|עוגיה שוקולד|

רוצה לספר לנו?

ברור שמוגזם...

אולי כ"כ התרשם, שהוא בעננים

.

לא סיבה להתעלם מבן אדם למשך 5 ימים.

(ומי שמכיר אותי ,יודע שאני עסוק ומוצף...)

אחותי, תרימי טלפון בעצמך...

רק נקווה שלא קרה לו כלום..

לי היה מקרה דומה לשלך ואז הסתבר שהוא ל"ע עשה תאונה והפלא עם כל הזכרונות הלכו קפוט..

אבל עדיין.........

תתקשרי אליו את

שמעי סיפור...

חברה שלי יצאה עם בעלה-לעתיד,

היה נחמד ומושלם,

וגם היא כמוך, התייבשה יומיים בציפיה לטל' ממנו.

בסוף היא שלחה לו אסמס: "יש מצב שנדבר היום?"

הוא מתקשר מיד והיא נוזפת בו: "למה לא התקשרת?! חיכיתי!"

ומה הוא עונה: "מה? גם אני ממש רציתי להתקשר, אלא שחשבתי שצריך להמתין שבוע..."

איאיאי, תמימות של בייני"שים...

סימסת לו אות חיים וציפיה?

שלא תביני לא נכון, גם אני הייתי רותחת משתיקה כזאת.

אבל כדאי לדעתי לרמוז לו שאת ממתינה.

את צודקת, זה כ"כ מתסכל וכ"כ לא מוסרי..

אבל אולי כדאי להסתכל בעין טובה, לפחות עד שתתגלה האמת:

ייתכן מאוד שמת לו הפלאפון,

ייתכן מאוד ששכח ת'פלאפון בבית וכל השבוע בישיבה, אין לו את המס' שלך ומתפדח לבקש שוב ממישו,

ייתכן מאוד שאולי חושב שאת אמורה להתקשר- חוסר מודעות,

ייתכן מאוד שאולי חשב כבר בפגישה שאת לא מעוניינת בעקבות איזה משפט ומבחינתו העניין תם,

ייתכן שהוא ח"ו נהיה חולה וממש לא רוצה שתשמעי אותו גמור וכמובן יש לו פלאפון "כשר" בלי SMS.

ייתכן..

ייתכן..

אם את כבר ממש מטפסת על הקירות- תתקשרי אליו בעצמך!!!

מחכים לשמוע את הסוף האמיתי של הסיפור, מסקרן...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t395079#4727766

פעם אחת גם אני יצאתי עם בחור שהחליט להעלם..
אני בן אדם קצת מוזר שסומך מאוד על התחושות בטן שלו.. ידעתי שמשהו לא בסדר ולא בגללי..
אחרי אם אני זוכרת נכון (זה היה ממש מזמן) 3 ימים התקשרתי בעצמי ולא כדי לדעת מה התשובה של הבחור אלא כי התחושות שלי אמרו שאם הוא לא התקשר אז קרה משהו רציני...
הבחור מסתמא היה מאושפז עם חשש לאבנים בכליות..
מאז למדתי שלא כולם מתעלמים מחוסר טאקט..
אולי תנסי להתקשר את אפילו שזה לא הכי "מקובל"?

והבחור לא ענה....

הוא גם התקשר אלי וניתק... אז כנראה שהוא לא מת... 

בסוף דברנו ואמרתי לו שפעם הבאה גם אם הוא ישלח sms זה יהיה נחמד!

ואמרתי לו שזה קצת פוגע לעשות דבר כזה!

(לידע כללי הוא לא בישיבה...)

בסך הכל, את זאת שתסבלי מהכעס שלך, לא הוא.

תתקשרי ותדברי איתו

וכמו שהציעו, תנסי לא לבוא לשיחה עם ההחלטה ש"בגלל שהוא לא התקשר אז ביי ביי"

תנסי לשמוע ולהבין את הסיבה שלו

ורק אם היא לא מספיקה, תגמרי את העסק.

ומומלץ בעדינות (כל השיחה), כעס ועצבים לא רק שלא יעבירו את המסר אלא סתם יכולים לגרום לויכוח.

שישאיר הרגשה רעה (יותר ממה שעכשיו) אצלך ואצלו.

הרבה הצלחה!

הוא כבר היה בגישה של בה ביי...

כלומר הוא לא התקשר כי הוא לא היה מעוניין!!!

זה מה שמעצבן אותי!!

מה אכפת לי אתה לא מעוניין סבבה אני ילדה גדולה אני מסוגלת להבין...

אבל זה מעצבן מה הוא לא מסוגל להתקשר ולומר "תשמעי לא מתאים??" 

זה לא שיחה של שעה!!!!

וממש לא התעצבנתי בשיחה... הייתי ממש עדינה! אבל ממש!!! 

מבין את הכעס שלך!

והוא לגמרי לא בסדר (בלשון עדינה)

רק שתדעי, שבזה שלא התעצבנת, רק הוספת לעצמך טוב!

כל הכבוד לך, בשיא הכנות.

זה ניסיון קשה ממש!

כ"כ קיוותי שיהיה סוף אחר לסיפור הנ"ל..

מעציב לשמוע שעניין הרגישות לא נפוץ אצל כולם.

תראי את זה ממש כתיקון שמקפיץ אותך ומקרב אל האחד והיחיד.

1. במקרים בהם הבחור לא מתקשר לאחר יותר מ24 שעות הבחורה תקח יזמה ותתקשר לבחור לראות מה קורה.

הסבר: מקרה זה הינו חריג לאור החוק הקובע כי על הבחור להתקשר ביום שלמחרת הפגישה.(אוה"ש א ס"ק ב)

(אורות השידוכים ט' ס"ק ל)

חייבים להוציא מהדורה מורחבת ומוסברת היטב של 'אורות השידוכים'..

ומאחר ורק אתה מחזיק בעותק המקורי.. אז....

ויום אחד אני אולי אצליח להבין מי הראשון שחשב על כל הכללים המוזרים האלה של הדייטים..

צריך להוציא אותו לפנסיה..

תמיד אני מופתע מחדש שיש אנשים שלא מכירים את כללי המשחק, אך כמו כל משחק גם כאן יש כללים שהם נרכשים, נלמדים.

מה שאת מציעה זה רעיון טוב, אשמח אם תפתחי שרשור עם כל כללי המשחק וננסה לקבץ מהם לספר שיצא בעז"ה עד ראש השנה הבלע"ט..נקווה שהספר יוביל לאורות בתקופת השידוכין.

כתבתי את השרשור לצומת לבכם שתדעו מה לא לעשות לבחורה!!! 

ממש לא אמרתי שכולם כאלה.. להפך רוב הבנים מודעים לעניין שאם זה לא זה את להתקשר ולהודיע...

ולמה בנות נכנסות לסרטים??

כי תכלס אנחנו אכולות סרטים... כי יום אחרי דייט פסדר מבינים למה הוא לא מתקשר אבל אחרי יומיים כבר אי אפשר לדעת...

כלומר מצד אחד אולי הוא לא מעוניין ואז הוא לא רוצה להתקשר ואז זה ממש מביך להתקשר...ואולי אפילו משפיל!

מצד שני אולי הוא כן מעוניין ואז כן שווה להתקשר ולברר...

אז לקחנו לצומת ליבנו.

יש עוד צומת שצריך לקחת אליה?

בתור בן אני לא מבין למה זה חשוב לכן הבנות לדעת כל דבר... ולמה אתן נכנסות לסרטים ככ מהר...

אבל אני מבין את... וצריך להתקשר.. להודיע.. או לפחות לשלוח SMS אפילו אם אתה עסוק!

זה ליד קיבוץ דיפטונג, באיזור של עין ערבים שנמצא ליד עין פיגועים.

^^ בצחוק...

אז מה אני יודעת שיש לי בעיות בכתיב...

גם פעם כתבתי הכחם מצפת במקום החכם מצפת בש"ל שלי וכול השנה צחקו על זה...

נו לפחות היה על מה צחוק לא כך??

בכול מקרה y.s ממך אני בחיים לא אקבל ביקורת כי אתה לא יודע איך לבקר אנשים!!

אז ד"ר שוקו תודה רבה על הביקורת אני אשתדל לשים לב שגאות כתיב... לא שאני מבטיחה משהו אבל להשתדל תמיד אפשר

ושגיאות כתיב זה הדבר האחרון שאני אתקן לבנאדם.

למה את חושבת שהעברתי?

אחרי 2 פגישות קבעתי עם הבחורה  שאגיע אליה (הייתי בשירותי הסדיר במרחק 3 שעות נסיעה ממנה)

הגעתי לאיפה שקבענו וניסיתי להתקשר (כמובן שגם בדרך ניסיתי) אך לא היה מענה.

חיכיתי 3 שעות אולי יגיע הטלפון הגואל(כן! אני פראיר!!) אבל הוא לא הגיע.

לתומי חשבתי אולי זו דרך חדשה לזרוק בחור - אך לאחר כמה ימים הגיע טלפון ממי ששידך שאמר לי שאני לא בסדר ושמחכים לטלפון ממני  ושאני לא בסדר וכו'.

לא יודע מה היה לך המקרה הספציפי פה אבל לפני שבאים לבחור בתלונות מומלץ לבדוק איתו אולי הוא התקשר והיית במקום ללא קליטה או שיש לך תקלה בטלפון(גם זה קורה).

מבטיח לכם שבעל ה "אורות השידוכים" לא ייפגע אם תפרו את הכללים ותתקשרו אל הבחור בעצמיכן.

לא תרצח! זכר...

לא תגנוב...שמור..זכור...זכר!

ולא ראיתי בשום מקום שמציון " נרשם בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד"

או "האמור נוגע לשני המינים"

אז איך את יכולה להגיד שהבנות ירגישו שזה מדבר אליהן?  

זה אפילו לא נוגע להן 

הספונג'ה התחילה כבר שנה שעברה ביפן ועוד מקומות. המשך יבוא כנראה..

בעולם קוראים לספונג'ה הזו צונאמי

סתם אחי... דרך צלחה! אמן אמן

|מצדיע|

בהצלחות יויו2

תעשה חיים!!

כי הגעתי למסקנה שהפורום גורם לי לבזבוז זמן וביטול תורה..

אם תרצה לחזור מדיי, להתפרקות והתרפקות ולמילוי כוחות בנפש-

הכניסה בהחלט חופשית ומאושרת..

לימוד תורה משמעותי!!

דרך צלחה עם הרבה הצלחה (זה אותו דבר, לא? )

 נשתמע בעז"ה בבשורה המשמחת 

כאילו שפורום זה מקום שחייבים להיות בו,

מתי שמתחשק נכנסים,

ומתי שלא- לא.

מה כל השרשורי עזיבה האלה?

לבנה גדולה, לבנה לא תפוחה, קמח מלא ניצת הדובדבן 70%, חלה מתוקה, ג'בטה ו3 פיתות עיראקיות. יהיה טעים!

כי לא הזמנת אותי.

זה לא יחזור על עצמו. 

חוצמיזה, שאין מייסע קנייֶן של חלויס - יש רק חלויס של מייסע קנייֶן.

ר' אלקנה!!!! גיט שאבעס שיהיה לך

חלאָס עם החאלֶס 

בס"ד בר"ה

סבבה לך עם החבר'ה,  אבל מחפש משהו יותר עמוק ויותר שתוכל להעניק??

מחפש מקום למצות בו את כל מידותיך יכולותיך וכישוריך???

מחפש להעניק את כל כולך לאחת והיחידה שלה הכי מגיע??

נמאס לגור אצל ההורים??

רוצה להיות יותר עצמאי???

רוצה להעביר ת'דרך שלך לדור הבא??

(כל מי שרוצה להוסיף, מוזמן...)

אתה מוכן לחתונה!!!!! (בתנאי שאתה שלם עם כל התנאים הנ"ל ודומיהם)

ובקשר לאחת- 

היא האחת בשבילך?? אין כמוה?? הכי מיוחדת, יפה מוכשרת, חכמה (בשבילך) זאת היא אחי!! זאת היא!!! תפוס חזק שלא תברח .......

אמן וכבר תמצא, ונשמע רק בשורות טובות!!!

בעזהי"ת.

זו תחושה, הרגשה.

זרימה עם עצמך..

רשימת הגורמים לצאת היא כמו פרסומת לישיבה, שירות לאומי או גרעין תורני, ורק שכחת את הציווי האלוקי להתחתן...

והרשימה של האחת היא כמו קניית מכסחת דשא...

אלא כמו שרשמה רחלקה, זו לא ידיעה כמו 1+1. זו הרגשה.

אתה רוצה להתחתן? תתחתן, למה לא?

אבל קודם אתה צריך לרצות, ולא שום סיבה אחרת מהסיבות שנמנו לעיל.

ורק אח"כ באה השאלה - אולי אני לא מוכן?

וגם לשאלה הזו יש פתרון אחד, אבל לא כ"כ פשוט.

שב עם עצמך, ותחשוב. (מומלץ להתייעץ עם רב / חבר מבוגר נשוי)

האם אני בשלב המתאים?

האם אני בנוי נפשית לזה או שאני בשלב שבו ההשקעה בזוגיות תפגע בבניין שלי שעוד לא בניתי אותו?

ועוד...אבל קשה בלי להכיר אותך...

ולגבי האחת שלך...

זו באמת שאלה קשה.

וזה מעצבן לשמוע את זה, אבל התשובה ההכי נכונה היא - שאתה תדע.

בהצלוחה.

לשירותך תמיד...

רחלקה - 

זה לא ידיעה זו הרגשה. האם זה נכון להתחתן כי אני מרגיש שזה זה?

לא אמור להיות איזה הבנה מושכלה קצת יותר עליונה מסתם תחושה חולפת?

בעזהי"ת.

לגבי השאלה "מתי אני יודע שאני מוכן להיפגש?"-

דעתי כדעת הרש. עיי"ש.

לגבי השאלה השנייה, "איך יודעים שזו זו",

אני חושבת שאחרי שתהיה שלם עם ההרגשה שלך, תבוא ההכרה השכלית.

סתם!!!! אבל זה באמת נראה מהתשובה שלך שזה מה שאתה מסביר,

נראה לי שיש ענינים יותר עמוקים, כמו: תחושה, תחושה ותחושה!!!!

איך מרגישים שמוכנים לצאת?

כשאתה מרגיש שלם עם עצמך עם מי שאתה ומה שאתה רוצה להיות, ואתה יודע מה תה מחפש פחות או יותר, אז אתה יודע שאתה מוכן. אל תתחיל לצאת אם אתה לא סגור על עצמך מי אתה-סתם תסכולים ותהיות שלעולם לא ייגמרו..

איך אתה יודע שהיא האחת?

האמת, תמיד חשבתי על זה ועכשיו כשאני איתו אני יכולה להגיד לך שפשוט מרגישים. טוב לך יחד איתה(ו) אתה מתגעגע כשאתה לא נפגש.. והכי חשוב זה שאתה פשוט לא מאמין שזה קורה.. כי חיכית כ"כ הרבה זמן ופתאום זה כאן..

בהצלחה!!!

אתה מתגעגע כשהיא לא נמצאת לידך

ואתה רוצה שהיא תהיה איתך כל הזמן,

אתה יודע שהיא עושה לך טוב

ואתה יודע שאיתה אתה תהיה מאושר

ואתה אוהב אותה

וכשאתה אוהב מישהו את פשוט מרגיש את זה,

ומרגיש את הצורך לעשות לה טוב ולהעניק לה ולהיות איתה,

אתה יודע ברגש שאותה אתה אוהב

והשכל אומר לך שאותה אתה רוצה בתור כלה.

זה מין ידיעה כזאת גדולה שקשה להסביר במילים,

שהלב אוהב ורוצה להתמסר ומוכן לזה

ובעיקר מתגעגע אליה ולמה שחסר לו.

בס"ד בר"ה

האישה של חיי- בן סנוף

מזמור הודיה-בן סנוף

[ארבע בבות זה לחופה!!!]

להינשא הלילה- יניב בן משיח

וארשתיך לי-סיני תור

בואי בשלום

וואי, איזה כייף היה להקשיב לזה עכשיו...

הסוף הכי יפה...

לכן אני חושבת שצריך

לנגן ניגון קדוש כמו ארבע בבות

בס"ד בר"ה

אבל 4 בבות מתנגן כשהכלה והאמהות צועדות לקראת החתן...

כשהחתן מגיעה לכסות פני הכלה, צריך שיר אחר...

הייתי בהרבה חתונות שהחתן נכנס לכסות את פני הכלה עם הניגון הזה

ב"ה

ר' שלמה אומר שהזמן הזה של כיסוי הכלה

הוא זמן שצריך  להתפלל על הילדים שיהיו לכם

בהי"ת שיהיה בשמחה עצומה מלא טוב ואור!

ואין, פשוט אין ניגון שיותר מרגש אותי מארבע בבות בחופה.

בס"ד בר"ה

לדעתי זה ה-שיר(!!) לגשת איתו לכלה.....

נראה לי בחרתי שיר לחופה (חוץ מ-4 בבות כמובן)

בס"ד בר"ה

בשוטטות של חצי דקה את מוצאת בערך מליון שירים...

המלצה: שיר\ ניגון שמח!

פי דעתי זה הרבה יותר נחמד..

אפשר את הניגון של י-ה ריבון של ויזניץ.. (כולם מכירים אותו)

ניגון חזק ומרגש.

בכמה חתונות של חברות שהייתי היה את השיר "יהי שלום בחילך שלווה בארמנותייך"..

לחן: רייב שלמה.

יש למישהו  את הניגון שבו הכלה מסתובבת סביב החתן מתחת לחופה?

גם קישור יענה לצורך ...

תודה

בס"ד בר"ה

שנזכה להשתמש בו כמה שיותר מהר...

יש אחד אחר שאין לי מושג איך קוראים לו

המילים הם משהו בסיגנון (אם אני זוכר טוב )

ניניני ני נני  ניניני ני  נני ...... 

חחחחח..

כמה קשה להסביר ניגון.

"ניניניי ניני נני ני..."

בס"ד בר"ה

מזכיר לי ת'תחושת תיסכול הזאת, שמנסים להיזכר באיזה ניגון חחחח

ואי אפשר לעשות כמו בשיר, "תנגן רק ת'מנגינה" חחחח

תודה לכולם

למי שחיפש ולמי שהשתתף בתיסכול

הקובץ היה מתחת ידי

כפי שהרש האיר את עיני

קצת חיפושים - בניגון שבלב הגעתי לדיסק 4

ושם מצאתי את מבוקשי

שתזכו באמת להשתמש בו כמה שיותר מהר

מה שהוא שר בTHE VOICE [הנך יפה]

אגב למי שנשארה רווקה, הוא בן 32 ונראה אולי 22!

ונראה לי רווק,

ממש ריחמתי עליו שאמר שבא לבד, היה נראה לי ששלומי ציפה שיגיד שהוא בא עם אשתו.

טוב, מי מסדר לי אותו?

כשהוא בא לכסות אותי שמו את השיר יהי שלום.

אבל ביננו, אני לא זוכרת כלום מהמוזיקה. היתה לי בקשה שאחרי הטבעת יעשו טיניניני שמח כזה. ואפילו לא שמתי לב.

יכול להיות שאת תשימי לב יותר ולכן כדאי לך כן לשים את השירים שמתאים לך.

אם אני אמצא את האחת, ויהיו מחלוקות על כסף, אני יעמיד חופה בגינה של הבית,
יגור באוהל ולא יבטל.

לא הבנתי מה השאלה שלך?..

ז"א, האם מה שמפריע זה הכסף או ההורים שמתנגדים?.

לא הבנתי אז  אם תוכלי להסביר..

קורה שההורים לא מסכימים, תק' אירוסין קשה מאוד גם מהבחינה של "אין כתובה ללא מריבה", אבל כל אלה ממש לא אמורים להביא את הזוג לביטול.

מה שיש-מה טוב, מה שאין-עוד יותר טוב

חותמת על מה שלביא אמר, כולל על החופה בחצר. (יכול לצאת מרגש ומקסים.)

יוצאים מנקודת הנחה שלא יהיה יותר מידי כסף...

אבל לשאלתך,

הכסף הוא לא שיקול לחתונה..

ונכון, לעיתים יש חילוקי דיעות בין ההורים בגלל כסף..

אבל זה לא מה שיכריע לגבי הקשר..

ואם זה כן- דרשני...

חרדית, כמובן.

והיא היתה כ"כ שבורה מזה...

ואני כ"כ כעסתי על העניין.

על כסף מפילים שידוך?!

שכחתם מאין באתם ולאן אתם הולכים!

מתעסקים כאן עם בית בישראל!

עם זוג נשמות שהולכות להתאחד!

ועניינים פיננסיים הם אלא שיכריעו כאן?!

ה' ישמור אותנו מכאלה דברים.

"יש לנו אהבה והיא תנצח".

בהחלט צריך לבוא מוכנים לחיים בצמצום.

ואם יש קשיים עם הכספים מצידי ההורים- אז מתפשרים: נגור בדירת חדר וחצי, לא על כל שולחן באולם יהיה זר גרנדיוזי... לא יודעת מאיפה, אבל נקצץ.

והעיקר, שישכונו שלום רעות ועהבה במעוננו

אנחנו אלה שאמורים להסתדר בעתיד, לא ההורים שלנו או חשבונות הבנקים שלהם.

אני לא מבינה את הדבר הזה בכלל,

כן גם חברות שלי הם כאלו,

בחברה החרדית מוצאים לך את השידוך לפי רמה כלכלית..

נכון שזה הזוי בעליל???!!

זה אומר ככה: אישה+ בית= בעל כליל המעלות (איך שזה נקרא אצלם)...

ז"א אם משהי היא בת של מיליונר אז היא תתחתן עם העילוי של העילויים...

אבל אם היא בת למשפחה ממוצעת, שמה לעשות אבל הם לא יכולים לקנות לה ולבעלה דירה אז היא תקבל שידוך פחות טוב!!!!!!!!!!!

אןף זה מעצבן אותי~!

זהו פרקתי...

האידיאל שלהם זה לא לעבוד אלא ללמוד תורה ולחיות על לחם ומלח...

אז איך הם אמורים אח"כ למצוא שידוך לבנות שלהם? 

תמהני..

ממשפחה חסידית, והיא בגיל "השידוכים" (ז"א בטווח הגילאים בין 18 ל-19)

ב"ה דוד שלי נחשב "הגביר" של הקהילה, הוא איש אשכולות ולא חסר להם כסף..

ואיך שעושים עליה מסחרה... זה נורא.

ממש מנצלים אותם.

כולם יודעים שיש להם כסף, ולכן הורי החתן דורשים דרישות בשמים. רוצים בעל צדיק?! תביא דירה, תביא זה, תביא זה... וזה עוד לפני שמדברים על הבחור או הבחורה. קודם כל- כסף!

כמובן שכסף הופך את החיים ליותר נוחים, אבל צריך זהירות לא לאבד את הצפון כשמתעסקים איתו

ריבונו של עולם!

תן לנו בינה להבחין בין עיקר לטפל!

.

יש לי בעיה- התגובות לא מתמקמות היכן שרציתי.

בעזהי"ת.

פשוט גם את וגם 404 הגבתם ליוטבתה..

אז אתם אחד אחרי השני, אבל באותו קו אורך

*נקודה למחשבה:

לעתים הפתרון דווקא לא יהיה תמיד להצטמצם.

ייתכן בהחלט שזוג הורים אחד ירצה משהו גדול - חתונה מושקעת מאד בכסף, שיתאים למעמד שלהם. 

אבל שזוג ההורים השני לא יסכים ולאו דווקא בגלל שאין לו כסף - הם גם לא יסכימו עם הצד השני יממן הכל כי זה נוגד את השקפתם - הם לא יסכימו להוציא כ"כ הרבה כסף על חתונה.

אולי פשוט צריך לבוא בהחלטה מראש - אני לא אבטל בגלל כסף, ונתמודד עם הכל (כמובן ברוגע ובכבוד!).

אם באים בגישה הזו מראש, נראה לי שיהיה יותר קל להתמודד עם זה אחר כך. לא לבוא בגישה שאם יהיו בעיות - מקסימום נבטל...

שיהיה מכובד, אבל גם לא מופקע.

אני מנחש שיש הורים שהיו מתנגדים לצעדים מהסוג שהוזכר. ב"ה שלנו לא הייתה הבעיה הזו.

בגלל אי הסכמות כספיות בין ההורים.

אם הזוג עצמו מגיע למסקנה הזו עקב מחלוקת שביניהם זה כבר עניין אחר לגמרי והייתי מציע להם לא למהר ולהחליט לפני שהם מתייעצים עם בר סמכא.

ישועת ה' כהרף עין, אני יודעת שעכשיו זה נשמע מצוץ אבל כשזה מגיע רואים איך הכל השגחה!!

אז על מה בדיוק אתה מתפשר?

על החלומות בהתחלה?על הפנטזיות?

יש לך משהו טוב ביד אל תרפה ממנו בגלל אשליות,לא כל יום פוגשים דבר כזה חבל לפספס

או שבעצם זה משהו שאתה צריך לשאול את עצמך-

תחשוב על חבר טוב שלך. או אפילו סתם אדם שאתה מעריך.

אתה יכול להגיד ש"מפריע לך המראה שלו"?

כשאתה מסתכל עליו, אתם מדברים או אפילו סתם עושים צחוקים של חברים, אתה חושב לעצמך "איזה חבר טוב הוא, רק חבל שהוא נראה ככה"?

יש לי הרגשה שאני יודעת מה התשובה שלך. וגם אם האנלוגיה לא מושלמת, בבקשה קח את זה כנקודה למחשבה.

אתה שואל אם זה רגש או שכל. אבל ההחלטה הזו, שכביכול היא הכי רגש בעולם לאנשים מסוימים, ולאנשים אחרים היא רגש נטו, השלמות היא לאחד אותם, לדעת שהשכל והרגש מכוונים לאותו הדבר, הדבר האמיתי. הם עוזרים כל הזמן זה לזה לדעת מה נכון, ולכן את רוב ההחלטות אי אפשר לסווג רק כ"שכל" או רק כ"רגש".

מצד אחד אתה מעיד שהיא מה שרצית, ומצד שני אתה מספר לנו על הרגשה חיובית שיש לך כלפיה, אז למה אתה צריך אותנו? נכון, בהתחלה הפריע לך. בהתחלה. מה עכשיו? זה אתה לעצמך יודע.

ורק עוד שאלה קטנה לעצמך: אתה באמת חושב ש"התפשרת"? זו באמת המילה שאתה בוחר לעצמך? אולי יש סיכוי קטנטן שפשוט ראית מעבר למראה את היופי הפנימי שלה ורצית להכיר אותה, לתת לשניכם עוד צ'אנס לזכות בדבר כל כך טוב? מנסיון אישי, גם אם בהתחלה לא נראה לך זה ממש לא אומר שזה לא זה. לא כל דבר טוב צריך לראות ישר על ההתחלה, ולפעמים הצ'אנס הזה הוא שיקבע, תשאל מישהו שזכה פעם ב"צ'אנס" של הלוטו...

ובעז"ה עוד תבשר לנו בשורות טובות בקרוב!

מה פירוש קח ת'זמן?

כמה זמן זה לגיטימי לסחוב על דבר כזה?

והאם בכלל שווה להתאמץ על דבר כזה?

אני מכירה כאלו שהתלבטו חודשים על מראה,ציפו שהם התרגלו...אבל בסוף חתכו!

חוסר פריות לצד השני...!

לק"י

כי תכלס לדעתי זה קצת בעייתי להתחתן כשאתה לא חושב שאישתך מוצאת חן בעיניך..

אבל אם זה דברים שאפשר לשנות כמו בגדים או גם דברים מסויימים אחרים.. אולי אפשר לדבר על זה באיזה צורה ולפתור את זה..

בס"ד בר"ה

בלי בילבולים...

למה הקשר כבר הולך לכיוון של אירוסין?? לא צריך לרוץ אחי...

ברור שהכי טוב זה להתחתן מהר ולא ליפול בכל מיני דברים, אבל אתה בשלב של הקשר שלא נראה לי שאתם הולכים ליפול, זה עדיין שלב של בירור בינך לבין עצמך, אם היא זאת היא!!

ואם אני טועה, והיא זאת כבר היא, אז אין שום בעיה אחי, והמראה לא אמור להפריע, כי היא זאת היא!!!!

נשמה, אני גם בהתחלה לא אהבתי ת'מראה של ההיא שיצאתי איתה...אבל בהמשך פשוט חשבתי שהיא מלכת היופי!!!!

בסוף זה נגמר קצת לא טוב חח (נפרדנו) אבל בכל מקרה אח שלי היקר...קח ת'זמן וברגע שתדע בוודאות שזה זה, בשר לנו ושמח עמך!!!

אם גילית אותה באמת וראית את כל המידות הטובות שבה-אין לך מה להתבלבל!

אתה מתחתן עם הבנאדם לא עם העטיפה שלו ותשמח שהדפק נמצא בעטיפה ולא במקום אחר....

בס"ד בר"ה  

תתפלא\י ...

מתחתנים גם עם העטיפה...

מפריע לך, שלא מפריע לך, מה שפעם הפריע לך?

(יצא שאלה מצחיקה, אבל התכוונתי ברצינות..)

כי אם זה מפריע- אז זה מפריע!

וחשוב לבחון את זה טוב לפני, כי אתה לא יכול להתחתן עם בחורה שאתה לא אוהב את המראה שלה..

אבל אם זה לא מפריע- אז על מה השאלה??

(מקווה שהצלחתי להסביר ת'צמי )

אני לא הצלחתי להתגבר,

ובסוף סיימתי את זה.

אולי אני אוסיף לך עוד נקודה למחשבה,

אתה מתגאה בה?

אתה מתגאה להסתובב איתה?

ברחוב, בפני המשפחה שלך וכו'.

חבל עליך וחבל גם עליה.

אתה תמיד תצטער על שנשאת לך אשה שבעיניך היא מכוערת והיא תמיד תסבול מכך שאתה לא באמת רצית בה.

מצא לך מישהי שתתאים לך ושאתה תתאים לה.

אני לא חושבת שיש דבר כזה לא לאהוב משהו ואח"כ פתאום כן לאהוב אותו....

משהו שמפריע לא יהיה פתאום אהוב והשאלה היא אם אתה מוכן להתפשר על זה ולדעת להסתכל על הדברים היפים האחרים...

ולכן,לדעתי במקרה הזה הוא הכריע לטובת הדברים האחרים וברור שמידי פעם(בעיקר בזמנים הקצת פחות וורודים) הוא יכול לחשוב לעצמו-"למה התפשרתי"? אבל בזמנים היפים הוא דווקא יגיד משהו בסגנון-"איך יכולתי לוותר על הבחורה המדהימה הזאת בגלל כאלו דברים שטותיים..."

בקיצור המחשבות האלו מאד לגיטמיות ונראה לי שדברים כאלו קורים לרוב האנשים(אם לא על מראה אז על דברים אחרים שקיימים רק שאתה לא יכול לראות אותם...)

אם מישהו/מישהי לא מוצאים חן אז לא צריך להתחתן אתם.

זה הכל.

זה לא שהיא לא מצאה חן בעיניו,בדיוק ההיפך,היא מאוד מצאה חן בעיניו רק שיש משהו חיצוני שמפריע(ומן הסתם הוא ימשיך להיות לא יפה רק שהבנאדם יצטרך להתרגל אליו..)

אז מה,אם היא כ"כ מצאה חן בעיניו לא חבל לפספס בגלל דבר שהוא יכול להתרגל אליו?אולי הוא ימצא יותר טוב ואולי לא...למה להרוס סתם?לעניות דעתי,כמובן...

היסתכלות,בהתחלה חשבתה שמישהו מכוער ולאט לאט שמכירים גם פחות רואים את זה כי רואים את כולו וגם לאט לאט שמים לב לפרטים,

למשל איזה עינים מיוחדות ויפות

איזה חיוך,איזה עדינות,

דברים שכשאתה מסתכל בגדול לא תמיד תיראה.

לאט לאט את מתחיל לראות תיופי שרק אם ממש תתבונן תיראה

זה לפחות מנוקדת מבט של בחורה

אולי אצל בנים זה שונה

אבל הדברים שהפריעו בהתחלה לא ישתנו!!!

את פשוט למדת לא להסתכל עליהם-זה הכול!

וייתכן שזה יצוץ מידי פעם ויפריע,כי ציפית למשהו אחר ולכן אני אומרת שזה לגיטימי...

וגם זה רק כי זה לא מה שדמינת בהתחלה?

זאת אחת הבעיות בלדמיין מההתחלה.

ולענ"ד זאת לא סיבה לחתוך, בטח לא אם התרגלת למראה שלה.

האי נוחות זה רק כי זה לא משהו שציפית לו בהתחלה?

אז אני חושבת שתמשיך ובעזרת ה' עוד תבשר לנו בשורות טובות!

אם זה לא מפריע לך אז לא התפשרת.

שברת את הדמיון שהיה לך.

וזה אחד הדברים היותר טובים שאפשר לעשות... לא הכל כמו שציפינו.

מראה זה דבר חשוב ובטח ובטח שאתה צריך להתחבר למראה של אשתך, אבל מפה ועד ללחתוך כי אתה חושב שהתפשרת נראה לי הדרך ארוכה.

רק משהו אחד לא הבנתי: מה זאת אומרת התאכזבת מהמראה החיצוני?

היא הייתה עד כדי כך מכוערת?

סליחה שאני שואלת בישירות אבל למה ציפית?

למישהי מהממת, הורסת?

אשתך גם אם היא לא תהיה מלכת היופי, היא תהיה הכי מהממת בשבילך!

ואני חושבת שהדבר החשוב הוא שאתה לא נגעל מהמראה שלה ולא נרתע ממנו.

אם הצלחת לחשוב שהיא נראית יחסית בסדר אז נראה לי שמפה רק תעבוד על לחשוב שהיא יפהפיה בשבילך.

מלכת יופי לא היית מקבל סביר להניח, אז אם אתה מתחבר למראה שלה ולא נרתע ממנו אז למה לא?

אה ולדעתי מראה זה יותר רגש משכל, ככה שאפשר להתרגל אליו ואפשר "להתפשר" עליו 0זה לא התפשרות לדעתי אבל כל אחד ודעותיו הוא )

מקווה שהובנתי

רק מראה לנו כמה אנחנו מושפעים מכל מיני דמיונות.....

אני לא מהפום שלכם,אבל כאשה נשואה אני חושבת שאסור להתחתן אם הרגשה-התפרתי,לא עלה חלתילא בונים משפחה כה

עודדתם ועזרתם.

בהצלחה לכולנו! 

ושבת שלום

בס"ד לק"י.

אם הוא הספיק הרבה בחיים - מצויין וטוב לו.

אם את חושבת שיש בינכם מכנה משותף - בררי עליו. למה לא?

אבל אם את חושבת שהוא בכלל לא קשור אלייך משום בחינה, בטלי.

אם החלטת שכן, תצעדי לקשר בצורה בריאה. בלי הסתנוורות שהוא הספיק הרבה בחיים.

[למרות שלדעתי זה מראה על תכונה באופי מאוד חיובית, בעיני.]

אם את חושבת שלא משנה מה יהיו הפרטים עליו, גם אם יהיו מושלמים ותואמים לחלום שלך-

תמיד תהדהד לך בראש המחשבה שהוא גדול ממך בהרבה-

אז עזבי, חפשי בחור בגילך או שנה מעל.

אבל אם את מניחה בצד פרט כזה (של שנת לידה), שבמחילה ממך- בעיניי כ"כ שולי ורדוד,

ומתמקדת בעיקר- בהשקפת עולם, במידות, ביראת שמיים, בקשר שתבנו יחד-

אז בוודאי שתמשיכי לברר ובמידת הרצון וההתאמה תנסי להריץ למפגש וקשר ממשי!!

בהצלוחיי.

את צריכה קודם כל להחליט אם שש שנים זה "אוהו" בשבילך.

אם זה קריטי - אז נגמר.

אם לא - זה שהוא הספיק הרבה, אינו אומר כלום בהכרח לנושא השידוכים.

השאלה היא ההשלכה: האם זה עשה אותו עוד יותר "מבוגר" ביחס אלייך עד שאינך  רואה כל קשר; או אולי להיפך -

דווקא נחמד לך עם מישהו כזה.. זה ענין אישי לגמרי.

את צריכה לשבת עם הנתונים (בעיקר על האישיות כעת, מידות, נעימות הליכות וכו', שזה הסה"כ שעולה מכל מה

שהוא "הספיק" - כשמדובר בנוגע לנושא הזה ,של להכיר) ולהחליט: מתאים לך אישית, או לא. 

אין כללים: 6 שנים זה לא קיצוני. לאחת זה נראה המון ולשניה לא. זו שאלה שלך. וגם ה"הספק" כמו שאמרנו: לאחד

זה רק "מוסיף נקודות" בבשלות לנישואין, ולאחר לא.

והחשוב מכל: מי  ה ו א ..

בס"ד בר"ה

"לא מערבבים אהבה ומתמטיקה"

אבל הכל לשיקולך האישי, אם את חושבת שתצליחי לחיות עם זה, וזה דבר שלא מפריע ולא מזיז לך...תפדלי!!

אבל אם כל הזמן תחשבי על זה, הישמרי לך!!!

רק הפחד שהוא כבר הספיק להגשים מלא דברים וחלומות שאני עד רק חולמת עליהם..וירגיש לי במינוס מולו ז"א בנקודת פתיחה חלשה מולו..

בס"ד בר"ה

לא כיף להתחתן עם מישהו, שאת מרגישה הבת שלו...

אבל דברי עם ה', הוא יאיר לך הכי טוב, מי אני...

כל הישועות!!!

ועוד ממש כמה שעות לפני. ובמיוחד לא מסיבה של פרידה..

מילא סיבה טכנית- אז אפשר להבין.

לדעתי תיפגשו שוב, ו:

או שתאמרי לעצמך שאת מגיעה לפגישת בירור אחרונה. ומי יודע אולי דברים יראו אחרת פתאום..

כלומר תגיעי לפגישה בגישה שאינך רוצה לסיים, אלא את מבררת ובוחנת- ככל הפגישות. אלא שבינך לבין עצמך את תהיי מודעת לכך שזו פגישה מכריעה לכאן או לכאן

או שתגיעי לפגישה וכמובן שדברים יתנהלו בנימוס אבל במקביל תשדרי בדרך ראויה שכנראה הכיוון שלך הפוך..

בהצלחה

זה סתם עוד הוצאות  ולאשלות את הבחור, ועוד בזבוז זמן, ממש מיותר...

תחסכי לו ולך את הזמן אות חוסר הנעימות. 

אם את יודע שזה לא, אז בשביל מה לשרוף לו עוד יום? בשביל מה לבזבז לו ערב? 

בתור בחור, במקרה הזה, הייתי מעדיף לקבל טלפון. 

גובל בהונאה לטעמי.

היית רוצה שבחור ייפגש איתך כשכל הפגישה הוא יודע שזה לא זה?

נכון,זה לא נעים לבטל קרוב לפגישה, אבל יותר לא נעים לשבת ולשחק אותה מעוניינת {במקרה הטוב,במקרה הרע פשוט משדרים חוסר עניין משווע וניכר.},ועוד יותר לא נעים לחיות באשליה שזה שמולך בעל רצון להמשיך..

תעשי טובה לך,לו, ולכל הATP שמבוזבז מעוד פגישה, תהיי אמיתית.

ב"הצלחה אחותי

לפעמים צריך קצת להתעלות מעל עצמנו כדי לא לפגוע ולהבא: סוף מעשה במחשבה תחילה

אם היא קבעה פגישה- שתיפגש... גם אם קצת לא נעים

אם היא החליטה שלא כבר מזמן, היה עליה לסיים לפני כן..

אבל כמה שעות לפני הפגישה לבטל ועוד בסיבת פרידה? תארו לכם שהוא בנסיעה ופתאום הוא מקבל טלפון שהיא לא מעוניינת להפגש, ולא רק זה- לפי דעתה צריך לסיים את הקשר

ממש לא מתאים..

והבחור יאכל את עצמו מה הוא עשה לא טוב בפגישה האחרונה? מה היא תגיד לו? שזה הוחלט מראש?

לא מסכימה איתכן יקירותיי..

זה ידוע שיכול להיות שאחרי פגישה זו או אחרת הקשר ילך לכיוונים אחרים.. כך שאין סיבה שיאכל את עצמו. אלא הוא יבין שזה טבע הדברים, וגם אם יתקשה להבין- תמיד אפשר להסביר שזה פשוט לא מתאים.. 

אם היא שידרה לו עד עכשיו שהכל טוב ורק עכשיו ברצונה לשדר אחרת, למרות שההחלטה נרקמה ממזמן הבעיה עמוקה הרבה יותר..

למה למרוח אותו סתם עוד פגישה?

לא חבל על הזמן שלו?

על הרגשות שלו?

ואם הוא בדיוק קיבל עוד הצעה אבל הוא חושב שהוא "תפוס"?

גם אם הייתי בצד השני ברור שהייתי מעדיפה שיבטלו לי לפני.

פעם הבאה ברור שעדיף לא לקבוע עוד פגישה אם יודעים שזה לא זה. אבל אחרי שהיא כבר קבעה עדיף לבטל מאשר להשאיר אותו בציפייה עוד יום.

זה לא שאתם בקשר כבר חודשיים וצריך לנהוג בו יותר ברגישות..

במילא אחרי הפגישה תגידי לו שלא..

לא יודעת אם להגיד- "זירזין מקדימים למצות"

אבל עדיף שעה אחת לפני...

הצלחות אחות!

הייתי מרגישה כאילו הוא עושה לי טובה..
וכדי לרחם עלי נפגש איתי שוב..

אני מעדיפה ישירות וכנות ושלא ימרחו אותי..

את ההתמודדות שלי עם הקושי אעבור עם עצמי..

וברור שלא צריך למשוך לעוד פגישה אם לא מתאים

אבל שימו לב שהיא כתבה שהפגישה בעוד כמה שעות.

זה משנה את התמונה לא? ולכן זה לא מתאים לבטל כמה שעות לפני ולהפרד

כך לפי דעתי לפחות

מאשר לבזבז ערב שגורלו הוא כאב לב מראש..

לפי דעתי אם הפגישה ממש מתקרבת, לבטל ברגע האחרון בתואנה של פרידה זו פגיעה בצד השני,

והיה עליה לחשוב על צעדיה מראש ובפרט שהמחשבה כנראה נרקמה משכבר, שהרי היא יודעת שלא מתאים

לא עושים דברים כאלה ברגע האחרון ובצורה הזו. זה קצת יהיה כמו לשחק בבן אדם- סליחה על הישרות.

היא ידעה שלא,

ובכ"ז קבעה פגישה

ועכשיו שתבטל?

מה עם ההתחשבות בו?

אם היא ידעה שלא מדוע בכלל קבעה פגישה?

לפי דעתי צריך לקחת על הדברים אחריות ולהבין שעוד צד מעורב ולא יתכן לשחק בזה ועוד בתזמון כזה..

למעט הענין של כאב הלב... לגברים כידוע, אין באמת לב... 

והם לא בוכים...

מה יש להם??

(חוץ מאלכוהול)

הרגשתי שלא נכון להתקשר ולבטל.

אחרי כל התגובות פה אני תוהה שמא טעיתי.

הכל לטובה. כל פתרון יהיה בו איזה פגם.

יאללה. בעלי. איפה אתה??

תודה על העצות.

אז יש מקום להיפגש..

אבל אם מאה אחוז שלא - אין טעם.

ענ"ד.

לי אין מושג על מה אתה מדבר (ואני כן חורשת, יחסית, את הפורום בזמן האחרון).

מצטערת אם תרמתי לאווירה שאתה מדבר עליה...

אבל באופן כללי, זה מה שהולך פה

אבל בהודעתך עשית בדיוק מה שאתה טוען שלא בסדר לעשות-

ושפטת את כל יושבי הפורום..

לענ"ד, כמובן שיש בדבריך אמת, ואנחנו צריכים לשמור על תרבות דיון נורמלית ואנושית...

אבל זה גם לא בסדר לתת הרגשה שכל אחד צריך לשקול פה את דבריו רק כדי שיצטיירו נכון בעיניי אחרים..

ואפחד לא צריך להתנצל אם הוא מרגיש צורך לשאול משו או להגיב תגובה, שאולי נראית בעיניי אחרים דבילית או לוידעת מה..

שלמרביתנו זה מלחיץ קצת לפני פגישות ולא נפתחים כל כך בקלות אלא לוקח זמן,

זה יעזור?

אין לך מה לדאוג, בע"ה הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. אשרייך שלא יצא לך לדבר עם בנים ונשמרת

בטוחה שזו רק מעלה ויתרון שיועילו עכשיו ובהמשך!