פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1493)

למה לא פרסם בכללי וזהו?

כי זה לא נראה לי רשמי בכלל.

בכל אופן יש את הרב שלומי שפירא - 052-7504120

שַלוֹמִי ולא שְלומי.

מסרו לי שחנה שוקרון מר"ג משדכת-

דיברתי איתה מקודם,

והיא בחופשה מהעניין עד אחרי פסח.

אז- לא להטריד אותה. [אם זה הטל' עליו אתם מדברים]

האם זה לעניין שאני אפנה לרב שלומי? קצת פדיחות, אבל הבנתי מחנה שאין שדכניות כרגע.

קצת מוזר, שלישיבה מבוקשת כמו ר"ג אין שדכנית.

(ותרגיעו, זה לא עבורי, אלא עבור חברה טובה  )

האמת שאני לא כ"כ צינית.

איזה חברה מההמת את!

הלוואי עליי אחת כמוך שתתקשר בשבילי לאיזה שדכן...

אאל"ט, זה נמצא במדריך הפורום, מה שצדיקה נעצה.

בס"ד בר"ה

וזה חלק מהפורום!!

זה לעניין שאני, בחורה, אתקשר אל הרב שלומי?

בנות מתקשרות אליו?

[מה לא עושים בשביל חברות טובות?  ]

יש לי 2 חבר'ה מרמת גן, שאפשר לברר דרכם על כמעט כל מי שצריך...מוזמנים לפנות

כנ"ל לגבי ישיבות אחרות, אפשר לפתוח שרשור אם מישהו מכיר ישיבה ספציפית ולברר על בחור באישי

מי שלא מחזיר תשובה להצעה אחרי יותר משלושה ימים ייקרא חצוף..

רק שההבדל הוא שבד"כ מציעים קודם לו ואח"כ לה

ואם הוא נתן את האוקיי שלו להצעה, והיא מאוד מתמהמהת, הוא די תלוי באוויר.

מה שלא קורה הפוך בד"כ.

חברים וחברות, תשתדלו לא למתוח את הצד השני יותר מדי!

מה קורה בפועל..

והוא לא שוחה בנח"ל! (משפט של נחלווים)

בגלל זה הוספתי גם את המשפט בסוף.

בכללי כדאי לשאול את המציע האם זה הוצע כבר לצד השני.

לא האמנתי עד שחיפשתי בוויקיפדיה וגיליתי שהוא צדק!!

הרב שרקי אמר פעם:

למה הכהנים אומרים "אשר קדשנו... לברך את עמו ישראל באהבה" -

לא כתוב שצריכים לברך באהבה!

וענה שכתוב בפסוק "כה תברכו את בנ"י אמור להם"..

"והיו בעניו כימים אחדים..."

מה כבר יש להתלבט?

חברה הציעה לי בחור, בקשה שאחזיר לה תשובה תוך יומיים לכל היותר (כדי שתודיע לבחור אם להתקשר או לא), באותו יום נסעתי לעבודה והנחתי את הפלאפון על הגג של הרכב, רק ששכחתי אותו שם....

קיצר, חיפשתי אותו שעות עד שנזכרתי ברגע הנורא בו הוא הושאר על הגג של הרכב....

כשחזזרתי אחרי 8 שעות בערך.. הוא כבר לא היה שם ועד שקיבלתי כרטיס SIM חדש כדי שאוכל ליצור קשר עם העולם עברו כמה ימים... ואת הפלאפון של חברה שלי לא היה לי ולא יכולתי להשיג אותו...

כאב לי על הבחור... בכל זאת מחכה אבל מה יכולתי לעשות.?!

בכל מקרה עד שיכולתי ליצור איתה קשר זה היה רק אחרי שבוע אבל היא טסהה לחו"ל!!  זה היה יותר גרוע..!

בכל מקרה הכל לטובה,

וצריך לדון כל אדם לכף זכות.

אני בכלל לא מתכוון לדברים כאלה, מה שאני התכוונתי זה שזה קורה יותר מדי פעמים בשביל להמשיך ולתרץ כאלה תירוצים. השיא שלי היה שבועיים, וגם אז התכוונתי להגיד לשדכנית שתגיד לה שלא וזהו (אבל בסוף השדכנית אמרה לי להפסיק לחכות לה, אז אני לא יודע מה היא ענתה )

ועד היום היא אוספת עלי פרטים,

אני חושב שהיא אוטוטו מגיעה לכל המידע הדרוש.

אני לא יופתע אם היום הפלאפון שלי יצלצל,

"אבא!, ביררתי עליך, אתה ממש ממש מתאים לי ב74.6%, אחוז מהנתונים,

והגננת שלך מגיל 4, ממש למדה באותו מקום עם המורה שלי מכיתה ב'

היית מאמין?

ואתם שרים אצלכם כמעט אותם שירים על שולחן שבת כמונו, רק שאנחנו חוזרים על הפזמון פעמים ואתם פעם אחד, אתה חושב שזה יכול להפריע לזוגיות שלנו?"

חשבתי על זה שלושה חודשים,

ועכשיו החלטתי, שאתה תחליט אז אני מתקשרת לשאול.."

למה צריך לחכות כמעט שבוע?!

הקטע הוא שאני יודעת שהוא כבר התקשר לשמוע מחברות, ככה שיש לו מידע כלשהוא..!!


נו שוין... כל עכבה לטובה, בע"ה.

ששמים את הפלאפון על הגג, בשביל שתהיה קליטה לGPS,

ואז נכנסים לרכב, חושבים תוך כדי הנסיעה על ההצעה,

ויוצאים מהאוטו, והפלאפון נעלם,

אני כמעט בטוח שזה בגלל הגניבות רכב באיזור.

(: , צוחקים איתכם.

אז הוא סיפק לך דרכים יצירתיות...  חחחחחחח..

סתם- בהצלחה והכי מבאס שקורה כאלה דברים!!

זו חשיבה כל כך יפה....ממליצה בחום לכוווולם!

בן שלא מתקשר יומיים אחרי שקיבל מס' טל'?

ובת שנעלבה כי הוא לא שילם עליה?

ומי שמורח סתם?

ומי שמתארס אחרי פגישה, חצי פגישה?

ומי שזורק בסמס?

ומי שזורק דרך השדכנית?

ומי שזורק כפכפים?

ומי שזורק גרביים בסלון? (חכה שתתחתן, היא תתעצבן!)

שמות (מקוריים בלבד ובאוירה פורימית) יתקבלו בברכה...

הייתי חושבת שאולי ה' מנסה לחסוך לי איזו פגישה..D:

אחרי הפגישה השנייה זה עדיין התחלה, באמת לא תמיד מוצאים על מה לדבר וזה יכול להלחיץ כל אחד,

לדעתי תחשבי על נושאי שיחה שמעניינים אותך או אותו, וחוץ מזה גם אם את חושבת שאין על מה לדבר, לפעמים גם השתיקות יפות....

בכל זאת אתם רק בהתחלה, ובע"ה כשזה יתפתח והקשר ירקום עור וגידים- אל תדאגי, כבר לא תפסיקו לדבר...

שיהיה המון בהצלחה!

מקווה שעזרתי 

אין דבר כזה שנגמר על מה לדבר,

אתם תצליחו, פשוט תמצאו נושא שמעניין אותם.

כולה פגישה שניה,

זה לגיטימי לחלוטין.

תראי, לפעמים מאוד קשה פשוט לשבת ולדבר,

לא כולם פטפטנים גדולים,

ובכלל ממש קשה לדבר אה ועל דא עם מישהו שבקושי מכירים.

אז מה עושים?

מכינים מראש נושאים לשיחה,

בימים יותר יפים שלי,

הייתי פשוט רושם בטלפון כל מיני נושאים מעניינים לפגישה,

אפילו דברים שעברו עליי במהלך היום.

אבל אני יקה, אין מה לעשות...

שפרהלה,

בסה"כ פגישה שנייה, אי אפשר לדעת כלום. נראה שלא יהיה על מה לדבר והופס העברנו 3 שעות של שיחה.

מה גם ש-מי מפחד משתיקות?

ב"הצלחה אחותשלנו!

מעדיפה פרה קטנה

זה אומר שאת לא היא, כי היא נמצאת אצלך ביד

רוצה שוקולד? פרה!

אבל תחזירו לו:

תשים כובע, טמבל!

רוצה זית סורי? דפוק!

רוצה אורז? פרסי בוואקום!

הייתי פעם באיזה מסיבת טובישבט אצל חברים,

ועל השולחן היתה צלחת עם קוביות שוקולד פרה.

אני מסתכל, וישר שואל:

'הי! מי לקח את הפרה הגדולה?'

ובעלת הבית (הלא קטנה) עונה לי:

'הפרה הגדולה...'

ששווה כל אסמס/שיחה/מחווה אחרת..

אני תמיד מעדיפה דף נייר ודיו של עט.

יותר נוגע ללב, יותר מוחשי, יותר אמיתי-

מכל מסרון.

הלוואי שהיו יותר הזדמנויות.

בחורה יכולה להיות מספיק בוגרת והגונה כדי להגיד 'לא' בדיוק כמו שהיא לא שוכחת לענות 'כן' כשזה נראה לה. כמובן שאותו כנ"ל לגבי ילדים. {סליחה, בנים}

זה לא "מי רוצה להיות מליונר" שאם עובר הזמן בטלה השאלה. כבוד מיני-מינימלי. העובדה שזו תופעה רחבה לא נותנת אישור להעלות את הלגיטימציה להתנהגויות שכאלה.

{ועכשיו לחצי הלא רציני- אפשר גם הפוך. לבחורה ניתנות 30 דק'/שניות להשיב תשובה, ואם לא- השאלה עוברת למשתתף אחר }

צריכים להיות מפוכחים.

בבינוניות נילחם בכך שניצור ונשאוף למציאות שבה נבין בעצמנו שלהשאיר מישו "מרחף"

במשך ימים, זה עפעס קצת - איך אומרים - בעייתי...S=

וחוצמיזה - בכל דבר בעולם, פניתי למישהו ולא חזר אליי - טוב, התעלם, שכח, נבוך...

זורמים הלאה כאילו לא קרה כלום.

אם אחרי שלושה ימים של שקט מוחלט - אני מחליט לזרום הלאה כאילו לא שאלתי כלום -

אפשר לבוא אליי בטענות?

צריך לקבוע מה עושים עם הבחורים האלו, שמראש רואים שהם לא מעוניינים בכלל בהמשך הקשר, אבל הם "לא מוכנים" לומר את ה'לא', כי הם מחכים שהבחורה תגיד, כדי שהם יאמרו לשדכנית שהם רצו, באמת, אבל היא לא רצתה.. 

או אומר?

האם חתונה יצאה מזה?

אנחנו לא בטוחים

כי להגיע לחתונה- צריך הרבה יותר מאשר "איזה צבע את הכי אוהבת"

וגם- ל כל מי שהכירו פה- באמת טורחים לעדכן... יש מי שמתאדים להם בשקט

לפי דעתי זה יפה מאוד

כי לא הבנתי את השאלה.... היא נשמעת כמו אמירה.

מכירה כמה שעשו ככה.

ואפשר להמרח 8 חודישם, כמו חסידים.

אם לחוץ לכם, ואתם רוצים לתקתק עניינים- זה אפשרי בהחלט תוך חודש וחצי.

עם ארגון אינטנסיבי.

ההורים שלי, למשל, לא מוכנים פחות מחודשיים-שלושה.

ואני מבינה אותם.

התכוונתי ממוצע... חודש וחצי זה לא רלוונטי כרגע... 

זה אולי יישמע מצחיק או עקום לגמרי אבל התוכנית היא לקראת סוף אב תחילת אלול... ואני מנסה להבין למתי אמורה להיות מתוזמנת ההצעה...

הלוואי זה מדבק כמו שמחה! |תסכול|

שי, שיהיה בשעה טובה!

יש מנהגים לגבי הזמן שבין האירוסין לנישואין-

לפי קהילות, חסידויות ולפי הנורמות החברתיות אליהן אתה משתייך.

בפועל - אפשר לארגן חתונה בשבועיים,

אבל רוב האנשים מסביבי בחרו לעשות זאת בחודשיים-שלושה,

כדי שיהיה קצת יותר בנחת,

וכמובן- אני חושבת שזה זמן בריא לעיכול נכון, ללמידה רוחנית והכנה ראויה למעמד,לחיים החדשים.

בהצלחה! לא באמת משנה כמות הזמן אלא האיכות שלה!

זו תקופה נורא קשה.

בפועל גם אפשר לקחת 2 עדים ופרוטה וללכת לרב... רבע שעה וסוגרים עניין.

בע"ה שיהיה גם לך (ולכל באי הפורום שעדיין מחפשים) בהצלחה!

הזמן האידיאלי זה בין שלושה לחמישה חודשים ...אבל כל אחד זה אידיוידואלי לעצמו.. עדיף כמה שיותר מהר , אבל לא לארגן ממש בלחץ , לנסות לארגן בנחת . וצריך כמובן להתחשב גם בכלה , שיש לה מלא הכנות....

ב"הצלחה!

לדעתי - עשה את תקופת האירוסין קצרה.

אנשים נוהגים לבלבל את המוח שזו תקופה "מקסימה"...

היא בעיקר הרבה הכנות, חיכוכים חדשים שמתגלים כתוצאה מהעבודה המשותפת..

נכון, יש בה גם הרבה אור ושמחה, וחן חדש שמתגלה בבן/בת הזוג..

אבל היא בעיקר מתישה.

וגם לשניכם - קשה!

תעשה אותה קצרה אחויה!

אפשר גם לארגן חתונה תוך חודש..

בעקרון מרבית הדברים שנחוצים, הם דברים שחושבים עליהם מראש- מטבע הדברים, כך שיודעים למי לפנות..

וגם אם לא חושבים על העניין, בעקרון אין כל כך מה לארגן ואת מרבית הדברים אפשר לסיים תוך שיחת טלפון או פגישה אחת..

העניין של הדירה ושמלת הכלה זה משהו שיכול לקחת קצת זמן, אבל גם שם זה לא מחייב

ברכה והצלחה שתהיה שמחה בהכנות..

החלטות טובות

עזרתם לי לקבל פחות או יותר פרופורציה...

נבהלים "מה כ"כ מהר?"

אבל הרבה אח"כ מצטערים שלא קיצרו לחודשיים כי זה כבר מורט ת'עצבים יותר..

בהצלחה!!!!

זו תקופה מאוד לחוצה ולא מעט לעיתיתם מלווה במתחים.

בין בני הזוג, בין המשפחות (המחותנים).

איזה אולם? איפה יגורו? יש\אין דירה.. איזה אולם כמה כל צד ישלם וכו'.

לא צריכים להוסיף לזה לחץ של זמן...

אני מכיר אמהות של חברים שלי שבאו לחתונה חולות מרוב שהכל היה לחוץ בזמן..

דווקא ככל שיש יותר זמן- כך הלחץ גובר

ההכנות כשלעצמן לא מאד מלחיצות. הרי מה יש כבר לעשות..? צלם? להקה? לגשת ערב אחד לשבת על תפריט?

מה שיותר מלחיץ הוא מה שהתקופה הזו מביאה איתה על צדדיה הטובים וגם הפחות 

זה לא אומר שלכולם מתאים להתחתן תוך חודש, אבל אני בהחלט חושבת שלא אלמנט הזמן הוא המלחיץ אלא התקופה כשלעצמה

לקח לבלונדינית שבי הרבה כדי להבין את השנינות מתוך סבך הנוסחאות

לכן אמר "...את מגישה".

מ.ש.ל.

רק ככה דברים עובדים פה..

תשאל את ירחמיאל..

אנחנו מבינים שזה בגלל שאתה נורא עסוק.

אבל זה נכון..

למרות שיאמר לזכותך שאתה ממש משתדל  הכי מהר שאפשר..

בס"ד בר"ה

זה בכלל לא קשור לפורום הזה, זה לפורום ההוא, השני..

ומי זה בכלל ירחמיאל? |כועס|

ואני מציעה שהירחמיאל הזה ידבר עם המיואש מהחיים הזה,כי אחרת בלי שהוא ישים לב יקראו לו יהוידע-אל או משו כזה...

אז ירחמיאל,תפוס פיקוד!!

ואפשר לקרוא לו יואש בינתיים

טוב,נשאל אותו..

(אחרי ירחמיאל אני לא לוקחת סיכון..)

מיואש מהחים,מה דעתך על השם: יואש?

אחח.. נראה לי מתפתחת לי דסלקציה..

בכולופן,כתמי,חשבתי על זה: אם הוא רוצה להחליץ כינוי סימן שהוא כבר ל-א מיואש..

אז יואש לא מתאים פה..

מחלקת השָמוֹת

רק אני לא יודע איך מחליפים!

אבל אולי פשוט... תפתח ניק חדש?!

ותיזהר עם מה שאתה אומר כי השם הזה עלול להידבק אליך מבלי יכולת לרדת..

לא זוכרת כמה, אבל מעל 500 ש"ח..

הכי טוב להתקשר אליהם ולשמוע בדיוק את האפשרויות.

לגבי קופ"ח - אין לי מושג, טרם זכיתי לעשות..

בהצלחה לכם.

בעזהי"ת.

1. 3 חודשים עד שהתוצאות מגיעות, עולה הכי זול.

2. 3 שבועות עד שהתוצאות מגיעות, קצת יותר יקר.

3. בין 3 ימים לשבוע עד שהתוצאות מגיעות, עולה נורא יקר.

פשוט תתקשר אליהם ותשאל. ואל תשכח לציין איזה ביטוח רפואי יש לך, זה מקנה לך הנחות משמעותיות..

ואת שאר הדברים בענין אתה יכול לקרוא פה>>>>

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t413641#4933606

 נחמד זה טוב מאוד בשלב זה. אם לא היה משהו חריג שמפריע לך אין כל סיבה שלא להמשיך.

מאחלת לך שתגיעי לידיעה מהר. אם יש משהו שמשגע זה חוסר הידיעה הזה..

ב"הצלחה אחותי!

אחרי פגישה אחת? זה הכי טבעי בעולם...

ולפעמים יש דברים ברורים אחרי פגישה אחת, אבל אם אין שום דבר שלא,

אז ברור שממשיכים...

בהצלחה!!

מחשיבים גם את השיחות אישיות או הצ'אטים בג'ימייל?

אבל בכללי נראלי בהתחלה פעם ביום זה מצוין..

ואחרי זה- זה עולה בהדרגה לאט לאט..

בהצלחה!!

תפקידו של הגבר להיות רוחני.

בכללי- תפקידו של הגבר להיות הסמכות ההלכתית והתורנית בבית
והאישה פחות להתעסק עם זה.
יש רמות שונות וזה משתנה מזוג לזוג- ואני חושב שאסור שזה יתהפך. 

וזה לא סותר את היכולת שלה גם להיות על הקרקע,

רוחנית היא תמיד תהיה יותר מהגבר.

הלוואי שתהיה כמוני שתוכל להבין אותי לפחות...

* (=כוכבית נצל"ש) - אנא השם, שתהיה קצת, אבל ממש טיפ'לה, פחות שלומפרית ממני... =S

בעזהי"ת.

מחבל נכנס למרכז הרב. יורה 8 יריות באוויר.

כמה הרוגים?

(חלום חייהם של הרבה...)

קצת טאקט בחיים לא יזיק

כנ"ל קיש

ולמה את שואלת אם את לא מחכה לתשובה....

בעזהי"ת.

והזהרתי בכותרת מפני בדיחה שחורה.. לא חייבים לקרוא.

(בתור מי שמותר לו לומר בדיחות שחורות על הנושא...)

שתעיר אותך מדי פעם, אם שתיכם תהיו רחפנים זה לא טוב....

השאלה אם אני בסדר בתחום זה, היא אגב שאלה אחרת...

(שהתשובה המסתברת אליה היא לא )

זה שמישהו רוצה אישה מעשית זה לא אומר שהיא שקועה בעולם הזה

היא יכולה להיות רוחנית ובמקביל להיות מעשית

אבל אני לא בטוח לגבי ה"עקרת בית טובה"...

אף אחת לא מתחתנת עם כולם..

אז האמת היא, שיש כאלה ככה ויש כאלה ככה.

ואם מישהו יגיד לך שצד אחד הוא "טוב" וצד אחר לא - זה לא נכון.

תלוי מה מתאים לכל אחד.

ובכל זאת, טוב שיהיה בכל אחת גם מהצד השני:

"חוש מעשי" בלי "נשמה" - זהו בעיה לאנשים שיש בהם קצת "מעֵבֶר"..

וגם אשה רוחנית - צריכה בסוף להיות קצת "באלאבוסטע"...

ואם מישהו "מפחד" ממשהו,

זה פשוט בגלל שזה לא מתאים לו אישית, או שלא כ"כ מכיר.,לדעתי.

וגם צריך לדעת שהחיים עושים את שלהם - בדרך כלל לצד המעשי..

אני מכיר מישהי שהיתה מאד עם התענינות רוחנית ושל לימוד וכו'..

והתחתנה עם מישהו שחיפש כזאת (וחנה טאו "הזהירה" אותו שעם אשה כמו שהוא מחפש, יהיה לו בלאגן בבית... והיא מזכירה לו את זה בחיוך כל פעם שיש בלאגן מופרז..)

והקימו בית נפלא - הלוואי על כל ישראל - עם הרבה ילדים;ועם השנים, האשה כמובן גם נהייתה, כביכול, מעשית יותר, בלי לאבד מהרוחניות, והיא בעלת בית מצויינת, ביחוד בהנהגתה עם בעלה וילדיה, שזה חשוב בהרבה מה"זריזות" של הספונג'ה...

ולמה "כביכול"? כי באמת לפני הנישואין, בחורה כלל אינה עומדת מול המציאות הזו. אשה שהיא רוחנית במובן החיובי, (לא מדבר כעת על "פרופסור" ללמידה..) דהיינו - גם עם מחוייבות למידות טובות, לזולת וכו', ליישום מה שהיא לומדת ואוהבת - ממילא תתפתח גם, דווקא מתוך עולמה הרוחני, לזריזות מעשית בביתה, בלי לזנוח את הרוחניות.

לפעמים, זה נותן הרבה יותר כח למעשיות, מאשר התכונה המעשית בפני עצמה.. (יש כאלה שמייעצים לנשים איך למצוא "ערכים" במעשיות כדי לא להישחק. אחת כזו - יש לה הרבה מזה בתוך עצמה כבר..)

[ואגב, אם מתחתנים עם מישהו שהוא תלמיד חכם, לפעמים זה "מאזן".. כי הוא רואה מה זה "רוחניות" שהושקעו בה שנים רבות של לימוד... ואז קל לה יותר לקחת מהמשבצת המעשית של הבית, בלי סתירה להמשך ההתפתחות הרוחנית שלה]

הנחתי שזה הענין.

אל תפחדי בכלל,

את בסדר גמור. לגמרי.

ומי שיתאים לך - ישמח דווקא בזה..

אל תדאגי.

[אגב, בסוגריים המרובעים בסוף ההודעה הקודמת, צריך להיות: "כי היא רואה.."

כי תכלס מה שהכי יעיל זה משהי שתקתק תעניינים

אני יותר מחפש את הרוחנית, כי עם מישהי מעשית בכלל לא תהיה לי תקשורת. ברמה הכי בסיסית.

אולי יהיו בעיות פרקטיות-אבל זאת כבר קומה 2.

גם וגם, אבל שיהיה מתאים לי, ברמה שלי..

זה נראה לי שאלה כ"כ אישית כלפי כל אחד,

אבל מה שנראה לי שכל אחד יגיד זה - לפחות שתהיה מישהי שהיא לא רק רוחנית.. צריך שתהיה "קצת" על הקרקע..

אני הייתי מעדיפה לדבר על עצמי (מתי לי יש ריח רע מהפה) מאשר לדבר ישירות על העניין.

לא יודעת לייעץ לך מה להגיד... זו באמת שאלה קשה.

אולי תציעי לו מסטיק מנטה?

שירמוז לו בעדינות....

אפשר להציע לחבר הזה שיאמר לו -

תשמע, אתה בחור מצוין, אבל תדע שלפעמים יש לפה שלך ריח לא כ"כ טוב..

אז אני, חבר שלך, מה איכפת לי.

אבל לבחורה שאתה יוצא איתך, בטוח זה מפריע - ככה זה בחורות - והיא בטח מתביישת להגיד לך.

אז תהיה טוב ותעשה משהו...

יכול להיות שהוא אפילו ישאל אותך אח"כ אם זה באמת הפריע..

תוכלי לענות שזה בלי שום פרופורציה לאישיות, אבל ממש תודה שהא עשה משהו בענין...

בס"ד

אני מתביישת לדבר עם החבר שלו, (זה שהכיר בינינו),

הייתי מעדיפה לרמוז לו בעצמי,

אבל כיצד???

<צ>

באמת לא נעים. לחץ חדש נוסף לשק- איך בכלל עולים על עובדה כזו?..:S

--

עם החברים שלו.

בשום פנים ואופן!

האם את היית רוצה שהוא ירכל עליך עם אחרים?

על מנת לא לפגוע ולא להעליב וכו' את צריכה להציג את העניין כאילו כרגע, בדיוק היום, יש לו ריח מוזר מהפה.

כלומר - לא פעמים רבות, לא בעיה שמפריעה לך ומעסיקה אותך, אלא במקרה באותו יום בו אתם נפגשים שמת לב לעניין.

אפשר לשאול כאילו בצחוק אם הוא לא צחצח שיניים או אם הוא אכל משהו או שבדיוק היה אצל רופא שיניים 

סביר שמאותו רגע הוא יתחיל לשים לב לנושא.

כך זה פחות יעליב/יביך וכו'..

אם לא צחצחתי שיניים...

גם אם זה היה בצחוק.

הייתי מעדיפה שהיו אומרים לי בצורה ישירה עם עדינות רבה..

וכדי שהפאדיחה והחוסר נעימות לא תישאר לזמן רב- לא לחפור על העניין ולעבור לנושא נחמד וקליל.

בהצלחה =]

את: אני קצת רגישה לריחות

הוא: לריחות?את רגישה באופן כללי

את: יכול להיות אבל גם לריחות

הוא: אני מסריח??

את: לא, ממש לא..אבל לפעמים כשאנחנו

נפגשים יש לך קצת ריח לא טוב מהפה..גם לי זה

קורה לפעמים - אני בטוחה

הוא: אז למה לא אמרת בהתחלה?

את: קצת התביישתי לומר לך בפנים

הוא: אז מעכשיו והלאה כל מה שיש לך לומר - אל

תשמרי בבטן..פשוט תגידי. סגרנו?<

את: ל"ג בעומר?

הוא: אמממ...סגרנו

בס"ד

הצחקת אותי..

באמת אנסה להעלות את זה איכשו,

בע"ה, מקווה שיסתדר..

תודה רבה לכולכם!!

אתם ממש מעודדים, וכיף שאתם פה..

תוכלי לספר לו שאת קנית תרסיס לפה/מסטיק לעיסה, כדי לשמור על פה נקי. הוא בטח יאמר לך-מה פתאום?? הריח בסדר גמור, אחרת איך היינו שורדים ביחד עד כה? ותוכלי לענות שהוא אולי צודק, אבל ריח פה זה דבר שבעליו לא כ"כ חש בו, והסביבה כן, והחברה הכי טובה אמרה לך.. לכן חשוב לשמור על פה נקי..זה בטח יגרום לו לבדוק את עצמו. ושיהיה במזל טוב! בעיתו ובזמנו!

הכי מכבד להעלות את העניין כמות שהוא. ובעדינות. רמזים יכולים להעליב יותר מהערה ישירה..

- אולי אם הוא קורא עלון שבת שאפשר להעלות שאלה בשו"ת שם או משו כזה ..

- לקרוא יחד כבדרך אגב באינטרנט על העניין הזה וסיבותיו (זה יכול להיות בריאותי. תעייני)

במצב כזה תוכלי גם כאילו לשאול על עצמך קודם..

מי יתן ומתוך כך תזכי לרדת פורום אחד מטה : )

תספרי לו סתם באופן כללי,

שמי פה זה דבר טוב וכו'.

ושאת משתמשת בעצמך וכדומה.

אני אומרת להם ככה (לפי מידת הקירבה): 1. יש לכם ריח לא נעים מהפה.

2. קחו מסטיק

3. נכון שאתה רעב? יש לך ריח של צום...

שידעו.. כמו שהייתי מעדיפה שיגידו לי מאשר שירמזו לי דרך אדם שלישי ויעשו מזה טררם.. לפתור את זה בפשטות והוא יבין.. אני בטוחה שהוא גם לא יהיה מאושר אם תריחי מזיעה..

(ריח יכול להיות כשעובר זמן בלי לאכול)

אתה צריך להבין בגיל שבו יהיה מתאים להתחתן, שאתה לא יכול בלי זה, תוך הבנת המשמעות של העניין [יש אנשים שמתמקדים באולם ובשבע ברכות, ושוכחים שאח"כ יש חיים אחרים]. קשר עם בת דודה-נישואי קרובים לא ממש מומלצים, אתה ממש מחובר אליה.?

אותה אחת שהוא מדבר עליה לא מעוניינת בזה..........תודה

סחתיין על האומץ

אולי בזכותך זה יהיה מקובל פה.....

ויש שרשור הכרות נעוץ למעלה, את מוזמנת לדפדף בו!

אבל לשאול מקובל אם לעשות את זה - זה לא מקובל..

לעצם העניין - כל הכבוד על האומץ, היוזמה, הנחישות, ההתמדה...

מי יתן ומתוך כך תמצאי את החצי השני שלך שמסתתר לו אי שם..

ברוכה הבאה!

נ.ב.

יהיה רצון שתעברי פורום אחד למטה עוד השנה!

אם היית בחור- הייתי מתחתנת איתך...

כמובן, עם הזהירות הראויה...

כי ראיתי שלא הרבה עשו, אבל סחתיין! דווקא העלית לי רעיונות..אבל לא לכאן..

אם יש בחור שמתבייש לפנות אליה אישית- שיפנה למנהל עקיבא!!!

שכוייח!

הרבה פעמים זה דווקא הרבה יותר טוב.

זה גם תלוי ביכולת ההכלה של שני הצדדים.

אני מכירה אנשים ממש מדהימים עם בעיות קשב וריכוז! זה לא אומר כלום על האופי של הבנאדם.

אם זה מתאים אז זה לא צריך להשפיע ברמות...

לפעמים זה האנשים הכי טובים...

את מחפשת תלמיד לכיתה שלך?....

לגופו של אדם כמו כל אדם

[מה שה"איבחונים" עושים היום...]

וכמה לא?

המווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון

(מידע)

התכוונתי לאו דווקא לכך שפלוני מאובחן או לא..

אלא מה שגורמת "תרבות האיבחונים" - שאפילו לגבי שידוכים, עולה כזו שאלה, לגבי "בעיות ריכוז וקשב"..

אני לא חושבת שזה בעייתי.

לדעתי הנפיצות דווקא תורמת לעניין

אילו זו הייתה בעייה נדירה יותר - לא היו רוצים להתעסק איתה מלכתחילה.

ב"הצלחה רבה לכולנו!!!!

לא הייתי רוצה, כי בשביל מה מתחתנים?

אל תהיו גברים גדולים, בטח אני מוכן להתחתן עם מישהי קפיצית, כי זה בכלל לא נחמד בפועל, שאתה מנסה לדבר רציני, והיא מעבירה נושא או לא מקשיבה.

יש גבול לכמה אפשר להשליך על ה"בעית קשב וריכוז". אולי היא לחוצה, אם סתם היא זזה תוך כדי דיבור קצת,

או צריכה לעשות משהו עם הידים או משהו, אז לא כ"כ נורא.

וברורה.

מה שמשליכים עליה - אמיתי לגמרי!!

זו בעייה אמיתית, והתסמינים שלה לא מומצאים...

בל"נ אעלה לפה (אם אצליח) סרטון שמעביר קצת (למי שאין את הבעייה הזו ב"ה) את מה שעובר על מי שיש לו בעיות קשב וריכוז

הראו לי אותו...

מדהים

(לא מדבר על פורום הורים וכד')

עוד יהיו כמה שיתחילו לפחד להכיר ...

הרי זה מציג רק צד בחיים, ובמגמה "לחדד"..

חסרות פה סיבות שאנשים חוקרים אם לא כדאי "לפסול" בגללן?...

ענ"ד

צודק

לא חשבתי על זה

ולמי שחשש - הם לא מאבדים ריכוז תוך שנייה..

(מניסיון)

יצאתי פעם עם מישהו עם בעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות (מה שנקרא ADHD)

מדובר באדם שלא עשה תעודת בגרות ולמען האמת בקושי סיים תיכון.

הוא גם לא החזיק מעמד בצבא.

התחיל מלא קורסים אבל לא הצליח לסיים אף אחד מהם.

ועכשיו מחליף עבודה כל כמה חודשים.

בהתחלה זה נראה נורא מסעיר כי יושב מולך אדם שהספיק הרבה בחיים.

אבל לאט לאט קלטתי שהוא התחיל המון ולא הצליח לסיים כלום בגלל הפרעת הקשב והריכוז ובגלל ההיפראקטיביות.

הוא לקח דווקא קורסים שמתאימים לאנשים עם קושי כזה אבל הוא לא הצליח להתאפס על עצמו.

 כדי לצאת עם מישהו עם קושי כזה צריך לקחת בחשבון שייתכן שיהיה מאד קשה לו לפרנס אם הוא לא לוקח ריטלין פשוט כי העולם של היום לא מותאם לאנשים כאלה.

ומצד שני אם למישהו לא עקרוני שהצד השני יפרנס, אין עם זה בעיה.

יצאתי עם עוד מישהו עם קשב וריכוז בלבד והיה לו קושי לשבת הרבה זמן ולדבר. הוא פשוט היה מתנתק לפעמים.

אגב, אפשר לשאול את אותה השאלה גם על מחלות נפש למשל (כן. גם עם מישהו חולה נפש יצאתי...) ובשורה התחתונה צריך לשאול את עצמינו כמה שאלות

1. מה האדם מולינו עושה כדי לטפל בקושי

2. מה האדם מולינו עושה כדי להתמודד עם הקושי.

3. האם אנחנו מסוגלים להכיל את הקושי שלו מתוך ידיעה שזה לא משהו שהולך להיעלם.

ולפי זה להחליט.

אגב, רמת המוסחות של אנשים עם הפרעות קשב היא תלויית סיטואציה כך שבהחלט יכול לקרות שאדם יאבד ריכוז תוך שניה אם יש לו כמות נדיבה של גירויים שמסיחים את דעתו.

והיום גם אנשים עם מגוון ADHD יכולים לחיות חיים נורמליים בעזרת ריטלין..

אל תסממו את עצמכם למוות, יש שיטות לחיות גם בלי ריטלין! וזה נחת..

כל אחד עם ההשלכות של אופיו על חייו - כמו בכל נושא (כמעט)..

יש מקרים ממש להיפך ממה שכתבת - והתכונה הזו רק מסייעת להם.

ויש כאלה - כמו שהזכירו - שלוקחים ריטלין כשהם צריכים להתרכז בלימוד וכד'.

ולא נכון לומר ש"העולם של היום לא מותאם לאנשים כאלה"..

ויש כאלה שקשה להם להתרכז בשיעור - אך בשיחה אחד על אחד הם יכולים לדבר שעות (מי אומר שצריכים לשבת כל הזמן?..).

גם יש כאלה שה"היפריות" מאד עוזרת להם לפרנסה: בעלי יוזמה, מרץ, מקוריות, מוצאים עבודה איפה ש"מיושבים" אפילו לא היו מחפשים..

"הכל לפי מה שהוא אדם"..

ענ"ד.

חתן זה ל-א חברותא!!

(אגב- גם חברותא עם הפרעות קשב זה אחלה דבר! )

בזוגיות עצמה- יש מקום ללמוד להבין איזה התנהגויות של הבנזוג נובעות מ או צריכות עזרה וחיפוי- כתוצאה מההפרעות קשב.

אני לא אומרת שצריך לפסול מישהו עם הפרעת קשב וריכוז.

אני אומרת שצריך לבדוק את זה.

אכן הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים וצריך לבדוק את זה כמו כל חיסרון שיש באדם.

צריך לברר איך זה משפיע.

להגיד לעצמך "ברור שכן" אולי הופך אותך (לכאורה) לאדם יותר מכיל ומקבל וסבלני וכו אבל יש בזה לדעתי גם קצת עיוורון זה משהו שמשפיע על החיים מאד וזה לא כזה פשוט.

האדם ישצאתי איתו מאד יצירתי ומוכשר בטירוף. זה לא סותר את זה שבנתיים הוא בן 28 ולא מצליח בגרוש לפרנס את עצמו כי הוא כל רגע מחליף עבודה.

להגיד "יש כאלה ש..." זה מאד טוב ויפה אבל מה אם בידיוק האדם שאתה יוצא איתו הוא לא כזה? מה אם הוא לא מוכן לקחת ריטלין? מה אם כן קשה לו להתרכז בשיחה ארוכה?

צריך לבדוק את הדברים האלה לעומק.

אגב, להפרעות קשב יש מרכיב גנטי מאד חזק. צריך לקחת גם את זה בחשבון. אני לא אומרת שצריך לפסול  בגלל זה. אני אומרת שצריך לקחת את זה בחשבון, לחשוב על זה.

כי לא ההפרעת קשב היא מה שמפריע פה-

אלא החסר יכולת של האדם להתמיד בעבודה אחת

(אולי הוא צריך הסבה מקצועית? אולי... לא את תשני אותו ככה)

אדם שהוא יציב באופן כללי, וסבבה

ויש לו הפרעת קשב

נכון- לא תמיד מתאים לנסות לשחנ"ש איתו 100 שעות רצוף- כי הוא מאבד אותך....

אבל מצחילים לפתח דפוס זוגיות- שמתאים לכם

ואם זה גנטי? אז מה?

זה לא מחלה ח"ו

(חוששים לגנטי לדעתי בדברים כמו עיוורון\ שיתוק מוחין\ מחלות אחרות\\\\ לא על דברים של  איכות חיים!)

כמו כל בעיה רפואית.

לטובה

יש המון יתרונות להיפרים..

השאלה היא מה הוא עושה עם זה. אם הוא לא יכול לשבת בשקט- ומתעל את זה למקומות חיוביים של עשיה ונתינה (הוא יסדר את הבית כל הזמן ) או שהוא סתם נותן לעצמו לזרום עם זה..

ולא תמיד חייבים ריטלין כדי לתפקד נורמאלי. מכירה הרבה שעושים את זה בכוח הרצון. (למרות שזה מאד תלוי עד כמה המצב קשה..)

זה תלוי מה ההשלכות של זה, באיזה רמה, את מרגישה את זה או שאת רק יודעת את זה?!

אני נזכרת שנפגשתי עם מישו, שהיו לו בעיות קשב וריכוז.

הוא אמנם לא סיפר, אבל היה קשה לא להבחין בכך-

כל כמה דקות היה צריך לקום, לשנות מקום, לעמוד, להיזכר על מה דיברנו-

תכל'ס זה דיי שיגע...

אבל פעם היה בחור שהיה לו קצת בעיות קשב וריכוז ובכלל לא הייתי חושבת אם לא היה מספר לי!!

קיצר, תלוי -

בך, כמה מפריע לך.

בו, איך וכמה זה מתבטא אצלו.

ובשניכם, במוכנות לאהוב על אף עניין כזה (או כל עניין אחר..)