פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1707)

בס"ד

 

אני כותבת כאן כי זה הגיל המתאים לשאלות שלי והפורום הזה פעיל..(בע"ה)

 

אז השאלות שלי הם כאלו:

יש לך תעודת בגרות?

כשרצית ללכת ללמוד או לעבוד איפושהו,זה שינה בכלל שיש או אין לך?

זה משנה אם יש תעודת בגרות לא מלאה או אם אין בכלל?

אם רוצים להשלים אחרי התיכון, זה באמת בעיה?

 

למי שיש כוח לקרוא ולא מבין למה אני שואלת אז ככה:

אני כרגע בכיתה י', מצבי הנפשי כרגע לא מאפשר לי כ"כ ללמוד, לפחות לא ברמה של לעשות את כל הבגרויות שצריך לעשות השנה, ולכן אני עושה רק חלק...הבעיה שזה מייאש, אני לא באולפנה רגילה, אני לומדת רק חלק מהמינימום של המינימום שצריך וכ"כ מתאמצת, וחברות שלי לומדות רגיל ומתאמצות (ניראלי) פחות ממני, ומילא הייתי יודעת שאני לא מסוגלת שכלית ואני צריכה להשלים עם זה, אבל יש לי אינטיליגנציה טובה מאד ותפיסה מהירה וזיכרון ו....אני פשוט לא מסוגלת ללמוד וזה מטריף אותי ומפיל אותי יותר....השאלה שלי היא בעצם-זה באמת כ"כ חשוב???

 

 

האחות יצאה עם בחור כמעט שנה, נפרדו, לא בכעס וכל אחד הלך לדרכו. אותה האחות בינתיים פגשה מישהוא, התחתנה, יש לה ילד והכל טוב אצלה, אעפי"כ הודיעה לאחותה הצעירה נחרצות שלא תסכים בשום אופן לקשר הזה. גם בעלה הביע זעזוע והתנגדות. האחות הצעירה שלא חשבה שתהיה כזו התנגדות כבר די העמיקה את הקשר, והם חושבים על מיסוד בקרוב. מה הייתם מציעים?? ההורים לא רוצים להתערב.