פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1662)

בס"ד

יש מקומות שזה מקובל מאוד..

מי שיתחבר- מה טוב

מי שלא- כנראה שזה לא מתאים וחבל לבזבז כוחות על פגישה לא מתאימה..

עדיף לומר מפורשות מה רוצים כדי למנוע את זה...

לה"ו

לא מצויין בכ. אישי שלך אם זכר/נקבה...

בחיפוש אחר חתן - שמעתי על חבר'ה שיודעים עליהם בישיבות שהם בקטעים של קבלה ...

בחיפוש אחר כלה - כדאי לשאול אם היא בקטעים של חסידות...

שיהיה המון בהצלחה!

אמנם שני פנים של אותו הדבר

אבל אם מחפשים מישהו שמחובר לקבלה, חסידות לאו דווקא יהיה מתאים

ברור שיש עניין להגיד אותו.

אחרת איך ידעו?

כל אחד והמקובל שלו, או מקובל בחברה, או מקובל על כולם. העיקר שיהיה מקובל.

וזה בתנאי שמקובל עליך להתחתן עם מקובל..

יש לי חבר שמחובר לקבלה אך התחתן עם אחת שלא מבינה בכך דבר, וחיים באושר ואושר.

בתור אחד שבעצמו מתעניין בכך אני חושב שמספיק שהיא לא תהיה מתנגדת לכך ואפילו עדיף שלא תהיה מבינה כל-כך בעניין,

שמא תחשוש מכל ספר שתפתח.

לאומת זאת במקרה שהבת מחוברת כבר לעניין ומחפשת את הצד השני אני חושב שנכון לומר זאת, שדבר זה יכול להוסיף רבות לבית וכן על הסתכלויות מסוימות ביהדות בין אם איך יראה הקידוש ובין איך לקרוא לילדים.

בין קבלה לחסידות רצוי לא לערבב. מאחר וכיום ישנם הרבה שמכנים אותם חסידים או קשורים לחסידות ואין בינהם לקבלה מאומה.

מה קורה פה לאנשים אחרי פגישה חמישית??

אני האחרונה שאעשה דברים כאלו... [לא שזה כ''כ פסול בעיני, פשוט אינני כזאת בכלל]

זה יכול להיות התגשמות כל המשאלות, או מעשה שלא קשור למציאות. אצל כל אחד פגישה חמישית היא מקום אחר...

היה עליה לברר קודם אם גם אתה כבר הגעת למישור הזה. הייתי מגיבה בבירור מדוייק של איפה את והוא עומדים. כאן יש סיכון מסויים של הסחפות למקום שהוא עדיין לא ממש מוכן להיות שם. התוצאה יכולה להיות שהוא יקח אחורה בצורה חדה כי זה מפחיד אותו וכך יכול להתפספס קשר שאולי יש לו כן סיכוי. כ"ט 

לדעתי כל מעשה המגיע מצד כלשהו נולד מהתנהדות של הצד השני ג"כ

כנראה היה נראה לי מתאים כבר... גם ייתכן והמשקל שאתה נותן לזה הוא אחר משהיא התכוונה....

פרוידיאני משהו...

שגרמת לה לחשוב שמבחינתכם זה כבר השלב להיות פתוחים,

סך הכל היא עשתה מה שהרגישה.

גם בנות אוצים ידיים של בנים, או רק בנים רוצים תיידים של הבנות??...

וואוו יצא טוב אחרי שהתבלבלתי שעה..

בנים רוצים תידים של הבנות..

מלא נשים מכניסות כיסאות פירטיים...

[אבא שלי ר''מ שם ומתחרפן מזה.. ]

אבל סנגוריה גדולה!

בתורת החיים?

יש המון מקום!

אצל האשכנזים לא יודעת..

לפחות כך היה לפני שנתיים

אבל מומלץ מומלץ מומלץ!!!

של חבר'ה מארה"ב. מכירה?

קוראים לה תורה בציון, רחוב ניקנור 32 ליד צומת פת!

בעצם יציאה בהקשר הזה- לא חינני...

קיצור אין לי שמץ של מושג על מה את מדברת?!

ומה יש לך מבנות היישוב בת עין?!

מה כל הבירורים האלה!

חלקן בנות מתוקות וצדיקות, וחלקן האחר גם, רק קצת פחות תמימות!

לא שמעתי אותן אומרות את זה אף פעם!

טוב אולי בגלל שאני בקשר בעיקר עם הבנים.. (סתאאאםםם!!)

1) אם הוא נפגש איתך 5 פעמים זה אומר שהמראה שלך בסדר

     מבחינתו

2) אם הוא נפגש איתך 5 פעמים  - את לא משעממת אותו והוא אהב את הראש שלך

מה שכן טוב לברר למה הוא בכל זאת נפרד ומזה ללמוד לבאות

זה הזמן להפעיל ת'ראש.

לגייס את השיטות הכי ערמומיות מהמוסד.

אל תתיאשי!

כל מה שחיפשת?

יאללה!

בהצלחה (ואל תשכחי לעדכן!!!) 

מה אתה רוצה שהיא תעשה?

אין אנשים שיכולים לגשש.

לפנות אליו? לא מסוגלת לשאת את זה שהוא יגיד לא. ובטח ירחם עלי בנוסף להכל. הוא יודע שרציתי. [אולי לא יודע עד כמה אבל יודע]

היא הולכת להרוג אותי!!! (כאילו לא מספיקות לי הצרות )

לה"ו

מי הכיר בניכם? אולי תבקשי ממנו שיעשה את הברור בשבילך?

ואם ממש אין אף אחד אולי תשלח sms או email לברר איתו (ככה כשזה לא ממשי זה פחות מפדח נראה לי)

יכול להיות שזה שאת תפני אפילו ירשים אתו לטובה....

בכל אופן הרבה הצלחה!

אין אפשרות לבירור מכיוון אחר.

מה כבר אפשר לכתוב?

הוא הרי לא רצה........

בערך חודש.

מה כבר יכול להשתנות?.................

לה"ו

ואולי אז זה ישתנה...

אני יודעת שזה נדוש אבל את יודעת-בעז"ה הכל יסתדר...

בכל אופן קבלי נשיקה לעידוד

אולי הייתי מתפללת. [בעצם בטוח הייתי מתפללת השאלה על מה... או לחזור אליו, או להתגבר על הרצון הזה וסופסוף למצוא את האחד שלי...]

בכל מקרה רציתי להגיד לך משהו קטן.

יש כזה משפט "אשר יגרתי בא לי".. אנחנו מביאים על עצמינו את הפחדים שלנו ואז הם מתגשמים. אוף לא הצלחתי להסביר ת'צמי. מאוחר. קיצור אם את יכולה לנסות לעבוד על הלחץ בזמן הדייט, אני חושבת שהם(הבננים) מרגישים כשבחורה לחוצה עליהם וזה מרתיע קצת...

המון המון המון כח ואנרגיות חיוביות ממני[מה שהלילה עושה לי] ומקווה שלא תצטרכי לחכות עוד הרבה זמן כי... "הנה הנה הוא בא!!"[מוש מוש]

זה כמו להגיד לבן אדם שכלב מריח פחד. רק מפחיד יותר.

בכולפון אני מקווה וחושבת שדווקא לא מרגישים עלי.

תודה......

חחח. מה לעשות שזה באמת ככה?

לילה טוב ילדה של אבא.

לא הייתי ממהרת לשפוט לכוון הזה.

ו"ואולי", האם יש לך את  כוחות הנפש לבקש פגישה נוספת ולשמוע מדוע הוא אינו רוצה?

א. בדיעבד היא כותבת שזה אכן לא היה המקרה הפעם.

ב. ישנם המון פעמים (בכל מיני תחומים בחיים) שאנו לחוצים ומתרגשים ובסוף התברר שלא ראו עלינו.

ג. ישנם פעמים שאדם מחפש "מה לא היה בסדר אצלו" וזה פתרון די קל לומר לו "בטח היית לחוץ והפגנת את זה..."

וזה לא נראה לי הוגן, כי זה לא בהכרח נכון - אז מדוע להוסיף יסורים לאדם מתייסר? כי :

1. לא בטוח שהיה לחוץ (גם אם הזולת ציפה ממנו להילחץ)

2. אם היה לחוץ - לא בטוח שראו את זה.

3. גם אם ראו לחץ - ייתכן שזה לא מה שהפריע.

לכן, לדעתי  (אני חוזרת למקרה של "ואולי") יש להוריד את ההשערה של "לחץ" מהלכסיקון.  זה היה צריך להיות משמיים שהבחור ידחה אותה, ואם היא הקרינה לחץ או לא - זה לא רלוונטי. היא עשתה את כל ההשתדלות, זה כבר לא בידיה, ובנקודה הזו - אין לה מה לתקן.

מה שכן - אם זה מטריד אותה (גם זה משמיים...) נראה לי שהיא חייבת לעשות משהו כדי שלא תתקע חלילה. לכן הפתרון הראשון נראה לי לבקש פגישה נוספת, אבל מעל הכל - להתפלל  לקב"ה שיראה לה מה לעשות.

דברים כאלו.

לפעמים זה אפילו קיצוני לכיוון השני...

מרגישה שאין לי אומץ לפנות אליו. אבל ברירה אחרת אין.

בס"ד

ואמרתי לו שהוא "נסיך החלומות"...חחח (למי שלא הבין שיסתכל בשרשור של am42)

אם תשאלו את מר בחור שלי, ותשאלו אותו מה חשבתי לגביו, הוא מעולם לא יגיד את מה שכתתבתי פה, ובטח לא ''נסיך חלומות'' [בלי קשר לא אגיד בטוי כזה ]

זה לא הגיע בכלל למקומות האלו...

שיכול להציע אותך כאילו "בטעות" (שזה לא ממך), לקחת תגובה ממנו, ואם הנימוק שלו לא מספיק טוב, לשכנע אותו?

(אבל רק אם את יודעת 1000000% שהוא מהימן, כי אחרת את צפויה לפאדיחות)

שהסיבה להפסיק כי ..."זה לא הולך לכיוון הנכון "....

זו סיבה שבדרך כלל בנות נותנות אז ככה שהסיבה להפסיק היא די תמוהה .....

אני מסכים עם מה שאמר "שוב מחדש" וכנראה שמבחינת מראה מצאת חן בעיניו ומבחינת אישיות ...

סביר להניח שהוא לא רצה להמשיך מסיבות שקשורות אליו ולא כ"כ אלייך

אא"כ הוא גילה דברים בך תוך כדי ההיכרות שגרמו לו להבין שאת לא הסגנון שלו או משהו אחר ..

לסיום אני לא רוצה לגרום לך לחשוב יותר מדי  ,, אבל אולי יש מישהי שהוא מעוניין בה והיא פנויה ,

ואת לא מצליחה להשכיח אותה ממנו או משהו בסגנון הזה ... 

בכל אופן עצתי לך אם את רואה שרגש זה לא עוזב אותך בשבוע שבועיים הקרובים או לפחות עד החגים

אז תנסי ליצור קשר איתו מתוך מחשבה ולא רגש כדי לברר בצורה ברורה והחלטית אם יש סיכוי לנסות שוב ....

ע"פ הגמרא קשר בין אשה ואיש צריך להיות החלטי לכאן או לכאן ללא שום ספקות ומחשבות של ... מה אם ?..

בע"ה בהצלחה ושלא תבושי ולא תכלמי , גמר חתימה טובה .!

מישהוא שלא ממש מעונין. במידה וישנה את דעתו הרי הוא יודע איפה למצוא אותך.

אם "ואולי" מסוגלת להרפות, לסגור את זה רגשית, ולהיפתח כולה להצעה הבאה.

אם כן - אז אני מסכימה איתך לחלוטין.

אבל אם לא - היא חייבת לעשות משהו כי היא ח"ו עלולה להיתקע על זה שנים...

דווקא אני מכירה זוג שהוא אמר לא. היא התעקשה. ובסוף היתה חתונה..

אצלי קודם הרגשתי "זהו אני מוכנה" ורק אחרי כמה זמן השכל נתן את אישורו(חח ככה זה אצלי ברך כלל...)

בכל אופן הרבה בנות מרגישות שהן רוצות להתחתן אבל יש בגרויות, שירות לאומי, כל מיני עניינים אחרים ובאיזה שהוא שלב- אני מגיעה למקום שממנו באמת אפשר לקפוץ למים- או לדייטים. whatever

אני עייפה. נראה לי זזתי לישון. היום שברתי שיא בזמן שהותי פה. כמעט כל היום!!! שייגמר הפסיכומטרי שייגמר!

לה"ו

מה שכן אני לא ממליצה לצאת סתם כדי לברר אם את רוצה בכלל...

והגישה של דייטים ראשונים - שום דייטים ראשונים - המטרה היא שהראשון יהיה המתאים ואליו את כבר צריכה להגיע עם הידיעה שאת רוצה להתחתן! לא בטוח שאיתו -אבל רוצה להתחתן...(אגב נראה לי שיש קצת אונאה בלצאת עם בחור שמחפש חתונה כשאת לא באמת רוצה להתחתן...)

סליחה על הניסוח העקום אני פשוט ממש עיייפה ...

בהצלחה!

אם את חושבת שאת מוכנה להיתחתן פשוט תצאי וזהו ואז אולי תגלי שאת עוד לא מוכנה להתחתן ואולי תגלי שכן, אם את לא יודעת מה איתך אז גם תצאי ותחליטי לאן את מושכת את עצמך..

-את אמורה לגלות  בעצמך את הבגרות והבשלות .

-להרגיש עם עצמך שאת יודעת או אפילו רק בתחילת הדרך לדעת (בייחוד אם את בל"חית צעירה מידי..) את הכיוון שאליו את רוצה להגיע .

-לדעת את ה(סוג, סגנון) גבר שאיתו את רוצה לממש את המטרה.

וכמובן לחכות להצעה שתגיע .

מניסיון שלי .. גם כשהציעו לי לפני שנה וחצי וחשבתי שאני מוכנה---הודתי ל-ה' שהדייט הזה נגמר ב "לא " .. כי לא באמת הייתי מוכנה .

מכל דייט ומדוייט את יכולה ללמוד המון על עצמך ועל סגנון אנשים ששונים ממך וכמובן שכל דייט יכול לקרב אותך אל ה'(כשמתפללים לפני, בזמן ולאחר הדייט , ל-ה' שיאיר לנו את העיניים לראות אם הבחור הזה הוא בשבילי.. אם הבחור הוא הזיווג שלי שאיתו אוכל להתמודד ולעבוד את ה' בעתיד בשמחה ?! ) .. העיקר להודות ל-ה', אפילו שיכול להיות שיהיו מקרים שיסתיימו  ,אבל כשמדברים עם ה' , פתאום הכל נעשה קל יותר , אפשר להבין למה ה' לא רצה שנמשיך את הקשר -אולי אני לא מוכנה מספיק, אולי הבחור לא מוכן מספיק, אולי אחד משנינו צריך לתקן מידה כלשהי שבלעדיה אנחנו לא נוכל להתמודד אחד עם השני(ולאו דווקא להתמודד עם מישהו שנפגשתי בעבר ונחדש את הקשר, אלא עם הזיווג שלי לעתיד )

בקיצור , דברי עם ה', בקשי ממנו שיראה לך מתי הזמן הנכון להיפגש, ואם הזמן הנכון הוא עכשיו , אז שיציע לך בחור טוב .. שבעזרתו תוכלי להתקרב אל ה' ולעבוד את ה' בשמחה ואהבה. . מאחלת לך שההצעה הראשונה תהיה גם לאחרונה ..

ב"הצלחה !!

ה' איתך !!

בס"ד

איך יודעים שבא אביב?

מסתכלים סביב סביב...

אם שרים "שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא"

אז יודעים, אז יודעים שבא אביב...

אם את מרגישה סימנים של אביב, כנראה שהוא הגיע...

השאלה שלך מראה שעברת את 2 השלבים הראשונים:

1. הרגשת צורך.

2. מחשבות רציניות על הנושא.

עכשיו נשארו עוד 3, כדי להכריע האם את צריכה להתחיל:

1. האם יש לך כיוון לכללי לשאלות: מה את רוצה לעשות בחיים, כיצד את מגדירה את עצמך (חברתית, דתית, וכו') ולשאלות בסיסיות נוספות.

2. התייעצות עם אדם בוגר שמכיר אותך (יכולה להיות גם בגילך) ולשאול אותו שאלה פשוטה - האם לדעתך אני בשלה? [לא חייבים לקבל את מה שאמר, חייבים לשמוע דעה]

3. לבדוק שזה רצון בשל, ולא גחמה חולפת שלא שבוע-שבועיים.

והשלב האחרון - במידה ועל השאר סימן V, פשוט להתחיל לצאת, ולראות איך זה "מרגיש לך"...

בהצלחיוך!

תחזרי לספר לנו סיפורים טובים...

לפי דעתי בנים מגיל 20 בנות מ18 וחצי

רק לפי הגיל??

זה פשוט מגיע באופן כלשהו, לכל אחת ואחד בצורה אחרת.. לכן כל שלל האפשרויות שכתבת נכונות. זה כי פתאום הציעו או כי הלב התעורר ורוצה לפגוש כבר את האחד או כי משהו נחמד ישב עלידי באוטובוס או כי השכנה נורא לחצה ועוד...

העיקר להיות פתוחה לאפשרות וגמישה ללכת עם האופן שבו זה יופיע, ובעז"ה שיהיה הכי בקלות ובשמחה. בהצלחה

מוריה מייזלס- מאמנת

' עבריה' - אימון נשי יהודי

0523288607

כשכל שאר האספקטים בחיים מאבדים את חשיבותם, והרצון מתמקד בדבר אחד: במציאת זוגיות. כלומר כל שאר מרכיבי החיים יורדים למקום השני, ובמקום הראשון ניצב הצורך להתחתן. כ"ט

בס"ד

לענ"ד תשובה כזו "מסוכנת".

גם ילדה בת 16 יכולה להגיד שהכל אצלה יורד למקום שני- הלימודים, הבגרויות, הכל- והיא מתמקדת רק בצורך להתחתן.

~~

לפותחת השירשור, אני חושבת שיוצאים. אין איזו שהיא נוסחת קסם. נפגשים, ושוב נפגשים, ושוב...

ומתפללים המון..

וה' מכוון.

אגב, יש על זה שירשור ב"נשואים טריים".

ילדה בת 16 עדיין קטינה ובחזקת הוריה. לא כ"כ סביר שכל מה שהחיים מציעים יידחק הצידה והיא תרצה דבר אחד - נישואין...

מצד אחד את צריכה להיות מוכנה אבל לא לחכות עד גיל מאוחר כדי להתחיל לצאת.....

אני בעצמי באותה סירה ורוצה להתחיל לצאת אצלי הבעיה שאין לי מי שיציע לי.....

צריך להרגיש מוכנה אבל מצד שני לא לחכות שנים עד שתהיי מוכנהץ

אני בעצמי באותה סירה רק אני כבר רוצה לצאת הבעיה היא שאין מי שיציע לי....

לגבי רצון אני חושבת שהמדד הכי טוב הוא

במידה ויציעו לך הצעה והיא תשמע לך ממש לעניין ותעורר אצלך סקרנות ועניין אמיתי

כנראה שאת רוצה

אבל שאומרים לי משהו כמו "לא הצלחתי לחשוב על מישהו שיוכל להכיל נפש מיוחדת כמו שלך (במובן החיובי,כן?)" או "אם הייתי בן הייתי יוצאת איתך"

ממש לא...

במיוחד לא מאיזה דודה באירוע...

וגם:" בחתונה שלך אנחנו...בעז"ה" "רק תגידי כבר"...

וואלה, המשפטים המעצבנים האלו תמיד עלו לי בעצבים.

ואפילו ה: "אני עובדת על זה" כבר גמר להיות תגובה הולמת.

אחרי שמיציתי לגמרי את "בעז"ה בקרוב ממש", "בטח" וכל צורות ה"אמן"תודה" לסוגיהן.

האמת, אשמח פשוט לא לשמוע. זאתומרת- אנשים באמת לא חייבים להתייחס אלי בשמחה של מישו אחר.

תנו לשמוח, באמת, אני ממש לא באתי לשמחה הזאת כדי שתברכו אותי. באתי לברך, ולשמוח!

כן, ברכות זה דבר מצוין, שצריך וכדאי, אבל יועיל יותר שתתפללו בלי לעדכן אותי, אתם יודעים, אולי "מתן בסתר"...

פשוט, כל פעם אני מתלבטת אם לענות אמן כראוי וזהו, או את התגובה שעולה לי, סתם כי זה דורש.

ואז, מכיוון שבדרך כלל יוצאת איזו שהיא תגובה, יוצא שאפילו לא אמרתי אמן, ויצא ברכה לבטלה... 

כשחושבים על זה, אני יותר מתבאסת מזה שאולי הייתי צריכה לענות קצת יותר ברצינות, אנשים באמת התכוונו...

ואני פשוט לא מוכנה להודות שאני זקוקה לברכות האלו, לא מרגישה שייכת אליהן.

ואם כבר, אז שתדעו לכם: את ההבטחות אני זוכרת! יום יבוא ותצטרכו לעמוד בהן!!!!  

אז כן, אם מישו רוצה לעשות לי טוב, שיבוא ויגיד: לחתונה שלך...

אבל תהיו עקביים, תבטיחו ותתכוונו לעמוד בזה, באמת, ולא משנה כמה זמן זה יקח, ומתי ואיך זה יבוא.

                  -תודה מראש!

זו הדרגה הגבוהה בצדקה.

תודה לך על התשובה הברורה כל כך.

אמר החכם מכל אדם.

כי שם לא יאמרו "בקרוב אצלך".

אבל -

טוב לכת אל בית אבל אצל הספרדים מאשר לבית משתה אצל האשכנזים. (כי אצל הספרדים נהוג לעשות "ברכות")

"אתמול הלכתי ללווית המת ושם אף אחד לא איחל לי בקרוב אצלך"

וגם, אני עונה בד"כ: וגם בקרוב אצלך.

שיגידו מה שרוצים

קשה לעצבן אותי...

לא אומרים כלום - נשמע כחוסר איכפתיות וכיובש, כן אומרים - נשמע דביק ושבלוני. אפשר לשאול בחיוך: להגיד לך בקרוב אצלך?? וכך קצת למתן את המבוכה ואת ה"איכס"...

אחרי חפירה ארוכה בעניני שידוכים אמרה לי השדכנית התורנית (אשתו של חבר שלי):

"עין הקורא (הציטוט לא מדוייק...),

בשבילנו כבר התחתנת.... 

|שונאת פייסבוק|

|שונאת קידמה|

|שונאת שיוצאים מפרופורציות|

בעזהי"ת.

סתם חחח...

מה עדיף שאני אכתוב True?

לא.

יא טכנאית מחשבים אחת. אני יודעת מה זה פייסבוק פשוט איכסה.

[כולם כל היום מצטלמים רק כדי שיהיה להם מה להכניס לשם...]

את יכולה למשל לכתוב- נייס!! נייס זה הכי חמוד

לא ממש הבנתי את השנינות??? למה היא התכוונה?

שילד בא הביתה עם מבחן שעליו מתנוסס הציון המפואר 43, ופניו עגומות להחציץ, ואז ההורים אומרים לו   :

"בשבילנו קבלת 100..."

טרוניה או היזדהות?לא הבנתי?

למה להתחתן?? תחיו קצת

לה"ו

חחחחח ממש לא!

גם הבנים באותה סירה.

איזה משט מטורף!

יש לכם בכלל רשיון על הסירה הזאת?

בנים ובנות באותה סירה? לא צנוע!! |מצקצק|

וחוצמיזה שאני ממש לא אריאלניקית! [זה היה בצחוק.מה קורה איתכם, תגידו, מה?]

בעזהי"ת.

ב. אני הצבעתי על מום אצלך, שבעצם המום הזה נמצא אצלי ובגדול....

חחח אריאל בנשמה!!!

ב. אההההההההה. הבנתי...

ג. איזה מצחיק, אני מכירה אותך ומדברת איתך שעה בלי שתדעי שאני זאת....

תישארי במתח!!![ותודה למקרו]

לאן יש למהר? אפשר לחשוב מה יש בצד השני...

כללי עשיה כאשר הכל נראה שחור: 1. קצת להתמסר לתחושת הרחמים העצמיים והמסכנות, 2. להחליט ש"למרות" הכל ממשיכים, 3. לחשוב מה יעשה לי טוב בנקודת הזמן הזו, משהוא בר השגה ולא משהוא שלא ניתן כרגע להשיג, ולצאת להשיג את אותו משהוא שכרגע יעשה לי טוב. בהצלחה.

בעזהי"ת.

[זו סדרה חשבונית. מצא את d, וקבע אם היא יורדת או עולה ]

אם אני פה אז למה לא...

[וזה ממש נחמד שהסליחות ב23:30 ולא ב00:30. ככה אפשר גם להספיק לישון בשעה סבירה...]

למשל ערב יום כיפור לומר סליחות ספרדיות לאשכנזי זה ממש ממש עונש(לא שאני עושה את העונש הזה כי אני אומר במוסאיוף עם אחינו הספרדים) אבל אשכנזים צ'יק צ'אק גומרים וזהו!

בעזהי"ת.

סתם. תרגעו. זה בצחוק.

נתתי אותה למישהו מהיישוב שתיקן אותה, ושוב יש רמקולים נפלאים במטבח.

עכשיו רק נשאר לפתור את שאר הבעיות שם.

יש לי מקהלה בשעות אחר הצהריים בבית הספר והשנה רוצים להצטרף בין 70 למאה ילדים.

רק לשם ההשוואה, במקהלה סטנדרטית בדרך כלל יש למורה בין 30 ל40.

הכל בעצם.

טוב נו לא נתפלסף. משהו טוב...

קיבלתי ציון ממש חביב בסימולציה! הלוואי שאני אקבל ככה גם במבחן!...

אמאלה זה ממש אוטוטו!!! עוד שבוע ב ד י ו ק. בעעע. ה' תעשה שנגמור עם זה אחת ולתמיד!חולה על הסמיילי הזה

בשיר חדש-ישן ומיום ראשוןו אני חורשת לו את הצורה שוב ושוב כמו שאני כ"כ אוהבת!!!!

(אה ובעיקבות כך אחותי מתעצבנת עלי שאני חופרת לה כבר עם השיר הזה חחחחחחחח וזה כיף לא נורמאלי )

חח סתם. איזה שיר זה?התסקרנתי

לה"ו

זה פיוט מוכר וידוע  "י-ה אכסוף" של חסידות קרלין... אבל כשהייתי ביישוב הדעת בשבת שרו את זה ממש יפה וזה עשה לי חשק אז הורדתי אותו מהאינטרנט וגם מצאתי ביצוע ממש יפה שלו ביוטיוב... מצרפת :

המקורי של חסידות קרלין :

הביצוע שאהבתי:

האזנה נעימה

והרשימה עוד מאוד ארוכה ולא אדע במה לבחור. חסדי ה' כי לא תמו כי לא כלו רחמיו, טוב להודות לה'!

מצאתי בגדים בדיוק שהייתי צריכה ובדיוק במחירים שרציתי, ובמהירות! ה' כ"כ טוב.!

חבל שחתן אי אפשר למצוא כ"כ מהר...

והלכתי לנחל פרת.

וקיבלתי טרמפ מירושלים עד הנחל למטה (כולל כניסה חינם כי היה לנהג מנוי לו ולעוד אחד שבא איתו)

כולל בקבוקי מים שקיבלתי מהבן אדם המתוק הזה (שתכננתי לקנות)

וניקזתי המון מוגלה מהנפש

ואיך שאני מסיים את הטיול - אני מקבל טרמפ אחרי טרמפ עד ירושלים!

באג בטיול-

אני מגלה קצה של כד חרס קבור.  טיפה חופר סביבו, דופק עליו והוא חלול.

והלב מתחיל לדפוק.  וכל הסיפורים מגיל 0 מסתערים עלי.

הנה מצאתי אוצר!   בטח זה אגרות בר כוכבא ללוחמיו.  קפ"ק 2 לפני הקרב האחרון לפחות.  או סדר משניות עלום שאחד התנאים הטמין.  או לפחות כמה מטבעות זהב.

מתחיל לחפור.  הידיים כבר פצועות.  כמה מטיילים עוברים ואני מתיישב על החפירה שלי בפרצוף הכי משועמם שיכול להיות.  מה אתם שואלים?  כן, לא רחוק המעיין.  כמה דקות.  לא, אני סתם נח, תודה.

הלאה ברבאק!  אוטוטו שקיעה ואין זמן!  הכד מתגלה כמשהו ארוך במיוחד ואין לי זמן!

ואני עושה משהו שממלא אותי חלחלה עד הרגע הזה.  תופס אבו, שני צעדים אחורה, ו- בום! על הכד.

כלום.  אדמה.

תהילת עולם חלפה ברגע.

נראה לי שהערתי את כל הבית...

וכ"כ בא לי נחל פרת...

מצטרפת לאיכה!!

ונחנקת מצחוק!

לה"ו

איך יכול להיות שנולדת שנתיים אחרי שנהיית חברה בפורום?  (כך כתוב בכ.אישי...)

מצפה לתשובה עמוקה!

ארבעים יום זה עוד הגיוני...

[בורח בחזרה למקום שממנו באתי]

אם עדיין הבסיס משותף.

הרבה פעמים משתנים והדברים שהציקו כבר פחות מציקים או שיש פרופורציות אחרות.

ולפעמים מבררים שבטוח זה לא זה, שזה גם חשוב...

אנימכירה מלא כאלו שהתחתנו עם כאלו שבעבר כבר היו בקשר.

אולי אתה לא שלם עם הפרידה, ואתה צריך לבדוק מחדש..

לא משנה אם בעבר היית שלם עם זה...

דברים משתנים, מתפתחים, גדלים...

לא חוזרים לקשר בגלל לחץ או כמענה לבדידות, אלא כי מרגישים שנכון לחזור.. (אם הבנתי נכון זו גם נקודה שעלתה בשאלה) למרות שאני מכירה מישהו אחד שעשה את זה והוא נשוי באושר, אבל לא ללמוד מזה

אלא בודקים: מה הציק והאם זה קיים גם עכשיו, האם זה משמעותי בעינינו כמו שאז זה נתפס או שרואים את זה באור אחר וכו'

ומה דעתנו על מי שחוזר- דעתנו לא משנה ביחס לזה. אם זה מרגיש לנכון ומתאים דעתם של אחרים לא רלוונטית. יש המונים שעשו זאת והצליחו...

ב ה צ ל ח ה

אם החשש הוא מה יחשבו על מי שחוזר או יותר נכון חוששים על "האם זה מוזר שאני עושה צעד כזה"

אז אולי אפשר לחשוב על זה ברמה של: אנשים לפעמים עוברים תהליכים ומגיעים לתובנות אחרות בחיים שלהם, ולכן זה טוב לחזור למי שהיה בכיוון מתאים, אחרי שעושים הפסקה. אפילו של שנה..

במיוחד אם זה הופסק בגלל סיבה טכנית כזאת., ולא משהו שתלוי בבן אדם..

יש אבל פעמים שהייתה בעיה מהותית, והיה גם נחמד מהותית...

ואז מה שקורה זה שאתה מעדיף להיות בקשר, מאשר לא להיות בכלום..

אבל מצד שני כשאתה בקשר, אתה כל הזמן אומר, מה אני לא רוצה כזאת התנהגות, וכו',

אז אני לא יודע.

מה שכן אם עבר הרבה זמן, והיה נחמד מהותית, אז אולי ההתנהגות השתנתה..

שזה יכול להראות שעכשיו כשירצה לחזור זו התפשרות

ואז כשרצה לסיים זו היתה בררנות. ושחשב בטח אמצא יותר טוב

ומאחר ולא מצא, חוזר לקשר הלא מספיק טוב ההוא. כי אומר לעצמו-עדיף מכלום

ובאמת אפשר לחשוב ככה,

ומה האמת?

על מה נפרדת?

אם זה היה על שטות או משהו לא מהותי, אז תגיד, עשיתי טעות וסתם בגלל איזה מריבה..

מה איכפת לך - אולי תרוויח את אשתך לעתיד.

אם היא באמת לא מצאה חן בעיניך.. ובאמת זאת פשרה מצדך, לא יודע.

כי גם אתה תרגיש בלב, אולי זאת פשרה, וכו'.

וגם היא תרגיש בזה, מה התחתנת איתי בלית ברירה??

אבל אם אתה שואל בטח נפרד על משהו לא נוראי,

מזה משנה מה אחרים חושבים? זה לא משנה, אא"כ הוא מתכנן להתחתן עם אותם אחרים ואז זה באמת יקשה על חייו.. אולי דווקא זו התפכחות ולא התפשרות?!

יש מצב שהוא מרגיש ככה ומסתיר את זה במסווה של "כך יחשבו"? אם כן- אז זו בעיה..צריך לא להתבייש בה בפני בני המשפחה והחברים וכיצד זה יקרה אם הוא באמת מאמין בדברים האלה וחושש?

לאט לאט הבנתי שזאת את..,

אסור שזה יקבע לך את בחירת בת הזוג בחיים.

ואם מסיימים קשר כי "בטח אמצע יותר טוב" - אני יכולה להבין שהדברים הבסיסיים היו בסדר. אז אם הקב"ה זימן את המפגש - אז הסיבה לפסילת הקשר היתה מוטעית, ואם כך יש סיבה  מצוינת לנסות לחדש את הקשר.

ולגבי "התפשרות" - לדעתי לא משנה מה הגיל - צריך לחשוב מה חשוב באמת, ומזה לא לרדת. לרדת ממה שבאמת חשוב - אסור.

לרדת ממשהו אחר - זו לא התפשרות, זה חיפוש אמיתי לבן/בת זוג.

ועוד משהו - תחשוב על הצד השני.

אם אתה רוצה לחזור אליה כי "עדיף מכלום" - אז אך תחזור, היא לא סחורה סוג ב' שאתה מתייחס אליה כברירת מחדל.

אם אתה רוצה לחזור אליה כי "אני רואה שאיתה אני יכול להקים בית - והיא ראויה להיות חברתי לחיים" - זה כבר משהו אחר לגמרי...

בהצלחה

נראה לי סימן של בגרות, התפכחות, הבנה רצינית יותר. ממש לא פשרנות.

ראיתי כמה וכמה שעשו זאת בעבר והיה להם נהדר. רק- להתחיל מנקודה גבוהה יותר של בירור שהרי את הבירור הבסיסי כבר בצעתם ואתם מכירים זא"ז. לכן - לחזור לקשר מתוך כוונה אמיתית לחתונה בעז"ה.

בהצלחה.

זה קשרים קודמים שלא נסגרו עד הסוף.

ואם בא לך לחזור זה בהחלט נכנס בהגדרה הזו.

אני ממש מקפיד על זה, ולא התחרטתי על שום פעם שבדקתי שוב, למרות ששום דבר לכאורה לא יצא מזה.

ואין מה להתבייש!

וכמה הסיבה רלוונטית היום. (נראה לי פשוט...)

לגבי החלק השני - כאן אני לא מבינה: מדוע צריכה להיות לי דיעה מיוחדת על מי שחוזר?

ממש לא ברור לי

במקרה הטוב- יהיה לכם ערב שתהנו עם קפה,

במקרה המצויין- תתחתנו!

רק לשים לב שבוחנים את הקשר ממקום אמיתי, ולא שופטים עדיין לפי העבר.

דבר ראשון- 'שנים' זה מספיק זמן בשביל להשתנות ולהשתכלל. הראיה שלנו על דברים משתנה,

הפרספקטיבה במיוחד. כך שאני מסכימה עם 'ימבמבם' וכל עוד הבסיס הוא אותו בסיס(מתאים,כמובן), למה לא?במיוחד אם זה קשר שהיה טוב(כך ציינת)

דבר שני- אני מכירה מישהי שיצאה עם מישהו ונפרדה ממנו בגלל סיבה קצת שטותית, אחרי שנה היא ביקשה לחזור אליו. שנה. לא כזה הרבה זמן. הוא היה תפוס. איי באסה. סתם. עבדתי עליכם.היא יצאה איתו שוב ובסוף נשברה הכוס. אחלה סיפור...

דבר שלישי- דעתי על מי שחוזר- תותח על. מה ז"א? זה שהוא לא התבייש ונתן צ'אנס שוב?! אשריהם של החוזרים [בתשובה]

שאדם חייב לעשות כדי למצוא את אבידתו. לכן עם כל הטעינות שבדבר, לא הייתי שוללת סיבוב נוסף. מכירה זוג שנפגשו רציני, בסוף אחד מהם סירב, עברו הרבה גילגולים, ואחרי 10 (!!!!!) שנים החליטו לנסות שוב, והם מאוד מאוד מאושרים והקימו משפחה לתפארת.

זאת נקודת פתיחה מצוינת,

אם יכולתי הייתי עושה את זה, בהחלט (רק שזה היה הצד השני שאמר לא בפעם ההיא...באסה .) 

ועוד בעיה: אם עכשיו ממש רוצים לחזור, זה נראה שסתם אמרנו לא בפעם הקודמת,

חשבנו שנית ורוצים לנסות שוב, חושבים שהשתנינו...

"מודים" שטעינו בפעם הקודמת.

אבל כשחוזרים זה די נתפס כאיזושהי התחייבות, כאילו - זה כנראה כן היה זה ורק עכשיו גיליתי...

ואז יותר קשה להחליט שוב שאולי זה לא זה ויותר עצוב לגלות שבכלזאת... יותר קשה להגיד לא. 

חוצמזה תמיד יש את המחשבה שאנחנו טועים. וטעינו. ונטעה...

ואם סתם נחזור, ונגלה שזה באמת לא זה? זה שווה את זה?

סתם פאדיחה, לא? ובכלל, אין לי מושג למה החלטתי ומה חשבתי, כבר לא זוכרים מה בדיוק...

לא יודעים למה עכשיו זה נראה פתאום,

מאבדים את הביטחון בהחלטה, הרי כבר אמרתי לא, למה להתחרט? 

ומה, אם כל פעם שנגיד לא, נתחרט, וכל פעם שנתחרט גם נחזור, מה יהיה?

איזה חוסר החלטיות... למה אמרתי לא כלכך מהר?...

*נו, האמת, כשחושבים על זה, נראה לי צריך כל פעם לחזור.

א- מה כבר אפשר להפסיד?

ב- אם זה לא זה, לפחות נהיה בטוחים .

כל מה שכתבת- באמת נכון, ואני מתה להגיב אז הלוואי שאני אכנס למוזה. בכל זאת...

***

זה ממש נכון!! אווווף. באסה שזה ככה. ואולי לא. [קראתי את מה שאוריאל כתב על הארנבת והגזר-קורעע!:]

טוב נהיה רציניים רגע. תוך כדי חודש אלול ולפני ראש השנה היתה לי הרגשה כ"כ טובה בקשר לימים האלו....

אמרתי לעצמי- וואי פעם אחת להכניס את ר"ה מתוך תחושה אמיתית של קרבת אלוקים, מתוך חיים של קדושה, אבל באמת. ולא סתם כאילו לנחות לתוך החג.

המלך בשדה, הלב שלי רקד אליו, קרא אליו. השתדל לפחות.

כמה ימים לפני ראש השנה. ממש אוטוטו אנחנו ממליכים אותו. איזה כיף שזכיתי!!! לעמוד במקום שאני עומדת...

יום לפני ראש השנה.

בום.

פתאום.ואני לא צוחקת, ממצב של טוב רגוע(אני לא מדברת על "אורות גבוהים" או רחפנות לשמה, ממש לא), באה נפילה כזאת, שלקרוא לה נפילה זה ממש מחמאה. אפשר לומר התרסקות.

ועלו לי מחשבות כפירה כאלו שבחיים לא חשבתי שיש סיכוי שאי פעם יעלו בתוכי.[נכנסתי למוזה:]

היאוש הכי גדול עשה לי שלום ואני צורחת, בשקט, משתדלת שאף אחד לא ישמע, מטשטשת את הבכי שמאיים לשרוף את העיניים.

ומתוך החושך הזה- נכנס לי החג לחיים. אני מוצאת את עצמי אומרת דברים [שאני כ"כ מתביישת בהם במבט לאחור, אבל עשיתי עליהם תשובה אז אני מרשה לעצמי לספר לכם...] הזויים.

אני אומרת למלך- לא רוצה. לא רוצה להמליך אותך. לא רוצה. מה תעשה לי?(מכירים את זה?!)

אוף יש עוד דברים אבל אני לא מעיזה.

בקיצור- לילה ראשון של ר"ה- פשוט לא הייתי שם. אפשר לומר שלא רק מבחינה נפשית רוחנית, אלא גם קצת מבחינה טכנית.....

ואני כ"כ אוהבת אותו, אבל כ"כ פגועה שאני לא מסוגלת לראות אותו. לא רוצה לראות אותו(במבט לאחור- זו היתה אשליה. הדבר שהייתי הכי הכי רוצה זה להתבטל אליו-לאהוב אותו אהבה אמיתית]

אוף.זה היה אחד הדברים הכי מייאשים. כל פעם יורדים יותר עמוק. יותר למטה. וזה לא קלישאה.

ואני חושבת [ הרבה דברים ;] אבל באמת כשאני ברוך השם אחרי שהרמתי את הראש והמשכתי ללכת... איך זה מדהים, שגם בתוך החושך אנחנו צועקים אליו. הנשמה פשוט מסרבת להיפרד.

כל כך רציתי להתנתק ממנו! אתם קולטים שנכנס החג ואני חשבתי שכל מה שאני רוצה זה לקחת תרגליים ללבוש בגדים מתאימים ולטוס לאפריקה!!?!!

באמת! אני לא צוחקת. זה נשמע הזוי(לי לפחות... אבל. אני חייבת להגיד שהיו לי רגעים, שהעולם פשוט היטלטל מרוב העוצמות שלהם.

רגע אחד- הייתי בחדר ואחרי כל הרגשות הלא סימפטיים שחשתי כלפיו פשוט משהו שטף אותי, מזה נשברתי! אמרתי לו אני כלום!כלום!כלום בלעדיך. אתה הכל. [אני לא כ"כ זוכרת את ההמשך]

הקטע הכי מפחיד, הלכתי לתפילה בבוקר (-מזה מאוחר, לתקיעות...) וקרה משהו, החלטתי לחזור הביתה. אני מגיעה הביתה, ופתאום באורח מוזר, אני רואה משהו- סימן ענקי שה' עשה לי(ואני מזה לא בנאדם של סימנים- "תעשה לי סימן...")

ופשוט נקרע לי הלב! זה לקחת אותי, לסחוט אותי. כל הדמעות שלי יצאו לחופשה דרך העיניים ו....

אני אגיד לכם מה הרגשתי. הרגשתי שהוא אומר לי: "חמודה, אני כאן.ממש כאן.רואה אותך.רוצה אותך"

 וטסתי חזרה לבית כנסת.רצוצה.

טוב חפרתי שעות בטח התחרפנתם כבר.

שורה תחתונה(אשתדל לפחות).

יאוש, זה משהו שגורם לנו לא להיתקע במקום, אלא לעלות גבוה יותר, להמשיך, להשתכלל, להתקדם.

יאוש זה מנוע. זה כמו כשאתה נרדם ואז מישהו צובט אותך. כואב, אבל התעוררת.

הימים האלה זה בדיוק הימים, שבהם ה' רוצה שנצא קצת מעצמינו ונהיה רק שלו. לא שלנו. כי אנחנו כאלה אנוכיים עסוקים בתשובה של עצמינו, בכפרה של עצמינו, בבקשות, בתחינות, אבל.... ה' אומר לנו- היי!! אני רוצה רגע שתסתכלו עליי... עזבו אתכם משטויות, כפרה לא כפרה- אני כאן, תמליכו אותי- אני אמליך אתכם. אבל אם לא תראו אותי, מה הקטע של הכל?

איך הרב ארז אמר פעם?! זה כמו מישהו שבא לבית משפט. השופט בבאסה, מדוכדך, רואה את כל המפעל שלו קורס והמישהו בא אליו ואומר לו- אתה יודע מה? על הדרך, תעשה איזה ג'סטה, תנקה לי את התיק...

השופט בבאסה זה ה' שמסתכל על השנה שחלפה, ועלינו. איפה העולם שלנו עכשיו ואיפה התיקון שלו. תיקון העולם. "לתקן עולם במלכות שדי"... אנחנו רחוקים מזה כ"כ וה'...

עאלק שורה תחתונה.

גם אני בערב ר"ה רציתי להכנס מתחת לשמיכה ולקום ביום ראשון...

ב"ה שסידר לי חברים טובים שלא נתנו לי לשקוע! והכריחו אותי לבוא אליהם לחג!

ראיתי פעם 'ווארט' שאנחנו אומרים בתפילה 'וידידים עברו ים' (לאשכנזים - זו הגירסה הספרדית ל'וידידים העברת') - עם חברים טובים אפשר גם לעבור את הים!

ובאמת אחרי 'ברכו' אחד של ערבית המנגינות נכנסות לעצמות, וכל הבלבולים נדחים לאחרי החג!

(אני בטוח שזה יקרה לי גם בעיו"כ אבל דיה לצרה בשעתה...)

ומה יש להתבלבל, מה שעושים עושים ובלבד שלא לעשות רע ח"ו....

אתם בדיליי חברה.. זה המצב כבר מתחילת אלול...

הבלבול הזה זה משו.. פתאום באה לראש כזו תחושה שגם אם אתה גזר אתה שוכח שאתה מחפש תארנבת..

לוידעת..

האמת מה שעזר לי לאחרונה (חוץ מכמה ידידים וידידות מדהימים!!!!) זה איזה קטע של הרב קוק (איך יצאתי בינישית עכשיו אה? ..אח..הרבנית נעמי...) באורות התשובה.. 

למדנו אותו במדרשה אי שם באדר ופתאום הוא כ"כ מיקל.. הוא אומר דבר די פשוט בעצם-

אפילו די מתבקש לוגית ( זה כבר תוצאה של המבחן המתקרב.. בבחינת "תפול עליהם אימתה ופחד..")

שעצם התחושה של הבלבול היא תחילת התשובה אם לא עיקרה.. כי התחושה הזו של הבלול בעצם אומרת שאנחנו מבינים שזה לא המקום בשבילינו.. שאנחנו במקום אחר.. לא שם!

זה, לא אנחנו..

נו שוין.. 

יודעים מה העצה של ר' נחמן נגד הבלבול?

"יש כמה שטותים ובלבולים המתדבקים ומתחברים במח..וע"י שינה דקדושה נפרדים מהמח.וביותר מועיל השינה לאמונה.."

ליל מנוחה וחלום!

ואיזה עצבות וכעסים נופלים עליי!

שימות היצר הרע הזה!!

אוי טעטע!!!!!!!!!!

אני יודעת שזו נחמת טיפשים-

אבל מגניב לראות שלכולם היה ראש השנה מבולבל ומעפן!!

כל החג לא יצאתי מתחושת מועקה שאני חייבת לעשות משהו! ואני לא יודעת מה!!!

שחייבים להתפלל על עמ"י אבל שום מילה לא יצאה לי מהפה!

שאני חייבת לעשות תשובה, לפחות וידוי! משהו!

אבל שום דבר לא הזיז לי!

אני אומרת לכם! ימח שם יצר הרע!!!

תודה ל"והוא פלאי" על שרשור אמיתי בעולם של שקר!

ברגע שהוא ימות אין לי מה לעשות בעולם.

"והנה טוב- זה יצר הטוב.

מאד- זה יצר הרע.

וכי יצר הרע טוב מאד?

אלא אילולי יצר הרע,

לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בן ולא נשא ונתן"

(מדרש)

אני לא כזה מתוסכל.. מה שכן אני אשמח שיתפתח משהו מרענן..

שלך בעשרת ימי תשובה?? אולי הוא רוצה דווקא את הבלבול והכאב שאתה מתאר? חבר'ה, תהיו קצת יותר טובים אל עצמכם!

הולכים לשדכ"ן (ש-קר ד-ובר כ-סף נ-וטל)

במציאות שלנו לשדכנית.

אתה אומר לה מה אתה מחפש, ומה אתה בקווים כללים.

אחרי כשבועיים היא מתקשרת אליך - ואומרת לך בדיוק את כל מה שאמרת לה שאתה מחפש - שהיא מצאה!

(השבועיים זה כדי שתשכח מה בקשת, כי בלי זה זה היה נשמע טיפשי).

טוב תמשיכו להסביר לו, אני הולך לאכול.

אני 'אשכנזי'.

יראיינו אותך במשך לפחות 45 דקות ויכנסו לנשמה שלך וכעבור שבוע יגידו שאין להם מי להציע לך

השדכנים הפחות מהדרים יציעו לך שוב ושוב לצאת עם ספרדי נמוך  מתחזק שמוכר גרעינים בשוק למרות שאת מחפשת אשכנזי גבוה תורני עם השכלה.

וכולם, אבל כולם יגידו שזה לגטימי לך להחליט שמשהו לא מתאים לך אבל ירמזו בצורה מאד בולטת שאת בררנית ולא פלא שעדין לא התחתנת.

תודה על השיתוף.

ברוך שלא עשני אישה. אני מכיר את התלונות של הבנות על בחורים נמוכים, חסרי השכלה וכו'.

ומה יכול להיות כאשר מדובר בנשים.

אנחנו קצת בשביזות בזמן האחרון, כפי שאתה שם לב..

המרירות נשפכת לכל עבר..

[ens62 - מה זה אמור להביע העניין עם האשכנזי?!

אין לי שום דרישה לאשכנזי דווקא! ואין לי בעיה עם שחומים!.. בושה!]

יבואו ימים טובים יותר...

ובינתיים אני יכולה לומר לך שיש דווקא שדכנים מדהימים עם נשמה!

שממש משתדלים ומציעים..

כמו נורית שכטר מבית יתיר שהיא מדהימה!

וגם מלווה בכל שלבי ההיכרויות

נותנת הסתכלות עמוקה ומסודרת על עצמינו

ועוזרת להחלטות להיות אמיתיות יותר!

למרות כל זה - השדכנים הכי כיפים הם חברים!

הם מכירים אותנו באמת..

וברור שהשדכן הטוב ביותר- הוא הקב"ה!

הוא ימציא לך בעז"ה את האחת!

בהצלחה לך ולכולנו!

יש שדכנים שהם עושים את העניין כחלטורה ולא ממש רציני.

השדכנים הרציניים, ב ג ל ל   שהם רציניים כל כך, הרבה פעמים  נ ו ר א    עסוקים במלאכת הקודש ולא באמת משקיעים בך זמן או מחשבה.

אשמח לקבל ממך שמות של שדכנים טובים שגם עוסקים בשידוך וגם יש להם במאגר בנים נורמלים בגיל 23-32. (מבחינתי זה קצת כמו להגיד שאני מחפשת עורך דין ישר...לא קיים דבר כזה...)

אבל ברצינות, אם יש לך, אני ממש אשמח לקבל פרטים. בנתיים השדכניות שפניתי אליהן ממש לא משהו...

את מה שכתבתי, כתבתי על עצמי. לי יש דרישה לאשכנזי גבוה. ספרדים ממש לא מתאימים לי. מה שהתכוונתי להביע זה שגם אם תבואי עם 3 תכונות מאד בסיסיות שאת מרגישה שאת לא יכולה לוותר עליהם, השדכנית תציע לך בידיוק ההיפך...

נורית שכטר

0524767316!

שיהיה בהצלחה!

בס"ד

אני יכול להמליץ מכל הלב על הארגון "חברים למען חברים"

זה חבר'ה צעירים, שחלקם אפילו כאן בערוץ...

haverim613@gmail.com

בהצלחיוך

המספר שלה פורסם כאן, תעשה בחיפוש...

א. ברוך הבא לפורום.

ב. יה"ר שתעוף מהר פורום אחד למטה...:ג

ג. תתפנק יותר על סימני פיסוק,.-! !!!

ד. לא הבנתי מה השאלה.

ה. אם אפשר לצרך לי לינק שיסביר למה זה התסמונת הזו (כן אני עצלנית... אין לי כוח לחטט אחרי כל מיני מידע לא-רלוונטי...)

ו. לפרט מה הנפקא-מינות של העיניין הנ"ל^ -לחיי זוגיות ומשפחה

ז. לפרט כנ"ל כנ"ל לגבי דייטים

ח. כה לחי ויישר כוח

ט.

שאתה נשמע בחור רציני.

אחד שיודע. שמוכן לעבוד.

החיים לימדו אותי- המוכנות לעבוד היא כל כך הרבה. כמעט הכל. באמת. היא מעבר להכל. גם מעבר לבעיה כמו שקיימת אצלך.

''נכון שאני מתמודד עם בעיית חרדה מסוימת מסוג ocd אבל למה שלא אוכל לבנות קשר רגיל ומשפחה לתפארת.'' משפט שלך. לך איתו. למה שלא תוכל?

אתה יכול, כל כך יכול!

בחור שמגיע למודעות כמו שלך בטח יכול.

לך עם עצמך, מרגישים את האיכות מרחוק.

בהצלחה.

יישר כח גדול על החיזוק מלב אל לב.

שירבו כמותך בישראל.

שלכל אחד מאיתנו יש סוג של חרדה מסויימת. כל אחד ורמתו הוא.

אז לך יש אפילו כותרת לחרדה

ממה שכתבת, וגם בין השורות, נתן לראות שאתה מודע לעצמך, לבעיה, ושואף לעבוד עליה.

לדעתי אין צורך להכריז על זה כבר בדייט ראשון, תן לבחורה להכיר אותך,

הרי כדי להכיל מידע כזה יש צורך בקשר.

בהצלחה גדולה!

רקע דומה. מכירה ה-מ-ו-ן זוגות כאלה, והלואי על כולנו האושר שלהם. כך זה בגובה העינים וכל אחד מבין את המקום של בן זוגו ללא פערים כאלה ואחרים. בהצלחה!!