פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1550)

איך שמחים?

אין חגיגה בלי עוגה!

מחר בבוקר- תנחתי מהשמחה של אחותך- ובעז"ה בלי נדר אני אענה גם לשאלה שלך..

ואין לי מושג, אחותי קטנה מידי בשביל להתארס...

בקרוב אצלך!! (דודה...  )

בעזהי"ת.

קשה. נראה לי יותר בכיוון שזה אוכל אותך מאשר שאת אוכלת אותו...

הבנה עמוקה, שמה שקורה לנו בעולם הזה- הכל מלמעלה, והקב"ה מנווט את הכל... וכמו שר' נחמן אומר: "כשהאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו- זאת הבחינה היא מעין עולם הבא".

להתחזק באמונה, ובעזרת ה' בקרוב מאוד אצלך!!! [תגידי אמן, זו ברכה ]

כך שמעתי מפי אחד מחבריי שליט"א...

אם הבנתי נכון את השאלה: (אם לא - תיכנסו בי בלי רחמים. בבקשה...)

אני חושב שכדאי לשבת ולשוחח איתה בהזדמנות. לדבר על גודל חסדי

ד', על מה שזכתה, ומתוך השיחה הזאת, שיחה של שמחה ויראת שמיים -

יותר קל להזדהות, להרגיש שאת לוקחת חלק בשמחה הזאת. שהיא גם

שלך.

לעתים, כשאנשים קרובים מתחתנים, זה יכול ליצור מועקה - ואני יכול לחשוב

על כמה מקרים: בין אם זה אח/אחות (בפרט קטנים) שמתחתנים (ובפרט כאשר

גם אנחנו בשידוכים); ובין אם זה חבר מאוד מאוד קרוב שמתחתן.

לעתים קשה לבלוע את זה בטבעיות, בין אם מהתחושה שבאה הכלה ו"גונבת"

לנו את החבר שלנו, שכבר לא יהיה לו זמן לדבר; ובין אם מההרגשה שאנחנו

נשארים רווקים זקנים.

חשוב לזכור שהרגשות האלה טבעיים, זה לא שאתם יוצאים אנוכיים או משהו.

לי הקטן נדמה שהדרך הטובה, היא באמת לשבת עם חתן השמחה, לשוחח איתו

על איך שד' גלגל בחסדו את הישועות האלה... להזדהות ומתוך כך אולי גם השמחה

שלנו תפרוץ.

שנזכה...

לא חבר מן המניין - יש לי עוד הרבה שנים עד אז...

אבל בהחלט מחשובי ידידי מוסדות הטחב"ז...

מאיפה לך???

בעזהי"ת.

עד שנזכרתי מאיפה הציטוט הזה מוכר לי

איי, העולם קטן ולדוסים צפוף!!!

הם יהודים נדירים אגב, אחד אחד...

בעזהי"ת.

למה לא רציתי?

זה קטע פסיכולוגי כזה. כאילו- מה הסיכויים?!?!

וזה משהו קטן בשבילך, שאולי אתה מכיר...

לבקשת נשיא מוסדות הטחב"ז, שקיבלנו הוראותיו.

היו ימים... תודה. כבר אין לי את הקובץ הזה על המחשב!!

בעזהי"ת.

לעזאזל, מי אתה? |מגרד בפדחת|

וואי זה אחד המצחיקים...

יש לי עוד כמה קבצים שלהם במייל. אם תרצה אני אשלח...

[חשבתי להעלות לפה, אבל זה קצת חסוי, לא? ]

הוא זה שהגה את הכינוי שלי.

כמו גמרא להבדיל - מגיעה ממקום אחד למקום אחר לגמרי...

זה דרכו של כל פורום.

בכל מקרה - הייתי רוצה בהזדמנות זאת לשאול אותך:

האם את מרגישה שהפתרון שהצעתי לעיל אפשרי? האם זה קל

רגשית לפנות אל אחותך ולשוחח איתה בנושא? (לאו דווקא מתוך

העיסוק בקשיים שלך - אלא לדבר בכללי על השמחה שלה מתוך

עניין להזדהות, כפי שכתבתי).

בעזהי"ת.

יש נצלו"ש, ויש זרימה טבעית של השירשור. שני דברים שונים!

ממרים, אין לך מה לדאוג, מה שמכונה 'נצל"ש' שלנו לא באמת מעניין מישהו, ולכן זה לא גונב לך את ההצגה.

=]]

אבל עוברים את זה עם הרבה אמונה ושמחה...

תנסי לשמוח בשבילה כי היא צריכה אותך את אחותה הגדולה, למרות שזה קשה.

היא אחותך הקטנה. גידלת אותה, ואפילו לא שמת לב.

הניצחון הזה הוא שלך. ואם הצלחת לקחת את אחותך לקו הגמר -

בטח ובטח שתמצאי את הכוחות בעז"ה גם להגיע בעצמך.

מסילת ישרים-

"ואמנם, לו ידעו ולו יבינו, כי הכל כאשר לכל-

מה' הוא-

כפי עצתו הנפלאה וחכמתו הבלתי נודעת

הנה-

לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל"

וזהו. נראלי שזה קושי שמביא למקום של צמיחה, של גידול האמונה בהשם יתברך.

הקב"ה מכוון הכל.

מתפללת עליך שיחדש עליך שנה טובה ומקותה, יכתבך בספר גזרו טובות,

ותזכי למצא את, את שאהבה נפשך בקרוב ממש בס"ד.

זאת הקטנה - עם הארוס שלה...

א. למקד: זה לא אומר שהיא יותר "מוצלחת".. היא מצאה קודם את מי שמתאים לה. כל אחת צריכה למצוא את המתאים לה. אולי שלך גר יותר רחוק...

ב. תנסי להתרכז בלדַמות לך איך היא מרגישה, להיות לרגע היא, לשמוח בשבילה. לאהוב אותה.  באותו רגע את תרגישי מחדש האחות הגדולה, ששמחה בשביל אחותה הצעירה.  זה יתן לך עוצמה ומרץ, שמחה;  ומכח זה - גם תקריני ותמצאי מהר יותר גם את שלך. אם תדעי שעצם המבט הזה מגדל אותך ועוזר לך למצוא מישהו כלבבך - יהיה לך קל יותר. 

ולהשתדל להתמקד במבט הזה, כמה שאפשר להעיף הצידה כל תחושת קנאה שעולה.

בקרוב ממש אצלך.

את צריכה לזכור שיש דין ויש דיין. והכל יבוא על מקומו. וישועתך קצובה וקרובה לבוא בע"ה..סמכי עליו הוא יודע מה הוא עושה!!

לסיפור המלא ניתן לפנות באישי בצירוף ת.ז

 גם אני חיתנתי את אחותי הקטנה. האמת, יחסית לא היה לי כ"כ קשה עם זה מכל מיני סיבות. הקושי העיקרי היה דווקא אחרי החתונה כשהם היו מגיעים אלינו והתנהגו בצורה שהכעיסה/פגעה בי, אבל גם זה התמתן מאוד עם הזמן ב"ה.

אולי חלק ממה שעזר היה זה שהייתי מאוד שותפה לכל הארגונים, הכנות, תכנונים, ייעוצים וכו' של כל מה שקשור בחתונה עצמה, ככה שלא נשאר לי יותר מידי זמן לחשוב על זה.

1) ביום ראשון של ר"ה היה ברית !!

2) בשבת היה קריאת שם לתינוקת שנולדה בערב חג!!

א. הצלחתי לכרוע עד הרצפה מבלי להלחץ לפני כן.

ב. הגעתי לתפילות לפני קריאת התורה.

בעזהי"ת.

1. היה חג מושלם!!! כולל הכל!!

2. עוד שבוע וחצי נגמר הפסיכו הארור הזה!!!

1. הצלחתי לעשות משו מעין עומק של תפילה בר"ה (להגיד ממש "התפללתי" את זה אין לי את המושלמות כדי לכתוב...)

2. הצלחתי לחפור לחברה שלי על המדוייט התורן... (תמיד טוב להיות מעודכנת ברכילות האחרונה)

3. לא מתתי מנזלת בגלל המזגנים.

ויכולתי להרשות לעצמי להיות חולה בשקט- ולסמוך על עקיבא המנהל שישמור על הפורום מפניכם....

4. ערב ר"ה זה כיף- בגלל שמקבלים ברכות מכל מיני יהודים צדיקים- שבשום יום אחר לא חושבים לברך אנשים....

א. נהניתי מכל רגע בתפילות ר"ה.. [אני ממש! אוהבת את התפילות של הימים הנוראים.    נשמע נורא?! ]

ב. ברגע האחרון היו לנו אורחים לחג, ולא נשארנו בלי..

ג. מתחילה שנה חדשה, הזדמנויות ותקוות חדשות.

שיהיה לכולנו רק טוב, בהכל! בע"ה.

1. גילתי שלהיות בבית בר"ה זה לא כזה נורא

2. למדתי חסידות לפני התפילה בשני הימים של ר"ה (וגילתי שמאמרים של הרבי זה הלא כזה מסובך)

ה' עשה לי נס גדול....

תודה לך רבש"ע אתה באמת כזה ט-ו-ב!!!

וואוו, הכל היה מדהים השבוע...כולל הכל

1. למדתי שתי מנגינות לשני שירים.

2. מצטרפת ל-4 של הצדיקה. (ובלי קשר, ערב חג זה תמיד דבר טוב, זה אומר שהחג הנפלא טרם עבר..)

3. ישבנו (האחים הקטנים שלי, אחותי, אמא, הדודה ואנוכי) ולמדנו נתיבות שלום על הפ"ש. וזה הדבר האחרון שהייתי מאמינה שהם ילמדו, אחרון. זה היה מגניב לגמרי.

להזדמנויות כאלה. באמת צריך ללמוד וללמד אותו יותר.

זיכנו ה' יתברך להתפלל את תפילות הימים הנוראים..  אני מתה על התפילות האלה!!!!!!!!! אח"כ הם חודשים 'תקועות' לי בראש........

יש יותר טוב מזה?!

אתה יודע לעשות תרועה של תימנים? כמו שפוסק הרב ליאור?

וואו, מלא זמן לא הייתי פה.. התגגתי!!

היו מלאנטלפים דברים טובים בר"ה..

1. בעלי...

2. למרות שלא הייתי ב"ישיבת הבית" שאני רגילה אליה, היתה תפילה ממש מדהימה. ואפילו הצלחתי לקום לותיקין ולהגיע לתחילת התפילה.. 

3. היה אוכל טעים 

4. היו הרבה שטויות..

5. ישנתי מלאאאאאאא

6. קראתי את רוב המאמרים שהייתי צריכה לקרא (והם אפילו היו מענינים)

7. הלכנו היום לספריה והבאנו מלא ספרים מעולים (ורק חבל שאין זמן לקרא..)

שנה טובה אנשושים!!!

גמר חתימה טובה!

א. זכינו להתפלל גם השנה בישיבה הקדושה...

ב. התבשרתי על יציאתו של ספר שזכיתי להיות בין העמלים עליו למשך חודשים

רבים, כמעט שנה שלמה... רוב הזמן הייתי משוכנע שכלל לא ייצא, אבל בסוף

יצא - ובסטייל...

ג. זכיתי לשחנ"ש עם חברים ותיקים, להשיל דאגות ולהחזיר את החיים לפרופורציה

הנכונה. בשביל זה יש חברים!

ד. החברותא הבוגרת מתחתן אחרי שנים של חיפוש! איזה אושר!!!

ה. חבר שלמד בישיבה התיכונית, איזה צדיק אחד, שאתמול במוצ"ש התבשרנו

על לידת בנו בכורו...

אכן - כמה טוב ד'!!! וגם כשאין חמישה סעיפים למלא...

- החג פשוט היה שמח וטוב מכל הבחינות ב"ה

- הייתה לי היום סייעתא דשמייא ב"ה במשו שאין הברכה שורה בו אלא אם כן הוא סמוי:p

אם יורשה לי לומר..

זה שאנחנו רוצות שהוא יתפלל 3 תפילות ביום ויקבע עיתים לתורה זה ממש לטובתו..  וזה בדיוק הזמן לנשימה שאנחנו רוצות לתת לו ככה במתנה.. בזמן הזה היא (האישה הנאמנה..) תשכיב את הילדים תקלח אותם תכין להם אוכל.. 

ואני לא מבינה על מה אתה מתלונן?! היא עובדת והוא עובד..(עד כאן זה בסדר מבחינתך..) אבל אז היא הולכת לטפל בילדים והוא בורח למנחה-מעריב-הדף היומי והיא נשארת לטפל בילדים..

איך שלא תסתכל על זה אם הגבר אם הוא באמת גבר יכול לעזור והרבה מאוד אפילו בבית  אבל עדין תמיד האחריות היא על האישה! ( היא האמא! היא מניקה את הילדים.. היא קמה בלילה..) בלעדיה הילדים.. בקיצור זה ממש התפקיד שלה...

אי לכך ובהתאם לזאת אנו שולחות אותכם לדאוג לעולם הבא שלנו.. אנו כבר נדאג לכל השאר.. ונשמח אם בדרך גם תזרוק את הזבל או תכין איזה עוגה לשבת.. אחרי שאנחנו עושות פי 8..(וזה באופן טבעי גם אם תרצה לומר שלא..) 

וד.א- לא רואה צורך בחשבון נפש בקטע.. כל זוג ינהל את ביתו כפי שיראה לנכון.. ויחליט מה תפקיד האישה ומה תפקיד הגבר.. 

אל תוצאי את הבנות פושעות.. 

שנה טובה

לכל זוג יש את הדינמיקה משלו.

אני יכולה להעיד שאצלי בבית אין שיוויון!

לי יש את המצוות שלי, ולו יש את המצוות שלו.

לי יש את החובות והזכויות שלי, ולו יש את שלו.

ולא תמיד זה אותו הדבר.

ולפעמים כן.

וכן. למרות שאני לא מתפללת 3 פעמים ביום במנין- מבחינתי זו היתה דרישת סף. כמו שלבעלי היתה דרישת סף שאני אלך צנועה- למרות שהוא הסתובב לידי עם מנסיים וחולצה קצרה (ל"ע..)

וב"ה רוב בנות ישראל שחשוב להן תפילה ותורה יגידו לך שהן יוותרו בשמחה על העזרה בבית או יעבדו קשה יותר בשביל זה. 

זה לא שיויון, זה חלוקת תפקידים. וכל אחד נושאא בעול לפי מה שהוא יכול, וצריך, ונכון.

(חח איזה היסחפות! הערב כבר טענתי לרוח הקודש! כעת אני טענת לאלוקות ממש! מזל שלפחות מנעלת אני אכן..)

תגידי?!
את אמיתית???
מה זו השאלה הזו???

רק מציפה? אולי תסנני גם??

אנשים, טיפה רגישות!!
לאיפה השאלות פה הגיעו??

גם אם זה "רק" בצחוק....

איך את מרשה לעצמך להריץ צחוקים על מי שאין לו??

איפה אתה מזהה "צחוקים"?

הסגנון קליל, כי לפעמים כשעוסקים בשאלות חמורות, יש עניין לפתוח

בסגנון של צחוק כדי להרגע, להרחיב ולפנות את הלב ממתחים.

שמעתי פעם הסבר על המובא בזוהר ביחס לרב המנונא סבא, שהיה

פותח את שיעורו במילי דשטותא, מעין דברים אלה (להבדיל בין דברי תורה

לבין ענייני שידוכין, שאמנם גם הם חשובים בפני עצמם).

ומעין כן מובא במסכת שבת, שרבה, כאשר היה מוסר שיעור היה פותח

ב"מילתא דבדיחותא", והיו צוחקים תלמידיו, ולבסוף היה יושב "באימה",

ופונה לעסוק בשמועה עצמה.

"נניח והיכרתם בחור נחמד, ממשפחה טובה והכל.. ובנוסף לזה הוא גם דלפון..

 השאלה שלי,

 האם זה סתם פרט משמח או שזה דבר מאד משמעותי שיגרום לכם לרצות מאד את הבחור?

 ובכלל- מה צריך להיות המקום של המעמד הכלכלי של מדוייט\ת- במכלול השיקולים?

 (כמובן שאני -צאדיקה- לא השואלת, אלא מציפה שאלה של מישי אחרת...) "

פרט משמח?
משהו משמעותי שיגרום לך לרצות מאוד?!
יש בדיחותא ויש בדיחותא וד"ל.

ברור שהיא התכוונה לשאול... היא רק השתמשה בסגנון של

ההודעה הקודמת כדי לפתוח את הנושא.

אולי לך זה "נו באמת..."
אבל למי שח"ו אין לו...

פתאום זה כבר לא נשמע כ"כ מצחיק.

אף אחד לא התכוון לפגוע - וזהו.

שלום!

צדיקה, יש לך דובר

בכבוד רב,

צחינא מיא

דובר משרד צחינא מיא ושות'

רק הפראפראזה היתה קצת בצחוק- וקיוותי שזה יהיה מובן לאור הלינק המצורף

לעצרנו בחור בלי כסף- יתקל ביותר קשיים מבחור עם כסף...

דווקא הנושא שלו דורש יותר ליבון

ובד"כ אני משתדלת לסמן <צ> כשאני מתכוונת לזה...

מבקשת סליחה  הפעם לא הובנתי או מישו נפגע ממני בטעות

לא ידעתי שאנשים מדייקים ומדקדקים במילים של ההודעות שלי עד כדי כך... רש"י צריך לעשות לי! <צ>

האם עניות יכולה להיות "פרט משמח" בבחור?

לדעתי- כן.

וכבר היתה מי שציטטה מלפני- בשירשור זה- את דברי חכמים- היזהרו בבני עניים- שמהם תצא תורה

משמע שהם אכן אוצר יקר (באמת!).

שאלה לדובר משרד צחינא מיא ושות'-

מה פשר החתימה שלך?

תודה

נראה לי שדווקא לעשירים עלולים להיות נסיונות קשים מבחינה רוחנית...

זה לא היה צחוק על מי שאין לו כמו עקיצה

על השרשור הקודם.

צדיקה אהבתי. ותתעלמי מאנשים רציניים מדי...

עם חוויה אני יוכלה להסתדר- באישי או משו,

או להסתמך על הדוברות המצויינת של צחינא (יא רבי!  מה זה הכינוי הזה?? לך לאדמין שיחליף לך אותו!)

אבל יש פה עוד המוני זוגות עיניים שקוראות- בשקט, בלי להגיב

אחד מהם עלול להיות- זוג עיניים של בחור-חמד- שזכה להיות עני

ולהיעלב

ולומר לעצמו "מה זה מה שהעולם חושב עלי??"

בום נפלה לו כל המוטיבציה לקאנטים.....

לא חבל?

רוצים לדבר ארמית!

פשוט...

פשוט תודה!!
תודה על ההבנה!!

ותודה גם בשם כל זוגות העיניים שקוראות פה בשקט

(בשם אותם זוגות עיניים.. ובשם כותבים  מסויימים שלא זכו להוולד עם כפית של זבה בפה- או שנהיו סטודנטים דלפונים...)

אם יש מוּכנוּת (שהשניים שותפים לה) לחתור לעצמאות כלכלית ופסיכולוגית מההורים -

אז כנראה שזה לא כל כך משנה, לא?

אגב - לעתים חיים של הסתפקות במועט מאוד מחשלים. מאוד מפנים את תשומת הלב

לעיסוקים מהותניים יותר... אלה תכונות שלא בהכרח מתגלות בדייטים, וממילא קשות

לאיבחון, אלא דווקא בכל מיני מציאויות סבוכות שנולדות בתוך חיי הנישואין. אבל כבר

האריכו בנוגע לזה.

ותגובתי רצינית.

אם מדובר בבן תורה רציני, באמת שזה היה אפילו משמח אותי..

חוויה מתקנת, לענ"ד אף אחד לא התכוון לפגוע, והשאלה נשאלה בתום לב.

כשם שלא יהווה עבורי קלף מנצח להשתדך עם "אמיד" כן לא ישנה לי מאום אם יהיה "עמיד מינוס". אחרי הכל, לא בזה טמון האושר.

זה כמו להגיע לראיון עבודה\צבא, כל אחד ותחומו...

וברור שאתה עדיין לא יכול להיכנס ולהשתלט על הכל.

אבל אם יש רצון ושאיפות, וכיוון טוב, מסתדרים.

כלומר שידע להתנהל נכון עם כסף (אין צורך בבקיאות במניות ווכ'ו)

בכל אופן נראה לי שבדורנו ב"ה מה שהכי משפיע זה החיבור האישי בין השניים,

והרבה פחות כל המסביב...

(כמובן שחיבור אישי זה הרבה דברים... למשל חיבור נפשי, התאמה רוחנית, שאיפות דומות/משותפות וכו' וכו')

עם כל הערכתי המרובה לשיעורייך המחכימים,

אנא עבדי על עצמך והצילי אותנו מהפיסוק המיותר כל כך שאת מרבה לפזר בהודעותייך.

נסחפתי קלות...

סליחה על הסרבול.

חשבתי שאחרי שעשו שיעור בעקבות בקשתי - יעשו גם שיעור עלי...

חבל...|מבואס|

הפסקה האחרונה היתה הצעת נושא נוסף גרידא, ולא פניה חצופה למורה.

|ילדה טובה ירושלים| 

(ולא היתה לי אפשרות עריכה משום מה..)

הנני קורא נלהב של מאמרייך המחכימים מזה זמן רב,

ולולי דמסתפינא הייתי אומר שאני אחד הנלהבים שבקוראייך,

אם לא הנלהב שבהם.

מאמרייך היוצאים מגדר הרגיל, הן בתוכנם והן בסגנונם,

מעריפים טל תחיה על נשמתי העייפה והמדוכדכת עד עפר,

כזיקא דבתר מטרא, וכפום צערא אגרא.

מדי בוקר בבוקרו, ולפעמים גם באמצע השבוע,

תר אנוכי בשקיקה על פני עמודו הראשון של הפורום,

לראות האם הפציע לו שעור נוסף מקולמוסך היורה זיקים כמתלהלה,

האמנם נוצרה עוד פנינה בצדפת הפורום הזה היגע,

אשר מעת באת לחסות תחת כנפיו,

כאילו עדנה היתה לו, ריחו לא פג וטעמו לא נמר,

כבשרו של לויתן וכיין בענביו משומר,

ועוד מילים יש להכביר אך כשל כח הסבל מלומר.

ואולם

היום בעת פותחי את הפורום,

כאילו הכני הברק, רחפו כל עצמותי וארכובותי דא לדא נקשן,

תרדמה תעטפני ותנומה תעופפני

בעת שקראתי את שיעור מספר 7.

המבלי אין נושאים לכתוב עליהם לקחתינו למות משעמום?

מדוע זה עלי לעבור כ"כ הרבה אנטרים ע"מ להגיע אל לב הענין?

הלא אחת היא לי אם כתוב לפני כן או מחוק?

אתמהה!

הלא זה הדבר אשר התלוננת עלינו לאמר!

אנא חזרי לעצמך ואל תניחי לגלי ההערצה לחבל ברמתך הספרותית המדהימה,

כספינה הזו השטה אנה ואנה על גבי הגלים מבלי יכולת להגיע אל מחוז חפצה.

הכותב מתוך דאגה נאמנה, ולא ח"ו מתוך זלזול

תלמידך הנאמן

עין הקורא

מצאתי אף את שיעור 7 משמעותי ומחזק כטובים הקודמים אותו. וידוע כמובן ש7 זהו מספר חשוב ביהדות הקדושה מכל.

מכל מלמדי השכלתי- היה שווה ליצור שיעור שבע זה ואילו רק בכדי שנדע כולנו שגם נערים ונערות מכוכב נוג"ה מצויים ביננו-למען נשכיל,לטובתם, להשתמש בפעם הבאה בניקוד בתגובותינו

ניקוד אכן יכול לעזור...

ואמנם, עליך לדון אותי לכף סחוג!

כיוון שאני צמה וראשי מעט סחרחר עלי, התפזרתי על נושאים שונים וכתבתי שיעור קצר.

כמו שכתבתי לבת שמש- נסחפתי. ועל כך צר לי.

בנוסף, מעיין הרעיונות יבש, ורק עכשיו הגיעו אלי הצעות נוספות.

(תודה לחוויה מתקנת!)

אערוך את ההודעה הזו, ואוסיף נושא נוסף לשיעור.

ברכות.

ד"ר תול.

כמנהג ק"ק בית ישראל סבא מקדמת דנא בימי צום, ובכל הזדמנות שהיא

איננה סתם יום רגיל...

ראוי לכותרת להיות:

"רווחים יתרים בהודעות"

יען יתרון הכותרת "רחווים חסרים בהודעות" (שטרם נכתב? או שנכתב זה מכבר תחת הכותרת "בחייאת תתפנקו על האנטר!!" ? )

עוד שתי הצעות לנושאי שיעורים:

1. הרש (ד"ר תול- אני מתנדבת לעזור לך בבירורים מקדימים לשיעור).

2. שילוב ארמית בהודעות (ותודה ל"נקדש" על הרעיון)

אני אשמח לערוך את ההודעה, אבל בגלל שהגיבו לי אין באפשרותי..

תשני ת'כותרת, תצבעי את השרשור בכחול, מה שתרצי.

וכבר כתבתי על "בחייאת, תתפנקו על האנטר!"

ואמנם למדתי גמרא, אבל אני לא שולטת עד כדי כך בארמית...

שבנות לא מבינות ארמית... שאין טעם לשלב את השפה הזו בלשון המדוברת

אלא אם כן המדוייטת שלך הולכת ביד עם מילון

-הי! רגע! תעצור!

|מדפדפת| |מדפדפת עוד|

-אה. אוקי הבנתי

אתה יכול להמשיך לדבר....

בייני"שים - נא לבוא מצויידים כבר לפגישה ראשונה!

ולפתוח אשכול מיוחד: "סבבה והכל, אבל לא לקח קורס בפתיחת שרשורים",

ולנעוץ בקביעות למעלה...

תודה רבה על השיעור, גם אם הוא היה קצרצר

מכמה שאני יודעת לפתוח דברים שמציקים, במיוחד אם זה מישו שחשוב לך שילך איתו, זה שווה לנסות..

ושוב, תראי אם זה לא ממקום של לא בנוי להוביל קשר עכשיו או לא יודע שזה מה שאת רוצה שיהיה...

מלא בהצלחה..!!
 

אם את רואה שאת לא מצליחה להתגבר ולהכיל אותו כפי הנתונים הקיימים שלו- אז תחתכי.

ואם את רואה שאת מכילה אותו ומסתכלת על הצדדים האחרים באישיותו, אז תוכלו להצליח.

בסה"כ הוא רק מקפיץ אצלך דברים שלא סגורים אצלך. הוא עושה מה שהוא אמור לעשות לפי מה שעבר במשך כל חייו. טוב לך - מצויין. ואם לא - אז תחתכי.

"לא מוביל" רק בענייני הפגישות כעת - שזה באמת לא נורא, ענין של ניסיון - אך מסוגל להיות "מוביל" בהמשך ובתור בעל, שאת זה כנראה את צריכה - כמו עוד רבות וטובות.

כלומר, האם בהמשך הוא יוכל להוביל את הקשר. האם מה ש"יש לו ללמוד" זה רק ב"מסכת דייטים", או שנראה לך "צעיר" מידי ביחס אלייך בכלל. ועד כמה זה מפריע.

אם זה כ"כ מפריע לך, אז זה יילך.

אבל תנסי לדבר איתו על זה, אולי הוא ינסה לתפוס פיקוד קצת יותר.

כל אחד עם הנקודות אור ששפך על העניין...

אשתדל לקחת את הנקודות האלה ולהפיק מהן את המיטב.

שבע"ה נזכה לשנה טובה ומבורכת, שנה בה נזכה למצוא את החצי השני שלנו בקלות וללא עיכובים!

גמר חתימה טובה

ובשורות מעולות ותאריך מצויין שאלו הבשרות שנשמע כל השנה!

מזל טוב

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית יהודי יפה!

איזה יופי!!

שמחנו מאוד לשמוע!!

שיהיו בשורות טובות

משמח לראות שלמסע הזה יש סוף טוב..

שתזכו לראות את השכינה בביתכם תמיד!

אחרי פגישה שניה אין כ"כ מה לעשות.

אולי רק להעביר מסר דרך השדכן. (ואולי עדיף שהוא לא ידע שזה בא ממך, אלא התעניינות גרידה של השדכן במראה שלו, ושיסביר לו דרך אגב שאולי הנקודה הX הזו מפריעה לך קצת ושיחשוב על זה...)

כ"ז בנוגע לבחורים נורמאליים.

אבל יש כאלו שגם אחרי פגישה ראשונה לא יפריע להם שיגידו להם ברמז...אבל הם מזה נדירים....

אבל הבעיה היא שזאת לא נקודה מסויימת.

השאלה היא האם להמשיך בכ"ז ולקוות שאתרגל/אחליט שהוא כזה חמוד עד שזה לא מפריע לי וכו', או לחתוך כי זה סוג של הונאה כלפיו?

וזה לא הונאה כי בפגישות  מבררים

אם ברור אז תפעלי בהתאם

הייתי מציעה לנסות עוד קצת. הרבה מאוד פעמים מתרגלים ומה שהפריע בכלל לא נראה רציני כמו שנדמה היה בתחילה.. ואם זה לא יהפוך יותר קל- אני בטוחה שתדעי לבד לחתוך ואת זה לא יצטרכו להגיד לך..

על כל פנים, באם זה לא ילך, אין שום סיבה שבעולם לציין באוזניו כי זה מטעמים חיצוניים. לא מועיל בעליל, ולא בר שינוי על ידו..

ב"הצלחה אחותי!

תמיד כי לשמוע סיפור, לא?

אז שמעתי מהרב שיינברג שליט"א שהיה בחור שיצא עם מישהי ואחרי כמה פגישות רציניות אמר לה שלא נראה לו שמתאים, היא לחצה, והוא הודה- האף שלה מפריע לו...  אז היא אמרה- אחרי החתונה- נלך למכון מסויים, נעשה לי שינוי אף!

בקיצור, הסכים, המשיכו להפגש, התארסו, התחתנו, ואז רצו ללכת, ולא הסתדר, בקיצור אחרי 8 שנים או משהו כזה, הסתדר, אז היא באה אליו ואמרה לו- הולכים? הוא לא הבין מה? מי ? מו? בקיצור הוא לא הסכים, הוא אמר שהאף שלה חמוד או משהו כזה.. והם נשואים עד עצם היום הזה...

או שלא..

1. הסיפור הוא מציאות שקרתה.. זה שאנחנו אוהבים או לא זה משהוא אחר...
2. אם היא עלתה על זה שזה האף כנראה שזה היה משהו חריג, שפסל אותה כמה פעמים.
3. נעשה שיפצור לשיטת הרב שיינברג שליט"א, אם המראה החיצוני אכן מפריע באופן חריג- אזי חבל על הזמן(זה הרב שיינברג אמר או באותו שיעור, או השיעור אחר...)

ואני לא בטוחה שאפשר לגשר עליהם, אא"כ את אדם עם יכולות נדירות להכיל גם דברים שמאוד קשים לך..

המראה החיצוני כבר הרבה פחות משמעותי, אחרי שמכירים אדם הוא נראה בעינינו אחרת לגמרי.

לדעתי, אם המראה לא מפריע לך ברמה שאת צריכה לעצום עיניים כשהוא עובר- נסי להמשיך הלאה,

בסופו של דבר מתרגלים ואחרי שתכירי אותו באמת הוא יראה בעינייך לגמרי אחרת..

אני חושבת שהזמן עוזר (אצלי לפחות) והיו כאלו שזה היה ממש משמעותי - מבחור שאי אפשר להסתכל עליו בפגישה ראשונה אחרי כמה פגישות (אפילו 5-6 אצלי) כבר ממש לא הציק לי.

דבר שמאוד עזר לי - לחשוב על מה שטוב בו. או לשמוע עוד (משהו כמו עוד ברורים...) או פשוט במהלך הפגישות לגלות דברים טובים, ואז המראה הופך להרבה פחות משמעותי מבחינתי..

היתה פעם שפשוט התפללתי על זה - שהקב"ה יעזור לי להתמודד עם זה ולא לחתוך ולהפסיד אותו בגלל זה. אולי גם זה עזר

שיהיה ב"הצלחה רבה!

והמון סיעתא דישמיא!!

זה שבעוד 10 שנים אולי תתרגלי זה לא סיבה מספיק משכנעת

טוב, אז אני יכולה לומר אך ורק מנסיוני האישי,...המשכתי להיפגש עם מישהו שמהתחלה לא היה נראה לי, אבל המשכתי כי יש לו תכונות טובות, ובסכך הכל הוא בחור טוב. אבל אחרי כמה חודשים של קשר עדיין הפריע לי המראה!!ולבסוף הבנתי שאי אפשר להמשיך ככה ...

יש אנשים שיאמרו לך תנסי, אפשר להתרגל\לגלות שזה לא מפריע לך.. לי אישית הפריע והמשיך להפריע כמעט כל פגישה אפילו שהיה ממש טוב בפגישות. אבל בסופו של יום פשוט לא יכולתי לדמיין אותי מתחתנת איתו.

המלצה ידידותית: תבדקי  פעם פעמיים, אבל אל תמשכי את זה יותר מידי.,אם את רואה שאת לא יכולה להתגבר על הנקודה הזאת. זה אל יהיה טוב לא בשבילך ואל בשביל הבחור.

בהצלחה ורק בשורות טובות!!

תיפגשי איתו שוב, וכל הפגישה תנסי להסתכל עליו,

ולראות מה יפה בו.

עיניים?

אף?

פה?

לא יודע מה...

אם הצלחת למצוא דברים ששבו את ליבך- תמשיכי ותזכירי לך אותם, ברגעי משבר.

אם לא- זה אבוד.

והנה התגובה שכתבתי בפורום בנות, מיד אחרי הקריאה, תוך כדי השראתו..   :

קראתי את הספר על מרים פרץ.. ("שירת מרים", בכתיבת סמדר שיר..)

ספר חזק, ואישה- מדהימה!!!!!

(עשיתי טעות, קראתי אותו בשבת.. ואסור לבכות בשבת...)

איזה כוחות, איזו שמחת חיים, אילו עֹצמות!

והכי יפה זה שהיא לא מרגישה מיוחדת בעוצמות האלה,

אלא ברור וטבעי לה שככה אדם שמקבל כ"כ הרבה מכות, [שלא תמיד מבינים איך, למה וכדו']

צריך להגיב, להתנהג..

מה יש לומר?....

שנזכה.

ולא, רבש"ע, לא צריך את הנסיונות הכל כך קשים ומייסרים האלה כדי שנגיע לזה.

תן לנו היכולת להתגדל ולהבין את התובנות האלה, מנסיונם של אחרים. או אחרות.




זהו..

נראה לי אני לא צריכה להוסיף...

גם אני קראתי את זה בשבת... ווואי בכיתי, הזדהות...

ובאמת אישה עם מלא כוחות!!!

ספר מדהים...

רק עשיתי טעות של מתחילים.. הבאתי אותו הביתה.. (אני חייל קרבי שמשרת בעזה בתפקיד די מסוכן...)

זה ממש לא עשה טוב לאמא שלי.

בשלב כלשהו הפסקתי לקרוא מרוב דמעות...

מבחינה ספרותית - על הפנים.

אם כן הביקורת היא לא כלפי מרים פרץ אלא כלפי סמדר שיר.

המון שיבושים. עשוי כשיכתוב של שיחה אנושית. זה גם המעלה של הספר שהוא חי וזורם, אבל לא עבר הגהה מינימלית.

אני זוכר שקראתי ושמתי לב להמון דברים, עכשיו עולה לי אחד: משהו כמו 'השקענו, שכרנו כלים מזכוכית לחתונה, מה פתאום שנביא חד פעמי'. בשנים הללו - לא היה חד פעמי. לכן בתור סיפור בעל פה - זה אחלה. אבל כשכותבים צריך לוודא שהדברים מדוייקים. בחינת: לא כל מה שאומרים כותבים. 

אבל אין ספק אישה מדהימה. מלאת כוחות ועשייה שכולנו יכולים ללמוד ממנה. ודווקא בגלל זה חבל שלא עבר עריכה יותר רצינית כמו שמגיע לתותחית כמוה!

באם היית נחשבת לזוטות, מאחר ולא..

אך אין לדעת, אולי עוד אוכל להיות.. את חושבת שמוגזם מדי לפסול בחור על שאינו ממשפחת "יפרח"? (לדוג' הוא סבבה והכל אבל הוא גליקשטיין)

מהכירותי איתה הייתי יותר הולכת על "יא פרחח.."

(תוכן ההודעה הנל אינו בא לפגוע בשושלת יפרח רח"ל, להיפך- אם אתם משושלת זו מסרשו אלי;) )

אי פרח... אם זו בת...

לא יפה לרדת על יפרח!! מכירה כמה וכמה והם דווקא משו משו.. (שימו לב שלא אמרתי איזה משהו.. כן??)

ו

בבקשה.. רק לא זה עם השפיץ...

עוד לא אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם... 

והאמת שישאר ככה אחרי סוכות... שלא ירד עלי גשם כשאני בסוכה!!!!

ירד מלא גשם לאחרונה! הוא כבר חצי כאן!

באת בדיוק בזמן המתאים...

הקטע הזה, והחיזוק משנה שעברה..

מעורר מחשבה..

שנה טובה לכולם!!

במיוחד את ההסבר לטובה ומתוקה! 

שנה טובה...!!! 

או שזה כבר נושא אחר?

אז תפתח שרשור חדש של 'סבבה והכל - לבנים בלבד', מה אתם אומרים על לצאת עם מישו?

ואז כל הבנות יענו...

כי הבנים לא יראו את זה כראוי לייחס.

אבל הבנות ירגישו נפגעות |פחד מרווקות זקנה|

ולעניין, אני עשיתי דייט עם חבר אחרי שמישהי זרקה אותי, והיה ממש כיף. מומלץ מידי פעם...

אני יצאתי לדייט עם חברה טובה אחרי שמישהו הבריז לי ברגע האחרון, ואפילו הזמנתי אותה עוד פעם אח"כ, אבל היא כבר הייתה מאורסת

אח..השעה...השעה...מה השעה בכלל באמת?

מסתב(ע)ר..

ער

שאני אדע את מי לנעול ואת מי לא לנעול על לא עוול בכפו...

אז השנה נחתם לחיים.. 

הרבי מחב"ד אמר שכאשר ראש השנה הוא שלוש ימים זה חזקה!

חזקה של קודש (3 ימים של קודש)

אז יש לנו חזקה ששנה תיהיה מלאה בקודש.. (שהרי חזקה חייבים להמשיך..)

מקווה שהייתי מובנת!  

שנה טובה

הקפצה!!!

אהבתי!!!שנזכה

מיום רביעי רק אוכלים,מתפללים,לומדים/ישנים ושוב אוכלים ושוב מתפללים ושוב ושוב..

וכל ראש השנה שלהם, אפילו מקווה נורמלי לא היה להם לטבול..

קל וחומר משהו טעים ששווה לאכול... או תפילות שמחיות את הנפש..

ולכל הפאנטים שהולכים לקפוץ עליי..

טירונות בגבעות אולי יותר קשה...נכון..

אבל אף אחד מהחבר'ה לא אכל חול במאחז החג.

בנוסף לשירשורי התהילים לר"ה, אני פותחת כמיטב המסורת, ג"כ תהילים לשבת שובה...

אפשר לומר מתי שמתאים [נראלי עדיף חמישי- מוצ"ש]

יישר כח, ותזכו למצוות!!
שנה טובה, וחג שמייח.

ישמצב שאתם מקדישים את זה לרפואת שירה בת זהבה?

אמא מהיישוב שלי, שחולה בסרטן, ועכשיו בטיפולים...