פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1529)

במידה וזה לא יצליח בשלב הבירורים,

בחורות הן יותר רגישות בקטע הזה.

אבל אצלי זה היה הרבה פעמים הפוך,

אולי ברוב הפעמים אפילו...

קודם הבחורה אישרה ואז הודיעו לי.

כי שמציעים לבחורה, מכאן והלאה- נפתח אתר בנייה. כי זה מה יש, חושבת. וחושבת.. ובונה..ומדמיינת, אפילו שהביצה עוד לא התחילה להיוולד, ומה יהיה ואיך יהיה ואם הוא בכלל יהיה פנוי, וזה תמיד נמצא בראש-איפושהוא,שהיא מחכה להצעה. ולפתע,הפלא ופלא, הבחור לא בענייין. אולי בכלל תפוס, או בדיוק שומע הצעה, או עוד לא התחיל לצאת, או מחליט להיות נזיר בודהיסטי.. ואז, הופ- הקפאת בנייה. וכידוע- זה לא מצב נעים.

תגידו שאני רגישה, תמימה, הכל ידוע. אבל בחייאת- אל תפעילו סתם טרקטורים..

{אולי הכללתי, אולי לא.. כתבתי את אשר על לבי ולו רק בכדי שתביני למה מבררים קודם עם האדון ורק אז עם הגברת}

אם חברה מציעה לך מישהו שנגיד הכירה בש"ל, והיא רוצה קודם לשמוע שאת מעוניינת... גם במקרה זה ראוי להתחיל מהבחור?

לא להלהיב ולשפוך יותר מידי פרטים.

רוצה/לא רוצה

אבל בלי סיפורים ותארים ותוארים

סה"כ - עשית מעשה טוב.

אגב, בעקבות תיאורה המלבב של כתמר....  יש גם בנים שמצפים ומתאכזבים.. אז אולי הועלת לבחור הפעם..

בס"ד

בחורה מפתחת ציפיות מעצם היותה בחורה (ולא כרית... =] )

ולהיסחף עם הדמיון ולהתקל בסופו של דבר במציאות שונה לחלוטין, זה דבר מאכזב ופוגע..

קודם כל שהבחור ידע מזה כדי למנוע את רגישות היתר הזאת.

שנזכה! 

פתאום עלה לי- אולי לשאול את זה שמכירים יותר טוב קודם..

מה דעת הועד היקר?

אולי אפילו בלי פרטים, או רק פרטים כלליים מאוד, אבל לדעת שבכלל זו אופציה.

לברר בדרך עקיפה שהבחורה פנויה להצעות -ואז להציע אותה לבחור\ואם יש תשובה חיובית-לבחורה.

אם מישהו צריך לקבל תשובה שלילית מהצד השני-עדיף שזה יהיה הבחור.

אני מציע את הצעדים הבאים:

לשאול את הנחור אם הוא מוכן לריחים על צוורו

לשאול את הבחורה אם היא בסיפור, רוצה להקים משפחה, פנויה, מה עקרונית היא מצפה מהבעל.

עקרונית הענין חיובי לשאול את הבחורה אם היא מסכימה שהטלפון שלה ימסר לבחור.

אם כן למסור את המספר לבחור ולהגיד לו לטלפן לבחורה ולקבוע אתה פגישה.

כל זאת ללא סיפורים והגזמות.

לשמוע מכל אחד מהם מה משאלותם המיוחדות.

כל פרט שמוסרים לצד השני רק באישור הצד הנדון.

כל השאר אחרי שהפגישות מתקדמות ע"י הנוגעים בדבר.

בהצלחה.

האם    אתה   כל  כך   סובל  שבת   זוג    מוגדרת   אצלך   כריחים  על    צוואר?

מה  כל   כך    מסובך?

אין   חוקים שכתובים  בשום   מקום   מה מקובל    ומה   לא.  פשוט   צריך   לעזור

.  ולזרום   !!!!

.

.

.

סתם, זה לא הוא המציא את זה, זה מהגמרא...

פתחנו ת'נושא,

לנצל את הבמה ומסור לבנות

שדי לכם שנתנו לכם להיות אחרונות

ותנסו להחזיר תשובה קצת מהר..

תחשבו על זה

הבן הוא כבר אחרי בירור ומחשבה

וזה לא נעים להיות במצב הזה הרבה זמן..

מה גם שהוא כבר עשה לכם חצי עבודה בבירור שלו עצמו..

אז בלי לחץ, אבל גם לא למרוח..

כדי שלא לבייש ח"ו בת ישראל במקרה של סירוב.

אחרי הכול אנחנו יותר פגיעות ורגישות מהגברים.

אצל הבנות! תחשבו שעד שמגיעה הצעה לבת-זה אחרי שבן קבל כמה וכמה הצעות והיה צריך לפסול חלק -מרוב הצעות.סיכוי מצויין שגם הבת היתה פוסלת, אבל בגלל שההצעה מעולם לא הגיעה אליה, היא מרגישה שאין לה הצעות מה שמגביר את הלחץ אצל הבחורה ומגדיל את השאננות אצל הבחור. צריך להפוך את הסדר!!!!!

מה אתם אומרים?

היי!

אני משתדלת לעסוק הרבה בשידוכים ולאחרונה התחלתי לברר אצל חברה קרובה של הבחורה עליה חשבתי האם היא פנויה ומעוניינת. לאחר מכן, לפנות לבחור ולהסביר לו על הבחורה ואז, להציע לבחורה עצמה.

כך, גם הבחור יודע קודם אבל גם מונעים ממנו את הציפיה והבירור על מישהי לא פנויה או לא מעוניינת.

דרך אגב, מאיפה הבאתם את זה שרק בנות מצפות וחושבות על מה יהיה? אני לא מאמינה שהבנים לא מצפים וחושבים על זה.

פשוט התרגלנו לזה ששואלים את הבחור קודם. זה שאריות ג''נטלמניות של פעם שבמקרים מסוימים זה לא כזה נורא להשתחרר מהם. אבל אם אפשר לברר אצל חברים טובים זה הכי טוב.

בס"ד

לא משנה לי למי יציעו קודם

כל הכבוד על האומץ !!

 !

מצאת מישהו שיכול היה להתאים, האחד שלך האמיתי

לא יצטרך להתבחבש עם עצמו הוא ישר ירצה אותך

יהיה טוב קבלי חיבוק.

יקירתי, יש לך אומץ שהקב"ה נתן לך, ולא שווה לך לבזבז אותו על מישהו שיכול לתת למישהי כמוך לברוח לו מבין הידיים.

בטוחני שלמדת מהתקופה הזו, וכשתמצאי בעז"ה בקרוב את האחד האמיתי, אז יראו את זה בבירור

ועד אז-

באסה. באמת. אני לא אגיד לך להתעודד כי זה לא היה צריך להיות זה, ולא אצווה עלייך לעבור הלאה כדי לשכוח,

לא אטפח על שכמך כי עשית מה שיכולת מבחינתך החל בהתייעצויות וכלה בהתחבטויות ארוכות. 

על אף שכל אלה נכונים. אני רק אתן לך חיבוק לעת עתה. ואאחל לך מעומק עומק הלב שבפעם הבאה שכבר תרגישי שזה ה-אחד, זה יהיה לגמריי הוא.

איתך בכאבך.

יהי רצון שה' ישמח אותך בקרוב!

ויקל מעלייך את התהליך!

(מחר בעזרת ה' אני מתחיל ללמוד)

בעעעעעעעעעעע

אני מכירה בחורה שזה היה הפוך היא מרחה ומרחה בלי לתת לו תשובה רצינית הוא חתך את הקשר אחרי חודשיים של ניתוק הם חזרו והתארסו אחרי שבוע.... 

בטח היא חזרה אליו...

לא בטוחה שבמקרה שלי הוא יציע לחזור, אבל מי יודע...

החליט שלא...

בטעות שמע שהיא התארסה (זו היתה חברה מאותה דירה בעצם...)

החוויר..  וכששמע שלא - חידש צ'יק צ'ק, בהבטחה למי שפנה אליה "לתווך" שהפעם זה רציני. התארסו מהר והקימו משפחה נפלאה...

לפעמים "טיפול בהלם" עוזר להססנים לגלות שהם רוצים. 

ולפעמים לא..

חושב שקוראים לו "שיטות של שדכנים"

בקצרה מספר על בחורה בררנית שבוררת מלא זמן הצעה מעולה,ואז היא רואה ב"מאורסים" בעיתון

(חרדים..) שהבחור התארס,וכולה מתקשרת לשדכנית מבואסת שעכשיו היא מבינה שהיא כן רוצה אותו...

קיצור מסתבר שהשדכנית השתילה בעיתון בעותק אחד  את המודעת אירוסין הזאת בכוונה כדי שההיא

תזדעזע..

תוך שבוע התארסו

איפה זה היה ומה לבשת.

ולהודיה על הנשיקה

עודדתם אותי!

לא דבר פשוט,ולא קל להחליט כזה דבר..

בע"זה בשורות טובות בקרוב.

מאמי זה רק חוסר בגרות שלו.

זה קורה למי שמחפש בדר"T ריגושים כל הזמן ולא מבין שכל הזמן ריגוש זה ממש לא קשר בריא ואמיתי.

הוא יתאפס מתישהו אבל את אל תחכי לו. תמצאי מישהו אמיתי בהצלחה

ג'סטין ביבר

בס"ד

ותשכחי ממנו!

התקשורת עשתה את זה מראש

הם ידעו היטב מה הם מסתירים, את מי הם לא מראיינים...

אל תהיי תמימה

מה כן אפשר לעשות?

לנצל את המומנטום

להשתמש עכשיו בכל הקולות שכן עולים- כדי להשפיע על דעת הקהל (איך?)

כדי לקבוע בתודעה הישראלית

שגם עיסקת שליט- היתה יקרה מידי

ושהיא תהיה האחרונה! במתכונת זו

הנה העיסקה הבאה שמתרקמת- מול מצריה- על הבחור ההוא- למיטב ידיעתי הדיבור הוא שיחרור אסירים לא-ביטחוניים

התקשורת פה היא זאת ששולטת, לא הממשלה, לא דעת הציבור... כשהם רוצים משו הם ישיגו אותו וזה פשוט בושה לעם ישראל שמי שמחליט על דעת הקהל זה התקשורת השמאלנית!!!!

צריכים תקשורת חדשה לגמרי! צריכים להפסיק לנסות

להצטרף - ולהתחיל להוביל!

ב"ה שזכינו לחזית של התקדמות בנושא - ערוץ 7!

לא צריך כל פיגוע מעכשיו והלאה להפיל על גלעד שליט!!

פיגועים היו ויהיו גם אחריו..

והבנאדם סבל--והגיע לו להשתחרר גם אם זה לא בדרך שאני ואת הכי היינו רוצות..

אז אין טעם לבכות על זה.. זה כבר קרה. עכשיו נתמודד עם המצב הקיים..

אלפי אנשים..

העסקה היא רוח גבית לטרור כל מחבל שהשתחרר הולך להיות בכיר בזרוע הצבאית הלגטימציה של ארגוני הטרור רק עלתה והאנשים שתמכו בעסקה תמכו בעקיפין גם במותם ובמות משפחתם..

אני לא מסכימה לעסקה ממש כמוך,אבל,אני חושבת שאין טעם לבכות על חלב שנשפך..

זה המצב, בואו נתמודד איתו..

שאם היו נותנים במה לפני ביצוע העסקה לאנשים שהתנגדו לה אולי עכשיו לא היינו מתמודדים עם המצב שיש.

ולמה כל זה קרה? כי התקשורת לא רואה אף אחד ממטר, דוחפת להשיג רק את המטרות שהיא רוצה ולא נותנת לאנשים שחושבים אחרת להביע עמדה...

בס"ד

נרגעתי...

בס"ד

למה?

מחתונה לילה טוב לכולם!

הצטרפתי לחפירות?

ככה הוזמנתי רשמית על ידי צפוני7...

ימין משה, משכנות שאננים.

גן השושנים בטלביה (קצת חור אבל מקום נחמד מאד)

זה תלוי בכמה דברים:

1. עם זה בוקר או ערב

2. כמה זמן הדייט (שעה שעתיים שלוש וכו'..)

1. עיר דוד (יש שם ארכיאולגיה מטורפת!! ) ממש יפה שם!! הייתי שם לפני שנה בטח כבר מצאו דברים חדשים...(עדיף להגיע לשם באור יום)

2. שכונת עין כרם שכונת עין כרם נמצאת בפאתיה הדרום מערביים של ירושלים, בעברה הייתה כפר מחוץ לעיר, השכונה הפכה בשנים האחרונות למקום בילוי מועדף לתושבים המקומיים וכתוצאה מכך נפתחו מבחר מסעדות ובתי קפה המשפרים את זמן הפנאי של העיר. השכונה מנותקת במקצת מהעיר ומוקפת הרים, עמקים ויערות, ובמידה רבה משמרת את אופייה הכפרי.

על פי המסורת הנוצרית, עין כרם היא מקום הולדתו של יוחנן המטביל. בתקופה הביזנטית הוקמו במקום כנסיות הקשורות בשמו של יוחנן המטביל ובני משפחתו, ועד היום נחשבת עין כרם כמקום מקודש לנצרות ואתר צליינות.

במאה ה-14 הוקם כפר ערבי סביב המעיין שבמקום, במקומה של בית הכרם המקראית. היה זה במרחק ניכר מגבולות ירושלים של אותם ימים. במאה ה-19 התפתח המקום והפך לאתר עלייה לרגל לנוצרים מרחבי העולם.

המעיין
המעיין נקרא ע"ש מרים אם ישו, אשר בעת ביקורה בעין כרם נגשה למעין ושתתה ממימיו. בעקבות זאת נתקדש המעין במסורת הנוצרית וצליינים נהגו לקחת עמם לאירופה מים בבקבוקים ממי המעיין. בעבר נהגו המאמינים, שבאו לפקוד מעיין זה, אף להתיז מעט מימי המעיין על עצמם ועל הסובבים אותם. זהו אחד המעיינות השופעים ביותר בהרי יהודה ואיכות מימיו הוציאה לו מוניטין רב. כיום המעין אינו פעיל והזרם הינו חלש מאוד.

3. שכונת ימין משה בירושלים  ממוקמת מדרום-מזרח לעיר העתיקה של ירושלים. השכונה נקראת על-שם משה מונטיפיורי. הוקמה ב-1891 בידי קרן מזכרת משה עבור 130 משפחות של אשכנזים וספרדים. בתחילת מלחמת העצמאות היתה השכונה נתונה במצור ונעזבה כמעט לחלוטין. בשנות ה-1950 יושבה ימין משה בעולים חדשים והיתה שכונת ספר. לאחר מלחמת ששת הימים פונו רוב תושבי ימין משה לשכונות חדשות, בתיה שוקמו והתיישבה בה אוכלוסייה מבוססת. השכונה נמצאת במרכז העיר ירושלים, בשכונה ניתן לראות אתרים מומלצים לסיור רגלי כמו:

משכנות שאננים
משכנות שאננים - השכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה ממול חומות הכותל.

טחנת הרוח ("יד מונטיפיורי")
ברחוב הצייר ניצבת טחנת הרוח ("יד מונטיפיורי"), שבנה משה מונטיפיורי למען יהודי ירושלים. הטחנה משופצת, ויש בה תערוכת קבע קטנה על חייו ופועלו של מונטיפיורי.

ברחוב מלכי שוכן בית-הכנסת הספרדי, וברחוב פלא יועץ שוכן בית-הכנסת האשכנזי המשופץ בית ישראל (הוקם ב-1889). בגן בלומפילד במערב השכונה נמצא קבר בית הורדוס - מערת קבורה המיוחסת למשפחת הורדוס.

מלון המלך דוד
מצפון לגן ולשכונה ניצב מלון המלך דוד (רחוב דוד המלך 23), שנחנך ב-1931 והיה עם הקמתו למרכז חיי החברה הגבוהה בירושלים.

4. נוף פנורמי מרהיב נשקף מטיילת ארמון הנציב בירושלים, ארמון הנציב בירושלים הוא כינוין של שלוש טיילות הממוקמות בדרום-מזרח ירושלים. הטיילות, הנמתחות משכונת אבו תור, לאורך הר העצה הרעה ועד לארמון הנציב ויער השלום, שוכנות על קו פרשת המים בין הים התיכון לים המלח על גבול מדבר יהודה. מהטיילות נשקף נוף פנורמי מרהיב על אגן העיר העתיקה, הר הזיתים, מדבר יהודה ואף חלקים ממערב העיר. מקור הכינוי של הטיילות הוא בשל סמיכותן לארמון הנציב הבריטי שניצב על הר העצה הרעה.

הטיילות, בפרט התצפית בטיילת האז, מהוות מוקד לתיירות בירושלים וסיורים רבים בעיר כוללים ביקור בהן. גן לאומי עיר דוד מפעיל סיורי סגווי מודרכים המתחילים ביער השלום הסמוך, ועוברים לאורך הטיילות.

ועוד דברים תוכלי לראות באתר הזה!!

http://www.b02.co.il/article.asp?ArticleID=66

בהצלחה!!!!

מגוון מלונות לתקופה הקרה והגשומה...

בעזהי"ת.

כל קו שמגיע לקניון, ואז מאחוריו עולים במעלה רחוב האייל [קצת תלול. אם אתם לא בקטע- יש קווים שמגיעים עד לשם, נדמה לי 33...].

זה נמצא דיי בפסגה, אחרי המרכז המסחרי.

תהנו!!!

[והאמת, הספסל בקריית  משה הכי כיפי. ]

בעזהי"ת.

שנ"ש נפגשתי שם מלא מלא עם אחי המרכזניק, [וגם בגן הירוק],

עד שהתחילו לחפור לו בישיבה מתי הוא מתארס... [או כלשונם: "יאללה מתי אתה יורד לחדר אוכל?" ]

ואגב - תסבירי מה זאת ה"ירידה" הזאת...

בעזהי"ת.

מי שיודע יודע...

ומי שלא- לא הפסיד משו משמעותי

בעזהי"ת.

וחוצמזה, נראלי שאתה תוכל להסביר יותר במדוייק מה פשרה של ירידה זו

[לצורך עלייה? ]

יש לך את מי לשאול... (שניים?)

צחינא עוד צעיר מדי.

בעזהי"ת.

(שלושה, אבל 2 שירדו)

צחינא לא צעיר.

צחינא אולי צ>עיר, במלעיל

אם כן,נראלי שכוולם יוכלו לבוא....

בעזהי"ת.

האברכייה בצ'כונה גדולה מאוד, ברוך ה'

ונמצא איזה לחש מגדיל אותה שתספיק למפגש פורום שלם...

הסבירו לי פה:

 http://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%90%D7%98%D7%A2%D7%A8

ביידיש זה נשמע הכי טוב...

ו..מקסימום אם יהיה קר..

אז נעלה אלי הבייתה..

מה זה הקטע הזה עם הוופלים במרכז?

עם לימון ועם שוקולד....

שיש לו מידות טובות..

[וגם לו מן הסתם יש עוד איזה חיסרון- שניים שהוא עובד עליהם...]

והרצון החזק להיות טוב (כמו שעולה מדברייך על עצמך, למשל) - זה בערך הטוב הכי גדול שיש..  כמובן, גם עם

השתדלות "להשתלם" גם לפני הנישואין.

ואם היית פיה - אף בחור יהודי רציני לא היה מתחתן איתך...

ולגביך--

נשמה,גברים יכולים בדיוק לקחת את מה שרשמת ולשנות את זה להטייה של זכר..

בשביל הבחור שלך את נסיכה, מלכה והכי מתאימה בעולם!

רבנית מדהימה אחת אמרה לי פעם- אל תחפשי בעל מושלם, חפשי בעל משתלם.

אני אישית מעדיפה מישהו לא מושלם ומודע לזה,

מאשר מישהו מושלם שמודע לזה (לא שיש כזה דבר),

או יותר גרוע- מישהו לא-מושלם שחושב שהוא כן...

ורק עוד נקודה ממה שאמרת-

"אז מה זה אומר? שאני לא אוכל להשתלם??"

להיפך!!! מישהו מושלם לא יכול להשתלם, מי יכול אם לא את?

ושנינו חצאי נשמה, כך ששנינו מושלמים!

בודאי שאפשר להיות מושלמים!

תמיד חשבתי שאני רוצה לחפש מישהו מושלם, או לפחות קרוב, עד שהפנמתי שזה לא באמת מה ומי שאני מחפשת.

אני? ליד מישהו מושלם לא ארגיש אולי בנוח, ובטח שלא נוכל להתקדם יחד, כי לאן יש לו להתקדם?

אני לא יודעת למה התכוונה פותחת השרשור, אבל היא זו שיודעת אם היא באמת מחפשת מישהו מושלם.

אני לא מושלמת, לא קרובה לזה, אבל זה נותן לי את היכולת להשתלם.

וכן, אני יודעת שלא לזה בדיוק התכוונת...תקני אותי בשמחה

כי אם תחשבי על המילה "מושלם" - היא פועל סביל... זאת אומרת שהוא לא "שלם" - אלא ש"השלימו" אותו!

ובתור חצאי נשמות, וכמובן שבני זוג גם משלימים אחד את השני במידות -

אנחנו מושלמים ומשלימים כל הזמן!

היא דווקא ההתעלות המתמדת, כמו האדם שתמיד יש לו לעלות,

להבדיל מהמלאכים, שהם עומדים בשלמותם, ואין להם עוד מה

לתקן.

וזו האחרונה, לפי המקובלים, היא "מושלמות" פחותה בדרגה.

(בשם הרב שרקי שליט"א)

בס"ד

מה הגילאים בערך של החבר'ה כאן? (לשם הדיון...)

אבל אלירז חושבת שהרוב הם מתחת לגיל 24

טוב אז כך אני בן 28, ויוצא עם בנות מגיל 22

אז כך שאליבא אלירז אני בטווח (ואני מקווה שלא של מטווח )

אדרעי, נראה לי שאתה עומד בקריטריונים...

שרשור היכירות נעוץ למעלה

תכיר קצת את החברים תשאיר חותמת

ובוא תעזור פה בחפירות

בס"ד

רק תסביר לי מה זה להשאיר חותמת...

אתה לא לבד!

אפחד לא מבין אותי היום ...

פשוט תמלא שם את השאלון החביב אם אתה רוצה

בטח שזה היום שלי לא חבל ככה לוותר עליו?

רק אם אתה רוצה תלחץ על  הקישור ובתגובה תענה על השאלות שבהודעה הראשונה

מצחיק שאני דוחף אותך לשם  כי  אני לא מילאתי

בהצלחה אחי

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t338769#4171347

בס"ד

אני אמלא ואז ניגש לחפירות...

בס"ד

תמלא גם אתה...

ברוך הבא לפורום!

בעזרת השם תרד פורום אחד למטה עוד השנה!

והדבר הראשון שעולה לי זה שאת רוצה לצאת מהפורום עם מישו שהוא מהעיר העתיקה..

נכון? =] =] =]

בצחוק! סורי אין לי איך לעזור לך..

אגה את מתכוונת לעיר העתיקה שבירושלים או בצפת?

יותר הגיוני שהוא רוצה להפגש עם מישהי בעיר העתיקה.

או שהוא סתם שואל בלי קשר.. מה רע?

סתם צחקתי.מחילה!!

אגב-למה כולם לוקחים אותי רציני פתאום?!

אין שום רע בעולםםםםם...

שעות פתיחה של הכותל?

לא "מישהו מישהו"..  עוד לא..

משהו משהו

הוא אחי,משהו..

מצאת החמה עד צאת הנשמה.

יהיה שעות פתיחה לבהמ"ק.... 

התכוונתי לצאת הנשמה בלילה..

חוץ מזה, עד שחברי פורום כאן, הולכים לישון, אם בכלל,

לא ברור מה עדיף שיקרה קודם... <צ>

שעות פתיחה של הכותל?!

אפילו התיירים לא שואלים את זה..

אם עדין צריך עזרה ברצינות אולי אוכל לעזור.. 

בשמחה

מכירה את הרובע... וגם קצת את היהודי המתחדש... אם זה יעזור לך...

מה אתה צריך לדעת?

התחושות שלך על הכתב.....

בספר אורות התשובה פרק טו סעיף ד,

אולי יתאים לך..

תמר את לא היחידה . את פשוט מצליחה לבטא....

המקור שדן הפנה (ויקיטקסט)

 יש שהלב דוחק תמיד מפני עגמת-נפש, בלא טעם וסבה, וזה בא ממקור התשובה, שהאור העליון של זיו השכינה מתגלה בעומק הנפש בצורה מכווצת מאד. וצריך להזיל על נקודה גרעינית זו פלגים גדולים ממעין הדעה העליונה, ואז תצא לאור עולם בהרבה נגהות, גדולות ומפוארות, ותקיף את כל רז החיים, ועץ החיים יגלה בהדרת פארותיו על הנשמה. והתעלה והתקדש אז האדם, ויהפך אבלו לששון, וינחם וישמח מיגונו, "ומאופל ומחשך עיני עורים תראינה

וואי, מוכר מוכר...

הכי כואב כשאנשים לא שמים לב, ולא בא להתבכיין להם... או  כשנמצאים בחברה לא נחמדה, אז בכלל אין למי לפנות...

קחי חיבוק וירטואלי!!! חזקי ואמצי, אחות!

ה' ישמח אותך בקרוב מאוד!!!!

נשיקות!!

כמה שזה נכון!!  וכואב...........................................

הכי מרגיז שאנשים לא מבינים שעכשיו הבנאדם צריך קצת שקטטט

מבינים ממש הכל...

דווקא שרשרתי מעולה |לא מקבל ביקורת|

הודתי לדן על המקור שהיה ממש במקום (בשבילי)

וכל כך נהניתי אז הבאתי ציטוט

וכמובן לא שכחתי לפתוח בכבוד האכסניה - פותחת השרשור

ולהביע הזדהות כי בזכותה זכיתי לחיזוק שהייתי צריך

למה את מתכוונת צדיקה הייתי צריך לכתוב 2 הודעות אחת לדן ואחת לתמר?

שהיא בכלל לא התכוונה אליך אלא לאלה שכתבו אחריך כאילו בתגובה, כשתגובתן היתה אל פותחת השירשור..

ואם זה כך - אז כנראה גם היא היתה צריכה להגיב אליהן בנפרד כדי שיובן...

http://www.kipa.co.il/community/show/7987751

הבחור לא מחונך

הוא לא גולש בערוץ 7

הייתכן??

לטיפולך

כדאי לפנות לכותב הטור בכדי לחסוך עריכות מצידנו

באמת הקטצ' היה חסר השבת... התנצלות כנה...

באמת הייתי צריך לכתוב קרדיט..

אם זה עדיין רלוונטי לך..

ולב לדעת של הרב שלמה בנימין - שלוחה של הראשונה, יותר קטנה, ואופי קצת אחר.

ישיבת "אפיקי דעת":

http://www.sderot.org/indexhe.php

ישיבת "לב לדעת":

http://www.sderot.org/articlenav.php?id=32

(יש מצב שיש כאן בפורום קרובים של ראש הישיבה, שודאי יוכלו לספר עליה עוד.)

קטעים שבדיוק אתמול הסבירו לי את אותה שאלה...

ישיבת אפיקי דעת - הוקמה ראשונה

וכמו כל ישיבת הסדר רגילה, מיועדת לתלמידי ישיבות תיכוניות ובני הציונות הדתית

שרוצים ללמוד ולשלב את השירות הצבאי.

ישיבת לב לדעת- הוקמה אח"כ - כשלוחה של הראשונה

וכרגע היא עומדת כישיבה בפני עצמה, על אף שיתוף הפעולה בין המוסדות.

ישיבה זו מיועדת לתלמידים שלאו דווקא הגיעו מעולם הישיבות או ממוסדות לימוד תורניים

אלא ממקיפים, תיכונים, וכאלו שאין להם ידע קודם בגמרא, אבל יש בהם רצון ללמוד ולהתקדם בעבודת ה'.

תנאי הקבלה - הם נטו הרצון ללמוד.

(ובהמשך - אם אתה לא רוצה לעוף - אתה צריך להוכיח גם למעשה שאתה עובד על זה)

האוירה - מאוד חמה ומשפחתית.

החבר'ה בעלי אופי ספרדי בד"כ (גם תימנים יש הרבה)

מגיעים אל הישיבה קצת ערסאווטים- ויוצאים בינישים דוסים- אבל זורמים!!

כיום- בגלל האוירה המיוחדת בישיבה-

מגיעים אליה גם תלמידים מישיבות תיכוניות וגם חבר'ה ממקיפים. 

מקווה שהועלתי.

כל השאר - אשמח להוסיף באישי.

ובאמת אנשים טובים...

של הטבח?

בעזהי"ת.

[אבל יפה שהוא ככה בעיניך...]

בעזהי"ת.

|זורם עם כולם|

אם מחליטים שזה\זו האחד\אחת, אולי שווה לחכות בשבילו.

בכל זאת לא מדובר בחנות ירקות.

אני מכיר זוג שחיכו כמעט שנתיים, מתוך ידיעה שבסוף ייתחתנו, זה לא היה להם קל,

היא כמעט התחרפנה ממנו, אבל לקח לו זמן.

להם היה ברור כבר שנה וחצי אחורה שהם ייתחתנו, אבל הם חיכו עם זה.

בכל מקרה, אני מסכים שאסור להתחתן בלי רגש, אולי באמת זה לא שייך עכשיו.

(מותר, לא? )

אני לא חושבת שזה "ואהבת לרעך כמוך" להתנהג ככה למדוייט/ת שסגורים כבר...

אם מתאים לך - למה למשוך? מה תגלה בעוד שנתיים שלא גילית עד עכשיו, בחצי שנה? (ומפורסמים המחקרים על החילונים שחיים יחד הרבה שנים ומתגרשים מייד, יחסית, אחרי החתונה).

ואם לא מתאים לך (יכולות להיות מיליון סיבות: כי אתה לא בשל עדיין להיות נשוי ולפרנס משפחה / אין לך זמן כרגע להתחתן ורוצה לסיים צבא וכו' / אתה לא יודע אם זאת ה-אחת / כל סיבה אחרת...) - למה פשוט לא לחתוך? או לפחות לעשות הפסקה (בלי/עם מחוייבות) עד ההחלטה?

זה לא בסדר למשוך את הבחור/ה (בעיקר את הבחורה... אתה לא רוצה לדעת מה עובר עליהן.. גם כשהקשר נמשך על מי מנוחות... קל וחומר כשהיא כבר "מתה" שיציע לה, והוא עוד מהסס) עד שכבודו/ה יחליטו שכן/שלא.

זו דעתי האישית!

לא חייבים להסכים (בבקשה אל תבלעו אותי בלי מלח...)

רק קחו גם את זה בחשבון.. (נקודה למחשבה)

שאם זה לא בא ממנו, היא צריכה להעמיד דברים על מקומם, ולא לחכות שהוא יכרע ברך.

דבר שני- אני לא חושב שההשוואה לחילונים נכונה- מדובר בסוג אחר של אנשים, שבדרך כלל 
לא מחכים לחתונה כדי להגיע לחוויות גופניות סוערות, ולחתונה עצמה לא בהכרח יש ערך אצלם.

במקרה הספציפי שהזכרתי- אכן הייתה דחייה לצורך סיום צבא, וגם הם לא נפגשו בדייט,

אלא ספונטנית- והכירו אחד את השני כל כך טוב, שהיה ברור להם שהם מתחתנים, רק שזה ייקח קצת זמן, כי הא הייתה בתחילת שמינית, והא בדיוק התגייס- אבל ההכירות הישירה ונטולת הגינונים לא הותירה ספקות לשניהם
שהם רוצים להיות ביחד, גם במחיר של לחכות.

תמיד צחקנו עליהם שהם נשואים פיקטיבית...- זה הייתרון הגדול של הכירות ספונטנית- הרבה פחות ספקות.

אני יצאתי 4 חודשים עם בחור (שנינו כ"כ דוסים ש-4 חודשים היה נראה מוגזם לשנינו... רק שהוא עדיין לא היה מוכן להגיד את ה"כן").

אחרי חודש כבר הייתי סגורה על עצמי.

חיכיתי לו, חיכיתי, חיכיתי, חיכיתי... ואז נמאס לי, וחתכתי (הכי מצחיק שהוא אמר בטלפון הפרידה: "חבל.. היינו יכולים להתחתן". חבל רק שלא היה לי את האומץ להתחצף ולהגיד לו: "נכון. חבל באמת שלא הפנמת את זה לפני...").

אצלי - הרגשות שלי כלפיו התחילו ליסוג כבר כשקלטתי שהוא הולך למשוך אותי עד ה"כן" המיוחל (?)

פתאום לא ממש התחשק לי לראות אותו, ראיתי פתאום את הנקודות הלא טובות שבו, ושאלתי את עצמי: "את בטוחה שאיתו את רוצה להתחתן?".

אז אני חושבת שיש כמה אפשרויות (פה אולי זה גם רלוונטי לחברה שלך):

א. אולי היא קודם התאהבה בו (הרגש השתולל), והיא לא שקלה בשכל אם הוא מתאים לה בכלל או לא. וכיוון שכבר אחרי חודשיים החליטה שכן - לא רצתה להיפרד ממנו רק בגלל שהוא מהסס... לא רצתה להפסיד אותו. המשיכה להתמקד בטוב: שווה לה לחכות בשביל בחור זהב כזה (אחרת איך הייתה סובלת 8 חודשים עם התלבטויות לגביו?). אח"כ, אחרי שכבר "נכוותה" ממנו (משך אותה חצי שנה. ומניסיון - את הבנות זה מחרפן ממש!!!), ראתה אותו באור יותר בהיר (לא סונוורה מהרגש). 

אם באמת זה העניין - שתבדוק מחדש (והפעם שלא תזלזל בשכל) אם הוא באמת מתאים לה או לא...

ב. אולי הציפייה הממושכת (חצי שנה) להחלטה שלו הורידה אצלה את ההתלהבות, וזה מה שמשפיע אח"כ בחידוש הקשר (אולי היא דווקא כן הייתה שלימה בשכל שהוא מתאים לה והיא לו. עובדה שהיא בכ"ז לא רצתה לפספס, וניסתה לחדש את הקשר). 

אם ככה - היא צריכה להיות מודעת לזה, ועל שניהם לנסות לחדש את הרגשות (לא יודעת איך... תחשבו מה יעזור לרגש להתעורר מחדש).

ג. חברה שלך כ"כ התאכזבה מההיסוס שלו, שכבר קשה לה להאמין עד כמה הוא רוצה אותה...

ויכול להיות שגם בקשר עצמו הוא לא מצליח לבטא את החיבה שלו אליה.

אני מקווה שהסיפור ייגמר כמו שהוא צריך להיגמר (אם הוא באמת ה-בחור שיהיה לה טוב לחיות איתו עד 120 והיא ה-בחורה שלו - אז שייגמר בחתונה...).

ב"הצלחה רבה!!!

+1?

ואני חשבתי שאני לבד שם

וזה לא כ"כ נדיר למצב שמושכים הרבה..

ומשיכה עוד - לא תעזור, לדעתי.

אבל באמת אם  אין רצון - אי אפשר כ"כ להתחתן..

אולי יסכימו ביחד על הפסקה לתקופה קצובה - לצורך הירגעות ממה שעבר עד כה - וינסו "להרגיש את עצמם" תוך כדי.

כלומר, היא תשתף אותו במה שהיה בהתחלה ובמה שעכשיו. כך הוא לא ירגיש כאילו זה חד-צדדי. פעם הרצון היה יותר מכאן - וכעת להיפך.

אם יסכימו על זה - ינסו אח"כ שוב. ילך תוך זמן סביר, מה טוב. לא - אז לא.  ענ"ד לגמרי... כי מי יכול לדעת..

ולכן חשבתי אולי לא להיכנס בכלל לשירשור הזה...

אבל יש גם צד שני למטבע הזאת: יש להניח שהבחורה שואלת כי זה עדיין מציק למדוברת.

וגם - יש מציאות כזו, שיש רגש חזק ואח"כ נכבה. ולפעמים דווקא כשצד אחד מרגיש, השני נרתע ומתחיל להסס (לא תמיד, כמובן).

אז במצב כמו כאן, שהבחורה מאד רצתה. ואח"כ שוב רצתה - וכעת פתאום לא, בדיוק כשהוא כן... יכול בהחלט לקרות שאם היא תגיד שלא וזהו, כעת, אח"כ היא שוב תתחרט - כשלא יהיה פת בסלה... ואז יותר קשה.

לכן, העליתי אופציה כזו כדי שהיא תוכל לראות, האם במצב שאין פגישות ברקע, מתעורר לה שוב הרצון - או שזה באמת לא. יש בכך גם צד של הוגנות, במיצוי הבירור, כלפי הבחור שהסכים להפצרתה.  ובוודאי שגם אם ינסו כך - צריך להחליט תוך זמן מסוים, מתוך נינוחות, אם זז משהו או לא.  וזהו. ולא להגיע למצב כמו שתיארת (אם כי כבר שמענו על אנשים שהפסיקו וחזרו וכו' וכו' - עד שהתחתנו.. אך בוודאי לא בונים על דרך כזו).

אז היה גם לי יותר נוח לא לכתוב - אבל יש אופציה שאולי זה יעזור, לכן העליתי לשיקול דעתה..  אבל לאידך, לכן גם כתבתי שזה לגמרי לענ"ד. אופציה - והבחורה צריכה לשקול..

הבחורה עדיין בהתלבטויות, אבל עזרתם המון,

ועכשיו לעניין-

לא יודעת אם לזה התכוונת... אבל לרוב הנשים לא תהיה בעיה אם יתחיל איתם גבר לפי החיצויות והם יגלו שהוא לא רדוד.

זה מחמיא ואפילו הגיוני. כל עוד תנסה באמת להכיר אותה ולא תשאיר את זה כהתלהבות מהמראה....

אני רק אגיד... שאני זאת שהתחילה עם החבר היחיד שהיה לי. ואני יודעת שהוא רוצה לחזור. ואם רק היה לו את האומץ עכשיו, להיות הגבר, ולהרים טלפון- יכול להיות שזה היה ממשיך.

אז לפעם הבאה- תתפסו אומץ. גם אם אומרים לכם לא- מעריכים את האומץ. מבטיחה.

(סטיגדיש) -

רק אם אני "מריח" נכון שגם את לא היית מצטערת אם זה היה קורה..

תבקשי ממכר/ה משותף/ת לברר לא בשמך אם הוא בכ"ז מעונין להחזיר את הענין..

אם יגיד שכן - שיגידו לו שהתרשמו שגם את היית שמחה, ושיתקשר.

לא תמיד זה כי הוא לא "הגבר" - אלא לא מעריך נכון מה שהצד השני חושבת..

אז במקום שהוא יהיה "הגבר" - את יכולה להיות החכמה..  "חכמת נשים  בנתה ביתה".

כמובן, רק אם את באמת חושבת שיש סיכוי שבאמת ייבנה מזה בית ביניכם...

הסיבה שנפרדתי ממנו היא קצת יותר עמוקה מזה...

אבל אם הוא היה מתקשר זה היה אומר לי שהסיבה כבר לא רלוונטית ושמשהו התקדם...

בכל מקרה- הנושא כאן הוא לא אני.

אז את הדיון עלי נשמור לפעם אחרת....

אם זה לא שייך - בסדר גמור.

אין כלל צורך  לדון עלייך..

אבל כבר קרה פה שהודעות "דרך אגב" כאלו, "הזמינו" עידוד לעשות משהו..

אם אצלך זה לא כך - אין בעיה...

להניח שרוב הבנות יגידו-

מה? רק בגלל איך שאני נראית? מערוך לראש!

חוץ מזה שאינ בעד דברים כאלה- והלוואי כולם היו עושים השתדלות כזאת- בנים ובנות

מה כבר הבחור ראה בה? את היופי שלה? יופי לו..

לא הייתי רוצה שבעלי יבחר בי רק לפי איך שאני נראית..

עם כל הכבוד- מראה זה בהחלט לא הדבר החשוב בקשר...

אז אם הוא ראה אותי עושה משהו.. מכיר אותי היכרות שטחית ... סבבה-זורם..

אבל סתם ככה על מראה? אולי זה מחמיא,אבל זה בהחלט לא מה שאני מחפשת בבעלי..

ואגב,כורש- כתבת מקסים.. (בלי שום קשר...)

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t392326#4699042

הייתי מסכימה,

ואפילו יישמתי.

אין סיכוי שאני מתחרטת על זה.

כתבת ממש יפה!

בעזהי"ת.

|שורק|

או התבוננות מעמיקה,

אם מדובר בפעם אחת שראית מישהי "ונדלקת עליה",

לא שייך ולא צנוע.

אם זה יותר מזה, זה כבר סיפור אחר...

מאוד אינדבידואלי.

כל אחד ואיך שהוא מרגיש לגבי זה..

יש שמספרים לפני הדייט הראשון ויש שרק מודיעים: "מחר הורים שלו באים לסגור וורט"

אני לא הייתי משתפת/מתייעצת עם ההורים שלי במקרים הבאים:

א. אם אני יודעת שאני כזו שמושפעת בקלות מדעות הוריי (זה אופי... אני למשל קצת כזו), ואני לא בטוחה לגמרי מה דעתי (בעניין x.. ההתלבטות) וכן הייתי רוצה לברר קצת (לפני ההחלטה) את העניין עם בעלי ניסיון/ידע. השיתוף עלול לקבע אצלי בראש את ההחלטה שלהם...

ב. אם השיתוף יצער אותם (למשל, ההורים של חברה שלי מאוד נגד נישואים עם עדות אחרות, לכן היא לא מספרת להם כשהיא יוצאת עם ספרדים [היא אשכנזייה]... שלא לצער אותם. למה להכאיב אם גם ככה לא בטוח שייצא מזה משהו?)

ג. ברח לי... אולי אזכר בהמשך...

בכל אופן - אל תשכחי שההורים שלך אוהבים אותך מאוד!!! ורוצים בשבילך את הבן-אדם המוווווושלם

אל תשפטי אותם בחומרה... (מקווה שההורים שלך כן מכילים וכן מאפשרים לך את הפרטיות שלך, ושלא תצטרכי להתעמת איתם, אבל חשוב בכל אופן לזכור את זה, כי הם לא מלאכים [כנראה ] ולא מושלמים..)

ואסור לזלזל בעיצות שלהם!! כי:

א. יש להם ניסיון, ב. הם מכירים אותך יותר טוב מכולם (כמובן שצריך לקחת את זה בעירבון מוגבל, כי הם לא מכירים אותך ב-100%, אלא אם כן את משתפת אותם בהכל מכל כל...).

לא משנה מה תבחרי לעשות - אני כן חושבת שכדאי ומומלץ "לנדב" להורייך מידע (כמובן אחרי סינון שלך... את בחורת במה לשתף אותם). אני חושבת שלהסתיר הכל, ולא לעדכן אפילו בקצת את הורייך - זה לא כיבוד הורים (נסי להיכנס לנעליים שלהם... כמה שהשכל אומר שצריך לתת לילדים את המרחב האישי שלהם ולא לחטט בכל דבר - בכ"ז זה לא איזה עניין פעוט... כן רוצים לדעת פחות או יותר מה קורה איתך... דאגה טבעית של ההורים..).

ב"הצלחה רבה וסליחה אם ייגעתי...

כמובן זה תלוי באופי שלהם.

אבל הם מאוד יכולים לעזור, יש להם נסיון חיים ונסיון בזוגיות קצת יותר משלנו.

כדאי לנסות להתעלות על המחסום הטבעי ולשתף!

לדעתי שיתוף ההורים לגבי כל דייט וכל בחור - לא הכי בריאה, אבל נכון שאת רוב הדברים אפשר לספר...

ובהחלט זה תלוי בבחורה עצמה ובהורים (אני למשל אחת שמאוד משתפת את ההורים, ופשוט גיליתי יום אחד שזה השפיע עליי מאוד, ולא תמיד לטובה.. חתכתי קשר אחד לפחות בגלל שההורים שלי עיקמו ת'אף, ובתכל'ס - זה לא דבר שהייתי חותכת עליו... אבל הושפעתי מהתגובה של הוריי. כן צריך לקחת את זה בחשבון...)

זה אישי לכל אחד ואינדיוידואלי....אבל טוב מאוד לשתף , במיוחד שהקשר רציני...להורים יש הרבה חוכמת חיים והם מבינים עניין...אני לא רואה טעם להסתיר ממהורים שום דבר ..( אצלי ההורים שותפים ויודעים הכל ואני שמחה בזה..)

אני לא חושב שיש לו מה לתרום לי בנושא, אבל את אמא שלי אני ישתף.

החיים לא תמיד פשוטים... 

מצד אחד, אני שא הפתוחה והמשתפת, אין מצב שאת החוויות והרשמים שלי מהדייטים אני לא אשף את הורי!

מצד שני הם (בעיקר אבי) ממש ממש לא דומים לי, והם לא מבינים את הכויוון והסגנון שלי בגרוש... אוף...

זה לא ניראה לי לעניין לבוא להורים ולהגיד להם אני כלה זה החתן...

שהילדים שלי יעשו לי כך (פולנייה,נו מה..)

אבל לא הכל פשוט כ"כ בחיים. גם את זה אני מבינה וכולנו חווים על בשרנו בצורות שונות ומגוונות. ועל כן לגיטימי שכל אחד יחשוב האם לשתף או לא..לגיטימי לחלוטין.

נראה לי שעל סמך הקשר בעבר עם ההורים ראוי לאמץ לעניין השיתוף בקשר במהלך הפגישות.

וכמובן גם להתחשב ביכולת של ההורים לא לשפוט על סמך סיפורינו את בן הזוג, כי יש סיכוי שהוא יהיה בעל/אישה

ואז יזכרו לו /לה את זה גם בעתיד.

יותר כדאי לשתף בתחושות של איך היה ולא להתפלסף בתכנים אלא אם כן מרגישים שלהורים יש יכולת לייעץ "מבחוץ".

אין חכם כבעל ניסיון-הזוג מחליט בשורה התחתונה. אבל כדאי גם לשמוע את ההורים

ארוך ארוך.

ופרטי פרטי.

על השנה שהיייתה לי.

רק שתדע,שאתה לא לבד.

מכיר את זה שאתה רואה אוטובוס בתחנה,

רץ...

רץ...

רץ...

מוציא את כל הכוחות...

מגיע חסר נשימה, ו...

זה האוטובוס הלא-נכון?

וזה לא שלא עברת דרך, ההיפך הוא הנכון.

ולא שלא השקעת,

וחשבת...

עברת כבר דרך ארוכה וקשה.

עוד קצת,

והבורא הטוב יעזור לך לעבור את המשוכה האחרונה,

שממנה כבר לא רואים את התחנה,

וזה כבר לא יהיה כל כך קשה.

בהצלחה.

אל תגידי שזה לא הולך לקרות בקרוב.. את לא יודעת מה יילד יום. בע"ה זה ייקרה!!!

ובקשר לחסר הזה שיש אני כ"כ מבינה.. זבאמת לא משנה מה יש סביב אתה עדיין מרגיש חסר..

אבל שבוע חדש יגיע ואיתו בע"ה בשורות טובות!!

אף אחד לא יודע באמת מה לא הולך לקרות בקרוב...

בשורות טובות, שבוע של שמחה!

מה קרה ביום שישי??

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/228548

יו לא ידעתי!!!!!!

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

אנשים פה לא מתאוששים מהסיפור הזה..

אף אחד לא מצליח להכנס לשגרה הבוקר.

"'דודי ירד לגנו... וללקוט שושנים' - לסלק את הצדיקים שבישראל". 

(שיר השירים רבה ו)

אם תאמיני שזה יכול לקרות בקרוב אם הקב"ה ירצה,

אז לא תצטרכי כ"כ לחפש משהו שיסיח את הדעת..

את תאמיני שיכול, תהיי שמחה; גם תהיי רגועה - כי תדעי שמעבר להשתדלות שלך, זה כבר לא תלוי בך.

ואז - אולי זה באמת כן יקרה. מי יודע..