נראה לי פחות יכול להצליח..הבדלים מהותיים בנושאים..בוערים.

שנערת הגבעות תתאהב באיזה ממלכתי. או שנער גבעות יתאהב באיזו ממלכתית.

אני פשוט מתפלל על זה!

ר' צדוק אומר: חבל שאנשים מתחתנים כשהם ילדים והם לא מבינים את המשמעות הרוחנית העליונה של חתונה...

אז הוא אמר את זה בנוגע למדרגה הרוחנית של החתונה שכביכול 'מתפספסת' בזה שמתחתנים בגיל צעיר (אבל כמובן זה עדיף בגלל כל היתרונות שבזה,

ואני לוקח את דבריו לזה שחבל מתחתנים בגיל צעיר ואז לפעמים כל מיני דברים שבוערים בדם המתבגרים תופסים מקום יותר גדול ממה שראוי שיתפסו...

אחרי הכל על 99% מהדברים הם מסכימים (שמירת שבת, חינוך לתורה, לפנק אחד את השני, להעריך אחד את השני, להתנהג בדרך ארץ, לתקן עולם, להוליד ילדים מתוקים, להתפלל ועוד ועוד) ורק על 1% אחד, שהוא אמנם בנושאים בוערים יש מחלוקות, שגם הם לגמרי פתירות.

אני מכיר כמה וכמה זוגות 'מעורבים' כאלה, כלומר שבאו לחתונה מתוך 'הצהרת עמדות' פוליטיות-דתיות שונות זו מזו אבל עם הזמן הם התיישרו לסגנון הבית הנפלא המשותף שהם בנו. האמת, לרוב האשה מתיישרת אל הבעל, אבל אני לא ארחיב בסוגייא הזו כי כנראה בנוות הפורום לא מספיק בוגרות להבין את מקומן מבחינת שכל-רגש בבניין הבית והן נעלבות כשאומרים להם את זה...

מה שכן צריך להיות הערכה אחד לשני גם בהתחלה, ואם יש מישיהי שחושבת שמי שאין לו כיפה גדולה וציצית על גבי החולצה הוא לא ירא שמיים או מישהו שחושב שבחורה שלא לומדת במדרשה או לומדת אצל רבנים שהם לא לרוח הרבנים שלו היא לא ייראת שמיים זה לא ילך. חוצמיזה, מי שחושב ככה הוא סתם טמבל. ולהתחתן עם טמבל / טמבלית, בכל מקרה לא כדאי גם אם הוא 'שיא הממלכתי' ואת 'ממלכתית אש' ואפילו אם הוא 'יצהרניק בנשמה' ואת 'נערת גבעות פנאטית'.

שזה כן קורה

מספיק שנער הגבהות יגיע לעיר או שהנערה הממלכתית תצא לטייל 

ואם הם מספיק בוגרים להתחיל אחד עם השני, למרות השוני

שבעיניי אינינו מהותי לא מדובר פה בתפיסות דתיות שונות בחילוני וחרדיה וכן להפך...

זה יכול לצאת דווקא מעניין יותר ואולי אף מוצלח יותר

שוני והשלמה הרבה יותר מעניין מדמיון כמובן בתנאי שיש להם כמה נקו' למחשבה שזורמות באותו הכיוון..

זה ממש לא 99 ו1 אול 70 30 ואפילו יותר

זה לא מתבטא רק בזה זה מתבטא גם בדברים שונים

חוץ מזה שממלכתית יהיה לה קצת קשה לגור בגבעה (תלוי איזה)

ובטח שיהיה לה קשה שבעלה יקבל הרחקות כל הזמן (שזה כבר לא כזה נדיר)

זה ממש מנליטות שונה

מסוג הדברים שאני לא הייתי נכנסת אליהם מראש.

א"א להתחתן? קשה עד בלתי אפשרי? למה? כי לא תצליחו להתפשר אם לשלוח את הילדים לפנצ'ר תג'יפ של המח"ט או לא? קצת פרופורציות! בסופו של דבר כולם רוצים לעבוד את ה', והדרך לא כ"כ שונה! מה שצריך לבדוק זה שאין הבדלים בסגנון החיים אבל זה לא קשור לממלכתים וגבעונים! יש גם כאלה וגם כאלה מכל הסוגים!

וקחו עמכם-לך זה לא הצליח, האם הסיבה היחידה היתה בגלל שאחד ממלכתי ואחד לא? אם תמצאי מישהו כמוך (ממלכתי/לא ממלכתי) תתחתני עם הראשון שתראי?

אין פרמטר אחד ויחיד שעליו קם או נופל קשר.זה שילוב של כמה דברים ביחד.

עניין הממלכתי\לא בהחלט היווה חלק נכבד מהכישלון של הקשר הזה,מכיוון שזה לא רק "האם לשלוח את הילדים לפנצ'ר ג'יפ של מח"ט או לא" אלא מדובר היה בסגנון כללי של חיים והוויה שנבעה מהשקפת העולם הזו שפשוט לא התאימה לי.

לכן לשאלך,אני לא אתחתן עם האדם הראשון בהשקפתי שאראה.

מצטערת אם פגעתי! השאלה נועדה כדי להעביר מסר (שיש עוד פרמטרים) לא כדי לפגוע ח"ו! זה סוג של שאלה רטורית...

ד"א - קחו עמכם דברים של ירמיהו זה שיר אדיר!

שאלת שאלה בסה"כ.

סדרה דוקומנטרית,
שו"ת שרשורים בהמשכים...
 
(ה+++++++++++++++)

אם באמת צריך לעשות כדברכם -ולפצל את הפורום פה לשלוש-

לנ"ו

לנ"ו חברתי

לנ"ו אר"מ

כרגע כל האמצעים כשרים בשביל שהיא תהפוך להיות "נערת גבעות רדומה"....

(אני לא יודע אם בסוף בשמיים אני אקבל נקודות על ההחזרה בתשובה או על הרומנטיקה )

ועכשיו (יותר) ברצינות -

האם "נערת גבעות" לא יכולה לגור במקום שהוא חוקי או לפחות מוסדר ועדיין להרגיש קשר לאדמה, עבודת אדמה אפילו, חשיבות לנק' ההתיישבות ואממ... נקרא לזה "חלוציות"?

[ואני לא מדבר רק על יו"ש].

-----אני יודע שזה אינדיווידואלי, אבל אם כל נערי הגבעות יענו על עצמם, זה ייתן איזשהו מדד-------

הכל חוקי. לא הייתי מוכן לגור במקום שמוסדר עם המדינה....

כי לדעתי, להפוך אתה לנערת גבעות "רדומה" - זה גם לגזול ממנה את מקור החיות שלה.

וכל עוד אינך כזה, לעולם לא תבין את זה!!

ב. לחלק ה"יותר" רציני שלך...

[אני באמת מצטערת על הטון התוקפני שלי..

אבל בדיוק בגלל זה אני מתעבת ציניות..

מפני שהיא פוגעת בחוסר רגישות, בנקודות עמוקות אצל בני אדם!]

זה לא העניין של מקום חוקי ומוסדר..

זה ייעוד לחיים.

וודאי שאפשר לגור במקום יחסית "בורגני", בשנה הראשונה, השניה..

[במידה והבחור החליט להשתקע בישיבה, גם שלוש וארבע]

אבל הייעוד לחיים הוא להתיישב בכל מקום - חוקי! על פי התורה!!

להלחם על זה כדרך חיים!

וגם, לא אכחיש.. הבידוד הזה.. הוא גם צורך..

שלי לפחות..

אני יכול להגיד לך שלא הייתי מסתדר עם ממלכתית זה לא שיייך

כמו שאני חושב שדתי וחילונית לא ילך זה שני עולמות שונים

יש לה דת- טאואיזם. (ע' ויקיפדיה)

כשיש פער מאוד גדול בהשקפה ובהתנהלות בחיים זה ממש ממש קשה...

למרות שכשזה ממלכת לייט וגבעונית לייט זה יכול ללכת 

(מכירה זוג וכו'...)

עתידין ישראל שישא עלם מהר המור עלמה שפיזזה וחוללה על גבעת הלבונה. (כמובן בכלי לבן...ביו"כ...)
 

ואותו העלם הינו אותו העלם המוזכר בפיוט המושר ע"י בני קהילות תימן בשעת החופה 'אהוב מהר המור שלמד במורשה'.

נ.ב. 'כל האומר דבר בשם אומרו...' - 'חידוש זה הינו פרי מקלדתה של הרבנית מרים* (לשעבר ממרים), תשואות חן חן לה.

המעניינים..

נראה לי שזה קריטריון ברור לפסול,

אבל אם הם הכירו איכשהו באופן אחר,

זה יכול לעבוד.

אני אתן לכם משפט ששמעתי מהרב חיים נבון:

כשלמדתי בישיבה חשבתי ששני הקצוות בעולם הם הר עציון והר המור.

כשיצאתי,הבנתי שהם נמצאים באותו צד ובקצה השני נמצאת דנה

אינטרנשיונל.  כל הניפוח הזה של מחלוקות בנושא הזה נובע מבועתיות מסויימת.

באמת- אתם שניכם דתיים לאומיים. שניכם מסכימים בנושא מצוות יישוב ארץ ישראל.

רק יש לכם מחלוקת מה הגישה הנכונה במקרה של גירוש חס ושלום, האם יש רק להתחמק

מביצוע או לא, על זה מפרקים קשר? שניכם מאמינים בחשיבותה של מדינת ישראל

ושהיא ראשית צמיחת גאולתנו. רק הוא חושב שלהחלטות המדינה יש יותר משמעות ואת

חושבת שיש להם קצת פחות ויש להתנגד יותר אקטיבית. אלו באמת מחלוקות קטנות מאוד

אם רואים את התמונה הכוללת. לא על זה מפרקים קשר

>זה בכלל מה לפעול,ומה המטרות שלנו כאן בחים.....שעל זה בנוים רוב חיי הכלל שאלו החים האמתים

>הרבה פעמים זה מראה גם על סוג אופי שונה(לא תמיד אבל צריך לבדוק את זה לפני,אני חושב שבימיוחד אצל בנות)

בקיצר זה דברים ממש עמוקים,אזמה אם לשננו נתנו את אותו שם"דתים לאומים" זה עולם אחר.

זאת בדיוק הנקודה. הבעיה מתחילה מניתוח מציאות רדוד

של אנשים מסוימים, שגורם להמון בעיות: הוצאת שם רע ופלגנות בציבור.

סליחה על ההכללה הגסה אבל על פי רוב זה עובד ככה:

מגיע ה'לא ממלכתי' ואומר: התורה אומרת שצריך לסרב פקודה. אין פה מקום לוויכוח-לא הלכתית ולא הנהגתית.

אם כך-כיצד יש אנשים שחושבים שלא צריך לסרב?

הם לא ירא שמיים כנראה. הם חסרי עמוד  שדרה, מנסים להתחנף לצבא\תקשורת

וחושבים שהמדינה יותר קדושה מהתורה וכן הלאה.

האם ישנם אנשים כאלה בציבור "שלנו" בוודאי. האם כולם כאלו? בוודאי שלא.

למען הסר ספק- עמדתי בנושא היא איפשהו באמצע.  ואני ממש לא מחסידי הרב טאו.

אבל עדיין- מישהו כאן מדמה בנפשו שהוא יותר צדיק מהרב טאו?

יותר מאמין בחשיבות התורה מהרב אבינר? יותר ירא שמיים מהרב ויצמן?  מהרב ליכטנשטיין?וכן,כן אפילו מהרב שרלו.  זאת גאווה קטנונית יחד עם חשיבה ירודה ודי מעליבה שמובילה אנשים לתפוס את המציאות באופן מצומצם ולחשוב שאפשר לסכם נושא כל כך מורכב (וכן הוא מאוד מורכב אפילו קשה להגיד שהמחלוקת פה היא הלכתית יותר הצהרתית,הנהגתית) במשוואה קטנה- תורה נגד המדינה.

מי שבעד התורה=לא ממלכתי ; מי שבעד המדינה=ממלכתי. 

העולם קצת יותר מורכב, מה לעשות. מה שעצוב שאתה שומע את זה לא רק מנערים מתלהמים בני 16

(מהם אני לא מצפה לכלום ,ככה זה בגיל הזה הכל שחור לבן) אלא גם מאנשים מבוגרים ורציניים

ותלמידי חכמים.

וברגע שמבינים  שזו מחלוקת לשם שמיים במלוא מובן המילה. לומדים לכבד את הצד השני.

ואז אפשר להתחתן אפילו עם ה"צד השני"- כמו שבית שמאי ובית הילל לא נמנעו מלתחתן זה עם זה.

ושם המחלוקת היתה הרבה הרבה הרבה יותר חריפה מאשר בין מרכז הרב להר המור.

וברגע שזה המצב וזו תפיסת העולם אז בוודאי- מי שחושבת שיש משהו שיותר חשוב

מהקב"ה מי שלא מאמינה ש-ה' הוא המלך, באמת ברור שזה לא יילך בינינו.

רק זה ממש לא קשור לממלכתי ולא ממלכתי, זה קשור לירא שמיים ולא ירא שמיים

1.אני מצטער אם אני יפגע,וגם אם זה לא אתה לפחות ככה זה נשמע אז תסלח לי מראש.

ממש נשמע ממך שעד עכשיו אתה היתה בצד "הקטנוני" הזה,ככה אני מרגיש,כי אני אף פעם לא ראיתי את זה ככה.נכון ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"(לא כל הרשימה שך,אבל נעזוב את זה בצד..)אבל עדין הם דברים הפוכים לגמרי והרבה יותר גרוע מחילוני ודתי(מוקדש למחפש את האור....מקווה שתמצא אותו מהר-רמז אר"מ)כי כאן לשניהם יש אידיאלם הפוכים וכל תוכן החיים שלהם הפוכים,מה שבדרך כלל במקרא של החילוני ו... זה שהם "לייט" ואין להם אידיאלים כללים בדיוק ולכן זה פחות משנה אבל כאן זה הרבה יותר קיצוני.

ועוד קמצ בקשר "לאלו ואלו דברי אלוקים חיים"-אז כידוע לנו שעמ"י זה גוף שלם וכ"א וכל מפלגה שיש בעם זה החלק השונה של הגוף(פועלי א"י הם הראש..)אפילו ששניהם זה גוף אחד הם שונים לגמרי.

תחשוב בשכל רגיל איך אני יכול להתחתן אם "הר המורנקית" היא תרצה שאני ילמד 50 שנה ואני ירצה לפעול למען א"י איך זה הסתדר?

ועוד שכל התורות שלי הם ממש שונות מהתורה שלה?(שוב זה אחד אבל לכ"א יש נשמה אחרת 70 לשונות לתורה)

בקיצר זה ממש סימן שהם לא מתאמים א"כ הוא לא ממש מהקיצונים והיא גם לאמהקיצונים....צריך ששניהם יהוא אם ראש לפשרות וראש פתוח!!!

למה זה דברים הפוכים לגמרי יותר מחילוני ודתי?

קודם כל יש נקודה משמעותית שחשוב לדון לדון בה:

העיקר זה המחשבה-אדם נמדד קודם כל על פי ערכיו

ולא על פי הדרך בהם הוא מיישם אותם

המחשבה היא העיקר והיא השורש לכל המעשים(עניין שעסקו בו הרבה ראשונים

ואחרונים- רמב"ם,חובות הלבבות,ר"ן,בעל התניא ועוד)

אחרי שמבינים את זה מבינים שהקשר בין שני סוגי דתיים=כלומר

כאלו שמקבלים על עצמם שיש אלוקים ושמשה אמת ותורתו אמת

ומחוייבים להלכה וכו'  הם כבר הרבה יותר קרובים מדתי וחילוני.

אפילו חילוני תומך א"י. מעבר לזה גם מבחינה מעשית הרבה יותר קל

לחיות עם דתי מאשר עם חילוני. אז שוב, אני משמ לא מבין את מה שאמרת.

מה זה אידיאל? אידיאל זה לא יישום מעשי

המילה אידיאל=רעיון(ideal)

דוגמה לרעיון שהבאת: יישוב ארץ ישראל. שניכם מסכימים לרעיון של יישוב ארץ

ישראל אאז יש לכם את אותו אידיאל. אתם חלוקים לגבי איך לממש אותו. היא יותר מאמינה

בדרך של החינוך ואתה יותר בדרך של פעולה מעשית-הקמת מאחזים,הפגנות וכו'.

וודאי ששניהם נצרכים ווודאי ששניהם חשובים לצורך אותו אידיאל. ולא חלוק זה על זה

ששניהם חשובים. נו,אז כבר אתה רואה שאין ביניכם פערים גדולים. אמנם למעשה במקרה הזה

אני מסכים איתך-אם אתה לא אחד שיישב ויילמד תורה והיא חייבת דווקא אחד כזה-זה באמת לא יילך מבחינה מעשית(לא בגלל הבדלי אידיאלים)  אבל זה לא קשור להר המורניקית מול בית אל או יצהר או לא יודע מאיפה אתה. יש הרבה אנשים בעלי השקפה דומה לשלך שכן רוצים ללמוד וללמד תורה כעיסוק מרכזי ויש רבים מהשקפת הר המור שהם יותר אנשי מעשה וגם עוסקים בהתיישבות,. מה שתיארת זה פשוט מקרה נקודתי של חוסר התאמה שקורה לא רק להר המורניקים ויצהרניקים(אמר זה שהוא לא הר המורניק ולא יצהרניק ועדיין היו הצעות שלא יצאו לפועל בגלל נושא דומה לזה שתיארת)

בואנ'ה, אולי אתה שתום עין, אבל אתה גבר-גבר...

קבל ח"ח.

והמשפט של הרב נבון חזק ביותר.

ונחזור על זה שוב ושוב ושוב...

יצאתי עם בחור שאפילו סבור כמוני בענייני א"י..

אלא מה?

שהוא - כל ייעודו הוא קירוב לבבות.

ואני - כל ייעודי הוא בניין א"י.

אלו ערכים לא סותרים בכלל!!

ואפילו משלימים!

נכון!

שנינו חיילים בצבא של ה' יתברך. ומוכנים להקריב הכל!

המטרה הגדולה של שנינו - להקים פה ממלכת כהנים וגוי קדוש!

אבל לכל אחד מאיתנו ייעוד אחר.

הוא בטיס 

ואני בשריון

וצריך את שנינו!! כל אחד באופן הכי מלא בתחומו.

(עזוב את ההבדלים התהומיים במבנה הנפש של כל אחד מאיתנו, לא רק כגבר ואישה, אלא אלה שהציבו כל אחד מאיתנו דווקא בתחום בו הוא עוסק)

אם נתחתן -  והבית ילך לכיוון אחד..

[כמובן, כי הוא יגור בעיר, בגרעין תורני וביתינו יהיה פתוח לכל עובר ושב ולהפצות!

ואין מצב לגור גם בגבעה בו זמנית]

אז הפסדנו לוחם לאחד הצדדים.

במקום להקים שני בתים אידאליסטיים וביצועיים - ברצינות!

אי אפשר

יש - לא רוצים..

אם מתאמצים ורוצים,אפשר כל דבר.. השאלה כמה תסכימי להתאמץ בשביל זה.

מה יותר חשוב לך,הבנאדם..הקמת משפחה איתו,או א''י (במקרה שלך..)

איזה מקום את נותנת לכל אחד מהם..

כי אם מתאמצים-אפשר כל דבר.. לא סותר את זה שזה קשה,אבל אפשרי,תמיד.

זו דעתי..

ו"כמעט בלתי אפשרי"...

במובן ש"נערת גבעות" [ולא מתנחלת אידאליסטית בעלת אורח חיים רגיל עם זיקה לא"י] היא פעילה הרבה מעבר.. והדברים נמצאים אצלה בראש סדר העדיפויות. גם בכיוון של בניית בית.

ומהתגובות שלך זה היה נראה שלדעתך זה לא אפשרי (גם אם כתבת כמעט..)

=)

אבל אולי לא הבנתי אותך נכון..

עם גישה כזאתי אין לי כ"כ בעיה.

אבל מסתבר שיש גישות שרואות בא"י את הטיס, השריון וכל השאר... ובשאר הדברים את... מקסימום אכ"א.

(חחח לא נורא.. יש הרבה דגות בים )

אבל גם בקשר לעצם הדברים שכתבת - האם כל זה שווה באמת הקרבה של - ונקצין את זה - "אהבה"?

כי הרי בית אחד מלא באהבה יכול לעשות ב- א"י\הפצות\גרעין\לימוד תורה\(חיי מעשה\חינוך), יותר משני בודדים כל אחד בתחומו.

או במילים אחרות - ברור שיכול להיות שזה מצביע על אופי שונה. ועדיין, ברור שתמיד יש סוגי אופי שונים, וזה לאו דווקא מונע אהבה וזוגיות בריאה. לו יוצוייר שהיום הייתי צריך להחליט - להתחתן עם "גבעונית" (-איזה כינוי מעליב...) כשאנו אוהבים זא"ז, או להמשיך לחפש אחת שתתאים יותר לדרך חיים שלי ולאידיאולוגיה שלי -ושאף אחד לא מבטיח לי שאני אמצא אותה ואוהב אותה - ברור שהייתי הולך על אופציה א'.

ולכן אני בכל זאת לא מסכים איתך.

יש הרבה הבדלים בהרבה תחומים - על דבר כזה לא בטוח שצריך מיד לפסול.

אבל עדיין- מישהו כאן מדמה בנפשו שהוא יותר צדיק מהרב טאו?

יותר מאמין בחשיבות התורה מהרב אבינר? יותר ירא שמיים מהרב ויצמן?  מהרב ליכטנשטיין?וכן,כן אפילו מהרב שרלו.  

או דתייה וחילוני - הולך?

תגידו מה שתגידו, על כל היתרונות ועל כל החסרונות - אנחנו רואים זוגות כאלו בתכל'ס.

אז אם דתי-חילוני, זה הולך, על כל ההבדלים שעם כל הכבוד להבדלים בין ממלכתיים ל"גבעונים" (אוף, אני שונא תארים...זה כל כך מצמצם!) - ההבדלים בין דתיים לחילוניים הם עדיין גדולים - אם זה הולך, מובטחני שגם קשר בין ממלכתי לגבעונית וההיפך, יכול להצליח. אם רק יש אהבה.

הבעייה היא שלא רוצים אפילו לנסות, נרתעים מראש.

ובניגוד לקשר בין דתי לחילוניה/דתייה לחילוני - ששם הרוב ימליצו גם בכלל לא לנסות ולהעדיף לא להתקרב בגלל הבעייתיות - בניגוד לשם, אין סיבה דווקא להמליץ לגבעונית וממלכתי לא להיפגש או לא להתחתן. מה, פתאום נהיינו לשני מחנות שלא יכולים להתחתן? הרי עם כל הכבוד להבדל בהשקפה, בבסיס עדיין יש לנו אותו בסיס (שלא כמו דתי-חילונית), וזה אומר אמת אחת, שעם הרבה עבודה והבנה, וקבלת האחר 0 יכולה לפרוח ממנה משפחה נפלאה. אפילו אם האבא מצביע ליכוד/הבית היהודי, והאמא מצביעה איחוד לאומי...אפילו.

ולא צריך להזכיר את הדברים הידועים על כך שלמרות כל המחלוקות (לשם שמיים!) בין בית הילל לבית שמאי (שכיום אני רוצה להמשיל את זה לגבעוני/ממלכתי - תגידו מה שתגידו, מדובר בחילוקי דעת הלכתיים, כמו אז...) לא נמנעו מלהתחתן זה עם זה...

אז אם הם יכלו, אנחנו לא יכולים?

ערב טוב!

מראש? להכנס לזה? החסרי תסבוכות אנו?

אלא הבאתי הוכחה שזהקיים...

ותקראי שוב מה שכתבתי: "ובניגוד לקשר בין דתי לחילוניה/דתייה לחילוני - ששם הרוב ימליצו גם בכלל לא לנסות ולהעדיף לא להתקרב בגלל הבעייתיות -" שזה בדיוק מה שאמרת...

ואני באופן אישי גם מסכים עם זה.

רק אורמ שזה בקטע הזה לא דומה לגבעונית וממלכתי...

לדעתי ממש לא..

ומי שהכניס את הראש שלו לזוגיות עם מישהו שאין לו יראת שמיים

לדעתי - דפוק בשכל!!!! קשות!!

הבאתי את הדוגמא הספציפית הזאת אך ורק כדי להוכיח שכן יתכן מצב שבו שני בני זוג עם השקפות שונות מאוד ביסודן והבדלי שמיים וארץ, התחתנו, ויותר מזה - אף הקימו משפחה אוהבת ממש, והם חיים באושר ואושר ממש (ואני מכיר זוגות כאלו). לא אמרתי שזה חיובי או שזה כדאי, רק הוכחתי מכאן שהאפשרות קיימת.

אבל זה ממש לא דומה למקרה שלנו, כי כאן זה אפילו עוד יותר קל - לשני האנשים יראת שמיים, ורק מחלוקת בנושאים מסויימים (ליתר דיוק, בדרך הגישה לנושאים מסויימים). ואם את אומרת שלממלכתים אין יראת שמיים, אז באמת אני לעולם לא ארצה להתחתן איתך ועם מי שמדברת ככה. ואם את לא אומרת ככה - הרי שאומנם יש הבדלים, אבל על הבדלים ניתן לגשר - וזה הדוגמא של הדתיים-חילוניים - ועוד שההבדלים כאן לא תהומיים כמו דתיים-חילוניים.

עוד שנייה תתחילו להגיד שגם ברסלבית לא יכולה בחיים להתחתן עם חבדניק, ושחרדי ספרדי לא יכול להתחתן עם מזרוחניקית. לכאן אתם רוצים להגיע? 

להבדיל, בעבר גם לא התחתנו בין עדות וזה היה ממש פיקוח נפש, וכיום זה כמעט שלא קיים. אנשים התפקחו. נקווה שזה יקרה גם כאן. (וביננו, בין מרוקאית עם כל התרבות שלה, המנהגים וההלכות על פי הרב עובדיה, ובין האשכנזי שהתחתן איתה, שגם לו תרבות שונה לגמרי, מנהגים שונים תהומית, וההלכות האשכנזיות - יש ה-ר-ב-ה מה לגשר, וזה מצליח, ראי ערך אבא שלי ואמא שלי - ואני בטוח שגם בין ממלכתי לגבעונית זה יכול להצליח. רק צריך להשתחרר מהפחד מהאחר. זה הכל)

היה לי פעם קטע שדוד של אמא שלי הגיע לביקור מחו"ל והוא אמר משהו על זה שלא כך משנה אם היא דתיה הוא לא (דיברנו על זה שאני מתכנןן להתחתן בגיל צעיר)

עשיתי שם כזה פרצוף שכולם שם נשפכו מצחוק

כשאני מתחתןו עם מישהי אני לוקח בחשבון שאני מגדל איתה את הילדים שלי ולי הדברים האלה מאד חשובים (כן חשוב מאד שהילד ידע לפנצ'ר את הרכב של המח"ט כתבתי את זה בגלל זה)

זה יתכן זה לא אומר שהייתי הולך על מלכתחילה

אני (הייתי) גבעוניסטית במלוא מובן המילה,

בשנה שלפני החתונה גרתי בגבעה באופן מלא.

ובעלי היקר והצדיק- ממלכתי במ' דגושה

ודיברנו, הרבה דיברנו....

ועד היום אנחנו מדברים

וגאוועלד כמה אמת וכמה קדושה בדבר!!

הוא בא איתי לשבתות בגבעה שלי

אני באה איתו לשיעורים של הרב טאו...

אני חייבת לציין שהיום אני הרבה יותר מתונה בגבעוניסטיות,

אבל דבקה בחבורה הזו של הצדיקים והישרים.

ואם היו מספרים לי עליו יותר בפירוט -- בחיים לא הייתי יוצאת איתו.

               רבות מחשבות בלב איש  - ועצת הק היא תקום

שיצא משידוך כזה משהו...

את הרי רואה שזה מצליח? את רק לא רוצה להאמין בזה ולקבל את זה.

כמו שכתבתי בהודעה הקודמת - בדיוק מה שאת אומרת עכשיו, אמרו לפני 40+ שנים על חתונה בין מרוקאית לאשכנזי, ועוד כל מיני זיווגים מזיווגים שונים - וראי את המצב היום. אז לא רצו להאמין. ברגע שהאמינו ביכולת, ראו כי טוב.

זה לא סותר את שיש מקרים שזה כן הולך בהם

אני ובעלי היקר שיחי'  מזה כמעט שנתיים, מגיעים מקטבים שונים מאוד של השקפות וסגנון (ישיבת קו מאוד קווניקית ואני למדתי גמרא וכד').

אני לא אגיד לך שתמיד זה קל, אבל זה בהחלט דורש מאיתנו לברר ולהעמיק, להפנים ולקבל את השוני ואת הדומה- שהוא יותר גדול ורחב משנדמה, בכל זאת, זאת אותה תורה.

העיקר בעיניי הוא המידות והרצון והנכונות להקשיב, להתקרב, לקבל.

אם יש רצון אמיתי משני הצדדים, ולא רצון "למסיון" ולשכנוע וכפיית הדעות, ואם זאת אמונה בדרך שלך, זה יתכן ואפשרי.

בהצלחה!

אבינועם בחור כארז
הדודאים
מילים ולחן: עממי רוסי

על הגבעה הסמוכה
קרה מקרה בלתי נעים
בן האיכר הוא בן המוכתר
התאהב בחלוצה.

על הגבעה הנעלה
שם תגור פלוגת הגדוד
שם תגור גם רחל היפה
בת אוקראינה הגאה.

מדי ערב יבקרנה
אבינועם הצעיר
וביחד יטיילו
גם בחוּרשה גם בניר.

אבינועם בחור כארז
יש לו כרם וגם פרדס,
יש לו דודה באמריקה -
כסף תשלח כל עת ועת.

ומה יפה כשולמית -
תלתליה שחורים משחור,
אך הצרה שהיא חלוצה
חלוצה מגדוד העבודה.

זה בודאי לא סיבה לפסול.

"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" ניתן לו יתברך להוליך אותנו גם אם חשבנו אחרת.

כן כדאי (אפילו מאד) שיהיה רב (מורה הוראה) משותף המקובל על שני בני הזוג (בכל התחומים..).

תחשבו על זה כך-האם בעוד 110 שנים עדיין זו תהיה ההגדרה שלהם "גבעות", "ממלכתי"?החיים האמיתיים בזוגיות בדרך כלל  קשורים לערכים אחרים-אם יש כבוד אחד לשני-אלה בהחלט הבדלים שאפשר ורצוי לחיות איתם-מוסיפים קצת פלפל...

האלו. גם אם המחסום הוא בשלב הראשון, עד שמתברגנים (או נרגעים, או תופסים פרופרציות), צריך שיהיה אפשר לעבור אותו.

ב. ישנם אנשים שגם אחרי 110 שנים זו תהיה ההגדרה שלהם. (למשל, הממלכתיות תופסת מקום חשוב אצל הרב טאו, למרות שאת גיל 20 הוא עבר מזמן, וזה לא צפוי להשתנות)

נכון מאד

תסבירו לי איך אישה שלא באמת מאניניה במה שבעלה עושה יכולה להסתדר אם זה שכל כמה זמן בעלה מקבל הרחקה לכמה חודשים (ואפילו לשנה)

היא שנים חיכתה ליום בו הם יצאו מהשטחים הכבושים....

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים