת..

בזוגיות: מי שאמיתי מדי צריך להתעדן ולהבין שהאמת גם מחייכת ומי שמתפרפר מדי צריך קורטוב אמת כדי שהמשחק יהיה רציני..

דייט שלישי או רביעי.

זרמנו בספונטניות לחוף הים בשעות הצהריים.

הבאתי עוגה ביתית ובקבוק מים, היא הביאה כמה פירות.

היום אנחנו נשואים

הסיבה היחידה שדייטים ביום לא יוצאים אל הפועל בתדירות גבוהה כמו של דייטים ליליים היא שלרוב אנשים עסוקים ביום (לימודים, עבודה וכו').

דייט ביום זה מה זה נחמד (לדעתי כן?). ולהביא שוקו ועוגיות מהצד הבחורה זה אחלה (רק תוודאי שהוא לא בשרי )

דייט כשכולך רענן העדשות לא נדבקות לעיניים ואתה באווירה טובה של תחילת היום!

אני חושבת שכדאי לכם לסכם ביניכם מה להביא, אם שוקו ועוגיות זה מה הדבר היחיד אז אולי כדאי שתביא אתה.

בהצלחה!

בעזהי"ת.

כשהוא השתחרר מוקדם מהצבא באופן מפתיע, ולי היה קורס אחה"צ..

יצא שנפגשנו בין 2 ל4

זאת היתה סוגשל פגישה ראשונה, אז לא הבאנו כלום..

ועוד פעם שהיה ערב חג, אז נפגשנו לחצי שעה

ולמקרה שלך,

זה ממש מורכב. תלוי כמה אתם בתחילת הקשר, וכמה כבר הוא השקיע בך..

אני אישית אוהבת [וחושבת שנכון] לתת לבחורים להשקיע בך ובקשר, לפחות בהתחלה.

אז אם הוא כבר פינק אותך איזה פעמיים ככה, זרמי איתי ותביאי..

אני יודעת שיש אנשים שייסקלו אותי על הגישה הזו, אבל זה האיזון שמצאתי לנכון..

לבייני"ש קשה לפנק, הוא מגיע מהישיבה. ולרוב על חשבון ארוחת ערב...

לעומתו העלמה מגיעה הרבה פעמים מהבית.

ולא מצאתי סיבה אחת למה שהיא לא תביא גם.

אני עשיתי עם אחת העלמות עיסקה- היא מביאה משו לאכול ואני מביא שתיה... (ולי יצא יותר יקר...כי היא באה מהבית )

אני אפילו בעד!

אבל זה שהיא באה מהבית לא תמיד יוצא יותר זול.

כשאתה בא מהבית (מה לעשות אני לא בייניש) אתה משקיע ומכין וא זה עולה לך יותר...

יש בזה משהו..

בעזהי"ת.

אני מרגישה שיותר נכון לי ככה.

יש כאלה שירגישו אחרת, זכותם..

למה להרוס יום שלם רק ממחשבות מה יהיה היום בערב...

עדיף להרוס רק את הלילה

אבל באמת ברצינות זה נשמע לעניין וזה מקובל ולא חדש..בתקווה ששניכם פנויים בבוקר/צהריים

והייתי צריך לשבת במשרד הצבאי בשעות הבוקר...

יש משהו נחמד בלהנות דווקא משעות האור.

חוץ מהיתרונות הברורים שכבר ציינו פה אנשים,

יש עוד יתרון ממש נחמד שיצא לי לשים לב אליו מנסיון אישי-

אם הדייט ביום, והוא זורם טוב, יש הרבה יותר זמן ולא צריך לרוץ לאוטובוס אחרון וכאלה.

נפגשתי פעם עם מישהו ב1 בצהריים, וזרמנו "בטעות" עד 1 בלילה (מה שאומר שכן רצנו לאוטובוס האחרון שלי...).  אחח...ירושלים, אין עליה!!

זה היה בפגישה שלישית, אם זה משנה, אבל זה תלוי בהתקדמות של הקשר, ובאמת פשוט כמה זמן יש לכם(בין הזמנים, חופשה(אמיתית ולא "חופשת סמסטר") וכו'...)

בזמנים כאלה, שיותר ערים ויש נחת וזמן, הרבה פעמים יש יותר פתיחות להכיר. אחרי הכל, לחץ ועייפות הם לא בדיוק דברים שמקדמים קשר...

את רוב הפגישות שלנו היינו עושים בבוקר עד שהתחלתי לעבוד ואז העניינים נהיו קצת מורכבים.

נפגשתי המון פעמים ביום, בצהריים, בבוקר, גם פגישה ראשונה...

להביא כיבוד וכו',

לא יודע, אני בעד שתייה בלבד,

לפחות בפגשות ראשונות.

עוד לא ניסיתי אבל נשמע סבבה.

ולא צריך להתחיל לחשב מה להביא מה הוא הביא ומה היא הביאה - זה סתם מכניס לדיכאון.

יש?? תביא!!! אין?? לא יקרה כלום...

פגישה באור יום זה אחלה וממש כיף....והבחורה יכולה להראות את כישרונותיה - להביא משהו שהיא אפתה(=אני אוהבת להביא)..והבחור יכול נגיד להביא שתייה נחמדה : מיץ או משהו כזה..ולדעתי , מפגישה רביעית בערך זה סבבה באור יום..

בס"ד בר"ה

והטיעונים נאמרו לעיל ע"י חבריי המלומדים...

יש תחושה שאין לחץ, אפשר לטייל יותר באזורים נחמדים שבלילה הופכים ללא כדאיים, אפשר להכין ארוחת בוקר- צהריים קלה עם פק"ל קפה באיזה גן או פארק נחמד- מניסיון זה כיף ורגטע ושקט, כל הפגישות שלנו כמעט היו ביום וב"ה התחתנו.... בקרוב אצל כוווווווולם

עשיתי כבר מספר דייטים ביום, גם דייט ראושן היה ביום, והיה ממש נחמד, מה עוד שאתה ערני לגמרי, ולא צריך לחכות לפגישה כל היום, אלא רק חלק...

בהצלחה!!

הדייט הראשון שלי עם בעלי היה ביום שישי בבוקר, באמצע הקיץ, והוא לא שם לב אפילו שנשרפתי כולי עד שנגמר הדייט..

יש משהו יותר פתוח ופחות אינטימי ביום, לפגישות ראשונות זה יכול להועיל ולמנוע מבוכה.

אפשר לעשות הרבה יותר דברים שווים, שבלילה לא כזה מתאים..

וכיבוד זה תמיד טוב..

תהנו!!

גם אפשר להמשיך עוד ..  בלי להיות מוגבלים  בזמן להספיק אוטובוס\ טרמפים.. (:

אפילו עדיף

זה נחמד שהשניים זורמים וכל פעם מישהו אחר יוזם דבר נחמד,

זה משנה את האווירה וגם נותן צבעים שונים לקשר .

דייט ביום זה באמת משהו אחר וגם יש בו משהו יותר נעים.

אם כי, לדעתי ולדעתי בלבד דווקא כן יש בו משהו יותר אינטימי מהלילה. דווקא כי הוא לא הכי "רגיל".

העובדה שצריך "לפנות" כמה שעות טובות באמצע היום, היא זו שמסמלת בעיניי שהצד השני באמת חשוב לי ומשקיע (וגם אני). גם אם זה "מסתדר" ולא מפנים במיוחד.

עניין הכיבוד בעיניי מביך. אישית בתור בת בהתחלה אני לא מרגישה "צורך" כזה להביא משהו.

אולי כי בד"כ אני זאת שגם ככה מביאה את הרכב...(??)

אבל יש משהו יותר "ג'נטלמני" בכך שהוא יביא, אם כבר. אבל באמת באמת באמת שלא חייב. גם סתם להסתובב במקום אחר, פתוח, לשנות אווירה , לדבר ולהיות עם המדוייט, זה כיף.

בקיץ עדיף בערב. נעים יותר..

ככה לא קר, והולכים למקומות יותר בטבע כאלו.. יענו מעיינת, אבל שנמצאים על הכביש, בלי הליכה לפני.. או כל מיני ספסלים באמצע יער, וכו'..(יש לי קצת רעיונות אם את צריכה..)

מנסיון- זה אחלה דבר! אפילו בהתחלה של קשר..

ושיהיה בהצלחה!

זה מצוין ככה את רואה אותו גם ביום..חח

אני אישית מאוד אוהב יום,ככה אפשר לשבת במעין או משהו בסגנון.

זה נחמד עם תביאי משהו זה מראה לפי דעתי על טוב לב.

בהצלחה..

לק"י

סיפור על מדוייטים [מציאותיים] שנפגשו כבר  כמה פגישות.. כולן כמובן-בערב..

פעם אחת יצא להם להיפגש ביום..

ולאחר מכן הבחור פנה לשדכן שהוא לא ממשיך.. והוא לא מבין איך הוא יצא איתה עד היום.. 

נמממ...

חשוב לצאת ביום גם.. זה שינוי מעניין..

מתחתנים גם עם המישהו של היום, לא רק של הלילה...

על זה נאמר, שה{השלם את החסר} של הלילה, הם לא ה... של היום... וגו'.

לק"י

אם לא הייתם ממש פתוחים עד עכשיו זה הזמן להיפתח.. לדבר על דברים טיפה יתר קשים ופחות נעימים..

כמו מידות.. רגעי חולשה.. מה עושה לך טוב, עם מה קשה לי אצלך..

אבל זה תלוי בכם.. ברמת הקשר שלכם.. מה עשיתם כבר ומה עוד צריך לעשות..

תכירו יותר..

תלכו לטייל ליום/יומיים ביחד תבנו לאט לאט את הזוגיות שלכם - נדבך על גבי נדבך קיר אחרי קיר

עד שתגיעו לבית

אל תפחדו ממכשולים בדרך - זה חלק מהמסלול התלול

תדברו על היום שאחרי מחר - אוקי חתונה וזה מגניב....ומה הלאה...על מה יהיה הבית שלנו מושתת..

בנייה נעימה!

1. לפעמים צריך לדעת להתענג גם על רגעי שקט. תזכור תמיד שאפשר להעביר מסר גם במבטים, ואם אתם לא מפטפטים בלי סוף זה לא אומר כלום!

2. אני חושב שזה בסדר ואפילו מומלץ, אבל יש כאלה שיתנגדו לדעה שלי.

3. בענינו, לנו זה בכלל לא בעייתי, השאלה היא איך אתה מרגיש עם זה!

4. טבעי לגמרי!

ברכה והצלחה בהמשך!

כל מילה.

3. השאלה מבחינתי היא האם זה טוב לך. האם אתה מרגיש עם זה בנח.

ישנם תחומים בהם אני מחפשת מישהו כמוני ובתחומים אחרים מישהו שיאזן.

1. ממשיכים, אני מציע לך להכין נושאי שיחה יזומים,

לא תמיד זה כ"כ קל פשוט לפטפט ולפטפט.

2. תלוי מאוד, לפי דעתי- אחרי פגישה חמישית.

3.לפעמים זה אפילו טוב.

4. זה טוב.

1.תנסה לחשוב על כל מיני נושאים שאפשר לדבר עליהם-תכונות אופי של כל אחד מיכם,עקרונות וגם סתם סיפורים מחיי היום יום.אפשר גם לפתוח כל מיני דיונים פילוסופיים אם זה מעניין אותכם...

2.אני הייתי שמחה לקבל גם בהתחלה...(אתה יכול לנסות ואז לשאול אותה עם היא מעוניינת בזה..)

3.לפעמים זה יכול להועיל ולפעמים להרוס...תבדוק כל תכונה שבהם אתם הפכים ותנסה לחשוב אם זה לא מפריע לך (תחשוב אם זה מציק לך להיות עם אנשים רעשניים או עם אנשים שזורמים,אם זה מפריע לך אז גם בקשר עם בחורה זה יכול להפריע...)

4.ברור שזה טבעי וטוב!

בהצלחה!

לעניות דעתי,

כדאי לשמור את סוג-התקשורת הזאת טיפה להמשך.

אסמסים של בוקר טוב וכו' מתאימים לעומק קשר שלא מושג עדיין בדייט שני שלישי, אלא רק כשהוא מגיע לרבדים עמוקים יותר, וברמת רצינות גבוהה יותר.

חכה טיפה.

ולגבי הפכים-

יש הפכים משלימים, כמו אדם תוסס שיודע שלא יסתדר עם מישהי תוססת כמוהו ולכן מחפש מישהי מתונה יותר,

ויש הפכים שלא יסתדרו, כמו מזרח ומערב, ואת זה רק אתה יודע.

מהנסיון המועט שלי..
1)ממשיכים לדבר וזה שיש שתיקות זה טבעי לגמרי נסה לעבור לנוסע לאו דווקא עליך או עליה אפשר לדבר גם מה שקורה מסביב..

2)אישית אני אוהב לקבל smsבכל שעה אפשר לשלוח זה מעודד ומראה שאתה רציני!!נסה רק לא לחוץ..

3)זה תלוי עד כמה זה מפריע לך!

4)זה טוב שיש לך מחשבות אחרת זה מראה שאתה לא בקטע שלה בכלל!!

שבוע טוב!!

אני חושבת שבשלב כזה עדיף לשלוח הודעות כשצריך ולא סתם. (אני לא מתכוונת רק דברים ענייניים, אבל עם תוכן מסוים, לא סתם)

 ברור שכשאתה שולח כדאי שיהיו כיפיות ומפרגנות, אבל לדעתי לשלוח סתם הודעות "בוקר טוב" או "מה נשמע" הן די מיותרות בתחילת קשר ויכולות אפילו להראות על נואשות מסוימת גם אם לא זה המצב. בהמשך זה כבר יהיה יותר במקום.

זו דעתי בכולופן, אולי לה יתאים אחרת... בהצלחה!

נסה לא לחרפן אותה עם ההודעות. בכל עת ובכל שעה..

לפעמים זה חונק עד כדי מיאוס.

(לדעתי כמובן..)

בעזהי"ת.

1. שאלה רצינית. אך כמו שאמרו לפניי- תנסה להנות מהרגעים האלה. יש משהו גם מעבר למילים... [אבל אם זה מעיק עליך, תנסה לחשוב על נושאי שיחה].

2. נראלי שעדיף שלא בשלב כזה של הקשר.

3. לי אישית זה לא מתאים, ובכללי זה נראלי מתכון לבאלגנים.. אבל לוידעת, יש כאלה שחיים עם זה טוב.

4. לגיטימי לגמרי.

א.לא מתכננים זורמים,שואלים,בקיצור כל מה שבא לך.כמובן בגדר הצניעות שלך.

ב.עדיף שלא תן לה מרחב וזמן לחשוב.בדרך כלל בנות נלחצות מזה.

ג.תן לזה זמן.תראה עם אתה מצליח להתבטא ולהיות אתה בקשר.

ד.זה בסדר גמור.רק על תגיד לה את זה בהתחלה.זה גם דיי תלוי ברמת הרגישות של בנאדם.על תלחץ.

לסיכום אתה רק בתחילת הדרך תהנה,על תיקח קשה,בהצלחה רבה.

יישר כח!

בס"ד בר"ה

כיף, משמח, מרגש, מעיף, מדליק, מפוצץ....ה-כ-ל!!!!

כ"כ כיף לשמוע דברים כאלה...בע"ה שילך הכי חלק וטוב...

בלי מניעות, בלבולים ושאר מרעין בישין.....

כל הישועות, ברכה והצלחה!!!

רק השתדלי לא לקפוץ למסקנות נמהרות מדי..כגודל הציפיות כן הכריות..

ואין הברכה שורה אלא בסמוי מן העין..

מחכים לשמוע על שימחעס  {ניתן לקחת את הזמן..שישית וזה..}

יאללה בהצלחה!!!!

שתזכו להקים בית יהודי וכשר

אבל אל תתני לרגש להשתלט לך על כל חלקה טובה.

בהצלחה חמודה

אז על מה הצער? אם על הבאות..בהחלט..:S

מיום ליום אני מגלה שזו הברכה כמעט הכי חשובה...

אני לא חושב שזה בריא לך להכליל "המוח הגברי" וכו'

הוא לא בסדר, לא כל הגברים!

בעז"ה בקרוב את צריכה להקים בית, אני מקווה שאת לא תחשדי בבעלך שיש לו "מוח גברי".

ברכה והצלחה!

כי אולי לא הייתי מןובנת.

אכן, אני סיימתי איתו. זה לא קשור לזה.

בחלק אחר של השיחה הוא אמר לי דברים שלא אומרים. חוסר צניעות נורא. ואני רק החורתי והחורתי ולא הצלחתי אפלו להגיד שישתוק כבר מהמילים האלו. שיסתכל על הציצית שלו ועל התורה שהוא לומד.

ומודה לבורא עולם על שנתן לי חיזוק להחלטה שלי.

מפחיד.

וכמו שכתמר אמרה, ה' נתן לך חיזוק להחלטה שהוא לא המיועד!

רק שיש הרבה גברים שהם בסדר.

אבל זה ידוע שלנו, הגברים, אין מספיק רגישות!

בעז"ה המיועד שלך יהיה מושלם בשבילך.

כרגע, תודי לה' שזה נגמר

ידעתי כבר מהטלפון.

לא יודעת למה המשכתי. אולי כדי לא להרגיש בררנית.

זה היה נורא.

..

{הייתי מורידה לו את כל ההיי שנכנס אליו }

היחיד שצריך להרגיש אשמה במשהו ,זה הוא.....

בס"ד

ב"ה שזה נגמר לפני שהיה מאוחר מידי..

וממקרים לא נעימים, אנחנו צריכים ללמוד איך להיות טובים יותר ע"י איך  לא להתנהג.. 

בע"ה מאחלת לך שבוע טוב, תתעודדי. את בסדר גמור. 

ואל תאמיני לכל הדיבורים על ה"מח הגברי"...

שלא יתלה את הבלבולים שלו ב"כולם"..

לכל אחד יש אישיות, מידות ובחירה חפשית.

לפחות היה יכול לשמור את הפה (אם כי, בנידון זה, לפחות התברר עם מי יש עסק).

תתנקי מזה כמה שאפשר מהר: לפעמים אפשר להשתמש בהיתקלות בדבר דוחה, כדי להעצים את הסלידה מהרע

ואהבת הטוב והעדינות. תתייחסי כאילו בדיוק הצינור של הביוב התפוצץ על ידך. סותמים את האף, שמחים עוד יותר

שיש ריח טוב בעולם, מתרחקים משם וממשיכים ברחוב אחר, עם ריח עדין...

חבל שהיית צריכה להיתקל בזה.

כנראה, גם בהוכחה שאני לא בררנית מידי לא צריך להפריז...

נקוה שתמצאי בקרוב מישהו מזן אחר, שמתאים וראוי לך.