פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1663)

זה מאד יפה מה שעשית וראוי אף להערצה כי זה לא קל ..... אבל השיער הוא לא החלק החשוב בך ולא מה שהבחור שיבוא בע"ה בקרוב יתאהב בו. הנשמה המיוחדת שלך היא החלק הכי חשוב שיאיר וימשוך אותו אליך בקרוב ממש!!!

מבינה לליבך.... הייתי שם וזה כואב.... חיבוק והרבה אמונה ושמחה בלב!!!

לפעמים גם לי יש רצון ותפילה שהנה, אני עושה משהו כ"כ טוב שבטח ההצעה מחר היא זו האמיתית.

ולא היא..

הרבה אנשים יקרים סובלים....

משפ' איימס..

תושבי גוש קטיף..

יונתן פולרד..

ילדים חולים..

הרבה מילים נישפכו על  צדיק ורע לו רשע וטוב לו.

פעם קראתי ששלושה דברים באים בהסח הדעת. (לא זוכרת את השאר..כ"כ רבים הם..)

אחד מהם הוא העניין הזה שלנו.

חוץ מזה- 26 זה גיל ראוי לנישואין, אבל לא הייתי שמה אחריו 3 נקודות.

ממש לא

פשוט זכה למלאך!!!

אל תדאגי,ה' למעלה מסדר לך מישהו שהיה שווה לחכות בשבילו!

הרבה פעמים דווקא אחרי שכבר לא יכולים יותר מגיעה הישועה..

בעז"ה.

אל תתיאשי!

גח"ט

ואין הרבה מה לנחם בעניין..

באמת מצער, אני בטוח שכולם משתתפים בצער שלך

ושתהיה שנה טובה, ותמצאי במהרה את בחיר-ליבך..

אנחנו לא ממש יודעים מה הולך פה.

וכן זה מאוד מצער לחשוב היי, לאף אחד בשמים לא איכפת ממני

והחיים שלי מתבזבזים, וכו' דברים כאלה..

אבל בתור בני אדם אנחנו צריכים להיו גיבורים, ולא להכנס לחולשות..

הקב"ה שומע כל מילה..

ואין דבר יותר יפה מראות בן אדם גיבור שלמרות כל הניסיונות מחזיק מעמד, וחי בשמחה, אע"פ שקשה לו ויש לו צער אמיתי.

נקווה שה' יאיר לך את הדרך..

לה"ו

כ"כ מוכר... את לא יודעת איזה וורטים כבר הכנתי כדי לנחם את עצמי לקראת יום ההולדת הקרוב (בסוכות)...

בעז"ה אהיה בת 24 בגימטריה כ"ד כמספר הספרים בתנ"ך וידוע שמשום כך נהגו בנות ישראל לענוד בחתונתן כ"ד תכשיטי כלה...   חחחחחחחחח נשמע מטומטם? נו אז מה? אדם צריך להאחז במשהו... רק שכמובן תמיד יש את הסיכון של האכזבה... אך אל תתיאשי!!! מצאי מקור אחר שיעודד... תחגגי את יום הולדתך בצורה הכי כיפית ומחורפנת שיכולה להיות!!! (אולי גם כדאי לך לאכול גלידה...)

מאחלת לך אושר וחיים מלאים שמחה ובעז"ה עוד השנה...!!!

התגובות גרמו לי לבכי ממש טוב ואז ראיתי את מה שאיכה כתבה...והתחלתי להיקרע מצחוק!

אני יודעת שאומרים שהפורום הזה הוא כמו ביצה וירטואלית

אבל היום ממש עזר לי לכתוב לכם ולקבל תמיכה

תודה רבה

כאן המקום הראוי לנזוף בכם!!

כבר מזמן לא היה פה שבע-ברכות-פורום-ראוי-לשמו!!!!!!!!!!!

היום יום הולדת

היום יום הולדת

היום יום הולדת

לens62

חג לה שמח וזר לה פורח

מתוקה- ברכות עד בלי די!

שתזכי לאריכות ימים ושנים עד 120

שיהיה לך טוב! וכל הטוב- שיהיה מתוק בחיים!

שיהיה לך לב ואומץ לעבוד את השם

והרבה אהבה ועין טובה לכל הבריות שלו

שתזכי לראות השנה ישועות ממש -לכלל ישראל ולך באופן אישי

חוצמזה אני חושבת-

אם את עושה משו כדי לקדם את הזיווג שלך- תעשי משו "מעין העיניין"

משו שיותר קשור לזה.... גם אני מנסה לחשוב על דוג'

(כן לתרום שיער זה מדהים לגמרי- מניסיון  אבל זה לא הכי הכ יקשור לנישואין- אלא אם תוכיחי לי אחרת...)

הנה ה-זר פורח

.

ברכתי אותך.. בעז"ה בקרוב!

כמה כאב הצלחת להכניס בכמה משפטים קצרים, לב יודע מרת נפשו...

כאב על הבדידות,

כאב על השער,

וכאב על אבדן האמונה...

כמה עגמת נפש, האם הקרבן היה לשוא? ואל הבל ואל מנחתו לא שעה, וי להאי שופרא דבלי בארעא...  (תרגום חופשי - לא חראם על היופי הזה?)

ואיך הצלחת לגעת בנקודה הכי כואבת - שכל רגע שאני נשאר לבד אני נהיה יהודי פחות טוב, פחות מאמין, פחות מקווה, יבש ומייבש, נע מכח ההרגל, העגלה נוסעת אין עצור, עוזבהו יום ועוזבני שנתיים, 

ושום דבר, שום דבר שאני אעשה לא יתקן את זה, כל ימי בהרהור עברה...

אבל,

בדיוק בשביל זה יש יומולדת! ועוד עם ר"ה ביחד! הכל מתחיל מחדש! תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!

וברור שהקב"ה ראה, רק אנחנו לא רואים...

המון מזל טוב, ויה"ר שבשנה זו יושב בשמים ישחק, וגם את!

ותזכי לראות למטה כמו שהקב"ה רואה למעלה!!!

(מקוה שלא דיכאתי יותר מדי....)

לכתוב עלייך סיפור.

וואו. את מהממת. אני מאד אוהבת את המילים שלך.

מאחלת לך הרבה אור. אהבה, גדולה, פשוטה, אמיתית. אמונה ואמונה ואמונה. וחתונה. עם אחד שכשתהיי איתו תדעי שהכל הכל היה שווה.

אני לא מכירה אותך, גם לא וירטואלית, אבל ההודעה שלך נגעה בי, והסתכלתי בכרטיס האישי שלך ובהודעות שלך.

ותרשי לי לומר לך שאת נשמעת בחורה מיוחדת!

אז רק רציתי לאחל לך שנה טובה ויומלדת שמח (בכ"ז...ה' נתן לך 26 שנים ויתן לך עוד עד 120... זאת סיבה לשמוח ולהודות נכון?)

ובעז"ה עוד השנה תמצאי את המיועד לך, ויחד תזכו לאהבה ואחוה ושלום ורעות!

ה' ימלא משאלות ליבך לטובה! ותזכי לאמונה חדשה! (כדאי לך להתפלל על זה, זה סוג התפילות שנענות תמיד)

קודם כל!- פשוט כל הכבוד על השיער!!

נראה לי שרק בנות מבינות לעומק כמה זה חלק מעצמנו!

מעריצהה!!!

[ולצדיקה אחותך- שיער קשור מאוד לנישואין- כאילו דההה כיסוי ראש!!

בחתונה שומרים את השיער לבעל, ופה היא גם תרמה את השיער למישהו מסויים אחד!]

מצטרפת לברכות של כולם...

יש ת'שיר שכל הבנות מצווה שרות, והוא הכי יפה!

לאלישבע מגיע מזל טוב- החתונה תגיע בקרוב!!!

בעז"ה נראה אותו שובר ת'כוס!

בעז"ה נראה אותה עם כיסוי ראש!

בעז"ה נראה אותה עם עגלה!

בעז"ה נראה אותה עם שיירה!!!

[בכוונה שינית את המילה מתי - לבעז"ה! כי ישועת ה' כהרף עין! ]

אמן כן יהי רצון!- עוד השנה!!!!

מזל טוב! מזל טוב! מזל טוב!!

ושה' ייתן לך שנה מדהימה משלך,

שימלא אותה בכל שפע טוב שקיים! רוחנית וגשמית!!

שתפרצי עם הכוחות שלך לכל מקום שתרצי- ותצליחי!

שבאור הפנימי שלך והמיוחד לך תאירי לכולם ותמלאי את ייעודך!

שתמצאי חתן שיהיה ממש ע"פ כל הדרישות שלך! לפרטי פרטים!!

שכל התפילות והבכי שהשקעת במציאת הזיווג ייספגו בקירות ביתכם

ותיראי איך הן מתממשות אחת לאחת במשך כל חיי הנישואין!!

אני מחכה לשמוע על אירוסין!!!

וסגולה ששמעתי שהיא נפלאה עבור כולנו-

לתרום סכום נכבד (כפי יכולתנו..) ל"יד לאחים" (אני לא מקבלת אחוזים!) ולומר

"ה'! כמו שאני עכשיו תורמת להצלת נפשם של בנות ישראל

ולהצלת ילדיהם וביתם מידי רשעים ונבלים ערבים

אני מבקשת ממך שתבנה את ביתי ותנחם את נפשי

ותשלח לי את זיווגי, גבר יהודי כשר וצדיק- לבנות בית לשמך!!"

[לבנים: ה' כמו שאני תורם עכשיו להצלתן של בנות ישראל

כך אני מבקש ממך שתתן לי בת ישראל כשרה להינשא לה (ולכבד אותה, ולזון אותה)

ולבנות איתה בית לשמך.."]

למה בעצם פתחת שני שרשורים שהם בדיוק אותו דבר?

שימו לב יש פה קורא רציני - שהצליח ללמוד משהו מהסיפור הדבילי שלי

תשתף, נראה שקמת לבוקר הפוך..

התכונתי שבשני הסיפורים הגיבור נתקע מול המחשב ולא הצליח למצוא את החיים האמיתיים...

זה נראה ככה מהכותרת...

התכוונתי שלא התכוונתי לארנבת=לנשוך מישהו...

בס"ד

לכו לפארק בכפר סבא/רעננה

יש שם המונמון דשא וכבר תימצאו לכם שם מקום שקט.

לילה טוב!

אםאתם באיזור מודיעין...כל חצי רחוב יש פה פארקים ...ספסלים דשא...וכו...

אצל השדכניות?

הבעיה היום שהרבה אנשים מושכים את החיפוש זמן רב מדי ומחכים. כמעט כל דבר בחייך תלוי לכאורה במה תעשי, אם תלכי ללמוד אז תלמדי אם תחפשי עבודה אז תמצאי, אבל מה לגבי להתחתן? אם את חושבת שאת מוכנה להתחתן, מה תעשי ? זה הרי לא משהו שאת יכולה להגיע לאיזה מוסד ולומר הנני, והנה החתונה. צריך למצוא את החתן. לכן צריך לנקוט במה שאפשר לנקוט (לדוגמא ללכת לשדכנית, או כל פתרון אחר שנראה לך) אבל שאפשר ממש לעשות משהו. ואולי דרך זה במישרין או בעקיפין תגיעי לבסוף למיוחל. לחכות שפתאום באמצע הרחוב תפגשי באביר על סוס או במישהו שנראה לך, זה לא ריאלי וזה קורה בעיקר באגדות או אצל חילונים.

צריך לפעול איפה שאפשר לפעול.  

יותר ברצינות?

להסביר את הסגנון בכזה קלות...

נראה לי שזה לא משנה באמת לעצם השאלה,

זה שאלה כללית שיכולה להתאים למלא אנשים בזוויות שונות (ותראי ת'תגובות למטה)

בכל אופן תודה..

והסיפור הזה אמיתי לחלוטין

לפני כמה שנים הייתה לי חברה בערך בגיל 24 ועדין רווקה. אני הייתי צעירה ממנה בכמה שנים והחלטתי לנסות את דוסידייט. ראיתי שזה לא כזה נורא והצעתי לה לנסות גם והיא הזדעזעה ממש ואמרה שזה ממש לא בשבילה.

זה נשמע הגיוני לא? למה שבחורה דוסית תחפש את בעלה בדוסידייט? הרי הוא מן הסתם לא שם (מסיבות שלא נפרט כאן). הכי נכון זה לחכות להצעות.

כעבור חצי שנה היא פגשה את בעלה דרך...דוסידייט!

מסתבר שהיא טעתה.

ואת לא יכולה לדעת שאת לא טועה. את לא יכולה לדעת מאיפה הקב"ה ישלח לך את בעלך.

ומה אם הוא רוצה שבעלך ישודך לך דרך שדכנית גרועה (שמצליחה פעם במליון ניסיונות לשדך מישהו בטעות)?

את לא יכולה לדעת.

חוץ מזה ששידוכים דרך חברים זה חסד ואנחנו לא אמורים לשבת ולצפות שיעשו איתנו חסד. " ןנא אל תצריכנו...לידי מתנת בשר ודם". אנחנו אמורים לצאת וליזום.

אני שמעתי לאחרונה כמה וכמה רבנים יוצאים נחרצות נגד הגישה של לחכות להצעות. הם אפילו אומרים שעדיף שמראש תציע לחבר שתשלם לו על השידוך ואין שום סיבה לשבת ולחכות שמישהו יפעל בשבילך וגם ללכת לשדכניות.

השאלה היא איפה הגבול וזאת שאלה של השתדלות לעומת ביטחון. אני יכולה להגיד לגבי עצמי שכל כמה זמן אני מנסה משהו חדש, כיוון חדש, אתר אינטרנט חדש, שדכנית חדשה. נראה לי שאם אני מרגישה שאני מסוגלת, חבל לא לנסות את זה. זה ענין של מסוגלות רגשית.  למשל ניסיתי פעם ערב פופ ויצאתי עם תחושה כל כך רעה שהבנתי שזה יותר מידי בשבילי אז את זה אני לא אנסה שוב אבל גם ניסיתי להיפגש עם בנים דרך האינטרנט וזה לא נורא אז את זה אני כן אנסה שוב.

תפילה זה דבר חשוב מאד אבל כמו שהבדיחה מספרת, צריך לעשות יותר מאשר להתפלל.את לא תוכלי לזכות בלוטו אם לא תקני כרטיס

מאיפה יבוא,

אבל לא בשביל זה אני אעשה דברים שלא נראים לי מתאימים הגיונית,

אם יקרה וזה יעשה בדרך שלא חשבתי עליה, אני לא אגיד לו - פוס משחק, אני אשמח על כל דרך,

אבל בתור ההשתדלות שלי, זה משהו אחר.

ועוד דבר  - כל מי שאני מכירה,  רובם ככולם, חברות, משפחה, מי שאת רוצה, התחתנו דרך "חסד" של חברים, כן חברים שידכו ביניהם, או אנשם שהם קצת מכירים אותם אפילו לא חברים.

מה לעשות. בן אדם לא יכול לחיות לעצמו, לפעמים הוא זקוק לחסד של חברו - לתשומת לב..

(מי כמוני יודעת עד כמה וזה קשה לחכות שמישהו יעשה לך "חסד", אבל אולי זו מידה בנפש שצריך לדעת לבנות אצלנו...)

אז המסקנה שנובעת מכאן היא שאין מה לעשות רוב הפעמים תחכי להצעה שתבוא מתוך "חסד". זה לא סבותר שאם אפשר לפעול בכיוונים מסויימים, חייבים לפעול

(אגב אני לא אוהבת את השימוש במושג חסד בהקשר הזה, זה נשמע כל רווק הוא מסכן גלמוד. אפשר להגיד תשומת לב/חשיבה על חבר... )

לה"ו

אמנם גם אני חושבת שבחור מהסוג שאני מחפשת לא ימצא בכל מיני ערבי פו"פ וכו' אבל זו בכלל לא הנקודה...

אני לא הולכת לדברים מהסוג הזה כיוון שאני חושבת שלא מתאים לי מבחינות אחרות- רוח העניין, צניעות וכו'...

אני לא אומרת שצריך לפסול את כל הדברים (אני גם לא מודעת לכולם) אבל הגישה לעניות דעתי צריכה להיות:"מתאים לי ללכת לדברים מהסוג הזה?"

הרי בסופו של דבר את בת של מלך ולחלק מהדברים הללו יש תחושה של איזו בסטה בשוק שרואים את הסחורה ולא באמת יורדים לעמקם של דברים...

שוב לא לכולם...

בודאי שצריך השתדלות אבל מה שצריך להנחות אותך האם זהו רצון ה'?

האם זה בגבולות הנכונים והראויים?

ברכה והצלחה בכל!

02-5382618

אפשר להתקשר אליה בימי חמישי בין 9 ל11 בבוקר

ולקבוע איתה ליום ראשון/שני

היא גרה באיזור שוק מחנה יהודה

הצלחה

לא הבנתי למה לחכות לאחרי סוכות..

ואל תדאגי לגבי הצרחות.. לא כזה מפחיד שם..רק תבואי עם מכנס מתחת לחצאית!

תהני!

שיא התהני..

וואי פשוט כיף שם ממש

בושי

זה באמת לא מתאים.

אני מציע שה"בחוץ" יהיה נפרד,

יום בנים יום בנות.

אם יש לך פחד גבהים אל תנסי...אם את ממש מזוכיסטית...תדאגי שיהיה בהישג יד מישהו \מישהי לצבוט לו את היד....אני אישית צרחתי...כולל "שמע ישראל"..."שיר המעלות ממעמקים.."....וכו'....התאבדות נעימה... 

אנחנו דוקא רוצים, אבל יכול להיות שנפלת על אנשים כשלא התאים להם. אין בזה שום בעיה.

יכולתי להביא פה רשימה נגדית "אני בדיוק מתחילה שרות" "סיימתי עכשו קשר ארוך" "שמעתי שאחותך גם לא מתחתנת אז אני לא רוצה" (לא המצאתי את זה)

אבל הרעיון מובן.

לכל אדם יש זמנים טובים וזמנים פחות טובים. זכותו לא להפגש בזמנים האלה גם אם כל הסביבה חושבת שהוא כבר ממש חייב להתחתן.

יותר מזה: ברוב המקרים להפגש בזמן לא מתאים זה כשלון ידוע מראש ובזבוז אנרגיות מטורף.

אז בשביל מה?

בנים ובנות: עכשיו זה לא זמן טוב? שבו בבית. לא יותר מדי כמובן, אבל במידה נכונה אין בזה שום בעיה.

בנים ובנות = עכשיו זה לא זמן טוב!?

 תעשו השתדלות שעכשיו יהיה זמן טוב להיכרויות!!

כי אם לא עכשיו אי מתי!?

שיש זמנים שבאמת עדיף לא להפגש?

בס"S

על אחוזי אוכלוסיה בארץ...אז כרגע זה עומד על כל 1000 נשים יש 979 גברים...(ככל שהזמן עובר יש יותר נשים מגברים והאחוז רק הולך וגדל...)...כותבת המאמר טוענת שבגלל נתון זה גברים מרשים לעצמם להשאר רווקים עד מאוחר בטענה ש.."תמיד תהיה מישהי"..

מרגיז...--מציאותי?!??

מי שמתגייס, מי שרוצה לבנות את עצמו עוד קצת בישיבה או מי שפשוט מעוניין בהפסקה מהכל- נשמע לי לגיטימי

ואולי את עצמך יכולה לומר שזה לא נכון, אבל יש אנשים שזה משמעותי להם...

שנצליח להחליט החלטות נכונות ולראות באור נכון את כולם

העניין הוא שזה נהיה תופעה חוזרת על עצמה.. לאף אחד לא מתאים פתאום!!

אולי גם אצל בנות, אני לא יודעת..

רוב הבנות שאני מציעה להן, אם הן לא תפוסות, ישר מסכימות..

באמת כתבתי את זה מתוך תחושת תסכול! (ואולי זה לא נכון לכתוב מתוך הרגשה כזו...)

כי אני רואה עד כמה החבר'ה סובלים מהעניין

והנה כשמנסים לעשות שוב ושוב וזה לא הולך

עולה תחושה שמדובר בתירוצים...

(וזה ממש לא הפעם הראשונה של נסיונות שידוך- לא חדש לנו שבתחום הזה יש טונות של מניעות)

אני מסכימה איתך שתגובות כאלה מרגיזות ומעצבנות... אבל יתכן שזה ממקום אמיתי שהם לא יכולים כרגע טכנית או נפשית.

בכל אופן- כל הכבוד לך על היוזמה, המאמץ והמחשבה!! ולכי תדעי, אולי מישהו יחזור אלייך כשזה יהיה יותר רלוונטי...

ובאופן כללי, רציתי לומר שאני ממש לא מתחברת לכל הדיבורים על נתונים דמוגרפיים הלחוצים והמלחיצים (אני בת...),

כי זה נשמע כל-כך טיפשי להיכנס לכל החישובים האלה. אנחנו עושות את ההשתדלות, תשאירו לו למעלה "לשבור את הראש" על פרופורציות-בנים-בנות.

מסכימה שיש חבר'ה טובים (בנים ובנות) שדוחים ודוחים את החיפוש מכל מיני תירוצים מוזרים.

אבל יש גם הרבה כאלו:

א. נפגשו פעם אחת, לא הלך וראו שכנראה הם צריכים להתבשל קצת לפני שהם ממשיכים.

וכן, גם בחורים בני 23..

ב. חיילים- מנסיון לא הייתי ממליצה להפגש עם חיילים. לא שהם אנשים רעים, חלילה, (בסופו של דבר כל אחד היה/יהיה חייל..) אלא שקשר רציני עם חייל זה אחד הדברים היותר מסובכים. את רוצה לדבר איתו על נושא חשוב, אבל את לא יכולה. המפקד שלו עלול לקרא לו כל שניה וזמן קצוב. זה נורא!!

וחוצמזה, אין לו הרבה זמן להפגש (אם הוא קרביים, לפחות.).

ואז מה נוצר מזה? כל אחד בונה תיאוריות על השני/ה, עפ"י שיחות קצרות שנקטעו או חוסר במפגשים.

ג. ישנם בחורים רציניים שחשוב להם להשקיע בלימוד תורה כמה שנים לפני שהם מתחתנים. אחרי שיתחתנו, לימוד התורה לא יוכל להיות אינטנסיבי כמו לפני כן. יהיו דאגות של פרנסה, האישה, הילדים..

בקיצור, כל מקרה לגופו..

אם יש בעיה אמיתית אצל הבנים, אז זה העצלנות וההתמהמות מלצאת

אנחנו פשוט לא בלח"ים

אני חושבת שאנחנו כשדכנים- צריכים ללמוד פרק חשוב בענווה

נכון- את מרשה לעצמך להכנס לחיים של בנאדם- כדי להציע לו מישי

אבל זה לא אומר שיש לך רשות להכנס לכל החיים שלו- לכל מה שהוא ולכל מי שהוא ולכל איפה שהוא נמצא -פיזית או נפשית- בחיים שלו

כמו שבנזוג לומדים לקבל על כל מיכלול מה שהוא- לטוב ולמוטב (או כמו שבעלי אומר "חסרונות בעיני"...)

ככה צריך ללמוד לקבל את המשודכנים על כל מכלול חייהם-

שזה המכלול חיים, וככה הבנאדם, וזה הוא וזהו. ואין לי מה לבקר או לנסות לשנות או אפילו לחשוב בשקט עליו בביקורת.

לגבי הטענות הספציפיות-

א. כמו שאמרו לפני- לצאת כשאתה בצבא- זה סיוט. זה לא פייר לאל בחורה ולא לקשר.

אלא אם הוא יוצא יומיות או משו מוזר אחר...

ב. בנים לאחושבים על הסטטיסטיקות האלו- סה"כ גם להם יש את הכלל של לכל אחד יש את הזיווג שלו-- ומה זה מועיל אל יש 100 בנות יותר- אם אני את הזיווג שלי פספסתי?!?!?!

ג. בלימוד תורה יש מקום מסויים של "ללמוד כאילו אין עולם"- זה לימוד מאוד עמוק, מאוד מקיף את כל האישיות, משו שמאוד משפיע עליך. אחרי שמשנים את נק' המירכוז של החיים- ברגע שכבר "יש חיים ויש עולם"- גם אם לא יותר קשה ללמוד- זה לא אותו דבר כמו שזה היה פעם...

אז יש משו שאפשר להבין פה.

מצד שני- יש לימוד שהוא עשיר יותר דווקא כי יש חיים ויש עולם ויש בית- זה לא שהלימוד נגמר עם הדייט הראשון, חלילה... |מעודדת|

כולם רוצים להיות נשואים,

אבל לא כולם רוצים להתחתן..

ונראה לי קצת בצדק, אם מסתכלים על שיטת השידוכים שלנו שהיא שיטה איומה (אבל הכי פחות איומה מכל האחרות).

     אני לא יכול לדבר בשם כל הבנים, ונראה שיש אמת במה שאת אומרת.  בכלל לא להפגש כי לומדים תורה זה נראה לי הבנה מוטעית של מה זה לימוד תורה.  ללמוד תורה בלי להיות נשוי?  אין לי דימוי מתאים כ"כ..  זה פשוט לא!!  (אא"כ זה ממש מקרה של "ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה", ומדובר בכזה עסק ושקיעות... מה שלא נראה לי בד"כ..)

    אבל את 4 אני מבין!

עכ"פ תודה על הדחיפה!!  זה חשוב!!

בע"ה

בנים עד שהם מתחתנים...זה שנים.

תמיד יש תירוצים- צבא,ישיבה וכו'..

לא שהם לא מוצדקים ובכל זאת..

בזמן הזה הבנות מתקדמות הרבה יותר מהר.

ואחר כך הם עוד רוצים עוד ללמוד משהו באוניברסיטה והנה לכם עוד כמה שנים שנעלמו להן, וממילא הם נהיים גדולים יותר.

אם נוסיף את זה למסקנה של שרשורים קודמים שהיו פה (הרמה הדתית) וקיבלתם חלק (קטן) מהבעיה.

כי מי שזה באמת לא שייך אליו - שלא ייקח את זה אישי,

אבל באמת יש כאלה שצריכים את הדחיפה הזאת, שלא קולטים שהרכבת דוהרת, ואף אחד לא מחכה להם,

והסיבות שלהם הם באמת קצת 'תירוצים', ובשבילם כל דחיפה כזאת היא חשובה ומשמעותית!

(גם אותי דחפו, ומצאתי את עצמי נשואה, כשבקושי קלטתי שאני רוצה להתחתן, אז בעלי סבל קצת את גיל ההתבגרות שלי, אבל יצא מזה רק דבר טוב - אני נשואה באושר!)

והשדכנים - אל תרפינה ידיכם! אומנם אל לנו להתערב יתר על המידה בחיי חברינו, אבל המלאכה רובצת על כתפינו ואל לנו להשתמט ממנה, ופעמים שאכן מישהו מהצד רואה את המציאות טוב יותר (רק לפעמים, עם הרבה ענווה...)

ואם לנסח משהו ששמעתי ממישהי:

יותר משצריך היום לשדך רווקים (וצריך!) - צריך ללוות את הזוג המשודך ולהדריך אותו, כי רבים טועים סתם מחוסר הכוונה נכונה!

מלא הצלחה לכולם!        ובאמת, מי שזה לא נוגע אליו (כמו המתגייסים...) - אל תקחו את זה אישי.

אנסה לענות מדעתי בלבד, אלו מחשבות וזהו. 

אלירז - להשתדך דורש הרבה, הרבה פעמים מתבאסים שוב ושוב, הרבה פעמים מפתחים תקוות וציפיות, ולכן אני יכול להבין אנשים שאומרים שהם בהפסקה או שנמאס להם. אני מבין אותם, לא בהכרח מסכים, לפעמים טוב שינוחו, ולפעמים צריך לדרבן. 

יש שם גם תירוצים טובים אצל חלק מהחבר'ה. 

מסקנתי- את שדכנית, אל תוותרי להם, אם את חושבת שמגיע להם קצת מנוחה, תני להם לנו קצת, ואז אל תוותרי להם, ואם תהיי קשוחה בצורה יפה, הם יחזרו לפעילות, ובעז"ה יעלה בידכם. 

אלעד - אני חולק, בנים נרתעים ונמאס להם, ופגשתי כך רבות. זה לא הופך אותם לעצלנים אלא לאנושיים. ויתר על כן, הרבה מהם כן בלחי"ם. אבל השיטה הזו מוציאה הרבה אנשים מדעתם (משני המינים). 

תשובה - לעודד, לתמוך, ושוב לא לוותר להם. 

צדיקה- תשובה יפה מאוד. 

טיטי - מסכים לגמרי לגמרי. 

והוא פלאי- יפה כתבת

כל מי שהזכיר דחיות מוצדקות או זמנים שאינם טובים להיפגש- יש כאלו. כמה שאנשים רוצים להתחתן, הם בד"כ לא לחוצים בכדי להרוס את כל המסגרות האחרות, שדורשות די הרבה מהם.  - אולם אני חושב שאילו הם הבינו קצת יותר, הם היו מוכנים להכניס את הנישואין ללו"ז. אבל כל עוד זה לא בא מהם, אסור להם לצאת. 

*ח"ו שאף אחד לא יחשוב שאני שופט פה מישהו, פושט הייתה לי תחושה מוזרה, בכל מקרה - פשוט קראתי את הדברים הנהדרים שנכתבו, והייתי חייב להביע את הערכתי והסכמתי. 

אבל אם הם לא מוכנים עכשיו לצאת-שלא ייצאו, יהיה יותר טוב גם להם וגם לבחורה.

זה ממש מתסכל לצאת עם מישהו שלא מוכן לחתונה או לקשר.

ותמיד כדאי להגיד לבחור שכשהוא רוצה שיחזור אלייך, לפעמים אחרי מספר ימים מועט זה כבר מתאים להם.

כל הכבוד לך!

בעזהי"ת.

הייתי חושדת.

אבל אם זה אנשים שונים?

קורה.

בעיקרון אני מסכימה עם אלעד...

אני בהחלט מבין לליבך ומניח שישנה מציאות כל כך מורכבת.

אני לעומת זאת חושב שאינני בררן כלל ועל סמך חיבור ובניית תקשורת עם אישיות כנה ועדינה מוכן לוותר על הרבה דברים בשוליים.

לי דווקא האכזבה באה מכיוון הבנות שממהרות לעיתים לפסול. אמת הוא שיש לי אומנם בעיה בריאותית מסוימת אך דווקא בגלל זה הייתי מצפה שהבנות יבדקו הפרטים יותר לעומק ויתבוננו על הצד הפנימי, האחריות המוטיבציה והעולם הפנימי ופחות על כותרות והגדרות רפואיות. אומנם מדובר בבעיית ocd שאינה מוגדרת כמחלה אלא כקושי שמחייב התמודדות מחד אך יוצר הזדמנויות מחשלות מאידך- מה שמחייב להסתכל על המכלול ולא על על תגיות שטחיות.

לכן צריכים כולנו להתחזק באמונה,לבקש מרבש"ע כח לעמוד בנסיונות ולהתבונן כמה שיותר פנימה.

עכשיו אני מבינה למה לא כל יום שבת. (;

יום אחד, סבבה. נחמד..

שני ימים- לא מתלוננת..

אבל שלושה ימי שבת?!

לא יודעת מה איתכם, אבל בשבת כבר התחלתי לטפס על הקירות מרוב חוסר מעש.

אז הייתי בכל התפילות ונהנתי מהשירים והאוירה, אכלתי סעודות שנמשכו כמה שעות, השלמתי שעות שינה..

ובכ"ז מצאתי את עצמי אובדת אחר איזו תעסוקה שתהיה.

אנשים (הורים, חברים, דודים ודודות, ילדים, אחיינים, רבנים), ספרים (קודש, ומשום הפורום, גם חול), ואולי טיול של שבת לכלול הכול.

בלי קשר לתפילות וארוחות וכו.. 

ולמדתי מכמה ספרים על ענייני ראש השנה.

הבעיה אצלי היא הרוטינה הזו של להתפלל-לאכול-לישון-להתפלל..

זה מוציא אותי מדעתי!!

(:

ולא אני לא אחת שהכל הולך לה...

בהצלחה ענקית

כי יש להם נסיונות אחרים!

כל אחד ומה שהקב"ה שם בחלקו!!

צריך להאמין שהנסיון שאנחנו קיבלנו, מתאים במיוחד בשבילינו ומצמיח מתוכנו את הכוחות שיש רק לנו!

בהצלחה!!

ובעז"ה בשורות טובות! ישועות נחמות ונקמות!

(אולי מתישהו יהיה לי כח לכתוב יותר...)

האינך יודע/ת את כל התשובות? למרות הכל: חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'' הבוטח בה' חסד יסובבנו. בדוק ומנוסה.

למה את עושה את זה? (ולא פעם ראשונה )

הבנאדם מחפש חיזוקים. הקב"ה זימן לו את הפורום הזה, וזימן לו גולשים שמוכנים לענות לו.

אז מדוע את מרפה את ידיו?

ודרך אגב, לפעמים אדם מגיע לתשובה שבפנים דוקא אחרי ששמע תשובות אחרות (אפילו אם הן שונות משלו)

אז למה את עושה את זה? זו פשוט ביקורת לא הוגנת!!!!

לרופאים ניתנה רשות לרפא -לא לייאש!!!! ולא להרפות ידיים!!!

אם זה לרפא משו בגוף שנשבר-

או אם זה לרפא לב נשבר.

שיש כאן פתרונות... כמו שכתבתי - לשמוע תשובות גם מביא לפתרון - והמון פעמים זה לא הפתרון שהוצע ע"י אחרים....

ולכן יש עניין גם לחתור לפתרון

וצדיקה: לפי תוכן ההודעה שלה- אני לא חושבת שהיא החלישה

הייתי רואה בכותרת של יהודית מעין הטפת מוסר וסטירת לחי ...

וכמו שכתבתי פעמיים בהקשר למה שהיא כותבת בגוף המסר - נכון שאדם מגיע לבסוף לתשובה הפנימית לשאלתו - אך לפעמים זה קורה אחרי ששומעים אנשים אחרים.

זה כמו שיש ישיבות בעבודה שרוצים לתכנן משהו חדש או להחליט על משהו חשוב - אנשים מתחילים לזרוק רעיונות (סיעור מוחות) וכך גם מגיעים לפתרון. (ולפעמים משתפים גם אנשים ממחלקות אחרות כי יש צורך של מבט "מבחוץ")

ועוד (לגבי גוף התשובה של יהודית) - יש הבדל בין התלבטות של בן אדם מה לעשות (שאז תשובתה של יהודית היתה יותר רלוונטית - ועדיין טוב לשמוע עצות) לבין שאלות של הבן אדם על הנהגת העולם - זה לא אותו דבר, ופה זה יותר המקרה הזה.

תארי לעצמך את הפניות של אנשים במצוקה ל"חברים מקשיבים" או שוה ערך (גליונות של "שלום לעם" ראש יהודי" וכו') ומישהו עונה לו "לאיזה מענה אתה מצפה"? 

סטירת לחי והטפת מוסר כבר אמרתי....

המון תשובות,עזרה,עידוד

ואז אולי תבין שפשוט צריך להסתכל על הדברים כנראה אחרת

ושהמצב לא הכי נורא

ועכשין אסביר את תגובתי ל"דכאון עמוק" שכמובן לא נאמרה כלאחר יד ובחוסר מחשבה, אלא בכונה תחילה. מכיון שאמפטיה והסברים הוא מן הסתם יקבל מלא חפניים מהגולשים האחרים, ממני הוא היה צריך לקבל "ניעור" מסויים כדי שיבין שבעצם כל התשובות כבר נמצאות אצלו. יש כלל גדול בחיים: כשיש בפני מי לבכות ולהתלונן - עושים זאת כל הזמן, וכשאין, משנסים מתניים ומוצאים תעצומות נפש ופתרונות יצירתיים שבאמת עוזרים, בניגוד לאמירות השבלוניות של "יום עסל ויום בסל"  ושכולם לפעמים מרגישים ככה, ושזה יעבור לו בעז"ה וכו' וכו'.  כ"ט

שלכאורה אין לגיטימציה לשאול שאלות כאלה, ואז במקום "למצוא תעצומות נפש ופתרונות יצירתיים" - אפשר להגיע חלילה לחוסר אמונה, את מוכנה לקחת אחריות על זה?

ממש לא מסכימה ש"ניעור" שייך לכאן. לדברייך - אמפטיה והסברים הוא ישמע מהגולשים האחרים - מצוין? אז שיסתפק בזה - הוא לא זקוק לתוספת.

לא נראה לי שמגיע לו עונש על השאלות האלה.

ועל הנהגת העולם - לא תמיד יש לנו את כל התשובות! ב"ה שיש לנו את מי לשאול ואיך להתחזק.

בואי נצא מתוך הנקודה שלכל אחד כאן זכות להביע את דעתו הוא ולא להיות מותקף על כך. את גורסת שאם אדם אומר "הכל לא הולך לי, אני בדכאון, הכל שחור..." מיד צריך לתת לו חבילות טישויים בשביל לנגב את דמעותיו ואכן וגם לגיטימציה מלאה ל"התבכיינות" הזאת. מנסיון רב שנים אומר לך שיש מצבים בהם עדיף לא לאפשר התבכיינות ורחמים עצמיים. ואז לבן אדם אין ברירה והוא מתעשת, חוזר לעצמו, לוקח את עצמו בידיים וממשיך הלאה. היה חשוב לי להוסיף את המימד הזה לאור התגובות שבעיקר הכילו ניחומים ועידוד בנאליים לדעתי.  חשוב להדגיש שכמובן לא מדובר במצבי דכאון פתולוגיים המצריכים התערבות רפואית/פסיכיאטרית/פסיכולוגית מסודרת. כ"ט

אבל  אני לא קלטתי את השאלה כהתבכיינות דוקא, ווכמו שאת גורסת שלא צריך לתת בפק"ל חבילה טישו (לא חולקת עלייך...) אז לדעתי לא תמיד צריך לתת כפק"ל ניעור והטפת מוסר.

אגב אניי, (למרות שאני אשה) גם לא כ"כ אוהבת לעודד קיטורים - אבל אני לא ראיתי בשאלה הספציפית "קיטור" אלא שאלה לשמה, שאפילו מסוכן לענות עליה ע"י "ניעור", כי כמו  שאמרתי - זה עלול להביא לאבדן האמונה.

ולכן, ייתכן ש"דכאון עמוק" באמת לא צריך טישו, אבל הוא כן צריך כוווני מחשבה שיעזרו לו להתגבר.

אחת התשובות לשאלתו היא שעליו לזכור שהקב"ה לא מודד לאדם ע"פ התוצאות אלא ע"פ מאמצים. אז אם למישהו הולך משהו בקלות, והשני מתאמץ - למעשה הוא עשה יותר ונחשב יותר.

"תוצאות" - זה רק כאן בעולם השקר.....

לא הכי הבנתי למה השירשור הזה הקופץ ככה מעמקי הדפים האחרונים..

עכשיו שראיתי שיהודית הוסיפה תגובת -הסבר- שמחתי

יהודית- תודה!! על הפירוט ווהסבר הנוסף.

לי אישית עלה נק' אחת ממה שכתבת-

"מכיון שאמפטיה והסברים הוא מן הסתם יקבל מלא חפניים מהגולשים האחרים, ממני הוא היה צריך לקבל ..." 

אני מתכוונת- לאיזון שבין התגובות שלך לתגובות של כולנו

כי כולנו- זה אנחנו. סתם אנשים עם מחשבות וזוויות ראיה מהחים שלנו

ואת- יועצת. מומחית. יש לך גם ידע מקצועי שעדיף על רובנו- וגם סוג-של-מעמד -כאילו המילה שלך שווה יותר, נחשבת יותר, יותר פסקנית

כאילו להודעה\ לדעה שלך יש משקל  הרבה יותר גדול לשל מגיבים אחרים.

אני לא אומרת טוב או לא- אני מנסה לתאר לפחות איך אני מרגישה.

בעצם אני כן אומרת- טוב. טוב מאוד.

טוב שיש לפעמים חוות-דעת מקצועית.

כאן המקום- לכבוד השנה החדשה-

להודות ליהודית שלנו!!!

שבמסירות משקעה זמן ומחשבה ועיצות בשביל כולנ"ו!!

על מה שכתבתי בתגובה לדבריה .....

נפגשתי עם מישהי וראינו יחד בפגישה הראשונה שזה לא זה. 

והתבאסתי.

וקצת אחרי שנפרדנו קיבלתי הודעה:

"רציתי רק להגיד תודה. ושיש לי הרבה מה ללמוד ממך. שמחה שנפגשנו למרות הכל".

וזה היה כל כך משמח, אין לכם מושג.

מה שמילים טובות יכולות לעשות!

וכל הכבוד על השרשור! אחשוב על עוד..

 טוב לאו דווקא לי , אבל מה שעולה ........

חזרתי מהמכללה בקו ירושלמי עמוס וטיפוסי,

נהג טרוד  ומעט עצבני

השיח ליבו בפני וביקש עזרה

ואני שלא נותרה בפני ברירה

האזנתי

"אח של סבתא שלי אדם עיוור , ירד בבית העלמין לחפש את  הקבר של אחותו והוא חסר יכולת לחלוטין  , אני בעבודה ולאף אחד במשפחחה לא אכפת , איך אוכל לעזור לו .. ." לבסוף הוא השקיע זהובים ושלח לו מונית .....

ואם בעיניני שידוכין עסקינן : חברה טובה שלי נפגשה עם בחור , לא התאים , קורה .

לאחר שבוע מתקשרת אליה שדכנית ומציעה לה בחור שכיום הוא ב"ה בעלה , לאחר האירוסין היא נזכרה לשאול את השדכנית מאין הגיעה אליה , היא נברה בנירותיה ולבסוף ענתה שם , הבחורה כיווצה גבותיה ונזכרה שזהוא אותו בחור שעימו נפגשה . הצדיק רשם אותה לשדכנית .

יש עוד הרבה אבל זה סוף החדשות מהערוץ הביתי .

שנה טובה ובשורות טובות ושישמעו בפורום הרבבבבבבבבבה שמחות .

    חבר שלי, אבא לילדים, סטודנט, מוכר בימים האלה ציציות, טליתות וכו'.  עכשיו, אני יודע שהוא עושה את זה פשוט כי הוא זקוק לכסף הזה לחגים.  קשה לו לעמוד שעות ולהכריז על מרכולתו ולחכות שמישהו יבוא לקנות איזו ציצית ושהוא ירויח מזה כמה גרושים, אבל הוא עושה את זה פשוט כי אין ברירה.

    בקיצור, אחי הקטן צריך טלית לבר המצוה שלו.  הצעתי להורים שלי שיזמינו טלית דרכו (טלית צריך להזמין).  סבבה.  אני מתקשר אליו, ותשמעו מה הוא אומר לי:  תשמע, אני לא רוצה למכור לך.  טלית זו לא ציצית.  ילד בר מצוה, שילך לחנות, עם כל החויה, ימדוד, יראה סוגים שונים של בד, ויחליט מה הוא רוצה.  באמת אני לא רוצה סתם להזמין ושהוא יקבל את זה ככה.  לא כדאי.

   ועם כזה סיפור, נראה לך אלירז שיהיו גזירות קשות?

1. עמדתי בטרמפיאדה, צדיקה שעצרה לי (שזה בכלל סנגוריה על כל מי שעוצר לטרמפיסטים)

ביקשתי שתוריד אותי אחרי הצומת כך וכך.

משאית חסמה את האפשרות לעצור

והצדיקה התחילה להתנצל!!

על מה את מתנצלת אחותי?? גם ככה עשית איתי חסד ענק!

"לא כי פשוט לא רציתי שתלכי הרבה ברגל.."

2. טרמפ אחר, ירדנו ואמרנו תודה. הנהג מתחיל לצחוק:

מה תודה?! כל היום ביקשתי מאלוהים שישלח לי טרמפיסטים שיזכו אותי במצווה!

ולא- לא הייתה לו כיפה על הראש.

3. אמא שלי המתוקה!

איזה צדיקה היא!!

על הזכויות שלה כל עם ישראל יוצא זכאי בדין!

4. אחד החיילים שהיו באבט"שים ביישוב הוא חבר (למטרות חתונה)

של אחת הבנות ביישוב.

בגלל שטייל איתה כל ערב שבת עד השמירה שלו- הוא היה עייף סחוט!

חבר שלו ששמר איתו העלה לו שק"ש לעמדה (בסיכון שייתפס ויאכל קש)

ונתן לו לישון כל השמירה.

5. הנהג באוטובוס החמוד שחייך לכל מי שעלה אתמול על הקו.

יש עוד טונות סיפורים כאלו- חבר'ה תפציצו!

והוא פלאי- בכ"ז הגזירות שנרקמות בשטח המציאותי לא פשוטות...

אולי אם זה מה שנספר על שולחן החג- ישמחו בנו יותר למעלה!

שפתחה שרשור סנגוריה על עמ"י 

    אמא שלי התותחית שיורדת לנקות את הכניסה לבנין, כי השכן שלנו רב גדול וזה לא כבוד התורה שיכנס לבנין מלוכלך...

    או אחותי המדהימה שרק בשנה הזאת הספיקה להציל מישהי מהתאבדות, למנוע הפלה, לרוץ עם זוג שהיו לו בעיות באישור הנישואין עד לרב עובדיה יוסף שיאשר להם, לשמש כלשכת רווחה לחצי שכונת מצוקה, להשיג כסף לשכירות לזוג בקשיים כלכליים לשלושה חדשים, ויחד עם זה להיו אמא לילדים ואשה לאברך ועוד להתעקש שטוב לה ושהיא רוצה שבעלה ימשיך לארגן שיעור דף יומי כשהוא חוזר בסוף היום הביתה...

   גיסי הצדיק שמארגן את השיעור בסוף יום של לימוד ועזרה בבית...

   גיסי השני שבזמן שהוא נוסע כל בוקר לישיבה ללמוד יום שלם לומד דף יומי...

    או אחי הצעיר ועוד קבוצה של חברים שקמים כל יום שישי בחמש בבוקר ללמוד עד התפילה, והם כולה ילדים?

    אלירז, איך למען ה' יכולות להיות גזרות קשות?  אה????  לא יהיו.  סגור.

בע"ה

וחילקנו נרות לשבת לנשים חילוניות,

וזה היה כ"כ יפה לראות שהן לקחו את זה

וחלקן אפילו לקחו בשמחה..

ילדה חילוניה לחלוטין, בבית לא צמים ביו"כ. לא שבת, לא כשרות- כלום כלום כלום.

והיום דיברתי איתה, כולה בוכה, והיא אומרת לי "אין, רק אלוהים איתי, אין עוד אפחד שדואג לי ככה, רק הוא אכפת לו ממני, רק הוא אוהב אותי באמת באמת"

והיא מתכוונת לצום ביו"כ! גם לא סיגריות! ולשמור לא לחלל אותו! כפרה עליה!!!!

והיא אומרת לי " יוווו איך אני רוצה לחזור בתשובה"

ואם כבר שירשור לקראת ראש השנה-

אז שנה טובה לכוווווווולם!

שנה מנוצלת

שנה של התקדמות והתחדשות

שנה של עבודת ה' בשמחה

שנה של ברכה!

אין לזה סוף בלי עין הרע...

למשל:

זה מה שקרה לי במשך שעה בלבד בבוקר אחד!

טרמפ עד תחנה

מישהו שלקח מונית והכריז עם יש עוד משהו שרוצה להצטרף,

אחד אחר שאמר לי לעלות למונית הזו במקומו למרות שהוא היה לפני

נהג המונית שעשה לנו שמח בדרך,

קנה פחית ב5 שניות והפסיק את המונה דקה לפני הזמן.

ואני מצטרפת לוופל.

בס"ד

1.עשינו תורנות בין כולם כדי שיהיה לנו נעים בדירה

והבנות הצדיקות מסיימות את התרנות שלהם ובאות לעזור לאלה שעוד לא סיימו למרות שהם לא חייבות בכלל.

2.אבא של חברה לקח אותנו הביתה ואריך את הדרך עוד רבע שעה כדי להכניס אותי עד לבית!

3.יש כ"כ הרבה אנשים טובים באמצע ה-ד-ר-ך ! אנשים טוווווובים מאוווווד!

אני אוהבת את עמ"י כ"כ

שנה טובה לכולם

אני עוצר טרמפים במורשה ופתאום עוצרת לידי מונית.  יו, הרגשתי מה זה לא נעים והתחלתי לגמגם שלא התכוונתי לעצור אותו וסליחה, ואז הוא אומר לי:  אני יודע, יאללה- עלה!

    ובנסיעה הוא אומר לי:  תמיד אני לוקח טרמפיסטים.  מה אני מפסיד?  מילא נוסע עם רכב ריק! 

בס"ד

אני חולה על הדברים האלה!תודה אלירז!!

(ופינת הידעתם קצרה- הידעתם?

לרדיו קול חי הצדיקים היתה תוכנית שנקראה 'ואהבת' {ואולי עדין ישנה..} ובה מאזינים עולים לשידור ומספרים על חסדים שהם עשו או שנעשו להם .. בהתחלה שמעתי את זה וממש זלזלתי אבל אחרי שאתה שומע את זה 10 דק' כבר הלב שלך מתרחב ואחרי חצי שעה אתה כבר במה שקוראים אצלנו בבית 'כוננות חסד' לראות למי תוכל לעזור..לגמרי מגניב..

מי יתן שגם לשרשור הזה תהיה השפעה כזו! ושכויח עצום לאלירז על כך וכן לכולם..)

אם כן למקבץ סיפורי ב"עיתה"-

*אז ככה- היום עצר לי לטרמפ נהג פשוט מתוק שדאג כל הנסיעה שנוח לי (בגיפ ה- מ-ט-ור-ף שלו ) ושקר לי ושנעים לי ושלא משעמם לי ובסוף הוריד אותי כעבור כלום זמן (נראה לי הוא נסע אחורה בזמן.. ;) במקום חפצי!

*אבא הצדיק שכל שבוע מעביר שעורי תורה לצוצקים של הביכנ"ס

*חברה שלי שהצילה את חיי תרתי משמע!!

*אח שלי הפצפון והצדיק שבגיל 10 החליט ללמוד כל יום 4 משניות כדי שבבר מצוה יוכל לעשות סיום על הש"ס (!!!!!)

*המשפחה הצדיקה שלי שתמכה בי השנה גם ברגעים שחשבתי שאני נגמרת....סופית....

*המחנכת המדהימה שלי שגם היום המון שנים (כן כן..הכל יחסי ;) אחרי שסימתי את האולפנא , כ"כ תומכת בחיים האישים , מייעצת,מדריכה ומסייעת..

*וסיפורי פגישות- בחור אחד שיצאתי איתו אימץ לו מן מנהג כל פעם שהוא ראה קבצן בלי קשר להאם היה לו כסף או לא היה לו היה ניגש ומשוחח איתו, שואל מה שלומו, איך הוא מרגיש, האישה הילדים ומאחל בחיוך  יום נעים.. ואותו כנ"ל לשומרים , לנהגי האוטובוסים למנקים וכיוב.. אתם לא מבינים איזה מדהימות התגובות.. זה עושה לאנשים את היום..ועושה לך חשק לאמץ זאת..

*בן של חברה שלי כזה מתוק , והם יודעים שאני מתה עליו וכל פעם שעצוב לי הם פתאום צריכים ביביסיטר.. ;)

*חברים שלי שהפכו את ביתם להיות גם הבית שלי... ;)

*יודעים שיש יהודים צדיקים שקמו עכשיו לסליחות?

*היה לי מקרה שהסתבכתי בשאלות שלא ידעתי מה לעשות איתם ולמי לפנות ופגשתי בחורה באינטרנט אנונימית לחלוטין (!!!!) שפשוט היתה עין קשבת (או איך שלא מבטאים את זה) ועזרה לי בלי לדעת מה ומי אני ...

*(סיפור קצת ישן ובכל זאת) הייתי בשרות לאומי בחור שם,שם והרגשתי לא טוב (לא עליכם) וההורים הצדיקים שלי אמרו לי שהם יבואו לאסוף אותי בדרך חזרה מהקניות בסופר.. ;)

*חברה שלי החליטה לנצל את החופשת סמסטר במקום רק ללמוד למבחנים היא ארגנה ערב של 'שכינה ביניהם' לתועלת הרבים.. 

*הפורם הזה שמצליח לשמח אותי בשעות לילה שכאלה..

ילדים!שנה טובה ובושורת טובות ושקיום בנו

"בעיתה-אחישנה"

* נהג אוטובוס שאין לו תחנה איפה שרציתי לרדת (על הדרך) זכר שרציתי לרדת שם (אחרי שעה+ של נסיעה) ועצר לי שם

* אישה שעלתה לרכבת וישר התחילה לומר ברכות השחר (וממש לא נראתה כאחת כזו)

* טיילתי בקיץ, ואנשים טובים מציעים עזרה ופותחים את הבית שלהם בשמחה

* בכותל- בשבת ראיתי שיש נשים שנותנות אוכל למי שבא ורוצה בחינם, זה ממש יפה!

* קרוב שלי שהתחתן ורצה לברך אותי בסוף החתונה ולא הייתה לו כיפה אז הוא שם מפית על הראש ואז בירך אותי...חמוד!

* אנשים שמסבירים לי איך להגיע למקום מסוים.

* בחור ובחורה (לא דתיים) שראיתי היום קונים ביחד כיפה לחגים

אין על עמ"י! אשרינו!

עליתי על אוטובוס בתוך העיר,

באחת התחנות עולה אישה בגופייה עם סידור.

והיא כולה ממש מתעמקת במילים בכוונה עצומה.

הצצתי לבדוק מה היא מתפללת אני רואה שהיא בתפילת העמידה!

פשוט חמודה!!!

לא נראה לי שהיא הבינה מה שהיא אמרה

אבל זה היה פשוט מתוק וחמוד!!

בס"ד

בת"א (שם אני עושה שירות) גיליתי משפחות מדהימות!

למשל משפחה שמלווה גיורת שממש לקחה ברצינות את היהדות וסחפה את חבר שלה (דתל"ש) והם באו יחד בשבת לבה"כ כמו דוסים

2.אתמול יצאנו לדוכן בסופרים (לחלק סדר סימנים לראש השנה)ואנשים חילונים לגמרי ממש התרגשו לקבל,אבל אנחנו עוד יותר התרגשנו כשהם אמרו לנו "ואו איזה מזל שהבאתם לנו"..כאילו חלק בכלל לא יודעים שיש ברכות לסימני החג..

הקיצר אני רואה סביבי פשוט מלאא צדיקים! וזה מרגשש!!

א. ההורים הצדיקים של בעלי, שהחליפו מקרר בשביל לתת לנו את הקודם,(שלא נצטרך לקנות חדש..)

וכנ"ל לגבי מכונת הכביסה..

ב. הרב הצדיק של בעלי ושלי, ששידך בינינו, ומשדך כל הזמן,

ויותר מזה, כשמישו שואל אותו על מישו אחר, והם מתחילים לצאת, הוא מתחיל להיות בקשר איתם, לתמוך, לתת עצה ויד כשצריך, וכו'.. כלומר - מלווה ממש.

ג.אנשים צדיקים שכל יום לוקחים אותי טרמפ.

ד. בעלי ואני חזרנו מקניות (בטרמפים..) עם שני תיקים ענקיים ועוד כמה שקיות בידיים, ומי שלקח אותנו טרמפ, לא הסתפק בלקחת אותנו למקום הרגיל, אלא הקפיץ ממש הביתה

ה. הבוסית (לשעבר, לצערי) המדהימה, שנתנו לי חלק מהתפקיד שלה,ואיך שהיא חונכת אותי ומסבירה לי, בלי שום רגשות רעים כלפיי.

ו. וכל הנשים הצדיקות שגרות ממש קרוב אליי, ומגדלות 1, 2, 3, 4 ילדים, בדירות קטנטנות, עם בעלים שלומדים תורה, אבל הכל נעשה בשמחה ובטוב לבב..

ז. עמותות מדהימות בעמ"י שעושות כל כך טוב: חננו, פעמונים, אפרת, מכון מאיר, וכד'...

איזה כיף להיות חלק מעמ"י, מהעם הקדוש הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

השנה יצא לי לקחת טרמפ מבני ברק לירושלים אחרי שתיים בלילה.  היה שם עוד אחד מקרית ספר שעלה בלית ברירה וביקש לרדת בלטרון נראה לי ועוד ירושלמי.  והנהג - אשכרה נראה אחד שבאבניק כזה שלא אכפת לו מאף אחד.

    פתאום הנהג פונה ליסוע דרך 443.  "אני אוריד אותך בשילת", הוא אומר להוא מהקריה.  "בין כה זה לא מאריך לי יותר מידי".

    מגיעים לשילת והבחור פונה לקרית ספר.  "מה, אני זבל להוריד אותך פה כמעט בשלוש בבוקר"?

    בקיצור - הביא אותו עד הבית!

    וזה לא נגמר..  בירושלים הוא מתעקש שלא להוריד אותנו אלא רק איפה שאנחנו צריכים, כי כבר אין אוטובוסים..

ולפני שאני יורד הוא מתענין במה שאני לומד ומביא לי רעיון לפטנט שאשכרה מי שיפתח אותו מסודר לכל החיים..

והייתם רואים אותו ברחוב - ולא הייתם חולמים.

אני עובדת חדשה בקופת חולים בסניף עירוני גדול.

יש לי 20 דקות קצרצרות להפסקה, ולחזור לעבודה עד הצהריים.

רצתי לקפיטריה לקנות סנדביץ (כי כמובן לא היה זמן להכין בבוקר) וגיליתי שנגמר לי המזומן...

אצטרך לצאת מהעבודה להוציא כסף. עוד זמן.

שאלתי אם מקבלים שם אשראי - אבל לא, רק מזומן.

מאחורי עמדה אשה ושאלה אם אני זקוקה לעזרה, הודיתי לה והסברתי שאלך לכספומט.

ואז היא אומרת: "אם את צריכה, יש פטנט נהדר: אני נותנת לך 20 שקל, ובהזדמנות את נותנת בחזרה צדקה בשמי. ככה שתינו מרוויחות..."

הנה אשה, לא לבושה באורח דתי, שממציאה פטנטים לאנשים זרים לחלוטין בתור לקפיטריה.

יש לי סיפור על אדם ממש צדיק (ולא, הוא לא חובש כיפה..), קצת ארוך אבל שווה קריאה:

אחרי שילדתי, השתחררתי מביה"ח אבל ביום שישי הודיעו לנו שהקטנצ'יק צריך להשאר כי יש לו צהבת..

בעלי ואני חיפשנו מקום קרוב לביה"ח להיות בו שבת, הרופאה (שגם היא ממש צדיקה) התחילה להתקשר לכל מיני אנשים שהיא מכירה כדי לנסות לארגן לנו מקום לישון, והרב של ביה"ח (עוד צדיק...) הצליח לארגן רק לי מיטה פנויה באחת המחלקות. 

החלטנו לנסוע להתארגן לשבת ולחזור אח"כ. עלינו לאוטובוס עם הסל-קל הריק. האוטובוס היה מלא באנשים ועמדנו ליד הנהג, לידו עמד עוד נהג של אגד שהסתכל על הסל-קל הריק.

בעלי אמר לו שהקטנצ'יק נשאר בביה"ח, והנהג, בלי שהכיר אותנו בכלל, אמר שהוא גר קרוב לביה"ח והציע לבעלי לבוא לישון אצלו. בעלי שאל אם יש מקום גם בשבילי (רצינו להשאר ביחד בשבת) והוא אמר שהוא צריך לשאול את אשתו, ושנתקשר אליו עוד מעט וירד מהאוטובוס.

בינתיים התלבטנו אם לבוא אליו לשבת (אדם לא חובש כיפה, בטח יהיה חילול שבת וכד') והחלטנו להתקשר אליו ולהגיד לו שלא נבוא.

בשלב זה כל אדם נורמלי היה מוותר, אבל הצדיק עוד לפני שדיבר עם אישתו, התקשר לרב שהוא מכיר והצילח לארגן לנו את הדירה של סבתא-של-הרב לשבת, אבל היא היתה יחסית רחוקה מהבי"ח, אז ויתרנו.

הצדיק התקשר והתעקש ששנינו נישן אצלו, והבטיח שלא יחלל שבת בשבילנו. הסכמנו שבעלי ישן אצלו, אבל התלבטנו אם אני אשן שם (בכל זאת צריך ללכת קצת ואני עם תפרים...)

הצדיק חיכה לנו בחניה של הבית חולים, לקח אותנו לפני כניסת שבת אליו הביתה במכונית שלו, אחרי שאמרנו לו שזה רחוק בשבילי וקשה לי ללכת הוא החזיר אותי לבית חולים, נתן לבעלי את המפתח של הבית ואמר שהוא סומך עליו ושיבוא מתי שהוא רוצה.

לצדיק אין בית גדול, והוא פינה את הילדים שלו מהחדר שלהם שישנו בסלון ואת החדר שלהם הכין לנו - 2 זרים שמעולם לא פגש קודם ובקושי ידע את שמם!!

אין עליכם עם ישראל - "ועמך כולם צדיקים"!

טוב אז ככה:

אתמול הלכתי לבנק והייתי צריכה להפקיד צ'קים הסתבר שאחד מהם למחר לבוא שוב למחרת זה ביזבוז זמן וכסף, להשאיר אצלה למשמורת זה 18 ש"ח, אז אמרתי לה בסדר תשאירי למשמורת,

והיא בשיא הפשטות: למה? תביאי מעטפת הפקדה תרשמי הכל אני אשמור את זה אצלי ןמחר על הבוקר אפקיד...

וכך אכן היה...צדיקה....

המנהל סניף בנק פתח לי במיוחד 5 דק' אחרי סגירה רק כי ממש ביקשתי שזה דחוףף לפני ר"ה...

פקידה בבנק מספרת לי איך היא עשתה ערב של הפרשת חלה ל40 נשים עד 3 לפנות בוקר וכמה בקשות היו שם, וכמה החלטות טובות וכמה אורות ואפילו היא התחליה לומר ברכות השחר...

והעיקר שהדת היא מלאה בתוכן ויפה מבחניתה.

על אבא שלי ואמא שלי אני בכלל לא מדברת...- כל מקום שאפשר לעשות חסד הם עושים.. ובכיף

גיסים שלי זה עוד מחלקה גיס אחד מתנדב כבר חוד (לקח חופש...) להסביר לילדי ישראל על ר"ה ומצוות שופר

גיש אחר מתחזק אתרי יהדות בטינטרנט[

אחי יצא לשליחות בשכונה נדחת באיזה חור

ועוד גיס עד שעות הלילה הקטנות בשיחנונושי"ם עם התלמידים שלו

אחי ואחותי מתנדבים חודש בהדרכה, הפעלה וארגון של ילדים שמגעים לרבי לחודש החגים ב770 ועוזרים להם להסתדר שם.

חברות שלי התנדבו שבועיים באיזה קייטנה למען ילדים של חינוך מיוחד- זה היה מדהים לראות.

טוב ועוד היד נטויה עם ישראל צדיקים בני צדיקים ושה' ישלח לנו כבר את הגאולה

כי נמאססס לנו לחכות!!!!!!!1

אבל מפאת קוצר הזמן אכתוב משהו טרי מיום ראשון:

נסעתי לרעננה וחיכיתי בטרמפיאדה של קרית ארבע. שכנים שלי עצרו והם נסעו לצומת הגוש. עליתי איתם ובדרך פתאום הבעל שואל את אשתו "למה שלא ניתן לו את הרכב והוא יחזיר לנו בצהריים?" וכך יצא שנסעתי עם הרכב שלהם עד רעננה וכמובן חזרתי בזמן כשהם היו צריכילם לחזור לקריה.

ועוד משהו בכ"ז:

הייתי בניחום אבלים בבית אל ושלושה חברים שלי מחיפה גם היו שם. כשיצאנו הם הציעו לי טרמפ לירושלים ובדרך, בצורה ספונטנית הם החליטו להסיע אותי עד הבית (שתבינו זה מאריך להם את הדרך בשעתיים) ובדרך עצרנו לתפילת ערבית במערת המכפלה. (ולא מדובר באנשים שביום יום מסתובבים במקומות כאלו)

זה לראשי?

[בכולופן זו גם נק' זכות - שבשני פורומים פתחו בלי תיאום כאלו שירשורים נהדרים..]

הנה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t323947#4041490

שנכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום.....

* כל מי שמתגייס לצבא ונותן 3 שנים מעצמו וכן שירות לאומי

* ברכבת הייתה איזה אחת שעלתה, בחור אחד קם בשבילה, והיא אומרת לו: "מה אני זקנה שאתה קם בשבילי?" והוא: "לא, אני יורד בתחנה". הוא התקדם קצת שהיא לא תראה אותו ואחרי כמה זמן כשהתפנה מקום הוא התיישב.

* כל מי שמזמין אורחים לשבת: חיילים בודדים, מתגיירים ואנשים שבאמת צריכים לראות מהי אווירת שבת וחג

* אותו אחד שנתן לי היום טרמפ וכששמע שיש לי מבחן איחל בהצלחה מכל הלב

* שחושבים עליי ומציעים לי מישהו-זה לא ברור מאליו

* היינו בטיול, עוצר לידינו איזה אחד עם אוטו גדול: "בואו, אני אקפיץ אתכם, אל תלכו בחום הזה" הוא ממש ריחם עלינו ורצה להקפיץ אותנו.

* אותו אחד שהראה לנו את הדרך ב12 וחצי בלילה

* היינו בטיול, ליד מעיין, ואכלנו סברס, התפתח דיון עם שני חבר'ה לא דתיים, האם מותר לקטוף מהשדות שבסביבה. אנחנו: "זה לא שלנו, אי אפשר, זה פוגע להם בפרנסה" הם: "החקלאים פה ממש חמודים, אני בטוח שהם ישמחו לתת לכם ירק או שניים!".... חמודים!

* שכל מיני אנשים מתפללים עליי לזיווג ואני אפילו לא יודעת את זה!

יש לנו עם כזה מקסים!

שנה טובה ומתוקה לכולנו!

ומשקיעים את נשמתם בלימוד תורה!

וגם לחבר'ה בישיבות גבוהות!

אנחנו (הבנות) לא באמת יודעות כמה זה קשה לשבת וללמוד כל היום!!

"להמית עצמו באוהלה של תורה"

אז שכוייח עצום לכל הבחורים שיושבים ולומדים תורה- ומקיימים עבורנו את העולם!!

איזה כיף..גם לי יש מה לכתוב..אני כל היום חושבת מה לכתוב..אז ככה:תודה ענקית ענקית לכל היהודים המתוקים שעוצרים לי בצ.שילת...אני המתנחלת ממודיעין...וגם לאלה שעוצרים לי בתוך מודיעין...זאת אני שמבקשת טרמפ לבוכמן...פעם חשבתי שרק ביישובים עוצרים טרמפים..עוצרים לי פשוט אנשים מדהימים חילונים וחרדים מק.ספר...מתענינים לאיפה אני צריכה ואם אני נהנת לגור במודיעין....ועוד משהו.....כל הכבוד להורי הצדיקים שהחליטו עם 8 ילדים לעזוב את היישוב ולעבור לגרעין התורני במודיעין....ולאבא שלי הצדיק שמנהל בישיבה....

ואם זה בסדר לתפוס את הבמה כאן...בנות!אם מישהי מכן גרה במודיעין אשמח שתצרי קשר...שנה מתוקה

ב"ה

*לכל עמ"י שעוצר לטרמפיסטים בכל שעה ובכל מקום שהם רציתי להגיד תודה, סיפורון קטן מהזמן האחרון הגעתי ללטרון ונתקעתי שם קצת פתאום עוצר לי אחר שממבט ראשון מה הקשר שלו אלי? ואומר לי בוא אחי תעלה אני מגיע לצ.שילת אז אני עולה ואז אני אומר לו מה אתה מחפש בצ.שלית? אתה בכלל גר במודיעין! אז הוא אומר לי כזה "מה לא תיתן לי לעזור לאח שלי???" איזה צדיקים !!!

* ולאנשים שתורמים ומתרימים דם כדי שיהיה לאחים שלנו דם על כל צרה שלא תבוא (ושלא תבוא!!)

 בזמן שתרמתי דם (תדמתי דם במנגינה..) מי ש"דקר" אותי אומר לי כזה נו תגיד משו לכבוד ראש השנה!

* ולחבר שלי שמעיר אותי בבוקר עם חיוך ענק(=

* ולמי שמעלי שיש לה אבא נהדר וצדיק!!

*ולאלירז שפתחה את השרשור כדי שנוכל להתמלא באהבת עמ"י לכבוד ראש השנה!

*לחברותא הנהדר שלי שיש לו כח וסובל אותי גם כשאני לא מבין...

*לאבא שלי שהוא הכי הכי שעושה הכל כדי שיהיה לי יותר טוב בעולם הזה גם אם אני לא מבין תמיד את מה שהוא עושה אבל אני יודע שהוא עושה טוב!!!

*ולכם שיש לכם כח לקרוא ולהגיב לכל השאר.

שנה טובה(=

לק"י.

 זה פשוט כייף לקרוא את זה.. ויש דברים ממש משובחים..

אחד לעכשיו, * אמא שלי הצדיקה, שמי שהיא עובדת יו, זה לא מסתכם בשעות העבודה אלא בשעות של

דיבורים וייעוץ על חשבון זמנה הפרטי..

המשך יבוא בע"ה... 

* אני עכשיו לא גרה בבית אלא רחוק, משהו די חדש..

חברים שלנו שגרים קרוב, שלחו את הבת שלהם עם מעין "משלוח מנות"

מושקע ממש עם מכתב... ממש חמודים!!

*  הייתי בת.מרכזית והייתי חייבת להתפנות, ולא היה לי שקל פרוט כדי להכנס,

אז רציתי לפרוט 5 ש"ח

היה שם אחד שלא הסכים לפרוט,

הוא התעקש לשלם לי את השקל..

איזה צדיק...

את פשוט צדיקה..

[געגוע]

אני כנראה לא אהיה בבית ואין לי בעיה להשאיר לך אותו.

תמסר"שי לי ביום שלישי בערב לתשובה סופית.

בס"ד

הרב אבי מזרחי תותח!!כ"כ נכון ואמיתי!

כנסו חובה!!

בס"ד

לא ניראלי קשור.

http://www.hidabroot.org/MediaCategories_List.asp?CategoryID=3&Lang=0 

http://www.webix.me/613/יהדות.asp  

אז אתם יכולים לכת יחד להתנדב איפה שהוא,

ולבקש שיחגגו לו שם בהפתעה!!

בס"ד

לקחתי אותו למעיין שהוא מאוד מאוד אוהב, הבאתי לו שם מתנה קטנה והוא חשב שבזה נגמר הסיפור.

אחר כך הלכנו לכותל [בכל זאת... יום הולדת...] ותוך כדי המשפחה שלו הלכו לבית קפה שהוא מאוד מאד אוהב [זה ממש מבצע לגייס את כל המשפחה...]

בקיצור אחרי הכותל לקחתי אותו לקניון [שם הם ישבו]. עשיתי לו סבב קניות קצר "ליומולדת..." וברגע שהם היו מוכנים שם שלחו לי הודעה וישר עלינו למעלה... הם התחבאו... פתאום אחים שלו יוצאים עם זיקוקים "היום יום הולדת"...

היה ממש כיף ומגניב, זה היה בהפתעה גמורה [הוא בכלל בכלל בכלל לא חשב...] וגם האנשים שם היו חמודים ושיתפו פעולה.... [שרו, ברכו אותו וכל מיני...]

יאאא בא לי שוב

אני קניתי לבעלי מתנות לפי החושים ואח"כ עשינו סיבוב בירושלים וחילקתי לו את המתנות עם פתק בכל מקום, לדוגמא, דיסק בגן הפעמון. בסוף הלכנו לאכול במסעדה (חוש הטעם) וקינחנו בכותל כדי לתת משהו לחוש השישי.. היה שיא הכיף.

שנתיים אח"כ בעלי גילה שזה היה ה"דייט" הכי כייפי שהיה לנו אי פעם!

 מזל טוב

לשמוע שטוב לך בסה"כ=)

נשמע שטוב לך ושאת רוצה.

כתבת שלפעמים "לא בא לך אותו בכלל"- האם יותר "בא לך" או יותר "לא בא לך" ?

כשאת לא רוצה אותו, מאיפה זה בא?

פחד שאולי זה לא הוא? כי האשיות שלו לא מתאימה לך? משהו חיצוני? פחד ממחוייבות?

בכללי נשמע שזה לא חריג, ואפעם לא שמעתי על זוג שהיו בטוחים במאה אחוז. תמיד יש קצת ספקות...

אולי תנסי למקד יותר---

מה הנק' שמפריעות לך בו?

זה נק' באמת טיפשיות- או משו אמיתי שנדחק-לו בין הסחף של הלהיות-ולהנות-ולזרום?

אם אין לך וודאות שלמה של שמחה בלב- אל תתארסי עדיין. חכו קצת. שום דבר לא בורח....

תראי אותו גם עם הורים וחברים- זה יתן לך עוד משו...

כשהקשר יבשיל יותר- הדרך לחתונה תהיה יותר ויותר ברורה וודאית ומשמחת- ולא מלחיצה

שאני פוחדת מהשלב שכ"כ ציפיתי לו.. משהו כמו- לא מאמינה שזה הולך לקרות לי!!

ואולי אף חוששת מדברים שלא אמורים לגרום לי לחשוש, סתם כי מדובר בהחלטה גורלית..

*מבולבלת*

זה מאוד מקרב, וגם יעזור לך להתמודד עם הפחדים.

כמובן תעשי את זה בתבונה ואל תציגי לו את זה כדברים שיגרמו לך להיפרד כי אז הוא יכול להתרחק.

בשעה טובה ומוצלחת!!!! רק בשורות טובות....

כדי להעביר לך מסר חשוב ביותר בצורה הכי משכנעת שאפשר:  אין, אבל אין קשר בלי פרפורי לב, רגליים קרות, תחושה של טעות איומה וכו', כל כלה צועדת לחופתה עם פרפורי לב מסויימים, גם אם רצתה את החתן בכל מאודה.  ואעפ"יכ, אנחנו מתקדמים באומץ ובגבורה לקשר של קיימא. שזה אומר במילים אחרות שהתחושות שלך לגמרי לגמרי נורמליות, ולמרות התחושות האלה, נסו להקדם לגמר הטוב. זיכרי: החליפי את המילה "בגלל" במילה "למרות" לא בגלל החששות לא נתקדם, אלא למרות החששות נתקדם בשעה טובה. בהצלחה.

אבל יכול להיות שיש משהו שמפריע,

יכול להיות שאת קצת אבודה. 

אבל בסה"כ ממה שאת כותבת נראה שיהודית קלעה- לדעתי. 

אני יכולה להגיד על עצמי- שבתור כלה הלכתי לחופה- וגם התארסתי וגם הכל- בלי חששות ובלי פקפוקים

היה משו מאוד בשל ומאוד שלם בהחלטה.

כאילו- לא יכול להיות בעולם אחרת! כמו שהשמש זורחת על הארץ- ככה הוא האיש שלי. וזהו!!

וזו שמחה ממש גדולה ועצומה!!

אבל אני יודעת- לא כולם כאלו... לא כולם מאוהבים כל כך ומרחפים כל כך כל כך...

בס"ד

זו שאלה קשה ומורכבת. 

אני אחווה את דעתי, ורק את דעתי, ואני מבקש לקחת את הדברים בעירבון כמה שיותר מוגבל. 

מה שקרה עד עכשיו, זה מאוד מובן. הוא נפתח אליך, נוצר שם קשר רגשי ואינטימי, קשר מיוחד שלא היה לו עם אף אחת אחרת עד היום, וזה קשר שהוא מאוד רוצה, ואולי אפילו עוזר לו הרבה. 

את אדם נחמד מאוד ומתחשבת נורא, ולכן את עוזרת לו. 

השאלה הראשונה מופנית אלייך, גם אליו, אבל את כרגע כאן:

האם זה פוגע בך באיזשהו צורה?

האם זה מונע ממך לפתח קשר עם אחרים, להתקדם הלאה?

ואת חייבת להיות כנה עם עצמך- כי מדובר פה בקשר מאוד אינטימי, מאוד עמוק. לא מדובר פה בסתם להגיד שלום מידי פעם. 

ויותר מכך, האם זה דורש ממך לכוון אליו אנרגיה ורגשות שאמורים ללכת לאחר?

אני תמיד חשבתי שכאשר מסיימים קשר, יש לנתק כל קשר. אין צורך לחוטים מגבילים, צריכים להיות חופשיים לחלוטין לפני כל קשר חדש. 

מאידך אני גדלתי בסביבה די נפרדת, ולכן בעולם המושגים שלי, קשרי ידידות בין בנים לבנות על בסיס סתמי, לא ממש תופסים מקום. 

מה אני יכול להציע לך?

לחשוב טוב טוב, אם הקשר הזה (כפי שהוא) מועיל או מזיק לך.

ובמחשבה שניונית- האם זה באמת מועיל לו שאת בקשר איתו?

אני חושש שאת תומכת ועוזרת לו, אבל מאידך לטווח הארוך הוא כבול אלייך.

שוב, בעירבון מוגבל, אני מעלה מחשבות.

שיהיה לך כל ההצלחה שבעולם, שהקב"ה יוציא את שניכם לאורה הבוהקת של הגאולה הפרטית, בתוך הגאולה השלימה.  

זה לא פוגע בי.

ממנו ועד היום כבר היו לי עוד שני קשרים משמעותיים יחסית. אני יוצאת הרבה, נפתחת, מקשיבה, הלב שלי פנוי לגמרי לגמרי, ב''ה. אני ממש לא רוצה בו. ובשיחות שלנו אין רגש, זה באמת על המצב שלו, פתרונות בעיקר, והרבה הרבה הקשבה. אין שם מילה אחת נניח על מה שלומי, אני לא עונה על זה בכלל.

באשר אליו- אני באמת תוהה על זה. אבל נראה לי שיש מצבים שעדיף אפילו כזה דבר בחזקת אקמול מאשר כלום. [הוא במצבים מאד מסובכים לפעמים, אבל באמת.] ולא נראה לי שזאת כבילות, זה משהו לא קבוע בכלל. אבל את זה אין לי דרך לדעת [הוא טוען שהשיחות עושות לו רק טוב]

תודה רבה על המחשבות האלו, על הערבון המוגבל... יש בזה הרבה ענווה.

תודה.

תלמדי פסיכולוגיה , ייעוץ  או משהו בסגנון כמה שנים .....

ואחרי שתוכשרי מקצועית לכך הוא מוזמן לשלם לך על הייעוץ והפגישות כמובן ללא חשש ייחוד ....

אז אולי זה יהיה בסדר .....

מחילה מכבודך אבל לא עלייך יקום או ח"ו יפול דבר לגבי אותו בחור

הקב"ה יעזור שמה שהא עובר יעבור מהר ובצורה קלה ומרפאת נפשית

בנוסף ע"פ הגמרא בקידושין קשר בין גבר לאישה זרים צריך להיות מוחלט לכאן או לכאן 

והקשר היחיד הוא רק ע"י חו"ק  ואני די מזדהה עם חלק מדברי "ברוךש "   .

אני מקווה לטובתך ולטובתו שתדעי לעשות את ההיפרדות המוחלטת ממנו אם אינך חפצה בו כבן זוגך

בצורה נעימה ונכונה עם הפנייה מוקדמת ונכונה לאיש מקצוע רב או איש חינוך שממוקצע לטפל  בכך  .

בהצלחה ויישר כוח על מידת הרחמנות ואכן את בת אברהם יצחק ויעקב  .

(סתם, סתם, אני יודעת שזאת לא באמת כוונתך).

לא יודעת, ברור לי שזה לא המצב האידאלי, וכבר יש אנשי טיפול וכו' בכל זאת לפעמים הוא צריך אותי.

תודה על התגובה.

מינסתם הוא מדווח לך על כל דבר שזז כי הוא רוצה שתקשיבי לו, משמע רוצה בך, משמע אוהב אותך, משמע יש לו רגש כלפייך...

הייתי ממשיכה להקשיב לבחור ולעזור לו כמה שאני יכולה, אבל כמה שפחות בצורה "קרובה" כלומר למשל דרך מיילים. ואם זה היה ממשיך וזה היה מקשה עליי הייתי משתפת ואומרת לו שאני מבינה אותו, אבל קשה לי ושאולי כדאי לערב מישהו מקצועי. כי כך זה יהיה נח לשנינו.. והייתי אומרת לו שאהיה מוכנה לעזור לו למצוא מישהו מתאים וכו'.

תחשבי על זה ברמה כזו- זה בטוח פוגע בו.. כי הוא רוצה, והוא נקשר אלייך עוד ועוד.. ובך- במידה זו או אחרת זה פוגע. אי אפשר שלא להקשר למישהו שמשתף בדברים אישיים, ורק אותך. אז צריך תעוזה כלשהי כדי להתנתק ועם זאת לעזור לו כמה שאפשר..

כל הכבוד לך צדיקה. על הרגישות וההתבטלות עבורו. בקושי הזכרת את עצמך.

בהצלחה רבה רבה!

מקשיבה , תומכת וכו'...  ויתכן שכרגע את האדם היחיד בעולם שיכול לעזור לו.

אבל,

הוא יצטרך למצוא לעצמו מישהו / מישהי (אולי בע"ה אישתו לעתיד) שהוא יוכל להמשיך ולעבד את המצב איתו/איתה.

כמו שכתבת בעצמך, הוא אהב אותך ואם את זאת שהפסקת את הקשר, מאוד מאוד מאוד יכול להיות שהוא עדיין אוהב אותך, וזה עושה לו טוב לשמור על קשר איתך. אבל, לטווח רחוק זה לא נראה שזה מה שבריא לו. הוא חייב למצוא לעצמו אפיקים אחרים לעזרה.

הוא חייב (בשבילו) לאט לאט להגיע למצב שהוא יסמוך לחלוטין על מישהו שהקשר איתו יהיה בשבילו בריא ועם עתיד. 

ובע"ה כמו שהקב"ה זימן לו אותך שתסייעי לו עד כה, הוא יעזור לו למצוא מי שימשיך לסייע לו בהמשך (אפשר גם להגיד לו את זה בכנות). 

ממש יישר כח!!!

שאותו אחד עושה את זה כבר לכמה וכמה בנות!

וגם אם לא - תחתכי את הקשר מיד! מיד!!! לא שייך בכלל...

הוא אמור לספר את מכאוביו לאשתו המיועדת ולא לחלוק אותם עם כל אחת שהוא נפגש איתה..

גם אם הייתה מיוחדת מאוד!

להיות בשליטה מלאה כאשר מדובר בסוגים שונים של קשרים. למערכות יחסי אנוש דינמיקה מאוד עוצמתית משלהם, ולעיתים קרובות מאוד דברים יוצאים מכלל שליטה ולוקחים אותנו למקומות שממש לא חשבנו שנהיה בהם. חשוב לך לדעת את זה, זה לא אומר שעליך לחתוך את הקשר המסוים הזה בצורה חדה, אבל עליך לדעת שיהיו מחירים. תבדקי אם את מוכנה לשלם את המחירים הללו. לחילופין, הייתי אולי מוצאת לו מישהוא לדבר איתו על קשייו ללא המעורבות הריגשית שלך וללא העבר שכלל דייט רישמי. כ"ט 

בס"ד

(כל הכתוב פה הוא לעניות דעתי בלבד...טל"ח )

נתקי את זה..

בכך שאת משתפת איתו פעולה את בעצם מזיקה לו
(כמו שזה נראה ממה שכתבת) הוא מרגיש כלפייך רגשות של מעבר...הוא חושב לעצמו "נו היא מסכימה לדבר איתי=בסופו של דבר היא תהיה "שלי"...וזה הנזק הכי גדול..זה מתעצם ממכתב למכתב..

בשבילי,אך בעיקר בשבילו הייתי מפזיקה את זה..

המון ב"הצלחות..

ושעזרתם לי מאד.

שנה טובה ומבורכת!

שנה שנתבשר רק בשורות טובות

ונזכה לגאולה השלמה

ולבנין בית המקדש בעז"ה

במהרה בימינו אמן!!

בס"ד

שלום,

חזק וברוך על דברי התורה.

ואכן "אין עוד מלבדו".

            בתודה ובברכת

      שנה טובה מתוקה ומבורכת

לא כ"כ הבנתי את משמעות המילה שנתקלתי בה כ"כ הרבה פעמים בפורום הזה 

המילה היא : ."מקפיצה" אם אפשר להסבירה ...

בנוסף לא הבנתי מה הסימן הזה אומר    מקווה שכתבתי אותו נכון ...

כל שרשור שנפתח יורד לאט לאט לתחתית העמוד כאשר שרשורים אחרים מקבלים תגובות והוא לא.

בעצם, כל פעם שאתה מגיב על שרשור, אתה גורם לו לעלות ללמעלה של העמוד הראשון וככה יותר רואים אותו..

אז אם יש שרשור שהוא קצת ישן, אבל מישהו רוצה שיראו אותו- הוא מגיב בו, סתם תגובה, על מנת שהוא יעבור להיות השרשור הראשון ואז יראו אותו יותר.

ולזה קוראים "להקפיץ".. מגיבים בשביל "להקפיץ" אותו למעלה...

ובהטיות: מקפיץ, מקפיצה, נקפיץ וכו'...

ועל ההסבר המפורט ,

ניכר שיש לך כישרון והטיה לכיוון " מורה ללשון "

שנה טובה ומבורכת .

נ.ב. שתהיה הקפצה נעימה .

לשון זה הציון הכי נמוך שלי בתעודת בגרות והמקצוע שאני הכי לא סובלת..

סתם ניסיתי לרשום יפה..

שנה טובה!!

בסיעתא דשמייא!!

זה באמת יפה!!
שווה לכם לקרוא (ולהגיב, כדי שהשרשור יהיה בראש העמוד )

שתהיה בעז"ה שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה לכל עמ"י!

בס"ד

שוב מזל טוב..

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111

של עולם הגברים...

כנראה יש בעולם בנים מוכשרים... [אולי כמה יחידי סגולה ]

זה פשוט יפה

ממש

שלא מאפשר לך לראות תמונות(אלא אם כן אין לך.....)

או חוסם תמונות או סתם שהדף לא נטען כמו שצריך...

שהוא מרבה זכויות כרימון באינטרנט רימון.